״הכותל הוא מאוד מרכזי בחיים שלנו״ - שבוע ישראלי
Connect with us

Featured

״הכותל הוא מאוד מרכזי בחיים שלנו״

Published

on

חנן סביון וגיא עמיר הם יוצרי וכוכבי ‘מכתוב׳ שמשודר בענקית הסטרימינג נטפליקס אחרי שהביא לאולמות הקולנוע 600 אלף ישראלים • מ׳עספור׳ עד לסטיב וצ׳ומה – ״אנחנו אוהבים לספר את הסיפור של ירושלים, של האנשים הפשוטים, של הישראליות ושל החום של הישראלים״ • ראיון בלעדי

מאת: אלעד מסורי צילום: עידן מילמן

אם למישהו עוד היה ספק שאנו עדים לתקופת הרנסאנס של הקולנוע הישראלי בארצות הברית, כל שעליכם לעשות הוא פשוט להקליק על רשימת הסרטים המומלצים של NETFLIX. שם, בין ׳פאודה׳, ׳מוסד 101׳ ו׳בני ערובה׳׳ תוכלו למצוא החל מהחודש את ׳מכתוב׳ – סרט הקולנוע הישראלי המצליח שכבר מככב ברשימת הקומדיות המומלצות של ענקית הסטריימינג העולמית.

׳מכתוב׳ של הבמאי עודד רז הביאה לבתי הקולנוע בישראל קרוב ל-600 אלף צופים – הישג קולנועי ותרבותי אדיר שהתרחש בפעם האחרונה אי שם באמצע שנות ה-80 עם ׳שתי אצבעות מצידון׳ בכיכובו של אלון אבוטובול. סימנים ראשונים להצלחה המטאורית של הסרט הורגשו גם כאן, בלוס אנג׳לס, כאשר ״מכתוב״ התקבל בהתלהבות רבה בפסטיבל הסרטים הישראלי בעיר. כל הקרנותיו הוכרזו סולד אאוט, והנהלת הפסטיבל הייתה צריכה להוסיף הקרנות נוספות כדי לעמוד בביקוש הגבוה לכרטיסים.

על ההצלחה של ׳מכתוב׳ חתומים במאי הסרט עודד רז, המפיקה אדר שפרן, פירמה פילמס, רוני אברמובסקי והאחים אדרי. אך הכוכבים הגדולים של האירוע הקולנעי הזה הם ללא ספק חנן סביון וגיא עמיר, היוצרים שכתבו את התסריט וגם משחקים את שני התפקידים הראשיים בסרט.

עלילת מכתוב מגוללת את סיפורם של סטיב וצ׳ומה צמד עבריינים מארגון פשיעה ירושלמי מקומי שמסתובבים בעיר וגובים דמי חסות ממסעדות ובעלי עסקים. ביום שיגרתי של ״עבודה״, השניים כמעט מאבדים את חייהם כאשר פיגוע טרור מתרחש באחת המסעדות בהם ביקרו לצורך גביית חסות, מה שגורם להם לחשב מסלול מחדש ולשנות את דרכיהם. סטיב וצ׳ומה מחלטים לפרוש מעסקי הפשיעה, לא לפני שהם מעלימים מבעל הארגון האכזרי 400 אלף ש״ח שגנב מלקוחות תמימים. השניים מחליטים להשתמש בכסף כדי לעשות טוב לאנשים שהם כלל אינם מכירים. הם פוקדים את הכותל ובוחרים להם את ברי המזל מבין מטמיני הפתקים שם, ומגשימים את משאלות ליבם הפרטיות.

על החיבור בין יוצרי מכתוב לנטפליקס אחראי מנהל הצמד בלוס אנג׳לס, תומר שמולביץ, מנג׳ר ומפיק אמנים ששם לו למטרה לקדם תכנים של יוצרים ישראלים בארה״ב ולוקח על עצמו להיות חלק בלתי נפרד מהפקת התכנים שהוא מקדם.

שמולביץ, שידוע בקשריו הטובים עם מגוון במאים ואנשי קולנוע אמריקאים, זיהה את הדרישה לתכנים ישראלים בעיר המלאכים, והחליט לקדם את ׳מכתוב׳ ברחבי ארצות הברית ובעולם. ״את גיא וחנן הכרתי דרך השחקן והיוצר הישראלי עודד פז. הוא חיבר ביננו וזה היה פשוט בינגו. עשינו פגישת הכירות בלוס אנג׳לס ומכאן הכל זרם בצורה הטובה ביותר״, הוא מספר.

״עשיתי הקרנה של הסרט ב׳סוהו האוס׳ ובהמשך מכרתי את זכויות ההפקה לחברה אטלקית שנקראת אינדיאנה פורדקשיין׳ ואז לעוד חברה צרפתית.

הדובדבן הוא כמובן שהסרט מוקרן היום בנטפליקס הענקית. עכשיו אנחנו כותבים את התסריט של ׳מכתוב׳ לגירסה אמריקאית שתשודר בטלוויזיה בארצות הברית. אני אפיק אותה ביחד עם המפיק אדר שפרן בישראל ואת התקציב נותן משה אדרי״.

מכובד אבל לא ג׳וצ׳י

תפסתי גיא עמיר וחנן סביון לראיון טרנס אטלנטי, על הקרייריה המשותפת שהניבה הצלחות גדולות נוספות בדמות ׳עספור׳ ו׳פצועים בראש׳; כיצד הם מקבלים את ההצלחה הבין לאומית של ׳מכתוב׳; על תהליך הכתיבה המשותף שלהם, הצילומים בירושלים וגם מה הם מתכננים לנו בעתיד הקרוב.

איך ההרגשה לפתוח את NETFLIX ולראות את עצמכם?

חנן:״ ואוו זה מרגש. כשהוצאנו את הסרט לא דמיינו שאנשים באוסטרליה או בהודו ישבו לראות את זה. זה פרץ את הגבולות העל דמיוניים של הסרט. יצרנו את ׳מכתוב׳ לקהל ישראלי ופתאום אנחנו מקבלים תגובות באינסטגרם של צופים מכל מיני מדינות בעולם שהתחברו ואהבו את הסרט״.

גיא: ״זו תחושה מדהימה. קיבלנו טעימה מההרגשה הזו כשהזמינו אותנו בשנה האחרונה לפסטיבלים בשיקגו, פאלם ספרינגס ומונטה קרלו. בכולם הסרט זכה בפרס הקהל. בפסטיבל מונטה קרלו השתתפו גם סרטים של בן סטילר, ועדיין זכינו בפרס של שופטי הקהל. זה הישג. בכלל, להיות שם על השטיח האדום היה מרגש. כולם שם דפקו הופעות ואנחנו באנו עם הבגדים שלנו, שזה היה מכובד אבל לא ג׳וצי״.

רוב הצופים פגשו בכם לראשונה כשכיכבתם לצד עוז זהבי ב׳עספור׳, אבל החיבור ביניכם החל עוד הרבה קודם.

חנן: ״כן, המפגש שלי ושל גיא התחיל לפני יותר מעשרים שנה בבית ספר למשחק של ניסן נתיב בירושלים. התקבלנו לאותה כיתת משחק, היינו קבוצה קטנה של אנשים שעברו ביחד שלוש שנים מאוד דחוסות, אינטנסיביות ואינטימיות. בתוך הקבוצה המצומצמת הזו נוצר ביני לבין גיא חיבור מאוד טוב ברמה המקצועית וגם ברמה החברית. התחלנו לייצר דברים ביחד. אני זוכר שהיה ערב בלימודים שנקרא פגע וברח׳ שבו למעשה היינו מבצעים חומרים משלנו, מלבד כל הצ׳כוב הזה שלמדנו. זה היה ערב אחד בשבוע ששחקנים עולים להופיע עם חומרים שהם יצרו. מצאנו את עצמנו ממלאים את הערב הזה על בסיס קבוע, עם חומרים מקוריים משלנו. לקח לנו זמן להבין שמה שאנחנו עושים זו בעצם כתיבה. מאז ׳עספור׳ ועד היום אנחנו ממשיכים עם ה׳פגע וברח׳ הזה, נפגשים, פוגעים ובורחים וזה עובד״.

איך אתם מחלקים את העבודה בינכם?

גיא: ״אני כותב וחנן מפסק״ (צוחקים).

חנן: ״יש כל מיני מודלים של קבוצות כותבים. הכל אצלנו מתנהל ביחד. מעלים רעיון ומה שלא עובר אחד מאיתנו נשאר בחוץ, מה שעובר את שנינו ומדליק אותנו אנחנו נשארים איתו. כל היצירה שלנו מאז ומעולם הייתה משותפת. מעולם לא עשינו איש לביתו. אנחנו לא יודעים איך עושים את זה אחרת אלא תמיד עובדים בדיאלוג אחד עם השני״.

אתם גם חברים מחוץ לעבודה?

חנן: ״כן האמת שיש לנו גם בר ביחד, אז כשאנחנו יושבים בו אנחנו רק שותים בירה ולא מדברים על עבודה״.

איך התחלתם לכתוב את ׳מכתוב׳?

גיא: ״כבר ב׳עספור׳ התעסקנו עם הכותל. בפרק העשירי בסדרה רואים אותנו ביום שבת אחד שאנחנו לא יודעים מה לעשות, אז הדמויות שלנו קטן וניוטון הולכים לשים פתק בכותל. כבר שם אמרנו שיש פה משהו שהוא מעבר לרגע, כי הכותל הוא מאוד מרכזי בחיים שלנו יש בו כוח כזה וזה ישב לנו בראש. ואז הגשנו את הרעיון שלנו לסרט של קומדיה: זה התחיל מהרעיון של מי האנשים שתרצו שיפתחו לכם פתקים שאתם שמים בכותל. בכלל אהבנו את הרעיון שאנשים פותחים פתקים אישיים מהכותל ומגשימים משאלות. אז לקחנו 2 גנגסטרים שהם הכי רחוקים מלעשות משהו טוב, אבל אז הם משתנים ומחליטים ללכת על הרעיון של נעשה טוב ויהיה לנו טוב.

החיבור עם הסיפור של הילד שמחכה שאבא שלו יחזור הביתה הגיע מכיוון ששנינו כבר הורים ואנחנו מתעסקים בחוויה הזו של ההורות והחיבור לקשר ואהבה״.

ההורות בחיים הפרטיים שינתה את היצירה שלכם?

חנן: ״אני בטוח שכן. זה נותן לנו עוד כמה סנטימטרים של עומק ואת המערך שאנחנו צריכים כמו דילמות וכל מיני מצבים של הורים ושל זוגיות. כשאתה רווק ואתה כותב על זוגיות זה הרבה פחות מורכב. כי אתה מתעסק בזוגיות של רווקים והכל הרבה יותר קל. אבל אחרי שאתה חווה הורות והזוגיות שלך עומדת במבחני אמת בחיים, אתה מכניס את זה לכתיבה שלך ויש בך מין בגרות ומורכבות של החיים. החיים מלמדים אותנו הרבה, ובכתיבה זה בטח משמעותי.

״אם אני מסתכל אחורה על הסדרות הראשונות שכתבנו, זה לא במקרה שהן היו סדרות נוער ושאנחנו עסוקים שם בלהצחיק ובלהיות מגניבים, אבל עדיין לא בחיים האמיתיים. רק ב׳עספור׳ התחלנו להתעסק בנושא של צעירים שהם במצב של לפני זוגיות רצינית ולאחר מכן ב׳פצועים בראש׳ וב׳מכתוב׳ הבאנו את הנושא הזה בצורה עמוקה״.

איזו חוויה זכורה לכם במיוחד מהצילומים של ׳מכתוב׳?

גיא: ״צילמנו הרבה בכותל והיינו צריכים לצלם גם את הנשים, למרות שלא נכנסנו לתוך העזרת נשים, עדיין היינו צריכים להתלבש כנשים. בכותל אין לך מקום להתלבש, אז כבר הגעתי לכניסה לבוש כאישה ואיך שהוא עברתי את הבידוק כאישה. היה איזה רגע שחנן התקרב לכיוון העזרת נשים ומישהי כנראה קלטה את המבט שיש לו בעיניים ואת הגבות והבינה שחנן הוא לא בדיוק אישה… ברחנו מהר החוצה והיא הלכה להזעיק את כוחות הבטחון ואמרה להם שהיא ראתה מחבל. פתאום ראינו חיילים רצים לכל מיני כיוונים ומחפשים את ‘האישה׳ שהסתובבה בעזרת נשים של הכותל״…

מרגישים את הקהל

סטיב וצ׳ומה מתוך סצינת הפתיחה של ׳מכתוב׳

ההצלחה של ׳מכתוב׳ שברה את השיא של ׳שתי אצבעות מצידון׳. הישג מרשים.

״כן, מכתוב חזר על ההישג שהתרחש לפני יותר מ-30 שנה. ואנחנו מדברים על ימים שהיה רק ערוץ אחד וללכת לקולנוע זה היה אירוע. זה היה מפתיע ומרגש כשקיבלנו דיווח על המספרים שעולים. רק ביום הקולנוע הגיעו 25 אלף איש לראות מכתוב״.

גם ׳עספור׳ וגם ׳מכתוב׳ הם סיפורי הצלחה יוצאת דופן, יש לכם נוסחה מיוחדת?

גיא: ״אני לא יודע לשים את האצבע איך זה קרה. למשל את ׳עספור׳ הורידו מה-VOD למעלה מ80-מיליון פעמים. ל׳פצועים בראש׳ היו למעלה ממיליון הורדות לפרק. אני חושב שזה השילוב של משהו בין קומדיה לדרמה, כאילו אנחנו מכניסים את האמת בתוך הקולנוע. קשה לשים את האצבע כי אנחנו לא מכוונים לקהל אלא למה שאנחנו רוצים לראות, יכול להיות שאנחנו מרגישים את הקהל. אנחנו אוהבים לספר את הסיפור של ירושלים, של האנשים הפשוטים את הישראליות ואת החום של הישראלים. יש בנו משהו אחר ונראה שהקהל אוהב את הדמויות שאנחנו בונים״.

ההצלחה של ישראלים בהולוויד גורמת לשחקנים בארץ לחלום בגדול?

גיא: ״בהחלט. מה שגדל גדות עושה ומה שליאור רז ויוצרי פאודה עושים פותח דלת מטורפת לישראלים. יש ביקוש לתוכן ישראלי, זה התחיל עוד לפני אבל עכשיו הביקוש נמצא בשיא. העולם מחפש תוכן טוב ובארץ, בגלל איך שאנחנו בנויים, בלב המהומה, אנחנו עושים הרבה רעש. אז יש פה תוכן מדהים שמתחיל לצאת החוצה.

״גם בנטפליקס אנחנו רואים שהם מאפשרים לפרצופים אחרים להגיע למסך. יש מגוון רחב של סדרות, שחקנים וסיפורים. יש גם את פסטיבל הסרטים הישראלי שזה פרוייקט מיוחד של מאיר פיינגשטיין שהוא איש מדהים שנותן במה לכל כך הרבה פרויקטים מישראל״.

כוכב אמריקאי שהוא מודל לחיקוי בעינכם או שהייתם רוצים לעבוד איתו?

מנהל האמנים הישראלי באל-איי, תומר שמולביץ

גיא: ״אין לי מישהו שהוא מודל לחיקוי, אבל יש אנשים כמו סטיבן ספילברג לדוגמא שיצא לי לפגוש בעבודה על ׳מינכן׳ וזו הייתה הגשמת חלום מטורפת. כמובן שאני חולם לשתף איתו שוב פעולה בסרט גדול״. חנן: ״הדמות הקולנעית שאני חולם לשתף איתה פעולה היא גיא עמיר…״ גיא: ״וואיי יצאתי חרא עכשיו כי אני אמרתי ספילברג״… (צוחקים).

חנן: ״טוב, אז אני רק אוסיף שאני מאוד אוהב את סטיב בוסמי בגלל שהוא הרבה יותר משחקן. הוא כותב ומביים בעצמו, בין השאר את יצירת המופת ׳הסופרנוס׳. הוא שחקן וורסטילי שיודע לרגש״.

מה התוכניות לעתיד?

גיא: ״אנחנו כותבים סידרה, סרט וגם מחזה חדשים. הכל במקביל ופתאום משהו יכול לתפוס תאוצה. אבל בקטע של לנצח את המנחוס אנחנו לא אומרים על מה. כשמשהו ייצא – אז נדבר על זה, אסור להתעסק עם הגורל. כל יצירה שלנו היא סוג של פלא עבורנו שאנחנו לא ממש שולטים בזה או מבינים איך זה קורה. רק נאמר, שאנחנו מקווים שבקרוב נוכל לדבר איתך על הדבר הבא״.

Featured

"אקסיוז מי – אתה מדבר עברית?"

Published

on

ראיון עם הקומיקאית סיגל כהנא לרגל השתתפותה בארוע חגיגת העשור לארגון מת"י, מרכז תרבות ישראלי בלוס אנג'לס

סיגל כהנא. ילדות בניחוח בתי הזיקוק

איך בכלל התחלת לעשות סטנדאפ?

"כבר מילדות ניסיתי להצחיק את כולם: בכיתה, במשפחה. חיקיתי את האנשים במשפחה ולמעשה, עד היום אני עושה את זה! עכשיו הילדים שלי מפחדים ממני כי הם לא רוצים שאביך אותם לפני אנשים אחרים אבל זה בערך מה שאני עושה בכל הזדמנות. אני גם ילדה שלישית, אז הייתי חייבת לדחוף את עצמי כל הזמן ולמצוא את מקומי במשפחה. הדרך הכי טובה שמצאתי היה להיות מצחיקה.

מאיפה את בארץ, איפה גדלת ואיך התחיל הרומן שלך עם ארצות הברית?

"גדלתי בלב המפרץ בקריית אתא: ילדות שמלווה בניחוח בתי זיקוק. כל נסיעה לחיפה או מהבית שלי הייתה דרך בתי הזיקוק והריח. וואו, הריח היה כל כך מסריח שזו הייתה התחנה שכולם הרשו לעצמם לשחרר גזים כי ממילא הריח מבחוץ היה מתערבב עם הפנים של האוטובוס…"

"השנים הכי יפות שלי היו בתיכון רוגוזין בקריית אתא. היינו חבורה של השווים והשוות בכיתה, כולם הוציאו רישיון נהיגה ודפקו לאבא את האוטו. אהבות ראשונות, מועדוני דיסקו עם בילי ג׳ין, בחיפה, עכו, נהריה, אוהלים בטבריה, בגרויות בלי ללמוד יותר מדי. את מסיבת הסיום של כיתה י״ב לא אשכח לעולם כי מבחינתי שם, בשנים האלו, גיבשתי את היכולות שלי כקומיקאית; במסיבת הסיום הכנתי מופע שלם של חיקויים של כל המורים בתיכון ומספר שירים, עליתי לפני כל ההורים, המורים התלמידים ומנהל בית הספר ונתתי את מופע הבידור הראשון שלי, כולל נקמה קטנה בלי צנזורה שהיתה חיקה ביותר".

מה עשית אחרי הצבא?

"למדתי בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת ת"א, סיימתי תואר ראשון והחלטתי שזה הזמן לפרוס כנפיים ולטוס לעיר הגדולה. לפני 16 שנה הגעתי לניו יורק כדי ללמוד משחק בסטודיו של לי שטרסברג ותוך כדי הלימודים כתבתי מופע קומי שנקרא: "אקסיוז מי – אתה מדבר עברית?", פארודיה על חיי הישראלים בארה"ב: רק מי שגר באמריקה יכול להזדהות עם הסיטואציות שהצגנו. צירפתי להצגה שני שחקים ויצאנו לכבוש את אמריקה עם סיבוב הופעות בכל ארה"ב: מיאמי, פאלו אלטו, ניו יורק וכמובן, איך לא, לוס אנג'לס.

מה עם אהבה, חבר, משפחה?

"גרתי במנהטן 6 שנים, הכרתי את בן הזוג שלי, למעשה כבר בארץ אבל פגשתי אותו שוב בניו יורק, התחתנו בעיריית מנהטן והתחלנו שם את החיים המשותפים שלנו. לפני שהחלטנו לחזור כדי לגדל את הילדים העתידיים בישראל, עשיתי סרט דוקומנטרי שנקרא: "כמו בארץ"- סרט שעוקב במשך שנתיים אחרי שלוש נשים שחיו באמריקה וכל אחת מהן היתה בגיל אחר ושלב אחר של חייה: אסי שגרה שם כבר 15 שנים, דנה שחיה שם 25 שנה ואני כמובן שחייתי שם תקופה קצרה יחסית. כל אחת בסרט מביאה גוון וסיפור אחר של החוויה האמריקאית.

אחרי יצירת הסרט, חזרתי איתו לישראל והוא שודר בערוץ 8 כמה פעמים וגם השתתף בפסטיבלי סרטים שונים בארה"ב. הסרט נתן תמונת מצב של הישראלים בארה"ב אחרי רצח רבין ועד נפילת מגדלי התאומים (שאת הרגע הזה צילמתי ממרפסת ביתי במנהטן!)".

משפחת כהנא בניו יורק. תופסים אמריקה

מה עשית אחרי שחזרת לארץ?

"כשחזרנו לארץ היינו מאוד עסוקים: בעשיית 3 ילדים וגידולם. היום הגדולה כבר בת 16 והקטנה 10".

אבל "הרומן" עם אמריקה לא הסתיים שם.

ממש לא! לבעלי יש גלריה בניו יורק ולפני שנה וחצי, קיבלנו החלטה ספונטנית לעבור לשנה לארה"ב, לניו ג'רזי. זו היתה שנה שהתאימה למעבר לכל האנשים במשפחה: לפני בגרויות, לפני צבא ולפני שכולם גדלים ולא ממש משתפים פעולה… גרנו ליד אחותי והיתה לנו שנה נפלאה: מתנה לילדים ולנו, למשפחה ובכלל לחוויות משותפות שלנו כמשפחה. מבחינתי, זו היתה גם הזדמנות לחזור ולהשלים את הסרט ולבדוק איפה נמצאות הנשים שמתועדות בסרט אחרי 15 שנה. הסרט גמור אבל עדיין נמצא בשלבי עריכה סופיים".

ועכשיו – חוזרים לישראל?

"הבטחנו לילדים שנה ואכן אחרי שנה, חזרנו לישראל. אבל דווקא החזרה לארץ היתה יותר קשה מ"הנחיתה" באמריקה: הילדים התלוננו והשוו כל דבר בישראל לארה"ב: "למה הכל צפוף?, למה המכונת כביסה כ"כ קטנה? ולמה הסופר כ"כ קטן"!"

את עושה גם דברים אחרים בארץ חוץ מסטנדאפ?

"בהחלט! חוץ ממופעי סטנדאפ, יש לי עוד "כובע": תואר שני בטיפול בפסיכודרמה, ואני עובדת כבר 9 שנים עם אוכלוסיות קיצון: נשים שעברו טראומה מינית בילדות, נשים שיצאו ממעגל הזנות ושעברו התעללויות קשות. דרך הפסיכודרמה, אני עוזרת להם לעבד מחדש את הבעיות הקשות שהן לא נתנו להם מקום לפני כן. העבודה הזאת נותנת לי הרבה משמעות לעשייה, כוח וסיפוק בלדעת שאני עוזרת אפילו בקצת, ל"נשים השקופות", נשים שלא בעצם רואים אותן ולא ראו אותן בילדות אבל אני עוזרת להן להשמיע את קולן מחדש. בעיני, הן לא נשים חלשות: להפך, הן נשים אמיצות מאוד! בנוסף, אני מנחה סטודנטים לתואר שני בסמינר הקיבוצים, שלומדים הדרכת קבוצות ואני מלווה אותם ומלמדת אותם איך לעבוד עם קבוצות שונות.

ולסיום, קצת על מופע הסטנדאפ שאיתו תופיעי בערב של מת"י, ב-26 בינואר.

"חוץ מלתחזק 3 מתבגרים, כלב ובעל, הסטנדאפ תופס מקום מרכזי בחיי: זו הזדמנות לדבר על דברים שלא מדברים עליהם בד"כ. אנחנו צוחקים על זוגיות וכל אחד חושב שרק אצלו בבית זה ככה אבל דרך הסטנדאפ, אנשים יכולים להזדהות עם הסיטואציות ולהבין שהם ממש לא לבד, כולנו באותה סירה וככה זה גם אצל אנשים אחרים. הדבר היחיד שאפשר לעשות, זה לצחוק על זה!

"אני מקווה שכולכם תבואו לצחוק איתנו ב-26 בינואר בשעה 7:00 בערב בארוע של "נגיעות תרבות" של מת"י: ארגון ישראלי שעושה כ"כ הרבה בשביל הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס, הכל בהתנדבות אך בהתמדה ונחישות.

המשך לקרוא

Featured

"אני מבשל אוכל ישראלי עם טוויסט"

Published

on

ראיון עם ה'ארט שף' יונתן קליינמן, שסוגר שלוש שנים פוריות מאוד בעיר המלאכים על ההתחלה בדוכן פלאפל, הבישולים לתרמילאים בהודו, ההתמחות אצל מאיר אדוני בניו יורק וסצנת האוכל וההגשה הייחודית שיצר בלוס אנג'לס

השף יונתן קליינמן חוגג עוד מעט 3 שנים מאז עשה את הדרך מלאס ווגאס לעיר המלאכים והביאי עימו אוכל מצויין שיצר לעצמו בקהילה הישראליות שלנו. קליינמן שזכה לכינוי ART CHEF בעקבות המוטיבים האומנותיים והמראה המיוחד של המנות שלו שזכו למוניטין ככאלו שלא רק טעימות אלא גם נראות טוב.

הרפרטואר של קליינמן עשיר ומיוחד. הוא עובד עם מגוון רחב של חומרי גלם מצויינים, ומספק מטעמים מובחרים שגם נראים מעולה לאירועים פרטיים של עשרה אנשים ועד אירועים גדולים של כ- 300 איש. ימי הולדת, חתונות, בר מצוות, אירועי חברות ועוד. אם חשקתם באוכל טעים שגם נראה ומוגש בצורה אומנותית קליינמן הוא כנראה האיש שלכם.

אחרי שבישל באירועים אקסלוסיבים בלאס ווגאס ועבד עם שפים ישראלים מפורסמים בארץ כמו אביב משה, מאיר אלאלוף, ירון שליו ורונן דוברת בלוך, קליינמן מוכן ואוחז בחלום להוביל את סצנת האוכל בקהילה היהודית בעיר המלאכים ומעבר לה.

קליינמן, נושק ל-40, נולד בישראל, בן אמצעי בין שתי אחיות והורים תומכים ואוהבים. הוא חלק עימי כיצד כבר בגיל עשר גילה את האהבה לאוכל: ״התחלתי להתנסות במתכונים שונים ולהימשך למטבח. היה לי כשרון טבעי לאוכל מהיום הראשון, ככל שעבר הזמן התחלתי להעלות את דרגת הקושי של הבישול והמטבח היווה לי אתגר״.

איפה גילת את האהבה לאוכל?

״זה התחיל מהבית. אהבו לבשל אצלנו אוכל מהמטבח ההונגרי. כשהייתי הולך לחברים גילתי אצלם את המאכלים המזרחיים כמו: מפרום, קוסקוס, דג חריף והתחברתי מאוד לכל הטעמים המזרחיים. עם הזמן התמקצעתי בשני המטבחים, התחלתי לשלב את שני סגנונות הבישול ולהגיע לטעמים חדשים ביצירת הבישול".

אני מבין שהעבודה הראשונה שלך הייתה בכלל בדוכן פלאפל.

״כן. זה היה בגיל 14. עבדתי בחנות פלאפל. תמיד ידעתי שאם אני יוצא לעבוד בגיל כך כך צעיר זה יהיה בתחום האוכל. זו הייתה חוויה טובה, למדתי לחבר טעמים, לעשות את הפלאפל המושלם הירוק והפריך. בכלל, בתור ילד למדתי משהו שהיה תעלומה עבורי – איך להכין פלאפל".

על מה גדלנו? פלאפל

לאחר שירותו הצבאי, טס יונתן להודו ובמקום לבלות בטיול בלי דאגות ועבודה, גם שם התעסק בבישול. הוא פתח סנדווצ'יה פופלארית ואוכל מוקפץ בעיירה קסול מעוז המטיילים הישראלים שבצפון הודו.

לאחר ביקור בניו יורק מהלכו התנסה בעבודה במספר מסעדות במנהטן. יונתן החליט באופן סופי להפוך את האהבה הגדולה שלו למקצוע. הוא חזר לישראל והחל ללמוד בישול מקצועי בבית ספר ״בישולים״- שהיה מונחה על ידי מאיר דדון, שף בוגר בית הספר לבישול הטוב בעולם קורדן בלו) הידוע כשף בכיר במסעדות באירופה.

כבוגר בית ספר ״בישולים״ קליינמן התקבל למסעדת הגורמה המפורסמת ״מסה״ בתל אביב. שם הביא את עצמו למקום של ביטוי עצמי בתחום בישול הגורמה. בתפקידו האחרון קליינמן עבד כסו שף של השף רונן דברת בלוך במסעדת RDB’. ההתנסות הזאת, הוא מספר, הייתה מדהימה והוסיפה לו המון ידע ונסיון ועוד קפיצת מדרגה בקריירה שלו.

אתה עוד מעט חוגג שלוש שנים באל-איי. איך ההרגשה?

״נפלאה. אני אוהב את הווייב בעיר הזו. אנשים מרימים אירועים גדולים בבית, או שהם מזמינים בקלות 20 חברים טובים לבוא אליהם הביתה. זה הרגל נפלא שהם מביאים שף שיבשל להם אוכל אמיתי ואיכותי. התחלתי לעבוד בהמון אירועים עם החברה שפתחתי, ׳יונתן ארט שף׳. אנחנו עושים המון אירועים פרטיים וגם עובדים עם חברות ואירגונים ישראליים כמו: IAC ,״גדולים מהחיים״ ומסייעים לארגונים עם מטרה טובה כמו ״בשמחה״ וגם עשיתי כמה ערבים ל״שבת אצל יניב״. זה חשוב לתת בחזרה לקהילה שתומכת בי.״

נראה שהאוכל הישראלי הפך מאוד פופלארי בארצות הברית בשנים האחרונות. שפים ישראלים זוכים בהמון פרסים והמסעדות שלהם מאוד מצליחות. איך אתה מסביר את ההתלהבות מהאוכל הים תיכוני?

״האמריקאים הבינו שהאוכל הישראלי והים תיכוני בכלל הוא מאוד בריא וגם מאוד טעים. כשחושבים על זה, אני ואתה חיינו על אוכל טבעוני בלי לדעת או להרגיש שהוא כזה. על מה גדלנו? פלאפל. או היינו הולכים לאכול חומוס ופול עם חברים והכי נהנים בעולם. לא חשבנו לשניה שאנחנו מוותרים על משהו, או שחסר לנו פרוטאין. האמריקאים גילו את זה לאחרונה וזה מקדם את האוכל הישראלי.

"נהנתי גם מאוד לקחת חלק ב TASTE OF ISRAEL שהיה כאן השנה. הכרתי את הקהילה הישראלית כאן, עבדתי עם השפים הטובים בישראל ואפילו יצא לי להכין מנה מיוחדת של טונה עם מאיר אדוני".

הזכרת את האוכל הטבעוני. מה דעתך על הטרנד הזה בשנים האחרונות?

״אני חושב שיש לזה מקום כי יש בו מגוון של טעמים וצבעים, אבל בן אדם צריך לחיות לפי אמונתו. הקהילות הטבעוניות הפכו את האוכל הטבעוני הנחמד והתמים לדבר לא כל כך נחמד. הם יוצאים נגד אנשים שלא חושבים כמותם. שמעתי המון פעמים משפטים כמו: ׳איך אתה יכול לאכול גופה׳. לא אוהב את הכפייה הזו ולדבר על בשר בצורה נוראית כזו לפי דעתי זה קצת מוגזם. אם ההסברה שלהם תהיה יותר נעימה יהיה להם הרבה סיכוי שאנשים חדשים יצטרפו אליהם ברצון".

איזה מטבח אתה הכי אוהב?

״מטבח טוב, אני אוהב אוכל טרי. אני דוגל בכך שהאוכל יהיה הכי טרי שאפשר. גם כשאני מכין אוכל לאנשים וגם שאני מכין משהו לעצמי. הטריות של המוצר הכי חשובה לי, אז אם אני מכין פילה אז הוא הכי טרי שאפשר. אני לא עובד עם חומרי גלם קפואים ואני משתדל גם לא לאכול אותם. אני לא אכין משהו לאנשים שאני לא אכניס לגוף שלי".

מהם חומרי הגלם אתה הכי אוהב להתעסק איתם?

"טונה זה אחד האהובים עלי ורואים את זה בבישול שלי – אני מכין את הדג הזה בכל מיני ווריאציות. אני אוהב גם בקר אדום. להכין מנות של פילה בקר צרוב בסגנון צרפתי, קרפצ׳יו אני אוהב להכין ביף טרטר. אני אוהב להתעסק עם בשר והרבה".

שורט ריבס עם תאנים

איזה מין שף אתה?

אני רואה את עצמי כאמן.המנות שלי מצוירות ומעידות על איכות והשקעת מחשבה ויצירתיות. אני חווה את האוכל כמו צייר שמוציא לאור יצירת אומנות חדשה. לא מתפשר על המנות שלי, הן ממש כמו שאתה רואה אותם כאן- מדוייקות, טעימות וגם נראות מצויין. יש לי נגיעות מהרבה מטבחים: צרפתי, איטלקי ואני גם אוהב מאוד את המטבח האסייאתי.

אני עושה אוכל ישראלי עם טוויסט. אם אני מגיש קוסקוס הוא לא יהיה בצורה המסורתית שלו, אלא לצד שורט ריבס שהתבשלו עם תאנים ותוספות מיוחדות.״

זכית לכינוי ׳ארט שף׳ בזכוות ההגשה היפה והמיוחדת.

"המראה של המנות שלי הוא מאוד יפה ויזואלי ואמנותי ובעולם של אינסטגרם זה חשוב לאנשים. אבל אני יכול להגיד לך שהטעם בא לפני. אם המנה תהיה יפה אבל לא טעימה אז מה עשינו בזה? עוד כשעבדתי ב׳מאסה׳ בתל אביב לימדו אותנו שהטעם בא קודם כל ואחר כך הנראות.״

יש את הטרנד הזה של כל תוכניות הבישול. מה דעתך על זה? 

״זה הביא את תחום הבישול לקדמת הבמה ואנשים מבינים אוכל יותר מבעבר. אני חושב שהרבה מתוכניות הבישול האלו לא ממש נכונות כי יש שם התערבות של ההפקה. בתור שף אני יכול לומר לך שהיו שם מנות שלא עברו לשלבים הבאים בגלל שההפקה רצתה אנשים מסויימים שיעשו את התוכנית מעניינת, וכך גם נבנות הקבוצות שם וזה חבל. בתור שף לא כיף לי לראות את זה".

איזה שף מהווה השראה עבורך? 

״אני מאוד מעריך את מאיר אדוני. כשאני בישראל אני מקפיד לבקר במסעדות שלו, ומקבל השראה. עכשיו הייתי אצלו בניו יורק בסטאג'. אני מאוד אוהב את העבודה והסגנון שלו".

כיום קליינמן ממשיך להגדיל את התפריט הצבעוני שלו, בונה כל אירוע אליו הוא מזומן בצורה יחודית ולכן ניתן להזמין אותו לאירועים קטנים וגדולים. לפגישות היכרות עם לקוחותיו הוא מגיע עם שורה של מנות קטנות לטעימות כדי שהלקוחות יכירו את התפריט אותו הוא מציע. בין היתר תוכלו למצוא שם מיני טאקו טונה, שורט ריבס וטרטר. אוכל טעים, צבעוני ויפהפה. שווה להכיר.

Instagram: yonatanartchef
Phone: 310-600-5507
Email: yonatanklainman@icloud.com http://yonatanklainman.com

המשך לקרוא

Featured

עוד תשמעו עלאי

Published

on

בעזרת חגי מזרחי מ"ג'מיני מיוזיק סטודיו", עלאי ויסלזלץ בת ה-19 מוכנה ומזומנה להפוך לכוכבת ישראלית בתחום המוזיקה באמריקה

מאת: מיכה קינן

גיבורת השבוע שלנו הפעם היא זמרת צעירה ומבטיחה שעשתה דרכה לא מזמן כל הדרך מכפר בלום בואכה עיר הקודש צפת ועד גבעותיה המוריקות של הוליווד. היא עונה לשם המלודי ביותר ששמעתי השנה: עלאי, ושם משפחה לא פחות מוזיקלי ויסזלץ. אבל לא פחות מהכותרות יש לה יכולות קוליות מדהימות ואפילו שיש לה רק חמישה שירים מושלמים שהיא כתבה ומבצעת – כל מי שרואה את עלאי מתאהב בה. זו התכונה הכי יפה שלה, לצד כמובן היכולת לזקק פולק-גרובי באנגלית לממדים הנכונים ששובים את האוזן המקומית.

היא אולי נראית כמו האחות הקטנה של אדל במהדורה הראשונה שלה והמבטא האנגלו-סקסי שלה מזכיר שהיא בעצם ישראלית אסלית מירושלים, אבל עלאי בקטע שבו כמעט אף זמרת ישראלית מקומית לא הייתה בו לפניה. יש בה תשוקה מיוחדת, הבלוז שלה הוא אישי, גם כשהוא קורץ לפופ.

אי אפשר שלא להעריך את ההתמדה, הנחישות, הדרך העצמאית ומעל להכל את הכישרון הגדול. עלאי היא זמרת מרגשת, שבורכה בכישרון מלודי נדיר, חוש מצוין ללהיטי פופ ואומץ לכתוב גם טקסטים שכואבים במקומות רגישים. למזלה היא גם בחורה צעירה ונבונה שיודעת איך לתעל את הכישרון שלה ולנהל אותו.

אנחנו נפגשים בסטודיו של חגי מזרחי בברבנק. חגי הוא המפיק המקומי הישראלי האגדי שעבד עם מיטב הזמרות האמריקאיות ואף זמרים ידועים בישראל. קולות שירה וצלילי כלי מיתר ופסנתר ממלאים את חלל האוויר ואני נעמד מול קובעת זכוכית שמפרידה ביני ובין המוזיקאים הנותנים קולם אל המיקרופון. לאחר כמה דקות מוזיקליות ניגשת אלי נערה מדהימה ביופייה וחיוך צחור שיניים מקבל את פני.

אנחנו מסבים אצל אחד משולחנות העריכה המוקלדים בעשרות מתגים מקשים ומהבהבי אורות.

אני בוהה בנערה ושוכח להפעיל את הרשמקול. אבל בינתיים החיים הצעירים של עלאי יצאו לדרך לפני 19 שנה בירושלים והעיפו לה את החיים למחזה מוזיקלי שנמשך מאז ילדותה בבבירה דרך צפת עיר המקובלים, ונמשך רק כשהיא החליטה את ההחלטה המשמעותית בחייה ובחרה במוזיקה כדרך חיים, ובגיטרה כחברה הכי קרובה שלה. את לימודיה התיכוניים עשתה בקיבוץ כפר בלום בו חרכה כל במה בשירה וריקודים עוד מגיל רך ביותר. אבל הילדות בצפת עברה עליה בהתמודדות עם ילדים לא כל כך מפרגנים ואולי מקנאים בילדה היפה בעלת הקול השמימי.

אימא (מורה בתיכון) לקחה את הבת העסוקה מאוד להתנדב במגן דויד אדום בצפת עצמה כל יום. היא עברה קורס טיפול לאירועים רבי נפגעים וקורס מדריכים והייתה המדריכה הצעירה ביותר במד"א. בנוסף פעמיים בשבוע עלאי הדריכה בתנועת הנוער "פסגות" בחצור הגלילית. האבא עסוק כמתכנת מחשבים. אימא עומדת מאחורי עלאי ומדרבנת אותה לקחת על עצמה כל מיני חוגי שירה ומשחק. עוד בגיל שלוש הייתה ילדת פלא חייכנית ששובצה על-ידי במאי טלוויזיה הלוך ושבוץ בפרסומות ובתשדירי שירות. שם הופיעה לצד כל הידוענים והמוזיקאים והחלה להרגיש נוח מול המצלמות והמיקר ופונים. גם טלוויזיה היא עשתה בחן ובהצלחה.

עשרה קבין של כישרון ירדו על העולם ביום שבו נולדה עלאי ויסזלץ ובאותו היום היא לקחה תשעה מהם. אפשר למלא ספר בלספור כמה כישרון ביצועי, מוזיקלי ובימתי יש בבחורה המדהימה הזו. עילאי היא לא סתם יוניקית, היא מאוד מיוחדת. אלא שכישרון הוא דבר חמקמק, צריך לדעת איך לנהל אותו, איך לטפל בו, איך למקסם אותו. למזלה, שימעה הגיע לחגי מזרחי מג'מיני מיוזיק סטודיו שהזמין אותה מישראל לבוא ולעבוד איתו. עילאי ישבה עם הוריה וטיכסה עצה ובסוף הוחלט כי היא תיסע ללוס אנג'לס ובעתיד הקרוב גן ההורים יצטרפו לבת. חגי מזרחי שעושה מוזיקה מקצועית אצלו בסטודיו אומר שהיא ההבטחה הגדולה הבאה והיא נכונה בכל המעלות להפוך לכוכבת ישראלית ראשונה בתחום המוזיקה באמריקה וזה מה ששיכנע את ההורים לתת לבתם הרכה לצאת להרפתקה מעבר לים. בינתיים עילאי גרה עם סבתא בהוליווד והאחרונה משמשת גם כסוכנת ומלווה אותה לכל פגישה…

בינתיים היא נגשת מאחורי הוויטרינה ועולה על הבמה להפגין את אחד משיריה. כשהיא עומדת על הבמה ושרה אתה לא צריך יותר מזה בחיים. הקול שלה מצמרר. בגרונה עולם ומלואו. אתה בוכה, אתה צוחק, אתה מתרגש, אתה נפעם. אתה לא רוצה שזה ייגמר. יש לה כמה ביצועי במה ואולפן שיחרטו לנצח בפנתיאון המוזיקלי. ראו הוזהרתם כי פה שמעתם על זה לראשונה.

להרשמה לערוץ היוטיוב של עלאי ויסלזלץ: Ilay Vaiszaltz- הערוץ הרשמי

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ינו
18
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ינו 18 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ינו
19
ש
20:00 נסרין קדרי איתי לוי על במה אחת @ Wilshire Ebell Theater
נסרין קדרי איתי לוי על במה אחת @ Wilshire Ebell Theater
ינו 19 @ 20:00 – 21:00
נסרין קדרי איתי לוי על במה אחת @ Wilshire Ebell Theater
פואד עובדיה מציג: מופע ענק – שני כוכבים על במה אחת! נסרין קדרי ואיתי לוי יופיעו לראשונה באמריקה, במוצ"ש, 8:00 בערב, ב-19 בינואר 2019, באולמי ווילשר איבל תיאטר בלוס אנג'לס. למידע נוסף ורכישת כרטיסים: 818-919-1170,[...]
ינו
20
א
9:30 mommy and me fitness
mommy and me fitness
ינו 20 @ 9:30 – 10:30
פעילות קשת לילדים בגילאי 2-5 סיפורים ושירים בעברית. אורח מיוחד: השחקן והזמר מייק ברושטיין חוג אומנות ממיחזור לילדים. גילאי 6 ומעלה 8:15-9:15 בערב – חוג לריקודים סלוניים
ינו
24
ה
20:00 Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
ינו 24 @ 20:00 – 21:00
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
SAVE THE DATE Shiri Maimon January 19 – New York January 20 – Boston January 22 – Miami January 24 – Los Angeles January 25 – Palo Alto January 27 – San Diego Superstar Shiri[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות