תופעה: מיליוני מתבגרים אמריקאים פוגעים בעצמם בכוונה! מאת ד"ר רונית סיסו - שבוע ישראלי
Connect with us

הורים וילדים

תופעה: מיליוני מתבגרים אמריקאים פוגעים בעצמם בכוונה! מאת ד"ר רונית סיסו

Published

on


ד"ר רונית סיסו. יש עצה

מיליוני ילדים פוגעים בעצמם כל שנה באופן מכוון במיוחד על ידי חתכים על זרועות הידים ומקומות אחרים בגוף * קרוב למחצית ממתבגרים בגילאי  12-18 גורמים לעצמם נזק גופני לפחות פעם אחת במהלך תהליך הבגרות * כדאי לדעת: רובם לא עושים זאת כדי להתאבד; רובם רוצים להרוג את הכאב הפנימי שהם מרגישים…  ד"ר רונית סיסו מספקת טיפים להתמודדות

 

סינטייה, נערה בת 13 הגיעה אלי לטיפול בעקבות הוריה אשר דאגו לבריאותה הנפשית אשר היתה שקועה בו. סינטייה נוהגת לחתוך את זרועות ידיה על ידי מספריים לפעמים כמה פעמים ביום. מעבר לכך, סינטייה הדרדרה בלימודיה והרבתה להסתגר בחדרה. סינטייה היא בת להורים גרושים. כאשר היתה בת 10 הוריה עברו גירושים מאוד סוערים אשר כלולים הכפשות, איומים, צעקות, ואפילו התעללות פיזית. 

סינטייה ואחותה התאומה סבלו מאוד באותן השנים. בתהליך ההשמרה של הבנות, אחות אחת עברה לגור עם האבא, סינטייה נישארה לגור עם אמה. האם, אשה צנומה בת 45, עובדת קשה למחייתה וכמעט לא מקבלת כסף מבעלה לשעבר עבור סינטייה. סינטייה לא מסתדרת עם אמא שלה. הם כל היום רבות על כל מני דברים כגון אי סדר בחדר של סינטייה, העובדה שהיא לא עוזרת בסידור ונקיון הבית, חוסר אחריות, וכו'. לאמא של סינטייה אין את הכלים ולא את הסבלנות להתמודד עם הכעסים של סינטייה. 

הטיפול שלי עם סינטייה היא בשני מישורים: טיפול פרטני וטיפול משפחתי. הילד הוא הראי  של המשפחה שלו. כאשר יש ילד "בעייתי" במשפחה, ובמיוחד במשפחה של סינטייה, הקונסטלציה המשפחתית (הבנות הופרדו) והאינטראקציה בינהם שהיא בעייתית.  

קשה לבני אדם להבין מדוע ילדים חותכים את עצמם. ישנן מספר סיבות מדוע הם עושים זאת:

* כאשר ישנם רגשות שהם לא יכולים להתמודד עמם או סיטואציות שהם לא יכולים לשנות, הדם הזורם החוצה נותן לילדים אלו הרגשה של הקלה והרגעה.

* ישנם כאלו שחותכים את עצמם כדי לבטא רגשות של דחיה, כעס, יאוש, צער, ריקנות או כמיהה. 

* כאשר מרגישים ריקנות ותחושה שאני לא קיים, הדם הזורם נותן תחושה ש"אני קיים"

* כאשר אין את הכלים להתמודד עם הרגשות הסוערות, לחתוך ניראה למתבגרים כפיתרון יחידי. 

* בקורת עצמית וענישה עצמית, כאשר יש תחושות חזקות של אשמה ובושה.

ישנם אלו שפגיעה עצמית כמו לחתוך את הידים משולבת עם עוד בעיות נפשיות אחרות כגון דכאון, מנייה דפרסיה, הפרעות אכילה, הפרעות קומפולסיביות, ומחשבות אובססיביות. 

* כאשר מתבגרים חווים חוויות של טראומה, התעללות ועוד הם נעזרים על ידי פגיעה עצמית כדי לבטא את כעסם או כדי שיהייה להם שליטה על המצב. 

* חברות שלי עושות זאת, אז גם אני אהייה חלק מהקבוצה.

מה קורה לאלו שחותכים את עצמם?

ראשית ההקלה על הכאב היא רק הקלה זמנית כי הרי הבעיה לא ניפתרת. שנית, כאשר המתבגר משתמש עם סכין, מספרים, תער, סיכות, עטים, עפרונות, או כל דבר חד אחר, אינפקציה עלולה להתפתח ולהוביל לבעיות. ישנם כאלו שמפתחים התמכרות לפגיעה עצמית. כלומר, ככל שהם חותכים, את צריכים לפגוע בעצמם יותר. רב הצעירים שחותכים את עצמם לא מתכוונים להתאבד, זאת יותר קריאה לעזרה. 

איך ניתן לזהות מתבגר שפוגע בעצמו?

– חתכים או פגיעות בגוף.

– כאשר המתבגר לובש שרוולים ארוכים גם בקיץ.

– חוסר רצון להתעסק בפעילויות הדורשות חשיפה לגוף כגון שחיה.

– הסתגרות בבית או בחדר לשעות ארוכות.

– כתמי דם על הבגדים.

– סכינים, סכין גילוח, וחפצים חדים מוחבאים בין הדברים של המתבגר.

– התרחקות ממשפחה וחברים.

מהו הטיפול המתאים למתבגר שפוגע בעצמו?

בתהליך הטיפולי שלי עם סינטייה, עבדנו ביחד על שורש הבעיה. מהם התחושות או מצבים שגרמו לה לחתוך את עצמה. עבדנו ביחד בבניית הדמוי העצמי שלה, קניית כלים לויסות הרגשות והתמודדות במצבי לחץ, חשיבה חיובית, פיתוח והתמקדות על היכולות שלה, ועיבוד האובדנים שהיא חוותה בעברה הקצר כגון הגירושים של הוריה והפרדות מאחותה התאומה. 

בתהליך הטיפולי עם המשפחה, עבדנו בעיקר על שנויים באינטראקציה המשפחתית על ידי תקשורת חיובית, הבעת רגשות, ולמידת הסתגלות למצבי מצוקה ולחץ. עבודה עם סינטייה ואמא כללה בניית קשר חיובי בינהם על ידי תקשורת חיובית, בחירת עדיפויות על שמירת החוקים בבית, וזמן איכותי ביחד.

ד"ר רונית סיסו היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת באומנות המתמחה בטיפול בילדים, מתבגרים, הורים וזוגות, באנסינו ובוורלי הילס. לפרטים נוספים ויצירת קשר, טל': 818-300-5009, drrsiso@yahoo.com

 

 

 

 

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

הורים וילדים

משמעות הצבעים בציורי ילדים

Published

on

הצבע הוא בעצם אור מהשמש (או ממקור קרינה אחר) המזרים אנרגיה אל גופנו ונפשנו, והוא הביטוי החיצוני לעוצמתם ולאיכותם של החיים הרגשיים שלנו • אז מה אומרים עלינו הצבעים? • כתבה שלישית בסדרה

מאת: דיקלה גולסה – חליווה

הגרפולוגיה, דרך פענוח ציורי ילדים, משמשת לנו כלי לבחון ולהוציא את הילד שבתוכנו, לספר את מה שאנחנו מרגישים ובעיקר להבין באמת מי הוא אותו אדם שכותב/מצייר. למה? כי יכולת-היצירה אצל כל אדם מקורה בשכבות העמוקות ביותר של אישיותו, וברגשות הפנימיים שלו, בתוכו ובנשמתו. כמו כן, הצבע הוא צורת הביטוי הראשונה לדינמיות האישית של הילד. הילד המצייר מבטא איזושהי מחשבה שעולה במוחו באותו רגע נתון ולכן הבחירה בצבע היא אינה מקרית.

אין ספק כי לצבעים יש השפעה רבה עלינו פיסית ונפשית. הצבע הוא בעצם, אור מהשמש (או ממקור קרינה אחר) המזרים אנרגיה אל גופנו ונפשנו, והוא הביטוי החיצוני לעוצמתם ולאיכותם של החיים גשיים שלנו.

אז מה אומרים עלינו הצבעים?

אדום

הצבע האדום מבטא תשוקה, עשייה, הישגיות, מוטיבציה, כוח רצון, דומיננטיות, מוחצנות, תחרותיות, התלהבות, אך כאשר זה מוגזם, האדום יבטא אלימות, תוקפנות ואימפולסיביות. האדום הוא גם הצבע של צ׳אקרת הבסיס (צ׳אקרת המין) והוא מבטא הישרדות.

בציורי ילדים: הצבע האדום, בדרך כלל, מופיע הראשון, והוא נמצא בשימוש בעיקר בשנה הראשונה של הגן. ממחקרים נמצא כי ילדים שהשתמשו באדום, יותר מן הרגיל, התגלה שהם חברתיים ומאושרים. אבל השימוש בצבע אדום אינו בא תמיד לשקף הסתגלות מוצלחת, והיו מקרים שנראתה איזו עקשנות מסוימת, או שהאדום חזר והופיע כמעט כצבע יחידי. במקרים אלה משקף הצבע האדום חוויה לא פשוטה אולי אפילו קריאה לעזרה או תוקפנות ברמה כזו או אחרת, או ביטוי עז של צורך מידי באהבה.

ירוק

הצבע הירוק מבטא אהבה, ביטחון עצמי, קבלה עצמית, שלווה, הסתגלות חברתית. ברמזור האור הירוק הוא חיובי, מסמן לנו להתחיל לנסוע/ללכת. זהו צבע שמופיע הרבה בבתי חולים, צבעו של הדשא והעלים בעצים המבטאים צמיחה והתחדשות, לבלוב ופריחה. מצד שני, הירוק יכול לבטא קנאה חזקה או חינוך קפדני מדי.

הירוק הוא גם הצבע של צ׳אקרת הלב והוא מבטא קבלה ופתיחות, סלחנות והתרגשות.

בציורי ילדים: הצבע הירוק מבטא את כוח הרצון של הילד, הנחישות, ההתמדה ודבקות במטרה, היציבות במקומו, שלווה ורוגע. הוא גם יבטא למידה חדשה ופריחה חברתית או משפחתית. מן הצד האחר, הירוק מופיע גם בביטוי של מחאה נגד סביבה מקפידה יתר על המידה, הנוהגת במשטר מחמיר ולא תמיד מאפשרת לילד לבטא את עצמו בחופשיות.

כחול

הצבע הכחול מבטא דמיון מפותח, תקשורת ויכולת ביטוי גבוהה, שלווה ורוגע (ים, שמים). מצד שני, הכחול עשוי לבטא קרירות ובדידות, שמרנות יתירה (מדים כחולים – משטרה). הכחול מסמל את צ׳קרת הגרון, האזור שאחראי על הצלילים והקול ולכן יש בו ביטוי לתקשורת בינאישית ויצירתיות. ממחקרים נמצא כי ילדים בגילאי 2-4 שצבעו בצבע הכחול בעיקר היו בעלי שליטה עצמית גבוהה יותר מהילדים שהשתמשו בצבע האדום. כמו כן, ילדים שצבעו שטחים נרחבים בדף בצבע כחול חשו חרדה, מופנמות וריחוק מהקבוצה החברתית. מעניין לציין גם שהציור בצבע הכחול מופיע לעתים תכופות אחרי מחלות. ילדים שלא צבעו חודשים תמימים ציורים עם שטחים רחבים של כחול, חזרו שוב, אחרי שהבריאו ממחלתם, לצורת ציור זו.

בציורי ילדים: הצבע הכחול בד״כ מסמל ילד רגוע, בעל קשרים חברתיים הרמוניים ומפותחים, ילד סקרן ובעל עולם פנימי עשיר. מן הצד השני, שימוש יתר בכחול, מבטא ריחוק ומופנמות או צורך עז להתבטא בקול רם.

צהוב

הצבע הצהוב הוא קליל ועליז, משדר אופטימיות, אנרגיה (בננה – פצצת אנרגיה צהובה), טוב-לב וטוהר, אך גם שאיפה להתקדם, בדגש על אגו ושליטה. הצהוב הוא גם צבעה של השמש, החום הנעים או השורף, השמחה בלב ביום שמשי אחרי ימים קרים ואפורים. בדרך כלל משתייך הצהוב לשלב ילדותי ביותר. הילד תלוי במבוגר, מחפש את הסכמתו ואינו מעז להיות תוקפני. אך, מן הצד השני, הצהוב מסמל בחילה, סנוור או אי נוחות במצב מסוים (מחלת הצהבת). הצהוב גם מסמל את צ׳קרת מקלעת השמש – אזור הבטן (קשור ל״תחושות בטן״) ומדבר על רצון, נחישות, אגו ושליטה עצמית. מעניין לציין כי צ׳אקרה זו השולטת על איזור העצבים, תורמת לעובדה כי אנשים החולים במחלות נפש אינם יכולים לסבול את הצהוב.

ממחקרים נמצא כי הצהוב מופיע, בדרך כלל, לפני הכחול וכשהוא חוזר, משמש הוא סימן לרגרסיה מסוימת הקשורה בהתחדשות ההתעניינות באזור האוראלי והאנאלי. כמו כן, הצהוב מופיע גם אצל ילדים מבוגרים יותר ומחוסרי אהבה: ילדים שהרגישו את עצמם עזובים ומוזנחים בביתם ותוך כך הבליטו בציוריהם העדפה לצבע הצהוב.

בציורי ילדים: שימוש בצבע זה מצביע על אינטלי־גנציה רגשית ועל החיבור של הילד עם אמו. בנוסף, ילדים שמציירים בצהוב הם ילדים רגישים, פתוחים, שאפתנים, בעלי שמחת-חיים ובעלי יכולת ריכוז טובה. מאידך, שימוש מוגזם בצהוב, יכול לסמל אנרגיה, בעיות קשב וריכוז או קינאה.

בשבוע הבא החלק השני של הכתבה על משמעות הצבעים.

דיקלה גולסה-חליווה היא בעלתM.A . בחינוך, מורה לעברית ויהדות, קואצ׳רית להעצמת בני נוער ויועצת להורים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז באמצעות פענוח ציורים וגרפולוגיה. ליצירת קשר:hebrewteacherla@gmail.com • www.learningwithdikla.com

המשך לקרוא

הורים וילדים

החשיבות והתרומה של הציור לילד בגיל צעיר

Published

on

ציורי ילדים, תפיסת המבוגרים ומה שביניהם • כתבה שנייה בסדרה

מאת: דיקלה גולסה – חליווה

כולנו יכולים לצייר. ילדים ומבוגרים. עצם העובדה שתניחו לידינו דף לבן חלק וצבעים, תגרום לנו להושיט יד ולצייר מה שאנו רוצים, אפילו ללא הכוונה, ואנו נחוש אושר צרוף. הציור עבור הילד הוא מעין ״כלי״ שבאמצעותו הוא יכול לבטא את עצמו, כי מבחינתו הדף החלק הוא המרחב והעולם שבו הוא חי. לכן, אם נאפשר לילד לצייר בדף ככל העולה על רוחו, הוא יוכל ללמוד להביע ולתאר רגשות ומחשבות ובעצם ליצור עולם ע״פ מידותיו שלו.

חשוב לציין כי אותו ״עולם״ שאותו הילד מצייר הוא החוויה שלו עצמו והוא לא בהכרח נראה כפי שעולם נראה באמת. בבסיס של הציור יש רעיון כלשהו מסתתר, אבל בנוסף לחלקים המודעים למשל: בית, עץ) ניתן לזהות סימנים ומסרים לא מודעים שמתבטאים בציור ללא שליטתו של הילד. לדוגמה: ילד יכול לצייר בית קטן עם גג גדול מאוד או דמות עם ידיים ארוכות או קצרות מדי וכו׳… כמובן לכל פרט כזה יש משמעות חשובה מאוד להבנת ״עולמו״ של הילד.

בנוסף, במחקרים רבים נמצא קשר הדוק בין ציורי ילדים להתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטי־בית. הציור מעורר את סקרנותם והתעניינותם בכל גיל והלהט שלהם לצייר עומד בעינו לאורך השנים, על אחת כמה וכמה בגיל הרך. למה? כי לילד ששפתו עדיין אינה מפותחת וכושר הביטוי שלו מוגבל, הציור משמש אמצעי ביטוי ״לא מילולי״ שניתן להפיק ממנו רבות.

מכאן החשיבות לכך שאסור להתערב בציור של הילד. אם נתערב לו אנו בעצם נאלץ אותו להתאים את עצמו לאמות המידה, לחוקים ולכללים של אחרים בחברה וזה לא בהכרח דרוש ביצירתו.

יתרה מכך, אנו מוכרחים להבין שכל הילדים מוכשרים וכולם יכולים לצייר באותה מידה כי הס־פונטאניות שלהם בציור היא החשובה כאן. היכולת של כל אחד ואחת מהם להביע באמצעות צבע את עולמם הפנימי היא נפלאה כל כך וחשובה לאין ערוך עבורם, וגם לנו המבוגרים, שרוצים קצת להבין אותם ולאו דווקא דרך מילים.

אתם בוודאי מכירים את הסיטואציה שבה סופר לילד סיפור בכיתה או בחוג כלשהו, לא משנה היכן, והוא התבקש לצייר אותו. המבוגר בדק את הציור של הילד והעריך אותו בהתאמה: ככל שהילד זכר יותר ויותר פרטים וצייר אותם, כך הוא קיבל ציון גבוה יותר והמשמעות היא שהוא היה קשוב יותר ומוכשר יותר, וזו אמירה אינה מדויקת כלל, בלשון המעטה.

עצם העובדה שמבוגר אחר נותן לו ״ציון״ או הערכה או אפילו משוב על מה שהוא צייר, הוא משדר לילד שהוא מצייר בהתאמה למסופר בסיפור, דהיינו, הוא עומד בחוקים ובנורמות שהחברה מסביב מכתיבה לו מגיל צעיר. כך יוצא שהילד לומד מראשית שנותיו שעליו לצייר ציור ״יפה״, כלומר, עליו להתאים את עצמו לציפיות החברתיות ולהשתיק את רחשי הספונטאניות המקננים בתוך נשמתו הרכה.

על כן, יש לעודד את הילד, בכל גיל לחוות את ההנאה שבציור ואסור להתייחס רק לתוצאה הסופית ולהעריך אותה בכל קנה מידה קיים נורמטיבי. מאידך, לא צריך להגזים ולומר לילד: ״זה הציור הכי יפה שראיתי אי פעם״; זה יגרום לו להפסיק לצייר ואף לתחושת תסכול כי אמירה שכזו בעצם חוסמת את הספונטאניות והתשוקה לציור חופשי, כיוון שיש בה אמת מידה גבוהה למדי שספק אם הילד יוכל לעמוד בה שוב. לכן רצוי לומר לילד: ״תודה רבה שציירת לי ציור, זה גורם לי להיות שמח״, או ״אני שמח לראותך נהנה לצייר, אתה מוזמן לעשות זאת שוב ושוב״. אלה אמירות חיוביות שמזמינות את הילד לצייר בכל פעם מחדש.

מה תורם הציור לילד?

1. בטחון עצמי – באמצעות הציור הילד לומד להכיר את היכולות שלו, דרך המפגש עם צורה וצבע נפגש הילד עם עצמו. ההתנסות העצמאית מפתחת את בטחונו העצמי.

2. פיתוח יצירתיות – בציור הילד בונה עולם, עולם שמשקף את חוויותיו וחלומותיו, עולם שאינו צריך לחלוק עם אחרים, הנייר הוא גן עדן בו הכל אפשרי.

3. פיתוח כישורים חברתיים – הילדים אינם מתחרים ביניהם, הם בני אדם אינדיבידואלים שעוסקים בפיתוח אישיותם, הם לומדים שאפשר להיות חזק ומלא ביטחון עצמי בין שווים. הילדים בעצם מציירים בטבעיות, במהלך העבודה מתפתחות שיחות תוך כדי ציור, השיחה אינה מהווה הפרעה אלא חלק מהאווירה הנינוחה והיא זורמת מתוך כבוד כלפי האחר.

4. הרגשת רוגע והנאה – באמצעות הציור הילד יכול להביע את רגשותיו ולפרוק את הכעסים שלו והאגרסיות שהצטברו אצלו במהלך היום או אפילו התקופה האחרונה. ההנאה קשורה גם לפיתוח היכולת שלו ותחושת הסיפוק, והן להנאה בשימוש בחומרים השונים (צבעים, מכחולים ועוד). לפי הגישה הפסיכואנליטית, העיסוק היצרי בחומרי הציור השונים יכול לעודד את הילד לפתח אישיות פתוחה, מסתגלת וגמישה, ולהיפך: הימנעות ממגע עם חומרים כאלה עלולה לעודד נטייה לפיתוח אישיות סגורה ונוקשה.

5. חיזוק המוטוריקה העדינה – הילד מפעיל בפעולת הציור את השרירים במפרקים העדינים של כף היד והאצבעות, וכך מתחזק תפקודם. בנוסף מתחזקת גם הקואורדינציה שבין השרירים העדינים.

6. תרומה קוגניטיבית – הילד המצייר לומד להכיר את התוצרים של פעולתו על הנייר וגם את כישוריו, לכן כל חזרה על פעילויות תנועתיות-חושיות כאלה מביאה לזכירה ולהבנה של הקשרים ביניהם. רוצה לומר, הילד מפתח מודעות לציור שלו וזה תורם להתפתחות חשיבתו האנליטית: ההבנה שדברים מורכבים מחלקים שונים במרחב. למשל: קווים באורכים שונים, צורות, צבעים השונים זה מזה. ההבנה הזו עשויה לתרום לו בלימודיו בבית הספר: בקריאה וכתיבה של אותיות שונות, במתמטיקה, בגיאוגרפיה ועוד.

 

דיקלה גולסה-חליווה היא בעלתM.A . בחינוך, מורה לעברית ויהדות, קואצ׳רית להעצמת בני נוער ויועצת להורים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז באמצעות פענוח ציורים וגרפולוגיה. ליצירת קשר:hebrewteacherla@gmail.com • www.learningwithdikla.com

המשך לקרוא

הופעות

YedidYah: להקה ישראלית מיוחדת במינה – הכל נשאר במשפחה

Published

on

אהרון ויקירה ידידיה הקימו להקה המתמחה בהלחנת שירה מתהילים בביצועים מודרניים ורעננים • הדובדבן שבקצפת: שלושת בנותיהם השרות יחד איתם ומנגנות על תופים וכלי הקשה • חשיפה לקראת המופע הקרוב ב-30 באוגוסט

מאת: אלעד מסורי

״=

פרוייקט מוזיקלי מעניין הוקם בחודש אוקטובר האחרון ע״י בני הזוג המוכשר אהרון ויקירה ידידיה. לשניים רקורד מוזיקלי עשיר בישראל וגם אצלנו, בעיר המלאכים. יחדיו הם הקימו את YedidYah להקה משפחתית עם שלוש בנותיהן. יחד הם מבצעים גירסאות כיסוי בלחנים ועיבודים חדשים לשירים ותפילות יהודיות מוכרות.

הקהילה היהודית בלוס אנג׳לס, מסתבר, כבר מגלה עניין רב, וההרכב מקבל הזמנות למופעים בכל רחבי דרום קליפורניה; ובקרוב יבצעו שיתוף פעולה מעניין עם טליה פריאל טאץ׳, נציגת ההסתדרות הציונית העולמית במחלקה לפעילות בתפוצות. במסגרת האירועים על ״כוחה של אישה״.

יקירה ואהרון ידידיה, כאמור, נושמים וחיים מוזיקה. שניהם מביאים עימם עבר עשיר ומלא בעשיה מוזיקלית.

אהרון, תל אביבי במקור, מספר על ילדותו המלאה במוזיקה: ״תמיד הייתי מתופף על משהו, על הסירים במטבח של אמא שלי, באוטו ואיפה שאפשר״. בהמשך גילה את האהבה לגיטרה ובבגרותו הצטרף ללהקת ״סיאם״. שם ניגן עם רבים מגדולי זמרי ישראל, ביניהם: ירדנה ארזי, עפרה חזה, מיקי גבריאילוב, קורין אלאל ועוד רבים וטובים.

למרות ההצלחה בארץ, כמה ביקורים בניו יורק פתחו עבורו את הצוהר לעולם רחב ומגוון יותר של עשיה מוזיקלית, וגרם לו להבין שהשלב הבא בקריירה כולל מעבר לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

כאן, הוא מפעיל אולפן הקלטות ועושה מוזיקה עם חברות ענק לסרטים ותוכניות טלוויזיה, שאת חלקם תוכלו לשמוע בתוכניות של אופרה וונפרי, אמריקן איידול, פוקס ספורט, האח הגדול ועוד.

יקירה, בת זוגותו, גילתה את האהבה למקצוע כבר בגיל צעיר. החל משירותה הצבאי בלהקת חיל החינוך, בהמשך השתתפה בהצגה המצליחה ״בוסתן ספרדי״, הינחתה תוכניות מוזיקליות בערוצי הכבלים, השתתפה בקדם אירווזיון והופיעה במגוון אירועים לקהילות יהודיות ברחבי העולם.

לאל-איי הגיעה לאחר שהשיגה מלגת לימודים מלאה בבית הספר של לי שטרסברג.

יקירה, המשמשת כסולנית הלהקה, מנגנת קלידים, גיטרה ופרקשיין בהופעה. היא גם הלחינה והפיקה דיסק מיוחד – ״על הירח מכתבים מיובל״. האלבום מורכב מאוסף שירים שנכתבו על ידי יובל רגב, חייל גבעתי שנהרג בפיגוע אוטובוס בדרך לגוש קטיף, והשאיר מכתבים ושירים רבים. יקירה אספה אותם, הלחינה והפיקה מוזיקלית לכדי אלבום שלם ומקסים.

לחנים מודרניים לפסוקי תהילים

הרעיון להקים את YedidYah נולד כאשר החזן דניאל אלי פרידמן מטמפל ״רמת ציון״ (בראשו עומד הרב אהוד סלע), פנה אל יקירה כדי שתלחין מנגינה חדשה לתפילות מספר תהילים. הוא רצה להפיח חיים בתפילות הישנות ולהעניק להן לחן מודרני יותר. זאת כחלק מהופעה בה הזמין את הזוג להשתתף בבית הכנסת.

יקירה: ״קיבלתי את ההצעה ותוך שבועיים הלחנתי לחנים חדשים לכל התפילות של ההופעה. החלטנו להוסיף את הבנות שלנו להרכב. הן שרות ומנגנות תופים וכלי הקשה״.

ההופעה נחלה הצלחה גדולה והביאה את ההרכב המשפחתי לקחת את הרעיון צעד אחד קדימה. הם נכנסו לחזרות משותפות, הוציאו קליפים לגירסאות שלהם ביוטיוב, וכרגע הם עובדים על דיסק חדש.

המוזיקה המיוחדת של ההרכב המשפחתי חצתה לאחרונה גם את גבולות קליפורניה, לאחר שקיבלו פניה משדרן הרדיו מארשל פורטנוי מפילדלפיה לשדר את המוזיקה שלהם ב-860 WWDB AM בתוכנית מיוחדת של מוזיקה יהודית, מה שיעניק להרכב את הבכורה הרדיופונית שלהם כבר ב28 באוגוסט.

מאילו שירים מורכבת ההופעה שלכם?

יקירה: ״המון שירים יהודים של מיטב המסורת כמו: לכה דודי, קול דודי, שיר השירים, אדון עולם, שיר למעלות ועוד רבים. בהופעה, אהרון מנגן בס וגיטרה, אלה מתופפת ושרה הרמוניות וקולות, אוליביה על פרוקשיין ולני הקטנה גם שרה ומתופפת. הבנות למעשה מחליפות כלים במהלך הההופעה, שיכולה להימשך בין שעה לשעתיים״.

אילו תגובות אתם מקבלים?

יקירה: ״תגובות באמת מדהימות. בהתחלה היינו בשוק, כי אתה יודע אנחנו באים מהאולפן, כותבים, מלחינים ועושים עיבודים. במהלך החזרות הבנו שיש לנו פה משהו ממש טוב אבל התגובות בהופעה היו מעל למצופה. הרגשנו שהקהל כאילו מכיר את השירים שלנו, למרות שהלחן שונה לגמרי. הקהל קם מוחא כפיים ושר איתנו. אחרי ההופעה תמיד נשארים אנשים לשוחח איתנו וגם כשאנחנו פוגשים אותם ברחוב יש המון מחמאות״.

העובדה שאתם להקה משפחתית עם ילדים הופכת את זה ליותר קל?

יקירה: ״זה דווקא יותר קשה. מוזיקאים הם ילדותיים גם ככה… אבל אצלנו מדובר בבנות שלנו והן כולן ילדות, אז צריך לגרום להן להתרכז ולקחת הכל ברצינות, ואנחנו לעומת זאת מוזיקאים רציניים, אז זה לא פשוט״.

איך אתם כותבים את הלחנים החדשים?

יקירה: ״הבאתי את ספר התורה הביתה, פתחתי את התפילות ופתאום ראיתי בעיני רוחי את המנגינות. אני לא יודעת איך להסביר, זה פשוט קורה. אני אוהבת לחבר לחנים בצורה ברורה. חשוב לי שאנשים יקשרו את המילים עם הלחן בצורה פשוטה כדי שהם יוכלו להתחבר אליהם. אני מביאה את עצמי בתור אמנית וזו דרך לבטא את עצמי בצורה חיובית ונקייה. הקהל מקבל את השירים באהבה. עוד בקושי התחלנו לייחצן את עצמנו, זה הכל רק מפה לאוזן וכבר התגובות נהדרות״.

בין לד זפלין למתי כספי

אהרון, מה ההשראה שלך למוזיקה?

אהרון: ״בתור מוזיקאי יש לי מליון השפעות: אני מגיע מג׳אז, רוק ופאנק. צ׳יק קוריאה, קולטריין, צ׳ארלי פארקר. מבחינת רוק – לד זפלין, סנטנה, יס, ג׳ניסיס פיטר גבריאל. יש לי באמת ידע של שנים. הייתי די ג׳יי וניהלתי את ׳בית התקליט׳. כשאני רוצה לכתוב שיר באמת יש לי נוסחה מסויימת, אני הולך למקורות ומביא את ההשראה לשם. יקירה גדלה בלי איידולס. היא לא העריצה אף אחד ולא היה לה פוסטרים בחדר״.

יקירה: ״נכון, אני לא ממש מעריצה או מקבלת השראה מזמרים, אבל אני יכולה להגיד לך שאני ממש אוהבת את שלום חנוך, ארקדי דוכין וגם מתי כספי, אני מתה עליו, למדתי אצלו מוזיקה. אני גם אוהבת את קרול קינג, לורן היל ואת דיויד בואי״.

ההופעה שלכם מלאה בשירים יהודיים מן המקורות למרות שאתם לא דתיים.

אהרון: ״ההופעה שלנו לא דתית. אני יכול לומר שהיא מאוד חיובית ומלאה באהבה. החיבור שלנו למוזיקה הוא ממש פאן עם מסר של תקווה ואנרגיה טובה״.

יקירה: ״האמת שזה בא לי באופן מאוד טבעי. אני באה ממשפחה תימנית מסורתית וגיליתי מהם את היופי של היצירה הדתית. בשיר השירים ובתהילים יש טקסטים מאוד יפים. יש בהם קסם וקצב, והדת לא שייכת לחרדים במאה שערים. יש המון דרכים להתחבר לתפילות״.

אהרון: ״היהדות מדברת על טוהר, ערכים ומשפחה; והנה אנחנו עומדים על הבמה עם הילדות והמשפחה שלנו ועושים מוזיקה נקיה, יפה ועדינה. כזו שבאה ממקום מאוד ברור עם טקסטים שהם כולם מהתורה בתוך בית כנסת. אנשים באים ביום שישי כדי לקבל את האנרגיה הזו. אנחנו עושים על הבמה בדיוק מה שהתורה מדברת עליה. אנחנו מופיעים גם בבתי כנסת ובאירועים פרטיים, בארוחות שבת, הבדלה, שמחות ובכל מקום בו אנשים רוצים אווירה ומוזיקה עם מסורת יהודית.

***

ציבור הנשים בעיר מוזמן להאזין ללהקת YedidYah ב-30 באוגוסט, במסגרת המפגש השני בסדרה ״כוחה של אישה״. זאת במסגרת אירוע מיוחד שייערך בביתם של אילנית ואלי פיטלוביץ׳ בטרזאנה. הערב יקרא ״כוכב הצפון, המצפון והמצפן – נשים בלבן ובג׳ינס במפגש של חברויות ועוצמה״. הלהקה תגיש ״מופע מרגש של תפילות וזמירות יהודיות שיחברו אתכם לכוח של המילים ולאחדות הנשים בקהילה״.

ליצירת קשר והזמנות: contact@YedidYah.net • 310-893-5554 

www.YedidYah.net • YedidYah page Facebook

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

Facebook Pagelike Widget

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות