Connect with us

אירועים

׳הסנדק׳ של ההיפ הופ הישראלי

Published

on

קובי שמעוני, או בשמו הידוע סאבלימינל, מגיע ללוס אנג'לס כדי להנחות מסיבת חנוכה בדאון טאון – בראיון מיוחד הוא מספר על הדרך הקשה להצלחה, הסינגל החדש מעורר המחלוקת, שיתופי הפעולה עם זמרים מוכרים וההערכה הגדולה שלו לג'יי-זי

מאת: אלעד מסורי

ההיפ הופ הישראלי הפך בשנים האחרונות לסגנון המוזיקה האהוב והפופולארי בישראל. מה שהתחיל כאומנות שוליים באמצע שנות ה-90 פרץ בגדול עם להקות כמו שב״ק ס' וסאבלימינל, המשיך עם ׳הדג נחש׳ והפך במהרה לתעשיה סופר מצליחה של אמני ראפ והיפ הופ ששולטים במצעדי ההשמעות ברדיו, מבצעים שיתופי פעולה מיוחדים עם זמרים וזמרות מהז׳אנר הים תיכוני, הרוק והפופ הישראלי.

קובי שמעוני, או בשם הבמה שלו ׳סאבלימינל׳ הוא האיש שלמעשה התחיל הכל. אם תרצו ׳הסדנק׳ של מוזיקת ההיפ הופ הישראלי. שמעוני אסף עימו כישרונות רבים איש איש בתחומו וקרא להם ׳משפחת TACT׳ ביחד החלו להחדיר את עולם הקצב והלירק של ניו יורק לתל אביב.

עם תום שירותו הצבאי הוציא את האלבום עליו עבד שנים לפני, ׳אור מציון׳, ששומר על מעמדו כאלבום ההיפ הופ הנמכר ביותר בישראל והתווה את הדרך לבאים אחריו.

היום שמעוני הוא תעשיה: מנהל את לייבל התקליטים המצליח ׳טאקט רקורדס׳, מפיק מוזיקאלי מבוקש ושופט בתוכניות מיוזיק ריאלטי. לפני שבועיים גם שיחרר סינגל חדש לרדיו בסגנון האפרו-ביט שזוכה להצלחה גדולה.

בסוף השבוע הקרוב הוא מגיע להופיע ולהנחות את מסיבת חנוכה הענקית של לקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס של המפיק ליאור גוב וצוות LG Entrerprises.

קובי, אל-איי לא זרה לך.

״ממש לא, הופעתי כאן במון בעבר. גם בחגיגות שנות ה-60 למדינת ישראל, זה היה בפארק עם שלומי שבת. הייתי עושה גם הופעות באבלון ובכל מיני מסיבות בעיר.

בשנים האחרונות לא היה לי זמן להגיע אבל עכשיו אני שמח לבוא לבקר".

מהיכן נולד הסינגל החדש ״עושה מה שבא לי״?

״ הסינגל ׳עושה מה שבא לי׳ הוא חלק מאלבום שכולו מתאפיין בסגנון האפרו ביט – זאנר מוזיקלי שתפס אותי לפני שנתיים. ממש נשאבתי לתוך הדבר הזה ואני שומע המון אמנים שמגעים מניגריה, מקניה ומקומות כאלו. אני כל כך בתוך זה שלאחרונה זה בא ממש על חשבון ההיפ הופ שאני כל כך אוהב.

״הכל התחיל בטיול לתאילנד, התגלגלתי למסיבה של חבר׳ה צרפתים שהביאו את הסצנה הזו לפני שאר העולם. אפרו-ביט היא למעשה מוזיקה אפריקאית שפוגשת את הסאונד של היום.

״הייתי בשוק שיש מוזיקה שאני כל כך אוהב. התחלתי ממש מיד לכתוב מוזיקה כזו. ״עושה מה שבא לי ״הוא הסינגל השלישי שהוצאתי בסגנון הזה. הראשון היה ״תן למוזיקה לדבר״ שעשה כבר 30מליון צפיות ביו טיוב.

׳עושה מה שבא לי׳ זה שיר שמאוד מאפיין את החיים שלי. תמיד הייתי מנסה לכבוש פסגות: את הפלייליסט הזה או את ההופעה ההיא, ועכשיו אחרי הרבה שנים אני במקום אחר לגמרי בחיים – אני כבר אבא לילדים, יש לי למעלה מ-55 שירים שהיו מקום ראשון בישראל גם שלי וגם שהפקתי לאמנים אחרים. אני עם מופע גדול שנקרא ׳הקונצרט׳ שרץ כבר שנתיים ומאוד מצליח בכל הארץ.

אני מרגיש שאני כבר לא צריך להוכיח ולהילחם. זה מקום שמאוד רציתי להגיע אליו. היום אני כותב המון בשביל אחרים אבל גם לעצמי וזה המקום של השיר להיות חופשי לעשות מה שבא לך ולתת למוזיקה לדבר".

הייתה ביקורת כלפי הקליפ של השיר שבו אתה נראה צבוע כגבר שחור. אמרו שהוא גזעני ומזכיר את ה׳בלק פייסינג׳ מארצות הברית שהציג ניחוס ולעג לתרבות השחורה בידי האדם הלבן.

״שמעתי את הביקורת הזו ואני כל כך לא מסכים איתה. אני חושב שזה טימטום לחשוב שאני מנכס תרבות של מישהו אחר. אנחנו חיים במדינת ישראל. כולנו נולדנו בשילוב של מיליון תרבויות. הבן אדם האחרון שאפשר להדביק לו תדמית של גזען זה אני. כל השירים שלי תמיד מדברים על ביחד ועל שיוויון. בקליפ עשיתי שלוש דמויות: אחת לבנה, אחת של מלך ואחת של מלך שחור. הבלייק פייס שקיבל את הביקורת בארצות הברית קרה כאשר לבנים היו צובעים את הפנים שלהם בשחור ועושים תנועות של דבילים כדי להשפיל את השחורים. אני צבעתי את עצמי בשחור אבל התלבשתי כמלך עם כתר לא הייתה פה שום השפלה אלה עשיית כבוד. השחורים לא יוצאים נלעגים בקליפ אלא מלכים. בקליפ מופעים גם רקדנים שחורים שרוקדים איתי ביחד ולכן זה ממש לא אותו הדבר. אני חושב שאנשים מחפשים ביקורת מתחת דמה שיהיה על מה לדבר עליו.״

איך גילית את ההיפ הופ בפעם הראשונה?

״אתה יודע זה קצת נדוש להגיד אבל ההיפ הופ גילה אותי. הייתי ילד מאוד מוזיקלי ושמעתי הרבה את VOICE OF PEACE, תחנת הרדיו הפיראטית של אייבי נתן שפעלה אז ובסוף הטביעו אותה. היו מנגנים שם את הדברים הכי חדשים וחמים שיצאו מארצות הברית ואירופה. אלו היו שנים של פריחה בעולם הטכנו סי אנד סי פקטורי מיוזיק, סנאפ, דוקטור אלבן והיו אחרי זה אמריקאים NEW KIDS ON THE BLOCK וגם טו אנלימידטיד ואיסט 17. תמיד הייתי עושה את כל הפרייזינג והראפ באנגלית וכולם היו מתפלאים מאיפה אתה יודע אנגלית כל כך טוב ואיך אתה שר את זה. הבנתי שיש משהו שאני מאוד טוב בו. בבית ספר היה לי קשה כי הייתי דילסקט, והעניין של המוזיקה היה לי כל כך קל עבורי. הייתי יכול לשמוע שיר ביפנית שלוש פעמים ולדעת אותו בעל פה. בשלב יותר מאוחר גילית את ׳פאביליק אנמי׳, אם סי המר ואל אל קול ג׳י. התחלתי להבין שזה חלק מתרבות ההיפ הופ והייתי מושפע מכל הג׳אנר הלוחמני והגאנסטר ראפ שמגיע מלוס אנג׳לס.״

״הרגע הזה שגיליתי שהיפ הופ זה משהו שאני רוצה לעשות כל החיים היה כששמעתי את האלבום הראשון של ׳נתורייס ביג׳- Ready to die. אלבום שיצא ב- 1992והכניס אותי לתוך העולם שלו.

״מצאנו את יואב אליאסי (הצל) ואת צ׳ולו ויחד עם כל מיני חבר׳ה הקמנו את סצנת ההיפ הופ בישראל. חיפשנו לפתוח לעצמנו מועדון שנוכל לנגן שם את המוזיקה שלנו. לקבוצה שלנו TACT Tel aviv City Team וזה עבד שהבחור הכי גדול בחברה לנו היה שומר בשער ואחר כך הוא גם נהייתה לו חברת שמירה. הראשון שהיה לו רשיון היה מסיע אותנו ואחר כך נולדה לו חברת הסעות של אמנים. הבחור שבא מחו״ל עם תקליטים נדירים היה הדי גיי שלנו. כבר ב 1997 החומרים הראשונים יצאו החוצה והגיעו לתודעה כשהוצאנו את האלבום ׳ישראלים צבניים אחד אחד׳".

התחלת הקריירה המשמעותית של סאבלימינל הייתה צריכה להמתין, כאשר בגיל 18 התגייס לשירות קרבי בצבא. אך מיד עם שיחרורו בתחילת שנות ה-2000 הוא הפך את משפחת טאקט לחברת תקליטים עצמאית וביחד עם ״הצל״ שיחרר את אלבום הבכורה האדיר שלהם ״האור מציון״, שהיה למעשה המפץ הגדול של עולם ההיפ הופ הישראלי. זכה להצלחה אדירה והוכיח שניתן לעשות את זה בעברית.

למרות ההצלחה המסחרית התגובות של התקשורת הייתה לא פשוטה.

״כן, הרגשתי שיש לי אויב גדול. בתקשורת ניסו לצייר אותי כפנאט ימיני וקיצוני. כתבו עלינו דברים כמו ״נוער הגבעות אצלנו בתל אביב״. היה קשה לעכל אותנו, לא נראנו כמו המוזיקה הסטנדרטית בישראל. באנו כמו חבורה של אריות עם שרשראות ומגן דוד וכובעים ולא ידעו איך לאכול אותנו".

זה היה רק המראה שלכם או שהיו לכם גם מסרים פוליטיים, יהודיים, ימניים וציונים? באותה התקופה פעלה גם להקת שב״ק ס שאותם התקשורת קיבלה בהתלהבות רבה.

״אנחנו ושב׳"ק ס זה שני הפכים. בשירים שלהם ברוב המקרים הם התעסקו בשטויות. עם שירים כמו ׳מקופף הבננות ׳וכאלה' זה היה כיף וקליל וזה היה מותר. אנחנו באנו עם אג׳נדה פוליטית וחברתית ודיברנו בכוונה בשפה נמוכה של הרחוב כדי שאנשים יקשיבו למילים. זה היה שונה ממוזיקה ישראלית של אז שנכתבה בשפה מאוד גבוהה. האופנה והבגדים שלנו, התכשיטים, הקעקועים הכובעים והסאונד של המוזיקה היה זר זה עשה ממש מהפכה״.

צחוק הגורל, בהתחלה לא קיבלו אתכם והיום אומרים שאתה יותר מידי ממוסחר, פופלארי לא ראפר אמיתי. 

״על כל הטובים והמוכשרים אומרים כבר שהם לא ראפרים. גם בארצות הברית יש ראפרים מצליחים שאומרים עליהם שהם כבר לא רפארים, כמו ג׳יי זי או דרייק. אלו ראפרים שתמיד מחפשים לאתגר את עצמם ולעלות יותר גבוה, הם לא נצמדים למה שהם עשו בעבר. אני לא מוצא הגיון להמשיך לעשות אותם דברים שעשיתי בעבר. זה ישן ומשעמם אותי. אני מנסה להמציא את עצמי מחדש ולעשות דברים שיאתגר אותי".

מה זה מוזיקה ישראלית בשבילך?

״היום מוזיקה ישראלית בעיני באה בצבעים של היפ הופ פוגש משהו. כל הלהיטים הגדולים במועדונים הם שירים עם שילוב של השניים. למשל ׳מסיבה בחיפה׳ של האולטרס… ׳האור׳ של אליעד. מוזיקה שנשמעת פרש פוגשת היפ הופ ורגטון וחייב תמיד להיות ראפר טוב שמשתלב. זה מה שהחבר׳ה הצעירים בישראל אוהבים".

איזה אמן את אוהב במיוחד?

נהנתי לעבוד עם כולם: קובי פרץ, ליאור פרחי, מירי בן ארי בארצות הברית, דיויד ברוזה ושלומי שבת. אם אני צריך לבחור מישהו ספציפי: עם גד אלבז היה לי נורא כיף לעבוד, הוא גר היום במיאמי ועשיתי איתו שיר שנקרא ׳הכל מלמעלה׳. גד הוא אחד הכישרונות המיוחדים שיש לנו. יש זמר אדיר שנקרא ליאור אלמליח- הוא פייטן שעשיתי איתו כמה שירים וכל פעם שהוא פותח את הפה ימרוסק ממנו ממש".

אמן אמריקאי שהוא השראה עבורך?

״למרות שלמוזיקה שהוא עושה היום אני פחות מתחבר, האמן שאני הכי מעריך זה ג׳יי-זי. הסתכלתי על איך שהוא הגיע מלמטה, מהגטו, והיום הוא הנשיא של הלייבל הכי גדול של ההיפ הופ בארצות הברית, נשוי ל׳קווין בי׳ ביאנסה) ועושה סיבובי הופעות בהיכלים הגדולים ביותר בעולם. יצא לי לפגוש אותו בפעם הראשונה בניורק והרגשתי את הפרפרים בבטן. ככה נפל לי האסימון שאם יש מישהו שאני ממש מעריץ זה אותו".

מה מחכה לנו בהופעה בחנוכה מסר לקהל שיבוא לראות אותך 

״קודם כל זו הולכת להיות מסיבה שאני אגיע להנחות אותה ולתת כמה שירים בכיף שכולם אוהבים. זה לא המופע המלא שלי, אבל הכנתי כמה דברים במיוחד בשבילכם. הולך להיות שמח, חנוכה, מלא חבר׳ה נפגשים ביחד ויש דיג׳יים טובים ואני גם אעלה איתי זמרים מקומיים. נעשה גם להיטים חדשים וגם את הישנים מהעבר. הולך להיות כיף ויאללה שכולם יבואו לשמוח איתנו!

המסיבה של ליאור גוב ו- LG Entrerprises תתקיים במועדון הגלוב בדאון טאון במוצאי שבת ה- 8בדצמבר. לכרטיסים:818-262-1100

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

אירועים

לילה שכולו אהבה

Published

on

ביום חמישי האחרון יותר מ-500 בליינים ישראלים את ליל האהבה מעל 500 איש במועדון לג'רדין בהוליווד בהפקה של ליאור גוב וצוות lg enterprises.

באחד המועדונים היפים ביותר בהוליווד, מתחת לאור הירח, רוב הבליינים התלבשו באדום לבן במסיבה שכולה אהבה. בכניסה חולקו ורדים אדומים לכל בנות ישראל והמועדון כולו קושט בצבעי אהבה. השולחנות היו מלאים במתנות בצורת לבבות, אורות צבעוניים, בלונים ובובות.

הדיג'ייז עלו זו אחר זה עם המוזיקה: התחילה דיג'יי נטלי, אחריה עלו דיג'יי נירו ודיג'יי יוצי ודיג'יי אסי וידל נעל את הערב.

גוב הודה לכל המשתתפים ומזמין את כולם למסיבה הבאה ב13.4 מסיבת פורים המרכזית של הקהילה במועדון הלור הנוצץ. מעל 2000 בליינים צפויים להגיע! להזמנות צלצלו לטל':818-2621100 או www.israeli-parties.com.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות