״הבן שלי הוא לא נפולת, נמושה או בוגד״ - שבוע ישראלי
Connect with us

ארה"ב-ישראל

״הבן שלי הוא לא נפולת, נמושה או בוגד״

Published

on

מאת: גל שור

חיים הכט גר במושבה מגדל בצפון הארץ, מנותק מהבועה התל־אביבית הצעירה והמגניבה בעיני עצמה, ואוחז בסגנון הגשה עממי וסחבקי, אפילו קצת מיושן במובן הטוב של המילה, ובעיקר – הוא יודע לגעת בנקודות הכי ישראליות ולתווך אותן לצופים באופן מעניין ומעורר מחשבה. בסך הכול, חיים הכט הוא מאנשי התקשורת הנעימים והסימפטיים הנראים ונשמעים על פני המרקע הישראלי.

השבוע הוקרן בערוץ 12 הפרק האחרון של הסדרה החדשה של הכט, ״בין אריזונה לנס־ציונה״. השם מזכיר סדרה אחרת שעשה בעבר, ״בין כרכור לסינגפור״, אבל הפעם זו קודם כול משימה אישית:

להחזיר את בנו טובי מארה״ב, שבה חי בשמונה השנים האחרונות. אפשר כבר לגלות את הספוילר: הוא נכשל במשימה. טובי ומשפחתו ממשיכים נכון להיום לגור בקליבלנד, אוהיו.

הכט מנסה לשכנע, קודם כול את עצמו ואז את הצופים, שישראלי צריך לחיות בישראל ולא באמריקה. למה? הו, שלל סיבות. כי בארה״ב יש חוקים דרקוניים לגבי גובה הדשא, כי יכולים לירות בך בלי היסוס, כי הבתים אמנם זולים אבל הארנונה תשאב לכם את כל המשכורת, כי החלום האמריקאי של פעם קרס והפך למדמנה בירוקרטית שרק מחפשת את הרובוט שיחליף אתכם במקום העבודה.

מסתבר שבנו של הכט הכיר בקליבלנד אישה לא יהודייה רחמנא ליצלן והתחתן איתה בעירייה. קוראים לה מיטשי, והיא אפרו־אמריקאית. בנו של הכט לא חריג ולא יוצא דופן בשום צורה בקרב כ־750 אלף הישראלים המתגוררים בארה״ב. שיעור ההתבוללות בקהילה הזאת הוא הגבוה ביותר מבכל מגזר יהודי אחר באמריקה, אפילו יותר מבקרב הרפורמים. הרבה יותר. אם אצל הרפורמים מדובר על כ־50 אחוזי התבוללות, בקרב הישראלים, טוען אריאל שנבל ב׳מקור ראשון׳, השיעור נוסק לכ־80 אחוזים. הכט, נשאל, בריאיון בתוכנית רדיו, לגבי המשך יהדותה של משפחתו. תשובתו: ״אתה זורם עם מה שהחיים מזמנים לך. אשמח אם הם יתגיירו, ואם לא – אוהב אותם בדיוק אותו דבר״.

הכט יצא לבדוק בפרק ראשון את מחירי הדיור.

איפה, באריזונה? לא: בקליבלנד, אוהיו. אריזונה מופיעה רק בכותרת ורק לצורך החרוז. האמת, גם נס ציונה משמשת להשוואה רק חלק מן הזמן. למה להתמקד אם אפשר להרחיק לטבריה, למשל, בפרק על השוואת ״החינוך באמריקה והחינוך כאן״. כצפוי, מצא הכט בתים נאים ומטופחים, רחבי ידיים ומאירי עיניים במחירי רצפה, בפרבריה של קליבלנד. אין בתים במחירים כאלה בישראל, אבל בעוד הצופה מרייר על הפרקט המבהיק והמדשאה המטופחת ב-130,000 דולר, לעומת האמבטיה העבשה בנס ציונה בחצי מיליון שקל, הכט מזהיר מפני מיסי הרכוש הגבוהים, שאותם הוא מקביל לארנונה המשולמת בישראל.

קאט לנס ציונה. ראש העירייה והמתווכים המקומיים צוחקים על הכט כשהוא שואל אותם איזו דירה יוכל לקנות. המתווכת מיכל מדליקה את הכט: ״בוא חיים״, היא מתסיסה שעה שהם נכנסים לראות את הדירה ״הכי זולה שאני יכולה למצוא לך כרגע בנס ציונה״. השניים נכנסים ונחשפים לסימפוניה של טיח מתקלף ומרצפות אפורות רעועות, לקו עובש דומיננטי ולקולקציה המלאה של תמרוקי ״הוואי״ על מדף בחדר הרחצה. ״אין אחריות, אין כלום״, מתגאה המתווכת, ״תעשה פה מה שבא לך״.

בפרק השני של ״בין אריזונה לנס ציונה״ הכט מתעכב על משחק פוטבול בין שני בתי ספר בקליבלנד, מלעיג את העיסוק בספורט קבוצתי ובחברות בתזמורת בתיכונים ושואל איך משלבים בין כל זה לבין ״חוג מדעים״. הוא לא מספר לצופיו שפוטבול, בייסבול וכו׳ הן פעילויות וולונטריות של תלמידים, לא הכרח, ושבדרך כלל מתנים בבתי הספר בארה״ב את ההשתתפות בספורט קבוצתי בציונים גבוהים של המשתתף. והוא לא מספר להם שמערכת החינוך בישראל לא מממנת ״חוג מדעים״. הוא נבהל מנוכחותו של שוטר בבית ספר יסודי בקליבלנד, אבל לא נזכר בנוכחותו של מאבטח בשער בית הספר בנס ציונה או בכרכור.

הכט מלהטט במספרים כמו גדולי השרברבים שחשף ב״יצאת צדיק״. הוא רוצה להפחיד הורים לילדים מפני פדופילים שמסתובבים שם בחוץ, וקובע ש״אם נס ציונה היתה באוהיו היו בה 96 עברייני מין מורשעים״ שמסתובבים ברחובות. אבל הנה, ראש העיר נס ציונה אומר למצלמה: ״היה לנו אחד, בסוף עזב״. הכט לא מספר, שכל המורשעים בעבירת מין באוהיו, על פי חוק, מופיעים במרשם של המדינה בשמותיהם, תמונתם וכתובתם, וכי הם כפופים למרשם הזה 15 שנה לפחות, ולפעמים אפילו לכל חייהם. בישראל, בה ״ילדים מסתובבים בחופשיות בחוץ״, אפשר רק לחלום על מרשם נגיש כזה.

הכט כותב להגנתו שקיבל שיחות מישראלים זועמים שלא הבינו איפה ״הציונות״ בסדרה שלו: ״מדוע הטיעונים הלאומיים נפקד מקומם? למה אתה לא
מבהיר שמי שנוטש את מולדתו הוא בוגד?
ממש כך באלו המילים. תקשיבו לי טוב, אמרתי להם, הבן שלי הוא לא נפולת, הוא איננו נמושה ובטח לא בוגד. הוא איש סקרן, חכם ואמיץ שהלך בעקבות החלום שלו ואני כל כך גאה בו. הישגיו באמריקה מאוד מרשימים. אמריקה בהחלט הייתה טובה עבורו אבל כמו שאני מראה בסדרה, זו מלכודת פתאים. אמריקה מפחידה אותי כי היא מסוכנת. פי כמה וכמה מישראל על אף השכונה המשוגעת שבה אנחנו חיים. ומה הכט, אין ציונות? מה זה לא נימוק?!? למגינת לבם של בני שיחיה אני עונה – לא נשמה. לאסוננו זה כבר טיעון חלש, בסיטואציה הזו כשאתה מנסה להחזיר את הילד הביתה, המשפחה באה לפני המדינה״.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

אילת – אחד מ- 52היעדים המומלצים לטיול השנה על ידי ניו יורק טיימס

Published

on

ניצבת במקום השישי ברשימה היוקרתית, לפני סנטה ברברה של קליפורניה

אילת. פתיחת שדה התעופה תחולל שינוי דרמטי

לפעמים צריך שעין חיצונית תראה ותתלהב ממה שעבורנו נראה כמו חדשות של אתמול: אילת נבחרה לאחד מ-52 היעדים המומלצים לנסוע אליהם השנה על ידי ניו יורק טיימס. העיר הדרומית ממוקמת במקום השישי. בדברי ההסבר לבחירה באילת כאחד מהיעדים החמים והבולטים של 2019, מציינים העורכים את ריף הדולפינים המפורסם ואת מספר המלונות הנוצצים, אבל עיקר תשומת הלב מופנית לפתיחת שדה התעופה החדש בתמנע. "כדי להגיע לאילת, נאלצו המבקרים לתפוס טיסת המשך מתל-אביב או לנסוע בדרך המאובקת דרך הנגב העצום. פתיחת נמל התעופה רמון בתחילת השנה תחולל שינוי דרמטי כי הוא יוכל לטפל בארבעה מיליון נוסעים בינלאומיים בשנה", נכתב.

העורכים צופים לעבר עתיד התיירות בעיר הקצה הדרומית של ישראל. "עם השדה החדש יגיעו גם טיסות ישירות ממינכן ופרנקפורט בלופטהנזה, וטיסות לואו קוסט מפראג, מלונדון ומרחבי אירופה. הכל בדיוק בזמן לאירוח אירוויזיון 2019, שייערך בישראל".

פרט לאילת, הרשימה שהרכיב ניו יורק טיימס מורכבת מיעדים מסקרנים ורעננים יחסית על פני מפת התיירות, כמו האמפי ההודית (מקום 2), זאדאר שבקרואטיה מקום 11) או טוניס (מקום 27). את העשירייה הראשונה משלימות סנטה ברברה בקליפורניה, שהפכה למוקד קולינרי, מינכן הבירה התרבותית של אירופה, איי סטוצ'י ביפן שעברו מתיחת פנים בהשקעה כלכלית גדולה, אולבורג שבדנמרק בזכות שוק אוכל תוסס ובריכת שחייה שפוגשת את הים, האיים האזוריים שקוסמים לאמריקאים עם ארבע שעות טיסה בלבד מניו יורק; ומערות הקרח של אונטריו בהן ניתן לראות גלים שקפאו והפכו למגנט תיירים.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

רוברט קראפט – חתן פרס בראשית לשנת2019

Published

on

איש העסקים והפילנתרופ והבעלים של קבוצת הפוטבול הניו אינגלנד פטריוטס, נבחר בשל מחויבתו למאבק באנטישמיות והקשר ההדוק עם ישראל

רוברט קראפט. פוטבול וכדורגל, חינוך ובריאות

קרן פרס בראשית הודיעה כי חתן פרס בראשית השישי ל-2019 הוא איש העסקים והפילנתרופ היהודי-אמריקאי, רוברט קראפט, הבעלים של קבוצת הניו אינגלנד פטריוטס (NFL). קראפט נבחר בשל מחויבותו למאבק באנטישמיות, הקשר ההדוק שלו לשורשיו היהודיים ולמדינת ישראל, ותרומותיו הרבות בתחומי הבריאות, ההשכלה והספורט. הפרס יוענק לו בטקס שיתקיים בירושלים ביוני 2019. כחלק מתהליך הזכייה יעניק קרפאט את כספי הזכייה של הפרס, מיליון דולר, לטובת נושא פילנתרופי שעומד על סדר היום של הקהילה היהודית העולמית כולה – התמודדות ומיגור תופעות אנטישמיות ברחבי העולם.

קראפט ייסד יוזמות ותוכניות ביקור בישראל לחיזוק ועידוד הקשר בין יהודים צעירים אמריקאים למדינת ישראל ולזהותם היהודית, בצד תרומה לקידום תוכניות חינוך ומחקר עם מוזיאון השואה בארה"ב. לאורך השנים תרם קראפט למעלה מ-400 מיליון דולר למגוון יוזמות בתחום החינוך והבריאות.

כאמור, קראפט הוא יו"ר ומנכ"ל קבוצת קראפט, והבעלים של קבוצת הפוטבול ניו איגנלנד פטריוטס, אחת הקבוצות המצליחות בליגת הפוטבול האמריקאית (ה -NFL), והוא חתן פרס בראשית הראשון שמגיע מתחום הספורט. קבוצת הכדורגל שבבעלותו The New -England Revolution תארח את מועדון הכדורגל צ'לסי למשחק ידידותי במאי הקרוב, כשכל ההכנסות, כמו גם תוספת נוספת של מיליון דולר מקראפט, יוקדשו למאבק באנטישמיות.

פרס בראשית מעלה על נס אנשים בהתאם לערכים שהם פועלים לפיהם וההישגים שלהם. זוכי הפרס בוחרים מדי שנה רעיון פילנתרופי בעל משמעות אישית שחשובה להם ומעבירים בהתאמה מענקים לארגונים הפועלים בתחום. בחמש השנים האחרונות זוכי קרן פרס בראשית ושותפיה השקיעו מעל ל-11 מיליון דולר ביוזמות פילנתרופיות מגוונות, כגון העצמת נשים, קידום שוויון הזדמנויות ומיגור תופעת האלימות כנגדן (רות ביידר-גינזבורג), תמיכה ביזמות חברתית (מייקל בלומברג), שילוב "משפחות-מעורבות" בקרב הקהילה היהודית (מייקל דגלאס), שילוב אנשים בעלי מוגבלויות בלימודי מוסיקה ותרבות ברחבי ישראל והעולם (יצחק פרלמן), ומתן סיוע להתמודדות עם משבר הפליטים העולמי (אניש קאפור).

עם זאת, זכורה השערורייה סביב הפרס שעוררה נטלי פורטמן בשנה שעברה. השחקנית הודיעה כי לא תגיע לטקס פרס בראשית, בשל האירועים האחרונים בארץ, שלטענתה "הטרידו אותה באופן קיצוני וגרמו לה לאי נוחות לקחת חלק בכל אירוע פומבי בישראל". הצהרתה גררה את ביטולו של הטקס, שעמד להתקיים ביוני שנה שעברה, ואת ביטול הפרס עבורה.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

נינט טייב תככב בסרט אינדי על טבח בבית ספר בסן דייגו

Published

on

השחקנית הישראלית תשתתף בסרט "Tell Me Why I Don't Like Mondays", ששואב השראה ממקרה אמיתי מ–1979

נינט טייב. תפקיד ראשון בהפקה אמריקאית

נינט טייב לוהקה לסרט אמריקאי עצמאי בשם "Tell  בבימויו של "Me Why I Don't Like Mondays מרקוס תומפסון, שגם השתתף בכתיבת התסריט. עלילת הסרט שאבה השראה מפרשת הטבח בבית ספר אמריקאי בסן דייגו בשנת 1979 שביצעה ברנדה אן ספנסר, נערה אמריקאית בת 16 מבית הרוס. כשספנסר נשאלה מדוע ביצעה את הפשע הנורא, שבו נהרגו שני בני אדם ונפצעו עוד שמונה, ענתה: "אני לא אוהבת את ימי שני".

טייב, שזה תפקיד ראשון עבורה בסרט אמריקאי, תגלם בו את ג'ני, בת הזוג של אבי הגיבורה. את הדמות הראשית בסרט תגלם מדליין ארתור שהשתתפה בעבר בקומדיה הרומנטית "לכל הנערים שאהבתי" של נטפליקס. אחד ממפיקי הסרט הוא הישראלי עדי כהן, שהפיק בעבר סרטים ישראליים דוגמת "שבלולים בגשם" ואמריקאיים כמו "סנודן" עם ג'וזף גורדון לויט, ו"תוצרת אמריקה" בכיכובו של טום קרוז.

שמו של הסרט לקוח מהלהיט "I Don't Like Mondays" של להקת "The Boomtown Rats" מיוני 1979, שעוסק בטבח בסן דייגו. טייב, שעברה ללוס אנג'לס לפני מספר שנים כדי לקדם את הקריירה המוזיקלית שלה יחד עם בעלה, הגיטריסט והמפיק המוזיקלי יוסי מזרחי, גילמה מספר תפקידים בעבר בקולנוע ובטלוויזיה. היא כיכבה בסדרה "השיר שלנו" וגילמה תפקיד מרכזי בסרטו של דני לרנר, "קירות". בהמשך שיחקה בסדרה "זגורי אימפריה" של "הוט" ובסדרת הדרמה של "קשת", "בשבילה גיבורים עפים", שם גילמה את תפקידה של יעלי, אשה צעירה שנעלמה במעבה הג'ונגלים של קולומביה.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ינו
21
ב
19:00 שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
ינו 21 @ 19:00 – 20:00
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן קהאן @ עדת ישורון
רבנים ותושבי לוס אנג'לס מקדמים בברכה את הגיעו לעיר של הרב הצדיק המקובל יוסף יואל הכהן קהאן שליט"א מ'מבקשי אמונה'. הרב קהאן יהיה אורח בארוע מעמד שולחן לט"ו בשבט ביום שני, 21 בינואר, ב-7 בערב,[...]
ינו
24
ה
20:00 Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
ינו 24 @ 20:00 – 21:00
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
SAVE THE DATE Shiri Maimon January 19 – New York January 20 – Boston January 22 – Miami January 24 – Los Angeles January 25 – Palo Alto January 27 – San Diego Superstar Shiri[...]
ינו
25
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ינו 25 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ינו
26
ש
20:00 גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
ינו 26 @ 20:00 – 21:00
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות"
חוגגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות" עשור למת"י בערב חגיגי בסיני טמפל. סיגל כהנא – סטנד אפ; "שני עולמות" – קטע ממופע ריקוד וחיים משותפים של שני רקדנים, האחד חרש והשנייה שומעת; מוזיקאים[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות