Connect with us

טוב לדעת

״ראיתי שמדדי הגוף נמוכים, לפני קריסה ואין זמן, חייבים לטפל!"

Published

on

המנטליסטית וחוקרת התודעה סיגל ששון חוזרת ללוס אנג'לס של אחרי השריפות הגדולות, מרצה בחוגי בית ומייעצת על שיטת ה-overmind שפיתחה

סיגל ששון, המנטליסטית חוקרת התודעה נחתה בלוס אנגל'ס בפעם השנייה בעקבות הביקוש הרב. "אנשים רבים החזירו אותי לכאן", היא מספרת. "כשאני כאן מתגעגעים אלי המתלמדים מהארץ ולוחצים עלי לחזור. כשאני בישראל, אני מקבלת בכל מדיה אפשרית פניות מאנשים בקליפורניה, שואלים מתי אני מגיעה. אז הנה, עכשיו אני כאן להמשיך לעזור לתמוך וללמד את כולם על התודעה! בפעם שעברה פתחתי כאן קורסים שהיו מלאים באנשים. העולם נפתח למידע חדש וצמא לעוד כל פעם".

מהי התודעה עליה את מדברת כל כך?

״תודעה זהו החלון הקטן במוח שננעל עם השנים בעקבות הפרדיגמה, הקיבעון המחשבתי וכשמפתחים אותו מחדש נפתחת האפשרות להוציא מידע רב מאותו חלון במוח. המידע אותו אני מלמדת לקוח מתוך חקר השינה והמדדים האלקטרונים שבוחנים את גלי המוח כמו מצב עירות ומצב חלימה. השיטה שפיתחתי שיטת ה- overmindעושה את העבודה בצורה מדוייקת.

״כדי להוציא מידע על מישהו אני משנה אצלי את גלי המוח ממצב רגיל למצב בו המוח ינוח (גלי מוח גבוהים ואיטיים) וחלון התודעה יפתח. כל אחד יכול לעשות זאת. עניין של שיטה ותרגול. רבים הם הסיפורים שאוזניי שמעו בפעם שעברה כשהתארחתי כאן. חודשיים וחצי של אלפי אנשים. כל אחד והסיפור המיוחד שלו.

״למשל – הגיע אלי צעיר יפה תואר אך רזה מאוד. כשגיליתי לו שאני רואה שהוא שהוא הומוסקסואל וזה ברגוע, לא מוצהר, הוא הסתכל עלי במבט המום של – איך גילית?! ראיתי שמדדי הגוף נמוכים, לפני קריסה ואין זמן, חייבים לטפל. ואז הוא סיפר שחלה באיידס כתוצאה מיחסים לא מוגנים עם בחור אירופאי. הוא היה מבולבל, ממש הרגיש שהוא עומד למות. הסברתי לו שהמחלה כבר קיימת בו ולא תיעלם והסברתי שסרטן הרבה יותר הרסני ושהוא חייב טיפול. מה שיקרה אם יקבל טיפול הוא, שהמחלה תהפוך להיות כרונית והוא יוכל לחיות חיים שלמים כרגיל. הוספתי לו עוד כמה דברים שעליו לעשות כדי להיות מאושר ושלחתי אותו לדרכו.

״פגשתי אותו בימים האלו, מאושר שמח בריא בנפשו ומחוזק לגמרי. הוא סיפר שהתחיל טיפול מייד כשיצא ממני וזה החזיר אותו לחיים. סיפר לי שמצא זוגיות בקרב קהילת חולי האיידס והוא מאוהב עד השמיים. הודה לי מאוד על החיזוק".

״אחד הסיפורים הקשים ששמעתי היה של בחורה צעירה בת 17. משפחה הרוסה. עברה התעללות מינית מצד הסבא. מגיל 6 עד גיל 12 ברגע שקיבלה מחזור הוא עזב אותה. באחד הימים אחת הבנות שלו סיפרה לדודה ואז התחיל סקנדל. היא משתמשת בסמים ואלכוהול עובדת בעבודות מזדמנות בעיר. גמורה.

״היא הגיעה אלי לייעוץ – נשרף לי הלב. איך ליקום קיצוניות משלו? – צעקתי עליה. ניערתי אותה לגמרי לא לפני שהחמאתי לה על יכולותיה. רק אחרי שהוכחתי לה שאני רואה דברים בלי שהיא תספר והכנסתי אותה להלם. היא התחילה להקשיב לי. אמרתי לה שאתמול בלילה היא ישבה עם בחור ועל השולחן חומר לבן שהסניפה. היא הייתה בשוק התחילה לבכות. סיפרתי לה שבמגירה בחדר שלה אני רואה מחברת עם ציורים מהממים.שהיא ציירה. פה היא כבר נחשפה לגמרי, ירדו כל ההגנות והתחילה ההכוונה.

״היא אישפזה עצמה במוסד גמילה אני חושבת במליבו אם אני לא טועה. יצאה נקייה מחוזקת מחוייכת ומציירת! גלריה ומכירת ציורים זה הדבר הגדול הבא שלה!"

סיגל: "אני אמא רוחנית גאה. הסיפורים של האנשים וההתייעצויות נותנים לי להכיר עולם חווייתי מעניין מאוד. חושף אותי לכל מיני סוגי אנשים. עבודה ממש מאתגרת יש לי לא משעמם בכלל".

איך היה לחזור לוס אנג'לס?

״וואו, מחייכת סיגל, מרגש ממש. אני אדם מאוד חם וחברותי שאוהב אנשים. יצרתי לי כאן סוג של בית עם משפחה. ולחשוב על זה שלפני כמה חודשים לא הכרתי כאן אף אחד. רבו עלי אצל מי אתארח, כמות ארוחות השבת אליהם הוזמנתי תספיק לשנה שלמה… זה מחמם את הלב.

״מה שהכי מרגש בסיפור הזה הוא, לפגוש מחדש את האנשים שעזרתי להם לפני כמה חודשים ולראות את ההתקדמות של כל אחד, את הדרך בה הם צועדים לפי איך שכוונתי. זה לא מובן מאליו. זאת הצלחה בעייני. הצלחה שלהם תהילה שלי!"

מה בתוכנית, עכשיו כשאת כאן?

״קודם כל לברך את כולם ואת העולם לברכה והגנה שלמה. בעקבות השריפות פונו אנשים מהבתים גם לנו אמרו להתפנות. זה מזעזע לראות את החורבן לאחר השריפות, את הנזק ואת כמות הנספים. מחמם את הלב העזרה שאנשים הציעו פה האחד לשני. אז נברך שהאש תיכבה ותשקוט ואנשים יהיו מוגנים. בארץ אני מברכת את החיילים ברכת הכוהנים בצאתם ובבואם, שהכל ירגע ומייד. ועכשיו אצלכם האקשיין כבר התחיל…

״התחלנו בחוגי בית הם כל משתתף רשאי לשאול שאלה ולקבל תשובה היומן מתלא בייעוצים פרטיים וגולת הכותרת – קורס ל "פיתוח התודעה" בשיטת ה-overmind. בקורס נלמד חומר תאורטי המסתמך על הקבלה, על בלוטות יותרת המוח והאצטרובל, על רכבת השינה על חלומות ועוד. יהיה גם חומר מעשי – אלו הן המדיטציות המיוחדות והממוקדות שמותחות את שריר התודעה הכי רחוק שאפשר.

אשמח לפגוש אתכם אחד על אחד בפעילויות שלי, להגדיל את מערך לקוחותי חברי ולהוסיף עוד ועוד אנשים להיות חלק ממשפחת OVERMIND.

לפרטים והרשמה: הילה ברונשטיין

טל': 818-213-4543

טוב לדעת

מה הקטע עם להישען לאחור במטוס?

Published

on

נוסעת שצילמה בטיסה נוסע שדוחף את המושב המושען שלה הציתה דיון סביב שאלת ההישענות עתיקת היומין ■ מנכ"ל דלתא איירליינס: "לפני שנשענים ראוי לשאול את האדם מאחוריך אם זה בסדר"

האינטרנט והטוויטר גועשים השבוע בשאלה הרת-גורל: האם זה בסדר להשעין את מושב הכיסא אחורה במטוס? הכל התחיל כשהנוסעת וונדי וויליאמס פירסמה סרטון של 45 שניות בטוויטר, שבו היא נראית נשענת אחורה במושב במטוס, כשהאדם שיושב מאחוריה דוחף שוב ושוב את המשענת שלה. בסרטון אפשר לראות שהמגש המתקפל של הנוסע פתוח, ושהטלפון שלו מונח עליו. "הוא כעס שהשענתי את המושב שלי והכה בו בערך תשע פעמים בצורה חזקה. בשלב הזה התחלתי לצלם אותו", כתבה וויליאמס בטוויטר. הדחיפות האלה המשיכו לכל אורך הטיסה בת ה-80 דקות.

היא גם אמרה שהדייל של אמריקן איירליינס נזף בה, ביקש ממנה למחוק את הסרטון ונתן לה התראה על הפרעה לנוסע. הנוסע המטריד לעומת זאת קיבל קוקטייל על חשבון הבית. "נתנו לו רשות להמשיך, ולא יכולתי לעשות עם זה כלום", היא אמרה בראיון ביום שישי שעבר. אמריקן איירליינס הגיבה כי היא מודעת למחלוקת בין הלקוחות שהתרחשה בטיסה. "אנחנו מפצירים בלקוחות שלנו לכבד אחד את השני", אמר רוס פיינשטיין, דובר מטעם החברה.

התגובות על הסרטון ברשת לא איחרו לבוא, וכרגיל לא הציגו דעות מורכבות מדי: או שאתה אדם שנשען אחורה, או שלא. לפי הנרי הארטולדט, אנליסט שמתעסק בתעשיית התיירות, כללי ההתנהגות בשמיים מסובכים למדי: החוק הלא-כתוב בקשר להישענות אחורה אומר שעדיף להימנע מהפעולה. "הנימוס אומר שנשענים אחורה רק כשבאמת חייבים. גם אז, צריך להשעין את המושב רק במעט, מבלי לפלוש יותר מדי לשטח של האדם מאחורייך". לדבריו, הנוסע שישב מאחורי וויליאמס התנהג שלא כשורה. "יש לאדם זכות להישען אחורה. זה אולי לא הוגן, אבל החיים אינם הוגנים". הוא הוסיף כי הזינוק במספר הנוסעים והקטנת המרחב האישי במטוסים "הופכים את הרגשות במטוס לעזים יותר".

בראיון ל-CNBC, מנכ"ל דלתא איירליינס, אד בסטיאן, הסכים עם החוק הלא-רשמי של השמיים. לדבריו, "הדבר הנכון לעשות לפני שנשענים אחורה הוא לשאול את האדם מאחוריך אם זה בסדר". רשות התעופה הפדרלית נמנעת מלהסדיר את גודל המושבים במטוסים, חרף תלונות של נוסעים בנושאי נוחות ובטיחות. וויליאמס נותרה בינתיים בעמדתה. "אני אמשיך להישען", כתבה. "חברת התעופה צריכה לטפל בבעיה, לא אני"

המשך לקרוא

טוב לדעת

מזל טוב: מתי כספי בן 70

Published

on

אחד המוזיקאים החשובים של ישראל, שגם בילה כמה שנים הזויות בלוס אנג'לס, חגג השבוע יומולדת • לרגל האירוע יואב קוטנר מבקש להזכיר לכם כמה הוא ענק, וכמה יצירות הוא הספיק להעניק לנו

מתי כספי עולה לבמה, מניד בראשו לקהל, מתיישב ליד הפסנתר או לוקח גיטרה – ומתחיל לשיר. וכשהוא שר, הוא לא בן 70. המוזיקה של מתי כספי חסרת גיל. היא שמימית, מושלמת, הכי עצובה בעולם, הכי מצחיקה בעולם, תמיד מרגשת ומעוררת. כשהוא שר ומנגן – הכל נעלם כלא היה. הוא מעביר אותך לעולם אחר.

מתי כספי הוא אחד המוזיקאים הישראלים שאני הכי מעריץ ואוהב מאז התחלתי להאזין למוזיקה, לפני יותר מ־40 שנה. מאז הוא חלק מפסקול חיי, מאהבותיי, ממשפחתי. לפעמים מפגש מחודש עם אמן שאהבת פעם – עשוי להיות מאכזב. הרי כמעט שום דבר לא נשאר כמו שהוא בזיכרונות שלנו.

אבל במקרה של מתי כספי זה לא ככה. יצא לי לפגוש אותו לא מעט בשנים האחרונות, גם כצופה בהופעות שלו וגם קצת יותר מקרוב, במפגש על הבמה או בשיחה אישית לתוכנית טלוויזיה, והקסם שלו לא פג. הדיוק המושלם בנגינה ובשירה, החום והתקווה שיש במוזיקה שלו, ההומור המשונה שבין השירים – כל אלה עדיין קיימים, ואף משתבחים עם השנים. 

יצירה מקורית ואישית

ברור וידוע שכמות היצירה החדשה של כספי ב־20 השנים האחרונות אינה בנפח של השנים הראשונות. ככה זה כמעט אצל כל אמן, אבל איכות הביצוע והמחויבות הבלתי מתפשרת לשירים – אלה לא נחלשו. 

נכון, הוא התבגר, אבל זה רק מוסיף עוד עומק לקלאסיקות הרבות שיצר. כששומעים אותו שר היום את "ברית עולם", "ואותך", "זה מכבר" או שירים נוספים שיצר בשנות ה־20 לחייו, מרגישים שהגיל והבגרות רק מוסיפים ליופי. ויש במחסנים שלו כל כך הרבה יופי. 

כספי הוא אחד המוזיקאים הכי פוריים ומגוונים שפועלים בארץ מאז סוף שנות ה־60. הוא מושפע ממגוון רחב של סוגי מוזיקה, ממוזיקה ברזילאית ועד מוזיקה בלקנית, מ־Fאנק ונשמה ועד מוזיקה קלאסית, משירי ארץ ישראל ישנים ועד בלוז, מפופ ועד רוק מתקדם, מתזמורי ענק ועד מינימליזם מעודן. 

הוא מטמיע בלחניו ובעיבודיו את ההשפעות הרבות שלו והופך אותן ליצירה מקורית ואישית, שהיא בעלת צבעים רבים אך תמיד מאוד אופיינית לו ומזוהה איתו. 

שימו לב לשיר, לא לגימיקים

תרומתו העצומה למוזיקה הישראלית מוסיפה להדהד גם 40 שנה אחרי. בימינו, כשהכל חולף במהירות, אולי כדאי להזכיר שמתי כספי היה שם הרבה לפני תוכניות הריאליטי והרבה לפני יו־טיוב. והוא תמיד עשה את זה בדרכו המיוחדת. עומד על הבמה בפנים קפואות, כמעט ללא תנועה, כמו אומר "שימו לב לשיר, לא לגימיקים של ביצוע". והקהל שם לב. 

בעשר השנים הראשונות לפועלו היה לו הספק כמעט חסר תקדים: להקת פיקוד דרום; שלישיית "לא אכפת להם"; "מאחורי הצלילים" עם שלמה גרוניך; מלחין ומעבד בשירים ובאלבומים של חוה אלברשטיין, אושיק לוי, מאיר אריאל, דני ליטני, נתנאלה, יוסי בנאי, חנן יובל, דורי בן־זאב, יהודית רביץ, יצחק קלפטר, יעל לוי, דני רובס, ארז הלוי, ריקי גל, ועוד ועוד ועוד. 

חשבו על רשימת השירים הבאה: "אני מת", "פנקס הקטן", "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", "אחותי הקטנה", "כלבלב הו בידי בם בם", "שיר היונה", "איך זה שכוכב", "הנה הנה", "אליעזר בן יהודה", "שלא ייגמר לי הלילה", "בלילות הקיץ החמים", "זה מכבר", "מקום לדאגה", "עוד יבוא היום", "ימי בנימינה". קלאסיקה אחרי קלאסיקה, שכולן נוצרו עוד לפני שמלאו לו 30. 

40 שנה אחרי הוא כבר אייקון ישראלי. מזל טוב, מתי. 

המשך לקרוא

טוב לדעת

11 מיליון איש בוכים: סרטון הפרידה של הספורטאי מהכלב שלו שכבש את הרשת

Published

on

מיליוני אנשים צפו בפרידה העצובה של טים טיבו מברונקו, שמלמדת המון על הקשר המדהים שבין בני אדם לחיות המחמד שלהם

שחקן הבייסבול והאושייה האמריקאית טים טיבו אמנם סופר למעלה מ-5 מיליון עוקבים באינסטגרם, אבל הסיבה שבגללה שמו הפך לוויראלי בסוף האחרון לא קשורה לאיזה מהלך מדהים שביצע במדי הניו יורק מטס – אלא בגלל סרטון מרגש בהשתתפותו של כלבו האהוב ברונקו. "זאת אחת הפרידות הכי קשות שחוויתי", כתב טיבו בחשבונות המדיה שלו, שעות לפני מותו של כלבו האהוב, אז בחר לשתף את רגעיו האחרונים לצד חיית המחמד שלו ותיעד את הפעם האחרונה בה האכיל את ברונקו. ״רציתי לחלוק כבוד מיוחד ל'ילד' המתוק מכולם. תודה על כל השמחה שהבאת לנו ועל כל הזיכרונות", כתב טיבו לצד הסרטון שפרסם וסופר כבר למעלה מ-11 מיליון צפיות.


טיבו החל את הקריירה שלו  בענף הפוטבול האמריקאי, אז שיחק במדי הדנוור ברונקוס – משם בחר את השם לכלבו האהוב. אחרי הפיכתו של הסרטון לוויראלי ואלפי הודעות התמיכה שקיבל, כתב טיבו פוסט נוסף שהצליח לרגש את המיליונים שעוקבים אחריו: "אני אסיר תודה על התמיכה והאהבה שאתם מעניקים לי. יכולתי להניח לברונקו לנוח על משכבו בשלום ולהשאיר אותו במקום מאוד מיוחד בשבילי. תודה לכולם על האהבה. אני אוהב אותך ברונקו".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות