׳הסנדק׳ של ההיפ הופ הישראלי - שבוע ישראלי
Connect with us

מדריך אירועים

׳הסנדק׳ של ההיפ הופ הישראלי

Published

on

קובי שמעוני, או בשמו הידוע סאבלימינל, מגיע ללוס אנג'לס כדי להנחות מסיבת חנוכה בדאון טאון – בראיון מיוחד הוא מספר על הדרך הקשה להצלחה, הסינגל החדש מעורר המחלוקת, שיתופי הפעולה עם זמרים מוכרים וההערכה הגדולה שלו לג'יי-זי

מאת: אלעד מסורי

ההיפ הופ הישראלי הפך בשנים האחרונות לסגנון המוזיקה האהוב והפופולארי בישראל. מה שהתחיל כאומנות שוליים באמצע שנות ה-90 פרץ בגדול עם להקות כמו שב״ק ס' וסאבלימינל, המשיך עם ׳הדג נחש׳ והפך במהרה לתעשיה סופר מצליחה של אמני ראפ והיפ הופ ששולטים במצעדי ההשמעות ברדיו, מבצעים שיתופי פעולה מיוחדים עם זמרים וזמרות מהז׳אנר הים תיכוני, הרוק והפופ הישראלי.

קובי שמעוני, או בשם הבמה שלו ׳סאבלימינל׳ הוא האיש שלמעשה התחיל הכל. אם תרצו ׳הסדנק׳ של מוזיקת ההיפ הופ הישראלי. שמעוני אסף עימו כישרונות רבים איש איש בתחומו וקרא להם ׳משפחת TACT׳ ביחד החלו להחדיר את עולם הקצב והלירק של ניו יורק לתל אביב.

עם תום שירותו הצבאי הוציא את האלבום עליו עבד שנים לפני, ׳אור מציון׳, ששומר על מעמדו כאלבום ההיפ הופ הנמכר ביותר בישראל והתווה את הדרך לבאים אחריו.

היום שמעוני הוא תעשיה: מנהל את לייבל התקליטים המצליח ׳טאקט רקורדס׳, מפיק מוזיקאלי מבוקש ושופט בתוכניות מיוזיק ריאלטי. לפני שבועיים גם שיחרר סינגל חדש לרדיו בסגנון האפרו-ביט שזוכה להצלחה גדולה.

בסוף השבוע הקרוב הוא מגיע להופיע ולהנחות את מסיבת חנוכה הענקית של לקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס של המפיק ליאור גוב וצוות LG Entrerprises.

קובי, אל-איי לא זרה לך.

״ממש לא, הופעתי כאן במון בעבר. גם בחגיגות שנות ה-60 למדינת ישראל, זה היה בפארק עם שלומי שבת. הייתי עושה גם הופעות באבלון ובכל מיני מסיבות בעיר.

בשנים האחרונות לא היה לי זמן להגיע אבל עכשיו אני שמח לבוא לבקר".

מהיכן נולד הסינגל החדש ״עושה מה שבא לי״?

״ הסינגל ׳עושה מה שבא לי׳ הוא חלק מאלבום שכולו מתאפיין בסגנון האפרו ביט – זאנר מוזיקלי שתפס אותי לפני שנתיים. ממש נשאבתי לתוך הדבר הזה ואני שומע המון אמנים שמגעים מניגריה, מקניה ומקומות כאלו. אני כל כך בתוך זה שלאחרונה זה בא ממש על חשבון ההיפ הופ שאני כל כך אוהב.

״הכל התחיל בטיול לתאילנד, התגלגלתי למסיבה של חבר׳ה צרפתים שהביאו את הסצנה הזו לפני שאר העולם. אפרו-ביט היא למעשה מוזיקה אפריקאית שפוגשת את הסאונד של היום.

״הייתי בשוק שיש מוזיקה שאני כל כך אוהב. התחלתי ממש מיד לכתוב מוזיקה כזו. ״עושה מה שבא לי ״הוא הסינגל השלישי שהוצאתי בסגנון הזה. הראשון היה ״תן למוזיקה לדבר״ שעשה כבר 30מליון צפיות ביו טיוב.

׳עושה מה שבא לי׳ זה שיר שמאוד מאפיין את החיים שלי. תמיד הייתי מנסה לכבוש פסגות: את הפלייליסט הזה או את ההופעה ההיא, ועכשיו אחרי הרבה שנים אני במקום אחר לגמרי בחיים – אני כבר אבא לילדים, יש לי למעלה מ-55 שירים שהיו מקום ראשון בישראל גם שלי וגם שהפקתי לאמנים אחרים. אני עם מופע גדול שנקרא ׳הקונצרט׳ שרץ כבר שנתיים ומאוד מצליח בכל הארץ.

אני מרגיש שאני כבר לא צריך להוכיח ולהילחם. זה מקום שמאוד רציתי להגיע אליו. היום אני כותב המון בשביל אחרים אבל גם לעצמי וזה המקום של השיר להיות חופשי לעשות מה שבא לך ולתת למוזיקה לדבר".

הייתה ביקורת כלפי הקליפ של השיר שבו אתה נראה צבוע כגבר שחור. אמרו שהוא גזעני ומזכיר את ה׳בלק פייסינג׳ מארצות הברית שהציג ניחוס ולעג לתרבות השחורה בידי האדם הלבן.

״שמעתי את הביקורת הזו ואני כל כך לא מסכים איתה. אני חושב שזה טימטום לחשוב שאני מנכס תרבות של מישהו אחר. אנחנו חיים במדינת ישראל. כולנו נולדנו בשילוב של מיליון תרבויות. הבן אדם האחרון שאפשר להדביק לו תדמית של גזען זה אני. כל השירים שלי תמיד מדברים על ביחד ועל שיוויון. בקליפ עשיתי שלוש דמויות: אחת לבנה, אחת של מלך ואחת של מלך שחור. הבלייק פייס שקיבל את הביקורת בארצות הברית קרה כאשר לבנים היו צובעים את הפנים שלהם בשחור ועושים תנועות של דבילים כדי להשפיל את השחורים. אני צבעתי את עצמי בשחור אבל התלבשתי כמלך עם כתר לא הייתה פה שום השפלה אלה עשיית כבוד. השחורים לא יוצאים נלעגים בקליפ אלא מלכים. בקליפ מופעים גם רקדנים שחורים שרוקדים איתי ביחד ולכן זה ממש לא אותו הדבר. אני חושב שאנשים מחפשים ביקורת מתחת דמה שיהיה על מה לדבר עליו.״

איך גילית את ההיפ הופ בפעם הראשונה?

״אתה יודע זה קצת נדוש להגיד אבל ההיפ הופ גילה אותי. הייתי ילד מאוד מוזיקלי ושמעתי הרבה את VOICE OF PEACE, תחנת הרדיו הפיראטית של אייבי נתן שפעלה אז ובסוף הטביעו אותה. היו מנגנים שם את הדברים הכי חדשים וחמים שיצאו מארצות הברית ואירופה. אלו היו שנים של פריחה בעולם הטכנו סי אנד סי פקטורי מיוזיק, סנאפ, דוקטור אלבן והיו אחרי זה אמריקאים NEW KIDS ON THE BLOCK וגם טו אנלימידטיד ואיסט 17. תמיד הייתי עושה את כל הפרייזינג והראפ באנגלית וכולם היו מתפלאים מאיפה אתה יודע אנגלית כל כך טוב ואיך אתה שר את זה. הבנתי שיש משהו שאני מאוד טוב בו. בבית ספר היה לי קשה כי הייתי דילסקט, והעניין של המוזיקה היה לי כל כך קל עבורי. הייתי יכול לשמוע שיר ביפנית שלוש פעמים ולדעת אותו בעל פה. בשלב יותר מאוחר גילית את ׳פאביליק אנמי׳, אם סי המר ואל אל קול ג׳י. התחלתי להבין שזה חלק מתרבות ההיפ הופ והייתי מושפע מכל הג׳אנר הלוחמני והגאנסטר ראפ שמגיע מלוס אנג׳לס.״

״הרגע הזה שגיליתי שהיפ הופ זה משהו שאני רוצה לעשות כל החיים היה כששמעתי את האלבום הראשון של ׳נתורייס ביג׳- Ready to die. אלבום שיצא ב- 1992והכניס אותי לתוך העולם שלו.

״מצאנו את יואב אליאסי (הצל) ואת צ׳ולו ויחד עם כל מיני חבר׳ה הקמנו את סצנת ההיפ הופ בישראל. חיפשנו לפתוח לעצמנו מועדון שנוכל לנגן שם את המוזיקה שלנו. לקבוצה שלנו TACT Tel aviv City Team וזה עבד שהבחור הכי גדול בחברה לנו היה שומר בשער ואחר כך הוא גם נהייתה לו חברת שמירה. הראשון שהיה לו רשיון היה מסיע אותנו ואחר כך נולדה לו חברת הסעות של אמנים. הבחור שבא מחו״ל עם תקליטים נדירים היה הדי גיי שלנו. כבר ב 1997 החומרים הראשונים יצאו החוצה והגיעו לתודעה כשהוצאנו את האלבום ׳ישראלים צבניים אחד אחד׳".

התחלת הקריירה המשמעותית של סאבלימינל הייתה צריכה להמתין, כאשר בגיל 18 התגייס לשירות קרבי בצבא. אך מיד עם שיחרורו בתחילת שנות ה-2000 הוא הפך את משפחת טאקט לחברת תקליטים עצמאית וביחד עם ״הצל״ שיחרר את אלבום הבכורה האדיר שלהם ״האור מציון״, שהיה למעשה המפץ הגדול של עולם ההיפ הופ הישראלי. זכה להצלחה אדירה והוכיח שניתן לעשות את זה בעברית.

למרות ההצלחה המסחרית התגובות של התקשורת הייתה לא פשוטה.

״כן, הרגשתי שיש לי אויב גדול. בתקשורת ניסו לצייר אותי כפנאט ימיני וקיצוני. כתבו עלינו דברים כמו ״נוער הגבעות אצלנו בתל אביב״. היה קשה לעכל אותנו, לא נראנו כמו המוזיקה הסטנדרטית בישראל. באנו כמו חבורה של אריות עם שרשראות ומגן דוד וכובעים ולא ידעו איך לאכול אותנו".

זה היה רק המראה שלכם או שהיו לכם גם מסרים פוליטיים, יהודיים, ימניים וציונים? באותה התקופה פעלה גם להקת שב״ק ס שאותם התקשורת קיבלה בהתלהבות רבה.

״אנחנו ושב׳"ק ס זה שני הפכים. בשירים שלהם ברוב המקרים הם התעסקו בשטויות. עם שירים כמו ׳מקופף הבננות ׳וכאלה' זה היה כיף וקליל וזה היה מותר. אנחנו באנו עם אג׳נדה פוליטית וחברתית ודיברנו בכוונה בשפה נמוכה של הרחוב כדי שאנשים יקשיבו למילים. זה היה שונה ממוזיקה ישראלית של אז שנכתבה בשפה מאוד גבוהה. האופנה והבגדים שלנו, התכשיטים, הקעקועים הכובעים והסאונד של המוזיקה היה זר זה עשה ממש מהפכה״.

צחוק הגורל, בהתחלה לא קיבלו אתכם והיום אומרים שאתה יותר מידי ממוסחר, פופלארי לא ראפר אמיתי. 

״על כל הטובים והמוכשרים אומרים כבר שהם לא ראפרים. גם בארצות הברית יש ראפרים מצליחים שאומרים עליהם שהם כבר לא רפארים, כמו ג׳יי זי או דרייק. אלו ראפרים שתמיד מחפשים לאתגר את עצמם ולעלות יותר גבוה, הם לא נצמדים למה שהם עשו בעבר. אני לא מוצא הגיון להמשיך לעשות אותם דברים שעשיתי בעבר. זה ישן ומשעמם אותי. אני מנסה להמציא את עצמי מחדש ולעשות דברים שיאתגר אותי".

מה זה מוזיקה ישראלית בשבילך?

״היום מוזיקה ישראלית בעיני באה בצבעים של היפ הופ פוגש משהו. כל הלהיטים הגדולים במועדונים הם שירים עם שילוב של השניים. למשל ׳מסיבה בחיפה׳ של האולטרס… ׳האור׳ של אליעד. מוזיקה שנשמעת פרש פוגשת היפ הופ ורגטון וחייב תמיד להיות ראפר טוב שמשתלב. זה מה שהחבר׳ה הצעירים בישראל אוהבים".

איזה אמן את אוהב במיוחד?

נהנתי לעבוד עם כולם: קובי פרץ, ליאור פרחי, מירי בן ארי בארצות הברית, דיויד ברוזה ושלומי שבת. אם אני צריך לבחור מישהו ספציפי: עם גד אלבז היה לי נורא כיף לעבוד, הוא גר היום במיאמי ועשיתי איתו שיר שנקרא ׳הכל מלמעלה׳. גד הוא אחד הכישרונות המיוחדים שיש לנו. יש זמר אדיר שנקרא ליאור אלמליח- הוא פייטן שעשיתי איתו כמה שירים וכל פעם שהוא פותח את הפה ימרוסק ממנו ממש".

אמן אמריקאי שהוא השראה עבורך?

״למרות שלמוזיקה שהוא עושה היום אני פחות מתחבר, האמן שאני הכי מעריך זה ג׳יי-זי. הסתכלתי על איך שהוא הגיע מלמטה, מהגטו, והיום הוא הנשיא של הלייבל הכי גדול של ההיפ הופ בארצות הברית, נשוי ל׳קווין בי׳ ביאנסה) ועושה סיבובי הופעות בהיכלים הגדולים ביותר בעולם. יצא לי לפגוש אותו בפעם הראשונה בניורק והרגשתי את הפרפרים בבטן. ככה נפל לי האסימון שאם יש מישהו שאני ממש מעריץ זה אותו".

מה מחכה לנו בהופעה בחנוכה מסר לקהל שיבוא לראות אותך 

״קודם כל זו הולכת להיות מסיבה שאני אגיע להנחות אותה ולתת כמה שירים בכיף שכולם אוהבים. זה לא המופע המלא שלי, אבל הכנתי כמה דברים במיוחד בשבילכם. הולך להיות שמח, חנוכה, מלא חבר׳ה נפגשים ביחד ויש דיג׳יים טובים ואני גם אעלה איתי זמרים מקומיים. נעשה גם להיטים חדשים וגם את הישנים מהעבר. הולך להיות כיף ויאללה שכולם יבואו לשמוח איתנו!

המסיבה של ליאור גוב ו- LG Entrerprises תתקיים במועדון הגלוב בדאון טאון במוצאי שבת ה- 8בדצמבר. לכרטיסים:818-262-1100

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

מדריך אירועים

בקצב הסלסה

הוא התחיל את הקריירה המוזיקלית ככותב שירים, פרץ למרכז התודעה עם הלהיט 'אל העולם שלך' וריגש עשרות אלפים בהופעה משותפת אם אנריקה איגלסיאס בפארק הירקון • ראיון עם רותם כהן, כוכב הזמר הלטיני של המדינה, לקראת הופעת הבכורה שלו בלוס אנג'לס ב-9 במרץ

רותם כהן בהופעה המרגשת עם אנריקה איגלסיאס בפארק הירקון מול 55 אלף צופים.

רותם כהן הוא מהאמנים הישראלים הכי אהובים בשנים האחרונות. הוא פרץ אל מרכז הבמה לפני חמש שנים כשזכה בפרס 'תגלית השנה', זאת לאחר שכתב במשך שנים קודם לכן שירים לזמרים רבים בארץ. כהן נולד וגדל בלוד לאב מהנדס מכונות בתעשייה הצבאית ולאם העובדת במחלקת הרווחה בעיר. הוא מספר שגדל בבית על מוזיקה לטינית של חוליו איגלסיאס, אנריקו מסיאס, אך גם לאונרד כהן, מרסדס סוסה וסזריה אבורה. את שירותו הצבאי עשה כהן בלהקה הצבאית של פיקוד העורף ולאחר שיחרורו החל לימודי משחק ׳בניסן נתיב׳.

כהן, בן-38 הוא ׳לייט בלומר׳ קלאסי. את הרצון להיות זמר, הוא מספר, גילה רק באמצע שנות העשרים לחייו לאחר שהחליף מספר עבודות. הוא נטש את בית הספר למשחק של ניסן נתיב לטובת הפסנתר וכתיבת שירים. לחשיפה הגדולה שלו ככותב זכה כאשר כתב את ״כשאחר״ לאייל גולן, מה שהפך ללהיט ענק וזיכה אותו בפרס אקו״ם ב-2012.

הפריצה הגדולה של כהן כזמר מבצע הגיעה ב-2013 עם סינגל הבכורה שלו ׳אל העולם שלך׳ עם למעלה מ-17 מיליון צפיות ביו טיוב. שנה לאחר מכן שיחרר את אלבום הבכורה שלו שהגיע למעמד אלבום זהב, מה שזיכה אותו בפרס ׳תגלית השנה׳ של אקו״ם.

היום, עם שלושה אלבומים מצליחים מאחוריו, שלל להיטים בניחוח לטיני והופעה אחת בלתי נשכחת עם אנריקה איגלסיאס מול קהל של 55 אלף צופים בפארק הירקון, כהן יוצא לסיבוב הופעות בארצות הברית במהלכו יגיע גם אלינו לעיר המלאכים.

• • •

רותם זו תהיה הפעם הראשונה שאתה מופיע בארצות הברית. תחושתיך?

״האמת שלפני שנתיים היתה לי הופעה אחת בניו יורק שהייתה סולד אאוט וזה ממש ריגש אותי. הפעם זה סיבוב הופעות גדול, רציני ומכובד עם על הצוות שלי מהארץ. זו הפעם הראשונה שאני בכלל יוצא איתם מישראל. נעשה את ניו יורק, שיקאגו, מיאמי, לוס אנג׳לס וסן פרנסיסקו. אני מחכה לזה בקוצר רוח, יהיה מהמם ואני ממש מתרגש. יום לפני שטס לאמריקה יש לי הופעה גדולה בהיכל התרבות, אז בכלל כל התקופה הקרובה מיוחדת מאוד עבורי".

מה אתה מתכנן להופעה באל איי? 

״אני הולך לשיר שירים מכל האלבומים שלי ובאמת את כל הלהיטים גם אלו שכתבתי לאחרים: לדנה ברגר, שלומי שבת ואייל גולן. אבל השאיפה שלי היא להביא מה שאני נותן לקהל שלי בארץ אליכם. אני יודע שבדרך כלל לאמנים שבאים מישראל קשה להביא את אותה ההופעה מבחינת האופרציה של מופע גדול, אבל אנחנו ננסה לעשות את זה הכי קרוב להופעה בישראל. אני מגיע עם צוות של 15 אנשים. יכולנו למצוא סאונדמן בניו יורק או באל-איי, אבל החלטנו לא להתפשר ולהביא את הסאונדמן שלי מישראל וגם את התאורן שלי וכל הצוות המקורי".

התחלת בכלל ככותב שירים לאמנים אחרים. האמנת שתעשה את הדרך לקדמת הבמה?

״אשקר אם אגיד שלא האמנתי, כי באג׳נדה שלי אני מאמין במחשבה שיוצרת מציאות. בעיני רוחי ראיתי עצמי עושה את קיסריה ומופיע עם אנריקה. עכשיו תחבר אותי בחזרה למציאות וזה בלתי נתפס שאירועים כאלו קורים. אני יושב בימי שישי לקידוש ביבנה עם ההורים שלי שיהיו בריאים, ואמא שלי שואלת אותי: ׳ תגיד מתי בכלל התחלת לשיר.׳ זה היה הכי הזוי כי לא ציפיתי שזה באמת יקרה.״

מדוע התחלת מכתיבה לאחרים?

״רציתי לשיר, ניסיתי וזה לא התקבל זה לא קרה. אבל אני מאמין שדברים לא קורים סתם ושהזמן הנכון שלי לצאת החוצה היה כשהוצאתי את ׳אל העולם שלך׳. אם אתה שואל אותי היום אם זה פייר שלא הצלחתי לפני ׳אל העולם שלך׳, אני אגיד לך שזה פייר כי זה לא היה רותם המדוייק. כל דבר קרה לי בזמן שזה היה צריך לקרות, ואני לא בן אדם שמוותר לעצמו אני עובד מאוד קשה. נלחמתי עם הציפורניים כדי שישמעו אותי אבל הייתי צריך לעבור אולמות קטנים וליצור את הקהל שלי לפני קיסריה וככה זה קרה.

״אני מאמין שהברכה של אמן זה הקהל שלו. המון אמנים מפורסמים החמיאו לי על הקהל המיוחד שלי. יש לי קהל מדהים. כשהופעתי בניו יורק לפני שנתיים, איך שירדתי מהבמה קיבלתי זר פרחים ושוקלד מ'משפחת רותם כהן' בפייסבוק, עמוד מעריצים של 6000 ישראלים.״

מי פתח לך את הדלת?

״וואוו… יש מלא מלא דלתות שלכל דלת היו לי אלף מפתחות ועבדתי קשה כדי למצוא את המפתח. התחלתי ככותב ואז השירים שלי התפוצצו וזכיתי בפרסי אקו״ם. כתבתי לאייל גולן והפכתי להיות כותב שמקבל כל יום טלפונים מזמרים גדולים שמבקשים שאכתוב להם. אז אני יכול לזקוף את זה לזכותו של אייל גולן שהאמין בי.

״אני יכול לספר לך משהו שאף פעם לא גיליתי לתקשורת. את השירים האחרונים שהבאתי לאייל גולן הוא כבר סירב לקחת. הוא אמר לי – תשמע, אני לא יכול לקחת את זה השיר הזה, זה נשמע כבר יותר מידי רותם כהן. אמרתי לו ׳מה זה לא יכול, אז תתאמץ! אתה אייל גולן, זמר על חלל׳. הוא אמר לי – 'רותם, המילים האלו זה אתה ואני אהרוס את השיר.׳ אז התחלתי להאמין בעצמי קצת יותר ולהרגיש שיש לי איזושהי חתימה כזו על השירים שלי.״

הפכת את המוזיקה למקצוע בגיל יחסית מאוחר.

״כן די מאוחר, על סף פלא טבע. רק בגיל 20 פלוס התחלתי לכתוב. בכלל כל הקרייריה המוזיקלית שלי התחילה ממש במקרה. ללהקה הצבאית הגעתי במקרה. כשהשתחררתי הלכתי ברחוב יום אחד וראיתי לימודי תאטרון ׳ניסן נתיב׳ והלכתי לשם בלי כוונה. התקבלתי למשחק בכלל ואז ברחתי לחדר עם הפסנתר שם לימדו מוזיקה, דיקציה ופיתוח קול. הבנתי שאני נהנה ממוזיקה יותר ממשחק ופרשתי מלימודי משחק כבר בשנה השניה.

״גם הכתיבה שלי באה ממקום מאוד צעיר ובוסרי. לא כתבתי שירים עם פזמונים. שלחתי פעם לזאב נחמה שירים שלי, ויום אחד הוא צילצל אליי ואמר ׳אני אוהב מאוד את השירים ששלחת אבל אין לך פזמונים׳. הייתי ילד קטן ומרדן ואמרתי לו ׳תשמע זאב, אני לא רוצה לעשות מה שכולם עושים, אני לא רוצה לכתוב פזמונים׳. הוא אמר לי ׳רותם, אתה לא תמציא את הגלגל, הקהל צריך פזמון להתחבר אליו.".

״אז לא הכרתי אף אחד ולא היו לי קשרים. ניסיתי להתפרנס כשכיר, עברתי בין עבודות עד שמצאתי עבודה בתוך מלהק ב׳אח הגדול׳, ותוך כדי כתבתי מוזיקה במקלט של ההורים שלי בלוד. נהניתי מזה נורא וזה השאיר לי זמן תוך כדי לעשות מוזיקה. עד שהגיע מצב שאנשים באודישנים התחילו לזהות אותי ואת השירים שלי. התחלתי להרגיש לא נוח ואז אמרתי לעצמי רותם תתפקס במוזיקה. השקעתי בזה ועד ש׳אל העולם שלך׳ לא יצא לא הוצאתי את הראש מהאולפן".

• • •

אי אפשר שלא לדבר על החיבור וההופעה שלך עם מלך המוזיקה הלטינית אנריקה איגלסיאס.

״הדבר הזה מרגיש לי כמו סרט שרץ בראש. תמונה ראשונה- בזמן השירות הצבאי שלי היה שיר של אנריקה שנקרא bailamos . זה היה להיט מטורף, אני זוכר כל פריים בקליפ הזה. תמיד אמרתי וואיי איך אני חולה על אנריקה איזה טוב הוא, הלוואי והייתי יכול לשיר איתו זה חלום. תמונה שניה – לפני שנה אני מוצא את עצמי מקליט שיר עם דסמבר באונו, זמר קובני סופר מצליח. תוך כדי ההקלטות הוא אומר לי אנריקה פה אני רוצה שתכיר אותו. אנריקה בדיוק צילם בקובה את ׳סובימה לה רדיו׳. הנהג בחוץ לקח אותי לסט צילומים שלהם. הכרנו בקצרה ואנריקה אמר לי שהוא מאוד אוהב את ישראל. תמונה שלישית – חצי שנה אחרי זה אני מצלם שוב בקובה את אותו שיר של אנריקה בגירסא העברית שלו. השאר היסטוריה – אנריקה הזמין אותי לרומניה לקונצרט שלו. ישבנו ביחד בלובי של המלון והתחלנו יותר להכיר. בשנה שעברה הוא הגיע להופעה בפארק הירקון מול 55 אלף איש הוא הזמין אותי לשיר איתו".

אני מחזיר אותך לרגע הזה שאתה על הבמה בפארק הירקון עם אנריקה איגלסיאס מה אתה מרגיש?

״ואוו זה היה סרט מטורף. איך שהתחיל ׳SUBEME LA RADIO׳

אני עומד משמאל לבמה בטירוף והמנהל במה היה צריך לתפוס אותי בחולצה כדי שאני לא אתפרץ בתחילת השיר. הוא עושה ספירות באוזן, שלושים שניות ואז נתן לי להיכנס. איך שאנריקה התחיל לשיר כל פארק הירקון היה מואר באור לבן כאילו נחתה שם חללית. אני עולה על הבמה, אנריקה מחבק אותי, ואנחנו מתחילים לשיר ביחד ואני חושב לעצמי וואט דה פאק מה קורה פה עכשיו. זה היה דבר ענק ואני זוכר את המתח במדינה האם זה יקרה ובאמת נופיע ביחד. זה לא מובן מאליו. באותה תקופה ג׳סטין ביבר הופיע בארץ. סטטיק ובן אל חיממו אותו והוא אפילו לא פגש אותם בפרוזדור. אבל אנריקה היה מקסים וחם, הוא היה נגיש. הקרוואן שלי היה צמוד לשלו".

איזה אמנים מהווים השראה עבורך?

״גדלתי על המוזיקה של חוליו איגלסיאס והוא השראה גדולה בשבילי. איימי ווינהאוס זו זמרת שהייתי מת להופיע איתה, היא הייתה ענקית. לצערי לא יצא לי אפילו לראות אותה מופיעה".

מה החלום של רותם כהן?

״קרייריה בין לאומית, ולהיות מקור לגאווה גם אצל הישראלים שעזבו את הארץ וגרים בחו״ל. אה כן, וגם בית באל-איי שאני אוכל לבוא לבקר ולשהות בו בלי להטריד אף אחד"…

רותם כהן, יגיע להופעת בכורה באל- איי עם להקה גדולה והרבה קצב לטיני. במוצאי שבת,9 במרץ, באולמי ווילשר איבל תיאטר בלוס אנג'לס. לכרטיסים: 818-995-3625, משה נוי, טלי.818-901-9889

המשך לקרוא

מדריך אירועים

LA ART SHOW: נציגות ישראלית ומיצג אנטישמי

Published

on

יריד האמנות הגדול של לוס אנג'לס הציג במשך ארבע ימים רצופים יצירות של יותר מ-200 גלריות ואמנים מרחבי העולם, כולל אלו של שלמה טוביה ואמן גרמני שניסה לחולל פרובוקציה – ונכשל

אירוע האמנות הגדול ביותר בקליפורניה LA ART SHOW התקיים בשבוע שעבר חגג את השנה ה-24 להיווסדו, באירוע מהגדולים שנראו
בשנים האחרונות עם מיטב האמנים ברחבי המדינה וגם מחו״ל. הנציג הישראלי היה האמן המוערך שלמה טוביה שזכה לאזור משלו בו הציג את פרוייקט העבודות החדש שלו שעוסק כולו בכפות ידיים.

הצטרפתי לאירוע הפתיחה שהתקיים במרכז הכנסים של מתחם LA LIVE בדאון טאון אל.איי. האזור נסגר כולו לכבוד המאורע על ידי כוחות משטרה גדולים. נראה שאזור עיר התחתית היה עמוס מתמיד כאשר מעבר לפינה התקיימה הופעה גדולה של הזמר הבריטי אלטון ג׳ון, חגיגה אמיתית.

התקיימה במשך ארבע ימים רצופים, הציגה עבודות של יותר 200 גלריות ואמנים מרחבי העולם והתפרסו על פני 200 אלף רגל רבוע. סלבריטאים רבים פקדו את המקום מדוגמניות וכוכבים היפ הופ, עיתונאים ומובילי דיעה במדיה החברתית.לאורחי ה-VIP חיכה כניסה בשטיח אדום מסורתי, מתחם אוכל מפואר עם דוכני אוכל משלל מסעדות ומטבחים היפני,המקסיקני,הים תיכוני והאיטלקי. עוד בתחום הקולנרי שלל חברות של בירה, יין וויסקי שבאו להציג את מרכולתם ופינקו את האורחים במיטב האלכוהול של דרום קליפורניה.

האמן הישראלי שלמה טוביה שמציג את עבודתיו בעיקר באזור מאליבו, הגיע עם יצירות אומנות מרשימות שהכין בשנה האחרונה והציגו בתערוכות חשובות באספן וביפן.

טוביה זכה לביקורות נפלאות ממיטב מבקרי התרבות שסיקרו את האירוע, וממגזינים נחשבים ברחבי העולם. כמו גם זכה לסיקור אוהד ותמונתו שהוצגה במגזין התרבות והלייף סטייל הנחשב STYLE &SOCIETY.

עוד בלטו בתערוכה עבודות אומנות של גי׳מי הנדרקיס שנראה כל כך אמיתי עד שנדמה היה כאילו אגדת הגיטרה חזרה לחיים. פופ ארט בסגנון אנדי וורהול, אומנות יפנית מסורתית וגם אומנות שמרפרפת לתרבות הוליווד של לוס אנג׳לס עם וורסיות מענינות לקולנוע ההוליוודי עם דמויות של ממלכת הכוכבים, וולט דיסני סירטי מערבונים קלאסיים ועוד רבים וטובים.

בין שלל עבודות האומנות לכד את עיני מיצג מוזר שהוצב ממש בכניסה לאולם התצוגה של הפסטיבל. זו הייתה מפה של ״המזרח התיכון״ מצויירת בטוש שחור עבה והמדינות בה מסודרות בצורה שונה מהמציאות. ישראל מוצגת במרכז עם שטח ובעלת טרטוריה ענקית, ומסביבה שאר מדינות המזרח התיכון מוקטנות ובסדר אחר. העיר עזה לדוגמא מוצגת כשכנתה ממערב של לבנון. מספר מבטים נוספים במפה מגלים שזו למעשה מפת גרמניה הנאצית ובמקום שכנותיה האירופיות מיקם האמן את שכנותיה של ישראל במזרח התיכון ובתפקיד גרמניה הוצגה ישראל.

המיצג בעל הגוון האנטישמי תפס את עינהם של מבקרים יהודים נוספים שנכחו במקום ביניהם הרב שלום רבינוביץ מבית הכנסת SHUL ON THE BEACH ואלי וויסמן בעלים של חברת אומנות מקומית באל-איי ומספר גלריות; שניהם נחרדו מהמיצג האנטי ישראלי והשקרי. השניים עדכנו אותי שמתיס קונוז בעלי הגלריה שהציג את עבודת האמן (ששמו נעדר מהמיצג)הוא למעשה דניאל ריכטר – אמן גרמני וכוונתו מאחורי היצירה היא לתאר את ישראל כגרמניה הנאצית עם שאיפה להשתלט על כמה שיותר מדינות מסביבה במזרח התיכון. עם זאת טען: ״רק רציתי ליצור דיאלוג״

חשוב לציין שהיצירה אינה זכתה להתייחסות רחבה בתקשורת המקומית וגם במהלך ארבעת ימי התערוכה היא נשארה די יתומה. נראה כי רבים מהאורחים לא הבינו את המפה המוזרה שנראתה כאילו צוירה על ידי ילד, אך עם זאת עוררה כאמור את חמתם של יהודים רבים שנכחו במקום.

היכן עובר הגבול בין אומנות להסתה? זו שאלה שרבים יתווכחו עליה, אך אולי הניצחון הגדול שלנו כישראלים הוא שלמרות גורמים מסיתים רבים שמשתמשים באומנות כתירוץ להפגין נגד ישראל, באותו מקום ממש נמצא ונוכח אמן ישראלי משלנו בדמותו של טוביה שדואג להפיץ אומנות, אהבה וזוכה לאהדה של אלפים.

טוביה שוחח עמי בתום התערוכה ואמר בין היתר: ״אני שמח לקבל אהבה והכרה מהמוסד התרבותי באל-איי, ממארגני התערוכה, ומכל כך הרבה אמנים כאן. שמחתי להיות חלק מהתערוכה הענקית ולראות עוד עבודות של אמנים מוכשרים, ללמוד מהם ולהתחבר לעולם האומנות שאני כל כך אוהב".

 

המשך לקרוא

מדריך אירועים

יופי מקומי באור הזרקורים

Published

on

בלעדי ל"שבוע ישראלי": בכל שבוע נציג בפניכם ארבע מועמדות מתוך16 הסופיות לתחרות מלכת היופי הישראלית, שתתקיים באל-איי בעוד מספר חודשים – הזדמנות להכיר אותן מקרוב ולבחור את החביבה עליכם – כתבה שלישית בסדרה

שאנל קרפמן
מתחרה מס' 15

שאנל, בת 19, נולדה בלוס אנג׳לס. היא שולטת בעברית ובאנגלית. שאנל התגוררה בישראל עם משפחתה במשך חמש שנים, היא מעידה שהמגורים בישראל העצימו את הביטחון העצמי שלה והוציא אותה מאזור הנוחות שלה בארצות הברית.
כיום היא עובדת כסייעת למורה, אוהבת ילדים ועובדת איתם. החלום של שאנל הוא להשפיע על ילדים רבים ככל שאפשר. היא גם נהנית לשחק טניס וכדורסל ואוהבת לצייר. בזמנה החופשי שאנל מתנדב ב“גדולים מהחיים" ובצופים.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״יצירת חברים חדשים וזיכרונות, כמו גם לשפר את ההערכה העצמית שלי“.

 

 

מאי אור
מתחרה מס' 10

מאי היא בת 22, גדלה בלוס אנג׳לס. היא שולטת בעברית, אנגלית, ומדברת קצת ספרדית. כיום היא סטודנטית באוניברסיטת קליפורניה, וחלומה הוא ללכת לבית הספר לרפואה כדי להיות פסיכיאטרית. היא גם רקדנית מקצועית ושחיינית. בנוסף היא מדגמנת כבר הרבה זמן. בזמנה החופשי היא אוהבת להתנדב במקלט לבעלי חיים.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״אני רוצה לצבור ניסיון וזכרונות מדהימים!“

 

 

אביב גדי
מתחרה מספר 8

אביב, בת 22, גדלה בלוס אנג'לס ובילתה את שנות העשרה שלה בישראל. אוהבת להופיעה על הבמה ולארח. ריקודים, שירה, משחק, ועשיית אנשים מחייכים הם התשוקות האמיתיות שלה. מהניסיון של חיים בפנימיה ובשירות הצבאי שלה היא מצאה שהיא רעבה להצליח ומוכנה לעבוד קשה בשביל זה. היא עובדת במכירות ומתפרנסת בכוחות עצמה מאז שהיא זוכרת עצמה. היא מעולם לא הניחה לסיפור הרקע שלה להחליש אותה; בידיעה שהיא תצמח מתוך זה לתמיד! בזמנה הפנוי התנדבה ב"להושיט יד", ב-“P.A.T.H, בעמותת ״נפש בנפש״ ועוד.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״אני רוצה להתקרב לישראל, ליצור חברים חדשים ולמתג את עצמי“.

 

שראל זיגדון
מתחרה מס' 6

שראל, בת 21, גדלה בלוס אנג'לס. היא שולטת בעברית ובאנגלית. אוהבת אמנות! החלום שלה הוא להיות מטפלת בעזרת אמנות. היא קוראת ספרים בעיקר כמה רומנים בכל הזדמנות, משרטטת ורושמת בשקיקה. בזמנה החופשי היא מתנדבת עם ה-IAC, במטבחי תמחוי ובטיפול באזרחים ותיקים.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״חוץ מאשר לנסות משהו חדש, אני רוצה לפתח תחושה של העצמה עצמית ולצאת מאזור הנוחות שלי".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות