Connect with us

חדשות ואקטואליה

תחזית: משבר הרסני יותר מ־2008 מאיים על שוק הנדל"ן האמריקאי

Published

on

השבוע פקע תוקפן של תוכניות לדחיית תשלומי משכנתאות ושכר דירה שיצאו לדרך עם פרוץ המגפה * במקביל תסתיים גם תוכנית דמי האבטלה המוגדלים * החשש: עשרות מיליוני אמריקאים יאבדו את בתיהם עד ספטמבר

כשפרץ משבר הבריאות בעיר ניו יורק, מיהר המושל אנדרו קואומו לאפשר דחיית משכנתאות ולאסור פינויי דיירים. אבל מאז מתו רבבות מקומיים וחלו מאות אלפים, ובמקביל חלפה לה ההגנה המשפטית שהעניק המושל.

תהליכים דומים מתרחשים ברחבי ארה"ב שסובלת מהתפרצות אלימה של נגיף הקורונה שכבר המית מעל 145 אלף איש. המיתון הממושך ושיעורי האבטלה הדו־ספרתיים מאיימים כעת להביא למשבר דיור במדינה, אם הממשל ימשיך למנוע מטריות הגנה מהאזרחים.

בשלב הראשון של המגפה הקפיא ממשל טראמפ תשלומי שכר דירה ומשכנתאות באמצעות תוכנית ה־CARES, רק בתנאי שאלו היו נכסים עם גיבוי פיננסי פדרלי (מדובר בכ־12.3 מיליון נכסים ברחבי המדינה). במקביל, הממשל הגדיל את תשלומי האבטלה ל־600 דולר בשבוע ושלח מענק לכל תושב קבע בגובה של עד 1,200 דולר. סיוע זה אפשר לשוכרים רבים להמשיך ולשלם את שכר הדירה והמשכנתאות, גם אם חלקית.

בסוף החודש יפקע תוקפם של דמי האבטלה המוגדלים, התוכניות לדחיית תשלומים וכל שאר הסיוע הממשלתי. ב־29 מדינות כבר תמה הקפאת התשלומים שהגנה על נכסים בלי גיבוי פדרלי ועל עשרות מיליוני שוכרים ובעלי בתים. באזורים אלו, כמו יוסטון, קליבלנד וסנט לואיס, כבר נרשמה החודש קפיצה דו־ספרתית בהליכי הפינוי והעיקולים. באזורים שבהם הוקפא רק הפינוי עצמו, הוגשו צווים שרק ממתינים לעת שבה יוכלו גובי החובות להוציאם אל הפועל. אין רחמים בנכסים.

ההערכה הרווחת היא כי בקצב הנוכחי, שוק הדיור האמריקאי נמצא על סף משבר דיור הרסני מזה של 2008, אז איבדו כ־10 מיליון איש את ביתם בתקופה של שמונה שנים. לפי מחקר שערך כוח המשימה של לשכת עורכי הדין בנושא פינויים, בשיתוף אוניברסיטת פרינסטון, כ־28 מיליון משפחות השוכרות נכסים נמצאות בסכנה ממשית לאבד את בתיהן עד ספטמבר. לפי נתוני UrbanFootprint, עלולים 6.5 מיליון מהם לאבד את ביתם כבר בחודש הקרוב.

המצוקה המתהווית כעת היא אמיתית, ובכל זאת מושכת מעט מאוד תשומת לב ודיון ציבורי. אולי משום שהמשבר הנוכחי לא מגיע מחולשה בשוק הנדל"ן או להטוטים חשבונאיים של פיננסיירים חסרי עכבות, או בגלל תשומת הלב ששואבת הטרגדיה העצומה שבאובדן חיי אדם. ויכול להיות שמחסה בשעת מגפה הוא פשוט לא מעניין מספיק.

אומה של שוכרים

שבריריות זו מגיעה לא במקרה. אחרי משבר 2008 ארה"ב הפכה לאומה של שוכרי דירות. מנתוני מרשם האוכלוסין בשנים 2006-2016 עולה כי כמעט בכל עיר גדולה, שיעור שוכרי הדירות בעקבות המשבר עמד על לפחות 47% מהתושבים לעומת 21% ב־2006. עוד עולה, כי לאורך כל אותו עשור לא היתה עיר אחת שבה ירד שיעור השוכרים. המעבר הנרחב לשכירות הוא בעל השלכות ארוכות טווח, ובעיקרו מקשה עוד יותר בצבירת עושר וניידות כלכלית. הוא הביא לכך שהשוכרים בארה"ב עושים זאת בדרך כלל בתנאים קשים במיוחד, שאולי לא זרים לשוכר הישראלי, אך עדיין גרועים מרוב מדינות המערב. היום כמחצית מהשוכרים בארה"ב מוציאים יותר מ־30% מהכנסתם על דיור, כאשר החמישון העני ביותר מוציא כ־50%. סובסידות ודיור מוגן או ממשלתי כמעט ואינם קיימים.

 ואם ההיסטוריה הלא רחוקה יכולה ללמד דבר או שניים, ברור שהפגיעה בשכבות האוכלוסייה תהיה לא פרופורציונלית. לפי האגודה לזכויות האזרח (ACLA), במשבר 2008 והמיתון שהתלווה לו צנח ההון העצמי של משקי הבית הלבנים ב־9% (משווי חציוני של 92,950 דולר), בעוד הונן של האוכלוסיות הלא־לבנות נפל ב־12% (משווי חציוני של 14,200 דולר). כמו כן, משקי בית שחורים ולטיניים היו בעלי סיכון גבוה ב־50% כמעט לעיקול לעומת עמיתיהם הלבנים. זו היתה מכה קשה במיוחד עבור אוכלוסיות שגם כך מדשדשות כלכלית, אחרי מאות שנים של גזענות ממוסדת שאסרה עליהם לצבור הון, ולתקופה אף ראתה בהם הון שניתן לסחור בו.

רוח המפקד העליון

לפי סקר מרשם האוכלוסין האחרון, שהארגון מבצע מדי שבוע מאז פרוץ הקורונה, כ־12.4% מבעלי הבתים דחו או לא שילמו את המשכנתא בחודש יוני, ומתוכם רק ל־50% היתה הכנסה קבועה. 24.5% ממי שהצליחו לפרוע בזמן חלק מהתשלום, שקעו בחובות עמוקים יותר ו־23.3% השתמשו בחסכונות שלהם. בכל מקרה, מרביתם לא הצליחו לשלם את מלוא תשלום המשכנתא. בקרב השוכרים, המצב עגום יותר. 22% מכלל השוכרים (כ־110 מיליון איש) לא בטוחים כיצד ישלמו את שכר הדירה הבא ו־20% אמרו כי כבר דילגו על תשלום שכירות. 

כדי להתמודד עם האסון המתקרב העביר הקונגרס את תוכנית HEROES בשווי 100 מיליארד דולר, המאריכה את תשלומי האבטלה עד 1 בינואר 2021. לפני כמה שבועות הגישה הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת' וורן הצעת חוק להארכת תוקף הקפאת הפינויים והעיקולים עד מרץ 2021.

בינתיים כל ההצעות מתקבלות בביטול על ידי המפלגה הרפובליקנית ששולטת בסנאט. בשלב ראשון, משום שלא האמינו כי יהיה צורך בהמשך סיוע מסיבי, זאת ברוח "המפקד העליון" הנשיא דונלד טראמפ שסבור כי הנגיף פשוט "ייעלם" ויש לפתוח באגרסיביות את הכלכלה האמריקאית.

היום הסירוב נמשך ברקע שתי מחלוקות עיקריות. האחת היא הרצון של המפלגה הרפובליקנית לכלול בתוכנית הגנות מרחיקות לכת מפני תביעות של עובדים נגד בעלי עסקים בכל הנוגע לאחריות על בריאותם. השנייה נוגעת לטענה כי גובה דמי האבטלה יוצר תמריץ שלילי לחזור לעבודה. בינתיים לא הוגשה הצעה לתוכנית חלופית. 

ברקע ההתנצחויות, האבטלה נסקה ל־11.1% ויותר מ־6 מיליון אמריקאים הגישו בקשה לתלושי מזון (SNAP) בין מרץ למאי. מספרם עומד כעת על 48 מיליון איש, זינוק של 17% לעומת רבעון קודם לכן.

החשש הוא שכאשר יתחילו הפינויים והעיקולים, תנועה אדירה של מפונים תתחיל אל קרובי משפחה, המקלטים הציבוריים והרחוב. מחקר של אוניברסיטת קולומביה מעריך כי בקצב הנוכחי, שיעור מחוסרי הבית עלול לזנק בעד 45% עד סוף השנה, שהם 250 אלף מחוסרי בית נוספים. אם תמיכה ממשלתית לא תגיע ומהר, היכולת של הממשל להתמודד עם המגפה תצטמצם עוד יותר, במיוחד במציאות שבה הכלי המרכזי לשלוט בהתפרצות הוא סגר בבתים.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

הו הא, מי זו באה? סגנית הנשיא הבאה!

Published

on

האם קאמלה האריס מקליפורניה תהיה הבחירה האולטימטיבית של ג'ו ביידן?

השבוע אמור היה ג'ו ביידן להכריז סוף סוף מי תהיה הסגנית המיועדת שלו. למרבה הצער, ההחלטה נדחתה כך שלנו אין אלא להמשיך ולפזר ספקולציות. ולכן, לפי בקשת הקהל ובהתאם לרוח התקופה, הנה תזכורת קצרה לגבי המועמדות המובילות והקדמה בלתי נמנעת בפתחה: בסופו של דבר, זהותו של סגן הנשיא לא נחשבת לכזו שמשפיעה באופן דרמטי על הבחירות. הבחירה במייק פנס לא שינהת המון עבור טראמפ, אם כי נתנה לו עוד גושפנקא דתית; הבחירה באל גור לא הייתה מאוד קריטית לביל קלינטון; ג'ו ביידן עצמו נבחר בעיקר כדי לתת לאובמה גב מצד פוליטיקאי מנוסה שייתן קונטרה לגילו הצעיר וחוסר ניסיונו השלטוני של הסנאטור מאילינוי. זה לא אומר שלא היו סגנים חשובים בעבר, כמובן – חלקם היו כאלה בגלל שלקחו חלק מרכזי בשלטון (כמו ביידן עצמו, וכמו דיק צ'ייני, קודמו), חלקם כי הפכו לנשיאים בעצמם, למשל הארי טרומן ולינדון ג'ונסון. ובכל זאת, אין סיבה להניח שהסגנית המיועדת תגרום למהפכה דרמטית בסקרים וכו'. לזה יהיו אחראים ביידן ובעיקר טראמפ.

אז מי המועמדות הבכירות? ובכן, ישנן שלוש שסומנו כרגע כמובילות בהימורים, אבל לפחות עוד שבע ששמן הוזכר במידה כזו ואחרת ושגם אני, אפעס, אסתפק באזכור שמן ותפקידן הנוכחי כאן ותו לא.

ראשונה, עדיין המועמדת המובילה, הסנאטורית קמאלה האריס מקליפורניה. הריס התמודדה בעצמה בפריימריז הדמוקרטי אך פרשה כשהכסף אזל והמעמד בסקרים לא התרומם. היא נחשבת לבחירה בטוחה בגלל בכירותה במפלגה, העובדה שהיא דמות די מוכרת ובסה"כ אהודה, עם ניסיון בוושינגטון וניסיון ברמת המדינה כתובעת כללית. ברם, היא סובלת מהעובדה שכבר במהלך הקמפיין התכחסה עם ביידן – כסאח שאח"כ הסבירה כ'זו פוליטיקה' בזלזול כמעט מבהיל ומהעובדה שיש די והותר 'לכלוך' עליה, החל מהעובדה שהכניסה בקליפורניה המון צעירים שחורים לכלא וכלה בכך שאמרה שעישנה מריחואנה לצלילי טופאק, מה שלא ממש הסתדר עם הכרונולוגיה של חייה. אבל הקוץ המרכזי בישבנה המיועד של האריס היא בכלל העובדה שהיא עדיין רואה עצמה כנשיאה לעתיד, ואנשי ביידן חוששים שמא היא תתרכז בבניית דמותה לקראת ריצה ב-2024 (ביידן יהיה כאמור בן 82, ולא ברור אם ירצה לרוץ לכהונה שניה אם וכאשר) ולא בבניית השלטון החדש, שמיועד להיות עתיר רפורמות, חקיקה ואקטיביזם באופן כללי.

שניה, מועמדת שנכנסה לטופ של הרשימה בעיקר בגלל יחסיה המעולים עם ביידן מימי ממשל אובמה, השגרירה לשעבר באו"ם והיועצת לשעבר לבטחון לאומי, סוזן רייס. רייס נחשבת למישהי עם קורות חיים מושלמים כמעט עבור מועמד/ת לתפקיד בכיר, היא מנוסה, מקצועית ופופולרית. וכאמור, היא נהנית ממה שקמפיין ביידן הגדיר כמעמד Simpatico עם ביידן – כלומר, הם חולקים השקפת עולם וחזון. מה שעומד בדרכה של רייס לתפקיד הם שני היבטים בקורותיה: העובדה שמעולם לא נבחרה לכל תפקיד ציבורי ו/או שלטוני, כך שאין לה ניסיון בזה, היא לא נדרשה לעימות (האריס, למשל, נדרשה לכמה וכמה כאלה והוכיחה שהיא מצוינת בהם, בטלוויזיה ובסנאט גם יחד) באשר הוא ולא ברור אם יש לה המזג האלקטורלי. שנית, היא מזוהה עדיין עם המתקפה על הכוחות האמריקאים בבנגאזי, לוב, ועם חוסר המענה המספק של מערכת הבטחון והחוץ של אובמה לה. ממש כמו הילארי קלינטון, הדמוקרטים חוששים שבנגאזי תהפוך למילת מפתח בכל אימת שרייס תיכנס לחדר.

שלישית, המועמדת המפתיעה ובמידה רבה מועמדת הפשרה – חברת בית הנבחרים מקליפורניה, קרן בס. בס בת ה-66 איבדה את בתה בתאונת דרכים, מה שמקרב אותה לביידן (שאיבד כך את אשתו וביתו, ושאיבד לאחר מכן את בנו לסרטן) על רקע אישי. היא בחיים הפוליטיים מאז 2004, אז נבחרה לראשונה לאסיפה הלאומית של קליפורניה. היא משמשת נציגת מחוז (ה-33 ולאחר מכן ה-37) של המדינה בבית הנבחרים מאז 2010 וכן היא יושבת ראש הסיעה האפרו-אמריקאית בקונגרס. במפלגה הדמוקרטית היא נתפסת כדמות מאחדת, ללא שונאים רציניים בתקשורת ואפילו בבית הנבחרים עצמו. אמנם יש לה היסטוריה של התבטאויות בעייתיות עבור מועמד לאומי – למשל, היא ביקרה בקובה כמה וכמה פעמים והתבטאה בצער ובכבוד כשפידל קסטרו מת, התבטאות שמאז חזרה בה ממנה – אבל העובדה שהיא לא מחפשת להפוך לנשיאה ולכן תוכל להתרכז בתפקידה, בצד היותה דמות יחסית פחות מוכרת ולפיכך בעלת פחות פוטנציאל נפיץ, משחקת לטובתה. גם הידידות שלה עם ננסי פלוסי לא מזיקה. אם בידן יבחר בה, תהיה זו הוכחה לכך שהוא לא מעוניין לעשות רעש, אלא לשמור על המצב הקיים בסקרים ולדאות על גביהם כמו בשיר של רדיוהד, ללא הפתעות, עד הבחירות.

מועמדות נוספות שהוזכרו ללא הרף הן, בין היתר, הסנאטורית אליזבת וורן – בחירתם של אנשי האגף השמאלי יותר במפלגה; תמי דאקוורת', הסנאטורית וגיבורת המלחמה מאילינוי, אבל מועמדתה עשויה ליפול בגלל שלא נולדה בארה"ב (מה שייצר קושי חוקתי אם תידרש, חלילה, להחליף את ביידן על רקע אי כשירות לכהן או חמור מזה); ראש עיריית אטלנטה המצליחה, קישה לאנס בוטומס שזוכה לתמיכת הנשיא לשעבר, ביל קלינטון – אם כי 'ביידן-בוטומס' עשוי להיות סטיקר מעט משעשע, תודו; מושלת ניו מקסיקו, מישל לוחאן גרישם שדווקא הביעה עניין בתפקיד שרה בממשל ביידן; מושלת מישיגן גרטשן וויטמר שמצויה בכסאח תקשורתי עם הנשיא טראמפ; מושלת רוד איילנד, ג'ינה רדמונדו שזוכה לתמיכת הסנאטור ג'ק ריד ממדינתה וכמובן חברת בית הנבחרים מפלורידה, ו-ואל דמינגז, שעשויה להפוך להפתעה הגדולה על רקע האהדה אליה במדינתה והיותה נציגת מדינת מפתח, אבל סובלת גם מקו"ח שכוללים עשרות שנות שירות שנוי במחלוקת במשטרה.

אז מי תהיה לסגנית המיועדת? אם עבדכם הנאמן צריך היה להמר, כנראה שאחת מהשלוש שזכו כאן להרחבה ביוגרפית. ביידן עצמו, אגב, נתפס השבוע עם פתקים שבהם נקודות לתקשורת אודות קמאלה האריס, אבל מאז נדמה שמועמדותה דווקא סבלה מעיכובים ודחיות, בין היתר כאלה שהביאו להחלטה שלא להחליט. עדיין. עוד בערך שבוע נדע.

*עידכוני קורונה*: בארה"ב קרוב ל-160 אלף מתים מהוירוס עדאמצע השבוע, ו-4.8 מיליון איש שחלו בקוביד-19 בסה"כ. עיקר העלייה בכמות החולים והמתים מרוכזת בדרום – לרבות טקסס ופלורידה שבראשן מושלים רפובליקנים ששינו לאחרונה מגמה והחלו לאכוף שמירה מרחק וחבישת מסכות – אבל גם במערב, בדגש על קליפורניה שבה מושל דמוקרטי (ניוסום) שהצליח, לרגע קט, לבלום את המגפה, אך היא שבה. ברוב צפון מזרח המדינה, כולל ניו יורק שהייתה עד לפני חודשיים בלב המאפליה, ישנה מגמת ירידה איטית אך עקבית בכמות החולים והמתים. הנשיא טראמפ עדיין מקדם תיאוריות קונספירציה וקורא לציבור לקחת תרופות לא מוכחות כדי להילחם במחלה, אם כי לאחרונה החל לחבוש מסכה – מעשה שהגדיר כ'פטריוטי'.

עידכוני סקרים: ג'ו ביידן עדיין אוחז ביתרון על הנשיא טראמפ בסקרים הלאומיים ובסקרים במדינות המפתח, אם כי הפער בן עשרה האחוזים שהיה לו לפני שבועיים הצטמק והתייצב על בערך 8.3% ברמה הארצית, ובין 2% (צפון קרולינה), ל- 4% (אריזונה) 6% (פלורידה) ועד כ-7-8% (פנסילבניה, מישיגן, וויסקונסין). "האקונומיסט" עדיין נותן לביידן סיכוי של 91% לזכות בכמות אלקטורים גבוהה מ-270; גם 'כדור הבדולח' של סבאטו, פוליטיקו והדו"ח הפוליטי של קוק נותנים לסגן הנשיא לשעבר יתרון. אתר הסקרים 'ריל קליר פוליטיקס' דווקא מצמצם השבוע את כמות המדינות שבהן הוא מזהה יתרון מובהק, ומוסיף את מינסוטה (לשעבר בטור הדמוקרטי) ומיזורי (לשעבר בטור הרפובליקני) לרשימת המתנדנדות, אך דבק בהנחה שביידן, כרגע, הוא הפייבוריט. אתר 538 צפוי לפרסם בשבוע הבא את מודל החיזוי שלו לבחירות – בעיכוב משמעותי ביחס ל-2016. נייט סילבר הפיק את הלקח, כנראה.

==

לעידכונים שוטפים בפייסבוק: מר דמבין הולך לוושינגטון

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות