Connect with us

ארה"ב-ישראל

״הבן שלי הוא לא נפולת, נמושה או בוגד״

Published

on

מאת: גל שור

חיים הכט גר במושבה מגדל בצפון הארץ, מנותק מהבועה התל־אביבית הצעירה והמגניבה בעיני עצמה, ואוחז בסגנון הגשה עממי וסחבקי, אפילו קצת מיושן במובן הטוב של המילה, ובעיקר – הוא יודע לגעת בנקודות הכי ישראליות ולתווך אותן לצופים באופן מעניין ומעורר מחשבה. בסך הכול, חיים הכט הוא מאנשי התקשורת הנעימים והסימפטיים הנראים ונשמעים על פני המרקע הישראלי.

השבוע הוקרן בערוץ 12 הפרק האחרון של הסדרה החדשה של הכט, ״בין אריזונה לנס־ציונה״. השם מזכיר סדרה אחרת שעשה בעבר, ״בין כרכור לסינגפור״, אבל הפעם זו קודם כול משימה אישית:

להחזיר את בנו טובי מארה״ב, שבה חי בשמונה השנים האחרונות. אפשר כבר לגלות את הספוילר: הוא נכשל במשימה. טובי ומשפחתו ממשיכים נכון להיום לגור בקליבלנד, אוהיו.

הכט מנסה לשכנע, קודם כול את עצמו ואז את הצופים, שישראלי צריך לחיות בישראל ולא באמריקה. למה? הו, שלל סיבות. כי בארה״ב יש חוקים דרקוניים לגבי גובה הדשא, כי יכולים לירות בך בלי היסוס, כי הבתים אמנם זולים אבל הארנונה תשאב לכם את כל המשכורת, כי החלום האמריקאי של פעם קרס והפך למדמנה בירוקרטית שרק מחפשת את הרובוט שיחליף אתכם במקום העבודה.

מסתבר שבנו של הכט הכיר בקליבלנד אישה לא יהודייה רחמנא ליצלן והתחתן איתה בעירייה. קוראים לה מיטשי, והיא אפרו־אמריקאית. בנו של הכט לא חריג ולא יוצא דופן בשום צורה בקרב כ־750 אלף הישראלים המתגוררים בארה״ב. שיעור ההתבוללות בקהילה הזאת הוא הגבוה ביותר מבכל מגזר יהודי אחר באמריקה, אפילו יותר מבקרב הרפורמים. הרבה יותר. אם אצל הרפורמים מדובר על כ־50 אחוזי התבוללות, בקרב הישראלים, טוען אריאל שנבל ב׳מקור ראשון׳, השיעור נוסק לכ־80 אחוזים. הכט, נשאל, בריאיון בתוכנית רדיו, לגבי המשך יהדותה של משפחתו. תשובתו: ״אתה זורם עם מה שהחיים מזמנים לך. אשמח אם הם יתגיירו, ואם לא – אוהב אותם בדיוק אותו דבר״.

הכט יצא לבדוק בפרק ראשון את מחירי הדיור.

איפה, באריזונה? לא: בקליבלנד, אוהיו. אריזונה מופיעה רק בכותרת ורק לצורך החרוז. האמת, גם נס ציונה משמשת להשוואה רק חלק מן הזמן. למה להתמקד אם אפשר להרחיק לטבריה, למשל, בפרק על השוואת ״החינוך באמריקה והחינוך כאן״. כצפוי, מצא הכט בתים נאים ומטופחים, רחבי ידיים ומאירי עיניים במחירי רצפה, בפרבריה של קליבלנד. אין בתים במחירים כאלה בישראל, אבל בעוד הצופה מרייר על הפרקט המבהיק והמדשאה המטופחת ב-130,000 דולר, לעומת האמבטיה העבשה בנס ציונה בחצי מיליון שקל, הכט מזהיר מפני מיסי הרכוש הגבוהים, שאותם הוא מקביל לארנונה המשולמת בישראל.

קאט לנס ציונה. ראש העירייה והמתווכים המקומיים צוחקים על הכט כשהוא שואל אותם איזו דירה יוכל לקנות. המתווכת מיכל מדליקה את הכט: ״בוא חיים״, היא מתסיסה שעה שהם נכנסים לראות את הדירה ״הכי זולה שאני יכולה למצוא לך כרגע בנס ציונה״. השניים נכנסים ונחשפים לסימפוניה של טיח מתקלף ומרצפות אפורות רעועות, לקו עובש דומיננטי ולקולקציה המלאה של תמרוקי ״הוואי״ על מדף בחדר הרחצה. ״אין אחריות, אין כלום״, מתגאה המתווכת, ״תעשה פה מה שבא לך״.

בפרק השני של ״בין אריזונה לנס ציונה״ הכט מתעכב על משחק פוטבול בין שני בתי ספר בקליבלנד, מלעיג את העיסוק בספורט קבוצתי ובחברות בתזמורת בתיכונים ושואל איך משלבים בין כל זה לבין ״חוג מדעים״. הוא לא מספר לצופיו שפוטבול, בייסבול וכו׳ הן פעילויות וולונטריות של תלמידים, לא הכרח, ושבדרך כלל מתנים בבתי הספר בארה״ב את ההשתתפות בספורט קבוצתי בציונים גבוהים של המשתתף. והוא לא מספר להם שמערכת החינוך בישראל לא מממנת ״חוג מדעים״. הוא נבהל מנוכחותו של שוטר בבית ספר יסודי בקליבלנד, אבל לא נזכר בנוכחותו של מאבטח בשער בית הספר בנס ציונה או בכרכור.

הכט מלהטט במספרים כמו גדולי השרברבים שחשף ב״יצאת צדיק״. הוא רוצה להפחיד הורים לילדים מפני פדופילים שמסתובבים שם בחוץ, וקובע ש״אם נס ציונה היתה באוהיו היו בה 96 עברייני מין מורשעים״ שמסתובבים ברחובות. אבל הנה, ראש העיר נס ציונה אומר למצלמה: ״היה לנו אחד, בסוף עזב״. הכט לא מספר, שכל המורשעים בעבירת מין באוהיו, על פי חוק, מופיעים במרשם של המדינה בשמותיהם, תמונתם וכתובתם, וכי הם כפופים למרשם הזה 15 שנה לפחות, ולפעמים אפילו לכל חייהם. בישראל, בה ״ילדים מסתובבים בחופשיות בחוץ״, אפשר רק לחלום על מרשם נגיש כזה.

הכט כותב להגנתו שקיבל שיחות מישראלים זועמים שלא הבינו איפה ״הציונות״ בסדרה שלו: ״מדוע הטיעונים הלאומיים נפקד מקומם? למה אתה לא
מבהיר שמי שנוטש את מולדתו הוא בוגד?
ממש כך באלו המילים. תקשיבו לי טוב, אמרתי להם, הבן שלי הוא לא נפולת, הוא איננו נמושה ובטח לא בוגד. הוא איש סקרן, חכם ואמיץ שהלך בעקבות החלום שלו ואני כל כך גאה בו. הישגיו באמריקה מאוד מרשימים. אמריקה בהחלט הייתה טובה עבורו אבל כמו שאני מראה בסדרה, זו מלכודת פתאים. אמריקה מפחידה אותי כי היא מסוכנת. פי כמה וכמה מישראל על אף השכונה המשוגעת שבה אנחנו חיים. ומה הכט, אין ציונות? מה זה לא נימוק?!? למגינת לבם של בני שיחיה אני עונה – לא נשמה. לאסוננו זה כבר טיעון חלש, בסיטואציה הזו כשאתה מנסה להחזיר את הילד הביתה, המשפחה באה לפני המדינה״.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

הסטארט-אפ הישראלי זיקית ילביש את הלקוחות של מייסיס

Published

on

זיקית פיתחה תא מדידה וירטואלי המאפשר להלביש אנשים רגילים בפריטי אופנה מהקטלוג, כדי להתרשם מהם בצורה מדויקת

יעל ויזל, מנכ"לית ומייסדת משותפת בזיקית

ענקית הקמעונות האמריקאית מייסיס (Macy’s) הכריזה על שיתוף פעולה עם הסטארט-אפ הישראלי זיקית (Zeekit), שפיתח תא מדידה וירטואלי. זיקית כבר מוטמעת באתר האופנה הבריטי אסוס ובאתר רשת וולמרט האמריקאית. בזיקית פיתחו תא מדידה וירטואלי המאפשר להלביש דוגמנים ואנשים רגילים בפריטי אופנה מהקטלוג, בשלל צבעים, גדלים, ומידות, כדי להתרשם מהם בצורה מדויקת יותר. כ-20 אלף פריטי לבוש, המהווים אחוז ניכר מהפריטים הזמינים בקטלוג המקוון של מייסיס, מעובדים על ידי זיקית בטכנולוגיה של ראייה ממוחשבת ועיבוד תמונה. בעתיד הקרוב מייסיס תציע ללקוחותיה להגיע לעמדות צילום בחנויות הרשת, ולהפוך גם הם לדוגמנים הניתנים להלבשה וירטואלית בכל פריטי הקטלוג. העסקה נחשפה בכנס Shoptalk בלאס וגאס, המוקדש לחדשנות בתחום הריטייל (קמעונות). ההכרזה הגיעה לאחר פיילוט של כשלושה חודשים, במהלכו גילו במייסיס כי הפלטפורמה של זיקית מעלה את המכירות ב-43%, כאשר אף לא אחד מהפריטים שנרכשו בסיוע הפלטפורמה הוחזר.

זיקית הוקמה ב-2013 על ידי ויזל, אלון קריסטל וניר אפלבוים. את ההשראה למוצר קיבלו המייסדים משירותם בחיל האוויר, שם פיתחו טכנולוגיות מיפוי טופוגרפיות צבאיות עבור מטוסי קרב. חברה כיום 40 עובדים – שניים בניו יורק והיתר במשרדיה בתל אביב.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

סקר: שפל בשיעור האמריקאים שתומכים בישראל לעומת הפלסטינים

Published

on

לפי מכון המחקר "גאלופ", כמות האמריקאים שהעידו כי הם מצדדים בפלסטינים נמצאת בשיא של עשרים שנה • צד הדמוקרטי, לעומת זאת, פחות מחצי מהנשאלים מביעים תמיכה בישראל

רמת התמיכה בישראל בצד הדמוקרטי נמצאת בירידה מתמדת משנת 2013, אז החל העימות החזיתי בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא הקודם, ברק אובמה, בנוגע להסכם הגרעין עם איראן

שיעור התמיכה של אזרחי ארה"ב בישראל על פני הפלסטינים נמצא בשפל של עשור, בעיקר בשל צניחה ברמת התמיכה של הדמוקרטים כך עולה מהסקר השנתי של מכון המחקר "גאלופ" שפורסם בשבוע שעבר. לפי הסקר, גם בקרב רפובליקאים חלה בשנה החולפת ירידה בתמיכה בישראל, אולם מצבה בקרב תומכי מפלגתו של הנשיא, דונלד טראמפ, עדיין טוב. בצד הדמוקרטי, לעומת זאת, פחות מחצי מהנשאלים מביעים תמיכה בישראל.

מהמשיבים לסקר אמרו שהם תומכים יותר בישראל, 21% שהם תומכים יותר בפלסטינים וכ-20% מסרו שהם תומכים בשני הצדדים במידה שווה. הנתון לפיו 59% מהנשאלים תומכים יותר בישראל הוא הנמוך ביותר מזה עשר שנים – כלומר, לראשונה מאז שנת 2009 פחות מ-60% השיבו שהם תומכים יותר בישראל. לעומת זאת, אחוז המשיבים שתומכים יותר בפלסטינים בסקר הנוכחי, הוא הגבוה ביותר בעשרים השנים האחרונות. אחוז המשיבים שתומכים בשני הצדדים במידה שווה
דומה לתוצאות בשנים עברו.

הסקר מראה גם על פער ניכר בנושא התמיכה בישראל בין תומכי שתי המפלגות הגדולות בארה"ב. בקרב הרפובליקאים, 76% תומכים יותר בישראל – ירידה לעומת שנים קודמות, אבל עדיין נתון גבוה. בצד הדמוקרטי, לעומת זאת, רק 43% תומכים יותר בישראל. רמת התמיכה בישראל בצד הדמוקרטי נמצאת בירידה מתמדת החל משנת 2013, אז החל העימות החזיתי בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא הקודם, ברק אובמה, בנוגע להסכם הגרעין עם איראן.

לצד הנתונים הללו, קצת יותר משני-שליש מהמשיבים לסקר אמרו שהם מחזיקים בדעה כללית חיובית על ישראל. גם בנושא זה ישנם פערים בין דמוקרטים לרפובליקאים. הכותרת לסקר אותה העניקו לו עורכיו היתה: "רוב האמריקאים תומכים בישראל, אבל לא דמוקרטים ליברלים".

תוצאות הסקר מתכתבות עם מספר סקרי דעת קהל נרחבים אחרים שבוצעו בשנים האחרונות, ושהצביעו על פער הולך וגדל בין שתי המפלגות ביחס לישראל, כמו גם על רמת תמיכה נמוכה בה בקרב צעירים ומיעוטים בארה"ב, בהשוואה לתמיכה בקרב לבנים מבוגרים.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

קול הזמיר

Published

on

כשצריך, נתי ברעם חוצה את הכביש מבית הכנסת בו הוא מכהן כחזן למשרדי, ופוצח בשיר או שניים לכבוד ירושלים • אם תתקלו בשם ״נתי ברעם״ (או אולי ״נתנאל ברעם״) בהקשר להופעה, טקס או ערב שבת, עיזבו את הכל – ופשוט תגיעו

נתי ברעם ניחן בקול זמיר. ראיתי אותו בערבים שהוא היה הזמר הסולן, המארגן, המארח או האורח, אך יותר מכולם, הרגשתי את זיו החיים כשניצח כיוון את מקהלת בנים מבית ספר מקומי בשירה של שיר ישראלי. הילדים כולם אמריקאים ממשפחות יהודיות אורתודוקסיות עבורם עברית היא שפה זרה (במובן לא שפת אם), ונתי פשוט פרח.

כשצריך, נתי חוצה את הכביש מבית הכנסת בו הוא מכהן כחזן למשרדי, וכאן הוא פוצח בשיר או שניים לכבוד ירושלים. וכשהוא נקרא לדגל, הוא מתייצב ללא שאלות, תהיות או מאנות: ״הנני, לשרותכם!״ כאן לתפארת השבת, לכבוד ירושלים, לתפילה למען חיילי צה״ל ומדינת ישראל או אל מלא רחמים לזכר כל הנופלים בשואה ולכבוד אלו שעדיין אתנו.

אשתו-העזר כנגדו היא נגנית מוכשרת, וביחד הם מגדלים את ילדיהם בבורלי הילס. כך שלא מן הנמנע לראות את נתי הולך ברחוב עם עגלת ילדים ובו בתו. בקיצור, אב, עוזר, מפרנס, עזר כנגד, כל אותן המטלות והתפקידים של אבא באשר הוא.

אך כשנתי עולה על הבמה ולפניו מיקרופון, נראה שחודלים שם למעלה מכל מלאכה ושיחה, ותשומת הלב כולה מופנת שם למטה, לראות מי פצח בשיר. כי כשנתי מתחיל לשיר, קולו – אותו קול הזמיר – דורש תשומת לב, תמיהה מאין בוקע קול כזה והערכה כה רבה ליצירותיו של הקב״ה, המחלק לנו מתנות – פה פריחת עצי הדר נותני ריח ופרי, פה יונק דבש שכנפיו נעות במהירות כה רבה שנראה שהוא עומד במקום, כאן שמים ציוריים כאילו נטל מישהו מכחול וצייר, ואצל נתי – קול מסולסל המרהיב את הנפש.

נתי אינו רק חזן בהא הידיעה. נתי הוא ישראלי – יהודי-דתי – וירושלמי בכל רמ״ח אבריו. הוא נולד וגדל ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים הבירה, וירושלים היא חלק מכדוריות הדם הזורמות בגופו. אין דבר, מסתבר, שאינו קשור בדרך זו או אחרת לירושלים, כך לפי מסכת חייו של נתי. מישיבת עטרת ישראל למרכז הרב קוק לבית הכנסת הגדול של ירושלים, נסיונותיו, האנשים ומקומות אלו יצקו את אותו חזן שעולה על הבמה וכשהוא מסביר, מספר או פוצח בשיר, הקהל יושב מרותק. פה בעברית, פה ביידיש ושם בדתית (שפה מיוחדת שפרושה תפילה יהודית וקשר מיוחד עם הקב״ה דרך פיוט ושירה), זו דרכו של נתי להגיע ולפרוט על מתרי לבנו, למלא אותנו בהרגשה עילאית של זכות שזכינו לשמוע את אותו קול הזמיר.

בסוף השבוע שחלף נתי הופיע בתור חזן אורח בהופעה שנתית בביה״ס למוזיקה של אוניברסיטת דרום קליפורניה, מול הדיסני קונצרט הול בדאון טאון לוס אנג׳לס. הנגנים, אחד אחד, ניגשו אליו בהפסקה ללחוץ את ידו. מסתבר שהוא השאיר רושם עמוק לא רק על הנוכחים (רוסיים ברובם) כי אם גם על אנשים שזה מקצועם וזו מומחיותם.

נתי הוא שליח הציבור – לקהילה הנוצרית, לקוריאנים, לחילונים שביננו, לדתיים המסורתיים ואלו המקפידים ביותר, לילדים, לעמיתים – חזנים, זמרים וזמרות, נגנים ואנשי מקצוע אחרים, ובהם שי אברמסון שנהג להגיע מדי שנה מהארץ להופיע כאן. מסתבר שבכל ארוע ובכל הזדמנות, אין זו ״חובה״ או ״מטלה״ כי אם ״תענוג״ ו״זכות.״ וכשכך פני הדברים, פלא שכולם מתרשמים, נהנים ומתרגשים?

מירושלים נתי הגיע לקהילת בית יעקב בבוורלי הילס קהילת כיפות סרוגות (אורתודוקסית-מודרנית) ומשם הוא עבר עם פתיחתו המחודשת של בית הכנסת של בוורלי הילס (ישראל הצעירה). מה יהיה צעדו הבא אין איש יודע, אך יש לצפות בודאות שניתן יהיה לראות אותו על במות מרכזיות ברחבי העולם שהוא מקדם את ישראל, ירושלים והיהדות בקרב המאזינים.

אם תתקלו בשם ״נתי ברעם״ או אולי ״נתנאל ברעם״ בהקשר להופעה, טקס או שבת, כאן בארה״ב או בירושלים הבירה, בארץ או בחו״ל, עיזבו את הכל ופשוט תגיעו. לא רק שלא תתאכזבו, תצאו נשכרים ביותר.

לתגובות: bussel@me.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות