To fight the good fight - טיילור עמרני נלחמת למען ישראל ( והיא רק בת 23) - שבוע ישראלי
Connect with us

Featured

To fight the good fight – טיילור עמרני נלחמת למען ישראל ( והיא רק בת 23)

Published

on

טיילור עמרני נולדה וגדלה בוואלי של לוס אנג׳לס אבל תמיד הרגישה זרה ומוזרה • היא עלתה לישראל, שירתה בצה״ל כמדריכת חי״ר, סיימה בהצטיינות תואר במרכז הבינתחומי בהרצליה – ופגשה את אהבת חייה, אחיה קליין, שאיבד את מאור עיניו ב׳צוק איתן׳ • עכשיו היא מנהלת מבצע הסברה עצמאי על ישראל ברשתות החברתיות ומתעקשת להיות מעורבת בשינוי פני החברה • ראיון מיוחד

מאת: אלעד מסורי

 

בכל שנה יותר ויותר ישראלים מהגרים לעיר המלאכים כדי לנסות להגשים חלומות בתחומים שונים. יש כאלה שבואו נודה על האמת, מבקשים למצוא מפלט מהמציאות הלא פשוטה בארץ הקודש, כזו המאתגרת את אזרחיה ברמה היום יומית מבחינה ביטחונית, כלכלית וחברתית.

אבל יש כאלו שדווקא מעדיפים לעשות את הדרך ההפוכה. לא, אני לא מדבר על טיול קצרצר וחינמי במסגרת ׳תגלית׳ וגם לא חופשת קיץ ארוכה של ביקור קרובים בישראל. אלא על יהודים-אמריקאים, בנים ובנות להורים ישראלים, שמחליטים לעזוב את חיי הנוחות של לוס אנג׳לס ולעשות עליה לישראל, להתנדב לשירות צבאי מלא ולמקד את חייהם במטרה להפוך את הארץ הקטנטנה שלנו לטובה יותר.

נא להכיר את טיילור עמרני; כן, גם אותי שיעשע צמד המילים המרכיבים את שמה – המיזוג התימ־ני-אמריקאי שנראה לרגע בלתי אפשרי. אך הבחורה הצעירה (רק בת 23) והמבטיחה מוכיחה שאין דבר כזה בלתי אפשרי, או כמו שאומרת המנטרה שמתנוססת בעמוד הפייסבוק המצליח שלה: .The only disability in life is a bad attitude

שום דבר לא באמת הכין אותי לפצצת האנרגיה המתפרצת שנקראת טיילור עמרני, בעלת הלוק התימ־ני-ישראלי שכולנו מכירים וחיוך ענקי שלא נגמר. היא מדברת עברית שוטפת עם מבטא אמריקאי שהולך ונעלם.

במהלך השירות הצבאי בצה״ל

לפני שש שנים החליטה טיילור לעזוב את לוס אנג׳לס לאחר שפשוט לא מצאה את עצמה כאן. ״בכל מקום קראו לי טיילור הישראלית״, היא נזכרת. היא עברה לישראל, התגייסה לצה״ל בתפקיד מאתגר כמדריכת חי״ר והשתתפה בפעולות מבצעיות ב׳עמוד ענן׳ ו׳צוק איתן׳. וכך, את טיילור הישנה שבקושי סיימה תיכון בארצות הברית החליפה טיילור הישראלית שסיימה תואר ראשון בממשל בהצטיינות במרכז הבינתחומי IDC בהרצליה, הפכה להיות מורה פרטית למשפטים, ועכשיו מנהלת קריירה מצליחה כמובילת דעה במדיה החברתית ויועצת תקשורת עבור חברות הייטק עם אג׳נדה ברורה- להסביר את ישראל טוב יותר ברחבי העולם.

בשיחה אישית היא סיפרה לי על השינוי הגדול בחייה כאשר הכירה את אחיה קליין – החבר הנוכחי והאהבה הגדולה של חייה. אחיה נפצע במהלך שירותו הצבאי ב׳צוק איתן׳ כשנשלח לנטרל מנהרת תופת של החמאס. בפציעה הקשה הוא איבד את מאור עיניו. השניים הכירו כאשר טיילור התנדבה לסייע לו בלימודים ועל הדרך נכבשה בקסמיו. המסר שלה: לפעמים העובדה שאנחנו רואים רק מפריעה לנו לשים לב לדברים החשובים ביותר באדם שמולנו.

בקושי ידעתי לכתוב את השם שלי

טיילור, מתי הייתה ההיכרות הראשונה שלך עם ישראל?

״נולדתי וגדלתי בשרמן אוקס לאבא ישראלי, רזי, ממוצא תימני, ואמא שרה – אמריקאית שהתגיירה. אבא תמיד דיבר איתי ועם אח שלי עברית בבית. כבר כילדה היה לי קשה להתחבר לבנות האמריקאיות ולא מצאתי חברות. רוב התיכון הייתי לבד או מבלה זמן עם אבא שלי. מגיל שנתיים, כל חופש גדול הייתי טסה לישראל ולפעמים בכלל לא רציתי לחזור. אני חושבת שישראל תמיד הייתה חלק ממני. הזהות שלי היא ישראלית-אמריקאית. ארצות הברית היא מדינה מדהימה שנתנה לאבא שלי הזדמנויות גדולות שבלעדיהן אני לא חושבת שהייתי יכולה לחיות את החיים שאני חיה כאן היום. אני מאוד ציונית; בארצות הברית קראו לי ׳טיילור הישראלית׳.

את מקבלת הרבה תגובות על השם המיוחד שלך?

״כן, פעם עצר אותי כאן שוטר בכביש. הוא ראה את השם ברישיון נהיגה והתחיל לצחוק. הוא לא הבין מה הקשר: טיילור השם הכי אמריקאי ועמרני – הכי תימני. האמת – זה ‘אייס ברייקיר׳ מצויין.״

מה גרם לך לעזוב את לוס אנג׳לס הנוחה ולעבור לישראל? 

״נראה לי שזה בא ממקום שלא מצאתי את עצמי בחברה האמריקאית. לא היו לי חברות שם ואלו שהיו זה היה לא אמיתי. בישראל מצאתי חברות אמיתיות, זה סוג אחר של קשר. גם עם הקהילה הישראלית באל-איי לא הצלחתי להתחבר. הייתי תלמידה גרועה בתיכון וזה מצחיק כי כאן בישראל הייתי מצטיינת באוניברסיטה, והיום אני מלמדת שיעורים פרטיים במשפטים. משלמים לי הרבה כסף לעזור וללמד סטודנטים.

״הרגשתי שאני צריכה לצאת ממקום הנוחות והסביבה הטבעית שלי לפני שאני מחליטה מה אעשה בחיים. ידעתי שהצבא זו הדרך הכי טובה מפני שתקופה של שנתייים שם מבגרת אותך בעשר שנים. אני זוכרת שבאחד הביקורים בישראל חברה שלי קיבלה צו ראשון. הסתכלתי על הפנים שלה וראיתי כמה היא מתרגשת, היא ממש הייתה מאושרת. קצת הופתעתי לראות את השמחה שלה מכיוון שחשבתי שרוב הישראלים לא מתים על הצבא. היא הסבירה לי כמה זה חשוב וסיפרה לי יותר על צה״ל, ואז ברגע הזה החלטתי שאני גם רוצה להתגייס. עד היום אני אומרת לה שבזכותה התגייסתי לצה״ל״.

איך התנהל תהליך הגיוס שלך לצה״ל?

״הצטרפתי לגרעין ׳צבר׳, היינו 25 צעירים מלוס אנג׳לס וגרנו בקיבוץ ניר יצחק בדרום. עברנו תהליך שנקרא פרק קליטה שנמשך שלושה חודשים, שבו לקחו אותנו לכל מיני מקומות בארץ. החלום שלי היה להיות מדריכת חי״ר, זה הדבר היחידי שרציתי לעשות בצבא. כולם אמרו לי שלא אוכל לקבל את התפקיד הזה בגלל העברית הלא מספיק טובה שלי.

״באמצע הפרק קליטה באו אליי ואמרו לי ׳טיילור אם אתה רוצה להיות מדריכת חי״ר את צריכה להתגייס מחר׳. אז עזבתי את כל החברים והתגייסתי לבד. לא היה לי זמן לקנות דברים או לארגן תיק אפילו. התחלתי ללמד את עצמי לקרוא ולכתוב וזה היה מאוד מאתגר. כשהגעתי לצבא בקושי ידעתי לכתוב את השם שלי. אז פשוט הייתי יושבת כל ערב לבד ולומדת לכתוב בעברית.

״בקורס מדריכות חי״ר העיפו מלא בנות על העברית שלהן והצוות היה בטוח שגם אני לא אשאר. הם נדהמו ושאלו אותי איך עברתי את המיונים בבק״ום. הם אמרו לי ׳את יודעת עם עברית כזו את כנראה לא תישארי בקורס׳. אמרתי להם אני אשאר אל תדאגו.״

״בשבוע הראשון שלי בבסיס קיבלתי שבת ונשארתי איזה 21 יום בבסיס. אבל לא היה איכפת לי, נהנתי מזה. החבר׳ה היו קוראים לי ״שמחת יום א״ במקום שביזות יום א, כי תמיד נהנתי, חייכתי ורציתי שיהיה כיף לכולם. סיימתי כסמלת בתפקיד פיקודי ממש לפני צוק איתן. זה היה תפקיד מאוד משמעותי ומאוד מאתגר. אני זוכרת שהדרכנו חיילים ממש על הגבול, בשיא החום בלי מקלחת מלא ימים וככה למעשה סיימתי את השירות שלי״.

רגע מסויים בשירות שלא תשכחי.

״כשהדרכתי על מערכת קטלנית של נשקים מאוד כבדים. פגשתי שם בחור שהיה בבסיס ביום הולדת שלו. הוא אמר לי ‘איזה כיף להיות כאן ביום הולדת ולא בעוד מסיבה בווגאס׳. לצערי שנה אחרי בדיוק מיום ההולדת שלו קברו אותו כי הוא נהרג במהלך ׳צוק איתן׳. בפעם האחרונה שראית אותו זה היה ביום הולדת שלו״.

אחיה רואה המון דברים מבלי לראות

מה עשית אחרי השירות הצבאי?

״שבוע אחרי השחרור התחלתי ללמוד. לא היה טיול ולא כלום כי אבא שלי הוא תימני והוא קרייזי. הוא מאוד קשוח. בשנה השלישית ללימודים נכנסתי לתוכנית מצטיינים שקוראים לה ‘תוכנית ארגוב לדיפלומטיה ומנהיגות׳ ומשם החלטתי שאני אעשה תקשורת והסברה בארץ והחלטתי להישאר״.

וגם מצאת אהבה במהלך הלימודים.

״כן, קוראים לו אחיה קליין. נפגשנו במרכז הבינתחומי כשלמדתי ממשל והייתי ב׳תוכנית ארגוב׳ (על שם שלמה ארגוב ז״ל, שגריר ישראל בלונדון שנרצח ערב מלחמת לבנון הראשונה, א.מ.). הגעתי לעזור לו בלימודים ואז גיליתי בן אדם מדהים. אחיה היה קצין ביחידת יהלום, הוא נכנס למנהרה שהתפוצצה בעזה ממש לפני צוק איתן, הוא נפצע קשה ואיבד את הראיה, אבל חזר לצבא אחרי הפציעה שלו. היום הוא ספורטאי מצטיין בנבחרת חתירה הפרא – אולמפית של ישראל. הוא מצטיין בלימודים, סיים תואר ראשון ועכשיו מתחיל תואר שני בביטחון וטרור, אז הוא ניצח בסוף את החיים״.

מה גרם לך להתאהב באחיה?

״כל פעם כשהייתי יושבת עם אחיה הרגשתי שאני יוצאת ממנו עם המון אנרגיות לעשות מלא דברים, הוא תמיד נתן לי מלא מוטיבציה לעשיה. אני מעריצה אותו ואת מה שהוא עבר אבל עדיין הוא בן אדם אופטימי. יש לנו חיבור ממש טוב, שנינו אנשים אופטימים. אנחנו אנשים שמתרכזים בפתרון ולא בבעיות. תוך כדי שעזרתי לו בלימודים לאט לאט אמרתי לו: ׳תשמע אני לא יודעת אם אני צריכה להישאר לעבוד איתך כי אני קצת מאוהבת בך׳. והוא השיב: ׳מדהים, אני גם מאוהב בך…״

טיילור והחבר אחיה

אז בעצם הוא התאהב בך מבלי לראות אותך אפילו.

״נכון, אבל אני תמיד אומרת שאני לא מרגישה שהוא מפספס משהו כי הוא רואה אותי יותר מכולם. הוא גם נותן לי אפשרות להסתכל על העולם ועל החיים בצורה הרבה יותר שונה. היום אני מבינה כמה זה לא כל כך חשוב לראות דברים בצורה פיזית. אחיה רואה המון דברים מבלי לראות. אני חושבת שאנחנו מפספסים הרבה דברים בחיים בגלל שאנחנו רואים. הוא תמיד אומר לי: ״זו הבעיה שלך שאת רואה״. וזה נכון, אנחנו בדרך כלל שופטים דברים על פי מראה ולא נכנסים לעומק.

״אחיה צריך ממש להתרכז, להקשיב ולשמוע. היכולת שלו להבין תלויה במילים שלי מפני שהוא לא יכול לראות אותי או את שפת הגוף שלי ובגלל זה הוא עושה מה שהרבה גברים לא עושים – הוא באמת מקשיב לי״.

טיילור מנהלת עמוד פייסבוק מצליח בשם: To fight the good fight שתפקידו לתת במה לצעירים מוכשרים להגן על האמת שלהם, להילחם באקסטרים מכל צד של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי. היא עושה זאת בעיקר בהעלאת סרטוני וידאו מעניינים ולפעמים משעשים בהם היא מדברת על הנושאים שקשורים במצבים שונים במדינת ישראל, יוצאת נגד גזענות נגד ערבים ויהודים כאחד. טיילור זוכה לעשרות אלפי צפיות ומאות תגובות ותאמינו או לא – היא עושה את זה עם חיוך על הפנים. כן זה אפשרי. טיילור: ״למרות שקיבלתי מלא פניות מאירגונים יהודיים, אני משתדלת לא להיות קשורה לשום ארגון אלא לפעול כעצמאית, רק ככה אוכל לשלוט על המילים והמסרים שלי ולהגיד מה שאני רוצה״.

איך את רואה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני?

״אני חושבת שמרוב שהתרגלנו להגיב בחזרה לאנשים ששונאים אותנו הפכנו להיות הקיצוניים בעצמנו. אנחנו אומרים שאנחנו ליברלים ומוסריים אבל באותו משפט אני שומעת אנשים אומרים ׳שישרפו הערבים ושאי אפשר לסמוך עליהם׳. ישראלים בטבע שלהם הם אנשים עם לב מאוד גדול, אנשים עם יכולת מחשבה מאוד גמישה. אבל מרוב שעברנו לחיות במוד של הגנה הפכנו להיות קיצוניים מידי.

״אני בעלת דעות ימניות אבל זה לא אומר שאי אפשר לבקר את עצמך במקרים שאתה לא בסדר, ואנחנו לא תמיד בסדר. גם אנחנו עושים טעויות, ולנסות להציג מצב שאנחנו תמיד בסדר זה פשוט מראה על חוסר ביטחון באמת שלנו. ככה יותר קשה לנו לשכנע אנשים שאנחנו צודקים.

״למרות שאני ימנית וציונית, עדיין יש לי דעות שהן לא כל כך פופלאריות. אני יושבת בשולחן עם נשים פלסטינאיות ומדברת איתן על שלום. חשוב שהעולם יראה איזון מסויים בנושא של ישראל, ואני לא חושבת שהכל שווה כי מצד אחד יש ארגון טרור ומצד שני את צה״ל, אבל להיות קיצוניים לצד שלנו זה גם לא אפקטיבי״.

במרכז הבינתחומי בהרצליה. הפנים האמיתיות של ישראל

כל קהילה נמצאת בבועה שלה

מה דעתך על התקשורת בישראל?

יש שני סוגים של תקשורת: הטלוויזיה שהיא המיינסטרים, ויש את התקשורת שיותר משפיעה על המחשבות של אנשים שהיא ברשתות החברתיות. ישראל במצב לא טוב בתקשורת הזו. הגורמים המוסמכים שהתפקיד שלהם זה להסביר ולהגן על המוניטין של ישראל, עושים כל פעם את אותו הדבר. משפטים כמו: ״חמאס זה ארגון טרור ולישראל יש את הזכות להגן על עצמה״ כבר יצאו לי מהאוזניים, אני מתעצבנת לקרוא אותם. זה אותו מסר שחוזר על עצמו. אנשים שכבר תומכים בישראל מאמינים בזה, זה לא מסר שעובר אצל אנשים שלא תומכים בישראל״.

אז מה המטרה מאחורי המסרים שלך?

״אני תמיד אומרת שהמצב הכי טוב זה להפוך מישהו ששונא את ישראל למישהו שהוא לפחות לא נגדה. לגרום לו להבין כמה הנושא מורכב ולהביא אותו למצב שאין לו דיעה. אנחנו לא יכולים להפוך את שונאי ישראל לציונים, אבל כן לפחות להביא אותם למצב שיש להם דילמה פנימית שהם לא בטוחים באיזה צד הם רוצים לתמוך״.

איזו עיתונאות בישראל את כן אוהבת?

״אני מאוד אוהבת את ערוץ ׳כאן 11׳ החדש. הם  עושים עבודה טובה של חדשות, מתעסקים בפערים בחברה הישראלית, שמים שם אנשים חרדים ונותנים להם להיראות כבני אדם עם פנים. הם מראים את המגוון בחברה הישראלית ועוזרים לצמצם את הפערים שזה הדבר הכי חשוב היום בישראל. האיום הכי גדול להצלחה של המדינה שלנו הוא הפערים בחברה – שכל קהילה נמצאת בבועה שלה, לא כולם מתגייסים לצבא וכבר לא עוברים את אותה הדרך. זה מה שישבור אותנו, הרבה לפני איראן והטילים שלה״.

במהלך הרצאה במרכז הבינתחומי בהרצליה

מה את הכי אוהבת בישראל?

״שמתייחסים אליי כמו אל משפחה. כן, הישראלים לא מנומסים, לא מחזיקים את הדלת ואומרים תודה ובבקשה כל שניה כמו בארצות הברית. אבל כשאני באמת צריכה אותם הם תמיד שם בשבילי. אם אני צריכה לגייס כסף למטרות טובות, הישראלים תמיד רוצים לעזור. אני פשוט מרגישה פה בבית הרבה יותר ממה שאני ארגיש בלוס אנג׳לס, בלי ספק. החום הישראלי וההרגשה שכולם שותפים בכל, לטוב ולרע״.

את כבר 6 שנים בארץ. מה החלום שלך?

״להרגיש שעשיתי שינוי חשוב וטוב. כל יום אני שואלת את עצמי – מה זו הצלחה? ומבינה שזה להבין מה עשיתי היום שהיה בו חלק והשפעה לטובה. אני לא רוצה לעבוד רק בשביל הטייטל אלא לעשות משהו בשביל העתיד של ישראל והציונות. אני לא בטוחה עדיין באיזו דרך, אולי אפילו בפוליטיקה, אבל העיקר להשפיע לטובה על מדינת ישראל״.

Featured

"אקסיוז מי – אתה מדבר עברית?"

Published

on

ראיון עם הקומיקאית סיגל כהנא לרגל השתתפותה בארוע חגיגת העשור לארגון מת"י, מרכז תרבות ישראלי בלוס אנג'לס

סיגל כהנא. ילדות בניחוח בתי הזיקוק

איך בכלל התחלת לעשות סטנדאפ?

"כבר מילדות ניסיתי להצחיק את כולם: בכיתה, במשפחה. חיקיתי את האנשים במשפחה ולמעשה, עד היום אני עושה את זה! עכשיו הילדים שלי מפחדים ממני כי הם לא רוצים שאביך אותם לפני אנשים אחרים אבל זה בערך מה שאני עושה בכל הזדמנות. אני גם ילדה שלישית, אז הייתי חייבת לדחוף את עצמי כל הזמן ולמצוא את מקומי במשפחה. הדרך הכי טובה שמצאתי היה להיות מצחיקה.

מאיפה את בארץ, איפה גדלת ואיך התחיל הרומן שלך עם ארצות הברית?

"גדלתי בלב המפרץ בקריית אתא: ילדות שמלווה בניחוח בתי זיקוק. כל נסיעה לחיפה או מהבית שלי הייתה דרך בתי הזיקוק והריח. וואו, הריח היה כל כך מסריח שזו הייתה התחנה שכולם הרשו לעצמם לשחרר גזים כי ממילא הריח מבחוץ היה מתערבב עם הפנים של האוטובוס…"

"השנים הכי יפות שלי היו בתיכון רוגוזין בקריית אתא. היינו חבורה של השווים והשוות בכיתה, כולם הוציאו רישיון נהיגה ודפקו לאבא את האוטו. אהבות ראשונות, מועדוני דיסקו עם בילי ג׳ין, בחיפה, עכו, נהריה, אוהלים בטבריה, בגרויות בלי ללמוד יותר מדי. את מסיבת הסיום של כיתה י״ב לא אשכח לעולם כי מבחינתי שם, בשנים האלו, גיבשתי את היכולות שלי כקומיקאית; במסיבת הסיום הכנתי מופע שלם של חיקויים של כל המורים בתיכון ומספר שירים, עליתי לפני כל ההורים, המורים התלמידים ומנהל בית הספר ונתתי את מופע הבידור הראשון שלי, כולל נקמה קטנה בלי צנזורה שהיתה חיקה ביותר".

מה עשית אחרי הצבא?

"למדתי בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת ת"א, סיימתי תואר ראשון והחלטתי שזה הזמן לפרוס כנפיים ולטוס לעיר הגדולה. לפני 16 שנה הגעתי לניו יורק כדי ללמוד משחק בסטודיו של לי שטרסברג ותוך כדי הלימודים כתבתי מופע קומי שנקרא: "אקסיוז מי – אתה מדבר עברית?", פארודיה על חיי הישראלים בארה"ב: רק מי שגר באמריקה יכול להזדהות עם הסיטואציות שהצגנו. צירפתי להצגה שני שחקים ויצאנו לכבוש את אמריקה עם סיבוב הופעות בכל ארה"ב: מיאמי, פאלו אלטו, ניו יורק וכמובן, איך לא, לוס אנג'לס.

מה עם אהבה, חבר, משפחה?

"גרתי במנהטן 6 שנים, הכרתי את בן הזוג שלי, למעשה כבר בארץ אבל פגשתי אותו שוב בניו יורק, התחתנו בעיריית מנהטן והתחלנו שם את החיים המשותפים שלנו. לפני שהחלטנו לחזור כדי לגדל את הילדים העתידיים בישראל, עשיתי סרט דוקומנטרי שנקרא: "כמו בארץ"- סרט שעוקב במשך שנתיים אחרי שלוש נשים שחיו באמריקה וכל אחת מהן היתה בגיל אחר ושלב אחר של חייה: אסי שגרה שם כבר 15 שנים, דנה שחיה שם 25 שנה ואני כמובן שחייתי שם תקופה קצרה יחסית. כל אחת בסרט מביאה גוון וסיפור אחר של החוויה האמריקאית.

אחרי יצירת הסרט, חזרתי איתו לישראל והוא שודר בערוץ 8 כמה פעמים וגם השתתף בפסטיבלי סרטים שונים בארה"ב. הסרט נתן תמונת מצב של הישראלים בארה"ב אחרי רצח רבין ועד נפילת מגדלי התאומים (שאת הרגע הזה צילמתי ממרפסת ביתי במנהטן!)".

משפחת כהנא בניו יורק. תופסים אמריקה

מה עשית אחרי שחזרת לארץ?

"כשחזרנו לארץ היינו מאוד עסוקים: בעשיית 3 ילדים וגידולם. היום הגדולה כבר בת 16 והקטנה 10".

אבל "הרומן" עם אמריקה לא הסתיים שם.

ממש לא! לבעלי יש גלריה בניו יורק ולפני שנה וחצי, קיבלנו החלטה ספונטנית לעבור לשנה לארה"ב, לניו ג'רזי. זו היתה שנה שהתאימה למעבר לכל האנשים במשפחה: לפני בגרויות, לפני צבא ולפני שכולם גדלים ולא ממש משתפים פעולה… גרנו ליד אחותי והיתה לנו שנה נפלאה: מתנה לילדים ולנו, למשפחה ובכלל לחוויות משותפות שלנו כמשפחה. מבחינתי, זו היתה גם הזדמנות לחזור ולהשלים את הסרט ולבדוק איפה נמצאות הנשים שמתועדות בסרט אחרי 15 שנה. הסרט גמור אבל עדיין נמצא בשלבי עריכה סופיים".

ועכשיו – חוזרים לישראל?

"הבטחנו לילדים שנה ואכן אחרי שנה, חזרנו לישראל. אבל דווקא החזרה לארץ היתה יותר קשה מ"הנחיתה" באמריקה: הילדים התלוננו והשוו כל דבר בישראל לארה"ב: "למה הכל צפוף?, למה המכונת כביסה כ"כ קטנה? ולמה הסופר כ"כ קטן"!"

את עושה גם דברים אחרים בארץ חוץ מסטנדאפ?

"בהחלט! חוץ ממופעי סטנדאפ, יש לי עוד "כובע": תואר שני בטיפול בפסיכודרמה, ואני עובדת כבר 9 שנים עם אוכלוסיות קיצון: נשים שעברו טראומה מינית בילדות, נשים שיצאו ממעגל הזנות ושעברו התעללויות קשות. דרך הפסיכודרמה, אני עוזרת להם לעבד מחדש את הבעיות הקשות שהן לא נתנו להם מקום לפני כן. העבודה הזאת נותנת לי הרבה משמעות לעשייה, כוח וסיפוק בלדעת שאני עוזרת אפילו בקצת, ל"נשים השקופות", נשים שלא בעצם רואים אותן ולא ראו אותן בילדות אבל אני עוזרת להן להשמיע את קולן מחדש. בעיני, הן לא נשים חלשות: להפך, הן נשים אמיצות מאוד! בנוסף, אני מנחה סטודנטים לתואר שני בסמינר הקיבוצים, שלומדים הדרכת קבוצות ואני מלווה אותם ומלמדת אותם איך לעבוד עם קבוצות שונות.

ולסיום, קצת על מופע הסטנדאפ שאיתו תופיעי בערב של מת"י, ב-26 בינואר.

"חוץ מלתחזק 3 מתבגרים, כלב ובעל, הסטנדאפ תופס מקום מרכזי בחיי: זו הזדמנות לדבר על דברים שלא מדברים עליהם בד"כ. אנחנו צוחקים על זוגיות וכל אחד חושב שרק אצלו בבית זה ככה אבל דרך הסטנדאפ, אנשים יכולים להזדהות עם הסיטואציות ולהבין שהם ממש לא לבד, כולנו באותה סירה וככה זה גם אצל אנשים אחרים. הדבר היחיד שאפשר לעשות, זה לצחוק על זה!

"אני מקווה שכולכם תבואו לצחוק איתנו ב-26 בינואר בשעה 7:00 בערב בארוע של "נגיעות תרבות" של מת"י: ארגון ישראלי שעושה כ"כ הרבה בשביל הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס, הכל בהתנדבות אך בהתמדה ונחישות.

המשך לקרוא

Featured

"אני מבשל אוכל ישראלי עם טוויסט"

Published

on

ראיון עם ה'ארט שף' יונתן קליינמן, שסוגר שלוש שנים פוריות מאוד בעיר המלאכים על ההתחלה בדוכן פלאפל, הבישולים לתרמילאים בהודו, ההתמחות אצל מאיר אדוני בניו יורק וסצנת האוכל וההגשה הייחודית שיצר בלוס אנג'לס

השף יונתן קליינמן חוגג עוד מעט 3 שנים מאז עשה את הדרך מלאס ווגאס לעיר המלאכים והביאי עימו אוכל מצויין שיצר לעצמו בקהילה הישראליות שלנו. קליינמן שזכה לכינוי ART CHEF בעקבות המוטיבים האומנותיים והמראה המיוחד של המנות שלו שזכו למוניטין ככאלו שלא רק טעימות אלא גם נראות טוב.

הרפרטואר של קליינמן עשיר ומיוחד. הוא עובד עם מגוון רחב של חומרי גלם מצויינים, ומספק מטעמים מובחרים שגם נראים מעולה לאירועים פרטיים של עשרה אנשים ועד אירועים גדולים של כ- 300 איש. ימי הולדת, חתונות, בר מצוות, אירועי חברות ועוד. אם חשקתם באוכל טעים שגם נראה ומוגש בצורה אומנותית קליינמן הוא כנראה האיש שלכם.

אחרי שבישל באירועים אקסלוסיבים בלאס ווגאס ועבד עם שפים ישראלים מפורסמים בארץ כמו אביב משה, מאיר אלאלוף, ירון שליו ורונן דוברת בלוך, קליינמן מוכן ואוחז בחלום להוביל את סצנת האוכל בקהילה היהודית בעיר המלאכים ומעבר לה.

קליינמן, נושק ל-40, נולד בישראל, בן אמצעי בין שתי אחיות והורים תומכים ואוהבים. הוא חלק עימי כיצד כבר בגיל עשר גילה את האהבה לאוכל: ״התחלתי להתנסות במתכונים שונים ולהימשך למטבח. היה לי כשרון טבעי לאוכל מהיום הראשון, ככל שעבר הזמן התחלתי להעלות את דרגת הקושי של הבישול והמטבח היווה לי אתגר״.

איפה גילת את האהבה לאוכל?

״זה התחיל מהבית. אהבו לבשל אצלנו אוכל מהמטבח ההונגרי. כשהייתי הולך לחברים גילתי אצלם את המאכלים המזרחיים כמו: מפרום, קוסקוס, דג חריף והתחברתי מאוד לכל הטעמים המזרחיים. עם הזמן התמקצעתי בשני המטבחים, התחלתי לשלב את שני סגנונות הבישול ולהגיע לטעמים חדשים ביצירת הבישול".

אני מבין שהעבודה הראשונה שלך הייתה בכלל בדוכן פלאפל.

״כן. זה היה בגיל 14. עבדתי בחנות פלאפל. תמיד ידעתי שאם אני יוצא לעבוד בגיל כך כך צעיר זה יהיה בתחום האוכל. זו הייתה חוויה טובה, למדתי לחבר טעמים, לעשות את הפלאפל המושלם הירוק והפריך. בכלל, בתור ילד למדתי משהו שהיה תעלומה עבורי – איך להכין פלאפל".

על מה גדלנו? פלאפל

לאחר שירותו הצבאי, טס יונתן להודו ובמקום לבלות בטיול בלי דאגות ועבודה, גם שם התעסק בבישול. הוא פתח סנדווצ'יה פופלארית ואוכל מוקפץ בעיירה קסול מעוז המטיילים הישראלים שבצפון הודו.

לאחר ביקור בניו יורק מהלכו התנסה בעבודה במספר מסעדות במנהטן. יונתן החליט באופן סופי להפוך את האהבה הגדולה שלו למקצוע. הוא חזר לישראל והחל ללמוד בישול מקצועי בבית ספר ״בישולים״- שהיה מונחה על ידי מאיר דדון, שף בוגר בית הספר לבישול הטוב בעולם קורדן בלו) הידוע כשף בכיר במסעדות באירופה.

כבוגר בית ספר ״בישולים״ קליינמן התקבל למסעדת הגורמה המפורסמת ״מסה״ בתל אביב. שם הביא את עצמו למקום של ביטוי עצמי בתחום בישול הגורמה. בתפקידו האחרון קליינמן עבד כסו שף של השף רונן דברת בלוך במסעדת RDB’. ההתנסות הזאת, הוא מספר, הייתה מדהימה והוסיפה לו המון ידע ונסיון ועוד קפיצת מדרגה בקריירה שלו.

אתה עוד מעט חוגג שלוש שנים באל-איי. איך ההרגשה?

״נפלאה. אני אוהב את הווייב בעיר הזו. אנשים מרימים אירועים גדולים בבית, או שהם מזמינים בקלות 20 חברים טובים לבוא אליהם הביתה. זה הרגל נפלא שהם מביאים שף שיבשל להם אוכל אמיתי ואיכותי. התחלתי לעבוד בהמון אירועים עם החברה שפתחתי, ׳יונתן ארט שף׳. אנחנו עושים המון אירועים פרטיים וגם עובדים עם חברות ואירגונים ישראליים כמו: IAC ,״גדולים מהחיים״ ומסייעים לארגונים עם מטרה טובה כמו ״בשמחה״ וגם עשיתי כמה ערבים ל״שבת אצל יניב״. זה חשוב לתת בחזרה לקהילה שתומכת בי.״

נראה שהאוכל הישראלי הפך מאוד פופלארי בארצות הברית בשנים האחרונות. שפים ישראלים זוכים בהמון פרסים והמסעדות שלהם מאוד מצליחות. איך אתה מסביר את ההתלהבות מהאוכל הים תיכוני?

״האמריקאים הבינו שהאוכל הישראלי והים תיכוני בכלל הוא מאוד בריא וגם מאוד טעים. כשחושבים על זה, אני ואתה חיינו על אוכל טבעוני בלי לדעת או להרגיש שהוא כזה. על מה גדלנו? פלאפל. או היינו הולכים לאכול חומוס ופול עם חברים והכי נהנים בעולם. לא חשבנו לשניה שאנחנו מוותרים על משהו, או שחסר לנו פרוטאין. האמריקאים גילו את זה לאחרונה וזה מקדם את האוכל הישראלי.

"נהנתי גם מאוד לקחת חלק ב TASTE OF ISRAEL שהיה כאן השנה. הכרתי את הקהילה הישראלית כאן, עבדתי עם השפים הטובים בישראל ואפילו יצא לי להכין מנה מיוחדת של טונה עם מאיר אדוני".

הזכרת את האוכל הטבעוני. מה דעתך על הטרנד הזה בשנים האחרונות?

״אני חושב שיש לזה מקום כי יש בו מגוון של טעמים וצבעים, אבל בן אדם צריך לחיות לפי אמונתו. הקהילות הטבעוניות הפכו את האוכל הטבעוני הנחמד והתמים לדבר לא כל כך נחמד. הם יוצאים נגד אנשים שלא חושבים כמותם. שמעתי המון פעמים משפטים כמו: ׳איך אתה יכול לאכול גופה׳. לא אוהב את הכפייה הזו ולדבר על בשר בצורה נוראית כזו לפי דעתי זה קצת מוגזם. אם ההסברה שלהם תהיה יותר נעימה יהיה להם הרבה סיכוי שאנשים חדשים יצטרפו אליהם ברצון".

איזה מטבח אתה הכי אוהב?

״מטבח טוב, אני אוהב אוכל טרי. אני דוגל בכך שהאוכל יהיה הכי טרי שאפשר. גם כשאני מכין אוכל לאנשים וגם שאני מכין משהו לעצמי. הטריות של המוצר הכי חשובה לי, אז אם אני מכין פילה אז הוא הכי טרי שאפשר. אני לא עובד עם חומרי גלם קפואים ואני משתדל גם לא לאכול אותם. אני לא אכין משהו לאנשים שאני לא אכניס לגוף שלי".

מהם חומרי הגלם אתה הכי אוהב להתעסק איתם?

"טונה זה אחד האהובים עלי ורואים את זה בבישול שלי – אני מכין את הדג הזה בכל מיני ווריאציות. אני אוהב גם בקר אדום. להכין מנות של פילה בקר צרוב בסגנון צרפתי, קרפצ׳יו אני אוהב להכין ביף טרטר. אני אוהב להתעסק עם בשר והרבה".

שורט ריבס עם תאנים

איזה מין שף אתה?

אני רואה את עצמי כאמן.המנות שלי מצוירות ומעידות על איכות והשקעת מחשבה ויצירתיות. אני חווה את האוכל כמו צייר שמוציא לאור יצירת אומנות חדשה. לא מתפשר על המנות שלי, הן ממש כמו שאתה רואה אותם כאן- מדוייקות, טעימות וגם נראות מצויין. יש לי נגיעות מהרבה מטבחים: צרפתי, איטלקי ואני גם אוהב מאוד את המטבח האסייאתי.

אני עושה אוכל ישראלי עם טוויסט. אם אני מגיש קוסקוס הוא לא יהיה בצורה המסורתית שלו, אלא לצד שורט ריבס שהתבשלו עם תאנים ותוספות מיוחדות.״

זכית לכינוי ׳ארט שף׳ בזכוות ההגשה היפה והמיוחדת.

"המראה של המנות שלי הוא מאוד יפה ויזואלי ואמנותי ובעולם של אינסטגרם זה חשוב לאנשים. אבל אני יכול להגיד לך שהטעם בא לפני. אם המנה תהיה יפה אבל לא טעימה אז מה עשינו בזה? עוד כשעבדתי ב׳מאסה׳ בתל אביב לימדו אותנו שהטעם בא קודם כל ואחר כך הנראות.״

יש את הטרנד הזה של כל תוכניות הבישול. מה דעתך על זה? 

״זה הביא את תחום הבישול לקדמת הבמה ואנשים מבינים אוכל יותר מבעבר. אני חושב שהרבה מתוכניות הבישול האלו לא ממש נכונות כי יש שם התערבות של ההפקה. בתור שף אני יכול לומר לך שהיו שם מנות שלא עברו לשלבים הבאים בגלל שההפקה רצתה אנשים מסויימים שיעשו את התוכנית מעניינת, וכך גם נבנות הקבוצות שם וזה חבל. בתור שף לא כיף לי לראות את זה".

איזה שף מהווה השראה עבורך? 

״אני מאוד מעריך את מאיר אדוני. כשאני בישראל אני מקפיד לבקר במסעדות שלו, ומקבל השראה. עכשיו הייתי אצלו בניו יורק בסטאג'. אני מאוד אוהב את העבודה והסגנון שלו".

כיום קליינמן ממשיך להגדיל את התפריט הצבעוני שלו, בונה כל אירוע אליו הוא מזומן בצורה יחודית ולכן ניתן להזמין אותו לאירועים קטנים וגדולים. לפגישות היכרות עם לקוחותיו הוא מגיע עם שורה של מנות קטנות לטעימות כדי שהלקוחות יכירו את התפריט אותו הוא מציע. בין היתר תוכלו למצוא שם מיני טאקו טונה, שורט ריבס וטרטר. אוכל טעים, צבעוני ויפהפה. שווה להכיר.

Instagram: yonatanartchef
Phone: 310-600-5507
Email: yonatanklainman@icloud.com http://yonatanklainman.com

המשך לקרוא

Featured

עוד תשמעו עלאי

Published

on

בעזרת חגי מזרחי מ"ג'מיני מיוזיק סטודיו", עלאי ויסלזלץ בת ה-19 מוכנה ומזומנה להפוך לכוכבת ישראלית בתחום המוזיקה באמריקה

מאת: מיכה קינן

גיבורת השבוע שלנו הפעם היא זמרת צעירה ומבטיחה שעשתה דרכה לא מזמן כל הדרך מכפר בלום בואכה עיר הקודש צפת ועד גבעותיה המוריקות של הוליווד. היא עונה לשם המלודי ביותר ששמעתי השנה: עלאי, ושם משפחה לא פחות מוזיקלי ויסזלץ. אבל לא פחות מהכותרות יש לה יכולות קוליות מדהימות ואפילו שיש לה רק חמישה שירים מושלמים שהיא כתבה ומבצעת – כל מי שרואה את עלאי מתאהב בה. זו התכונה הכי יפה שלה, לצד כמובן היכולת לזקק פולק-גרובי באנגלית לממדים הנכונים ששובים את האוזן המקומית.

היא אולי נראית כמו האחות הקטנה של אדל במהדורה הראשונה שלה והמבטא האנגלו-סקסי שלה מזכיר שהיא בעצם ישראלית אסלית מירושלים, אבל עלאי בקטע שבו כמעט אף זמרת ישראלית מקומית לא הייתה בו לפניה. יש בה תשוקה מיוחדת, הבלוז שלה הוא אישי, גם כשהוא קורץ לפופ.

אי אפשר שלא להעריך את ההתמדה, הנחישות, הדרך העצמאית ומעל להכל את הכישרון הגדול. עלאי היא זמרת מרגשת, שבורכה בכישרון מלודי נדיר, חוש מצוין ללהיטי פופ ואומץ לכתוב גם טקסטים שכואבים במקומות רגישים. למזלה היא גם בחורה צעירה ונבונה שיודעת איך לתעל את הכישרון שלה ולנהל אותו.

אנחנו נפגשים בסטודיו של חגי מזרחי בברבנק. חגי הוא המפיק המקומי הישראלי האגדי שעבד עם מיטב הזמרות האמריקאיות ואף זמרים ידועים בישראל. קולות שירה וצלילי כלי מיתר ופסנתר ממלאים את חלל האוויר ואני נעמד מול קובעת זכוכית שמפרידה ביני ובין המוזיקאים הנותנים קולם אל המיקרופון. לאחר כמה דקות מוזיקליות ניגשת אלי נערה מדהימה ביופייה וחיוך צחור שיניים מקבל את פני.

אנחנו מסבים אצל אחד משולחנות העריכה המוקלדים בעשרות מתגים מקשים ומהבהבי אורות.

אני בוהה בנערה ושוכח להפעיל את הרשמקול. אבל בינתיים החיים הצעירים של עלאי יצאו לדרך לפני 19 שנה בירושלים והעיפו לה את החיים למחזה מוזיקלי שנמשך מאז ילדותה בבבירה דרך צפת עיר המקובלים, ונמשך רק כשהיא החליטה את ההחלטה המשמעותית בחייה ובחרה במוזיקה כדרך חיים, ובגיטרה כחברה הכי קרובה שלה. את לימודיה התיכוניים עשתה בקיבוץ כפר בלום בו חרכה כל במה בשירה וריקודים עוד מגיל רך ביותר. אבל הילדות בצפת עברה עליה בהתמודדות עם ילדים לא כל כך מפרגנים ואולי מקנאים בילדה היפה בעלת הקול השמימי.

אימא (מורה בתיכון) לקחה את הבת העסוקה מאוד להתנדב במגן דויד אדום בצפת עצמה כל יום. היא עברה קורס טיפול לאירועים רבי נפגעים וקורס מדריכים והייתה המדריכה הצעירה ביותר במד"א. בנוסף פעמיים בשבוע עלאי הדריכה בתנועת הנוער "פסגות" בחצור הגלילית. האבא עסוק כמתכנת מחשבים. אימא עומדת מאחורי עלאי ומדרבנת אותה לקחת על עצמה כל מיני חוגי שירה ומשחק. עוד בגיל שלוש הייתה ילדת פלא חייכנית ששובצה על-ידי במאי טלוויזיה הלוך ושבוץ בפרסומות ובתשדירי שירות. שם הופיעה לצד כל הידוענים והמוזיקאים והחלה להרגיש נוח מול המצלמות והמיקר ופונים. גם טלוויזיה היא עשתה בחן ובהצלחה.

עשרה קבין של כישרון ירדו על העולם ביום שבו נולדה עלאי ויסזלץ ובאותו היום היא לקחה תשעה מהם. אפשר למלא ספר בלספור כמה כישרון ביצועי, מוזיקלי ובימתי יש בבחורה המדהימה הזו. עילאי היא לא סתם יוניקית, היא מאוד מיוחדת. אלא שכישרון הוא דבר חמקמק, צריך לדעת איך לנהל אותו, איך לטפל בו, איך למקסם אותו. למזלה, שימעה הגיע לחגי מזרחי מג'מיני מיוזיק סטודיו שהזמין אותה מישראל לבוא ולעבוד איתו. עילאי ישבה עם הוריה וטיכסה עצה ובסוף הוחלט כי היא תיסע ללוס אנג'לס ובעתיד הקרוב גן ההורים יצטרפו לבת. חגי מזרחי שעושה מוזיקה מקצועית אצלו בסטודיו אומר שהיא ההבטחה הגדולה הבאה והיא נכונה בכל המעלות להפוך לכוכבת ישראלית ראשונה בתחום המוזיקה באמריקה וזה מה ששיכנע את ההורים לתת לבתם הרכה לצאת להרפתקה מעבר לים. בינתיים עילאי גרה עם סבתא בהוליווד והאחרונה משמשת גם כסוכנת ומלווה אותה לכל פגישה…

בינתיים היא נגשת מאחורי הוויטרינה ועולה על הבמה להפגין את אחד משיריה. כשהיא עומדת על הבמה ושרה אתה לא צריך יותר מזה בחיים. הקול שלה מצמרר. בגרונה עולם ומלואו. אתה בוכה, אתה צוחק, אתה מתרגש, אתה נפעם. אתה לא רוצה שזה ייגמר. יש לה כמה ביצועי במה ואולפן שיחרטו לנצח בפנתיאון המוזיקלי. ראו הוזהרתם כי פה שמעתם על זה לראשונה.

להרשמה לערוץ היוטיוב של עלאי ויסלזלץ: Ilay Vaiszaltz- הערוץ הרשמי

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ינו
18
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ינו 18 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ינו
19
ש
20:00 נסרין קדרי איתי לוי על במה אחת @ Wilshire Ebell Theater
נסרין קדרי איתי לוי על במה אחת @ Wilshire Ebell Theater
ינו 19 @ 20:00 – 21:00
נסרין קדרי איתי לוי על במה אחת @ Wilshire Ebell Theater
פואד עובדיה מציג: מופע ענק – שני כוכבים על במה אחת! נסרין קדרי ואיתי לוי יופיעו לראשונה באמריקה, במוצ"ש, 8:00 בערב, ב-19 בינואר 2019, באולמי ווילשר איבל תיאטר בלוס אנג'לס. למידע נוסף ורכישת כרטיסים: 818-919-1170,[...]
ינו
20
א
9:30 mommy and me fitness
mommy and me fitness
ינו 20 @ 9:30 – 10:30
פעילות קשת לילדים בגילאי 2-5 סיפורים ושירים בעברית. אורח מיוחד: השחקן והזמר מייק ברושטיין חוג אומנות ממיחזור לילדים. גילאי 6 ומעלה 8:15-9:15 בערב – חוג לריקודים סלוניים
ינו
24
ה
20:00 Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
ינו 24 @ 20:00 – 21:00
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
SAVE THE DATE Shiri Maimon January 19 – New York January 20 – Boston January 22 – Miami January 24 – Los Angeles January 25 – Palo Alto January 27 – San Diego Superstar Shiri[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות