Connect with us

לוס אנג'לס

קדחת ריקודי העם בלוס אנג׳לס: ״כאן זה גן עדן וחווה רוקדת עם התפוח״

Published

on

2 of 5
Use your ← → (arrow) keys to browse

אורלי סטאר: ירשה את דוד דסה

באחד האמשים עטיתי מחלצות ריקוד הדוקות טייטס) מלייקרה כחולה וירדתי אל מרכז הקהילה היהודית הוותיק באזור פירפקס ואולימפיק (ג׳יי. סי.סי.) שם ישנן תנועות מחול חביבות בימי רביעי בהדרכת כלילת החן האדמונית אורלי סטאר.

אורלי: ״יש לי חיים יפים ואני מודה לאלוהים כל יום שנתן לי לרקוד את ריקודי העם, אני מלמדת כמעט כל יום מבוקר עד מאוחר בערב במקומות כמו בתי כנסת ואולמות ריקוד. בימי שני אני מעבירה ריקודי עם באותו מקום שישראל יעקבי היה מלמד בווסטווד. אני נותנת המון אהבה לאנשים שבאים מיום של בעיות וצרות ואחרי כמה דקות של ריקוד זה חולף להם. אצלנו רוקדים המון ישראלים אבל גם אמריקאים וזה נותן המון כי יש קשר פתאום בין ולם וזה יוצר קהילה טובה יותר וחברויות״.

אורלי סטאר היא אחת המדריכות היותר מוכרות, אהובות ומבוקשות בקהילה. היא נולדה בירושלים להורים ישראליים לגמרי שעזבו את ישראל כשהייתה ילדה צעירה. כאן באל-איי היא עברה במסלול הרגיל של תיכון בבוורלי הילס והחלה לרקוד בהיותה סטודנטית ביו.סי.אל.איי. רקדה אצל דויד דסה בג׳יי. סי.סי בגיל 19 ומאז התאהבה בריקודי עם. לימים החלה ללמד ב׳קמפ אלונים׳ ומשם כבר הפכה העוזרת הראשית של דני דסה, ולבסוף כשפרש היא ירשה אותו.

ייחלנו לדובב את המחוללים והמחוללות נטולי הנשימה על רצפת העץ של מרכז הקהילתי היהודי ההומה רוקדים. יותר ממאה חייכנים וחייכניות התנועעו בחן והמילים נעתקו מפיהם במאמץ ונשיפת סרעפת, אך לרובם היה מה לומר:

– שני קשישים ישראלים ותיקים אומרים לי: ״זה פה ריקוד ישראלי ולא מזורקה פולנית, אנחנו רוקדים את זה אחרת״.

–  אשת מחול ושמה מ. אומרת: ״בוריס ירד מהמטוס, עשה צעד תימני כזה עוד לא ראיתי, ולקח טקסי ישר הנה. מאז הוא מתמכר לריקודי עם. אחר כך הוא בא הביתה ומשך אותי להצטרף, אמנם רקדתי בלט כילדה ברוסיה, אבל זה לגמרי שונה, הצעדים בריקודים הישראלים, לקחו אותם מוכנים, המציאו אותם הספרדים והרוסים. הכול קלאסי״.

–  א. החייכנית וי. זוג צעיר יותר בשנות השישים עם שפם, אומרים : ראינו אחד את השני בהרקדה כאן. שמנו עין והתחלנו לרקוד יחד. הריקודים הובילו לזוגיות, ובאמת יש לנו זוגיות מאוד יפה היום. אנחנו נהנים משני העולמות.״

–  מוסיף י.צ, מהמוסך בוואלי: ״יש לנו נטיה גדולה להפוך את ריקודי העם לריקודים סלונים לזוגות, אבל אין כאן בנות מתאימות״. ודווקא ל. הערמונית האמריקאית אומרת בהתרסה, ״אני מרגישה מרחפת, השירה, הריקוד, הרומנטיקה, מה שלא עשיתי בגיל 20, אני עושה עכשיו בגיל חמישים, ואני כולי שמחה ומאושרת. חוזרת הביתה עם אנרגיות חיוביות, אני לא מרגישה זקנה, שאני רוקדת, השנים פורחות החוצה״.

–  חותם את דיון הרוקדים ש .ר. שמגיע לכאן חמש עשרה שנה מהוואלי ולא מפסיד אף יום: ״אני רוקד שלוש פעמים בשבוע. פעם כאן ובעוד שני מקומות בוואלי. הריקוד זה החמצן שלי. אם פספסתי יום אחד אני מקבל כזה רעד של מסוממים, תראה את כול האנשים האלה, בחוץ ברחוב הם הולכים עם פנים נפולות, נשפכות ממש. וכאן תוך דקה עולה להם חיוך כזה של מלאכים, שוכחים את הכאבים והקרח׳צן והצרות את המריבות עם האישה. כאן זה גן עדן וחווה רוקדת עם התפוח״.

בפינת הרחובות אולימפיק וברינגטון עומד בית הכנסת של ״וילשייר״, בקומה השניה ממוקם אולם ספורט רחב רגליים. עד לפני כמה שנים היו מתגודדים בכל יום רביעי בשעה שבע וחצי שני תריסרי ״מתחילים״ סביב דויד דסה.

דסה הוא בנו של המרקיד האלמותי דני דסה ממועדון ״קפה דסה״ משנות השבעים. בחור גבוה וקצת גמלוני אבל קל רגליים וחביב נפש. את הריקודים ינק עם חלב אימו שטלטלה אותו למועדון דקה לאחר שנולד. הנער המתבגר היה מחליף את אביו בשיעורי הריקוד מדי פעם שיצא האחרון לחופשה בישראל.

לימים החליט האב שבגיל שמונים אפשר לפרוש לעבודה חלקית, וכך יצא שדסה ג׳וניור העמיד דורות חדשים של תלמידים ופרחי טיס שהגיעו בכל שעות הערב ועד השעה הקטנה לפרקט העץ הבוהק.

אבל למגינת ליבם של חסידיו גם דויד דסה יצא לגמלאות וכך נוצר חלל ריק בסצנת ריקודי העם בלוס אנג׳לס.

״הריקוד זה החמצן שלי. אם פספסתי יום אחד אני מקבל כזה רעד של מסוממים, תראה את כל האנשים האלה: ברחוב הם הולכים עם פנים נפולות, נשפכות ממש. וכאן תוך דקה עולה להם חיוך כזה של מלאכים״

2 of 5
Use your ← → (arrow) keys to browse

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

הגירה

הזכויות של המהגר הגאה

Published

on

הניסיון שנצבר בשנים האחרונות מוכיח שקציני משרד ההגירה אינם מעמידים קשיים מיוחדים בפני זוגות חד-מיניים

לא מזמן, ב-2013 פסק בית המשפט העליון בארה"ב בתיק "וינדזור" (בלי קשר לבית המלוכה הבריטי), כי הממשלה אינה יכולה להפלות בין נישואין חד-מיניים לבין נישואין "רגילים".

מקרה "וינדזור" היה בעניין של מס עזבון שבו אשה שזוגתה נפטרה דרשה פטור ממס עזבון – וזכתה. אבל התקדים חל על כל תחומי המשפט הפדרלי, הגירה גם כן.

מאז 2013 זוג חד-מיני שנישא במדינה שמכירה בנישואין כאלו, זכאי לכל הזכויות הרגילות של חוקי ההגירה, כולל "כרטיס ירוק" לבן/בת הזוג שאיננו אזרח אמריקאי.

גם הדרישות רגילות, ובעיקר – הוכחות שהזוג חי ביחד, או, לפחות מוכיח כוונות כנות לחיות ביחד בעתיד. נכסים משותפים, חשבונות בנק משותפים, ביטוחי חיים הדדיים, עדויות של קרובי משפחה, עוזרים מאוד.

זוגות חד-מיניים שואלים לפעמים: קודם הייתי נשוי או נשואה – בנישואין "רגילים". זה מכשול להוכחת כנות הנישואין החד-מיניים הפעם?

התשובה: לא! זה לא נדיר שגבר או אשה היו בנישואין רגילים" כתוצאה מאילוצים מסוימים, ורק לאחר שהתגברו על אילוצים אלה הלכו אחר נטיית הלב האמיתית לנישואין חד-מיניים.

העיקר, ההוכחות של עכשיו על כנות הכוונות של עכשיו.

הניסיון שנצבר בשש השנים האחרונות מוכיח שקציני משרד ההגירה אינם מעמידים קשיים מיוחדים בפני זוגות חד-מיניים.

מוגש מטעם משרד עורכי הדין פופקין שמיר גולן 213-383-3222 טל':
One Park Plaza – 3250 Wilshire Boulevard, Suite 1918, Los Angeles, CA 90010

המשך לקרוא

הגירה

הדרך לגרין קארד נעשתה ארוכה יותר

Published

on

לאחר קמפיין אינטנסיבי נגד מהגרים בלתי חוקיים – בעיקר היספנים נטולי אשרות עבודה שהסתננו ממקסיקו – ממשל ארה"ב פרסם תקנות שיקשו על שוהים חוקיים לקבל גרין קארד אם פנו אי-פעם לקבל סיוע ממשלתי, למשל תלושי מזון, או אם יש סיכון שינסו לקבל סיוע כזה בעתיד

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ – שהשתית את מסע הבחירות שלו ואת השנתיים וחצי הראשונות של נשיאותו על מאבק ציבורי לבלימת ההגירה הבלתי חוקית לארה"ב – עולה מדרגה. לאחר קמפיין אינטנסיבי נגד היספנים נטולי אשרות עבודה, שמסתננים לארה"ב ממקסיקו, פרסם ממשל ארה"ב תקנות שיקשו במידה משמעותית על שוהים חוקיים לקבל גרין קארד אם פנו אי-פעם לקבל סיוע ממשלתי, למשל תלושי מזון או ביטוח רפואי למעוטי הכנסה, או אם יש סיכון שהפונים יפלו למעמסה על כתפי הציבור בעתיד.

התקנות החדשות הן מאמץ להסיט את מדיניות ההגירה האמריקאית משיקולים הומניטריים למתן גרין קארד, בעיקר שיקולי איחוד משפחות, לשיקולים שמדגישים את כישוריו של המהגר הפונטציאלי ואת יכולתו המשוערת לתרום למשק ולחברה בארצו החדשה. התקנות ייכנסו לתוקף באמצע אוקטובר ולא יחולו על אזרחים.

קן קוצ'ינלי, המנהל בפועל של שירותי ההגירה והאזרחות, אמר במסיבת עיתונאים בבית הלבן, כי יוזמת הממשל נועדה להבטיח שמהגרים חדשים לא יהיו נטל על משלמי המסים האמריקאים. לדבריו, "אנו רוצים שהאנשים שמגיעים לארץ הזו יוכלו לדאוג לעצמם; זה רעיון הליבה של החלום האמריקאי. הוא טבוע עמוקות בהיסטוריה שלנו, ובעיקר בהיסטוריה שקשורה בהגירה חוקית לארה"ב".

הכנסות גבוהות ושליטה באנגלית

טראמפ מעולם לא הסתיר שהמהגרים האידאליים בעיניו הם בעלי כישורים, עם הכנסות גבוהות או פוטנציאל להכנסות כאלה. הם אף צריכים לשלוט באנגלית. בהצהרה בעבר, ארצות המוצא של המהגרים האידאליים אינן לדעתו "מדינות של חור בתחת". וכך, אמצעים כספיים, רמת חינוך, גיל ושליטה באנגלית יקבלו משקל כבד יותר במערכת השיקולים למתן גרין קארד, קרש הקפיצה לקבלת אזרחות.

חוקי ההגירה בארה"ב כוללים זה מכבר סעיפים לסינון זרים שעלולים להפוך לנטל על הציבור. אך התקנות החדשות מרחיבות את ההגדרה של "נטל" כזה ומעמידות לפני הפונים מכשולים ביורוקרטיים בדרך להשגת הגרין קארד. קוצ'ינלי אמר כי מדובר למעשה במאמץ לקבוע אמות-מידה מדויקות לסעיפי חוק נטולי אמות-מידה כאלה. "באמצעות התקנות שמונעות הפיכת מהגרים לנטל על משלמי המסים, מבקש ממשל טראמפ לאכוף את האידאלים של אחריות אישית ושל יכולת הפרט לקיים את עצמו, ולהבטיח בכך שהמהגרים החדשים יהיו אזרחים מוצלחים בארצם החדשה", אמר קוצ'ינלי. "הממשל מקדם את ההיסטוריה המשותפת שלנו ומדגיש את הערכים שיכולים להפוך את החלום האמריקאי למציאות".

ארגונים שמקדמים זכויות מהגרים הודיעו כי ייאבקו בתקנות החדשות בבית המשפט. אחד מהם, National Immigration Law Center בלוס אנג'לס, הכריז כי התקנות החדשות הן "מאמץ לעצב מחדש את מערכת ההגירה כדי לשלול זכויות מאנשים שאינם לבנים ולהפלות לטובה את העשירים".

פסל החירות נגרר למאבק

ברקע הוויכוח על מדיניות ההגירה בארצות הברית, המנהל בפועל של רשות ההגירה והאוכלוסין, קן קוצי'נלי, אמר כי הפואמה החקוקה על פסל החירות בניו יורק, המזמינה את "ההמונים הכמהים לנשום כבני חורין", האומללים" ואת "חסרי הבית" אל ארצות הברית, מתייחסת אל "אנשים המגיעים מאירופה". בראיון לרשת CNN הסביר קוצ'ינלי כי כוונת המשוררת – אמה לזרוס היהודית-אמריקאית – הייתה לאירופאים המגיעים מ"חברות מבוססות מעמד בהן אנשים נחשבו לאומללים אם לא השתייכו למעמד הנכון".

אמירותיהם של טראמפ וקוצ'ינלי עוררו זעם בקרב דמוקרטים ותומכי הגירה שטענו כי מדיניות זו מפלה מהגרים ממדינות עניות באמריקה הדרומית ובאפריקה. פסל החירות מהווה את אחד מסמליה של אמריקה וערכיה.

מוקדם יותר נשאל קוצ'ינלי בראיון לרשת NPR אם המילים "הבו לי את בניך היגעים, העניים", הפותחות את הפואמה "הקולוסוס החדש", הן חלק מהאתוס האמריקאי. על כך הוא השיב: "הן בהחלט כן. הבו לי את בניך היגעים, העניים המסוגלים לעמוד על שתי רגליהם מבלי שיהפכו לנטל ציבורי".

המשך לקרוא

אירועים

גאוות הרומנים: ננסי ברנדס חוזר ללוס אנג'לס

Published

on

ב-10 בספטמבר במועדון המארק בפיקו; צחוק טוב לבריאות, תתכוננו

הבדרן והמוזיקאי ננסי ברנדס חווה ניסים רבים, מקפיד להיות עליז ומבדח, ולוקח את עצמו בפרופורציות. אבל זה אצלו בדם; הוא לא יכול להניח לך לרגע בלי איזה ויצ או פואנטה משעשעת. בעוד שבועיים הוא נוחת באל-איי לתת גוד טיים לקהילה הישראלית. ליתר דיוק ב-10 בספטמבר, במועדון המארק המפואר בשדרות פיקו, בשבע וחצי בערב. נא לא להידחף יש מספיק מקום לכולם.

ברנדס, יליד רומניה ובן יחיד להורים מאוד מוסיקליים, עשה עלייה בגיל 27 בגפו וגר כיום בתל אביב. מנישואיו הראשונים יש לו שתי בנות גדולות ומינשואיו האחרונים, יש לו בן ובת קטנים והוא גם סב לשלושה נכדים. ברנדס שימש כמנהל מוסיקלי של אמנים מהשורה הראשונה, חתום על למעלה מ- 3000 עיבודים מוזיקליים, זכה בפרס האוסקר הישראלי, כתב מוסיקה לסרטים ישראלים, ניצח על התזמורת באירוויזיון וכיום הוא מציג מופעי סטנד-אפ ומופעי ראווה מוזיקלים עם הפילהרמונית.

את פרסומו כקומיקאי רכש בשנים שבהן התארח בתוכנית הטברנה שהנחה שמעון פרנס. שם נפל לו האסימון שהוא לא רק כישרון מוסיקלי, שאף זכה בפרס האוסקר הישראלי בתחום המוסיקה לסרטים (טיפת מזל, אבא גנוב) אלא גם מנפיק בדיחות במבטא רומני מובהק.

בימים אלה הוא מריץ מופע חדש עם שימי תבורי, ומגשים חלומות ישנים: לנגן בפסנתר, לנצח על תזמורת סימפונית, לשלב שלוש זמרות אופרה וקטעי סטנד-אפ עם חבר מיוחד.

ברנדס, בגובה 1.90 ס"מ, שהחיים הם במה עבורו ובעיניו צריך הרבה הומור וגם טיפת מזל.

בשנתיים האחרונים דיברנו יותר ממאה פעמים ונפגשנו פעמיים. ננסי ברדיס הוא אחד שאתה רוצה לשמור על קשר עימו, וזה עושה לך רק טוב. הוא מתחיל את הופעת הסטנד-אפ שלו מהרגע שנפגשנו…

לרגל הפריצה – ראיון עם ננסי בגיליון הבא. תכינו את שרירי הצחוק!

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות