Connect with us

חדשות ואקטואליה

השקעות: 10 שווקי הנדל"ן הבריאים בארה"ב לשנת 2013 / אדם כץ

Published

on

בדיוק כמו שאיבוד משקל רב יכול להיות חלק ממעגל לא בריא של דיאטת יו-יו, עליות מחירים גדולות הן לא בהכרח סימן לשוק נדל"ן בריא…

centralfloridasignpros.realestateresidential

יחד עם המידע אודות אודות מה ש"אין" ומה ש"אאוט" בתחום הנדל"ן האמריקאי בשנת 2013, שמתי עין על 10 שווקי דיור "בריאים" בעלי יסודות מוצקים. בשווקים הבריאים שמהם הורכבה הרשימה ישנה צמיחת תעסוקה חזקה (מנתוני לשכת התעסוקה הפדרלית), מה שמבשר טובות עבור הביקוש לנדל"ן; השיעור הנמוך של הנכסים הפנויים (שירות הדואר האמריקאי) – נמוך מספיק כדי לעודד בנייה חדשה, אך לא מספיק נמוך כדי שהמלאי והמכירות יוגבלו; ומלאי עיקולים נמוך (RealtyTrac), שכן עיקולים נוטים לעכב התאוששות בשוק הריל אסטייט.

אבל מדוע, אתם עשויים לשאול, עליות מחירים לא נכללו כחלק מההגדרה שלנו לשוק דיור מקומי בריא ?

מאחר שרבים מהשווקים שחוו עליות מחירים גדולות בשנת 2012 קפצו חזרה מירידות מחירים גדולות במהלך פקיעת בועת הנדל"ן  אבל עדיין יש להם יסודות חלשים, כמו למשל שיעור פינוי גבוה, מלאי עיקולים גדול, או צמיחת תעסוקה איטית.

קחו לדוגמה את לאס וגאס, נבאדה, ופניקס, אריזונה; לשתיהן יש שיעורי פינוי גבוהים ומלאי עיקולים גדולים לקראת שנת 2013, למרות שמשנה לשנה יש עלייה במחירי הביקוש בשיעורים שנעים בין 14% ל-27%, בהתאמה. כך על פי נתוני Trulia Price Monitor לחודש נובמבר.

לדטרויט יש שיעור פנוי מרקיע שחקים בנוסף לכך שהיא סובלת מאובדן מקומות עבודה, למרות שמחירי הביקוש בדטרויט עלו בשיעור של 10% בהשוואה לשנה קודמת.

בדיוק כמו שאיבוד משקל רב יכול להיות חלק ממעגל לא בריא של דיאטת יו-יו, עליות מחירים גדולות הן לא בהכרח סימן לשוק נדל"ן בריא, אם הסיבה היא ריבאונד שלאחר התרסקות, ולא יסודות מוצקים. זו הסיבה בגללה לאס וגאס, פניקס ודטרויט אינן מופיעות ברשימת השווקים הבריאים לשנת 2013.

המעטפה, בבקשה :

10 האזורים העירוניים הבריאים ביותר לשיכון לשנת 2013:

1. יוסטון, טקסס

2. סן פרנסיסקו, קליפורניה

3. בת'סדה-רוקוויל-פרדריק, מרילנד

4. סן אנטוניו, טקסס

5. אוסטין, טקסס

6. סיאטל, וושינגטון

7. אומהה, צפון מזרח איווה

8. פיבודי, מסצ'וסטס

9. פורט וורת', טקסס

10. לואיוויל וקנטקי, אינדיאנה

10 השווקים הללו צריכים לקבוע את הקצב בזמן ששוק הדיור הלאומי ימשיך לחזור למצב בריא בשנה הבאה.

לחיי שנת 2013 בריאה !

אדם כץ מתחה ב-Short Sale ובקניית ומכירת בתים, דירות ובניינים בחברת קולדוול בנקר.
לפרטים נוספים וייעוץ חינם צלצלו לאדם בטל’: 310-625-3443

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

סקר התירס הגדול

Published

on

המועמדים הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב ב ביקרו באירוע המסורתי באייווה – המדינה הראשונה בה יתקיימו הבחירות המקדימות • המועמד המוביל, ג'ו ביידן, ניצח בסקר התירס, אך הסתבך עם אמירה גזענית • והניו-יורק פוסט חגג את הכישלון של דה-בלאזיו

מערכות הבחירות הנשיאותיות בארה"ב תמיד מלאות במסורות צבעוניות: עימותים מצוחצחים, סעודות מפוארות לתורמים, וגם ביקורים בירידים עממיים בליבה של אמריקה.

לאחרונה, כעשרים מועמדים דמוקרטיים בילו בסופ"ש את זמנם בתיזוז בין דוכן לדוכן ביריד השנתי של מדינת אייווה, שמתקיים כבר 165 שנים. המראות, הריחות והחוויות של היריד מפורסמות כמעט כמוהו: דוכני המזון מציעים אוכל מטוגן מכל סוג (כולל, בין השאר: סנדוויצ'ים מטוגנים, שוקולדים מטוגנים ומיצים מטוגנים), פסל של פרה שעשוי מ-300 ק"ג של חמאה, על-האשים למיניהם, מתקנים משוגעים, ועוד.

וכמו בכל שנה, הוקם גם דוכן "סקר התירס" המסורתי, בו יכולים עשרות אלפי העוברים והשבים להניח גרגר בצנצנת של המועמד המועדף עליהם. המועמדים עצמם בחרו בגישות שונות לאירוע. חלקם, כמו קורי בוקר מניו-ג'רזי, בילו שעות עם הקהל, אכלו מטעמים ואפילו עלו על מתקנים. אחרים, כמו הסנאטור ברני סנדרס, הסתפקו בשעה עם הציבור, נקניקיה מטוגנת, ונאום קצר על במה מאובקת, שסביבה ערימות של קש.

אירוע רב-משתתפים שכזה תמיד ימשוך אליו את אלו שרצים למשרה ציבורית כלשהי, אבל למועמדים היה אינטרס גדול במיוחד ביריד הזה, מכיוון שהמדינה הראשונה שיתקיימו בה בחירות מקדימות היא אייווה. תורמים, מצביעים ואנשי ציבור מהתקשורת והפוליטיקה המקומית העניקו תשומת לב משמעותית להתנהגותם של המועמדים שנכחו ביריד, עד בחינה מדוקדקת של איזה מאכל הם בחרו לטגן ולאכול.

בצעד עיתונאי נועז, ערוץ החדשות המקומי של אייווה לקח על עצמו לספור את גרגרי התירס שבכל אחת מהצנצנות. גם בסקר הקטניות המשיך סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן להוביל, וזכה ל-24 אחוז. אחריו עמדו בתיקו עם 16 אחוז הסנאטורית אליזבת' וורן וראש עיריית סאות' בנד פיט בוטיג'ג'. הסנאטורית קמלה האריס זכתה ב-11 אחוזי תירס, ברני סנדרס ב-9, ואחריהם יתר המועמדים מקובצים עם בין ארבעה לאפס אחוזי תמיכה.

בין היושבים באחוז לא-חיובי של תמיכה הוא ראש העיר של ניו-יורק, ביל דה-בלאזיו. עיתון הניו-יורק פוסט, שידוע בתיעובו לראש העיר השמאלני, הגדיל לעשות כששלח כתב לספור את כמות הגרגרים בצנצנת של דה-בלאזיו. מתוך עשרות אלפי הצבעות, התוצאה: 23 בלבד.

זו הפעם השנייה שהפוסט הביך את דה-בלאזיו בשבוע האחרון, אחרי שדיווח על אירוע קמפיין שראש העיר המתועב ניסה לארגן באייווה, בו הוא נאם בסופו של דבר מול 15צופים בלבד.

הזירה הלשונית

אם ג'ו ביידן, שממשיך גם השבוע להוביל בהפרש משמעותי, לא יהיה בסופו של דבר המועמד הדמוקרטי לנשיאות, כנראה שיהיה אפשר למנות בין הסיבות גם את מעידות הלשון הקבועות שלו. מאז תחילת הקמפיין הנשיאותי הנוכחי הוא כבר נתפס מספר פעמים על דברים מביכים, ספק-סקסיסטיים וספק-גזעניים, ונראה שלמרות ההבטחות מיועציו, הוא פשוט לא הולך או לא יכול להפסיק.

בנאום בפני קואליציית האסייתים והלטינים של אייווה, סגן הנשיא לשעבר דיבר על החשיבות של הצבת אתגריחינוכיים-אינטלקטואליים בפני ילדי בתי ספר, ואז הפציץ עם המשפט הבא: "יש לנו את המחשבה המוזרה שאם אתה עני, משום מה אתה לא יכול להצליח. אבל ילדים עניים הם חכמים ומוכשרים בדיוק כמו ילדים לבנים".

ביידן ניסה לתקן את עצמו לאחר מכן, ודובריו השקיעו מאמצים כבירים במיוחד להסביר שזו הייתה מעידה לשונית ותו לא. וכנראה שזה נכון. אבל בשלב הזה, לא ברור עוד כמה טעויות הוא יכול להרשות לעצמו לפני שמצביעים יתחילו לתהות האם כדאי להם לבחור במועמד קצת יותר צעיר וקצת פחות מפדח.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

ערבי טוב

Published

on

אני חולם על מנהיג ערבי ישראלי חדש, שיקום ויסחף את עמו לתקווה חדשה. אם רק לא יחוסל באמצע הנאום

צפיתי השבוע בח"כ אחמד טיבי משקר בעניין מהומות חג הקורבן בהר הבית, מכחיש את הקשר היהודי לבית המקדש ומשתמש שוב ושוב במילה "נרטיב", שפירושה בעברית פשוטה שקר נטול ביסוס עובדתי המועבר מדור לדור ויוצר אינסוף סבל אך מנציח את מקומו של הנ"ל בכנסת, לאסון הערבים ולאסון כולנו. בחלומי קם מנהיג ערבי ישראלי חדש, שאומר לעמו את הדברים האלה:

״אחיי ואחיותיי, בני העם הערבי היושבים בארץ ישראל, בואו נאמר לעצמנו את האמת. מצבנו נורא. האלימות שולטת בבתינו, ברחובותינו, בבתי הספר שלנו, בכפרינו, בערינו, בשיח שלנו, בנהיגה שלנו, בהתנהגות שלנו במרחבים משותפים. לא כולם, ברור, יש בני תרבות, אבל האלימות נותנת את הטון.

״אחיזתנו ב'נרטיב' שלנו לא מקדמת אותנו לשום מקום. הרכבת הישראלית טסה קדימה, ואנחנו עדיין ממתינים בתחנה לרכבת החיג'אזית, שלעולם לא תגיע. יש לנו הזדמנות להיות הערבים המתקדמים ביותר בעולם, ואנחנו בוחרים לשמור על העמדה הקורבנית שלנו ולהצמיד את ערך המניה שלנו לערך המניה של אחינו, יושבי הרשות הפלשתינית ורצועת עזה, אחת המניות הגרועות בעולם.

״בואו נשנה את תפיסת המציאות שלנו ונצטרף להצלחה הישראלית. בואו נפסיק לספר לעצמנו את השקרים שסיפרו לנו אבותינו על הסכסוך בינינו לבין היהודים, המכונים היום 'נרטיב'. אבותינו פתחו במלחמה שהביאה את כל מה שקרה לעמנו על ראשם ועל ראשינו. האם נמשיך להעביר את המורשת המפוקפקת הזאת הלאה, לילדינו ולנכדינו?

״בואו, אחיי ואחיותיי, נצא בקריאה משותפת לסוף הסכסוך בינינו לבין יהודי ארץ ישראל. לא נמשיך לחכות שייתנו לנו מה שכביכול מגיע לנו. בואו נבחר נציגים לכנסת, שמבקשים להשתלב וליצור חברת שני עמים עם מטרה אחת – קידום עצמי והדדי. נציגים שלא שואבים את כוחם משיח לאומני מפלג, אלא משיח המחפש נקודות מפגש והשקה. נציגים שיחפשו איך אנחנו, הערבים, משתלבים בחברה הישראלית דרך חינוך לאחווה אזרחית, גיוס לצה"ל או שירות לאומי, שיתוף במטלות האזרחיות במדינה כמו תשלום מיסי אמת, התנהגות סבירה במרחב הציבורי, שמירה על איכות הסביבה, הוקעת האלימות הפלילית והלאומנית וסימון הגורמים הרסניים בחברה והסגרתם לידי רשויות החוק".

כך יאמר המנהיג שיקום, ואם לא יחוסל עוד באמצע הנאום, יסחף אחריו את מיליון ומשהו ערביי ישראל לחזון חדש. ומנגד, אנחנו, היהודים, ניענה למילים האלה כמו שנענינו לקריאתו של אנואר סאדאת זצ"ל – בפתיחת ידיים ולב, בסליחה מלאה על כל מה שעוללו לנו הערבים היושבים איתנו, בהתנצלות על כל מה שעשינו להם, כי גם לנו יש חלק במציאות העכורה הזאת, ובהפניה מיידית של משאבים, מאמצים, ידע וכוונות טובות לעבר המגזר הערבי. בתוך עשור יכול להיות פה קיום אחר לגמרי, לכולם.

ואז יהיו שרים ערבים, ומנכ"לים ערבים, ומפכ"לים ערבים, ומה לא, ויהיה אפשר לגור ביישובים מעורבים, ורכבת השלום תתחיל בתוכנו, בין אזרחי ישראל היהודים והערבים. וערבי טוב יהיה שר הבריאות.

דרוש/ה

הסתובבתי השבוע בלב תל אביב והרגשתי כמו בתוך כוורת. מסביבי המו וזמזמו מאות קורקינטים חשמליים להשכרה, ועליהם מילדים ועד זקנים, כולם משתחלים בין כלי הרכב בכבישים, ואף אחד כמעט לא חובש קסדה. פה ושם היו כאלה עם קסדה תלויה על הכידון, או מונחת על ראשם ללא רכיסה. תן להם מכה קטנה בזווית הנכונה, והם תורמים איברים.

האם ניתן לשנות זאת? האם מוכנות האוזניים לשמוע?
מוכנים הלבבות להשתנות?

כמו בכל קמפיין טוב, צריך ליצור רושם עז. דרוש סלב/ית למות בתאונת קורקינט מחרידה. היתה מישהי שנבחרה בזמנה, אבל לא התמסרה לתפקידה ושבה ברוך השם לתפקוד מלא. אנוכית שכמותה. צריך מישהו אחר.

דרישות התפקיד:

  1. פופולרי מאוד עכשיו. לא לפני חודשיים. חם־חם. על
    כוכבי עבר קל לוותר.
  2. יופי קיצוני. בחור או בחורה, לא משנה, שתמונותיהם יוכלו להתנוסס כל ימי האבל ולייצר את תחושת ההחמצה הגדולה, פלוס דמיונות על איך כל היופי הזה הושחת על ידי הג'יפון הרשלני.
  3. מהוגן/ת. מישהו שאי אפשר לומר שעם איך שהוא חי, זה היה כתוב לו על הקיר. מישהו שלמרות שהולך לו,
    באמת נשאר בנאדם שפוי.
  4. מישהו שנוסע תמיד עם קסדה, ורק הפעם היא גנבה/נשכחה/קרה לה משהו. מכת הגורל חייבת להיות חד־משמעית.
  5. . בדיוק עמד/ה להתחתן. בן או בת הזוג צריכים להיות יפים לא פחות.

מי שיתנדב, יציל הרבה נפשות, וגם יזכה לשבוע של התעסקות בו, בחייו ובמותו. הישג לא רע. מדובר במאות אלפי לייקים, באלפי סטוריז סביב דמותו, המדינה תעצור. אפילו ראש הממשלה ורעייתו ישלחו זעזוע. ואז, מישהו יחליט שהגיע הזמן לעשות משהו, ואכיפה חסרת רחמים תתחיל ותסיים את העניין הזה בתוך שבוע.

הייתי מתנדב בעצמי, אבל ימי תהילתי חלפו זה מכבר, וכל הילדות האלה הגרות בביתי, מי יוכל לשאת את הדמעות.

המדריך

הילדות הלכו לקייטנת הספארי. אחלה שבוע. למדו על עקבות של חיות, על הסוואה ומחבואים והכחדה, והכי חשוב – איפה שיש חיות, אין מסך. בנסיעה הביתה הן אמרו לי: "אבא, המדריך יובל ביקש לא לגלות לכם משהו". אשתי, ישתבח שמה, שלמדה חינוך למיניות בריאה, הסבירה לי מבעוד מועד מה יש לומר באלה המקרים. אז אמרתי. "אם מבוגר אומר לכן לא לגלות לאבא ואמא משהו, סימן שאתן חייבות לגלות".

המשכתי וחקרתי אם קרה, חלילה, משהו לא נעים, הסברתי שוב על פרטיות הגוף והוספתי שתמיד נאמין, שלא נכעס, שבכל מקרה זו לא אשמתן. כמחולל אוטומטי הרעפתי באהבה את כל המסרים הטובים.

התרשמו הילדות מאוד מפתיחות השיח ומעומקו. קיימו דיון ארוך בלחישות באוטו, ובסוף אמרו יחד: אבא, הסוד הוא שהמדריך יובל הוא פינגווין. אמא שלו הטילה אותו, והוא בקע מהביצה".

שאלתי: "אז איך הוא בנאדם?" ענו לי, ברוח הזמן הזה, הוא עשה ניתוח".

והוא בעצם פינגווין? "כן".

וואחד סוד. הדיסקרטיות במקומה. וכך, ברגע אחד התברר שהחשוד במי־יודע־אילו פשעים איומים הוא למעשה בחור אוהב חיות ואדם משעשע וחמוד, שיודע לתקשר עם ילדים דרך דמיונם החופשי ולשתול להם במוח סוד שיעסיק אותם, שיאמן אותם בלשמור סוד. זה הכל.

אבל אני, כיוון שאני מארח בתוכנית הבוקר הורים נפגעי מטפלות פסיכופתיות ושלל נפגעי עבירות והולכות שולל, שכחתי את מה שאני מאמין בו, למרות שגיליתי בסדרה מה אתם הייתם עושים?" שרוב בני האדם טובים, ושכוונותיהם טובות, ושאפשר לתת אמון באנשים, גם אם הם נולדו בקוטב הדרומי.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

ארץ קשוחה: עליית הקרטלים במקסיקו

Published

on

קוקאין הוא עסק רווחי, אם אתם שולטים בשרשרת האספקה שלו מהרי האנדים עד הרחובות של לוס־אנג'לס וניו־יורק. הראשון להוכיח את פוטנציאל ההכנסות היה פבלו אסקובר, שהקים את קרטל מדיין הקולומביאני

אחד ממנהיגיה הידועים ביותר של מקסיקו, פרופיריו דיאס, נולד ב־1830, מת ב־1915, ובין לבין כיהן כנשיא במשך שבע קדנציות. בסך הכול החזיק במשרה 34 שנה. מתוקף ניסיונו הרב, הוא ניסח את הבעיה של ארצו בדיוק מושלם: "מקסיקו המסכנה! רחוקה מדי מאלוהים, קרובה מדי לארה"ב".

מקסיקו היא הגשר הגיאוגרפי למוצר נטול אלוהים: קוקאין. היא זו שמחברת את ארה"ב למרכז אמריקה ולדרומה, לג'ונגלים הטרופיים ולהרים שבהם גדל צמח הקוקה. הסם שמופק מהצמח הזה, באמצעות תהליך כימי מורכב, מוברח דרך מקסיקו אל ארה"ב, אחת מצרכניות הסמים הגדולות בעולם.

קוקאין הוא עסק רווחי, אם אתם שולטים בשרשרת האספקה שלו מהרי האנדים עד הרחובות של לוס־אנג'לס, יוסטון וניו־יורק. הראשון להוכיח את פוטנציאל ההכנסות היה פבלו אסקובר, שהקים את קרטל מדיין הקולומביאני. בשיאו סיפק הקרטל כ־80 אחוזים מצריכת הקוקאין של ארה"ב, והרוויח כ־ 4מיליארד דולר בשנה.

אחרי מותו של אסקובר ונפילתם של ברוני הסמים הקולומביאנים, עלו אל הבימה הקרטלים של מקסיקו. הם התחילו את דרכם כחבורות מבריחים בשירות קרטל מדיין, אך הפכו לברוני סמים בזכות עצמם כשהאמריקאים סגרו את נתיבי ההברחה הימיים והאוויריים, ונותרה רק האפשרות של הברחה קרקעית דרך מקסיקו. הקרטלים החדשים הפכו לשומרי השער לארה"ב, והם ניצלו את כוחם כדי להשתלט גם על מרכזי הייצור בדרום אמריקה.

ב־2011 עמדו הכנסותיהם של הקרטלים ממכירת סמים בארה"ב על כ־38 מיליארד דולר. ביחד הם הרוויחו יותר מקוקה־קולה, מעט פחות מפייסבוק. אם הקרטלים היו מדינה, התוצר המקומי הגולמי שלהם היה שווה לזה של ירדן או בוליביה. שוק הסמים העצום של ארה"ב הפך אותם מארגוני פשע לכמעט מדינות, שמתקיימות ללא פחד בתוך תחום הריבונות של מקסיקו. את המחיר הכבד שילמו האזרחים: כ־100 אלף מהם נרצחו בידי הפשע המאורגן בעשור האחרון. ב־2017 לבדה נרצחו כ־29 אלף איש.

כבר ב־2006 הכריזה ממשלת מקסיקו מלחמה על הקרטלים, ושלחה יותר מ־4,000 חיילים להיאבק בהם. הממשל במקסיקו לא העריך נכון את כוחו של היריב: ב־13 השנים שחלפו מאז, נהרגו כ־500 חיילים בידי אנשיהם של ברוני הסמים. הדבר היחיד שהמלחמה הזו השיגה הוא פיצול של הקרטלים. בשנת 2000 היו ארבעה כאלה במקסיקו; ב־2013, עם התמשכות המלחמה, כבר היו תשעה קרטלים גדולים ועוד 43 קטנים. שיעור מעשי הרצח עלה בתקופה הזו מ־13.7 ל־15.9 מקרים לכל 100 אלף תושבים.

הקרטלים הקטנים אינם מסוגלים להרוויח מעסקי הסמים: כוחם אינו מאפשר להם לשלוט בקווי האספקה מדרום אמריקה לארה"ב, ולכן הם עברו למעשי שוד, חטיפה, סחיטה וגנבת נפט. בכל שנה הם גוזלים מהמדינה נפט ודלק בשווי של כמיליארד דולרים, ופוגעים בתשתית יקוק הנפט המתפוררת ממילא. גם מנואל לופז אוברדור, הנשיא החדש של מקסיקו, מתקשה למצוא פתרון לאלימות הגואה.

מה יעלה בגורלה של מקסיקו? אם לא תצליח להשתלט על בעיית הקרטלים, הם עלולים להשתלט עליה. כפי שהם ממחישים שוב ושוב, אף אחד אינו חסין מפניהם. במהלך עונת הבחירות האחרונה נרצחו בידי ארגוני הפשע יותר מ־130 פוליטיקאים מקסיקנים. חופש העיתונות? מקסיקו היא המקום המסוכן ביותר לעיתונאים אחרי אזורי מלחמה. אפילו המשטרה, כלי המלחמה העיקרי נגד הקרטלים, הושחתה ורבים מקציניה משתפים פעולה עם הפשע המאורגן.

לוס סטאס: מי ישמור על השומרים?

אתם עומדים בראש אחד מקרטלי הסמים הגדולים בעולם. יש לכם כוח, כסף, והמון אויבים. אתם צריכים כוח אדם שיוכל לשמור על הטריטוריה שלכם, לגבות חובות, לאכוף את המשמעת ולחסל את האויב. מי האנשים המתאימים ביותר לכך?

עם השאלה הזו התמודד בשנות התשעים ראש קרטל המפרץ, אוסיאל קרדנאס גיין (Osiel Cárdenas Guillén), ומצא תשובה מקורית: האנשים האידיאלים למשימה הם אלה שהוכשרו בצבא מקסיקו. גיין הקים לעצמו צבא פרטי המבוסס על יוצאי היחידות המיוחדות של הצבא והמשטרה, שהוכשרו בלוחמת שטח, במבצעים מיוחדים, באיסוף מודיעין ובפעולות חבלה. כשגיין נעצר ב־2003, הצבא הפרטי שלו החליט להתפצל מקרטל המפרץ ולהקים קרטל חדש: "לוס סֶ טָ אס", על שם קוד הרדיו של מפקדם בתקופת שירותו במשטרה הפדרלית,Z ־1.

הפיצול שהתחיל בשקט יחסי הידרדר במהרה למלחמה עזה בין הקרטלים. מאומנים גם בלוחמה פסיכולוגית, הסטאס האמינו שאם תפחיד את האויב, תוכל לנצח אותו ללא מלחמה. הם אחראים לכמה מהפשעים החמורים ביותר במלחמת הקרטלים, ובהם טבח של 193 אזרחים בשנת 2011 בחשד שגויסו לקרטל המפרץ, הצתת קזינו במונטריי והרג 53 אזרחים, וזריקת גופות ערופות ראשים בכביש ראשי במונטריי ב־2012.

כיום קרטל הסטאס הוא רק צל של עצמו, לאחר שחבריו התפצלו לכנופיות יריבות. ובכל זאת, מורשתו תישאר תזכורת ליכולת של הקרטלים להשחית גם את השוטרים והחיילים שנשבעו להגן על מקסיקו.

הנעדרים: היעלמותם של 43 הסטודנטים

מעשה קונדס, מרדף לילי וקרב יריות בין המשטרה לחבורת סטודנטים ש"חטפה" אוטובוס, הסתיימו בהיעלמותם של כל 43 הסטודנטים המעורבים. מאז התקרית, שאירעה ב־26 בספטמבר 2014 בעיר איגואלה בדרום מקסיקו, לא נודעו עקבותיהם.

את האוטובוס לקחו הסטודנטים במהלך יום פרוע למדי, במעין מעשה קונדס שחברות האוטובוס המקומיות שיתפו איתו פעולה, אך תוך עימות חריף עם הרשויות. המשטרה החליטה לא לעבור על ההשתוללות בשתיקה, אלא לעצור את המתפרעים. אחרי מרדף ובסיומו של קרב יריות קצר, הסטודנטים נלקחו מהמקום על ידי שוטרים ונעלמו.

מה עשתה המשטרה כדי לברר מה קרה? עינתה עדים והוציאה מהם הצהרות שיסייעו לה לטייח את המקרה ולמנוע כל הפניית אצבע מאשימה אל קציניה הבכירים. חמש שנים אחרי, להורי 43 הנעדרים אין אפילו קבר לבכות עליו.

עלילות אל צ'אפו

בחודש שעבר קבע בית משפט בארה"ב שחואקין גוסמן, המכונה "אל צ'אפו" ("הקטן"), אשם בעבירות של סחר בסמים, תכנון רצח והנהגת קרטל הסמים סינלואה. גוסמן נשלח למאסר עולם והוטל עליו קנס בסך 12.6 מיליארדי דולרים.

אל צ'אפו, המתנשא לגובה של 1.68 מטרים בלבד, עמד בראש קרטל סינלואה במשך עשור וחצי, בין 2001 ל־2016. הארגון בראשותו הבריח מעל 1,000 טון של קוקאין, מריחואנה, הירואין ומת'אמפטמין לתוך ארה"ב בצוללות, במטוסים, ברכבות, בספינות דיג ובמנהרות תת־קרקעיות. סינלואה הרוויח מיליארדי דולרים, ואל צ'אפו הפך למבוקש הבכיר ביותר של ארה"ב (אחרי חיסולו של בן־לאדן ב־2011). במשך כמה שנים הוא כיכב גם ברשימת המיליארדרים של פורבס.

כמו פבלו אסקובר, ברון הסמים הראשון שהפך לגיבור תרבות, גם מסביב לגוסמן נרקמה הילה של אגדה. במקסיקו סיפרו שהוא היה נוהג להופיע בכפרים ולחלק כסף לתושבים העניים, לממן סלילת כבישים ולשלם על טיפול רפואי בחולים. תדמית הגיבור מתעלמת מהעובדה שאל צ'אפו עמד בראש ארגון פשע רצחני. גם אם לא הרג המונים בידיו ממש, גוסמן אחראי לרצח עשרות אלפי חפים מפשע במלחמות הקרטלים במקסיקו, ולהרס חייהם של מאות אלפי מכורים לסמים בעולם. העיר שיקגו, שסבלה רבות מהסמים שהפיץ בה ובסביבתה, הכריזה עליו כאויב הציבור מספר אחת, תואר שלפניו ניתן רק לאל קפונה. מאסרו של גוסמן אולי לא יועיל לייצב את מקסיקו, אך הוא משמש אות אזהרה: אין פושע שחסין מידו הארוכה של הצדק האמריקני.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות