מיכאל אלוני: ״למרות שאתה באמריקה זה מרגיש קצת כמו שכונה בישראל״ - שבוע ישראלי
Connect with us

Featured

מיכאל אלוני: ״למרות שאתה באמריקה זה מרגיש קצת כמו שכונה בישראל״

Published

on

מיכאל אלוני, אחד הכוכבים העולים בקולנוע והתיאטרון הישראלי, הגיע ללוס אנג׳לס לצילומי Happy Times קומדיה שחורה של הבמאי מיכאל מאיר והמפיק תומר אלמגור • אלעד מסורי ביקר בסט בווילה הענקית בטרזנה וגילה שם הרבה דם, דמעות, ותמרות עשן • ראיון בלעדי

מאת: אלעד מסורי צילומים: Tommy Carell Augustus

בשעת בוקר מאוחרת אני מחנה את הרכב בכניסה לאחוזה ענקית בטרזנה. הרחוב שקט לגמרי ורק משאית ציוד הסט הגדולה בכניסה מרמזת על שמתרחש במקום. מבעד חלונות הווילה הגדולה הבחנתי במאפרות וצוות הצילום עובדים במרץ על השחקנים.כמויות מייק-אפ ודם מזוייף שנשפך לכל עבר קיבלו את פני כשהצטרפתי לתחילתו של יום צילומים ארוך של ״HAPPY DAYS״, ובתרגום חופשי לעברית ״נתראה בשמחות״.

HAPPY DAYS של הבמאי מיכאל מאיר מביא נקודת מבט יחודית על הישראלים בלוס אנג׳לס. הסרט מתרחש מתחילתו ועד סופו בלוקיישן אחד ומציג ערב שבת בבית משפחה אמידה בלוס אנג׳לס. הארוחה מתחילה על פי המסורת היהודית ובצורה מאוד חיובית, ועד מהרה הערב מתדרדר לכיוונים בלתי צפויים לחלוטין כשהאווירה השמחה והקומית מתחלפת במתח, אקשן ופחד.

במרכז העלילה נמצאים בעלי הבית יוסי וסיגל ישראלים שעברו לאל-איי לעשות כסף. השניים מאוד מקושרים בחברה הישראלית המקומית.

מיכאל אלוני משחק את מייקל – בן הדוד של סיגל, שחקן כושל וממורמר, אתאיסט שאינו מאמין בדבר. בעוד המשפחה מנסה לקיים ארוחת ערב מסורתית ותרבותית, מייקל כופר ובועט בכל המוסכמות החברתיות – ומכאן הכל הולך ‘דאון-היל׳.

הופק בתקציב צנוע אך עם צוות HAPPY DAYS מוכשר. מהמפיק תומר אלמגור, הצלם הנפלא זיו ברקוביץ, הסופר האיטלקי הארי דה לוקה והמפיקה- שותפה פאולה ביזון. הבמאי וצוות ההפקה הצליחו לרתום לפרוייקט רפרטואר מרשים של שחקנים מלבד מיכאל אלוני שמככב, תוכלו למצוא גם שמות מקומיים בינהם שני אטיאס, דניאל לביד (שנחשב על ידי רבים לשחקן מוכשר ומבטיח), לירז חממי המוערכת מישראל (מוסד 101, מפלצות קטנות, נעלמים), עידו מור, אלון בדות, גיא אדלר וגם את סטפי סלמה הנפלאה מ״תתקשר לסוכן שלי״ שמככב בנטפליקס. עוד בקאסט מייק בורנשטיין, קוני למל לפני כמה דורות.

פצצה שמחכה לפתיל

את מירב העניין בפרויקט מעורר מיכאל אלוני, אחד השחקנים העסוקים בישראל בשנים האחרונות. רק לאחרונה זכתה הסידרה ״בשבילה גיבורים עפים״, בה הוא מככב לצד תומר קפון ונינט טייב, בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל קאן היוקרתי.

בנוסף, אלוני ממשיך לתחזק קריירה מצליחה כשחקן תיאטרון בהבימה, ומנחה את תוכנית הריאליטי הפו- פולרית ״THE VOICE ישראל״ לצד הדוגמנית שלומית מלכה. בשנים האחרונות השתתף בפרוייקטים קולנועים רבים בינהם: ״אנטנה״ (לצד גילה אלמגור, ישי גולן ומייק ליאון), בקומדיה הרומנטית ״ואז היא הגיעה״ של שי להב ובעונה השניה של סדרת המתח ״מתים לרגע״ לצד אגם רוטברג. אלוני גם יצר והפיק את ״שיר״- סרט קצר שמספר על נערה שמנסה להתמודד עם הכאב של ימי הזיכרון לאחר מות אחיה.

ב-2017 הוציא לאור את ספרו הראשון ״אהבה בימי שפעת״ שמאגד בתוכו שורה של נובלות וסיפורים קצרים פרי עטו.

מיכאל, איך עוברים ימי הצילום על הסרט?

״יש בסרט כור היתוך שמחפש לצאת החוצה ולהתפרץ. הארי דה לוקה הוא סופר איטלקי מצליח והבמאי מיכאל מאיר עובד איתו הרבה. ביחד הם יצרו מין חזון אפוקליפטי מאוד קרוב. בבסיס יש רעיון שהוא מין פצצה שמחכה שמישהו ידליק את הפתיל. אנחנו פה בצילומים וזה אקשן מטורף. יש פה עדיין דם על האסלה מהצילומים, כתוב לך על הדלת Bloody Actors Shower is Here הסרט מגיע לגבהים מסויימים ומבחינת האקשן יש פה עבודה מצויינת. יש לנו את פיל עם רקורד מאוד נחשב: הוא עשה את סרטי הבטמן הראשונים, את ״שודדי הקריבים״ו״הנג אובר״. זה כיף לשחק את הסצנות המדממות״.

מה התפקיד שלך בסרט?

״אני משחק את מייקל שהוא בן דוד של סיגל, אותה משחקת לירז חממי הנהדרת. איתי מגיעה לאל איי החברה הצרפתיה שלי שאותה משחקת סטפי סלמה (״תתקשר לסוכן שלי״). מייקל בועט בסרט בכל המוסכמות; הערכים היחידים עליהם הוא שומר הם המשפחה שלו״.

הסרט מדבר חצי בעברית וחצי באנגלית.

״כן, והאמת זה כיף כי אני מרגיש בבית. זה לא שאני נמצא עם שחקנים שהם כולם נטו אמריקאים, יש תחושה שלמרות שאתה באמריקה זה קצת כמו שכונה בישראל״.

תחושות לגבי ההצלחה שלHappy Days בעתיד?

״אף פעם לא יודעים מה יהיה העתיד של סרט. יצאתי מהארץ לפני שנה כצילמנו שם את ‘בשבילה גיבורים עפים׳ ואף אחד לא חשב שניקח את פרס הסידרה הטובה בקאן. זה כיף לראות את ההצלחה של הסדרה ואת התגובות החמות. אני מתעסק ביצירה ואחרי זה היא מקבלת חיים משל עצמה״.

״בשבילה גיבורים עפים״ היא שוב סדרה שהכוכבים בה הם יוצאי צבא בתפקיד הצבר ההירואי.

״אני לא בטוח. נכון שהסדרה מתחילה ברקע הצבאי והסצנות מלבנון, אבל אני חושב שההתעסקות כאן הפעם שונה. היא מרכיבה ואז מפרקת את אלמנט החבר׳ה. יש משהו נורא ישראלי בחבר׳ה שהוא קשור בחבל הטבור ואי אפשר לנתק אותו מהישראליות. אני חושב שמה שקורה בישראל עם המצב הביטחוני הפך להיות משהו שמאוד ‘אפילינג׳ לעולם הקולנוע. זו עובדה שארצות הברית והעולם מחבקים את סרטי האקשן שלנו כמו ״מוסד101״, ״הומלנד״ ו״פאודה״.

הכל סביב אותם נושאים כואבים ומוכרים״.

איך היה לצלם את הסדרה מחוץ לישראל?

״כיף אבל גם קשוח. כל הזמן זזנו ממקום למקום, השתמשנו המון בצוות מקומי וחלק גדול מהם לא דיברו אנגלית אז תיקשרנו איתם בחצי ספרדית עם מתורגמנים. היה כיף שאתה לא חוזר הבייתה בסוף היום אלא עסוק נטו בחוויה הזו של המשחק והצילו־מים. כמובן שהיה מדהים לעבוד עם נינט טייב. נפגשנו שוב גם פה באל-איי, היא אור גדול״.

פתיחות לשחקנים זרים

אלוני חף מכל פוזה, אומר מפיק הסרט תומר אלמגור: ״למיכאל יש אומנם יותר ניסיון והילה משאר השחקנים בסרט, אבל הוא מאוד נדיב. הוא לא מגיע לסט ומרגיש שהוא מעל כולם וזה תרם לכימיה בין כל השחקנים״. עדות לכך מצאתי כאשר במהלך שיחתנו עצר אלוני את הראיון וקם לסייע לאחת מעוזרות ההפקה שהתקשתה להעלות מוניטור כבד במדרגות שעל הסט.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל של סדרות ושחקנים שמככבים בארצות הברית, יחד עם ההצלחה של ״פאודה״ וגל גדות כמובן. זה פתח הזדמנות לשחקנים ישראלים להצליח בחו״ל?

״כבר הרבה שנים יש ערוץ די פתוח לישראלים, זה תהליך שהתחיל מזמן. העולם הפך קטן ואתה לא צריך ממש לחיות באל-איי כדי לעשות סרטים ולעבוד. אני חושב שהוליווד פתחה בשנים האחרונות את שעריה לשחקנים זרים. אתה פתאום רואה המון שחקנים נורווגים, סלבים, דרום אמריקאים, ספרדים. חאביר ברדם שכבר כבש את הוליווד הוא דוגמא מצויינת להצלחה ענקית של שחקנים זרים כאן. צריך גם ליפול על יד אנשים נכונים ואז לדעת מה לתת״.

יש מצב שאתה עובר ללוס אנג׳לס?

״תשמע, העולם זה בית. ואל-איי זה גם בית. המשפחה שלי נדדה הרבה וגם אני. כרגע אני מחוייב להצגות בתאטרון בישראל, כך שקשה להיות חצי מהמזמן בחו״ל״.

אתה שחקן, במאי, מנחה טלויזיה וגם כתבת ספר. באיזה כובע אתה מרגיש הכי נוח?

״איפה שהלב שלי נמצא באותו רגע. זה בא לפי היצירה הנוכחית, בכל פרוייקט שאני מתעסק בתקופה מסויימת אני נמצא בתוכו ומרגיש בו הכי נוח״.

ספר לי קצת על הספר שלך ״אהבה בימי שפעת״?

״הספר הוא בעצם ארבע נובלות ו-2 סיפורים קצרים, שכל אחד שונה גם בסגנון הכתיבה שלו, גם בדמות ובסיפור עצמו. הם לא מחוברים אחד לשני באופן נרטיבי, ובמרכז הכובד של כל הסיפורים הללו מה שמאחד אותם זה שהם מדברים על אהבה ועוד כמה דברים חשובים אבל פחות. בכל אחד מהם עומד איזה שהוא גיבור בין אם זה חתול, או ילדה קטנה או גבר בשנות ה-30 לחייו. הם כולם הלכו לאיבוד באיזשהו שיברון שקרה להם, והם מנסים למצוא את החזרה לתלם לחברה או לדרך הישרה״.

מי הסופר האהוב עליך?

״גבריאל גרסיה, אני מושפע ממנו רבות ורואים את זה בספר שכתבתי. אני אוהב גם את ארנסט המינגווי וזה גם בא לידי ביטוי בכתיבה של וגם את קפוטה שהוא אמן של סיפורים קצרים״.

״מכתוב״ נקנה לאחרונה על ידי נטפליקס. אתה גם מכוון לשם?

״הקהל הישראלי חיבק מאוד את ‘מכתוב׳ וזו הייתה הצלחה מטורפת. זה מצויין שהם הגיעו לנטפליקס. החברה הזו הפכה להיות מפלצת בסוף היא תהיה ממש הגוגל של הקולנוע. בוודאי שארצה להגיע לשם זו פלטפורמה מצויינת, ואני רוצה גם להמשיך ולעשות פסטיבלים בחו״ל״.

שחקן שהוא מודל לחיקוי עבורך?

״מרלון ברנדו תמיד היה מורה למשחק עבורי. גם ג׳יימס פרנקו ובראדלי קופר שהם חלק מכל הדור שצמח פה בעשר שנים האחרונות. תענוג לראות אותם, זה יהיה חלום לעבוד עם השחקנים האלו.

״גם כיף לי להתראיין לעיתון של הקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס, באמת. אני ממש נהנה, זה תענוג שיש פה קהילה חמה ומחבקת״.

מה החלום שלך?

״לסיים את הפיצ׳ר שלי. החלומות שלי הם בטווח קצר. אני רוצה להמשיך ולשחק בדברים שמאתגרים ומעניינים אותי ולא להפסיק ליצור. האתגר הכי גדול לשחקן ישראלי הוא להישאר עם הרגלים על הקרקע, בעיקר שמדובר בהצלחה בחו״ל. ראיתי שחקנים ישראלים שמאבדים את זה. אני מסתכל על גל גדות ואחד הדברים שהכי נפלאים אצלה מלבד החיבוק הגדול שהיא מקבלת מהוליווד, זה לראות בחורה שעובדת קשה ועדיין היא אשת משפחה, היא נשארת עם הרגלים על הקרקע ובצניעות עושה את העבודה שלה״.

Featured

עוצמה וחמלה מול מציאות לא פשוטה

Published

on

מתכוננים לקראת הגאלה של ״גדולים מהחיים״ ב- 28 באוקטובר בבוורלי הילס – גורי אלפי יבדר וינחה, נטע ברזילי תשיר ותקפיץ, יעל האטפילד, בתם של מירית ויוסי רבינוביץ׳, תסביר ותרגש כל הרווחים קודש לילדים חולי סרטן בישראל – המכירה בעיצומה – רוצו לקנות כרטיסים!

ילדי טיול החלומות עם מתנדבי העמותה המקומיים בערב הגאלה

מאת: אלעד מסורי // צילום: אברהם יוסף פל

עמותת ׳גדולים מהחיים׳ מתמרקת לקראת הגאלה השנתית בה יציינו 15 שנים להקמתה בלוס אנג׳לס. האירוע יתקיים ב-28 באוקטובר ב-BEVERLY HILTON ויהיה משופע בשורה של כוכבים מישראל, קבוצת ילדים גדולה מהארץ, הגרלת רכב טסלה חדש ועוד המון הפתעות.

׳גדולים מהחיים׳, שכבר מזמן מיצבה את עצמה כאחת העמותות החשובות בעיר המלאכים, עורכת בכל שנה טיול חלומות לילדים מישראל הנאבקים במחלת הסרטן, ללא הבדל עדה, גזע או דת. הטיול הוא פרוייקט לוגיסטי רחב היקף שכולל הטסת הילדים מישראל עם צוות מקצועי של רופאים, אחיות ומדריכים. נערים, נערות ומבוגרים מהקהילה הישראלית באל.איי. מלווים אותם, ועוזרים להם לכל אורך הטיול. בין היתר נהנים הילדים מביקור בכל הפארקים וגני השעשועים, טיסות במסוקים, הפלגה על יאכטה, רייזרים בחולות, ארוחות במסעדות, ביקור במשחק NBA של הקליפרס ועוד. השנה העמותה שברה שיא כשהביאה לא פחות מ- 45ילדים לטיול החלומות.

לגאלה הנוכחית נבחר מנחה מוכשר ומפורסם בדמותו של כוכב הבידור גורי אלפי, שיוביל את הערב בשנינות ובחוש ההומור הכל-כך ידועים שלו. אלפי, שמוכר לנו עוד מימי הצמד המצליח ׳אסי וגורי׳ (עם אסי כהן), הוא אחד הבדרנים המובילים בישראל. באמתחתו הצלחות רבות בעולם התיאטרון והקולנוע, וככוכב בתוכנית הבידור הסאטירית ׳מצב האומה׳ (שהפכה בהמשך ל׳גב האומה׳) וזכתה בפרס האקדמיה לטלויזיה לשנת 2017. אלפי נבחר גם להנחות את טקס פרסי אופיר ה-27, ורק השנה סיים את תוכנית האירוח הקומית המצליחה שלו ׳היום בלילה עם גורי אלפי׳ שזכתה לביקורות מצויינות. אין ספק שזה הולך להיות ערב גאלה מבדר, שנון ומרגש כאחד.

בגאלה תופיע גם כוכבת שעשתה הרבה כותרות השנה הלא היא זוכת האירוויזיון נטע ברזילי, שכבשה את אירופה בסערה עם הלהיט TOY ושמה את ישראל על מפת המוזיקה העולמית לאחר בצורת של 20 שנה (מאז זכייתה של דנה אינטרנשיונל עם ״דיווה״).

ברזילי, ללא ספק אחת הזמרות הישראליות העסוקות ביותר, צפויה לכבוש את הבמה לא רק עם להיטה הגדול, אלא עם שירים וגירסאות כיסוי מיוחדות אליהם נחשפנו במהלך המסע שהוביל לזכייתה בתוכנית ׳הכוכב הבא לאירוויזיון׳.

יאיר גבריאלי ורן יניב פוגשים ילדים מטיול החלומות בעת ביקור במחנה הקיץ של העמותה, שאותו מימנה קהילת לוס אנג׳לס

אם ביקשנו זמרת גדולה מהחיים – ברזילי מתאימה ביג טיים. בראיונות רבים לכלי התקשורת ברזילי חשפה את ילדותה הלא פשוטה וסיפרה על התאכזרות וניכור של ילדים רבים כלפיה, שלעגו לה ולמשקלה. כאשר השתתפה בתוכנית ׳הכוכב הבא לאריווזיון׳ סיפרה שמעולם לא חשבה שתזכה, ושהיא שם רק בשביל הקרויוז. ״אני כל כך מאושרת, תודה שבחרתם שונה, אחר, שהסכמתם לקבל מגוון… בשנה הבאה בירושלים״, אמרה ברזילי מעל במת גמר האירוויזיון בפורטוגל לאחר זכייתה, בעודה מנופפת בפרס. אז לירושלים האירוויזיון לא יגיע, אלא לתל-אביב, אך ברזילי תגיע לאל.איי. להופעה ראשונה שלה על אדמת ארצות הברית – ואנחנו כבר לא יכולים לחכות.

הצלחות גדולות, סיפורים עצובים

רקפת אהרן, אחת ממייסדות העמותה באל.איי, סיפרה לי איך הכל התחיל. אהרן, במקור ילידת קיבוץ גינוסר, איבדה בעצמה את אימה למחלת הסרטן. כשהגיעה לקיבוץ להלוויה גילתה שאביה לא הסכים להישאר לגור בבית המשפחתי. רקפת: ״במקומנו נכנסה לגור שם משפחה עם ילדה מקסימה בשם שירלי שמואלי. שירלי הייתה מחוברת ל׳גדולים מהחיים׳ בישראל והייתה מאוד פעילה שם. לצערנו, בגיל 13 היא נפטרה. הוריה ביקשו מאריה בעלי וממני לעשות אירוע בלוס אנג׳לס עבור העמותה, לעזור להם לאסוף כספים באמריקה. אני לא יודעת להגיד לא, ולמרות שזה יצא בדיוק בהלואין וגם התחיל החורף הפקנו מסיבה, והגיעו 200 איש. בסוף הערב היו 60 אלף דולר בקופסת התרומות שהיצבנו.

למחרת התקשרו אנשים ואמרו: ׳רקפת, אם את מקימה עמותה, אנחנו מצטרפים׳. באירוע הזה גם היכרתי את יאיר גבריאלי ובן זוגו רן יניב. ככה הקמנו את ‘גדולים מהחיים משפחת לוס אנג׳לס׳. זה היה לפני 15 שנה, ומאז אנחנו רק גדלים. ניהלתי את העמותה בשנתיים הראשונות, והיום אני מסייעת בכל מה שצריך. יאיר גבריאלי הוא הנשיא, היו״ר הוא ערי קרוך, ואנחנו קבוצה חזקה עם אנשים טובים שזכינו לעשות דברים משמעותיים. כמו שאתה רואה, ׳גדולים מהחיים׳ זו עמותה שהקהילה למעשה בחרה אותה״.

בחמש עשרה השנים הללו חוו מתנדבי העמותה הצלחות גדולות אבל גם סיפורים עצובים על פרידה מילדים שהיו חלק ממשפחת ׳גדולים מהחיים׳. רקפת: ״המון רגשות מעורבים כאן, רגע אחד אתה עוזר בדברים מאוד גדולים, ואז ברגע אחר אתה מרגיש חסר אונים מול ההשלכות של המחלה, מפני שלא בכל המקרים יש סוף טוב.

״אנחנו מאוד מודים לקהילה המדהימה בלוס אנג׳לס שעוזרת המון ותמיד עם רצון מטורף לתת. כולם שותפים להרגשה הזו שכשאתה נותן אתה גם מקבל בחזרה.״

רקפת אהרן נואמת בערב הגאלה

רקפת משתפת בסיפור המדהים של זוג מהקהילה שלנו, מירית ויוסי רבינוביץ׳: ״מירית ויוסי עוזרים ותומכים ב׳גדולים מהחיים׳ מתחילת הדרך. היו להם מפגשים מאוד כואבים עם המחלה – מירית בעצמה החלימה מסרטן והיא גם איבדה את אחיה למחלה, ולצערנו לפני שנה הנכדה שלה נפטרה מסרטן. השנה אנחנו נכבד אותם, ובתם יעל תבוא לספר בגאלה על כוח וגישה מיוחדת בתוך מציאות לא פשוטה״.

מתאהבים בילדים מחדש

נשיא העמותה, יאיר גבריאלי מקיבוץ דברת, מספר שחגיגות 15 שנה זה לא דבר מובן מאליו עבורו: ״זו נקודת ציון מכובדת. על פי הסטטיסטיקה, עמותות נסגרות בממוצע אחרי חמש שנים – ואנחנו לעומת זאת רק גדלים כל הזמן; ויש כל כך הרבה עבודה. בגאלה אנחנו נסקור את מה שעשינו עד היום. נציג קודם כל את הילדים; המגמה היא לשתף אותם כמה שיותר: הם יעלו לבמה ויספרו חוויות אישיות.

"גורי אלפי יופיע בהתנדבות מלאה לגמרי, והוא גם עוזר לנו בכתיבה של טקסטים. הוא כולו נשמה ואנחנו שמחים מאוד שהוא איתנו בערב הזה״.

מרשים לראות כיצד אנשי העמותה לוקחים הכל באופן אישי. הם מגלים יחס חם ואוהב לילדים וחושפים בפני את הקשר המיוחד עימם. נראה כאילו הם פשוט מתאהבים בילדים כל פעם מחדש. גבריאלי: ״אנחנו מנסים לעשות שיהיה כמה שיותר טוב לילדים האמיצים הללו, להאריך את החיים שלהם ולשפר את איכותם. זה קשה, כי צריך גם להתמודד עם אובדן. כשבן זוגי רן ואני נוסעים לארץ לבקר את בתי, קרובים וחברים, אנחנו תמיד נפגשים גם עם ילדים מטיולי החלומות ומשפחותיהם, ומתעניינים. הקשר שלנו איתם לא נגמר בטיול כאן באל.איי. אנחנו שומרים על קשר קבוע דרך הרשתות החברתיות והטלפון עם ילדים ומשפחות, ומבקרים אותם בישראל. זה משהו שמאוד חשוב לנו.

"הילדים שנלחמים במחלה עוברים המון דברים קשים, אבל כשהם באים לכאן לטיול החלומות הם שוכחים מהכל. מדהים לראות שאין בהם שום פחד. הם הולכים למג׳יק מאונטן, עושים את הרכבת הכי מפחידה וחוזרים מיד לעוד סיבוב. הם רוצים להתרגש שוב מההתחלה. הילדים המופלאים האלו תמיד מספרים בדיחות וצוחקים; שמחת החיים שלהם זה משהו שלא ייאמן״.

גבריאלי מספר על הרחבת הפעילות של העמותה מעבר לטיול הגדול בכל שנה. במשך השנים הם השקיעו בהקמת מעבדה להתאמה גנטית וטיפולים
בבית החולים תל השומר, וחדרי מנוחה ומשחק בבתי החולים איכילוב, תל השומר ורמב״ם. הם מסייעים ברכישת תרופות, ציוד וטיפולים שאינם כלולים בסל התרופות של ביטוח הבריאות בארץ. מתוך ההבנה שלכל ילד חולה סרטן יש משפחה שסובלת יחד איתו, הם שולחים את המשפחות לנופש באילת, ומימנו שכר לעובד סוציאלי.

היושב ראש ערי קרוך מדבר אל קהל התורמים

ברוב המקרים הילדים החולים לא יכולים להמשיך ללכת לגן או לבית ספר רגילים, לא רק בתקופת המחלה אלא גם לאחר מכן, מפני שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת מאוד. ׳גדולים מהחיים׳ גאים מאוד בבניית ׳גן החלומות׳ אלו הם גני ילדים סטריליים ומיוחדים שעונים על צרכיהם של הילדים החולים והמשתקמים. גבריאלי: ״לפני מספר ימים נחתם חוזה להקמת גן החלומות השני בבאר-שבע, ועכשיו נתחיל לבנות אותו. יש כבר גן אחד כזה בכפר אז״ר על-יד תל השומר, הפועל מזה ארבע שנים. הגנים האלה הם היחידים מסוגם בעולם, והם מושכים מבקרים מארצות שונות הבאים ללמוד איך להקים ולנהל גן כזה.

גבריאלי: ״עד היום אירחנו כאן למעלה מ-440 ילדים. לצערנו העמוק לא כולם ניצחו את המחלה אבל, מצד שני, יש לנו כבר עשרות רבות של ׳בוגרים׳ ששירתו בצבא, סיימו תארים אקדמאיים, התחתנו ואף הולידו ילדים. האתגר שלנו הוא לעזור לילדים בכל התחומים: בחדרי טיפולים, בתרופות, במחנות קיץ ובמימון סיוע כמה שאפשר. החלום – אם אתה שואל אותי – הוא שימצאו תרופה למחלה הזאת, שלא יהיו ילדים חולים ושלא יהיה צורך בעמותה שלנו יותר״.

פרטים על תרומות ועל הגאלה ניתן לקבל במשרדי העמותה בטלפון 818-887-7640.
כרטיסים לערב הגאלה או להגרלת מכונית הטסלה3 ניתן לרכוש באתר העמותה: http://bit.ly/LTL_Gala

המשך לקרוא

Featured

הטסט של מירי מסיקה

Published

on

הזמרת המוערכת ושופטת הריאלטי הטלוויזיוני הלוהט בישראל קפצה להופעה אינטימית ומרגשת בבל אייר –  המראות והקולות

מאת: אלעד מסורי צילומים: אדוה ריקלין

עונת ההופעות של אחרי החגים נפתחה בלוס אנג'לס הישראלית בסערה ביום חמישי האחרון: מירי מסיקה, מי שנחשבת לאחת הזמרות המצליחות בישראל, הגיעה להופעה מיוחדת ב'אמריקן ג׳ואיש יוניברסיטי' בבל אייר. המפיקה שני לאובר הטיסה את מסיקה לסיבוב אמריקאי של ארבע הופעות בניו יורק, מיאמי, פאלו אלטו ולהופעה בלוס אנג׳לס שהוכרזה כסולד אאוט, הבטיחה וקיימה בגדול.

אולם הגינדי אודיטוריום התמלא בישראלים רבים שהגיעו מכל רחבי הוואלי, העיר וחלקם אפילו מסן דייגו השכנה כדי לצפות בדיווה הישראלית. מסיקה עלתה לבמה בתשע בערב, לבושה בשמלה שחורה עם מוטיבים לבנים, קצרצרה וסקסית והשתעשעה עם הקהל: ״וואיי היא ממש נמתחת השמלה הזו, אתם שם בשורה הראשונה, שלא תיראו לי״…

היא פתחה בשיר ״אישה חרסינה״ עם המילים הנפלאות של נעם חורב: ״אישה מחרסינה, שומרת מרחק, מנותקת רגשית, שפיזרה הרבה שקרים, אבל לא את השיער" (את השיר, אגב, הפיקו הצמד גיא ויהל שיגיעו אלינו גם הם במהלך חודש נובמבר הקרוב). משם המשיכה לשיר הראשון שהוציאה אי פעם לרדיו – ״טיפה טיפה״, שהיה ההימנון באמצע שנות האלפיים לכל בחורה שהשתקמה מלב שבור.

מסיקה הגיעה מלווה בחמישה נגנים, עליהם ניצח המפיק המוזיקלי ובעלה אורי זך (קלידים, הקשה ודרבוקה). בעשר השנים האחרונות נראה שמסיקה השיגה כל תואר אפשרי במוזיקה הישראלית, נבחרה לזמרת השנה פעמים רבות ואלבומיה הגיעו למעמד של זהב ופלטינה. מסיקה היא לא רק זמרת; בנוסף ללמודי המוזיקה ברימון היא גם למדה משחק ומנהלת קריירה מרשימה על בימות התאטרון בישראל במחזות זמר כמו ״חתונה הדמים״, ״ליל האיגואנה״ ובשנים האחרונות גם מככבת בדמותה של פנטין במחזמר המצליח ״עלובי החיים״.

את התיאטרליות הזו הביאה מסיקה גם להופעה: היא פתחה במונולוגים משעשעים על המעבר מתקופת הרווקות בתל אביב המודרנית ומלאת האפשרויות בתחומים האהובים עליה (אמנות ואוכל), לקריית אונו המנומנמת. כמו גם על הידיעה שהיא צריכה לנהוג: ״עברתי טסט ותאוריה ראשונים! גאווה, אה? אבל למדתי ארבע שנים נהיגה. ניגשתי רק כשהרגשתי באמת מוכנה"…

בנוסף לרפרטואר שירים מגון מכל התקופות, ביצעה מסיקה גם שירים של אחרים ביניהם בלט ביצוע רוקיסטי ועוצמתי ל״שער הרחמים״ של מאיר בנאי ז״ל. מסיקה סיפקה שורה של להיטים גדולים כמו ״מאמי״ וגירסת ראפ מעניינת במרוקאית ל״מלך״ מתוך אלבומה הרביעי.

במהלך ״אני באה אליכם״, אחד מלהיטיה הגדולים, הצטרף אליה הקהל באולם בשירה גדולה. בהמשך הורידה מסיקה את הקצב עם ״שיר לשירה״ המרגש שכתב יהונתן גפן: ״דברי עכשיו ילדה אני שומעת, כל העולם מקשיב למלמולך, דברי, מלאך שלי, אני יודעת שלא תמיד הקשיבו לקולך".

אחד מהרגעים החזקים בהופעה התרחשו דווקא בשפה הערבית כאשר מסיקה ביצעה את ״אינתה עומרי״ (אתה חיי) של הזמרת המצריה אום כולתום, בגירסא מיוחדת שנפתחה עם סולו גיטרה ערבית שזכה למחיאות כפיים מהקהל, ואז מסיקה, עם המנעד הקולי הענק שלה נתנה את האינטרפטציה שלה בצורה מרשימה וזכתה לתשואות הקהל.

השיר ״אף אחת״ הפך להיות כמעט דואט עם הקהל שהכיר את כל המילים בעל פה. בהמשך ירדה מסיקה מנעלי העקב וקיפצה יחפה על הבמה כאשר היא שרה את ״נובמבר״. הקהל קם על רגליו והחל לרקוד גם הוא ונשאר עומד כשהוא מצטרף בשירה אדירה ב״לשם״, אחד מלהיטיה האהובים של מסיקה. את ההופעה חתמה בהדרן יפיפה של ״שיר תקווה״.

שאפו ענק לשני לאובר מ-JL PRODUCTION על הפקה נפלאה ומקצועית והיכולת להביא את האמנית המצליחה היישר מהפריים טיים הטלוויזיוני (עם אביב גפן ואייל גולן), להופעה מיוחדת באולם קטן יחסית ואווירה אינטימית ומחבקת. כן יירבו.

 

המשך לקרוא

Featured

המצלמה של אבא

Published

on

מעת: קרן כהן

שלום לקוראים! שמי קרן כהן ואני אמא לשני דרקונים, אש ומים, אופק (14) עמרי (10). נשואה לצפריר (חברי היקר מכל), מטורפת על ספורט אתגרי קינוחים שווים, ארוחות מפנקות בשבת בבוקר, והכי הרבה – צלמת מקצועית. אני גרה באל-איי מזה 10 שנים ובאמת מאוהבת בעיר הזו; אוהבת את השמש האינסופית, את החופים הרחבים, הגלים המטורפים, החברים שרכשנו, המשפחה המהממת שיש לנו כאן, החינוך המדהים, השוני ברב תרבותיות והמגוון האפשרויות.

אבל מה לעשות, כמו באר-שבעית אמיתית, אני מחוברת למקורות עמוק בלב במדבר!

למשפחה הרחוקה שלי ושל בעלי שהם חלק מחיינו על אף המרחק העצום, החוצפה הישראלית, שחסרה, החשיבה מחוץ לקופסא, הרחוב הישראלי, האוכל, הלחות, התחושה בימים שלפני החגים, והשקט ברחובות ביום למחרת החג, הריח של המאפים בבוקר מוקדם בסופר, למדבר החם, לאחים שלי ועוד מלא…

למדתי תואר ראשון במנהל עסקים ושיווק, עבדתי בתפקידים ניהוליים ולאורך הדרך רכשתי תעודה בעיצוב פנים ואדריכלות עסקתי מעט בתחום ותמיד הייתי בחיפוש אחר ייעודי. עברתי קורסים של צילום: חוץ, לילה, אירועים, סטודיו, עבדתי לצד צלמי אופנה, צלמי פורטרט (הרבה בחינם), שרפתי סוליות וגם הרבה עקבים.

גדלתי בבאר שבע, בירת המדבר, עם הורים מדהימים: אמא מצרייה אוהבת ומחבקת, עם אוכל טעים במיוחד ואהבה לעיצוב ואסתטיקה. אבי המנוח שהיה לי להשראה רבה לאורך שנות חיי – חלומו העיקרי היה לעסוק בתחום הצילום אך עבד בתחום אחר לגמרי. אבא היה פריק של טכנולוגיה וגאדג'טים, מצלמות וינטאג', מצלמות חדשות וארון מלא מצלמות יד שנייה (ועוד כאלו של חברים שצריך לתקן). זה היה בשנות ה- 80 – הכי דיגיטלי שהיה אז היה Commodore 64 שעון דיגיטלי של סייקו, מצלמת -Leica MP-4 ומחשב מקינטוש שיודע לקרוא מה שאתה מדפיס לו, הווקמן האגדי; בעצם כל מה שהיה בו נשמה ועדשה היה של אבא. אבל את Canon הוא לעולם לא החליף.

ההורים התפצלו לאורך הדרך, כן גם זה קרה. לא היה רגע שאני לא זוכרת את אבא בלי מצלמה, מצלם כל תנועה שלנו, ישנים, ערים, עם חברים, באירועים (גם אם היה צלם) או סתם ככה. היו לנו ארונות דחוסים בפולורויד ופרינטים ורק בסיוטים שלי הייתי מעיזה לפתוח את הארון, שכן באותו הרגע הכל היה מתפרץ החוצה ולהחזיר אותם לארון היה סוג של נייטמר! הייתי משתגעת ואומרת לו – למה אנחנו צריכים כל כך הרבה תמונות אבא, למה??… כמובן שהפרופסור המשוגע היה אומר לי בנונשלטיות שלימים זה יחקק לי, ״התמונות יקירתי הם הדבר היחיד שישאר אחרי ומקווה שגם הזכרונות״, לצערי היום הזה לא איחר לבוא, עוד לפני שהספקתי לעכל את המשפט, אבא נפטר בגיל 49 מדום לב וככה גם חלק ממני וחלק גדול מאוסף התמונות שנעלם במעברי בתים ובמרוצת השנים.

הבנתי את יעודי בחיים

לקח לי 10 שנים להתעניין בעולם הצילום או בכלל לגעת במצלמה, עד שמצאתי באחד הארגזים מצלמה ישנה של אבא. אין לתאר את הרגשות שעברו עליי באותם רגעים. משהו נגע בי, זיכרונות מתוקים של איש אחד אהוב ומופרע שאהב לתעד הכל ותמיד היה לו חיוך מאחורי המצלמה, אבל, בדיוק אז היינו עסוקים מעבר לארה״ב (2009) חלום גדול שרצינו להגשים, החלום האמריקאי, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

תשע מזוודות, שני ילדים, כרטיס פתוח, חלום אחד גדול ומצלמה אחת של אבא.

קשה לי להגדיר את השנים הראשונות כחלום, אפילו לא כמשהו שאי פעם תיארתי, השנים הראשונות היו מורכבות בלשון המעטה והחלום נראה נסוג מרחוק. המצלמה הישנה נשענת לה על מדף בצד החדר כוסתה אבק ואנחנו במרוצת הזמן להתאקלם לשפה, לתרבות, לחשבונות, לביה״ס, לחוגים, נו אתה כבר מבין אותי לא?.. מידי פעם הייתי לוקחת את המצלמה ומצלמת את שני הדרקונים הקטנים שלי ומחזירה עטרה ליושנה, מציקה בבוקר, מפריעה עם החברים, מחכה שיתעוררו לצלם בדיוק את הרגע שהם פוקחים עיניים, בעודם ישנים, כשהם טועמים משהו חדש, עסוקים בשיעורי בית או שהם בחדר השירותים (טוב רק כשהם היו קטנים מאוד). יש לי כמה כאלה שהם מנסים להחביא, בקיצור בכל הזדמנות, המצלמה פתאום היתה חלק ממני בלי שבכלל התכוונתי (מזכיר לי מישהו מוכר) ואט אט המצלמה הפכה לחלק מחיי הפרטיים, עבדתי בקונסוליה הישראלית פה בלוס אנג׳לס וביום בהיר אחד הגננת של הקטן ביקשה שאצלם את ההורים ליום האם ויום האב כי היא פשוט נורא אהבה את הצילומים שלי ואני כזה.. אמממממ יס איי קאן! ובתוכי התרגשתי בטירוף וחשבתי לעצמי למה לא בעצם?).

מאז כל השאר היסטוריה, ואז בהברקה חזרה בזמן הבנתי שכל יעודי בחיים הייתה המצלמה הזו של אבא, זו שהטרידה אותי בילדותי וזו היחידה שלקחתי איתי למסע ללוס אנג׳לס, שם בעצם היה חבוי הדבר האמיתי, לראות את העולם דרך עדשה, לעצור רגעים, לחבר אנשים ביחד, לחבר נשים לעצמן, להכיר מגוון רחב של תרבויות ואנשים, לחלוק איתם רגעים של שמחה, התרגשות פתיחות ועוצמה ולהשאיר משהו אחרי.

אם תשאלו אותי מה מייחד אותי כצלמת על פני אחרים, ברור שיש הרבה פרמטרים בין צלם למשנהו, יכולות טכניות, ידע, השכלה, ציוד יקר ערך, כישרון, קשרים. אבל דבר אחד מבדיל אותי מאחרים, וזה מה שאני נושאת ב-DNA שלי. העומק, ההבנה, האישיות, הילדות, ההזיות, החלומות שלי שם מצאתי את החותם שלי.

היום זהו העיסוק העיקרי שלי, מהבוקר עד לבוקר למחרת וכך חוזר חלילה… אני מצלמת בעיקר אנשים, נשים בהריון, משפחות, ילדים, ואירועים וצילומי בודואר (תכף מרחיבה). אני פוגשת אנשים מכל קצוות העולם, מכל סוגיו, מכל תרבות אפשרית, היכולת הזו לגעת ולפגוש כל כך הרבה אנשים מרגשת ומפתיעה אותי כל פעם מחדש, עד כמה גוונים וצבעים יש בעיר הזו ומחוצה לה זה מרתק לחוות זאת דרך המצלמה.

לא שלמות עם מה שאנו רואות

ב1991 דמי מור המאוד הריונית דאז הופיעה בעירום מלא על שער Vanity Fair עם תמונת השער האייקונית שלה, מאז כמו סחף זה הוביל שינוי בתפיסה של נשים הריוניות או בכלל שהגוף של האישה הוא לא כזה שצריך להסתיר או להחביא, אלא, משהו שחוגגים אותו בגאווה במגוון רחב של תרבויות.

אחרי תקופה ארוכה של התמחות בתחום ההריוני, שכן אני מלאת אהבה לזה וממשיכה לעשות את זה בגאווה עם הרבה הבנה, למידה, הקשבה ותשוקה גיליתי שיש בתוכי את היכולת לגרום לנשים להרגיש בנוח לצידי ומול המצלמה שלי, הם הרגישו בנוח לחשוף יותר ולקלף שכבות אפילו פעם בטעות הבעל קילף כמה שכבות לא רצויות זה היה הזוי ומביך). בחיפושים אחרי נושאים חדשים לעסק שלי מצאתי שז׳אנר – צילומי בודואר (תרגום מצרפתית חדר שינה) הוא מושלם לתחום בו אני עוסקת. עברתי קורס צילומי בודואר, הרחבתי את הפורטפוליו שלי ויצאתי לדרך Oh Yeah! –

ועכשיו יש לי שאלה אליך: מתי בפעם האחרונה שמעת על אישה שעמדה מול הראי עירומה כביום היוולדה מרגישה שלמה עם ההשתקפות במראה (ויש כאלו נשים מדהימות בעולם והלוואי שהיו יותר)? אז זהו שרובנו לא שלמות עם מה שאנו רואות. לא אוהבות חלקים מסוימים בגוף שלנו ולא בהכרח בגלל מראה חיצוני, הרבה קורה בעקבות תסכולים פנימיים, מזוודת שאנו סוחבות מהעבר או דימויים שהעולם המודרני מתווה לנו כמראה נורמטיבי שכולנו צריכות לשאוף אליו. אז היא מסתכלת במראה חשה דחייה, הייתה רוצה לשפץ, לשנות, לצבוע, להתחלף עם מישהו מפורסמת, להשיל משקל, לעלות משקל והרשימה עוד ארוכה, אני לא פסיכולוגית, ממש לא, אבל אני אישה בדיוק כמוהן וגם אני עומדת מול המראה כל יום לפעמיים פעמיים ביום.

כשאני מדברת על צילומי בודואר, אני מדברת על צבעים רכים, בדים מלטפים, חום, שמש בוקר חמימה, אור רך שנכנס לחדר ומלטף את העור את השיער, מצייר לי צללים של אור וחושך על גופה, יופי טבעי, נשים חשופות, הכי טבעי לה שהיא עירומה, לצלקות אין תארים ולא תירוצים, קפלים מתעגלים סביב גופה בטבעיות חושנית, יש תחושת עונג להרגיש יפה בלי שכבות וסיפורים. צילומי בודואר זהו ז׳אנר סיפורי שאני מאוד מתחברת אליו, סיפור על אישה, על העצמה אישית ונשית סיפור על אינטימיות וקבלה של הגוף שלנו כפי שהוא, חיבור בין גוף לנפש.

אני לומדת את כל הסיפורים האלו מהמבטים של המצולמת, מהאינטראקציה שלה עם המצלמה ואיתי, מפיסות הבגדים שיורדים אט אט ובכך נחשפות שכבות של רגישות, צלקות ועוצמה. השחרור מהבגדים והמעטפת החיצונית שלא בהכרח מאפיינת את הבפנים שלה הוא מה שאפשר למצולמת להתחבר לאמת הפנימית שלה, לגלות מחדש את הביטחון העצמי שקורן בכל אחת מן התמונות.

למצלמה יש יכולת להוציא מהמצלמות רגעי מבוכה, רגש, רכות, מצליחה לגרום להן להגיע לבשלות – ומאפשרת להן להביט בעצמן מזווית חדשה שאולי לא פגשו בה במשך זמן רב ולעיתים כלל אף פעם. חייב להיות קשר בין התמונה לסיפור, התמונה חייבת להעביר מסר מלא בהבעה ורגש.

יש משהו בפורטרטים של נשים שמדבר אליי… אני מרגישה שהיום בעידן שנשים מתחזקות ברמה האישית הקרייריסטית וחושפות צלקות ישנות ולא מפחדות לעמוד מול הזרקור עם האמת שלהן, המסע הזה איתי הוא רק עוד מדרגה בחיזוק הנשי, האישי והאינטימי שלנו. לאורך השנים פגשתי נשים רבות מתרבויות שונות ואיפשרתי להן להתחבר לאותה אמת פנימית באמצעות הצילומים האינטימיים שלהן, לאורך הזמן נרקם ביננו קשר וחברות מיוחדת.

כחלק ממקצועי פגשתי גם נשים הלומות כאב, נשים עם צלקות פנימיות וצלקות חיצוניות שהתקשו לעמוד מול המצלמה, בכינו יחד, צחקנו, התחבקנו, שיתפנו סיפורים שהצליחו לשחרר במהלך הצילומים וכשקיבלו את התוצאות הסופיות ונוכחו לדעת כמה יופי ואמת יש בהן נפתח ערוץ חדש אצלן שהן לא ישכחו לעולם.

הצילומים מתקיימים בד"כ בבית הלקוח או בסטודיו שלי. ישנן הכנות מראש של הכנת תלבושות , תנוחות מחמיאות, התאמת צבעים וטקסטורה לתווי פנים ולתחושות שעוברות אצלה. יש התרגשות רבה מאוד לפנ;, יש למצלמות הזדמנות לאהוב את עצמה כפי שהיא רוצה ולא כפי שהחברה מציירת אותנו או מכתביה לנו ויש בזה משהו שמכין אותו לקראת הצילומים.

עם הגעתה לסטודיו אנחנו עוברות על הבגדים, מוסיקת רקע רכה מתנגנת לפעמים, ישנה מבוכה קלה בהתחלה עד שנרקם קשר שהיא יכולה לסמוך ולבטוח בי… ומשם כבר התמונות מדברות בעד עצמן.

חלומות לעתיד; יש לי את אלו שכבר הגשמתי ואלו שאני מקווה עוד להגשים. חלום אחד כבר הגשמתי, להיכנס לבתים של לקוחות חוזרים, לעבור במסדרונות שלהם לשוטט בחדרי השינה, חדר ילדים ולראות את התמונות שצילמתי לאורך השנים מתנוססות בגאווה, חלקן ממוסגרות, חלקן ממוגנטות על המקרר וחלקן בשומר מסך של הטלפון האישי. חלקן בארנק, חלקן אצל הסבתא על מדף, חלקן כתמונת פרופיל בסושיאל מדיה וכן הלאה. ככה הן מטיילות בעולם ומצטברות לאוסף שאף ארון לא יכיל אותם וכן, ואני פה כדי להישאר ולהמשיך לעשות את אותה עבודה בגאווה ואהבה רבה.

אני לא יכולה לחשוב על הזכות הגדולה שניתנה לי יותר מאשר לחיות חיים שלמים הסובבים סביב תיעוד וצילום אנשים ברגעים הכי אינטימיים, הכי מאושרים והכי מרגשים; ובעיקר לדעת שהאהבה הישנה של אבא מושרשת עמוק בליבי ונשמתי.

קרן כהן היא צלמת מקצועית לצילומי הריון ולידה, צילומי בודואר, צילומי משפחה ואירועים. בנוסף: מתנדבת באירועי נשים שניצחו את מחלת הסרטן ובאגודה למחלת סרטן השד, בארגון נשים יוצרות שינוי )WCC – Women Creating Change( ואירועי ריצה / צעדת נשים ללוחמה במחלת הקראון והקוליטיס (היא עצמה סובלת ממחלה זו). קרן מעניקה אחת לשנה צילומים ללא תשלום למשפחות שאינןמסוגלות לממן צילומי משפחה לכבוד החגים.

לפרטים נוספים:
www.kerencohenphotography.com

המשך לקרוא

אירועים קרובים

אוק
22
ב
19:30 שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
אוק 22 @ 19:30 – 22:00
ימי שלישי 10:00-11:00- שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני 7:30-10:00 בערב סדנה לעיצוב תכשיטי טקסטיל (פעם בחודש)
אוק
25
ה
22:00 להקת רם 2 ברוק ישראלי בטרזנה @ Pladino Bar
להקת רם 2 ברוק ישראלי בטרזנה @ Pladino Bar
אוק 25 @ 22:00 – 23:00
להקת רם 2 ברוק ישראלי  בטרזנה @ Pladino Bar
חברי להקת רם2 חוזרים לשמח את לב המעריצים בהופעה נוספת של מיטב להיטי הקורנרול הישראלים מכל הזמנים. ביום חמישי, 25 באוקטובר, החל מ-10 בערב, במועדון-בר פלאדינו בטרזנה. פרטים ועידכונים בפייסבוק: ramshtaym
אוק
26
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
אוק 26 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
אוק
27
ש
20:00 Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
אוק 27 @ 20:00 – 21:00
Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
Live Nation Presents Bruno Mars with Charlie Wilson STAPLES Center 1111 S. Figueroa Los Angeles, CA 90015 (213) 742-7340 Sat, Oct 27, 2018 – 8:00PM OnSale: Fri, Feb 16, 2018 – 12:00PM PDT

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות