Connect with us

גוף ונפש

12 סימנים שאתם צריכים להפסיק לאכול גלוטן

Published

on

Prev1 of 2
Use your ← → (arrow) keys to browse

לא רק כאבי בטן ושלשולים: כיבים בפה, בחילות, נשירת שיער או ירידה פתאומית במשקל – כל הסימנים והרמזים לכך שהגוף שלכם פשוט לא מסוגל להתמודד עם גלוטן

 

המודעות לרגישות ואי סבילות לגלוטן עלתה בשנים האחרונות כל כך, עד שיש לא מעט אנשים שהחליטו להפסיק לצרוך גלוטן גם מבלי שאובחנו כחולי צליאק או רגישים לגלוטן, אלא פשוט משום שהם חוששים שהם רגישים אליו או שהם מעדיפים להימנע ממנו ליתר ביטחון. צליאק היא מחלה אוטואימונית שגורמת לגוף לתקוף בנוגדנים תאים בריאים, שמזוהים בטעות על ידי המערכת החיסונית כ׳זרים׳. אצל חולי צליאק התגובה החיסונית הזאת נגרמת לאחר שהגוף שלהם מזהה שגלוטן נכנס לתוך הגוף ומשחרר בתגובה נוגדנים שתוקפים ומזיקים לדופן המעי. הנזק הזה גורר מספר סימפטומים לא נעימים, חלקם כלל לא קשורים לבטן. זו גם הסיבה שלעתים לוקח זמן גם מבלי שאובחנו כחולי צליאק או רגישים לגלוטן, אלא פשוט משום שהם חוששים שהם רגישים אליו או שהם מעדיפים להימנע ממנו ליתר ביטחון. צליאק היא מחלה אוטואימונית שגורמת לגוף לתקוף בנוגדנים תאים בריאים, שמזוהים בטעות על ידי המערכת החיסונית כ׳זרים׳. אצל חולי צליאק התגובה החיסונית הזאת נגרמת לאחר שהגוף שלהם מזהה שגלוטן נכנס לתוך הגוף ומשחרר בתגובה נוגדנים שתוקפים ומזיקים לדופן המעי. הנזק הזה גורר מספר סימפטומים לא נעימים, חלקם כלל לא קשורים לבטן. זו גם הסיבה שלעתים לוקח זמן לאבחן את המחלה.
הנה כמה מהתסמינים שכדאי לכם לשים לב אליהם ולחפש:

בעיות מעיים

חלק מהתסמינים, באופן טבעי, באים לידי ביטוי בבטן: בחילה, שלשול, כאבי בטן ואפילו עצירות. מחד, אלה סימנים שכמעט מובן מאליו שעשויים להיות קשורים לצליאק, ולמרות זאת פעמים רבות תלונות עליהם יובילו לאבחנה של תסמונת המעי הרגיז, ולא לצליאק. כרבע מחולי הצליאק קיבלו בעברם אבחנה שגויה של תסמונת המעי הרגיז.

כיבים בפה

זאת לא האסוציאציה הראשונה שקופצת לנו לראש כשאנחנו חושבים על בעיות מעיים, אבל כיבים בפה הם אחד התסמינים של מחלת הצליאק. למעשה, הם תסמין נפוץ של מחלות אוטואימוניות באשר הן, משום שהם מאותתים על כשל מערכתי כלשהו. במקרה של צליאק, לא מדובר על פצע פה ושם, אלא על פצעים מרובים וגדולים ברקמות הרכות של הפה, שכואבים מאוד ומעיקים על התפקוד היומיומי.

עייפות

אחת הבעיות שמעכבת את האבחון של מחלת הצליאק היא שרבים מתסמיניה יכולים באותה מידה להיחשב כ״יומיומיים״ ונפוצים שיכולים לנבוע גם משלל סיבות אחרות. עייפות היא דוגמה טובה לכך. עייפות קיצונית יכולה להיות גם תסמין משנה כתוצאה מכך שהגוף שלכם לא מקבל מספיק רכיבים תזונה חיוניים בגלל התגובה החיסונית לגלוטן.

פריחה

הכוונה היא לפריחה מסוג מסויים ששמה הרשמי הוא דרמטיטיס הרפטיפורמיס. היא באה לידי ביטוי בהופעה של שלפוחיות קטנות, בדרך כלל באזור המרפקים והברכיים, אך היא יכולה להופיע גם במקומות אחרים והיא גורמת לגירוד ותחושת צריבה. פעמים רבות כאשר מפסיקים לצרוך גלוטן, היא נעלמת ללא טיפול. את סוגה של הפריחה ניתן לאשר באמצעות ביופסיה פשוטה שלוקחת דגימה מן העור (ומבוצעת על ידי רופא עור). אם האבחנה תהיה שמדובר בדרמטיטיס הרמפטיפורמיס, רוב הסיכויים שתופנו גם למומחה גסטרו עם חשד לצליאק.

Prev1 of 2
Use your ← → (arrow) keys to browse

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

מי משתגע על הציצי של שרה סילברמן?

Published

on

הקומיקאית היהודיה סיפרה באינסטגרם על ביקור טראומטי אצל רדיולוג בלוס אנג'לס שנהג בה בחוסר רגישות: "חארות שחצנים כמו הרופא הזה מנצלים נשים, שהאינסטינקט החברתי הראשון שלהן הוא לא להתלונן"

הרופא דיבר איתה על הבדיקה בזמן ששדיה חשופים ומרוחים בג'ל – למרות שזה לא היה הכרחי

הקומיקאית שרה סילברמן תיארה אמש השבוע חוויה קשה שעברה בביקור אצל רדיולוג בלוס אנג'לס לצורך בדיקת ממוגרפיה ואולטרסאונד לזיהוי מוקדם לסרטן השד. "היה לי תור ממוגרפיה מחורבן היום", כתבה סילברמן בפוסט באינסטגרם, שזכה מאז בכמעט 100 אלף לייקים. "הוא (הרדיולוג) מרח ג'ל על השדיים שלי עם ידיים חשופות ללא כפפות, וכשהחליק את מכשיר האולטרסאונד על החזה שלי הוא גרר את האצבעות שלו על השדיים שלי וזה פאקינג הפריע לי". בהמשך סיפרה כיצד הרופא דיבר איתה על הבדיקה בזמן ששדיה חשופים ומרוחים בג'ל — למרות שזה לא היה הכרחי.

לדבריה, זו הפעם השנייה שהיא חווה חוויה קשה כזו אצל אותו רופא. "כמו שאמרתי לו בשנה שעברה, אמרתי: 'הי! אתה חייב לגעת בי עם האצבעות שלך?' הוא ענה 'לא' והסיר את היד". סילברמן הוסיפה כי היא באמת לא חושבת שהוא התגרה מזה, "אבל זו העבודה שלו להיות מודע לכך שזה פגיע ורגיש עבור נשים. תלבש פאקינג כפפות — זה לא דייט. הוא היה כל כך שחצן שהוא לא טרח להפנים את הדברים כשאמרתי לו את זה בשנה שעברה, זה דוחה וקרוב לוודאי מדובר באיזה עניין כוחני בתת־מודע".

סילברמן נדרה כי לעולם לא תלך יותר לבדיקת ממוגרפיה אצל גבר. "תראו, אני אשה בוגרת ואני בסדר גמור", כתבה. אבל הבחור הזה עושה את זה לכולן ואני יודעת שבאופן אישי, לקח לי הרבה שנים לפני שהעזתי לדבר. קל מדי לחשוב שהכל בראש שלך. וחארות שחצנים כמו הרופא הזה מנצלים נשים, שהאינסטינקט החברתי הראשון שלהן הוא לא להתלונן". היא חתמה את הפוסט בקריאה לנשים להשמיע את קולן. "סמכו על התחושה בבטן שאומרת לכן שהשיט הזה לא בסדר".

הטרדות ותקיפות מיניות של נשים בידי רופאים היא תופעה נרחבת ולא מדוברת גם בישראל. על פי סקר שהוצג ב–2015 בכנס על מניעת תקיפות מיניות של נשים המטופלות במערכת הבריאות באוניברסיטת חיפה, יותר משליש מהנשים נפגעו פגיעה מינית מידי צוות רפואי. כמחצית הפגיעות היו פיזיות והמחצית האחרת — מילוליות. יותר מחצי מהנפגעות לא פנו בתלונה לגורם כלשהו. מבין אלה שכן פנו, 90% זכו לטיפול התחלתי אך הטיפול בהן נזנח בהמשך.

המשך לקרוא

גוף ונפש

כעס הוא התנהגות נלמדת

Published

on

"אם נשווה את עדות המזרח התיכון לתרבויות אחרות, נוכל להבחין בפער הגדול ביניהם בכל הקשור להצגת כעס וביטוי רגשי בכלל, או האפשרות לדבר על כעס" * ראיון רגוע במיוחד עם לירון גבאי-סמרה, פסיכוטרפיסטית ומדריכה מוסמכת לניהול כעסים (Anger Management)

״לישראלים יש מזג חם״ – כמה פעמים שמעתם את המונח הזה? בעיקר כאן בארצות הברית, שבה הקהילה הישראלית נחשבת מיעוט שמנסה להשתלב בהוויה האמריקאית.

פעמים רבות אנו נחשפים ל׳טמפר׳ הישראלי שמלווה בכעס, צעקות ולעיתים באלימות. האם אנחנו הישראלים כועסים מהר יותר מתרבויות אחרות? האם קל יותר להכעיס אותנו?

ההגדרה המילונית של כעס היא: ״רגש, תגובה נפשית וגופנית שמופיעה לעיתים קרובות יחד עם תחושה של כאב וסבל, ועם חוויות של פגיעה, איום או סכנה. הכעס עשוי לעורר את האדם לפעולה תוקפנית ולחשיבה שיפוטית". כדי להבין יותר מדוע אנחנו הישראלים כועסים ובכלל כיצד הכעס משפיע על חיי היום יום שלנו. הגעתי לקלינקה של לירון גבאי-סמרה – פסיכוטרפיסטית מורשית ומדריכה מוסמכת לניהול כעסים, או באנגלית Anger Management.

לירון גדלה בראשון לציון לאמא בשירות קבע בצה״ל, ואביה בעלים של חברה להובלות חומרי בנין. בגיל 16 עברה עם משפחתה ללוס אנג׳לס. היא למדה בפירס קולג׳, ובהמשך השתלבה בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת UCLA. לאחר מכן המשיכה ללימודי תואר שני ב- Phillips Graduate University בית הספר לפסיכולוגיה. תוך כדי עשתה סטאג׳, בקליניקה פרטית AVEDIAN COUNSELING AND ANGER MANAGEMENT 818. כמו כן, רכשה נסיון בעבודה עם ילדים בבתי ספר ברחבי לוס אנג׳לס ועם אוכלוסיה מבוגרת בבתי אבות שונים בעיר.

ישבתי עם גבאי-סמרה בקלינקה הפרטית והמרווחת שלה (עם נוף הררי, יפהפה ומרגיע לכל הדעות) לשיחה אישית על כעס וכיצד ניתן לנהל אותו.

היא סיפרה לי כיצד בחרה להתמחות בתחום ניהול כעסים, מדוע נשים כועסות אחרת מגברים, מה מאפיין את ׳הכעס הישראלי׳ וגם על הסדנה המיוחדת לניהול כעסים שתפתח בקרוב בעברית שמלווה בספר שערכה, ושתורגם במיוחד לקוראי עברית.

לירון מדוע בחרת להתמחות דווקא בנושא ניהול כעסים?

״התחום הזה פגש אותי, לא כיוונתי לשם בהתחלה. חיפשת סטאז׳ אחרי הלימודים, הגעתי לניהול כעסים ופשוט התאהבתי בתחום הזה. מה שמשך אותי הוא שמהר מאוד גילית כמה חוסר אינפורמציה יש לנו בנושא הכעס. כישראלית שגדלה בסביבה אמוציונלית ולפעמים כועסת זו הייתה סוג של הארה עבורי. הפרקטיקה מאחורי ניהול כעסים מאוד משכה אותי".

איך עובד הכעס?

״הכעס הוא למעשה תגובה משנית, תגובה מתבוננת. קל לאדם להיות במצב של כעס מאשר לחשוף את עצמו. גם מבחינה פזיולוגית המוח מתגונן; כאשר אתה נמצא במצב של כעס – הגוף שלנו משחרר אדרנלין ואנדורפינים קורטיזול ודופמין) שהם אלו בדיוק החומרים שאנחנו זקוקים להם כדי להילחם או לברוח".

אז מדוע אנחנו כועסים בעצם?

״במקרים רבים זה נובע מחוסר בהתאמת ציפיות, כאשר הציפיות שלנו נפגעות. קיים דיסוננס בין מה שאנחנו מצפים שיקרה לבין מה שקורה בסוף. לרבים מאיתנו קשה לקבל את זה. במקרים נוספים מדובר בהדחקה של רגש שאנחנו מרגישים שמסוכן לנו. לדוגמא, אם בתור ילד גדלת בבית שנתן לך להבין שבושה היא משהו שלילי. אז כאשר תגדל אתה עשוי להירתע מתחושת הבושה ובמקומה יעלה כעס כדי להגן עליך".

אז כעס הוא למעשה התנהגות נרכשת?

״בהחלט. כעס היא התנהגות נלמדת. אם כעס היה משהו ביולוגי או מושרש אז כולנו היינו מגיבים באותה צורה. עובדה שיש כל מיני סוגים של כעסים: כעס פאסיבי שבא לידי ביטוי בחוסר תגובה. כלומר, האדם הכועס סיים את השיחה איתך ולא רוצה לדבר או לתקשר. אתה לא תדע שאותו אדם כועס עליך, וזה לא טוב כי ׳הכועסים הפאסיביים׳ אוגרים את הרגש ואת הכעס. ישנו גם כעס אגרסיבי – בו אדם יכול ליזום איתך קטטה או לשבור משהו. יש גם כעס פאסיבי-אגרסיבי או כמו שאנחנו קוראים לזה ׳יציאות פולניות׳ – חוסר התאמה בין המילים לטון פאסיבי-אגרסיבי.

ניתן לומר שכעס הוא גם עניין תרבותי?

״בוודאי. אם תשווה את עדות המזרח התיכון לתרבויות אחרות, תוכל להבחין בפער הגדול בינהם בכל הקשור להצגת כעס וביטוי רגשי בכלל, או האפשרות לדבר על כעס. אצל ישראלים אנחנו רואים הרבה יותר עירנות לנושא, הכלה ורצון ללכת לטיפול ולהתמודד עם המקומות הללו".

בואי נדבר על כעס ישראלי.

״אנחנו מאוד מיוחדים. בתרבות הישראלית שזורה המון טראומה. גם אם הדור שלנו חי בבועה, עדיין הסבים והסבתות שלנו חוו טראומה מסויימת ששזורה בתרבות שלנו וחלק מהם יעבירו את זה הלאה. אנחנו מדברים על ניצולי שואה, על חווית העליה לארץ וגם המציאות הלא פשוטה בישראל. לדוגמא: אם אתה ואני נלך ברחוב פה באל-איי ונראה תיק. אנחנו ניגש אליו או נרים אותו? בחיים לא! כי זה משהו מאוד מושרש אצל ישראלים. גדלנו במדינה ובתרבות שהתיק הזה הוא קודם כל חפץ חשוד. הוא יכול להיות מטען חבלה ולהתפוצץ. אנחנו חיים בטראומה ובתרבות שמאוד מתגוננת. אנחנו חשופים לביקורת מבחוץ למלחמות ולפיגועים.

"זו אחת הסיבות שתמיד אומרים שלישראלים יש מזג חם, אפילו לפאסיבים שביננו. אנחנו תרבות מאוד ׳חמה׳. קיים הבדל משמעותי בין התרבות ה׳חמה׳ של הספרדים או הלטינים; זו תרבות חמה ותשוקתית. אנחנו חיים בהמון פחד של מה יקרה אם. מעבר להיות חמים אנחנו קצת חרדתיים. תיקח יהודי שגר בגולה ותשים לב שהביטוי שלו לרגש ולכעס הוא שונה. יש משהו בקונסטלציה של ישראל: לעבור עליה, פיגועים, מלחמות ולהילחם על הזהות שלנו שבאה לידי ביטוי בכעס שלנו".

אילו סוגים של מטופלים מגיעים אליך?

״מגוונים. גברים או נשים וגם זוגות, נערים ונערות. אני לא מטפלת רק בניהול כעסים אבל יוצא שאני תמיד נותנת את אינפורמציה בנושא הזה. כי מה זה ניהול כעסים בסופו של יום? זה לדבר על גבולות, לדבר על דרכי תקשורות בין בני אדם והטריגרים שלהם.

"אחד התחומים שאני מרבה לעסוק בהם הוא ניהול כעסים בין בני זוג. פעם שמעתי את הרב טולדנו אומר משפט מאוד יפה: 'אנשים מתחתנים עם מסכות, וחיים עם אנשים'. בני הזוג מתחתנים עם האידיאל שיש להם ואז הוא מתפרק ונשאר רק בן אדם שאתה עומד מולו, ואתה נורא רוצה שהוא ילך בדרך שלך והוא רוצה ללכת בדרך שלו. אבל אם יש דרך תקשורות נכונה ושיח עם רמה של כבוד והצבת גבולות הדדית, בהחלט ניתן לנהל את המערכת הזוגית הזו.

"אף אחד לא אשם בזה שאנחנו כועסים זו בחירה שלנו. כל אדם צריך לקחת אחריות על הרגשות שלו והציפיות שלו מהסביבה. אתה יכול לבוא ולשתף, אבל אף אחד לא אחראי על האושר או על הרגשות שלך. גם בזוגיות אתה יכול לחלוק מעצמך ולראות אם לבן הזוג יש את הכלים לעזור ולסייע אבל הצד השני לא חייב לך דבר".

מגיעים אליך גם לקוחות אלימים במיוחד?

״רוב המטופלים שלי הם לא אנשים אלימים אחד כלפי השני. במקרה של אלימות בין בני זוג מבחינה חוקית אני לא יכולה לראות אותם ביחד. במקרה כזה אני צריכה לקבוע איתם פגישות נפרדות, או שאטפל באחד מבני הזוג והשני יצטרך ללכת לפסיכולוג אחר. רוב המטופלים שלי שמגיעים מבתי משפט ביצעו עבירה לא חמורה והם נשלחים לטיפול לניהול כעסים כדי למנוע מקרה חוזר".

מדוע ילדים כועסים? 

״זה נובע מחוסר גבולות שההורים אינם יודעים להציב להם. היום אני די הפסקתי לעבוד עם ילדים מפני שהבנתי שאם לא כל המשפחה נרתמת לעניין – הטיפול לא אפקטיבי. הבנתי מנסיון עבר שכאשר הייתי עובדת עם ילד על הכעסים שלו ואז הוא היה אומר: 'את אומרת לי לשלוט על הכעס שלי ואז בבית אמא תמיד צועקת עלי, למה לה מותר ולי אסור'. כמו שאמרנו, כעס הוא התנהגות נלמדת. אם אני מלמדת את הילד ונותנת לו כלים ואז הוא חוזר הביתה ורואה צעקות והתנהגות כעוסה אני לא יכולה להסביר לו מדוע אצל ההורים זה בסדר. לכן אני אטפל בילד רק אם ההורים שלו יגיעו לטיפול גם כן.״

אז מה עומד מאחורי הכעס ואיך ניתן לזהות אותו?

״הרבה אנשים אינם יודעים לזהות את הרגש מאחורי הכעס. יש מגוון רגשות שתוקפים אותנו בסיטואציות שונות. אנחנו לא רק שמחים, מתרגשים או עצובים. בהרבה מקרים הורים אומרים לילד: ׳אל תתנהג כמו ילדה׳, ׳תפסיק להתבכיין׳, ׳מה אתה תינוק׳, ולמעשה לא נותנים לילדים את הכלים להתמודד עם הרגשות שלהם ולהבין אותם. אני מזמינה את ההורים לבוא וללמוד את הילד שלכם ולהבין מה הוא באמת מרגיש. אני מאמינה בלדבר עם הילדים בגובה העיניים. לא צריך את כל ה׳סוייט טוק׳; תסבירו לילד בשפה שלכם, תנו לו את הכלים אתם המנטורים של הילדים שלכם.

בהרבה מקרים כשילד כועס ההורים אומרים לו: ׳תפסיק לכעוס לך תירגע ואז תבוא לדבר איתי'. או ׳לך תירגע בחדר שלך׳. מה זה להירגע? כיצד מבוגרים נרגעים כאשר הם כועסים?, הם הולכים לחדר כושר, יוצאים להליכה ליד הבית, שומעים מוזיקה. אז למה אתם שולחים את הילד לחדר סגור כדי להירגע. הגוף שלו מלא באנרגיה ואדרנלין. ילד לא יכול פתאום להפסיק לכעוס. כשאנחנו כועסים המוח הרגשי שלנו משתלט על המוח החושב. ההורים מבקשים תשובות מהילד ושיסביר להם מדוע עשה מה שעשה. לילד אין תשובות והוא מרגיש מתוסכל ולעיתים מושפל.״

נשים כועסות יותר בגברים?

״נשים לא כועסות יותר מגברים אבל הן כועסות שונה. גברים נוטים להיות פאסיבים או אגרסיבים. נשים רצות על הספקטרום – מפסיבית לאגרסיביות גברים מתפוצצים או שותקים. לנשים יש מנעד הרבה יותר רחב של כעס.

גברים ונשים יכולים להיות אלימים באותה רמה. גם אישה יכולה לזרוק משהו בבית או לדחוף את בן הזוג שלה. פעם זה היה מאוד מקובל להרים יד, היום החברה פחות מקבלת אנשים אלימים, זו בעיה שהצלחנו פחות או יותר למגר בחברה המערבית.״

הספר ׳יסודות ניהול הכעס׳ בו משתמשת לירון (וגם נערך על ידה) תורגם לאחרונה לעברית עדי וולשטיין-גבאי). הספר נכתב במקור על ידי יטה אבידיאן, מטפלת משפחתית וזוגית מורשית שמתמחה בעבודה על מערכות יחסים, כעס, חרדה והתמכרויות.

אבידיאן היא גם מנהלת הקליניקה הגדולה Anger Management 818 שכוללת 8 מרכזים מצליחים ברחבי לוס אנג׳לס. בין הנושאים המרתקים בספר תוכלו לקרוא וללמוד מהם הטריגרים שמובילים לכעס, כישורים לפתירת בעיות, מיומנות התקשורת האסרטיבית והקשבה אפקטיבית, פיתוח אינטליגציה ריגשית ואמפתיה, וטיפים לניהול לחצים נפשיים ותרגילי הרגעה.

גבאי-סמרה: ״הספר ׳יסודות ניהול הכעס׳ יצא גם באנגלית, ספרדית וארמנית. יש לו גם גירסת נערים יותר קלילה ופשוטה שמתאימה לנוער מתבגר. כל מי שמשתתף בסדנאות שלנו רוכש את הספר וניתן להשיג אותו גם באמזון".

מה האתגר הבא מבחינת הקריירה שלך?

"קודם כל בקרוב אני אפתח קבוצה לניהול כעסים בעברית. הייתה לי אחת ממש מוצלחת לנשים ועכשיו אני רוצה לעשות קבוצה מעורבת.

"בנוסף, השלב הבא הוא להתמחות בנושא של אכילה רגשית. זה תחום שאני חושבת שהוא מאוד מתחבר לכל מה שאני עושה. בתרבות שלנו יש המון טיוח בנושא האוכל. אנחנו מודעים למה אנחנו אוכלים, ואנחנו נורא מודעים לאיך אנחנו מתאמנים ולספורט בכלל. אבל אנחנו לא יודעים למה אנחנו אוכלים כשאנחנו עצובים, או כשאנחנו שמחים. אנשים עושים דיאטה, חושבים שהם הצליחו ואז משמינים שוב ולא מוצאים פתרון. זה תחום שמאוד מעניין אותי וזה השלב המקצועי הבא שאני רוצה לעסוק בו".

www.lirongabay.com
818-208-0518
Therapy@LironGabay.com
/www.facebook.com/LirongabayLMFT
Instagram: Liron Gabay Samara LMFT 20300 Ventura Blvd #330

Woodland Hills 91363

המשך לקרוא

גוף ונפש

רופא כמדריך: הרפואה העתידית של ד"ר ביק

Published

on

אחרי 38 שנות התמחות ברפואה פנימית, אונקולוגיה, מטולוגיה ועבודה בצרפת, ניו יורק ולוס אנג'לס, ד"ר אהרון ביק מציע כיוונים ומיזמים חדשניים למערכת הבריאות הקורסת – מאמר ראשון בסידרה

בתחום הבריאות בארה"ב, כמו גם בישראל, קיימים ניואנסים שנובעים מחוסר ודאות של החולה לגבי המערכת והתנהלותה, וכן מחוסר המשאבים שקיימים לרופא המצוי. ד"ר אהרון ביק, רופא ישראלי-אמריקאי, מבקש להבהיר את המצב ולהדגיש את חופש הבחירה למטופליו.

ד"ר ביק הנו יליד לטביה שגדל בארה"ב, למד רפואה בצרפת והתמחה ברפואה פנימית, אונקולוגיה והמטולוגיה בניו יורק ובלוס אנג'לס, "עם שורשים חזקים ועמוקים בישראל", כהגדרתו. בסדרת מאמרים שיפורסמו בשבועות הקרובים, נתעדכן איך באמת עובדת המערכת, ואילו אפשרויות פעולה יש לחולה מולה.

ד"ר ביק, מהם הנושאים שאתה מבקש להבהיר לקוראים?

"הקהל הישראלי חשוף לשתי מערכות בריאות שלא בהכרח דומות, ואני מכיר היטב את שתיהן. בארה"ב יש מגוון ענק של מערכות שירות רפואי שונות כגון ביטוח בריאות פרטי, ממשלתי, ציבורי, צבאי, לעובדי המדינה, וכמו כן ביטוח רפואי משפטי.

"צריך לדעת איך להפיק את המירב, לא רק בין המערכות השונות אלא גם בכל אחת מהן – מהן הבחירות האפשריות. לדוגמא, PPO (Preferred Provider Organization) מציע סוגים שונים של פיצוי (Reimbursement), והרבה תלוי בגובה הפרמיה שהלקוח משלם. בתוך ה-PPO יש סוג נדיר של ביטוחים שמכסה 100% מכל ההוצאות, ויש כאלה שמכסים רק 50% מכל ההוצאות. כמו כן, יש גם פוליסה של השתתפות עצמית (Deductible) וכו'.

"אלו הם חלק מהדברים שחשוב לי להעביר: שאנשים ידעו קודם כל את העובדות, ואז את האפשרויות שעומדות לרשותם".

מהי בעצם המטרה בסדרת המאמרים הללו? 

"התאהבתי ברפואה מסיבות רבות, כולל התקשורת עם האנושות, היכולת להשפיע על חיי הזולת. זה מקצוע בינלאומי שכולל גם מדע, פילוסופיה, תרבות, דת ואתיקה, ואף הרבה יותר. החלטתי ללמוד בצרפת כי זה לא רק הוסיף לי שפה והשכלה רפואית מעולה בחינם, אלא גם פתח לי מימדים חדשים בהשקפתי על העולם. כיום, לאחר 38 שנה מאז הדיפלומה, עם הידע והניסיון שרכשתי, אני מרגיש שאוכל לעזור לבנות מחדש ולפתח לכיוונים חדשים את המערכת הרפואית, לא רק בארה"ב אלא בכל העולם כולו (International Medicine.)"

זה נראה לך אפשרי?

"בהחלט! העולם משתנה כל הזמן, המערכות מתקדמות בלי סוף, והגיע גם הזמן להוציא את בסיס הפעילות של הרפואה מבתי החולים, יותר למשרדים הפרטיים ולרופאים עצמם. האמת היא שאין הרבה מתחרים בתחום הזה. מבחינתי, אין דבר העומד בפני הרצון, והעיקר לא לפחד כלל. כל השאיפה היא לעזור לחולים שבאים איתי במגע, ולקהל הרחב בכלל, ואם אפשר, להזיז מעט את המערכת בכיוון יותר אנושי".

תן לי דוגמא למצב כזה שבו אתה שואף לעזור לחולים ולמערכת.

"דוגמאות לא חסר: חדרי המיון, גם בישראל וגם פה, הם חוויה מהעולם השלישי. לא רק שהמערכת עמוסה מדי, היא גם יקרה מדי, בלי הצדקה אמיתית. מה גם שהרבה פעמים צריך לחכות לראות רופא שלא הכיר אותך לפני כן וגם לא יראה אותך בעתיד. המושג של המשך טיפול אינו קיים בחדרי המיון, הטיפול שם הוא נקודתי בלבד.

"להשקפתי, לפחות ב-80% מהמקרים שרואים בחדרי מיון, אפשר להפנות בצורה אמבולטורית למשרד פרטי אצל רופא, שגם פתוח וגמיש, וגם מושך במשאבים שונים כדי לטפל בצורה כזאת. כמו כן, להערכתי הנוספת, ב-80% מהמקרים שמאושפזים מחדרי מיון בביה"ח עצמו, אפשר לטפל בצורה בטוחה, יעילה וזולה יותר במנגנון האמבולטורי.

"במצב הקיים, מאוד חשוב שלחולה תהיה בחירה חופשית, גם לשלוט במקום הטיפול, גם בבחירת הרופא, וגם באפשרות לגישה הרפואית הטובה ביותר. לדאבוני, זה קשור לכסף, והמצב הקיומי של רוב האוכלוסיה שם דגש על קיום כלכלי, ו"שוכח" שרפואה היא חלק לא קטן מהקיום עצמו, וכל החיים הם בעצם בחירות וסדרי עדיפויות.

"הייתי מעדיף שלחולים יהיה את חופש הבחירה לפנות ל'יותר טוב' מאשר למשוך בכתפיים בלית ברירה. באפשרותי לטפל ברוב החולים מחוץ למערכת בתי החולים ומחוץ לחדרי המיון בצורה יותר אישית, מועילה, ואנושית, וכך גם נחסך למערכת כסף רב".

היכן אתה פועל היום?

"כרגע יש לי שני מכונים – בעיר ובוואלי, שמתפקדים בתור מרכזי עירוניים – Infusion Centers, וגם כשירות מיידי. בימים אלה, אני פועל לקראת רשת של מרכזים אמבולטוריים שיפעלו באיזורים שלנו, ואולי יום אחד אוכל להעביר את הרעיון הזה למצג יותר בינלאומי. בעזרת הטכנולוגיה החדשה, הכל זמין ואפשרי. העולם הפך להיות קטן, ומחסומי העבר (גבולות, שפות, ניגודי אינטרסים ואפילו צורת המחשבה) נהיים יותר נגישים וכאלה שניתן להתגבר עליהם.

"לדעתי, באמצעות הניסיון שלי ברפואה פנימית, אונקולוגיה, והמטולוגיה, בצירוף למבט הבינלאומי שרכשתי, אוכל לעזור לקדם את הרפואה העתידית לכיוונים שהזכרתי. במאמרים הבאים אני מתכונן לפתח את הנושאים הללו יותר לעומק".

 

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות