קהילה
קדחת ריקודי העם בלוס אנג׳לס: ״כאן זה גן עדן וחווה רוקדת עם התפוח״
ריקוד הוא חלקיק אטומי תזזיתי הנע במעגלים במולקולת התרבות האנושית מאז שההומוספיאנס החל מזיז את אגן הירכיים שלו שלא למטרת ריצה אחר הציד או טקסי ‘וודו׳. הריקוד היה מאז ומתמיד הבעה של חיוניות, וצורך ראשוני בעיצוב התרבותי האנושי; התפיסה העצמית שלנו כבני אדם, המבטאים בכך רגש, שייכות לאומית וקשר לדת מסויימת. מאז ומתמיד התנועה המשותפת בקבוצה אחת מראה על הקשר והזהות או הנתק והניכור, יחד עם טקס חברתי או הנאה פרטית וההווי של אותה החבורה.
בישראל, המסר החברתי של הריקוד והמחול אופיני לקבוצה מסוימת ומשדרת את השייכות והזהות שלה. התרבות שלנו התפתחה בארץ יחד עם הסגנון והמאפינים של המחול מאז ימי החלוצים דרך האופנה ״הצברית״ ועד המחול המשוכלל היום.
בראשית היו החלוצים שנטשו את מולדתם ותרבותם ובאו לישראל להקים חברה חדשה עם הווי חדש, שפה חדשה וגם להמיר את ריקודי התורה בבית הכנסת לריקוד חדש שמבטא את הקשר לאדמה רגליים יחפות), הגיבוש החברתי (כתף נוגעת לכתף), מעגלים-מעגלים, עבודת האדמה (הנפת אלומות וביתוק הקרקע הבתולה).
והנה נוצר ריקוד ישראלי חדש ומלהיב, ״ההורה״ קלת הרגליים ומשלהבת היצרים, הקצב המהיר, הרגליים המתעופפות, שותפות אמיצה, ידיים שלובות, זמר מהיר, ערגה וחדווה וריקוד אקסטזי עד כלות הנפש.
אין ספק כי המאורע המכונן ונשמר ביותר בזכרון הקולקטיבי הישראלי הוא ההתפרצות ה״ספונטנית״ של מעגלי הורה עצומים ברחבי המדינה עם השמע ברדיו דבר ההכרזה באו״ם על הקמת המדינה. אלפים נהרו לרחובות וביטאו שמחתם במחולות שמחה המונית וצביטת עלמות החן העבריות. במהלך שנות החמישים והשישים התמסדו להם מסגרות עממיות שהנציחו את ריקודי העם הישראלים כגון פסטיבלי דליה, כרמיאל ודומיהם ושולבו ריקודי זוגות, צעדים תימניים, ואתנים אחרים.
האידאלים החלוציים של אותה תקופה השתקפו בשירי המחול כגון ״מים מים״, ״קומה אחא״ ,״זמר לך מכורתי״, ״ישושום מדבר וציה״. גם להקות מחול רשמיים וחצי רישמיים נוסדו בחסות המוסדות וייצגו את הנס הציוני והצבר בהיר הבלורית והטוהר. להקת ״כרמון״ ,״ענבל״ ,״הדסים״, ״בת שבע״ ו״הפועל תל-אביב״ נשלחו לגולה להביא תרומות לנטיעת עצים ביערות חבל עדולם ולכיש. אתוסים צבריים חלוציים שולבו באלמנטים תנ״כיים לבסס את זיקתינו לאדמת הקודש לה הקדשנו את חיינו ב״אדמה אדמתי״, ״ויבן עוזיהו״, ״שיבולת בשדה״ ועד ״בוא איתי אל הגליל״.
אהבנו את ארצנו, התפלשנו בנופיה, כבשנו את משעוליה ותינינו אהבה לבנותיה בחגוי הסלע. אני, חברי וחברותי נשבענו לה אמונים, התארסנו לה בדמינו, ותמהנו מה הפירוש ל״רוח רב את חרבוניך הרתיח״, אבל היא היתה ״רחומה עד מותי״, וגם אז ה״לב את נדרו לא הרתיע״.
באותה תקופה הצטרפנו לתנועות הנוער החלוציות בהמונינו, כבר עלתה חתימת שיער על שפתותינו והבנות הנצו ניצנים. יצאנו לשוט את הארץ לאורכה ורוחבה ועלינו ל״ראש ההר שם הדרך מתפתלת״, ראינו ב
עיניים כלות את ״שיירת הרוכבים״, והעפלנו על גב הסוס ״בדרך לתבור״.
לאט לאט נשחקה האקסלוסיביות של ריקודי העם, הפסקנו לשלב ידיים והתחלנו לדחוף ידיים, ריקודי המעגל התחלפו בריקודי זוגות. העסק החל להתחמם, אלמנטים ״סלונים״ חדרו לתרבות העברית חלוצית שלנו, יצאנו לתרבות זרה, התפקרנו. פרמנו את השרוכים האדומים של החולצה הכחולה וחפנו בשקיקה את החזון שניגלה לעינינו העצומות לרווחה. מסורת המחולות והריקודים ההמוניים ניגפו בפני ריקודי חברה ״סלוניים״, לא עוד ״אל גינת אגוז״, שנשכח, ״בושם לימון ניצת התפוח״ התפוגג, ו״בפרדס ליד השוקת״ הקימו גן אירועים.
בעשר השנים האחרונות ריקודי העם הפכו למחולות עם המוניים, הנרקדים באולמות ספורט ואודיטוריומים גדולים ונראה שיש להם עדנה, חלקה לדור הפלמ״ח ותש״ח שעדיין לא נסה ליחתו וחלקה לצעירינו גמישי המותן שמצאו פלטפורמת ביצועים לפתות את המין היפה.
בשיחת טלפון נרגשת וצלילי מחול ברקע שאלתי את אחד מהאורים והתומים של המרקידים בישראל, ירון מישר – מה קורה פה? ״המדריכים ומחברי הריקודים רואים בריקודי עם מוצר בידורי – שעשוע להמונים ומקום עבודה בלבד״, הוא עונה. ״ריקודי עם כתרבות, פולקלור, קשר לשורשים ולהיסטוריה, לאדמה, ולמועדי ושירי ישראל – הולכים ונעלמים. ריקודי עם כתרבות של ביחד, שיוויון ואחדות, ופשטות ולמעשה כל מה שהכותרת ״ריקודי עם״ מכילה בתוכה – כבר לא קיימים. אפילו בבתי ספר תחת ״ריקודי עם״ נלמדים ריקודי שורות לצלילי מוזיקה לועזית״.
ישראל יעקובי, מורי ורבי, שיצא לגמלאות לפני מספר שנים, והיה מרקיד אותנו מאז שנות השבעים בשדרות ווסטווד 2244, חולק על דעתו של מישר וטוען בצעד תימני כפול ש״כבר בתחילת הדרך כל ריקודי העם היו למעשה יבוא אישי מעורב בצעדי ריקוד בדואים. אלו מסורות אירופאיות, עיראקיות, תימניות וספרדיות. המילים בשירים הללו היו מעוברתות ולא מקוריות כי היוצרים הביעו את הרקע התרבותי ממנו באו. לכן לדעתי אין הבדל בין אז לעתה, השוני הוא בסוג המוזיקה שכל דור בוחר להתחבר אליו״.
קהילה
"לא לריב" : הלהיט של הקיץ בלוס אנג'לס הישראלית
צוות מתנדבים משקיען ומוכשר, במאית-מפיקה משוגעת לעניין, חצי שנה של חזרות אינטנסיביות – וערב בכורה שלא היה מבייש את התיאטרון הקאמרי או הבימה בתל אביב • The Jewish Hebrew stage מעלה במהלך החודש קומדיה שנונה – רגע לפני הטיסה השנתית ארצה שתהייה הפעם עם חיוך גדול • את ההצגה הזו פשוט אסור להחמיץ – הזמינו כרטיסים עוד היום!
בשבוע שעבר זה סוף סוף קרה: לאחר חצי שנה של חזרות, אודישנים שהחלו עוד בתקופת הקורונה וקאסט שהתחלף בגלל אילוצי קורונה ולוחות זמנים - עד שנבחר הקאסט המתאים ביותר להצגה "לא לריב " מאת גור קורן – ההצגה עלתה על הבמה של ת'יאטר ווסט בלוס אנג'לס. הקהל מילא את האולם, הבטן של העוסקים במלאכה התהפכה והתכווצה מהתרגשות, המסך הורם וסוף סוף זה קרה.
אירוע הפתיחה והצגת הבכורה היו חגיגיים במיוחד; באירוע נכחו תומכי התיאטרון אלו שתרמו כספים על מנת שהתיאטרון יוכל להתקיים, משפחות השחקנים, נציגי הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס, אורחי כבוד -שחקנים שכבשו את הבמה ואת הלב בהפקות קודמות של התיאטרון – וקהל נפלא שהגיע לתמוך ולהינות. כל המשתתפים נהנו מכיבוד כיד המלך וקינוחים נפלאים לאחר ההצגה.
הקומדיה "לא לריב", פרי עטו של המחזאי והשחקן גור קורן, כתובה בשנינות קולחת ורצופה הומור נפלא אבל גם ברגעים מרגשים, את ההצגה הפיקה וביימה אורי טייאר- דינור והיא מספרת את סיפורם של שלושה אחים שנחשפים במשרדו של עורך דין ביטון לצוואה של אביהם שמגלים שאת בית ילדותם עומדת לרשת מישהי שהם לא מכירים.
את שלושת האחים משחקים יורם נחום, ממקימי התיאטרון, שזכור לנו משבע הפקות קודמות של התיאטרון; טלי מלילי, שהיא הפתעה בימתית מוכשרת בטירוף, שהגשימה חלום ילדות לשחק בתיאטרון ועושה עבודה יוצאת מן הכלל; ויוסי זגורי, ששיחק בעבר ונותן תפקיד הומוריסטי נפלא, המוסיף צבע ייחודי לבמה.
את תפקיד עורך הדין ביטון משחק יובל פלמון, שהוא קומיקאי בחסד עליון וזו ההפקה השלישית של התיאטרון בה הוא לוקח חלק.
עידית תדמור בן-צבי השקטה והביישנית, שבעבר היתה מגיעה לראות הצגות של התיאטרון, חיכתה להזדמנות לעמוד על הבמה בפעם הראשונה ולצאת מאיזור הנוחות ולהראות לעולם כמה שהיא מוכשרת ונפלאה. עידית משחקת את יפית אטיאס הנהדרת ומפגינה כישרון מובהק.
אליזה שמריץ נזירי רגילה להיות על הבמה אבל בעיקר להנחות ערבי בידור ולשיר והיא הרכש האחרון שנכנס להפקה. אליזה מבצעת תפקיד כפול ומאתגר ועושה זאת בחן משעשע ובמקצועיות.
נאלצו לוותר על כישרון ענק
התיאטרון הישראלי The Jewish Hebrew stage הוקם כבר בשנת 2006 והפך לעמותה ללא מטרות רווח בשנת 2008 . התיאטרון העלה עד כה את ההצגות "ממשלת נשים", "החולה המדומה", "הילד מאחורי העיניים", "משפחה חמה", "אישה בעל בית", ו"קח את אבא שלך ולך לעזאזל "
ובתחילת שנת 2020 הועלתה ההצגה "מבקר המדינה" שהייתה להצלחה ענקית ואף הוזמנה להופעות מחוץ לאל.איי – אך בדיוק פרצה מגיפת הקורונה וגדעה את ההצלחה ויחד איתה שיתקה את פעילות התיאטרון .
אורי טיאר-דינור מייסדת התיאטרון שהפיקה את כל ההצגות וביימה את חלקן ואף שיחקה בחלק מן ההפקות, משתפת על הפיספוס שהתיאטרון חווה עם פרוץ מגיפת הקורונה: "ההזדמנות לצאת עם ההצגה לערים אחרות ולפרוץ את גבולות אל.איי ולזכות להכרה חוצת גבולות היה מבחינתנו חלום שהחל לקרום עור וגידים.
"אבל כניראה שהיקום בחר לעולם אחרת עם התפרצות מגיפת הקורונה ואחרי תקופת מנוחה התחלנו לעבוד על 'לא לריב' , את האודישנים והקריאות הראשונות התחלנו עוד בתקופת הסגר".
לשאלתי איך נבחרה ההצגה "לא לריב" אורי משתפת כי שנים שהיא בקשר עם המכון למחזאות ישראלית בתיאטרון הקאמרי ותיאטראות שונים בארץ והיא מקבלת לידיה מידי שנה מבחר מחזות מהם היא בוחרת את מה שמתאים ביותר לקהילה שלנו .
אורי: "הפעם כבר ידעתי שההצגה הבאה תהיה 'לא לריב' של התיאטרון הקאמרי בת"א, יעל מפציר בוצר שחקנית והקומיקאית המופלאה ששיחקה ב'קח את אבא שלך ולך לעזאזל' ראתה את ההצגה הזו והמליצה עליה. היא הציעה לביים אך החיים כמו החיים. יש להם תסריט משלהם ויעל עזבה את אל.איי, קוביד חגג והכל הוקפא".
כעבור תקופה, כשאורי כמו כל העולם הרגישה שאפשר להתחיל לחזור לשיגרה היא החלה לעבוד שוב על "לא לריב" .
אורי פנתה למוטי סוויסה, הזכור לנו בתפקיד ראשי מההצגה מבקר המדינה ויחד הם החלו לעבוד על ההצגה ולביים. גם כאן נאלץ התיאטרון לוותר על כישרון ענק כאשר מוטי (מוטיס) פתח את מועדון הקעקועים Arista וצריך היה להשקיע זמן בביזנס.
"עברנו הרבה גילגולים עם ההצגה הזאת ואני עומדת כאן ומתרגשת לראות שזה סוף סוף קרה", אמרה אורי בערב.
כשהקהל רואה שעה וחצי של הצגה על הבמה הוא לא יודע כמה חודשים, שבועות ימים ושעות הקאסט משקיע.
זה מתחיל מקריאה חוזרת יום אחרי יום של הטקסט, לימוד של הדמויות "על מנת לתת משחק טוב ואמין חייבים ללמוד את הדמות ולהרגיש אותה, אתה מרגיש מישהו אחר ומסוגל לא סתם להזדהות איתו אתה ממש מרגיש הוא, אני לגמרי איילת המורה", אומרת טלי מלילי, שמשחקת את איילת ברקאי בהצגה.
התרומה של רוחמה ג'רבי
החיבור לדמות מעבר למה שרואים על הבמה זה תהליך חשוב מאוד שדורש הרבה זמן. אחרי קריאה אינסופית, והזדהות מוחלטת עם הדמויות, מתחילים העמדה של הדמויות ואת ההצגה עצמה. כל תנועה על הבמה, כניסה ויציאה, הנפת יד, או רגל דורש חזרות ושום דבר שעל פניו נראה טבעי אינו מובן מאליו.
עוזרת הבמאית רוחמה ג'רבי היא מי שעוזרת בשנים האחרונות מאחורי הקלעים, אבל דואגת שמה שאתם רואים על הבמה יהיה מוצר מצויין והיא יד ימינה של ההפקה כולה ולא רק של הבימאית,ולא פעם לוקחת את המושכות לידיים. רוחמה מנהלת הבמה ועוזרת ההפקה כבר שלוש הפקות והיא חלק בלתי נפרד מתיאטרון.
"הרבה אנשים עובדים יומם וליל על מנת שיהיה לנו תיאטרון מקומי, חשוב לשמר תרבות ישראלית וליצור תרבות מקומית. הכי קל זה להביא הפקה מוכנה מהארץ בלי כל הלחץ והעבודה הקשה אבל חשוב שלא נהיה רק קהל, ושנהייה קהילה שמייצרת תרבות, זה חלק משימור הזהות היהודית ישראלית שלנו ואני רואה בכך שליחות", אומרת אורי .
השחקנים עובדים בהתנדבות ומשקיעים מאות שעות; אבל כשמגיעים 160 איש להצגת הבכורה לקהילה ולספונסרים, האולם מלא, ולאחר ההצגה קוטפים מחמאות בלי סוף והרשתות החברתיות מוצפות בביקורות נפלאות – אנחנו יודעים שעשינו משהו טוב וכיף לנו שיש כאן תרבות מקומית.
אז אם שאלתם מתי ההצגה הבאה ?!
זה עכשיו!
The Jewish Hebrew stage מציג –
״לא לריב״.
לרכישת כרטיסים:
טלי ספיר קסטלמן 310-557-6425,
ורד כהן, 310-907-6069
התבקש לצאת ממשחק פוקר – ונרצח במטח יריות אקדח: פרטים חדשים על נסיבות מותו של הישראלי אמיל לחזיאל בהוליווד הילס
פיצוץ נדל"ני במאות מיליונים: התנגדות השכנים גרמה לביטול הסכם המכירה של 'אמריקן ג'ואיש יוניברסיטי' בבל אייר
נתניהו: "הוא היה חבר גדול של ישראל, שאין שני לו"; המטיף האוונגליסטי הנודע פט רוברטסון מת בגיל 93
תל אביב – בין עשר הערים היקרות בעולם לרילוקיישן; ניו יורק עקפה את הונג קונג, ירושלים מחוץ לרשימה
גולש העלה תמונה פארודית של מאסק כתינוק שנוצרה במחולל בינה מלאכותית. המיליארדר השיב בטוויטר: נראה שקצת הגזמתי
לאחר החיבוק החם לסרטו החדש בפסטיבל קאן ולפני יומולדת 60: ג'וני דפ במסר נוקב לתעשייה ההוליוודית
"לא לריב" : הלהיט של הקיץ בלוס אנג'לס הישראלית
מגלה את אמריקה: ליאו מסי ישחק בשלוש השנים הבאות באינטר מיאמי, קבוצתו של דייויד בקהאם
מיהי הכוכבת ההוליוודית מנטפליקס שקיעקעה על גופה "חומוס" אחרי ביקור בתל אביב?
סכסוך בין שחקני פוקר? תושב אשקלון לשעבר נורה למוות בחזית בית בהוליווד הילס; הותיר אישה וילדים בארה"ב ובישראל
לאס וגאס: 200 משתתפות מרחבי ארה"ב בטורניר מאמאנט, בו הצטיינו הקבוצות מלוס אנג'לס
ניסיון שוד אלים באמצע היום: השודדים פתחו באש לעבר תכשיטן שנהג בבנטלי בשרמן אוקס
אחרי שרכש בית בהוליווד הילס ב-25 מיליון דולר: הזוכה ב-2 מיליארד דולר בלוטרי מואשם שגנב את הכרטיס
עו"ד או Paralegal?
התבקש לצאת ממשחק פוקר – ונרצח במטח יריות אקדח: פרטים חדשים על נסיבות מותו של הישראלי אמיל לחזיאל בהוליווד הילס
עושים "עליה": אתם לוקחים ונהנים וקובעים את המחיר
-
Featuredחודש 1 agoטרגדיה מקומית: יזם ישראלי בן 38 מוודלנד הילס נהרג בהתרסקות מטוס ססנה באזור מולהלנד דרייב
-
Featured3 שבועות agoמיהי הכוכבת ההוליוודית מנטפליקס שקיעקעה על גופה "חומוס" אחרי ביקור בתל אביב?
-
Featured2 ימים agoסכסוך בין שחקני פוקר? תושב אשקלון לשעבר נורה למוות בחזית בית בהוליווד הילס; הותיר אישה וילדים בארה"ב ובישראל
-
קהילה3 שבועות agoלאס וגאס: 200 משתתפות מרחבי ארה"ב בטורניר מאמאנט, בו הצטיינו הקבוצות מלוס אנג'לס
-
Featured4 שבועות agoניסיון שוד אלים באמצע היום: השודדים פתחו באש לעבר תכשיטן שנהג בבנטלי בשרמן אוקס
-
Featured2 שבועות agoאחרי שרכש בית בהוליווד הילס ב-25 מיליון דולר: הזוכה ב-2 מיליארד דולר בלוטרי מואשם שגנב את הכרטיס
-
קהילה4 שבועות agoעו"ד או Paralegal?
-
Featured14 שעות agoהתבקש לצאת ממשחק פוקר – ונרצח במטח יריות אקדח: פרטים חדשים על נסיבות מותו של הישראלי אמיל לחזיאל בהוליווד הילס