Connect with us

קהילה

״לקהילה הישראלית אין גבולות של חסד"

Published

on

דברי יגאל גולדשטיין, מייסד עמותת ובית 'החוט המשולש׳ בירושלים למען נוער במצוקה, בערב הגאלה השנתי שנערך בבית משפחת מני בבוורלי הילס • המראות והקולות מאחד הארועים הכי מרגשים של השנה

מימין: שיר ביליה, שרונה קופר, דותן שוהם, חנה בנרוש, אוסי אטינגר, לריסה נודלמן, אדם בר, אסנת סינדר, מתנדבי העמותה

אירוע ההתרמה השנתי של עמותת ׳החוט המשולש׳ התקיים ביום חמישי האחרון בלוס אנג׳לס וכמו תמיד – ענה על כל הציפיות. למי שהצליח לפספס את העמותה הנפלאה הזו: ׳החוט המשולש׳ הוקמה בירושלים על ידי בני הזוג יגאל ודנה גולדשטיין ושמה לה למטרה לטפל ולשקם ילדים ובני נוער שחיים ברחוב ללא בית או ללא אפשרות לאכול באופן סדיר ולחיות בבטחון. רבים מהילדים הגיעו למרכז העמותה לאחר שחיו בסביבה אלימה ועויינת או שגורשו מהבית על ידי בני משפחתם. השנה עמדה בפני העמותה באתגר נוסף: הם היו צריכים לפנות את מבנה המתחם הפתוח שלהם ששירת אותם ב-13 השנים האחרונות ולמצוא לעצמם בית חדש. לכן נזקקו הפעם לא רק לתקציב לטפל בילדים, אלא גם כדי לרכוש מבנה חדש בירושלים.

יוסי סימסולו, דניאל מני, שון אבן חיים, דודי ורד

קרוב ל-200 אורחים ותורמים מהקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס הגיעו לאירוע, שהתקיים בחצר ביתם היפהפה של ציפי ודניאל מני, העמוס במיטב יצירות אומנות, פופ ארט על הקירות. הערב נערך על ידי ארגון הידידים המקומי של העמותה בראשות דותן שוהם ואוסי אטינגר, שיר ביליה ומו״ל ׳שבוע ישראל׳ שרונה קופר; והופק במקצועיות ואלגנטיות על ידי חנה בנרוש מ- BENTOP EVENTS . כמו כל אירוע של ׳החוט המשולש׳ בששת השנים האחרונות בלוס אנג׳לס הסטייל הוא אחר – עיצוב אלגנטי, עדין ולא מתיימר. אווירה מאוד משפחתית, חמה וכמעט ירושלמית.

דותן שוהם ואדם בר

המטעמים של אורית ועינת

החצר הגדולה קושטה בחגיגיות ובעיצוב כפרי שהזכירה אירוע חג שבועות בישראל. האורחים נהנו מהופעת ג׳אז חיה של להקת LKYM (עם התאורה וסאונד של Up
Stage).

גם הצד הקולינרי של הערב היה מפנק ביותר. יינות נפלאים (תרומה של יינות קסטל), על הבר היו אחראים ׳סלוט בר׳ שהגישו משקאות לכל אורך הערב. על האוכל המעולה הופקדה אורית מסיקה מ׳כנען קייטרינג' שהגישה בין היתר ארבעה סוגי מתאבנים, שווארמה אגרול, טונה טרטר וגם דוכן של סביח וחומוס ביתי. בנוסף, מנות עיקריות של בשר ברוטב פטריות פורטבלו ויין אדם, דג מרוקאי, אורז וקינוחים. מנות נבחרות נוספות הוגשו על ידי על ידי השפית עינת אדמוני, בעלת מסעדת ׳בלבוסטה׳ בניו יורק.

משמאל: נטליה חיים ונתן קדישא עם חברים

אטרקציה נוספת – צוות C’eor שהגיעו עם טאבון ענקי והכינו במקום מבחר לחמים איכותיים ופיתות לאורחים. תמונות שחור לבן של הצלם גיא אלוני הוצגו ברחבה והוצעו למכירה עבור האורחים. בהמשך, התמונות יוצגו בתערוכה נוספת בחנות היוקרתית של ׳פרד סיגל׳ במלרוז. כל הכסף ממכירת התמונות יתרם במלאו ל׳חוט המשולש׳ בישראל.

תרומה נדיבה של חיים סבן

חשוב לציין שמרבית העוסקים במלאכה הגיעו בהתנדבות מלאה: לריסה נודלמן שעשתה את כל הטאצ׳ אפים, התאורה והשטיחים; המפיקה חנה בנרוש, שרונה קופר ואוסי אטינגר. עינת השפית הגיעה מניו יורק בהתנדבות, אברהם יוסף פאל כמו גם וידאו של טל יערי כולם נרתמו למטרה הטובה.

סלפי סלב: אלונה טל, מרק איווניר וגורי אלפי.

בין האורחים נראו חיים סבן (שהעניק תרומה נדיבה במיוחד), שרון ודורית אבן חיים, יוסי ועליזה סימסולוב, אבנר סבן וזוגתו, מוהקונסוליה הישראלית, דיויד מטלון ושריל שארק, יינון וענת קרייז, גורי אלפי, גידי רף ובן זוגו אודי, השחקן אלון אבוטבול ועוד רבים וטובים.

האירוע הונחה על ידי השחקנים הישראלים-אמריקאים המצליחים מארק איווניר ואלונה טל.

שיאו המרגש של הערב – ראיון שערך על הבמה דותן שוהם עם אדם בר, איש עסקים צעיר ומצליח בלוס אנג׳לס, שסיפר על ילדותו הלא פשוטה בירושלים ועל ההתעללות הפיזית והמינית אותה חווה.

אדם: ״זיכרון הילדות הראשון שלי הוא שאני רץ רץ בזריחה. יש שדה פתוח ואני מביט למעלה. אני רואה את אמא שלי והיא מחזיקה את אחי הקטן שהיה רק בן שנה וחצי. אני לא מבין מה קורה ואיפה אנחנו ואני לא רואה אף אחד. אני שואל את אמא שלי מה קורה למה אנחנו בורחים והיא אמרה ׳אנחנו הולכים לסבא וסבתא׳. היא לא רצתה להסביר לי בהתחלה למה אנחנו בורחים אבל הבנתי אחר כך שאבא שלי הולך לכלא אחרי שהוא שוב התעלל באמא. הפעם הוא חטף אותה, קשר אותה לעץ וניסה לחתוך את האצבעות שלה עם פלייר והשאיר אותה קשורה יומים בלי אוכל".

אלון אבוטבול, דותן שוהם, אריאל בן זקן

אדם חלק עם הקהל את מעשי ההתעללות הרבים של אביו במשפחתו, איך ימי שישי שאמורים להיות שמחים ומיוחדים בכל בית בישראל הפכו להיות סיוט עבורו: ״שבת אצלנו זה דלתות סגורות כשאמא שלי צורחת ואני הייתי מחבק אותה ואומר לה שאני אוהב אותה".

אדם גם סיפר על תהליך החזרה בתשובה שחווה כילד, ואת היציאה ממנו בעקבות התעללות מינית שעבר על ידי חבר בפנימיה וגם על ידי רב שהיה סביבו בעודו ילד קטן. למרות ההתעללות שעבר לא זכה לסיוע מהסביבה הקרובה אליו. אדם: ״ברחתי הבייתה שלא היה רחוק מהפנימיה. אני זוכר שבכיתי לאמא שלי. אמא הייתה הייתה המלאך שלי ואני הייתי ילד של אמא. סיפרתי לה על מה שעברתי שם, והיא הביטה בי ואמרה 'איך אתה יכול לומר דברים כאלו על רב?'".

מכאן אדם ברח מהבית ומהדת והתגלגל אל הרחוב. ״הגעתי לתל אביב. הסתובבתי בכיכר אתרים, ישנתי על החוף או בחדרי מדרגות. הפכתי להיות מורד. הסתובבתי עם האנשים הלא נכונים, החלפתי עשר בתי ספר שונים גורשתי מכולם ועברתי 8משפחות מאמצות".

ענת קרייז, אורית כהן, רונית בנימין ושרונה קופר

הקהילה הכי מיוחדת בעולם

הניסיון להגן על עצמו ועל משפחתו הוביל את אדם לחדר הכושר שם השקיע את כל זמנו. הוא התמסר לבודי בילדינג ובשנת 1997 זכה במקום הראשון בתחרות מר ישראל. מכאן עלה על דרך המלך והפך להיות דמות מוכרת בעולם העסקי בעיר המלאכים.

אדם: ״אני בין בני המזל האלו כי היו לי אנשים שהיו השראה עבורי. אבל יש לי חברים שהיו במצב שלי ונפלו לסמים, כמה מהם גם התאבדו בסופו של דבר כי לא היה להם מישהו שהראה להם חום, אהבה ולקח אותם תחת כנפיהם. לא היה להם כיוון והכוונה. מה שיגאל ו׳החוט המשולש׳ עושים זה פשוט בלתי יאומן. אני מודה לכם על כך מכל הלב".

מיסד האירגון יגאל גולדשטיין, שהגיע מישראל, אמר בין היתר: ״לבוא מהארץ ולפגוש את החבורה הזו שמקדישה את עצמה לאירוע, זה מדהים. אני מרגיש פה כמו בבית.

ציפי ודניאל מני, בעלי הבית

"אנחנו מנסים להביא לאירוע דוגמאות מכל מה שאנחנו עושים כל השנה בארץ. העזרה של הקהילה הישראלית פה מראה שהמרחק בין ירושלים לאל-איי הוא רק גאוגרפי ושום דבר לא מפריד ביננו באמת. האיחוד הזה נעשה למטרה טובה וזה מבחינתי חלק מהייעוד של של ׳החוט המשולש׳.

"לקהילה הישראלית אין גבולות של חסד. אני יודע שיש לכם פה הרבה אירועים ועדיין אנשים נרתמים ומגיעים בשביל לעשות עוד מעשה טוב ותמיד בחן, בנעימות ובטוב לב וזה משהו נדיר. הקהילה הישראלית באל-איי היא הכי מיוחדת שאני מכיר".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

לוס אנג'לס

170 עדים חדשים

Published

on

קבוצת בני נוער מכל רחבי היבשת ומישראל השתתפה במחנה קיץ ב'אמריקן ג'ואיש יוניברסיטי' בבל אייר • המטרה: שימור זכרון השואה באמצעים טכנולוגיים ורגשיים

הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים" – יאנוש קורצ'אק

במציאות של אנטישמיות גואה, הכחשת שואה ו-66% מדור המילניום שלא שמעו על אושוויץ או על ניצולי שואה, בחרנו ב-IAC להקדיש את תחרות ההאקתון השנתית של תכנית ״איתנים״ לנושא.

בני נוער אמריקאים-ישראלים הגיעו מרחבי ארצות הברית, ואליהם הצטרפה משלחת מישראל של נוער ״מחינוך לפסגות״. המשתתפים התפצלו לקבוצות מדמות סטארטאפים, והובילו תהליך של מחקר, חשיבה, תכנון, עשייה והצגת פתרונות.

מדברים הרבה על ״הבעיה של הדור הצעיר״, אבל אנחנו רואים בעיקר תקווה, תשוקה, בגרות ואין סוף חכמה וברק. תפיסת העולם שלנו פשוטה: אם רוצים להגיע למחוזות חדשים, הנוער צריך לשבת על ״כסא הנהג״. אנחנו נותנים לדור הצעיר, ותפקידנו לתת להם את הכלים והערכים שינחנו אותם. למידה מבוססת פרוייקט שמפתחת יכולות מנהיגותיות ועבודת צוות, ובאותה הנשימה מחברת אותם לזהות היהודית, ומדינת ישראל.

לצד החדשנות ויצירתיות של תפיסות עולם שמחברות זיכרון ובינה מלאכותית, הרגעים המרגשים ביותר היו החיבור הבלתי אמצעי, והחיבוקים החמים, במפגשים של הקבוצות עם ניצולי השואה. הסיפורים של זוועה שאי אפשר לדמיין, ותקווה של דור צעיר שמתחייב לא לשכוח.

אחרי תהליך של שבוע עמוס עבורם ומרגש עבור כולנו, הקבוצות המתחרות הציגו את הפתרונות היצירתיים שפיתחו אל מול ההורים, הקהילה, ופאנל שופטים מומחים. הצוות המנצח קיבל מלגה מיוחדת להשתתפות ב״מצעד החיים״ בשנה הקרובה, ויציג את הפתרון החדשני לשימור זכרון השואה ,ב- 8-5 בדצמבר, בכנס השנתי שלנו בדרום פלורידה.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לניצולי השואה שנתנו משמעות, למנטורים שהגיעו מרחבי ארצות הברית לשתף בידע וניסיון שלהם, לצוות המקצועי שלנו שהפיק חוויה מקצועית ומשמעותית, וכמובן לבני הנוער שהשתתפו השנה.

אלי ויזל אמר ״שכל מי שמקשיב לעד הופך לעד". בפעילות המשמעותית הזו, לא רק שנוצרו 170 עדים חדשים, אלא עדים שמחוייבים להעביר הלאה את הסיפורים לדור שלהם. זו ההתחייבות שלנו לאילו שעברו בגבורה את הזוועות, והאחריות שלנו ש״לעולם לא עוד״.

המשך לקרוא

לוס אנג'לס

"יש לי מוצר טוב שאפשר להתגלגל איתו לכל מיני קהילות"

Published

on

אחרי עשר שנים על בימות ישראל במחזות זמר וכזמרת ליווי לליאור נרקיס, מושיק עפיה ואייל גולן, החליטה שני קיסוס לפרוש כנפיים ולהמריא לאמריקה • היא עדיין מתגעגעת ללוד, עיר הולדתה, ומככבת בפרויקט נוסטלגיה בסטודיו סיטי עם מוזיקה ישראלית מכל הזמנים, מצגת תמונות מהארץ וכמובן אוכל ישראלי • הפינה לשיפוטכם

רגע, רגע: הבחורה יפהפיה, שרה מדהים. לילדה יש המון בטחון וכריזמה. אז מה קרה לה באודישן של אקס פקטור ב 2015- שכל השופטים חלקו בדעותיהם ועברי לידר שלח אותה הביתה? למה איכפת להם אם היא צנועה או לא? אז השתמשה קצת במילים לועזיות. ביג דיל.

כן לדעתי היא צנועה מאוד, אבל צניעות לא מעידה על כשרון. ולשני קיסוס יש המון מזה. אני יודע, שמעתי אותה בהרבה הזדמנויות. וכל המלעיזים הטוקבקיסטים
והשופטים שלא נתנו לה להגיע לגמר באקס פקטור בולעים את הכובע. בינתיים היא מתחילה להמריא כמו ציפור שיר כאן אצלנו בהוליווד.

"בארץ הופעתי עם זמרים מאוד ידועים עוד לפני התחרות. זה גם נתן לי קרש קפיצה להגיע הנה", פותחת שני קיסוס את סיפורה. "עבדתי עם ליאור נרקיס ועם
אייל גולן, מושיק עפיה ועם עידן יניב, שזה כרטיס ביקור מוזיקלי מאוד מכובד בארץ".

עכשיו נפתח לי התיאבון. אני רוצה לדעת קצת על הילדה הזמרת המחוננת עם החיוך הכובש.

"נולדתי בלוד ושם גם גדלתי, "היא ממשיכה. "הייתה לי ילדות מדהימה, יש לי חברים לכל החיים משם. מאז ששיחקנו במחבואים ועד היום אנחנו שומרים על קשר. אבל רובם עזבו את לוד מסיבות כאלה ואחרות. שגדלתי שם בתחילת שנות התשעים, זה היה מקום טוב מאוד לגדול בו. גם היום לוד היא מקום קסום, היא משלבת אנשים מדהימים וטובים עם אופי חזק וניחוח של פריפריה, במובן הטוב של המילה. עכשיו כשאני בלוס אנגלס אני מעריכה דווקא את המקום החם והפשוט יותר. את האופציה ללכת לבקש סוכר מהשכן בלי שיחשבו שאתה קוקו…

"בבית ספר כשגדלתי תמיד הייתי הליצן. חיפשתי תשומת לב בכל מיני דרכים ולבלוט כי הייתי הילדה הכי פחות מושכת בכיתה בלשון המעטה… אז גיליתי שאני
יכולה לשיר ומצאתי את הייחוד שלי בחבורה. תמיד הייתי שם המלכה השולטת.

"אני זוכרת שהיה לי בית חם עם הרבה אהבה. הייתי ילדה מאוד מכוערת לדעתי. יכול להיות שבגלל שניסיתי לפצות על זה התחלתי להתבלט עם חברתיות ואחר-כך
התפתח אצלי כישרון עלום והתחלתי לשיר. כשעמדתי שם מול אנשים לא הייתי יפה. היה לי קול טוב. היו לי גבות מחוברות, אבל יצא לי קול מדהים.

אמרתי 'מה שיהיה יהיה'

אמרתי 'מה שיהיה יהיה' "באותה תקופה היה לי שכן בשם מאור מימון, שהיה קצת
יותר מבוגר נכנס לאמרגנות מוזיקלית והצגות ילדים. הוא התחיל בחזרות אצלינו במקלט והיינו מופיעים במתנסים ובתי ספר. הוא פרסם מודעות שהוא מחפש כישרונות צעירים. הייתי בכיתה ג', וגיליתי שאני יודעת לשחק ולשיר וגם אמא שלי שלחה אותי לכוראוגרף בשם קלוד דאדיה לרקוד. אבל זה לא הספיק לי אז שרתי גם על במות קטנות, באירועי בית ספר ואירועי עירית לוד.

"אחר-כך לקחתי אוטובוס לתל אביב והצטרפתי ללהקת צעירי תל אביב של עיריית תל אביב. בו זמנית התקבלתי לכל מיני הצגות במיוחד מחזמרים. הופעתי במחזמר של שירי אילנית, שזכה סיקור רחב מאוד. הופענו עם צעירי תל אביב בכל העולם. כולל פעמיים בארצות הברית. השתלבתי בכל מיני להקות אירועים והייתי מאוד
עסוקה. בצבא הופעתי בלהקה צבאית. היה די קשה להתקבל. היו לי שלושה אודישנים עד שהתקבלתי.

"אחרי השירות, הכרתי את ליאור נרקיס, והתחלתי ללוות אותו בכל המופעים. לא היה לי סוכן. תמיד ייצגתי את עצמי מול כל המנהלים והאמנים. במקביל עשיתי גם
פרסומות לכל מיני מוצרי צריכה. הופעתי במחזמר שרץ שנתיים עם אבי דור. אחר-כך הפכתי יותר מבוקשת וחיפשו אותי לכל מיני במות ואמנים. הופעתי גם עם צחי הלוי ("פאודה") ואביבה אבידן במחזמר ״הזמיר״ על פי שיריו של נועם חורב עם שחקנים נוספים ומדהימים. בסוף גם פנו אלי מההפקה של אייל גולן ומצאתי את עצמי לידו בהרבה הופעות, במיוחד היינו בהרבה מופעים בקיסריה. שזה משהו מדהים עוצמתי ומרגש. יצאנו גם הרבה לחוץ לארץ לסיבובי הופעות בקהילות הישראליות והיהודיות.

"לעבוד עם אמן צמרת כמו אייל גולן זה משנה לגמרי את כללי המשחק. אתה לומד המון, שמדובר באמן כזה כל הפרמטרים משתנים. הנגנים הם הכי טובים, הבמות
מושקעות והפקה משוכללת ומקצועית ביותר והלהקה היא הכי טובה. שיש הפקה גדולה יש חזרות רבות, אבל כולם מומחים וזה זורם. יש תמיד כימיה מיוחדת בין כל
האמנים, זה כבר עובד על אוטומט.

"הייתי זמרת ליווי של אייל גולן שלוש שנים רצופות. בסך הכל הייתי על הבמות בארץ כזמרת כמעט עשר שנים, רוב הזמן עם ז'אנר ים תיכוני. אני אוהבת לעשות את הכל. אני מרוקאית, וזה מאוד מחייב מכל הבחינות, אבל אני נמשכת לכל הסגנונות ובמיוחד לשילובים מיוחדים של פופ עם אלמנטים ים תיכוניים, מזרח ומערב.

"אני קיסוס מהבית למרות שחלק מהמשפחה עדיין נקרא קשיש. אני כמו צמח קיסוס שמטפס אבל לא תמיד כל כך קל. לפני שנה החלטתי לעבור ללוס אנג'לס
ולהתקדם ולטפס מעלה. באתי מוכנה עם ויזת אמן. אמרתי 'מה שיהיה יהיה', האמנתי בעצמי, ידעתי מה יש לי להציע וזו הסחורה הכי טובה.

כשלון מפואר מול חלומות במגירה

"התחרות כאן גדולה, זו חוויה ענקית. החלטתי שהגיע הזמן שלי לעוף מן הקן ולפרוש כנפיים של ציפור שיר. לא הרבה אנשים יודעים, כי זה היה מאוד טראומתי בשבילי וזה עדיין נושא שכואב לי לדבר עליו: אבא שלי נפטר ממש אחרי שהשתחררתי, ולא הרשיתי לעצמי לעזוב את אמא שלי. החלום הזה להגיע לכאן ולנסות היה מבחינתי דילמה, לעזוב את המקום ליד אמא שלי ולהיות אגואיסטית או
לנסות בכל זאת להגיע ללוס אנג'לס, אפילו אם רק לתקופה. אמא תמיד מתגעגעת ושמחה על הצעד שעשיתי. אני אביא אותה לכאן לבקר בעזרת השם.

"אני חייבת לעשות עכשיו את מה שכל הזמן חלמתי עליו, כי פתאום אתעורר בגיל חמישים ואגיד – למה לא עשיתי את זה. עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה. אני אומרת לעצמי, מפה אני אקפוץ או שאני אפול. יכול להיות שעוד חודשיים יהיו לי פתאום אודישנים להצגה או מחזמר פה באל-איי או בניו יורק בברודווי. אי אפשר לדעת.

"אני אופטימית אבל עם רגליים על הקרקע. ומוכנה לכל אפשרות. למדתי לא להתכווץ אלא לשחרר ולקדם את כל העניינים שלי. תמיד שנלחמתי זה לא קרה ודווקא ששחררתי התחילו לבוא אלי דברים. היום אני מופיעה באירועים עם להקת ענק באופן קבוע בכל מיני אירועים. מרגישה שזה מתפתח וגדל.

בעבר הדרכתי להקת ילדים בבית כנסת 'אור תורה' בווניס. אני מרגישה שאני שליחה מישראל, עובדת המון עם הקהילה היהודית כאן ומלמדת אותם מה זאת ישראל דרך משחק ומוזיקה. ליהודים אין תמיד מושג מה זה ישראל. כרגע אני מכינה ערב ישראלי עם מוזיקה ישראלית של פעם ושל היום ומצגת תמונת מהארץ וכמובן אוכל ישראלי. יש לי מוצר טוב שאפשר להתגלגל איתו לכל מיני קהילות. אפילו שאני חדשה פה ומתחילה הכל מההתחלה לאחר שבארץ הופעתי עם הזמרים הכי גדולים על במות הכי מפוארות. כל ההתחלות קשות אבל אני בטוחה בעצמי
שיום יבוא ותראה את השם שלי על לוחות המודעות של הפקות רציניות והכי חשוב – שכולם ידעו שאני מישראל".

המשך לקרוא

לוס אנג'לס

לך צפונה: ממערב לוס אנג'לס לקריית שמונה

Published

on

יריד אוכל, תבלינים ומשקאות מרהיב הוצג בפני תומכי ה- JNF במלון "לאקס" בראשות השף ואשף התבלינים המפורסם ליאור בן סרקרז • המטרה: התרשמות
ראשונית מאחד המרכזים הקולינריים הגדולים בעולם שמוקם באצבע הגליל • הקרן שקיימת בישראל – לא מה שחשבתם

ארגון ה- JNF בלוס אנג'לס- השלוחה האמריקאית של הקק"ל בישראל- ערך ערב מיוחד במרכזו חשף את השלבים הראשונים של התוכנית להקמת מוסד קולינרי, מהגדולים בעולם, ביעד מעניין – העיר קריית שמונה שבצפון הארץ. לאירוע, שהתקיים במלון ״לאקס״ במערב לוס אנג'לס, הגיעו תומכים ואוהבי אוכל גורמה וחובבי יין רבים מהקהילה היהודית בעיר המלאכים. הם זכו להתרשמות ראשונה מהתוכנית ״לך צפונה״, במסגרתה משקיעה הקרן הקיימת לישראל עשרות מיליוני דולרים בפיתוח ערים בפריפרייה הישראלית.

חלק מהמטרות הן בניית מוסד לחדשנות קולינרית ומרכז לאומנות האוכל שיכשירו טבחים וחובבי בישול מכל רחבי המזרח התיכון, וגם יצירת ׳אינקבטור׳ לבעלי
חברות וסטארטפים מתחום ותעשיית המזון.

האירוע (סולד אאוט) היה בסגנון ׳מבחוץ פנימה׳. על הרעיון, התוכן וההפקה הופקדו אנשי הצוות של TEEV Events של דיויד אזולאי, ששכר שני שחקני חיזוק בדמותם של טל אוריון ויוסי מחלוף (קונספט, עיצוב תחנות האוכל והשולחנות היפהפיים)

רחבת המלון החיצונית לבשה מראה של שוק ישראלי על כל צבעיו, צורותיו וריחותיו עם חומרי הגלם שכולנו אוהבים ומכירים ושילוט ישראלי כמו: ׳הכל בשקל׳, ׳רק היום׳, ׳טרי טרי׳, ‘אבטיחים על הסכין’ ומחירי מוצרים בשקלים. בין דוכני השוק יכולתם למצוא את האוכל הישראלי והטוב מוגש בצורה הכי ארצי שראלית: פיתות טריות, מבחר סלטים, חומוס, טחינה, באבאגנוש, פלאפל
חם, שווארמה, בצל מטוגן, חצילים וגם דוכן חלווה במגוון טעמים. עוד במתחם – בר שהגיש לאורחים מיטב יינות ומשקאות אלכוהוליים לכל אורך האירוע.

קצת אחרי השעה 8 בערב הוזמנו האורחים להיכנס לאולם הכנסים של המלון, שם המתינו להם שולחנות מעוצבים באווירה יוקרתית. האירועים של של ארגון ה- JNF תמיד דואגים לשים את ישראל ב׳קידמת הבמה. לראייה: בזמן שירת ההימנונים המסורתית ׳התקווה׳ זכתה אחר כבוד להיות מבוצעת ראשונה ורק לאחר מכן בוצע ההמנון האמריקאי (מנהג שמן הראוי שייושם גם בשאר האירועים הישראלים אמריקאים).

במהלך הערב נשאו דברים ראשי ארגון ה- JNF . הם הודו לתומכים הגדולים בארגון ולתורמים, על כך שזכו לגייס בחמש השנים האחרונות למעלה מ- 600 מיליון דולר עבור מפעלות הקק"ל בישראל. כמו כן, הוקרן סרטון הסברה מיוחד שהציג את הפרוייקט הקולינרי החדש בגליל העליון, עם דגם אדריכלי של המבנה הענק שנמצא בתהליכי בנייה.

תבלינים שאמריקאים אוהבים

מנכ״ל הפרוייקט הוא השף ואשף התבלינים המפורסם ליאור בן סרקרז – ישראלי-אמריקאי שגדל בקיבוץ דן, למד בישול בצרפת ומתגורר כבר שנים רבות בניו יורק, שם פתח את חנות התבלינים המפורסמת שלו ,La Boîte שהשפיעה על שפים ובשלנים בארץ ובעולם.

ליאור פיתח עד היום למעלה מ 60- תערובות שמושפעות, להגדרתו, מישראל. "יש תערובת שנקראת גליל או מוסא על שם אבא שלי משה. יש תערובת שנקראת איילה, שבאזי ע"ש שלום שבאזי שזו אבקת סחוג. אלו טעמים שאמריקאים אוהבים מאוד. האישיות שלי והישראליות שלי מתבטאת בטעמים ובריחות והרעיון הוא לעודד אותם להשתמש בזה בשילוב של מה שיש כאן. לא צריך לשנות את אופי הבישול אבל אפשר לתת את הטעם הישראלי המוכר בכל נגיעה“.

ליאור סיפר שכאשר הגיע למשרדי JNF במנהטן עם הרעיון להקים מעצמה קולינרית חדשה בישראל בקריית שמונה, לא שיער לעצמו את גודל ההתלהבות של הארגון והתמיכה שיקבל. חלק מהפרוייקט יקרא ׳בית אשר׳ – המרכז לחדשנות מזון ויהווה חממת מחקר בכל הקשור לתחום הקולינרי. שם יוכלו להתפתח עסקים קטנים בתחום המזון, הגסטרונומיה וטכנולוגיית מזון, כאשר ההתמקדות תהיה ביצירת מזון בריא יותר, זול, חדשני וידידותי לסביבה.

במרכז לאומנות קולנרית יקחו חלק חברות שיבואו ללמוד אוכל, אבטחת תזונה ומעבדה לחוקרי מזון. הזדמנות לפתח מוצרים בריאים, אגרו קולצ׳ר שבשאיפה
תעלה את המוטיבציה ליזמים להשקיע במקום ולפתח בחממה הקולינרית הזו סטארט אפים חדשים ומענינים.

כמו כן, במקום יהיה בית הארחה גדול אליו יוכלו להגיע מבקרים מכל רחבי העולם, להינות ממסעדה גדולה ומיוחדת ולהישאר במתחם לסופשבוע של לימודים
והתנסות במאכלים שונים.

ג׳וש גריינשטיין, נציג The Israel Wine Producers Association , הגיע גם הוא לאירוע וסיפר לקהל מעט על ההיסטוריה של תרבות היין בישראל. ״יהודים עושים יין כבר למעלה מ-5000 שנה ורק לאחרונה הפכנו להיות ממש טובים בזה״, התבדח. הוא הציג סוגים שונים של יינות, אדומים, רוזה ולבנים, שהוצמדו לתפריט המיוחד של שף ליאור.

ליאור יצא מהמטבח בעודו לבוש סינר כחול, וחלק עם הקהל את הסיפור מאחורי ההחלטה שלו להיכנס לעולם הבישול: ״היום אני מקבל השראה מכל מה שמתרחש סביבי, המשפחה והילדים שלי כולם מעודדים אותי לבשל. אבל אני זוכר את הרגע הזה כשהייתי צעיר ואמרתי להורים שלי שאני רוצה להיות טבח: אבא שלי התנשף בכבדות ואמא שלי אמרה לו: ׳מוישה, מה גידלנו פה?׳… אחרי כמה כוסות של ערק היא אמרה לי ׳אם הבן שלי יהיה פייגלה הוא יהיה הכי טוב שאפשר". כך שלחו אותו ללימודים קולינרים בצרפת. כשסיים את לימודיו
ואת הפרק הצרפתי בחייו הבין ליאור עד כמה הוא אוהב את האוכל הישראלי, והחל לפתח תערובות של תבלינים בהשראת זכרונותיו מהמולדת.

שלוש מנות מצטיינות

הערב היה מפגן של היכולות הקולנריות של שף סרקרז שהציג ארוחה בת 3 מנות: מנת פתיחה של סלט סלקים מנגו ירקות ועגבניות על מצע טחינה שהייתה מרעננת
וטעימה להפליא. כשהוגשה המנה השניה אחזו בי רגשי חרטה עמוקים על שהתמלאתי כל כך מהשווארמה, הפיתות והחומוס מוקדם יותר במתחם השוק הישראלי. זו הייתה מנה עסיסית של כתף בקר בעשייה מושלמת! הבשר היה כה רך ונימוח בפה והוגש על בסיסו של רוטב קארי עם חומוס, גזר, צימוקים ואוכמניות.

גם את הקינוח שהיה אמור להיות החלק המאתגר עבורו בעקבות השמירה על הכשרות ליאור צלח בהצטיינות, כשהכין מנה נפלאה של מלבי מתוק עם פיסטוקים, מי ורדים, שערות חלבה ודובדבנים מעל.

בחלק האמנותי, ׳קוסם-האוכל׳ והמנטליסט ג׳וש בקרמן הימם את הקהל בשלל תרגילי קריאת מחשבות וקסמים. במהלך הערב חולקו פרסים רבים בין האורחים
שרכשו כרטיסי הגרלה, כמו טיסות לישראל ושהייה של שבוע בבית מלון, חופשות ברחבי ארה"ב וימי פינוק בספא מפואר בבוורלי הילס.

אין ספק: הפרוייקט הקולינרי של ה- JNF הוא אחד המעניינים והשאפתניים בתקופה האחרונה, ואם יראה כמו ערב יריית הפתיחה הנוכחי עתידו צפוי להיות ורוד וטעים בהחלט. אנחנו נמשיך לעקוב.

.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות