עימותים בהפגנה שאירגנו ארגונים פרו-פלסטינים מול בניין הקונסוליה הישראלית בווסטווד, במחאה על הסיפוח הצפוי בשטחי יהודה ושומרון. ההפגנה החלה מוקדם בבוקר יום רביעי, 1 ביולי, כשכ-150 מפגינים פרו-פלסטינים התעמתו עם כ-50 ממצדדי הסיפוח ותומכי ישראל.

מארגני ההפגנה, שנערכה במקביל בכמה ערים אחרות ביבשת, כינו את המחאה כ"יום הזעם". אחד הדוברים אמר שגדל בעיר טול כרם. לדבריו, ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הפכו את החיים לבלתי נסבלים עבור מרבית הפלסטינים, וכי סיפוח של ישראל את שטח C, שנמצא כיום בשליטה משותפת, רק יחמיר את המצב.

כשהמתחים בין שני המחנות גברו לאחר כשעתיים של שירה בציבור, נפנוף דגלים וכרזות וכמעט עימותים פיזיים, המשטרה היפנתה את שני המחנות לפינות הנגדיות. רוב המפגינים, אך לא כולם, לבשו מסכות. בפינה אחת עמדו כמאה מפגינים שקראו "פרי פרי פלסטיין!" וניגנו בתופי דרבוקה. מהעבר השני נשמעה  שירת התקווה  ו"עם ישראל חי!" במגפון.

ניה לכט, מנהלת החינוך של קלאב Z המלמד תלמידי תיכון על פעילות לתמיכה בישראל, הייתה שם כדי להציג את עמדתה. היא אמרה שלא הסיפוח ולא ההתנחלויות באזור C הן הפרה של החוק הבינלאומי. "אילו ישראל הייתה רוצה לספח את שטח A, לא הייתי תומכת בזה, כי ערבים גרים שם עכשיו," אמרה. "לא מדובר ברגשות או בכעס. זה קשור לדמוגרפיה והבנה היכן שאנשים חיים". לדבריה, הסיפוח לא יקשה על השגת יציבות או שלום לטווח ארוך  במזרח התיכון. "האם יש לנו פרטנר לדיאלוג, זו השאלה צריכה להישאל", אמרה לכתב "הפורוורד".

מנגד, טליה חביבי עמדה עם המפגינים הפרו-פלסטינים ואמרה שהיא מייצגת את התמיכה היהודית בחיים הפלסטינים. "ליהודים יש זכות על אדמתם, אך גם הפלסטינים עושים זאת", אמרה. "סוג הציונות שלי הוא יהודים ופלסטינים העובדים יחד כדי ליצור ארץ שעובדת עבור שניהם."

אזהרות על המחאה הופצו באופן נרחב בקבוצות קהילות ישראליות יהודיות ב- WhatsApp ביום שני ושלישי, שנשלפה מפוסט בפייסבוק של סטיב קוסובר, קבלן המתגורר באנסינו. ההודעה ייעצה לבעלי עסקים יהודיים לבצר את  החנויות שלהם ולהיזהר ממפגינים אלימים. קוסובר, ישראלי-אמריקאי, אמר כי הוא חושב שהמפגינים לא היו שם למען זכויות פלסטיניות, אלא מתנועות אחרות כמו "BLM", "המועצה ליחסים אסלאמיים אמריקאים" וחמאס. "הרבה מהם נמצאים שם מהסיבות הנכונות, אבל רבים הם כמו כבשים אחרי עדר," אמר קוסובר.

רבים מהשלטים שנישאו בהפגנה לא  נעמו לעיניים יהודיות. "Fuck Israel,” קרא אחד מהם. המפגינים גם זעקו בקצב לאורך כל ההפגנה את הפזמון הידוע:

. “From the river to the sea, Palestine will be free”