Connect with us

Featured

‫״המטבח הישראלי‬ ‫עוסק במצויינות‬ כי כל מנה היא אולי הסעודה‬ ‫האחרונה שלנו‪…‬״‬

Published

on

אייל שני פתח מסעדה חדשה וכשרה בתל אביב (״כדי שב‪ 11-‬בלילה‬ ‫ירקדו פה דתיים וחלוניים ביחד על הבר״) • מרחיב את הצלחת ״המזנון״‬ ‫במנהטן (״יש לישראלים כאן געגוע עמוק לאוכל ישראלי״) • ומספר‬ ‫מה שהוא מתכנן להציג בלוס אנג׳לס בפסטיבל ‪TASTE OF ISRAEL‬‬ ‫(״שבילים עליהם יצעדו הטבחים שלי וישימו רוטב מיוחד על הכרובית״) •‬ ‫ראיון עם השף‪-‬הפילוסוף הכי מפורסם ופורה בישראל‬

‫הדבר הכי נפלא באוכל זה שהוא יודע להכיל‬ ‫את החלומות של האדם שמכין אותו״‪.‬‬ ‫לעיתים רחוקות אפתח כתבה בציטוט של‬ ‫מרואיניי‪ ,‬אך כאשר מדובר בעוד פנינה מבריקה‬ ‫עליה חתום שף אייל שני הדבר כמעט מתבקש‪.‬‬ ‫שני ידוע בשפתו המליצית שהפכה לסימן ההיכר‬ ‫שלו‪ ,‬יחד עם הערצה כמעט אובססיבית לעגבניות‪.‬‬ ‫כזו‪ ,‬שגרמה לו להתלונן באוזני כבר בדקות הראשונות‬ ‫של שיחתנו על דרך הטלאים שעוברת עגבניה שגדלה‬ ‫בשלווה בקליפורניה כל הדרך עד למטבח של‬ ‫מסעדתו החדשה בניו יורק‪ .‬החוק הכי חשוב עבורו‪,‬‬ ‫הסביר לי‪ ,‬הוא הימצאותם של מוצרי גלם טריים‪.‬‬ ‫כאלו שלא איבדו את ״אשיותם״ ושיובילו את השף‬ ‫להגיע לרמות הבישול הגבוהות ביותר‪.‬‬ ‫

שף אייל שני נכנס לתודעה הטלוזיונית כבר בשנת‬ ‫‪ ,2004‬אז הגיש את התוכנית ״אוכל למחשבה״ בערוץ‬ ‫‪ 8‬יחד עם הבמאי שחר סגל במהלכה היה מבשל ודן‬ ‫בנושאים של זוגיות‪ ,‬נטיות מניות‪ ,‬משפחה וילדים‪.‬‬ ‫שני‪ ,‬שאוהב לדבר על המשמעות הפילוספיות‬ ‫והחברתית מאחורי האוכל‪ ,‬המשיך בסדרה הדו־‬ ‫קומנטרית ״איפה האוכל?״ שם היה מציג בכל‬ ‫פרק מרכיב אחר בעולם האוכל‪ ,‬מנתח ומסביר על‬ ‫מאפיוניו‪ .‬באותם שנים גם פתח את המסעדות‬ ‫המצליחות שלו‪ :‬״צפון אברקסס״ וכמה שנים מאוחר‬ ‫יותר את ״המזנון״ ברחוב אבל גבירול בתל אביב‬ ‫שבנויה על טהרת הפיתה‪.‬‬

‫שני הפך כוכב באופן רישמי כאשר נבחר להיות‬ ‫שופט בתוכנית הראליטי המצליחה ״מאסטר שף״‬ ‫בפריים טיים של ערוץ ‪ .2‬שם‪ ,‬בלטה בין היתר‬ ‫היכולת הוורבלית העשירה שלו שהייתה לא פחות‬ ‫צבעונית מהאוכל אותו הכין‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬שני הוא הבעלים של מסעדות מצליחות‬ ‫רבות בארץ (פורט סעיד‪ ,‬רומנו‪ ,‬מלכה) וגם בצרפת‪,‬‬ ‫אוסטרליה ולפני מספר חודשים פתח את הסניף הניו‬ ‫יורקי של ״המזנון״ שם הוא מאכיל בפיתה כ‪1800-‬‬ ‫לקוחות בכל יום‪ .‬ב״הארץ״ דווח השבוע ששני עומד‬ ‫לפתוח בניו יורק שתי מסעדות נוספות והוא הולך‬ ‫לבלות בתפוח הגדול זמן רב‪.‬‬ ‫

תפסתי את שני לשיחה בעודו מתרוצץ ב״מלכה״‬ ‫המסעדה החדשה והכשרה שפתח לפני מספר‬ ‫חודשים בתל אביב‪ .‬הוא סיפר לי שחבריו חשבו‬ ‫שהשתגע שהחליט לפתוח מקום כשר‪ ,‬אבל אייל‬ ‫שני כמו אייל שני נשאר נאמן לחזון שלו וכמו שאר‬ ‫המסעדות שלו בארץ וברחבי העולם‪ ,‬״מלכה״ היא‬ ‫סיפור הצלחה‪.‬‬ ‫רגע לפני שהוא מגיע לככב בפסטיבל ‪Taste of‬‬ ‫‪ Israel‬שיתקיים במרכז סקירבול ב‪ 7-‬ביוני‪ ,‬ויארח‬ ‫נבחרת שפים מכובדת מישראל וקליפורניה‪ .‬ישבנו‬ ‫לדבר אוכל‪ .‬הגלגול של המטבח הישראלי‪ ,‬השף‬ ‫כסלבס והאגו שמגיע איתו‪ ,‬מה הוא חושב על אסף‬ ‫גרניט‪ ,‬מה הוא הולך לבשל בפסטיבל הקרוב וגם‬ ‫אחרי ההצלחה הגדולה של ״המזנון״ בניו יורק האם‬ ‫הוא עומד לפתוח מסעדה גם אצלנו בעיר המלאכים‪.‬‬

‫גן עדן קולינרי‬

‫אייל‪ ,‬הביקור האחרון שלך ב‪ L.A-‬היה לפני ‪15‬‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫

״נכון‪ ,‬עבר יותר מידי זמן אני לא מכיר אצלכם‬ ‫כמעט שום מסעדה היום‪ .‬אני מבין שלוס אנג׳לס‬ ‫היא גן עדן קולינרי ‪ -‬התחושה היא שאני נוחת לזמן‬ ‫קצר לתוך עולם אין סופי של אוכל‪ .‬אני יודע את זה‬ ‫מהרשת ומסיפורים ואני מבין איזה עוצמה נהדרת יש‬ ‫שם‪ .‬אתה יודע‪ ,‬אחרי חודשים של עבודה בניו יורק‬ ‫שהיא עיר מאוד לא פשוטה מבחינה קולינרית אני‬ ‫רואה שבצד החוף המזרחי של ארצות הברית העולם‬ ‫התהפך״‪.‬‬ ‫

מה ההבדל בין הקולונריה בתפוח הגדול וזו שבעיר‬ ‫המלאכים?‬

‫״ניו יורק זו עיר שכמעט בלתי אפשרי להכניס לתוכה‬ ‫אוכל‪ .‬יש במנהטן קרוב לעשרה מיליון תושבים‪ ,‬כולל‬ ‫תיירים‪ ,‬על שטח כל כך קטן‪ .‬איך אתה דוחף ‪30‬‬ ‫מיליון ארוחות ביום לאנשים? איך אתה מארגן את‬ ‫הלוגיסטיקה מבחינת החומרים? אם טראמפ היה‬ ‫אומר לי לדאוג לבעיית האוכל בעיר הייתי אומר ‪-‬‬ ‫תכניס ‪ 30‬מיליון מנות קרב לתושבים״‪.‬‬ ‫

תסביר‪.‬‬ ‫

״קישוא לא בנוי שינהלו אותו דרך הובלות‪ ,‬ודרך‬ ‫אריזה במחסנים ושינוע של שבעה שמונה ימים‬ ‫מהרגע שהוא נקטף בקליפורניה ועד לניו יורק‪ .‬הוא‬ ‫בנוי שתופעל מולו תשוקה ולא ניהול‪ .‬כשמופעלת‬ ‫מולו תשוקה קישוא אחד יכול להפוך ליצירת מופת‪.‬‬ ‫לטריות יש משמעות עליונה‪ ,‬וגם למרחק הקצר של‬ ‫הירק מהאדמה לצלחת שמשמרת את האופי של‬ ‫הירק‪ .‬כשאין טריות אין חיים‪ ,‬וההבדל בין קישוא‬ ‫לבין חציל קטן‪.‬‬ ‫

הטריות הוא סימן החיים שמפעיל את הטבח‬ ‫והיצירתיות שלו‪ .‬חלק מהטבחים לא מבחינים בדבר‬ ‫הזה‪ ,‬אבל ברגע שעומד מולם משהו רוטט מחיים הוא‬ ‫קורא אליהם לבוא אליו והוא מגרה אותם וממקד את‬ ‫כל העולם שלהם מולו‪.‬‬ ‫״בניו יורק אתה רואה לפעמים יצירות מופלאות של‬ ‫אוכל‪ ,‬אבל ההרגשה היא שונה‪ :‬אם חס וחלילה הכיש‬ ‫אותך נחש ואתה מגיע לבית חולים‪ ,‬שם נותנים לך‬ ‫נסיוב‪ .‬כלומר‪ ,‬הצורה החיצונית של מולוקולת הארס‬ ‫אבל אין בה את התוכן של הארס‪ .‬כך גם האוכל‬ ‫בניו יורק ‪ -‬אתה מקבל את הצורה החיצונית של כל‬ ‫הטקסים‪ ,‬הטכניקות והידע עם אוכל מהמשובחים‬ ‫שקיימים אבל בפנים לא קיים את התוכן שמרעיד לך‬ ‫את הנפש״‪.‬‬

‫מה אתה הולך להכין ב‪?Taste of Israel -‬‬ ‫

״אני מבין שזה הולך להיות במוזיאון‪ ,‬ושאלתי את‬ ‫עצמי מה אני הולך לעשות שם‪ .‬אמרו לי שיהיו ‪1800‬‬ ‫איש ושזה קורה הכל בשלוש שעות‪ .‬החלטתי שאני‬ ‫אלך על הסמל הכי גדול שלי בניו יורק ‪ -‬הכרובית‪.‬‬ ‫אותה אני אסדר בתוך אדמה באולם‪ ,‬ואני אצור‬ ‫שבילים עליהם יבוא הטבחים שלי וישימו רוטב‬ ‫מיוחד על הכרובית‪.‬‬ ‫״אני לא בטוח אם אני אעשה משהו בפיתה‪ ,‬יכול‬ ‫להיות‪ ,‬נראה איך יהיה המעבר בין כרובית החורף‬ ‫לכרובית הקיץ‪ .‬אז אולי אני אלך על שנים שלושה‬ ‫דברים בפיתה כי אז זה פינגר פוד ‪ -‬בן אדם יכול‬ ‫להחזיק את זה‪ ,‬ללכת עם זה ולדבר‪ .‬זה נפלא לאירוע‬ ‫כזה״‪.‬‬

‫מה ההבדל מבחינתך לבשל לישראלים בארץ לבין‬ ‫ישראלים בחו״ל?‬

‫״יותר קל לבשל לישראלים בחו״ל ואני רואה‬ ‫את זה בניו יורק‪ .‬יש לישראלים כאן געגוע עמוק‬ ‫לאוכל ישראלי‪ .‬אני אספר לך משהו‪ :‬אני מגדל צבים‬ ‫ישראלים כל החיים שלי‪ .‬לפני שנה קיבלתי מבחורה‬ ‫צבה סודנית קטנה‪ .‬הצב הסודני מגיע לגודל של‬ ‫מטר וחצי‪ ,‬חי ‪ 250‬שנה ושוקל ‪ 150‬קילו. הצבה שלי‬ ‫היא קטנה וכל יום היא גדלה ב‪ 2-‬גרם‪ .‬היא כנראה‬ ‫הוברחה מסודן (תכתוב שאני לא עוסק בסחר בבעלי‬ ‫חיים)‪ .‬עכשיו אני רק מגדל אותה תחת התנאים שצריך‬ ‫לגדל צב‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬אני רואה שהיא לא אוהבת את‬ ‫האדמה שיש פה‪ ,‬היא לא אוהבת את אור השמש פה‪,‬‬ ‫היא לא אוהבת את טעם האוכל כאן‪ .‬היא לא קשורה‬ ‫אליו אין לה געגעועים אליו‪.‬‬

‫״גם אתה כשהיית ישראלי ועברת לכאן‪ ,‬למקום‬ ‫אחר‪ ,‬אתה יכול להסתדר חברתית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬יצירתית‪.‬‬ ‫יכולים להיות לך חיים מופלאים‪ ,‬אבל אנחנו חיות‬ ‫והחיה שבך גולה מארצה‪ .‬אני רואה שאנשים מגיעים‬ ‫אליי ל׳מזנון׳ בניו יורק עם עיניים דומעות מהתרגשות‪,‬‬ ‫מתקווה ומגעגועים כשהם אוכלים את האוכל‪ .‬הם‬ ‫עוצמים את העיניים והנשמה שלהם מתייחדת עם‬ ‫הזיכרון שעובר להם דרך הטעם‪.‬‬

‫״הקהל הישראלי בארץ הוא הרבה יותר ציניקן‪,‬‬ ‫תוקפני והרבה יותר ביקורתי; והוא גם קהל חם מאוד‬ ‫וגמיש מאוד״‪.‬‬ ‫דמות הישראלי החדש‬ ‫נראה כי המטבח הישראלי עבר תהפוכות רבות‪.‬‬ ‫

מה הוא אוכל ישראלי בעינך?‬ ‫

״ישראל נבנתה ממהגרים‪ ,‬כשהם הגיעו לארץ‬ ‫המדיניות של הממשלה וההנהגה הציונית הייתה‬ ‫לחתוך את מקור מוצאם ולבנות ישראלי שהוא‬ ‫אדם עליון מסוג אחד‪ .‬הם עקרו את כל הישראלים‬ ‫מהשורש‪ ,‬מהמורשת‪ ,‬מהתרבות ומהאוכל שלהם וניסו‬ ‫ליצור דמות של ישראלי החדש‪ .‬הישראלי הוא בעצם‬ ‫עקור שורשים‪.‬‬ ‫

״אבל מצד שני לחלק גדול מהישראלים יש זיכרונות‬ ‫עמוקים מהאוכל של ההורים שלהם ושל הסבים‬ ‫והסבתות שלהם‪ .‬אוכל שנסגר בתוך הבתים כי לא‬ ‫היה להם מקום בחוץ‪ .‬אז הישראלים הם בלי שורש‬ ‫אבל עם זכרונות של שורשים‪.‬‬

‫״המטבח הישראלי הוא מהיר מאוד ואינטלגנטי‪.‬‬ ‫הוא קולט את המגמות בעולם‪ ,‬הוא יבואן מצויין‬ ‫שמייבא אופנות ובארץ הוא מערבב אותם יחד‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הוא מייצר פיוז׳ן כזה‪ .‬זה תהליך שקרה בארץ‪.‬‬ ‫אם היית שואל אותי את השאלה הזו לפני חמש עשרה‬ ‫שנה‪ ,‬הייתי אומר לך שאוכל ישראלי זה רול של סושי‬ ‫שבתוכו יש שניצל‪.‬‬ ‫

״הדבר הזה מוציא מטבח הזוי‪ ,‬אבל מצד שני‬ ‫מהמטבח הזה יוצאות מוטציות ופתאום קורים‬ ‫דברים אחרים ונפלאים‪ .‬אני חושב שהרבה בהשפעתי‪,‬‬ ‫ואני לא אומר שאת זה ביהירות‪ ,‬המטבח הישראלי‬ ‫הבין פתאום שכן יש אוכל שמתאים למקום ולאנשים‬ ‫של המקום ולקיום היומי בישראל‪ .‬בארץ שלנו העבר‬ ‫עמוס מידי והוא נשכח‪ ,‬העתיד לא ברור וההווה הוא‬ ‫מאוד משמעותי‪ .‬כלומר ישראל עדיין ממשיכה לחיות‬ ‫את הרגע ומה שיקרה בעתיד אף אחד לא יודע‪.‬‬

‫״הדבר הזה של לחיות את הרגע אומר שאם אני‬ ‫שותה עכשיו אספרסו אני רוצה שזה היה האספרסו‬ ‫הכי טוב ששתיתי בחיים שלי‪ .‬ואם אני הולך עכשיו‬ ‫לאכול פסטה במסעדה אני רוצה שזו תהיה הפסטה‬ ‫הכי טובה בחיים שלי כי אולי זה הפעם האחרונה‬ ‫שאני אוכל פסטה‪ .‬כשאיטלקי הולך לאכול פסטה‬ ‫במסעדה הוא לא מצפה שהיא תהיה הכי טובה‪ ,‬כי‬ ‫סבי הסבים שלו אכלו את זה ובעתיד גם הנכדים‬ ‫שלו יוכלו את זה‪ .‬לנו לישראלים‪ ,‬במחשבה‪ ,‬אין את‬ ‫הפריבילגיה הזו‪ .‬המטבח הישראלי עוסק במצויינות‬ ‫כי כל מנה היא אולי הסעודה האחרונה שלנו‪.‬‬ ‫

״המטבח הישראלי מרהיב‪ .‬הוא התחיל להכיר‬ ‫בעצמו ונעשה פשוט יותר‪ ,‬פחות מסובך ופחות‬ ‫מתוסבך‪ .‬הכירו בקיומם של חומרי הגלם המרכזים‪:‬‬ ‫קיומה של העגבניה‪ ,‬בקיומו העצום של שמן הזית‪ ,‬של‬ ‫הטלה ושל העשבים הטריים‪ .‬מתהווה פה מטבח ים‬ ‫תיכוני חדש‪ ,‬קל מאוד‪ ,‬סוער מאוד מבחינת צבעים‪,‬‬ ‫טעמים ומלא בשמש״‪.‬‬

‫רבים מהשפים בקליפורניה התלוננו בפניי‬ ‫שעליהם להכין אוכל כשר כדי להגיע לקהל היהודי‪,‬‬ ‫דבר שמאוד מגביל את היצירה שלהם‪ .‬טענה‬ ‫מוצדקת?‬

‫״אנחנו מדברים עכשיו כשאני נמצא ב״מלכה״‪,‬‬ ‫המסעדה החדשה והכשרה שפתחתי בתל אביב‪ .‬פתחתי‬ ‫אותה יחד עם השותף שלי כי חלמנו ליצור מסעדה‬ ‫שהיא גשר בין חילוניים ודתיים‪ .‬רצינו שב‪ 11-‬בלילה‬ ‫על הבר ירקדו פה דתיים וחלוניים יחדיו‪ .‬בהתחלה‬ ‫חשבתי שאם אני אלך לעולם הכשר אני לא אצא‬ ‫מזה‪ .‬אז החלטתי שאני אעשה מסעדה שלי שתתאים‬ ‫גם לעולם הדתי‪ .‬אז נכון אני צריך לנקות את החלב‬ ‫ואת החמאה‪ .‬אבל גם ככה אני לא עובד הרבה עם‬ ‫חלב וחמאה אלא יותר עם שמן זית אפילו בקינוחים‪.‬‬ ‫אז הייתי צריך להוריד את הפירות ים וזהו‪ .‬אני מכין‬ ‫אוכל ים תיכוני שהוא במהות שלו אוכל כשר‪ .‬באמת‬ ‫שעשיתי שינויים מאוד מינורים‪ .‬הדתיים באים לכאן‬ ‫אוכלים את האוכל הזה והם אומרים ״אנחנו לא‬ ‫מאמינים שהוא כשר״‪ .‬אז אצלי אין מגבלה‪.‬‬

מה שמבדיל בין מסעדה טובה למסעדה מופלאה‬ ‫היא רמת הכוונה וצומת הלב שהשף והטבחים שלו‬ ‫יודעים לתת לאכול״‪.‬‬ ‫בפסטיבל הקרוב אתה תשתף פעולה עם מאיר‬ ‫אדוני ושאול אדרת‪ .‬לשפים יש כידוע אגו גדול זה‬ ‫באמת כל כך קשה כמו שזה נראה?‬

‫״אלעד‪ ,‬אתה ואני מדברים באותן מילים‪ ,‬אבל כל‬ ‫אחד מטעין אותן במשמעות אחרת וכל אחד ששומע‬ ‫אותן מבין בצורה אחרת‪.‬‬ ‫

״למאיר אדוני יש מחשבה ואמונה מסויימת ואחרת‬ ‫על אוכל‪ ,‬לי יש מחשבה ואמונה אחרת על אוכל‪ .‬הדבר‬ ‫המשותף בינינו הוא שכל אחד מאיתנו חי את האוכל‬ ‫במלואו ומפענח אותו ביכולת המגע שלו‪ .‬מבחינתי לא‬ ‫יכולה להיווצר תחרות‪ .‬זו לא ריצה ‪ -‬מי מגיע יותר‬ ‫מהר או מי קופץ גבוה יותר‪ .‬אצלנו זה כמו אומנות‬ ‫שלא יכולה להתחרות בתוכה‪ .‬בארץ שלנו יש מעט‬ ‫מאוד שפים ברמה מאוד גבוהה‪ ,‬הארץ לא מייצרת‬ ‫הרבה שפים‪ .‬זה מדהים ששפים קדומים יחסית כמוני‪,‬‬ ‫כמו חיים כהן ויונתן רושפלד‪ ,‬עדיין שולטים בתחום‬ ‫ללא עוררין‪ .‬איך לא קמו מלא שפים צעירים שיורשים‬ ‫אותנו? זו שאלה מאוד גדולה״‪.‬‬

‫אסף גרניט הוא היורש שלכם?‬

‫״גרניט הוא שף חדש יותר‪ ,‬צעיר יותר מאיתנו‬ ‫שכבר גדל מתוך עולם הטלוויזיה ועושה עבודה מאוד‬ ‫מאוד יפה‪ .‬אני חושב שגם מאיר אדוני כבר גדל מתוך‬ ‫עולם הטלוויזיה והאינסטגרם‪ .‬אבל הם לא הכוחות‬ ‫העצומים שהתחילו את המטבח הישראלי וששמו‬ ‫יסודות איתנים ועצומים ויצרו מבנה‪ ,‬בסיס ושלד‬ ‫של המטבח הישראלי‪ .‬אני לא אומר שהם לא טבחים‬ ‫גדולים ומופלאים‪ ,‬אבל יוצרי השפה של המטבח‬ ‫הישראלי לא הוחלפו‪.‬‬

‫״למשל ב״מאסטר שף״ של היום ‪ -‬יש את חיים‬ ‫(כהן)‪ ,‬אהרוני ואני; ויש את מיכל שבאה מכיוון אחר‪.‬‬ ‫אז אני יכול לומר שביני לבין חיים יש יחסים של‬ ‫קנאת יוצרים ושל הערצה גדולה וסמויה‪ .‬אני חושב‬ ‫שהערצה אחד לשני גוברת על הכל ונותנת לנו אהבת‬ ‫לב אמיתית ושותפות לדרך שגדולה יותר מכל קנאה״‪.‬‬

‫עגבניות או לא להיות‬ ‫

מה אייל שני אוכל כשהוא רעב?‬ ‫

״אני עובד המון שעות ביום ונמנע מארוחות‬ ‫מסודרות‪ .‬אני לא מצליח להתארגן על האוכל שלי‪,‬‬ ‫אני לא יכול לשבת במסעדות ולאכול כי אנשים ישר‬ ‫ניגשים אלי‪ .‬במסעדות שלי אני אוכל את האוכל‬ ‫במחשבה שלי אז אני ממעט לאכול בהן‪.‬‬ ‫

״אז על מה אני חולם? אני חולם לבוא הבייתה‬ ‫ולעשות לי ולאשתי פסטת עגבניות‪ .‬אני אוכל הרבה‬ ‫לחם עם שמן זית וזרי עגבניות‪ .‬אני מגיע הרבה‬ ‫למטבחים ורואה סירים שהטבחים שלי עשו וזה נראה‬ ‫נהדר אז אני אוכל מהסיר‪ ,‬מלקק עצמות של כל מיני‬ ‫חיות וזאת הסביבה של האוכל שלי‪ .‬אבל כשאני נוסע‬ ‫בעולם אני תמיד אעדיף פסטה נפלאה מאשר נתח של‬ ‫בשר״‪.‬‬

‫יש סיכוי שתפתח גם מסעדה בלוס אנג׳לס?‬ ‫

״כשאתה נכנס לניו יורק זו עיר שאתה יכול רק‬ ‫להצליח‪ ,‬או לקחת את זה כדי לפענח את העיר הזו‬ ‫ולמצוא את החריצים דרכם תוכל לחדור ולייצר‬ ‫מציאות אחרת באוכל‪ .‬בעיר הזו יש עבודה שאין לה‬ ‫סוף‪ .‬אני מרגיש אני בתחילת צעדיי שם‪ .‬זה ממש כמו‬ ‫להתחתן עם אישה ‪ -‬אתה לא יכול לעזוב אותה‪ ,‬צריך‬ ‫למצות את זה‪ ,‬וזה לא פשוט להסתובב עם בחורות‬ ‫אחרות‪ ,‬ולוס אנג׳לס היא בחורה אחרת‪.‬‬ ‫

״יש לי עוד המון זמן להיות בניו יורק‪ ,‬אני חייב‬ ‫להמשיך להתפתח שם אם אני רוצה לשרוד‪ .‬אני‬ ‫בטוח שכשאגיע לקליפורניה אומר לעצמי ‪ -‬למה לא‬ ‫התחתנתי עם האישה הזו״‪.‬‬ ‫

השפים אייל שני‪ ,‬מאיר אדוני‪ ,‬שאול אדרת ואביב משה יככבו בפסטיבל ‪ Taste Of Israel‬לצד מיטב השפים והמסעדות בלוס אנג׳לס‪.‬‬ ‫ב‪ 7־‬ביוני במרכז הסקירבול בבל אייר‪ .‬לפרטים ורכישת כרטיסים‪.323-353-4555 :‬‬

 

צילומים‪ :‬סנדי אהרון ואריאל עפרון‪-‬מלכה

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Featured

"אני מרחמת על בחורות עם תסביך גוף"

Published

on

נטע ברזילי עונה לליהיא גרינר ומדברת על הלילות הקשים בחו"ל, בגד הים שעורר סערה, בן הזוג המאוהב מלוס אנג'לס, ההופעה שהתבטלה אחרי הטבח בפיטסבורג, וגם מי הפייבוריט שלה לזכייה בתחרות השנה • ראיון חשוף במיוחד

אמצע מארס בנמל תל אביב, ובאוהל של שבוע האופנה המקומי מצטופפים מאות עיתונאי אופנה, בלוגרים במראה יצירתי ופאשניסטות בגזרות מוקפדות. עיניהם כבר ראו לא מעט הפתעות על מסלול באורך של מטרים ספורים, אך דבר לא הכין אותם לרגע שבו זוכת אירוויזיון 2018, נטע ברזילי, תצעד בבגד ים לצד נטע אלחמיסטר ונעה בני. "הכל התחיל כשפגשתי את המנהל של נטע אלחמיסטר במסיבה באילת", מספרת ברזילי. "סיפרתי לו כמה אני אוהבת אותה, והוא אמר שהיא רוצה לעשות לי בגד ים וגם שיש תצוגה. אמרתי לו, 'יאללה, מגניב', אבל ברמת הדיבורים באוויר. אני יוצאת מהמסיבה, מגיעה למלון, ונטע מתקשרת אלי. שואלת אותי, 'תגידי, את באמת רוצה? כי אם כן, עכשיו אני תופרת לך'".

מה עובר לך בראש?

"היא מדברת איתי, וכל מה שאני רואה מול העיניים זה את מיליון וחצי הילדות העוקבות שלה, ואת התמונה שלנו יחד. ואני אומרת, 'וואו, איזה אימפקט יהיה לזה'. ומחליטה ללכת על זה".

היה גם שיקול כלכלי?

"שום דבר, תאמין לי שזה לא נעשה בשביל כסף. אמנם יש סביב נטע ונעה באזז מטורף, ויש להן הרבה עוקבים, אבל הן בחורות שעובדות קשה במותג מתחיל, והאימהות שלהן קורעות את עצמן כדי לעזור להן. נסעתי אליהן, מדדתי את בגד הים במידה L, ונכנסתי בו. הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי, אני נראית פאקינג שווה. אני חושבת שלא התרגשתי ככה מאז האירוויזיון. הלב שלי לא עצר. אני מסתכלת עליהן ומרגישה לא פחות שווה מהן, עפתי על עצמי. עד הרגע האחרון לפני התצוגה עוד אמרתי לעצמי, תברחי, תברחי, תברחי".

מה הרגשת כשיצאת למסלול?

"זה היה פשוט מטורף. בחיים לא הייתי כל כך חשופה, ופתאום זה הרגיש לי הכי טבעי".

אילו תגובות קיבלת?

"מדהימות, וגם פחות מדהימות. היו תגובות עם הרבה שנאה. אני רגילה לקבל שנאה, כי זה מה שאתה מקבל כשאתה משנה את העולם. קראתי את הביקורות וממש ריחמתי על מי שכתבו אותן, אבל זכרתי גם שרומא לא נבנתה ביום אחד. הייתי מוכנה לזה".

את מתכוונת לליהיא גרינר?

"אתה באמת רוצה שנדבר עליה? היא שווה את זה בכלל? אני ממש מרחמת על בחורות שיש להן תסביך גוף, כי זה כל כך קשה לחיות ככה. אני מדמיינת אותה יושבת במסעדה וחושבת מה להזמין, וזה נורא. זה נורא לחשוב שאתה נראה חרא. הכל מתחיל ונגמר בהרגשה. אני ממש שולחת את האהבה שלי לליהיא גרינר".

דורין אטיאס אמרה "זכותי לקרוא לה שמנה".

"אני לא חושבת שיש קארמה טובה בפרנסה שמקורה בירידה על אנשים אחרים".

הביקורות החזירו אותך לתקופות קודמות בחיים?

"לא, כי הפעם קיבלתי גם הרבה אהבה. אני כבר שלמה עם הגוף שלי. מה שעושה לי עצוב הוא שנותנים במה לתגובות הרעות, כי הבחורה השמנה, שראתה אותי צועדת בתצוגה וכמעט הלכה לים בבגד ים, קוראת את זה, ואולי כבר לא תלך. אני מאמינה שמי שביקרה אותי שונאת את עצמה ואת איך שהיא נראית".

אחת הטענות בתגובות היתה העניין הבריאותי.

"יש פה ערימה של אנשים שמרעיבים את עצמם ומקיאים בשירותים, כדי לעמוד באידיאל שהוא בלתי אפשרי מבחינה גנטית. אני לא אוכלת מה שאני רוצה. אני אוכלת בפיקוח, ואני נראית ככה. אם ארצה לאכול המבורגר אני אֹוכל, אבל אני פותחת את הבוקר עם סלט, הולכת לרופא כל הזמן ורוקדת. אם אני מרגישה לא טוב, אני עובדת על זה ואני קשובה לגוף שלי. די להתעסק בשאלה אם אני בריאה או לא בריאה, אני לא חייבת שום דבר לאף אחד. לי הרבה יותר חשוב שאנשים ירגישו חופשיים ללכת לים ליהנות, בלי לחשוב כל הזמן איך הם נראים. למה המראה החיצוני משפיע כל כך על מי שאנחנו? אני הראיתי שאפשר להיות במידה XXXL ולהיראות מעולה. ואני פאקינג נראיתי מדהים".

• • •

מאז הלילה ההיסטורי ההוא, ב־18 במאי 2018 בפורטוגל, חייה של ברזילי השתנו. מאותו יום יש את נטע הפרטית ואת נטע הציבורית, נטע מהכותרות ומהטוקבקים, ונטע שמתכרבלת עם החבר שעתיים בבוקר. "אני עושה הפרדה מוחלטת בין הבן אדם שאני, שזאת נטע אחת, לבין הבן אדם שעומד מול הציבור, שזאת נטע שנייה", היא מסבירה. "יש דברים שאני שומרת לעצמי. טוב, נו, אין באמת דברים שאני שומרת לעצמי, אבל יש הפרדה, לפחות בראש שלי".

גם כשהיא מדברת על הקריירה, נדמה לפעמים שהיא מדברת על מישהי אחרת, והכל במודע. אולי כדי לשמור על סדר ועל שפיות. המכנה המשותף של נטע הציבורית ונטע הפרטית הוא הצוות המקצועי שמקיף אותה והפך להיות המשפחה השנייה שלה. בראשם המנהל האישי שלה, נדב גזונדהייט, שאותו פגשה כששירתו בלהקה צבאית, והיה הראשון שסימן אותה, עוד בימים שלבשה פיג'מות סאטן ורודות בטירונות.

"כשהוא ראה אותי בצבא, נראיתי כמו מורה חיילת, כי חזרתי משנת שירות ולבשתי קרדיגן ירוק, ובאופן כללי, ממש לוקים קשים. ניגשתי אליו ואמרתי לו: 'אני זוכרת אותך מהמיונים'. הוא עשה לי רנטגן מלמעלה למטה ואמר לי בציניות: 'את בלהקה צבאית?' עד שיום אחד הוא שמע אותי שרה עם גיטרה את 'So Far' של הבנות נחמה, ואמר: 'יום אחד את תהיי דיוות הגייז הכי גדולה בעולם, ואני אהיה המנהל שלך'. הסתכלתי עליו ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני. אני לא אשכח את הרגע הזה".

דרכיהם התפצלו. היא הצטרפה להרכב מוזיקלי ועבדה בבר גיורא, והוא הלך לעבוד עם עידן רייכל, עד היום שבו החליט שהגיע הזמן לממש את החזון. והחזון התגשם הרבה יותר מהר ממה ששניהם חלמו. בשנה האחרונה הם עובדים בלי הפסקה במפעל שיצרו. היא בת 26, הוא בן 25, וכשכל חבריהם במשבר של אמצע שנות העשרים, הם כבר משחקים במגרש של הגדולים.

השנה המטורפת הזאת תגיע לסיומה השבוע עם שיא חדש, כשנטע תחזור שוב לבמה הכי גדולה באירופה ותופיע לפני מדונה. "אני מופיעה שנייה לפני מדונה, וזה פסיכי (מרימה ידיים למעלה). בוא נגיד שיש לי מזל שאני מופיעה לפניה ולא אחריה, כי היא המלכה האם. אצלנו בצוות אין ליידי גאגא, יש רק מדונה. אנחנו לוקחים המון השראה מאיך שהיא התנהלה והתפתחה לאורך השנים".

• • •

עם יותר מ־200 מיליון צפיות ביוטיוב ותואר השיר המצליח ביותר בעמוד הרשמי של התחרות, אי אפשר שלא לדבר על הדבר שממנו הכל התחיל. השיר שהפך לסוג של המנון, ושהפך את נטע לסמל להשראה. "'Toy' הוא המנון ברמות. לאורך השנה החולפת קיבלתי כל כך הרבה מכתבים מאנשים שסיפרו לי מה השיר עשה להם, אתה לא מאמין. אישה אחת כתבה לי שהיא נאנסה, ושהיא כרגע בדרך להתעמת עם האנס שלה, ובדרך היא מקשיבה לשיר. אתה קולט? שלחתי את זה לדורון מדלי וכתבתי לו: 'תראה מה עשית'.

"אתה יודע בכמה ילדים וילדות השיר הזה נגע? לפני כמה ימים אני רואה ילדה בשינקין, בלונדינית עם סרט מאנגה, ואתה רואה שהיא לא מלכת הכיתה, אבל היא סופר מיוחדת. היא מסתכלת עלי, פורצת בבכי ונכנסת להיסטריה, ואני מחבקת אותה ומתחילה לבכות איתה, והיא לא מצליחה אפילו להגיד לי בכלל מה עשיתי ולמה היא כל כך מתרגשת".

ב־1 בפברואר השנה יצא הסינגל הראשון שלה מאז התחרות, "באסה סבבה", שגרר תגובות מעורבות. זה לא מנע ממנו להגיע ל־17 מיליון צפיות ולאיים על אריאנה גרנדה במצעד הבילבורד האמריקני. אני זוכרת שמגיע היום והשיר יוצא, ואני נלחצת וחרדתית ומרפרשת כל הזמן את הרשתות כדי לראות צפיות ותגובות, ויחד עם זאת, מרגישה גם הקלה משוגעת. זו היתה הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם שיר שלי שלא קשור לכלום, בלי שום תחרות. אחרי שהגענו למיליון צפיות בתוך פחות מ־24 שעות, זו היתה אנחת רווחה גדולה מאוד".

ביקרו את "באסה סבבה" על האלימות.

"אלימות? יאללה, תנוחו. השיר הזה הוא כל כך הבטן שלי, והוא כל כך אני. זה על כל הפעמים שהתביישו בי ולא רצו להראות אותי, או שמו אותי מאחור. או על הגבר שלא רוצה להביא את האישה לאמא שלו. יש בו תשובה לכולם. הוא בא להגיד, אני זאת מי שאני ומה שאני, ואתה לא תגיד לי שזה לא שווה. אני קרנף ורוד ומושלם".

הסינגל החדש גם הוא קיבל שם לא שגרתי, על אותו משקל כמו קודמו: "ננה בננה".

"זה שיר שונה מאוד מכל מה שהוצאתי עד עכשיו.הוא אישי ומדבר על התקופה לפני שהכל קרה. התקופה שבה אתה היחיד שיודע מי אתה, ואתה פוחד לצאת החוצה. יש לך יצירה, ואתה מפחד ממה שיגידו וממה שיחשבו. מפחד מהגורל של עצמך".

• • •

עם הזכייה באירוויזיון, נטע קיבלה על עצמה את תפקיד הדוברת הלא רשמית של מדינת ישראל. לרגעים נדמה שמדובר בשרת החוץ. "גדלתי על ערכים, שירתתי בצבא, אני אוהבת את המדינה, ולא מגיע לנו שידברו עלינו ככה. אני מסתובבת בעולם ורואה איך התקשורת מחפשת אותנו. הספרדים, למשל, רק מחפשים להגיד עלינו דברים רעים. אנחנו גרים בשכונה קשה שמוקפת באנשים שמנסים לחסל אותנו מיום הקמתנו. אני לא מצדיקה חלק מהמעשים שלנו, אבל עדיין לא מגיע לנו שידברו עלינו ככה".

עם החבר אילן בן אור ב'קאנאלז' של ווניס ביץ'. "מאוד אוהבת אותו"

את לא מרגישה ממלכתית מדי לפעמים?

"אמרתי לעצמי אחרי הזכייה, שזו תהיה שנה שבה אני נציגה ישראלית, אבל אני לא בן אדם פוליטי. יש כמובן דברים שמפריעים לי, כמו קבלת האחר, יוקר המחיה ודברים כאלה. אבל זה לא סותר את העובדה שתמיד אוהב את ישראל ואת המקום הזה.

"כשאני רואה את ביונסה עומדת על הבמה וצועקת ומבקרת, אני יודעת שגם אני ארצה יום אחד להגיע למקום הזה, להיפרד מהדמות שכולם מכירים ולעשות מה שאני רוצה, ולקלל. אבל כרגע יש לי קצת אחריות. כרגע אני שמה את הקוקיות שלי ואת הבגדים שלי ומופיעה ונהנית. בהמשך אתפתח כאמן, ויכול להיות שזה יהיה פחות בשביל כולם אלא יותר אוונגרד וחתרני. מי שירצה ללכת איתי ילך איתי, ומי שלא, זה גם בסדר".

דוּוח על פעילי BDS שהפגינו מחוץ להופעות שלך. זה משפיע עלייך? שהפגינו מחוץ להופעות שלך. זה משפיע עלייך?

"זה קיים, אבל אין מקום שימנע ממני לבוא ולהופיע. להרוס הופעה של אמן שכל מה שהוא עושה זה מוזיקה בלי אג'נדה, זאת בריונות. למה? כי אני מישראל? בכל פעם שחוויתי בריונות בחיי, לימדו אותי לחשוב שזו לא אני, זה הם. לבוא ולחרב אמנות זו הפצת חושך. הם עושים את זה כי התקשורת בישראל ובכל העולם תסקר את זה, ורוחנו תרד. בעיניי, בכל פעם שמסקרים דבר כזה אני מתאכזבת, כי זה נותן להם כוח. היו הרבה מקרים של שלוש נשים שעמדו עם שלט קטן, ולמחרת אני רואה בכל החדשות שהיתה הפגנה. זה מבאס".

את מפחדת?

"אנחנו נוקטים אמצעי זהירות, ואני עם אבטחה. בזה זה נגמר".

• • •

בשנה החולפת צברה ברזילי הרבה מאוד שעות טיסה והרבה שעות תחת הידיים של מעצבי השיער, המאפרים והמעצבים. היא ביצעה יותר מ־200 הופעות ביותר מ־30 מדינות, ובין לבין היו גם שני דרכונים שהלכו לאיבוד וגרמו למנהל שלה לחפש בגוגל טלפונים של שגרירויות. עד חודש דצמבר לא היו לה יותר משלושה ימים רצופים בארץ, אבל בכל הזמן הזה היא לא ביטלה שום הופעה אחת מרצונה.

"מבחוץ זה נשמע זוהר, לספר ש'בדיוק הרגע הגעתי מפריז', אבל אין דבר שאתה רוצה יותר מלהיות פה", היא אומרת. "אתה מסיים הופעה בפרנקפורט ב־3 בבוקר ומשם ישר לשדה התעופה, וכל פעם אנשים זרים ותרבות אחרת, והאוכל אף פעם לא טעים, ואתה לא מרגיש את הלב ואת החום שיש לנו פה. אנחנו אוכלים רק במלון, מזמינים רום סרוויס ומשלמים עליו ימבה כסף, כי הדבר היחיד שאתה חולם עליו אחרי הופעה זה המבורגר של רום סרוויס. ואז אתה הולך לישון ומתעורר באמצע הלילה ואומר לעצמך: הלוואי שאני בתל אביב.

"גם המים החמים והקרים במקלחות בחו"ל, עד היום אני לא מבינה איפה הם ואיך הם עובדים. בכל מלון אני מקבלת כוויות. אני מתקשרת לקבלה ומבקשת שיבואו להסביר לי, אני מוכנה לשלם להם רק שיסבירו לי. ואז אתה מבזבז עוד חצי שעה על חיפוש הכפתור של מנורת הלילה. וכמובן אין זמן לשופינג, כי בעוד שעה כבר מתחילים הראיונות. בחו"ל יש לו"ז מדויק, שאי אפשר לזוז ממנו".

קרה לך שהופעת חולה?

"אתה יודע כמה פעמים עליתי למטוס עם כאבי אוזניים ומחלות? היו מקרים שהופעתי עם דלקת גרון ו־38 מעלות חום. היו גם מקרים שהקול נעלם לי יומיים לפני הופעה, ואז אני הולכת לרופא ומקבלת זריקת סטרואידים. אני לא יכולה לאכזב את הקהל, כי זה כמו שאני מרגישה כשמבטלים לי הופעה. אני מתה".

עם המנהל והסטייליסט. "שימור הצוות שלי לידי זה הדבר הכי חשוב, והכי מייצב ומפקס"

ביטלו לך הופעות?

"כן, במצעד הגאווה בברלין. הגיעו לשם מיליון איש, ואחרי שאני כבר מוכנה עם איפור ושיער, שנייה לפני תחילת ההופעה, המשטרה עולה לבמה ומפזרת את כולם הביתה, כי יש התרעה על סופה שמתקרבת. עכשיו, תבין: אני כבר בשיא האנרגיות, עם רגל אחת על הבמה, ממש עכשיו התור שלי, בבקשה תנו לי את שלוש הדקות האלה – ולא נתנו לי. באמת היתה סופה, וזה היה הדבר הנכון לעשות, אבל לא הצלחתי להתגבר על זה. אני זוכרת שממש בכיתי.

"נדב המנהל שלי נשאר בארץ מסיבות אישיות, ומכאן הוא נלחם כדי שבכל זאת תהיה לי הופעה. הוא ניסה להציע את ההופעה לכל המקומות בברלין, עד שהגענו להופיע באיזה מועדון, בלי לקבל שקל על ההופעה. נשארתי עם הלוק 12 שעות עד שימצאו לי מקום, לא יכולתי לוותר על זה. והיה מהמם.

"הופעתי בתאילנד והקדימו בליין־אפ את 'אינפקטד משרום' כי הם היו צריכים לטוס. אחרי שהם ירדו מהבמה, מתחיל גשם זלעפות. אני עומדת שם מאחורי הקלעים עם ציפורניים 4 מטר, 20 קילו תוספות שיער, וזה כואב ולא נוח, אבל אני אומרת להם שאין מצב שאני לא מופיעה. אנחנו נחכה עד שהגשם ייפסק.

"וזה מה שהיה. הגשם הפסיק, אחד הלופרים התקלקל והופעתי עם לופר אחד, אבל הופעתי. לא ויתרתי. כזאת אני. כשעבדתי בבר גיורא תמיד היו הפסקות חשמל, ופשוט הייתי מתחילה לצרוח ולג'מג'ם, וכולם היו מתופפים על הבר ומצטרפים אלי. אלה היו הרגעים שחייתי בשבילם. פרפורמר אמיתי אוהב שמתקילים אותו, לא שהכל הולך חלק".

היו פדיחות בהופעות?

"ברור. היתה לי פעם הופעה עם אלף תקלות, כל תקלה אפשרית, והשיא היה כשהתברר שהחצאית קצרה מדי, ואיתי בצלאלי, הסטייליסט הצמוד; ע"ס) נתן לי סיכת ביטחון, והיא נפתחה באמצע ההופעה. ואני מתחילה להידקר, והפאה מתחילה לזוז לי אחורה, ואני לא שומעת את המוניטור, והכל מתחרבש".

מה עשית?

"אמרתי לקהל, 'יש לי סיכת ביטחון בין הרגליים, ואני חייבת ללכת רגע לסדר את זה'. אני חולה על זה שאני יכולה להיות כנה עם הקהל, זה שובר את הקרח".

מה היתה ההופעה הכי קטנה שלך?

"הזמינו אותי להופעה בניו יורק בתחילת נובמבר, וימים ספורים לפני כן היה הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג. זו היתה הופעת התרמה ללא מטרות רווח, אבל הגעתי עם לופר וכל הסט, ואז אמרו לי שאנשים מרוסקים וזה לא מתאים להופיע, 'אבל אם את כבר פה, בואי נחשוב מה עושים'. הצעתי שאנגן משהו אחר, ושאלו אותי אם אני פשוט יכולה לדבר. עליתי מול אנשים שמפחדים להיות יהודים, והסברתי להם מה זה אירוויזיון ומה זה אומר ש־200 מיליון צופים בוחרים בך באירופה, חלקם ממדינות מאוד אנטישמיות. אמרתי שתמיד יהיו אנשים קיצוניים, אבל יש לנו אור ואהבה, ואנחנו צריכים לקחת את מה ששלנו ולהיות בשמחה, כי רק זה מנצח את החושך. הם קמו אחד אחרי השני ותרמו מיליוני דולרים. היתה לי אכזבה שלא הופעתי, אבל זה היה מדהים לראות מה הדברים שלי עשו. תרמו שם 70 אחוז יותר מאשר בשנים קודמות".

היו לך מחשבות לעזוב את ישראל לטובת קריירה בינלאומית?

"הייתי בכל כך הרבה מקומות, אני מגיעה ורואה ומופיעה, והכל מדהים. אבל שם אני מרגישה ממש זרה, אני לא מרגישה השראה. יש משהו בישראל שמאפשר לי חופש אמנותי ואת הזהות שלי. אני מאוד מחוברת למקום הזה. אני ישראלית בכל המובנים, ובייחוד ביצירה שלי. בכל שיר שלי אתה שומע מילה או שתיים בעברית, או ניגון מזרחי, וככל שעובר הזמן, אני מבינה שזה משהו שאני לא רוצה לוותר עליו".

• • •

פחות מחצי שנה אחרי הזכייה באירוויזיון, הגיעה האהבה שהיא חיכתה לה. קוראים לו אילן בן, הוא בן 26 בן לאב ישראלי ואמא אמריקאית, עלה לפני שמונה שנים מלוס אנג'לס כדי להתגייס לצה"ל, ונשאר. הוא עובד כמנהל סושיאל. "באחד הלילות הלכתי עם חברות לבר, ואמרתי להן, 'יש לי תחושה שהיום אני פוגשת מישהו. בא לי להרגיש נחשקת, אז אף אחת לא מתקרבת אלי, לא יושבת לידי ולא מרחיקה ממני אף אחד'. אילן היה שם במסיבת רווקים עם חברים, והם אמרו, 'הנה נטע ברזילי, בואו נעשה איתה סלפי'. הוא ידע מי אני אבל היה מאוד נבוך. כדי להקליל את הסיטואציה הציע לי צ'ייסר. הסכמתי, כי הוא היה מאוד חתיך.

"עשינו צ'ייסר, והוא חזר לחברים שלו. אחרי כמה דקות הוא בא לרקוד איתי כדי להרים את האווירה, והתחלנו לדבר. היה לנו קליק חזק. הוא התקרב אלי מאוד, וחברה שלי הרחיקה אותו. הלכתי לחפש אותו, והיא שוב הרחיקה לי אותו. בסוף המסיבה הוא ליווה אותי הביתה. עלינו לדירה, והוא צחק שיש לי כל כך הרבה בגדים. הכריח אותי ללבוש את כל הבגדים שלי, ובכל בגד אמר שאני נראית כמו דמות מסרטים. זה היה מצחיק. למחרת הוא שלח לי הודעה, חזרתי אליו, ופשוט התחיל משהו".

איך את יודעת מתי רוצים להתקרב אלייך בגלל המעמד ומתי זה רציני יותר?

"אתה מרגיש את זה. אילן הוא אמריקאי, ולקח לי זמן להבין אם הוא מתאים לי או לא, כי הוא לא בדיוק הטייפ שלי. אני אוהבת אותם שנונים בטירוף, והוא ילד טוב. אנרגטית הבנתי שזה הדבר הכי נכון. הבנתי שהוא טוב בסביבה שלי, ושטוב לי כשהוא איתי".

מתי הבנת שהוא נכון לך?

"הייתי איתו במסיבה של נועה קירל ומרגי, ופתאום הוא אומר: 'נראה לי שאנשים פה נעלבים שאני לא מזהה אותם'. זה היה מהמם לראות איך הוא מתמודד ותומך מאוד מאוד".

קובי מרימי ודנה אינטרנשיונל. "כאב לי עליו"

ההורים כבר נפגשו?

"כן, בליל הסדר. יצא מצחיק, כי ההורים שלו היו בארץ ולא היה להם איפה לעשות את הסדר, וההורים שלי הזמינו אותם. זה היה מלחיץ, כי זה כמו ששני הצדדים נפגשים מתוך הצהרת כוונות".

את מאוהבת?

אני אוהבת אותו מאוד, אני משוגעת עליו".

• • •

כמעט שנה אחרי, הזמרת שמקבלת עשרות אלפי שקלים להופעה מתעקשת להמשיך לגור עם שני השותפים, אף שחוזה השכירות שלהם בדירה ההיא הסתיים והם נאלצו לשכור דירה אחרת. "זה כיף לגור ביחד", היא צוחקת. אילן גר איתי בחדר. לפני כמה ימים הוא שאל אותי מה החלום שלי, ואמרתי לו שאני חולמת שטח – שיהיה לי שטח במושב עם בית קטן, שיהיו בו מלא מקומות ישיבה, זוּלות, ומסביב מלא בתים לכל החברים והמשפחה שלי. הקהילתיות הזאת, הארוחות המשותפות האלה – זה הכל בשבילי. תחשוב איזה מבאס זה לאכול שני אנשים לבד. אני רוצה שתמיד יהיה לי שמח ותחושה ביתית".

לא היית רוצה לגור איתו לבד?

"יש לנו את הפרטיות של החדר שלנו, כרגע זה מספיק".

לפני הזכייה סיפרת שאת רוצה בסך הכל להתפרנס ממוזיקה. איפה בכל זאת הכסף הופך לשיקול?

"כשעושים קליפים, כי זה מאוד יקר. אני חוסכת איפה שאפשר, כדי שאוכל לעשות את מה שאני רוצה".

את יודעת כמה כסף יש לך בחשבון העו"ש?

לא, אבל גם אין לי טעם יקר. לעולם לא תראה כתבה על התכשיטים היקרים שנטע קנתה".

על מה את כן מבזבזת?

על וולט" (אפליקציית שליחויות של אוכל; ע"ס).

מה הדבר הכי יקר שקנית השנה?

"פאות. עשיתי הזמנה של פאות ב־5,000 שקלים".

• • •

לפני חודשיים יצאה ברזילי להגנת נציג ישראל באירוויזיון, קובי מרימי. "שמתי לב לגל רוע לא נורמלי", כתבה ברזילי ברשתות. "השיר שנבחר עבור קובי נתפר למידותיו. תאהבו או לא, זה השיר".

"כאב לי על קובי, כי זה לא מגיע לו", היא אומרת. "אני באמת מאמינה שצריך לעודד את הקבוצה שלך. אנשים ממשיכים לעודד את בית"ר גם כשהיא מפסידה, ואני חושבת שגם באירוויזיון צריך להתאחד סביב המדינה שלך. גם אצלי השמחה התחילה רק אחרי שדורגנו גבוה מאוד בהימורים. אני רגילה לקבל שנאה, ואם לא היתה לי רוח גבית מטורפת מהבית, זה לא היה קורה. תמכו בי מכל מקום, וזה ממש העיף אותי גבוה, עד שהרגשתי שאני עושה את זה לא רק בשבילי, אלא בשביל כולם, ושזה כבר הרבה יותר גדול ממני.

מה חשבת על ההחלטה של מאיה בוסקילה להשתתף ב"הכוכב הבא"?

"נפגשנו לא מזמן במסיבת יום הולדת, ויצא לי לדבר איתה. זה מדהים מה שקורה לה עכשיו. גילו אותה מחדש, והשיר שלה נכנס לפלייליסט. כשבן אדם יודע לזרוק את עצמו למים, זאת המתנה הכי גדולה, וזה ויתור על הרבה אגו. אני ממש שמחה בשבילה שהיא עשתה את זה".

היא עשתה את זה כדי להגיע לאירוויזיון.

"מה שצריך לקרות, קורה. תמיד אמרתי שלא עניין אותי לזכות ב'כוכב', וגם לא באירוויזיון, כי המטרה שלשמה נכנסתי היא כדי להתפרנס ממוזיקה. זה שילוב לא הגיוני, כי אף אחד לא מצליח לעשות את זה, ובטח שלא מפופ ולא בארץ. מאיה היא זמרת פופ, והיא מצליחה להתפרנס מזה. זו מתנה מטורפת. גם האחרים שהגיעו לגמר הצליחו מאוד. שאפיטה לא מפסיקה לדפוק קופה, והיא מדהימה".

עם בגד הים, לצידן של נטע אלחמיסטר ונעה בני

היא היתה יכולה לייצג את ישראל בתחרות?

"לא, כי המסר שלה היה מייצר ספין לא טוב. אם יש מישהו שמבין תקשורת בינלאומית, זאת אני, ואני חושבת שזה לא היה עובר. יש בתחרות נציג מוסלמי מאיטליה שקוראים לו מחמוד, ואם אני הייתי במקומו, אני לא בטוחה שלא הייתי לוקחת את זה באופן אישי. תחשוב שהיה עולה מישהו עם כובע טמבל ועושה חיקוי של צבר עם אף גדול. זה היה מכניס לנו חתיכת אגרוף לבטן, ולא היינו סולחים.

"באירוויזיון צריך לבוא מאהבה. אני מרגישה ששאפיטה באה מאהבה, אבל יש אנשים שלא רואים את זה בעין יפה. במשך עונה שלמה ניסינו להבין את הקטע שלה בארץ, ובאירוויזיון יש לנו ערב אחד לעשות את זה. היא אמנית מדהימה ואני שרופה עליה, אבל הדמות שלה בעייתית".

מי הפייבוריט שלך בתחרות השנה?

"הוא כל הזמן מתחלף. הקרב אצלי הוא בין האיטלקי לספרדי. האיטלקי מהמם, יש לו דרך להביע רגש ואני שומעת אותו. אבל האירוויזיון זה הרבה לייב והרבה אנרגיה שאתה מביא אל הבמה, ואני לא יודעת איך זה יעבור. מנגד, אני חולה על הספרדי, כי הוא עושה שיר עם אנרגיה מדהימה והמשמעות שלו היא מאוד מחאתית".

אם מחליטים מחר לשלוח אותך לייצג את ישראל בשנה הבאה, את הולכת?

"לא. מי רוצה לעשות את זה שוב? זה נורא. מי רוצה את זה, ולמה שוב? סיימתי את זה בטעם טוב. היה כיף, אבל הלחצים, ההשוואות לאנשים האחרים והתחרות – זה לא הגיוני. כל שנת 2018 הייתי בתחרות במוזיקה. די עם זה".

המשך לקרוא

Featured

דגל ארה"ב ביד אחת ודגל ישראל ביד שניה

Published

on

פסטיבל יום העצמאות ייערך השנה ב- 19במאי בראנצ'ו פארק עם אמצעי אבטחה מוגברים, צעדה ומסע עם רוכבי אופניים מישראל, פרויקטHeroes שיציג סקירה ויזואולית חוויתית של דמויות יהודיות בולטות במהלך ההיסטוריה, והופעת אורח של ליאור נרקיס • ראיון עם המפיקה עדי דרורי ועם נתי סיידוף, יו"ר הפסטיבל והספונסר הראשי

ארגון ה-IAC מתכונן במרץ לאחד האירועים הגדולים ביותר שיערוך לקהילה הישראלית והיהודית בלוס אנג׳לס. פסטיבל Celebrate Israel שיתקיים ב 19 במאי בראנצ׳ו פארק בבוורלי הילס נמצא בשלבי ההכנות אחרונות וכמו בכל שנה הוא מתוכנן להיות מלהיב, צבעוני וישראלי במיוחד.

על הפקת האירוע הופקדה עדי דרורי. זו השנה השביעית שהיא מקבלת את המושכות לתכנון הפסטיבל. לקראת האירוע נעשים סידורים אחרונים מול העירייה, המשטרה וחברות האבטחה. השנה, מעדכנת עדי, תהיה אבטחה מוגברת וגדולה מהרגיל בעקבות אירועי האנטישמיות נגד הקהילה היהודית שהתרחשו בתקופה האחרונה.

החגיגות הישראלית יחלו כבר בשעות הבוקר באזור שכונת פיקו רוברטסון בצעדה גדולה עם דגלי ישראל שמארגן ארגון STAND WITH US. עדי: ״הצעדה היא למעשה אירוע הפתיחה של החגיגות. לנו בקהילה אין הרבה הזדמנויות לצאת לרחובות ולנופף בדגלי ישראל, אלא אם כן מדובר בהפגנה נגד ה-BDS. לכן, זו ההזדמנות של כולם להגיע ולשמוח ביחד איתנו".

ההתכנסות תחל ב- 10:30 בבוקר, והצעדה תצא לדרך ב-11:00 בה יקחו חלק בין היתר אירגונים כמו בני עקיבא, הצופים, הילל אקדמי ועוד. השנה הצעדה תהיה חגיגית, עמוסה וצבעונית במיוחד. נבחרת האופניים המקצוענית של ישראל שנמצאת בסיבוב תחרויות עולמי תסיים את המסע התחרותי האחרון שלה ברכיבה מצפון קליפורניה ועד לוס אנג׳לס ב-18 במאי. יום לאחר מכן היא תערוך רכיבה מיוחדת עם דגלי ישראל שתצא מראנצ׳ו פארק לכיוון החופים של מאליבו ותתחבר בסוף בחזרה לצעדה הגדולה ברחוב פיקו רובינסון ותלווה את הקהל הישראלי. אל הצעדה יגיעו גם חבורת רוכבי האופנועים הכבדים הישראלים של הוואלי. הם יעשו סיבובי ראווה וילוו את הצועדים. בקיצור – צפו לכיבוש רחוב פיקו על ידי הקהילה הישראלית המקומית.

את הטקס המרכזי בפסטיבל, שיתחיל בשעה ארבע אחר הצהרים ינחה השחקן והבמאי הישראלי מייק בורשטיין. עוד בתחילת האירוע מטס אווירי מיוחד לכבוד יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל.

השנה צפויה להיות בפארק במה אחת גדולה ומרכזית שם יערכו שלל ההופעות. לא יהיה צורך להתפצל יותר כמו בשנים עברו בהם הורים רבים נדדו בין הבמה המרכזית לבין במת הילדים. בין ההופעות המרכזיות: נעמה סופר על ומופע מיוחד של הדוד חיים. כמו גם הופעות של בתי הספר השונים מרחבי העיר וגם להקת המחול ׳רויטל׳ שתגיע מישראל. וכמובן המופע המרכזי – ליאור נרקיס ולהקתו.

אירוע ׳חוגגים ישראל׳ בפארק הוא הרבה יותר מלבוא לראות הופעות ולאכול פלאפל. השנה ארגון ה- IAC שם דגש על לימוד הדור הצעיר את ההיסטוריה והרוח הישראלית.

עדי מספרת על הפרוייקט החינוכי המרכזי שיתקיים בפסטיבל שנקרא Heroes – ובעברית ׳פורצי הדרך היהודים׳. מדובר בשיתוף פעולה ראשון מסוגו בין ה-IAC לבין מוזיאון בית התפוצות בישראל, שיציג לילדים ולהוריהם סקירה ויזואולית חוויתית של דמויות יהודיות בולטות במהלך ההיסטוריה. כולם פורצי דרך בתחום המדע, הטכנולוגיה, המוזיקה, האומנות ועוד. הילדים יוכלו לעבור בסוג של מבוך גדול עם טיים ליין מרתק שיספר להם על גיבורי תרבות ממשה רבנו ועד אריק איינשטיין. כולם השפיעו רבות על התרבות, ההיסטוריה ועיצבו את הישראליות שלנו. עדי: ״התערוכה תתמקד בדברים חוויתיים לילדים. לדוגמא יהיה משחק בסגנון ג׳יטר הירו׳ שבו הילדים יוכלו לנגן שירים של אמנים ישראלים יהודים שהם אגדות במוזיקה. יהיה גם אזור טייס שנקרא ׳מתחם האומץ׳, בו הילדים יוכלו ללמוד ולטוס עם לידיה ליטבק – הטייסת היהודיה הראשונה, שהייתה טייסת קרב במלחמת העולם השניה".

עוד אטרקציה מעניינת – 40 חמסות ענקיות שחולקו במעוד מועד לבתי ספר שונים ברחבי הקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס. התלמידים צבעו וקישטו אותן והתוצאה תוצג בפסטיבל.

וכמובן שלא ניתן לחגוג את ישראל בלי האוכל שלה. בפסטיבל תוכלו למצוא שלל דוכנים של אוכל טרי וכשר למהדרין ממיטב המסעדות של הקהילה בלוס אנג׳לס. וגם הפרשת חלה מיוחדת שתערך בשעה 2וחצי בצהרים.

כמו בכל שנה את המדשאה הגדולה של הפארק ימלאו בוטים צבעוניים של ארגונים וחברות יהודיות וישראליות, שיגיעו להציג ולספר על פועלהם ויעניק מתנות ומזכרות לקהל. עדי: ״בית ספר עמי יעשה מתחם גדול, ב"ס קדימה יציג ביתן ענק עם חומרים מעמיקים שקשורים לישראל. ארגון ג׳ימנה שמייצג את הקהילה היהודית במזה"ת יציג את אחד המתחמים הכי גדולים בפסטיבל עם פעילויות, סיפרי בישול של עדות המזרח וגם טורניר שש בש".

לאורך כל הפסטיבל יתקיימו ריקודי עם ישראליים עם שגיא אברהם. על במת הבר המקפיצה שאורגנה השנה יהיו רוטציה של די ג׳ייז נבחרים מהקהילה באל-איי ומישראל. עם כל כך הרבה אירועים ואטרקציות באמת שאסור לפספס את האירוע הכי גדול של השנה.

• • •

נתי סיידוף, אחת הדמויות הבכירות בבורד של IAC מונה לאחרונה להיות יו״ר הדירקטריון והוא יחליף בתפקיד את אדם מילשטיין, שעשה עבודה נפלאה בשנתיים האחרונות. סיידוף, איש העסקים והנדל״ן ובעלי חברת 'שיכון ובינוי' בישראל, הוא גם אחד הפילנתרופים הגדולים למען הקהילה הישראלית באל איי. בראיון שערכתי עימו הוא מחמיא רבות לקהל הישראלי שצפוי למלא את הפארק ב-19 במאי: ״יש שינוי גדול בקהילה הישראלית. בעבר היינו מסתמכים בעיקר על התרומות של יהודי ארצות הברית. היום הישראלים יודעים להכניס יד לכיס ולתרום. המון ישראלים באים אלינו ושואלים איך אפשר לעזור, מה צריך לתרום. זה יפה לראות ואנחנו מודים להם ומאוד מעריכים".

סיידוף גם שוחח איתי על האנטישמיות הגוהה ברחבי ארצות הברית, מה שמעצים את החשיבות של אירועים פרו ישראלים ויהודים כמו זה של ׳חוגגים ישראל׳. ״הישראלים שחיים כאן רואים את האניטשמיות המתגברת בארצות הברית. הבן שלי ג׳וש מקדיש את החיים שלו כמורה ב -UCLA הוא מלמד את האמת על ישראל באוניברסיטה. לפעמים הוא מספר לי שהוא עצמנו נבהל מהכוח שיש לו להשפיע. הוא סיפר לי שאפילו סטודנטים ערבים נגישים אליו ואומרים לו תודה רבה שאתה מספר לנו את האמת על ישראל, לא ידענו את זה".

נתי סיידוף (משמאל) בחברת מייק בורשטיין, חיים סבן ושון אבן חיים

נתי, איזה מסר אתם רוצים להעביר לקהל שעומד להגיע לחגוג את יום העצמאות ה-71 של ישראל בפארק?

״במשך אלפיים שנה לא הייתה יהדות כמו יהדות ארצות הברית- כל כך חזקה ודומננטית.

"אני מזמין את הקהל לבוא מוקדם וקודם כל לצעוד איתנו בצדעה. להראות את ישראל החזקה, את הזיקה שלנו למקום ושאנחנו עדיין פה בעיר שלנו ובמדינה שמקבלת אותנו ואת היהודים בזרועות פתוחות. אנחנו הולכים בראש מורם ובגאווה למען מדינת ישראל והידידות שלה עם ארצות הברית והמדינה בה אנחנו חיים. אנחנו אוהבים את אמריקה בגלל מה שהיא עבור מדינת ישראל ובעבור ההזדמנויות שהיא נתנה לנו פה.

"החיבור עם ישראל מחזק גם את אמריקה. ישראל נותנת לארצות הברית המון טכנולוגיה ומשרתת את האינטרס הביטחוני שלה בכל רחבי העולם. אנחנו אוחזים דגל ארצות הברית ביד אחת ודגל ישראל ביד שניה זה האני מאמין של כל מי שחוגג בפארק. וזה המסר שלנו, שאנחנו נאמנים ואוהבים את שתי המדינות".

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים:
www.israeliamerican.org/celebrate-israel-la/tickets
www.israeliamerican.org

המשך לקרוא

Featured

"אנשים היום מסונוורים כל כך מכסף ולא רואים איזו סגולה זו לעזור באמת לאחרים"

Published

on

עורכת הדין טיפאני פדר, ילידת קליפורניה ובת להורים ישראלים, התמחתה בייצוג ישראלים שהסתבכו כאן עם החוק (מאיר אברג'יל, למשל) • היא גם מומחית בנושאי הגירה, החוקים החדשים והאפשרויות להוציא מהגרים מהבוץ • ראיון לא שגרתי עם פרקליטת אל-איי שגם תורמת מזמנה לנשים מוכות ואסירים ישראלים

כמעט כל ישראלי שחי כיום בעיר המלאכים התנסה או התמודד עם תהליך הגירה כזה או אחר. עידן טראמפ הביאו עימו בשנים האחרונות החמרה דרמטית במדיניות ההגירה ורשויות האכיפה נהנות מתקציבים גדולים לטיפול בנושא המהגרים הבלתי חוקיים. ״המשחקים נגמרו״ אומרים לי עורכי דין רבים להגירה, "לא כדאי יותר לקחת סיכון ולשהות בארצות הברית בצורה בלתי חוקית".

היום, יותר מתמיד, ישראלים רבים מבקשים להעזר בעורכי דין מנוסים ׳שועלי קרבות ותיקים׳ שיכולו לסייע להם בכל נושא, להעניק להם יחס אישי, סובלני – והכל בשפה העברית.

ישראלים כמו ישראלים מגיעים לאמריקה קודם כל כדי לעשות כסף, והרבה. על הדרך חלקם גם נופלים באי ידיעה של החוק, פותחים עסקים לא ממש כשרים, פועלים באזור האפור או נשארים כאן לא חוקיים ולעיתים זקוקים לסיוע משפטי לאחר שהורשעו בבית המשפט.

נא להכיר את טיפאני פדר, עורכת דין מנוסה שמגיעה מתחום הדין הפלילי עם נסיון של למעלה מעשור במהלכו הוציאה מהבוץ לקוחות רבים, בינהם גם עבריינים מוכרים מישראל וארצות הברית. הרזומה שלה כולל את התיק המפורסם בו שיחררה את העבריין מאיר אברג׳יל מהכלא בארצות הברית בחזרה לישראל. פדר גם הייתה מאדריכלי הניצחון בקריסת התיק של ׳המאפיה הישראלית בלוס אנג׳לס ׳ב-2008, וגם ייצגה מפורסמים הוליוודים רבים בינהם בובי בראון, זמר ה-R&B (ובעלה של הזמרת המנוחה וויטני יוסטון). היא גם נחלצה לעזרתה של השחקנית ההוליוודית המפורסמת לינדסי לוהן שהסתבכה גם היא בפלילים בקיץ 2010.

את היכולויות הפמנומנליות וקשריה הרבים ניתבה פדר בשש השנים האחרונות גם לתחום ההגירה. בתחום הזה, היא שמה לה למטרה לייצג ישראלים רבים שהסתבכו עם רשויות ההגירה והחוק. וכן, היא ׳נמרה׳ שמסוגלת להוציא אתכם בשלום כמעט מכל דבר.

פגשתי את פדר לארוחת בוקר בפאליה ויסטה, בצד המערבי של אל איי, מרחק נסיעה של דקות ספורת מבית המשפט ליד שדה התעופה LAX, שם היא מבלה את רוב ימי בית המשפט שלה. במהלך שיחתנו קל היה להבחין באהבה העצומה שהיא רוכשת ליהדות, למדינת ישראל ולישראלים. פדר אומנם נולדה בקליפורניה וגדלה בשרמן אוקס, אך נשמה ישראליות מכל עבר. פדר:״חונכתי במנטליות ישראלית. שני הורי הם ישראלים שהיגרו לכאן מהארץ. היהדות מאוד חשובה לי, גידלו אותי עם הרבה חום ואהבת ישראל, החגים והמסורת היהודית. הם לימדו אותי גם שחשוב לזכור מאיפה באת בחיים האלו. לא להיות תלויה באף אחד, להילחם על האמת שלך ולא לפחד מאיש וככה גדלתי.

"הוריי הגיע ללוס אנג׳לס בלי כלום ובנו כאן עסק. אמא גדלה ברמת גן ועבדה כמורה. אבא נולד ב- 1939 בצפון תל אביב, במה נחשב אז עדיין לפלסטין. הוא עבד כמהנדס קירור והיה בן אדם מאוד חכם. שניהם סללו לי דרך לעשות ולהתעסק במה שאני רוצה. הם תמיד העניקו לי רשת ביטחון, לימדו אותי לפתח עמוד שידרה, לא לעבוד עם אגו שבדרך כלל הורס הכל. חינכו אותי להיות צנועה ולזכור מהיכן באתי. ההורים שלי נתנו לי אפשרויות ומאוד האמינו בי. אני יודעת שבלי התמיכה והאמון שלהם לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי בחיים".

רזומה ההשכלה של פדר בהחלט מרשים: היא החלה את לימודיה הגבוהים בגראנט בוואלי, משם המשיכה ל UCLA וקיבלה את התואר הראשון שלה בהיסטוריה, פילוסופיה ויהדות. לאחר מכן המשיכה לתואר שני במשפטים.

דם, יזע ודמעות

טיפאני, היכן רכשת את העברית המצויינת והכל כך ישראלית שלך?

״מהבית, אבל גם הייתה תקופה שחייתי בארץ. בין התואר הראשון לבין לימודי המשפטים החלטתי שאני רוצה לנסות לחיות בישראל. טסתי לגור שם שנה כי זו הייתה פנטזיה שלי. אני זוכרת שלפני שעזבתי את לוס אנג׳לס בקיץ, שלחתי ארגז גדול עם בגדי החורף שלי לארץ. לפני שהארגזים הספיקו להגיע כבר חזרתי לארצות הברית.

"גרתי בכיכר המדינה. יום אחד הלכתי לעשות קניות בסופרמרקט וחיכיתי שהקופאית תכניס את המצרכים לשקיות. היא אמרה לי שאני בהמה, שאני צריכה לשים את המצרכים לבד ושכדאי לי להתחפף לה מהעיניים. נחנקתי מכעס ומהיחס שלה. ארזתי את השקיות של הסופר ובהמשך את המזוודות וחזרתי ללוס אנג'לס. זה היה עבורי סימבולי ליחס של אנשים בארץ אחד כלפי השני. יש לי זכרונות מדהימים מישראל, באמת שנהנתי מכל רגע, והיום יש לי תאומים בני שלוש וחצי, אוון ודילן והם היו מלא פעמים בארץ. אבל אני חושבת שאתה זקוק לאופי מסויים כדי לגור בישראל, ואז הייתי צעירה מידי ולא בשלה לזה״.

מה הביא אותך להתעסק בתחום ההגירה ובתיקים מסובכים של לאחר הרשעה?

״עברתי את מבחן הבר בעריכת דין ב-2008 כשהכלכלה כאן קרסה. הרבה משרדים נסגרו. לי היה הרבה ניסיון בהגנה פלילית פדרלית, ובגלל העברית הרבה יהודים וישראלים פנו אליי. קיבלתי טלפון מהלקוח הראשון שלי וכך הכל התחיל. פתחתי משרד וישר קפצתי למים. חלמתי להיות עורכת דין כבר בכיתה ב' וכשאתה אוהב את מה שאתה עושה אתה לוקח סיכונים ומגיע לאן שאתה מגיע עם הרבה דם, יזע ודמעות".

״התחלתי להתעסק עם המון תיקים פדרלים שעסקו בהסגרה לכאן של קבוצות של ישראלים. אז, לא עסקתי ממש בהגירה. אבל ראיתי שיש ביקוש עצום בתחום הזה מפני שיש שילוב גדול בין הגירה לבין פלילי, ואם אין ייעוץ נכון של הגירה אז ישראלים, עם תיק פלילי אחד, יכולים לחרב את האפשרות שלהם להישאר בארצות הברית. ראיתי גם שאין הרבה עורכי דין שמתעסקים בתיקים של ׳אחרי הרשעה׳. וככה, לפני שש או שבע שנים, התחלתי ללמוד לעומק את החוקים של עולם ההגירה. כמו שאתה מבין, אני עובדת בעיקר עם ישראלים".

מדוע ישראלים רבים מסתבכים פה? זה משהו בגן שלנו?

״להרבה ישראלים יש בראש את החלום הזה, שהוא נכון רק בחלקו, שאפשר לעשות פה כסף מהר ובקלות, והם מחפשים משהו גדול יותר ממה שישראל יכולה להציע. הם מגיעים לכאן עם ציפיות מאוד גבוהות ולוקחים סיכונים אדירים.

"הייתה לי לא מזמן לקוחה שנשארה מעבר לזמן המוקצב לה בוויזת תייר. רשויות ההגירה הגיעו אליה הבייתה, דפקו לה בדלת והיא פשוט פתחה להם והם עצרו אותה. היא הייתה בכלא של רשות ההגירה במשך שבועיים והיום היא בתהליך גירוש.

"אני אומרת כאן – אתם לא צריכים לפתוח את הדלת, פשוט לשאול מבחוץ אם יש להם צו מעצר. ב-99 אחוזים מהזמן לרשויות ההגירה אין צו. יש להם רשימה אדירה של אנשים ואין להם זמן או משאבים להוציא לרובם. לכן, הם פשוט מגיעים הבייתה ובודקים אם אתם תרגישו מספיק מאוימים לפתוח להם את הדלת. לרוב זה עובד להם".

המדיניות של ממשל טראמפ שינתה את חוקי המשחק?

״בהחלט. לא זכור לי שהיו באים ודופקים לאנשים בדלת רק בגלל שהם נשארו מעבר לזמן אשרת הוויזה שלהם. היום זה בהחלט קורה והם עושים ׳ניקיון׳ באזורים שלמים. הבעיה היא שישראלים ומהגרים בכלל לא מודעים לעובדה שכל אחד שרוצה להיכנס אליכם הבייתה חייב שיהיה לו צו מעצר. נכון, ההגירה יכולים לעצור אתכם מחוץ לבית, אבל הם לא יחכו שם כל היום וכל הלילה עד שתצאו הבית זה המקום הפרטי שלכם גם אם אתם לא חוקיים.

"גם מבחינת עבודה, אם מישהו מעסיק אתכם כשאתם לא חוקיים הוא עדיין חייב לעמוד בתנאים של חוקי ההעסקה. יש לעובדים זכויות בסיסיות שמגיעות לו כמו שכר מינימום וימי חופשה כקבוע בחוק".

מה הכי חשוב לך שידעו עליך?

״שאני בן אדם מאוד איכפתי. התיקים שלי הם אנשים שבאמת נכנסים לי לב. אני תמיד זוכרת שכל אחד הוא אבא של מישהו, בן של מישהו או אח ואחות של מישהו. אי אפשר לזלזל כשמדובר בחיים של בן אדם ולכן אני עושה את הכי טוב שאפשר עבור כל לקוח שלי. ״

ואהבת לרעך כמוך

מלבד העבודה של פדר כעורכת דין במשרה מלאה היא גם מאוד פעילה בסיוע לקהילה. היא פעילה בוועד למען נשים מוכות ואלימות במשפחה בעמותה של בובי בראון על שם קריסטינה בתו והבת המנוחה של הזמרת וויטני יוסטון. הוועד כולל דמויות מגוונות, ביניהם גם הזמרת השחורה מיסי גריי. כמו כן, פדר עובדת צמוד עם ארגון ׳אלף׳ של חב״ד התומך באסירים ישראלים ויהודים שנכלאו במחוז לוס אנג'לס, דואג לצרכיהם בזמן שהותם בכלא וגם לשיקומם כאשר הם יוצאים ממנו.

פדר: "כשהרב צבי בוירסקי מארגון ׳אלף׳ פנה אליי לא יכולתי לסרב. הם עוזרים לנפשות יהודיות במצוקה. מה זה להיות יהודי בעולם אם לא לעזור בכל מצב. זו ההגדרה של ׳אהבת לרעך כמוך׳. אם אנחנו לא עושים את זה איפה המקום שלנו בעולם הזה?

"אנשים בעולם של היום מסונוורים כל כך מכסף ומהעיסוק בתפל והם לא רואים איזו סגולה זו לעזור באמת לאנשים אחרים. לאלו שבכלא, ובכלל לתמוך במשפחות שנמצאות במצבים של מצוקה. אני זוכרת שפגשתי לראשונה את הרב אבשלום אזולאי במדרגות של בית הכלא בוואן נייס. הוא הגיע לפני שבת עם 2 שקים מלאים באוכל ליום שישי וחלה וקינוח, וביקש ממני בתמימות להעביר את המזון לאסיר ישראלי שנמצא בפנים כדי שיהיה לו מה לאכול בסעודת שבת. לא ידעתי איך להסביר לו שהדבר בלתי אפשרי על פי החוק. אבל החלטתי לנסות בכל אופן כי בכל זאת מדובר ברב שאני מאוד מעריכה. כשנכנסתי עם האוכל לסוהר הוא צחק עליי. ישבתי והסברתי לו את כל נושא הדת היהודית והחשיבות של ארוחת שבת. בסופו של דבר הסוהר הסכים להכניס את האוכל והאסיר הישראלי נהנה מארוחת שבת כמו שצריך. מאז אני והרב בוירסקי ביחסי ידידות קרובים. מאוד חשוב לי לעזור לישראלים במצוקה, בטח כאלו שנמצאים בכלא לבדם".

בעקבות גדילה משמעותית בקהל לקוחותיה פדר הרחיבה לאחרונה את שירותי החברה ואת צוותה ועברה למשרדים חדשים ומרווחים באנסינו. אין ספק שמלבד היותה שם דבר בתחום הפלילי וההגירה, עו״ד טיפאני פדר היא נכס של ממש עבור הקהילה היהודית והישראלית בעיר המלאכים.

Law Offices of Tiffany E. Feder

16661 Ventura Blvd suite 410 Encino CA 91436
Tel: 8183807500
www.Tiffanyfeder.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות