Connect with us

גוף ונפש

6 סימנים שאתם שותים יותר מדי קפה

Published

on

אתם מכירים את הגוף שלכם הכי טוב ויודעים מה משפיע עליו? הנה כמה סימנים לבדוק אם הגזמתם עם הקפה

קפה הוא לא סתם משקה. הוא טקס שלם שרבים מאיתנו חוזרים עליו מספר פעמים במהלך היום, באותו סדר של עשיה ועם אותם מרכיבים. חלקנו פשוט עושים את הטקס הזה יותר מדי פעמים. על פי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), צריכה של יותר מ- 400 מיליגרם קפאין ביום (בין 4-5 כוסות קפה) ממריצה את הגוף, אך במקביל עלולה להשפיע על מעבירים עצביים במוח ולגרום לתופעות פיזיות ממשיות. הנה המרכזיות שבהן:

1. כאבי בטן
אנחנו נוטים לקשר את כאבי הבטן שלנו למתח, דברים שאכלנו וגם לתופעות כמו תסמונת קדם וסתית, אבל למעשה גם המשקה של הבוקר יכול להיות קשור לכך. לקפה יש רמת חומציות גבוהה יחסית, מה שעלול לגרום להצטברות לא רצויה של מיצי קיבה ומרה ולהוביל לבעיות לא נעימות כמו צרבת, שלשולים ובאופן כללי אי נוחות בתהליך העיכול.

2. אתם סובלים משלשולים
ואם כבר בשלשולים עסקינן – אחת התיאוריות היא שקפאין עשוי לסייע להאצת הפעילות של מערכת העיכול. קפאין הוא חומר בעל השפעות ממריצות באופן כללי, וכשם שהוא משפיע על מערכת העצבים המרכזית הוא יכול להמריץ גם את מערכת העצבים הסימפטטית שאחראית בין היתר על העיכול.

קפאין יכול לעודד את התנועה של צינור העיכול, שמכונה פריסטלטיקה. הוא למעשה מגביר את תנועות הכיווץ של המעי הדק והמעי הגס עד שבסופו של דבר הוא גורם לצורך ללכת לשירותים. מחקרים שבחנו את האפקטים הפיזיולוגיים של קפאין מצאו הפחתה בספיחת הנוזלים במעי והגברה בהפרשת נוזלים מהמעי הדק לתוך צינור העיכול כתוצאה מחשיפה לקפאין – תופעה שהלכה וגברה ביחס ישר למינון שניתן לנבדקים.

3. המיגרנות לא עוזבות אתכם

במחקר שפורסם בכתב העת The American Journal of Medicine ניסו חוקרים להבין כמה כוסות קפה עלולות להוות טריגר להופעת מיגרנות בקרב אלו שנוטים לסבול מהן. הם קבעו שהסיכון עולה במידה ניכרת כאשר שותים שלוש כוסות קפה או יותר במהלך היום. עבור אנשים שלא רגילים לשתות קפה ולא צורכים אותו בכל יום – הסיכון לסבול מהתקפי מיגרנה ניכר גם כאשר הם צורכים כוס אחת או שתיים.

4. אתם סובלים מהפרעות שינה
להגביר את רמות האנרגיה והערנות זה נחמד וגם רצוי לעיתים קרובות, אבל קפאין יכול להישאר בדם שלנו חמש שעות. כלומר, כוס הקפה של אחר הצהרים עלולה לעלות לנו בקשיי הירדמות בלילה.

נדודי שינה כאמור יכולים להוות סימן מובהק לשתייה רבה מדי של קפה, והם ממש יכולים להרוס את השינה שלכם ולגרום לכם להתעורר מספר פעמים במהלך הלילה, ולהקטין את זמן השינה הכללי. כדי לפתור את הבעיה, נסו לשתות את כוס הקפה האחרונה לא יאוחר משעות הצוהריים.

5. אתם בהיפר ערנות ואפילו חווים חרדה

מחקרי עבר הראו שקפאין יכול לחקות תסמינים אופייניים להתקפי חרדה, במיוחד כשהוא נצרך בכמויות גדולות. התסמינים הללו עשויים לכלול חוסר מנוחה, רעידות, פנים סמוקות ודופק מואץ. למעשה, אם אתם מלכתחילה סובלים מחרדה, אתם בסיכון גדול יותר לחוות תסמינים דמויי חרדה או התגברות שלהם בעקבות שתיית קפה.

6. אתם סובלים מדפיקות לב מואצות

דפיקות לב מואצות יכולות להיגרם כתוצאה מצריכה של יותר מדי קפאין, ניקוטין ואפילו אלכוהול. במקרים מסוימים, דפיקות לב מואצות עלולות להוביל לסחרחורת ואף להתעלפות. חשוב לציין שלא מדובר בצריכה יומיומית מתונה (עד חמש כוסות קפה), אלא באנשים שצורכים מדי יום כמויות גדולות יותר של קפה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

גוף ונפש

אחרי החגים שמח: איך לחזור לשגרה קצת שונה?

Published

on

זה הזמן האמיתי להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות משהו עם כל חשבונות הנפש מיום כיפור וההחלטות המטלטלות מראש השנה

"בני אדם נוטים להתייחס לעצמם כאל בני תמותה כשהם חושבים על הפחדים שלהם, וכאל בני אלמוות כשהם חושבים על התשוקות שלהם". זה הציטוט האהוב עלי של הפילוסוף האהוב עלי – סנקה: פילוסוף סטואי מלפני 2000 שנה.

ספטמבר חולף עובר לו,  החגים נגמרים, וניוזפלאש: ״אחרי החגים״ זה עכשיו (לפחות עד פסח). זה הזמן האמיתי להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות משהו עם כל חשבונות הנפש מיום כיפור וההחלטות המטלטלות מראש השנה. או לפחות לבחור מתוכם דבר אחד שנאמץ לשגרה שלנו. צעד אחד קטן, ישים ואפשרי שיוביל לשינוי הדרגתי וחיובי בחיים שלנו.   אז מה אפשר לעשות? הנה ספיישל אחרי החגים שמח ו(לא) שגרתי במיוחד.

1. שתישאר התקווה של ״לפני החגים״

בתוך השגרה העמוסה שלנו, תשמרו בבקשה על התקווה שהייתה לכם רגע לפני שהכל התחיל. אריסטו הגדיר תקווה כחלומם של אנשים ערים, ונפתלי הרץ אימבר כתב עליה איזה שיר מפורסם. במחקר שנערך בשנת 2010, חוקרים בבריטניה השוו את ההשפעה שיש לתקווה, ולגורמים נוספים כמו רמת האינטליגנציה, אישיות והישגים קודמים, על מידת ההצלחה של סטודנטים. תוצאות המחקר הראו שהתקווה ניבאה יותר מכל גורם אחר את מידת ההצלחה בלימודים.

כשאנחנו חושבים על העתיד המיטבי שלנו, אנו לומדים שיעור חשוב על מי אנחנו, ומה אנחנו רוצים להשיג. לימוד כזה משנה סדרי עדיפויות, שם דברים בפרופורציה נכונה, ומעלה את רמת השליטה בחיינו. אם תרצו לטפח את התענוג שנקרא תקווה, תוכלו לתרגל מידי יום את התרגיל שנקרא "האני המיטבי". עצמו את עיניכם ושבו בתנוחה שנוחה לכם. כעת נסו לדמיין את חייכם בעתיד. בחרו בשביל התרגיל נקודת זמן ספציפית. זו יכולה להיות נקודת זמן קרובה יחסית, כמו השנה הבאה, או רחוקה יותר, נאמר בעוד עשר שנים מהיום. דמיינו את החיים הטובים ביותר שתוכלו לייחל לעצמכם. הקפידו ליצור תמונה ויזואלית ככל הניתן ולהגיע במחשבה לכל תחומי החיים; לימודים, קריירה, זוגיות, בריאות, תחביבים והישגים. חשבו גם על עצמכם, איזה מן אדם תזכו להיות?

הימנעו מלדמיין דברים שאין להם שום סיכוי להתממש. גם מערכת יחסים נפלאה תכלול מידי פעם ויכוחים, וגם ילדים נהדרים, יאתגרו אתכם בדרכים שונות. כשנוצרה לה תמונה צבעונית ומאושרת, נסו לחשוב מה יגרום לכם להגשים אותה. מהם הצעדים שאתם צריכים לנקוט היום, מחר, בשבוע ובחודש הבא. מה עליכם לתרגל, עם מי עליכם להתייעץ ובמה תוכלו להיעזר. שאלו את עצמכם גם מהם הקשיים שעשויים להתעורר, וחשבו על דרכים להתמודד איתם כבר מהיום. אחרי שיש לכם תמונה ברורה, התחילו לכתוב. הקציבו לכך לפחות 15 דקות. הכתיבה עוזרת לנו ליצור מבנה לוגי מעבר לפנטזיות והרעיונות הערטילאיים ומאפשרת להפוך אותם לפרקטיקה.

2. לקלוע למטרה

אז איך הופכים את התקווה למשהו שהוא לא רק רצון, אלא לעשייה שלנו? איך אפשר להגביר את הסיכוי שכן נצליח עם יעדים? מחקרים פסיכולוגיים מראים דפוסים שגורמים לנו לדבוק ביעדים שלנו. פאול מאייר מסביר בספרו Attitude is Everything, חמישה מאפיינים בסיסיים שכדאי שתשימו לב אליהם כשאתם מציבים מטרות, וכמה נוח – תוכלו לזכור אותם כראשי התיבות של המילה SMART.

S SPECIFIC

המטרה חייבת להיות ספציפית. הרעיון הוא שיהיה ברור מהו היעד, לא צריך להשאיר מקום לפרשנות. מטרה ספציפית תענה על השאלות ״מה אני רוצה להשיג?״, ״מי צריך להיות מעורב בתהליך?״, ״איפה המטרה צריכה להתקיים?"

M MEASURABLE

האם המטרה ניתנת לפירוק לתת יעדים קטנים ונתונה למעקב ברור? כאשר המטרה מדידה ואפשרית לכימות, ניתן להעריך את ההתמקדמות בה בקלות.

A ATTAINABLE

על המטרה להיות מאתגרת אך ניתנת להשגה. אם המטרה קלה מידי, לא תהיה מוטיבציה להתאמץ. אם היא תהיה קשה מידי זה עשוי לגרום לך לחוש לחץ ודימוי עצמי נמוך.

R RELEVANT

על המטרה להיות חשובה עבורך. מטרה רלוונטית תדחוף אותך קדימה. כדאי גם לבדוק האם המטרה תואמת את שאר המטרות שלך? 

T   TIME-BOUND

כל העסק צריך להיות מוגבל בזמן. המרכיב הזה קריטי כדי לא לתת ליומיום הלא צפוי לדחוק את המטרות החשובות שלנו הצידה. 

3. רוצים שינוי יציב? קחו את זה לאט לאט

ברגע שמתחילים ויוצאים לדרך, הזהרו לא להתחיל חזק מידי. מחקר שעקב אחר קונים בסופר קלט תבנית ברורה: הניחו שקית עלים של נבטוטים אקראיים בעגלה ותגדילו את הסיכוי למצוא גם חבילת גלידה מונחת לידה. ובעצם, כמה שאתם יותר משתדלים להיות ״בריאים״, כך עולים הסיכויים שלכם לחטוא. זה אמנם לא קורה לנו בצורה מודעת, אך המחקר הפסיכלוגי מעמת אותנו עם האמת: כשאנחנו עושים פעולה שנתפסת כחיובית מאוד ביחד לעצמינו (כמו לאכול סלט, לא לעשן, לעשות ספורט, להתנדב), אנחנו צוברים ביטחון ומשחררים קצת את הרסן על מה שבדרך כלל אנחנו תופסים כלא כדאי (אוכל משמין, חומרים ממכרים, סקס לא בטוח, נהיגה פרועה). מאמץ גדול מידי לכיוון ״האני הטוב שלכם״ עשוי להסתיים באיזון עם ״האני הפחות טוב שלכם״.

לתופעה הזו אתם יכולים לקרוא בשמה המקצועי, ה- Licensing effect, או בתרגום קל: אפקט האישור העצמי. זהו האישור הלא מודע שאתם מעניקים לעצמכם כדי לחטוא אחרי השתדלות מאומצת. הוגי התופעה, פרופסור אוזמה קאהן וראבי דהאר, מסבירים את זה ברור: יש לנו תדמית יציבה למדי של מי שאנחנו. כשאחת ההחלטות שאני מקבלת מתרחקת יותר מידי מהתפיסה שלי את עצמי, באופן אוטומטי אני אפצה על זה בפעילות משלימה.

אז איך נצא מהמטוטלת הזו, אל עבר התקדמות? נתמקד באורח חיים בריא, בבנייה איטית ויציבה של הרגלים במקום ב״מהפך״. ככה לא נרגיש צורך ״לפצות״ את עצמנו כל הזמן. 

אז במקום להתעסק במשמעת, צרו טקס

במקום להתעסק במשמעת עצמית, שלבו טקסים ברורים. טקס זו התנהגות מוגדרת ומדויקת. אנחנו יודעים איך לעשות אותה, מתי לעשות אותה ומה זה בדיוק אומר לעשות אותה. כשאנחנו בוחרים זמן ברור וקבוע להרגל החדש שאנחנו יוצרים, אנחנו לא צריכים להתאמץ, להתלבט ולבזבז אנרגיה על מתי נעשה אותו. הרעיון הוא להפוך התנהגויות בחיים שלנו לאוטומטיות, כך שלא נצטרך לשבור עליהן את הראש ולדחות אותך לשנה הבאה. לא תמיד קל ליזום את הטקס, אבל חובה שיהיה קל לקיים אותו. אחרת, אפקט האישור העצמי בדרך אליך.  

היו סקרנים 

ובסופו של דבר, האם ידעתם שתשומת לב, וגישה סקרנית יכולות לעשות את מה שסדנת הגמילה מסיגריות, הדיאטנית והיומן לא הצליחו? החוקר ג'דסון ברואר בחן את ההשפעה של תרגול מודעות וקשב. הוא לקח אנשים שניסו להפסיק לעשן ונכשלו, ובחן האם ההנחיה הסתמית לכאורה: "שימו לב מה אתם עושים" תוכל לגרום להם לוותר על חפיסת הסיגריות שלהם. ג'דסון לא אסר את העישון, להפך, הוא עודד את הנבדקים שלו להתנהג כרגיל. הוא רק הוסיף בחיוך: "כשאתם מעשנים, היו סקרנים לגבי חווית העישון שלכם". תוצאות הניסוי היו מפתיעות במיוחד. אחת הנבדקות הצהירה שגילתה לפתע שלסיגריה יש ריח של גבינה סרוחה, וטעם של תרופה מרה. אותה גברת- מממנת- מרלברו- במשך- שנים, הריחה את מה שהיה מתחת לאף שלה כל הזמן.

גם אם אתם לא מעשנים, תוכלו להשתמש בגישה הסקרנית בפעם הבאה בה תרגישו דחף לבדוק את המייל כשאתם משועממים, או כשאתם צריכים הסחת דעת. תוכלו לגלות סקרנות גם לתופעה החברתית המסוכנת של בדיקת טקסטים בזמן הנהיגה או לקושי לעמוד במטרה הקטנה שלכם. כשתיתקלו בעוד דחף ישן, נסו להיות סקרנים ולשאול מה קורה לי כרגע? ואולי להצליח לשחרר. 

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות