אחרי שהסעיד בחצר ביתו ושידרג ל'פוד טראק' – שחר וינר מגיש חומוס אסלי במבחר גירסאות ועוד המון דברים טובים במזללה חדשה בוואלי
השבוע הלכתי לבדוק את חומוס יאמי שנמצא בוואלי וויליג׳. כבר מספר חודשים אני שומע על החומוסיה החדשה שנפתחה באביב האחרון וצברה קהל בולסים קבוע.
מה שהתחיל בהתנסות ביתית, המשיך ל'פוד טראק' ירוק שפינק במנות חומוס ופלאפל חם, הפך בגילגולו הנוכחי לחומוסייה מעולה עם שלל סוגי חומוס, תוספות מגוונות ואווירה ישראלית עם קהל לקוחות נאמן.
מבט קצרצר על רחוב ברבנק בו ממוקם חומוס יאמי הבחנתי בשורה של מתחרים ומסעדות ישראליות כשרות. הדבר לא הרתיע את שחר ויינר הבעלים, שלקח את הטעמים שהוא אהב בהשראת ׳חומוס סעיד׳ בעכו וניסה לשחזרם כאן, אצלנו.
שחר, במקור מהקריות, הגיע לארה"ב אחרי הצבא ועבר את המסלול הקבוע של עבודות שונות שאמורות להכניס כסף גדול בתחום הקונסטרקשן. לפני מספר שנים החליט לעזוב הכל ולהתעסק בתשוקה האמיתית שלו.
שחר מספר על הגעגוע העמוק לחומוס עם הטעם הטוב והמוכר מישראל. מה שהוביל אותו למסע במטבחו הפרטי, בבית בנורת' הוליווד, כדי ליצור את המרקם והטעם הטובים ביותר שאפשר להוציא בעיר המלאכים. שחר: ״זה אף פעם לא ייצא פה בדיוק כמו בארץ. אין מה לעשות – חומרי הגלם בארצות הברית הם לא אותו הדבר, הם הרבה פחות טובים".
לאחר שנים של ניסיונות החליט שחר לבדוק את המתכון הסודי שלו על חברים קרובים. הוא הזמין אותם לביתו לנסות חומוס, וכדי לקבל מהם תגובה אותנטית סיפר שזה חומוס שהוא מביא מאיזה ערבי בוואלי. החבר׳ה בשכונה הגיעו לטעום והתלהבו. הם ביקשו משחר שימשיך להביא את החומוס הטוב הזה, והחלו להגיע אליו לאכול דרך קבע.
שחר: ״אני זוכר שיום אחד לפני ראש השנה באו אלי חברים כמה שעות לפני החג. לא הספקתי להכין חומוס. אמרתי להם שזה חג אז אין לי חומוס בבית. 'מה הקשר חג אתה מביא את החומוס מערבי לא?' השתוממו. כך הם חשפו אותי והבינו שאני מכין את החומוס בעצמי".
בקהילה הישראלית, כמו בקהילה הישראלית, השמועה רצה מהר ובתוך שבועות עשרות פיות רעבים מאזור הוואלי הגיעו לבקר את שחר כדי לנסות את החומוס שלו.
שחר: ״ביום שישי בצהרים היו דופקים לי אנשים בדלת ושואלים ׳שלום כאן זה החומוס׳?' בלי ששמתי לב הייתי עסוק בלהאכיל אנשים. זה הגיע למצב שהיו לי 60 איש בחצר האחורית של הבית, והייתי צריך לשכור מלצרית שתגיש להם״.
שחר פתח את דלת ביתו מ-11 בבוקר עד 3 בצהרים. ישראלים רבים היו מגיעים לשכונה מה שיצר עומס ברחוב ובכניסה ליד הבית. לקוחות רעבים החנו את רכבם על המדרכה והשכנים החלו להתלונן. זה היה הסימן הברור לשחר שעליו לשדרג את העסק ולפתוח חומוסיה מקצועית משל עצמו.
החומוס והאוכל הים תיכוני זוכים לפופולריות עצומה באמריקה ונחשבים למאכל מזין במיוחד, מה שמעלה את הביקוש לחומוס לא רק אצל ישראלים. שחר: ״החומוס אושר על ידי משרד הבריאות האמריקאי כמאכל בריאותי לפני כמה שנים והאמריקאים משתגעים אליו.
בכל מקום שתלך תראה חומוס ישראלי או חומוס שאמריקאים עושים בעצמם בחניות ובסופרים. כמובן שיש את הטרנד של הצמחונות והחומוס הוא מאכל מעולה לטיבעונים וצימחונים. בחומוס Yammi הכל גלאט כשר וצמחוני. אנחנו לא מוכרים בשר בכלל".
ואכן במסעדה מצאתי מבחר גדול של חומוס: גרגירים, מסבחה, פול, עם ביצה או בלי. לשולחן מגיעות פיתות טריות וגם צלחת מפנקת של ירקות: עגבניות, חמוצים, זיתים, בצל ופילפל חריף. אהבתי גם שלכל שולחן מוגש בקבוק זכוכית של שמן זית והלקוחות יכולים להוסיף כמה שמן שירצו. החומוס פול מסבחה עם ביצה קשה שניסיתי היה טעים וטרי, כמו גם כדורי הפלאפל החמים.
התפריט מגוון מאוד ותוכלו למצוא גם חומוס שקשוקה, חומוס פטריות, חומוס שווארמה צמחונית, מגוון סלטים, ביאיינד בורגר (בורגר צמחוני מיוחד שמגיע עם ביצת עין מעל בלחמניה טריה וירקות) סביח מצויין ועוד. האווירה בחומוסייה נעימה, ממוזגת, עם מוזיקה ישראלית או אלקטרונית וחנייה בשפע.
החומוסיה גם עושה קייטרינג לשלל אירועים, ערבי חברה, מסיבות ועוד. ויש גם אפשרות להזמין את הפוד טראק הירוק המפורסם, טרנד שהולך חזק ברחבי קליפורניה.
Hummus Yummy 12514 Burbank Blvd, Valley Village CA 91607 747-203-8092
הברונקו, מיום היוולדו בשנות השישים, היה להיט יחודי לבית פורד. רכב בסיסי, אמין עם עבירות שטח מעולה היתה תגובה נאותה לג’יפ המיטולוגי ששלט בשוק. במשך כשני עשורים, פורד עדכנו את הברונקו לדורותיו עד שנות השמונים בו יצאה גם גירסה מוקטנת בשם ברונקו II. בשלב זה מכירות הברונקו החלו לדעוך ולבסוף הדגם הגיע לסוף דרכו והוחלף בשם אחר. יתכן שגם התקרית/מרדף אחר סימפסון בברונקו הלבן זירזה את הקץ הבילתי נמנע. מעל לעשור המותג נגנז עד שמעצבי פורד החליטו להחיותו במתכונתו הנוכחית.
בניגוד לברונקו, ולג'יפ המתחרה בשוק כיום, דלתות וגג הרכב אינם ניתנים להסרה. הברונקו ספורט בגירסתו הנוכחית הינו SUV לכל דבר ופחות רכב שטח במובן הטהור של המונח. מבחינה עיצובית, הברונקו ספורט שומר אמונים לגירסת הברונקו המקורית משנות השישים אולם מבחינה מעשית וגודלו בפועל, אמונתו שמורה לברונקו II משנות השמונים. הנתונים בשוק כיום מעידים שלמרות הביקוש החזק (לברונקו הגדול והספורט) גדול על ההיצע, ולמרות ההמתנה הארוכה לרכב, שמירת ערך הרכב כמשומש אינה מקבילה לג’יפ בשוק המשומשים (איבוד ערך של 49.4% לפורד לאומת 8.9% בג’יפ).
"כחול-לבן” – צבעי ישראל, צבעי הלאום, הדגל, ההיסטוריה של העם. ביום העצמאות, ראש השנה ובשאר החגים שילוב הצבעים הזה מחמם את ליבנו. גם בבית היצרן פורד, החליטו שהשילוב של ״כחול-לבן״ מנציח את ההיסטוריה המוטורית שלהם ובעיקר את דגם הברונקו ספורט ה – Heritage Limited. לגוון הכחול, פורד קראו Robin’s Egg Blue או בעיברית … ״תכלת בוהק״ שבהק עוד יותר עם גג וגלגלים לבנים.
ואכן כן, פורד השיקו השנה את גירסאות ה Heritage Limited Edition עם כ 275 hp ו 315 Lb/Ft ואת גרסת ה Heritage Edition עם כ 315 hp ו 410 Lb/Ft בגרסת 2 ו 4 דלותות. כ 1966 יחידות ייוצרו מכל גירסה להנציח את שנת 1966 שבה ברונקו הושק לראשונה.
מין הסתם, רכב ״הקידום״ לעיתונאים הוצג בגרסת ה ״כחול-לבן״ הרטרו עם חישוקים תואמים בלבן. הרכב במראיתו, נותן הרגשה של צעצוע חמוד, משהו כייפי שקשה לקחת ברצינות ממבט ראשון. התזמון של הנסיעת מבחן יצא לי בול בזמן השקת הסרט בארבי, כשכל רחבי העיר מוצפים בורוד סגנוני, לי יצא לנהוג בתכלת הבוהק של הברונקו. השילוב הצבעוני בין הברונקו וברבי יצא קטלני ותשומת הלב בכל מקום רק הוסיפה לכייף של מבחן הדרכים.
האמת, שלאחר כשבוע ברשותי, התרשמתי שהרכב לא רק מרשים במראו אלה ביכולתיו בכביש ובשטח. העיצוב הנאה לא הסתיים בחזותו בלבד אלא גם בפרטים קטנים בתוך הרכב, שלמעשה הופכים את הרכב לשימושי ונוח בחיי היום יום. היחידת כוח ברכב המבחן היתה של המנוע 2.0 ליטר Ecoboost עם תיבת הילוכים אוטומטית בת 8 מהירויות שסיפקה תאוצה נאותה בכל מצב ועבירות השטח (קלילה) גם היתה סבירה מאוד עם מרווח גחון של 8.8 אינץ. תצרוכת הדלק ממוצעת לקבוצת רכב בהתאם עם ממוצע משוכלל של 23 מייל לגלון (21 בעיר ו26 בכביש המהיר).
מתחת לשכבת העיצוב החמוד, הגוונים הבוהקים והרגשת הצעצוע בגודל מלא, קיים רכב שימושי, מעשי ויעיל לכל דבר. רכב שבהחלט ניתן לחיות איתו ביום יום ולא להרגיש שבחירה כייפית של עיצוב מושך גרמה לפשרה מעשית כלשהי. פנים האוטו גם מעוצב בהקפדה עם תשומת לב לשימוש יומי, מושבים נוחים ותאי איחסון רבים (והגיונים) לא רק בסביבת הנהג, אלא גם ליתר הנוסעים (קידמי ואחורי). מוטיב העיצוב החיצוני, הגריל והפנסים הקידמים מצאו את דרכם לפנים הרכב ובאו לידי ביטוי בצורות שונות שמעידות על הקפדה לפרטים בכל קטגוריה שהיא כמו דלתות וידיות הרכב, הקונסול המרכזי וכפתורי בקרה שונים.
גירסת המבחן הגיעה עם תג מחיר של $46,400. מחיר לא זול לרכב פנאי קטן יחסית בגודלו. המחיר כולל מבחר תוספות אטרקטיביות גם בתחום הפינוקים, גם בתחום העיצוב החיצוני ובעיקר בתחום הנהיגה, ביצועי כביש ושטח. הרכב באמת מאובזר לחלוטין ואפילו מגיע עם שידרוגי שטח במיתלים, בצמיגים חובקי גלגלים יחודיים בקוטר 17״, ו״אלקרוניקה״ תומכת לשבילי עפר.
למרות גודלו החיצוני הקטן יחסית של הברונקו, העיצוב הפנימי האיכותי, אינו ממזער את המרווח הפנימי לנוסעים ולמטען. עם מושב אחורי מתקפל לרצפה שטוחה, ניתן להגדיל את הנפח אף יותר (65.2 cubic feet). המדף האחורי, מגיע עם שני ״רגלים״ מתקפלות שמאפשרות להשתמש בו כמין שולחן או מדף הגשה בזמן חניה. פורד אפילו הוסיפו סרגל מדידה כאלמנט שימושי נוסף. זו רק דוגמה אחת מני רבותלחשיבה העמוקה שהמעצבים השקיעו על מנת ליצר רכב יחודי ומעשי כאחד.
היה כיף לבחון את הרכב. נחמד לראות שיצרן גדול כמו פורד משקיע בתוצר שכזה. קשה למצוא תמורה נאה יותר בקבוצת רכבי פנאי בגודל זה ובטח לא עם עיצוב רטרו יחודי שגם בולט בכל מקום על הכביש. החיוכים מכל עבר מצדיקים את ההשקעה. למרות שהגירסה הנוכחית של הברונקו שונה במהותה מהגירסה המקורית, ניתן לומר בביטחה שהגירסה העדכנית מספקת תמורה יחודית בעלת אופי עצמאי ועדכני שאינה מביישת את עברו העשיר של המותג.
לתמונות ופרטים נוספים של הרכב מבפנים ומבחוץ אנא בקרו באתר העיתון.