Connect with us

אירועים

IAC lead: הוליווד וסטנדאפ בבית משפחת אבן חיים בקלאבסס

המפיק ההוליודי הוותיק הווארד רוזנמן כיכב במפגש הראשון של חברי קבוצת המנהיגות הצעירה בלוס אנג'לס

ואיתי רבינוביץ, אודי אייכל

מאת: טלי ספיר קסטלמן // צילומים: אדוה ריקלין

דורית ושון אבן חיים פתחו בשבוע שעבר את ביתם בבקלאבסס וכינסו בשעריהם את אנשי המנהיגות הצעירה, דור העתיד שניקרא IAC lead לכינוס הראשון של השנה הנכנסת.

לא סתם קראו לערב הזה ״הקיקאוף השנתי״, כי מי שהגיע אלו חברי הקהילה הצעירים ( עד גיל 45) וכאלו שגדלו בתוך ה-Lead בחמש השנים האחרונות. כמו כן הגיעו תורמים ומי שיכולים לגייס חברים חדשים לאירגון. נפלא היה לראות את החבר׳ה הצעירים שתורמים את זמנם, מרצם, ובעיקר את הרצון הטוב על מנת ליצור כאן קהילה מגובשת ומאוחדת ולהביא לישראליות חזקה יותר, אולי חזקה ביותר.

בכניסה כל אורח קיבל תג שם, ונחמד היה גם לכאלו שחדשים באירגון להרגיש שייכים כבר מהרגע הראשון. נדב בנאי, שקיבל על עצמו לאחרונה את תפקיד יושב ראש הדירקטוריון של IAC בלוס אנג׳לס הגיע עם הצוות שלו. האווירה היתה נעימה וחברית ואווירת עשייה והתחדשות ריחפה באוויר. באי האירוע נהנו ארוחת ערב קלילה, מסושי, ובר פתוח עם הרבה אלכוהול.

את חלקו הרישמי של הערב הינחה מייקי מיכאלוב יושב הראש של ההנהגה הצעירה, וחבר בדירקטוריון של לוס אנג׳לס. מייקי הציג את מטרת האירוע הנוכחי וכן את שני האירועים הגדולים שעתידים להתקיים בקרוב: הכנס השנתי של ה-IAC עתיד להתקיים השנה במיאמי בניגוד לקודמים שהתקיימו בוושינגטון הקרה בעונה זו של השנה. הכנס נמשך ארבעה ימים בהם מגיעים אלפי חברי קהילה מסניפיו השונים של ה-IAC בארצות הברית כאשר הסניף הגדול ביותר הוא הסניף כאן באל-איי. בכנס ניתן לפגוש ולשמוע מנהיגים, מובילי דעה, מומחים מקצועיים, אנשי עסקים, פוליטיקאים, אנשי תקשורת וחברים מקהילות ישראליות-אמריקאיות והיהודיות וליצור קשרים מקצועיים, ולהרגיש שותפים למטרות העל, שהם גיבוש וחיזוק הזהות הקהילתית הישראלית והיהודית אצל הדור הצעיר של ישראלים אמריקאים, לחזק את הקשר של הקהילה היהודית-אמריקאית הצעירה עם זו הוותיקה, וכמובן להביא לחיזוק מדינת ישראל.

מארחת: דורית אבן חיים , גיל פלס, נעמי קוזלובסקי, ויוני ויינברג.

אירוע נוסף שמייקי הזכיר הינו ה׳מאסקרייד׳, ערב הגאלה של ה-IAC lead שיתקיים בערב השנה האזרחית החדשה באולם בדאון טאון, במיוחד לחברי הליד. מחצית מההכנסות יועברו לאירגון ״סטנד ביי מי״, שתומך במשפחות חולי סרטן כאן בקהילה באל-איי.

באירוע נכח גם הסטנדאפיסט אילן גולד, שפתח את דבריו במשפט ״אני כאן כי אני אוהב את ישראל ואת שון ודורית, אני כאן להמשיך ולתמוך בישראל״. אילן גולד הצחיק את הקהל שלא יכול היה להישאר אדיש לחיקויים שעשה לטרמפ, ופוליטיקאים אחרים. מיד אחריו עלה שון, ממקימי האירגון ומי שעומד בראשו וסיפר על הולדת האירגון והחלום משנת 2007. איתן וייס נציג הקונסוליה, ייצג את ישראל מול הקהילה הצעירה והמקסימה שרק רוצה לתרום ומבינה את החשיבות בקשר החזק בין אמריקה לישראל ״לישראל יש קשר חזק עם ארצות הברית . והרבה מהקשר הוא בזכותכם״, אמר.

כחלק מבניית נטוורקינג ישראלי-אמריקאי-הוליוודי, כיבד בנוכחותו את האירוע מפיק הסרטים האוורד רוזנמן (״אבי הכלה״, ״באפי לוחמת הערפדים״ ועוד…). הוא סיפר על העבר הישראלי והיהודי שלו כילד שהוריו נולדו וגדלו במאה שערים ועל המשמעות של להיות שחקן, מפיק, יהודי, גאה, ועל הדרך בה הוא שוזר את כל המרכיבים האלו בסרטיו.

בימים אלו עובד רוזנמן על סרט שעוסק במלחמת ששת הימים, כמו גם על סרט שניקרא ״הכלב היהודי״, שמספר סיפור מרגש על יהדות אירופה בשואה. רוזנמן גם הפיק את סרטה הדוקומנטרי של מיס יוניברס הישראלית לינור אברג׳יל שנאנסה ולימים חזרה בתשובה.

מייקי מיכאלוב

״התרבות הישראלית משפיעה על העשייה שלי״, אמר רוזנמן ושוב הראה עד כמה חיי הישראלים והיהודים על הרבדים השונים שלהם משפיעים אף על התעשיה ההוליוודית וההיפך.

אחרונים לדבר בערב המיוחד הזה היו אודי אייכל ואיתי רבינוביץ שהיו אחראים להפקתו. כחברי ההנהגה הצעירה הם הסבירו על הענפים השונים בהם עוסקת ההנהגה. הם חברי lead אשר אחראים על תוכן של אירועים ויוזמים אירועים לקהילה המורחבת בהם הקהילה כולה לוקחת חלק. הם דואגים לניצולי שואה החיים כאן, לאירועים בבתי אבות ולאירועי נטוורקינג בתחומים השונים של ה-lead. כאשר ישנן קבוצות עשייה שונות באירגון, וניתן במפגשים מעשירים כאלו לפגוש ולשמוע מומחים ועסקנים רבים מתחומים מגוונים, ולהביא את כולם תחת קורת גג אחת.

הערב בחצר ביתם של שון ודורית היה נפלא; המוזיקה, האוכל האירוח ובעיקר האנרגיה הנעימה. מעצים ומדהים לראות ולהרגיש בערב כזה כמה אנשים מתאגדים למען מדינת ישראל, כמה חזקה הזיקה אליה, כמה איכפת לאנשים ושום אוקיינוס באמצע אינו מפחית מהרצון האלטרואיסטי של האנשים הצעירים וחדורי המוטיבציה, לתת ליתרום ולבנות קהילה ישראלית יהודית אמריקאית חזקה.

טלפון לרכישת כרטיסים לאירוע: 818-466-6405

 

אירועים

לילה שכולו אהבה

Published

on

ביום חמישי האחרון יותר מ-500 בליינים ישראלים את ליל האהבה מעל 500 איש במועדון לג'רדין בהוליווד בהפקה של ליאור גוב וצוות lg enterprises.

באחד המועדונים היפים ביותר בהוליווד, מתחת לאור הירח, רוב הבליינים התלבשו באדום לבן במסיבה שכולה אהבה. בכניסה חולקו ורדים אדומים לכל בנות ישראל והמועדון כולו קושט בצבעי אהבה. השולחנות היו מלאים במתנות בצורת לבבות, אורות צבעוניים, בלונים ובובות.

הדיג'ייז עלו זו אחר זה עם המוזיקה: התחילה דיג'יי נטלי, אחריה עלו דיג'יי נירו ודיג'יי יוצי ודיג'יי אסי וידל נעל את הערב.

גוב הודה לכל המשתתפים ומזמין את כולם למסיבה הבאה ב13.4 מסיבת פורים המרכזית של הקהילה במועדון הלור הנוצץ. מעל 2000 בליינים צפויים להגיע! להזמנות צלצלו לטל':818-2621100 או www.israeli-parties.com.

המשך לקרוא

אירועים

"אני רוצה לשבור את הקירות"

Published

on

על המאבק בתופעת האלימות הגברית (הלא פיזית) ותיסמונת השתלטנות קיצונית כלפי נשים * הצעת חוק שיום אחד אולי תעבור למניעת התופעה

רצח נשים בישראל הוא תופעה מוכרת להחריד שהתגברה בשנים האחרונות וקיבלה כותרות. בכל חודש נובמבר, לרגל היום הבינלאומי למאבק בתופעת האלימות כלפי נשים אני מיידעת כל פעם מחדש על התופעה של שתלטנות קיצונית כלפי נשים, כדי לסייע לנשים שאולי עוברות כזאת, ולחברות ושכנות שלהן שאולי עדות לכך. אך למעשה, לא צריך לחכות לחודש נובמבר כדי ליידע – יש לעשות זאת בכל יום ויום.

במסגרת הדוקטורט שלי חקרתי תופעה שקראתי לה "כליאה של הדרת כבוד: שתלטנות קיצונית כלפי נשים נשואות בישראל". המחקר עסק בתופעה מגדרית של זוגיות פוגענית שאינה כוללת יסוד של אלימות פיזית כדי לשיים, למסגר ולהגדיר את התופעה, לברר מה הם מאפייני התופעה, ולהציע כיוון להסדר משפטי המתייחס אל התופעה בכללותה. תופעה זו קשורה גם היא לרצח נשים ויכולה להוות בסיס למחשבה על הנושא.

"אני רוצה לשבור את הקירות" היו מילותיה של ריקי כאשר התקשרה לשוחח עמי על נישואיה. שיחה זו הולידה מפגש בינינו שבו התוודעתי לראשונה לתופעה חברתית המתרחשת בתוך משפחתה ובמשפחות נוספות בישראל. ריקי סיפרה על קללות, ביזוי והשפלה מצד בן זוגה, האשמות, התעמרות יומיומית, כבילה לתפקידים מגדריים, איסורים והגבלות, דרישות מיניות והכפפה לסדר יום של ציות וריצוי. נוסף על כך, ריקי לא הורשתה לנהוג ברכב, מודרה ממידע על אודות מצבה הכלכלי של המשפחה, חויבה בדיווח על פעולותיה היומיומיות, לא הורשתה לעבוד מחוץ לביתה וניתן לה – בחוויה שלה – מעמד של קטינה, כאחד הילדים. עם זאת, בעלה לא היכה אותה וריקי אף לא הביעה רצון להתגרש ממנו.

במסגרת המחקר פגשתי נשים אמיצות שהסכימו להתראיין ולספר את סיפורן. בין המרואיינות נכללו נשים צעירות, מבוגרות, אימהות לילדים, נשים שמתגוררות בעיר או בכפר, בצפון, בדרום ובמרכז הארץ. במהלך הראיונות ניסיתי גם לזהות מאפיינים דמוגרפיים משותפים כדי לחשוב על הכללות או על גורמי סיכון אפשריים.  לדאבוני, התופעה שקראתי לה "כליאה של הדרת-כבוד", התבררה כחוצת מאפיינים דמוגרפיים וסוציולוגיים, כי היא התקיימה בציבור הכללי, בקרב נשים ממאפיינים שונים, ואצל בני זוג ממאפיינים שונים.

מתוך השיחות עם הנשים הללו, מיקדתי שישה תחומי חיים שבהם מתקיימת התופעה. את התחומים הללו תרגמתי להצעת חוק שיום אחד אולי תעבור למניעת התופעה:

1. שתלטנות באמצעים מילוליים ונפשיים: צעקות, קללות, גידופים, עלבונות, השפלות, לעג, ביוש, האשמות שווא, או הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים לרבות באמצעות זריקה וניתוץ של חפצים ורהיטים בבית, או שיבוש יכולתו של אדם לנהל את חיי היומיום באופן שקט ונינוח, בין היתר באמצעות היטפלות קנטרנית למעשיו, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעולות יומיומיות טריוויאליות שלו או הצרה של תחומי אחריותו בתוך המשפחה.

2. שתלטנות כלכלית: הגבלת שימושו של אדם בוגר במשאבים כלכליים שהוא זכאי להשתמש בהם על פי חוק, או מניעת מידע מלא לגביהם, והכול באמצעות חסימת גישתו של אותו אדם לידע או לאמצעים המאפשרים ביצוע פעולות פיננסיות, חיובו לפנות לאחד מבני המשפחה או לאדם אחר לשם ביצוע פעולות פיננסיות או פיקוח צמוד על פעולותיו הפיננסיות.

3. שתלטנות מינית: כפייה מינית או תובענות מינית שאינן מתחשבות ברצונו החופשי של אדם, או התעלמות מיוזמותיו המיניות, והכול באופן המבטל את תחושת הסובייקט שלו.

4. שתלטנות פטריארכלית: התייחסות קבועה לאדם כאל קטין הכפוף לחסות גבר בגיר, לרבות פיקוח ומעקב צמודים תוך פגיעה בפרטיותו.

5. שתלטנות באמצעות הגבלה: פגיעה ביכולתו של אדם ליצור, לקיים או לטפח קשרים קרובים עם בני משפחה, חברים וידידים; בידודו של אדם ומניעתו מקיום מגע חופשי עם הציבור הרחב; נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידודו החברתי של האדם; נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם, לרבות באמצעות הקלטה; דרישת דיווח על מעשיו ומקום הימצאו; או הגבלת חופש התנועה שלו, לרבות שימושו ברכב.

6.  שתלטנות ביחס להתפתחות אישית: הגבלה חד-צדדית של לימודים, הכשרה או השתלמות מכל סוג או של יציאה לעבודה של אדם הזכאי לעשות זאת על פי חוק.

לצד הצעת החוק הצעתי גם מודל שמראה כיצד התופעה מתנהגת לאורך זמן (אשמח לשלוח את המודל למי שירצה בכך).

==

ד"ר אילנה קוורטין היא מנהלת נציגות הסוכנות היהודית בלוס אנג'לס ובחוף המערבי. ליצירת קשר: ilanakw@jafi.org

המשך לקרוא

אירועים

מתכוננים לפסח: פסטיבל טכנו והאוס ישראלי-ערבי בסיני

Published

on

ארדואן, חמינאי ונסראללה ודאי לא היו שמחים, אם היו יודעים שכמה מהדי ג'ייז המובילים של העולם הערבי הולכים להרקיד מאות ישראלים ביחד עם ערבים ואירופים באירוע גדול שיתקיים בסיני בפסח הקרוב: פסטיבל "חשמליקו" הוא פסטיבל אלקטרוני בינלאומי בהפקה ישראלית, שמטרתו לחבר בין מוזיקאים, אמנים ומנחים מרחבי המזרח התיכון – לחופי הים האדום ב"דנה ביץ' קמפ", 15 ק"מ צפונית לנואייבה. במשך ארבעה ימים בחול המועד (14-10 באפריל) ירקידו די ג'ייז ישראלים לצד מוזיקאים מאיראן, מצרים, לבנון, טורקיה ועוד מדינות ערביות את מאות הבליינים, המשפחות והתיירים באירוע שמעורר השראה של חיבור אישי, אנושי ומוזיקלי, ושכולל סדנאות יוגה.

בשנה שעברה פקדו את הפסטיבל 300 איש. השנה מצפים לכאלף משתתפים. "נוצרו קשרים טובים בין המבלים והמפיקים, בין אם זה אמנים איראנים או נגנים מסוריה, לבנון וכל העולם הערבי", אומר אחד המארגנים, ארי שליו. לדבריו, החיבור עם האמנים הערבים, שבחלקם באים ממדינות שאין לישראל קשר איתן, היה קל ולבבי. "הסצנה של ה'אלקטרו-ערב' חיה ובועטת", הוא אומר. "הקיום של הפסטיבל בסיני מאפשר לנו להביא די ג'ייז ערבים שלא יכולים להיכנס לארץ ואי אפשר לשמוע את המוזיקה שלהם פה".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות