Connect with us

ארה"ב-ישראל

״אנחנו צריכים להיות מודאגים משינוי פניהם של יהודי ארה"ב"

Published

on

מחקר מקיף של ה-AJС מגלה: קרע הולך ומתרחב בין ישראל ליהדות ארה"ב ביחס לשאלות של זהות יהודית, דת ומדינה, תהליך השלום והיחס כלפי מדינת ישראל

סקר מקיף שנערך לאחרונה בקרב יהודי ישראל, ארה"ב וצרפת עבור הוועד היהודי-אמריקאי הארגון היהודי הוותיק ביותר בארה"ב, מבקש לבחון כיצד היהודים בשלוש המדינות הללו מגדירים את עצמם, מתייחסים לאיומים חיצוניים ומה הם חושבים על אנטישמיות, תהליך השלום וחשיבותה של מדינת ישראל.

במסגרת הסקר תושאלו 1,000 יהודים ישראלים, 1,006 יהודים אמריקאים ו-771 יהודים צרפתים משכבות סוציואקונומיות שונות ומגזרים פוליטיים ודתיים שונים.

אשכול שאלות אחד התמקד בזהות היהודית והקשר בין ישראל לתפוצות. בתשובה לשאלה האם אתה מגדיר את יהודי ארה"ב/יהודי ישראל בתור אחים, 31% מהנשאלים הישראלים ענו "כן", בעוד שרק 13% מהנשאלים האמריקאים חושבים כך. בין יהודי צרפת ליהודי ישראל יש יותר התאמה –31% מהנשאלים הצרפתים ענו שהם מגדירים את יהודי ישראל בתור "אחים".

למרות ההגדרה המשפחתית הקרובה, 63% מהישראלים לא מוכנים ש"האחים" מארה"ב ינסו להשפיע על מדיניות ישראל בנושאים כמו ביטחון לאומי והמשא ומתן לשלום עם הפלסטינים, אך 57% מהנשאלים האמריקאים דווקא תומכים בכך.

במענה לשאלה "האם מדינת ישראל משגשגת נחוצה או לא נחוצה להבטחת עתידו של העם היהודי?" נמצא פער משמעותי בן היהודים מישראל לבין היהודים האמריקאים והצרפתים. בעוד 91% מהנשאלים הישראלים השיבו בחיוב, רק 72% מהיהודים האמריקאים ו-53% מיהודי צרפת סבורים כך. ההערכה היא כי הנתון הנמוך לגבי הצרפתים נובע מחלקם הגבוה יחסית של יהודים אורתודוקסיים בקרב יהדות צרפת. עוד מגלה הסקר, כי 59% מהנשאלים האמריקאים -35% מהנשאלים הצרפתים מעולם לא ביקרו בישראל.

נתוני 2019 בהשוואה לנתוני סקר 2018 מצביעים על פער גדל בין העמדות של יהדות ישראל לבין אלה של יהדות ארה"ב ביחס לנשיא טראמפ. ב-2018, 41% מהנשאלים האמריקאים ו-5% מהנשאלים הישראלים התנגדו מאוד" לאופן שבו הנשיא טראמפ מנהל את יחסי ישראל-ארה"ב, לעומת 45% מהנשאלים האמריקאים ו-4% מהנשאלים הישראלים ב-2019.

עוד עולה מסקר 2019, כי 88% מהנשאלים הישראלים תומכים בהחלטתו של טראמפ להכיר בסיפוח הישראלי של רמת הגולן לעומת רק50% מהאמריקאים התומכים בכך.

בשיחה עם אתר אל-מוניטור אומרת מנכ"לית הוועד היהודי-אמריקאי בישראל, סא"ל (במיל') אביטל ליבוביץ', כי "יהודי ארה"ב צריכים להיחשב כחלק מביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, היות והלחץ וההשפעה שהם מייצרים בממשל האמריקאי הם אדירים. יש לזה השפעה ישירה על ההחלטות המתקבלות בוושינגטון".

לדברי ליבוביץ', היא מודאגת מכך שישראל עלולה לפספס את השינוי המשמעותי המתרחש בקרב יהודי ארה"ב. "ללא קשר לאופי הממשל, לפני 15-10 שנים לא היו ארגונים אנטי-ישראלים או אנטי-ציוניים שהיהודים היו חלק מהם, אך היום יש מספר ארגונים כאלה שהפעולות שלהם משפיעות עלינו. אנחנו צריכים להיות מודאגים משינוי פניהם של יהודי ארה"ב. אנחנו צריכים לקרב אותם אלינו", אומרת ליבוביץ'.

האם ישנה אחדות דעים בקרב היהודים ביחס למעצמה כגון רוסיה? בישראל, שמנהלת קשר הדוק עם רוסיה, במיוחד במישור הביטחוני בהקשר הסורי, מאמינים 43% שרוסיה היא לא חברה ולא אויבת של ישראל; 24% סבורים כי רוסיה היא חברה ו-23% סבורים כי רוסיה היא אויבת. יש לציין כי בישראל מתגוררים כמיליון יהודים יוצאי מדינות חבר העמים וילדיהם, שרבים מהם מנהלים קשרים משפחתיים, תרבותיים וקהילתיים במדינת המוצא שלהם.

בקרב יהודי ארה"ב, כאן התנהלה בשנתיים האחרונות חקירה בעניין קשריו של הנשיא טראמפ עם הממשל הרוסי בזמן קמפיין של 2016, החשדנות כלפי רוסיה משמעותית יותר. 36% מהנשאלים האמריקאים בחרו ברוסיה בתור האיום הכי גדול על ארה"ב". 21% מאמינים שהאיום המשמעותי ביותר על ארה"ב היא דווקא סין, כשאיראן וצפון קוריאה עם 14% ו-12% בהתאמה.

בשאלת התמיכה בפתרון שתי מדינות לשני עמים יש הבדל משמעותי בין יהודים ישראלים ליהודי ארה"ב: בעוד רק 17% מהנשאלים הישראלים "תומכים מאוד" ו-22 תומכים במידה מסוימת במדינה פלסטינית מפורזת בגדה המערבית, 33% מהאמריקאים "תומכים מאוד" בכך ו-31% "תומכים במידה מסוימת". בנוסף, מחצית הישראלים – 50%, סבורים שישראל לא צריכה להסכים לפינוי של אף התנחלות, לעומת 28% מהיהודים
האמריקאים החושבים כך.

שאלות אחרות בסקר עסקו באנטישמיות. יהודי ארה"ב ויהודי צרפת מאמינים שבארצם האנטישמיות במגמת עלייה – 65% מהיהודים האמריקאים חושבים שביטחונם של היהודים התדרדר ביחס לשנה שעברה ו-57% מציינים שהאווירה בקמפוסים הפכה לעוינת יותר; 50% מהנשאלים בצרפת אמרו שביטחונם של היהודים בצרפת הדרדר.

עם זאת 60% מיהודי צרפת ו-75% מיהודי ארה"ב סבורים שליהודים יש עתיד באירופה, ומנגד 46% מהיהודים הישראלים סבורים שעל היהודים לעזוב את אירופה כעת. הנתון הזה מתכתב עם קריאתו של נתניהו ליהודי צרפת לעזוב את ארצם לאחר הפיגועים במערכת העיתון שארלי הבדו ובסופרמרקט היהודי "היפר-כשר" [2015] ועם התגובה החריפה בקרב יהודי אירופה לקריאה הזו. רבים מהנשאלים הצרפתים השיבו שחשבו על הגירה בשנה האחרונה, אך היעד המועדף מבחינתם אינו ישראל אלא ארה"ב (29%) וקנדה (23%).

לסיכום נאמר שטבעי שיהיו הבדלים בין יהודים המתגוררים במדינות שונות. הם מתחנכים על ברכי מסורות שונות ואינם חווים דברים בצורה דומה. עם זאת לא ניתן להתעלם מהקרע הגלוי לעין בין ישראל ליהדות ארה"ב ביחס לשאלות של זהות יהודית, דת ומדינה, תהליך השלום והיחס כלפי מדינת ישראל. הנתונים הללו ידועים גם לקובעי המדיניות בישראל, שבינתיים פוטרים את עצמם במילים ואינם עושים דבר כדי לאחות את הקרע ולהתחבר מחדש אל יהדות ארה"ב.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

כל אחד והאמת שלו

Published

on

משבר הקורונה הוא מבחן מנהיגות מורכב  משום שהציבור היום יודע הרבה יותר מבעבר (או לפחות חושב שהוא יודע) * אין פלא שחמישית מהאמריקאים מאמינים ש"אנשים בעלי השפעה" הפיצו בכוונה את המגיפה

זה עלול להישמע מוזר, בוודאי כשמדובר במנהיג שהקדנציה שלו היא הארוכה ביותר ביחס לאלה של ראשי הממשלה האחרים, אבל בנימין נתניהו מתמודד כעת בפעם הראשונה עם משבר אמיתי. גם נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ יוכל לתלות את כשלונו להיבחר לקדנציה שנייה באופן בו טיפל (או לא טיפל) במשבר הקורונה.

לא קל להיות מנהיג גדול בלי לנהל משבר גדול. ביל קלינטון הודה בזה כאשר נפרד מכיסאו, בראיון גלוי לב. כמובן, הייתה לו דעה טובה על עצמו, על הישגיו. אבל אי אפשר להיות טרומן בלי פצצת גרעין. אי אפשר להיות רייגן בלי קריסת הגוש הסובייטי. אי אפשר להיות לינקולן בלי מלחמת האזרחים. הגדולים באמת הם מי שמתמודדים עם אתגר גדול, ויכולים לו. דוד בן־גוריון – הקמת מדינה. מנחם בגין – שלום עם מצרים. נתניהו בליגה שלהם, ואולי מעליה, ביכולת תמרון פוליטית, בדומיננטיות ציבורית. הוא לא בליגה שלהם עד שלא יוכיח את יכולתו להתגבר על אתגר חשוב באמת.

מה הציבור בארץ רוצה? הרהורים כאלה עולים כאשר מתברר שביחס למשבר הקורונה, 58% מהציבור הישראלי סבורים שנתניהו מתפקד טוב בהיבט הבריאותי,  אבל רק 35% סבורים שהוא מתפקד טוב בהיבט הכלכלי. משבר הקורונה – המגיפה וההתמוטטות הכלכלית שבאה בעקבותיה – הוא האתגר הגדול הראשון של נתניהו כראש ממשלה. אתגר כולל, מורכב, ארוך טווח. אתגר שמחייב את המנהיג לבחור בדרך הנכונה, להתמיד בה בסבלנות, ובמקביל לשכנע את הציבור שזו הדרך הנכונה. וזה לא קל, משום שהקורונה היא מסוג האתגרים שבהם ברור שהציבור הוא מכשול להליכה בדרך הנכונה. 

מה הציבור יודע? הציבור הוא יועץ רע היום יותר מבעבר, כותב שמואל רוזנר ב"מעריב", בעיקר משום שהוא יודע היום יותר מבעבר. או, אם לדייק, חושב שהוא יודע. שטף של אינפורמציה מציף אותו, מבלבל אותו. מכאן פרשני פוקס ניוז, ומשם ד"ר יורם לס. מכאן שופרות המדיה של המפלגה הדמוקרטית, ומשם דוחות של אמ"ן. כל אחד והחמישה גרוש/סנט שלו. כל אחד והאמת שלו.

לאמריקאים יש המרכז הלאומי למניעת מחלות. המרכז עם המומחים הכי מעודכנים, הכי מיומנים. רק שני שלישים מהציבור מאמינים להם. לאמריקאים יש נשיא. גם הוא אמור להיות מעודכן, להציג עובדות. לדונאלד טראמפ מאמינים, בהקשר של הקורונה, 9% מהבוחרים. 9 מכל 100. לדיווחים בנושא הקורונה בתקשורת מאמינים פחות ממחצית האמריקאים. לפי סקר של פיו, 44%. למה לא מאמינים? כי אין להם דרך לדעת. אחד אומר כך, אחת אומרת אחרת, כנראה שכולם שקרנים. 4 מכל 10 אמריקאים אומרים שנהיה קשה יותר לדעת מי צודק. וכשלא יודעים, לא מאמינים. לאף אחד. לא לזה ולא לזה ולא לזה. וכשלא מאמינים, לא מקיימים הוראות. 

המסיכה היא מקרה מבחן מעניין לשחיקת האמון. ההנחיות בעניינה החלו כך ונמשכו אחרת. לקראת סוף פברואר המנתח הראשי של ארה"ב (יש תפקיד כזה) צייץ לעוקביו: "הפסיקו לרכוש מסיכות! הן לא מועילות במניעת הדבקה בקורונה בציבור הכללי". חודש וחצי חלפו, והמנתח צייץ שוב. "עטיית כיסוי בד על הפנים בצורה נכונה יכולה לסייע במניעת התפשטות של קוביד־19 לאחרים". אותו מנתח, אותה שנה, אותה מגיפה, אותה שאלה – עצה הפוכה. אז למי להאמין, לג׳רום אדמס המוקדם או לג׳רום אדמס המאוחר? שניהם רופאים, שניהם קצינים בכירים לשעבר בצי האמריקאי (תת־אדמירל), שניהם אותו אדם. כך שמשהו קרה להם בחודש וחצי. אולי חשבו כך ואז שינו את דעתם. זו אפשרות אחת. אולי חשבו כל הזמן שצריך מסיכה, אבל בשלב המוקדם של המגיפה פשוט שיקרו לציבור הרחב כדי שלא ייווצר מחסור במסיכות לצוותים הרפואיים. 

זה מה שחושדים אמריקאים רבים שקרה, וכמו שאחד מהם אמר ל"ניו יורק טיימס", "מי ששיקר לי פעם אחת, כבר לא אסמוך עליו יותר". וזה מהווה קרקע פורייה לתיאוריות מופרכות, בהן תיאוריות קונספירציה. כחמישית מהאמריקאים מאמינים ש"אנשים בעלי השפעה" הפיצו בכוונה את המגיפה. וככל שהם מסתמכים על רשתות חברתיות כדי להתעדכן, כך עולה הסיכוי שיאמינו בתיאוריות קונספירציה. מצד שני, למה שלא יסתמכו על הרשתות החברתיות, אם הם לא סומכים על התקשורת הממסדית?

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות