Connect with us

תרבות

תוכיחו שלשרלוק לא היתה אחות

Published

on

התעלומות לא מתקרבות לתחכום של ארתור קונאן דויל, אבל הדמות הראשית ב"אנולה הולמס" החדש של נטפליקס היא חכמה ויוצרת סרט כייף לצפייה

עזבונו של סר ארתור קונאן דויל הגיש השנה תביעה בארה"ב נגד נטפליקס. הזכויות על שרלוק הולמס אמנם פקעו, אך העיזבון נאחז בציפורניים בשרידי הבלש האחרונים שנותרו בידיו, ואלה סיפוריו המאוחרים משנות ה–20. "אחרי מלחמת העולם הולמס הפך יותר אנושי, והדמות פיתחה אמפתיה", נכתב בתביעה המאשימה את הסרט "אנולה הולמס" בהפרת זכויות.

הסרט החדש, המתבסס על סדרת ספרים לנוער של ננסי ספרינגר, מצטרף לאלפי עיבודים וייצוגים של הבלש הדגול בקולנוע, בספרות ובטלוויזיה. "אנולה הולמס" אמנם מציג פרשנות משלו לדמות, אך הוא לא במוקד. זה ספין אוף, שמקפיד לספר סיפורים חדשים באותו עולם בדיוני. תפקידו של שרלוק מתכווץ לשחקן משנה, לעתים אף לא משמעותי. הכל תלוי בגיבורה.

העלילה נפתחת בתיאור זריז של ילדות והתבגרות במעין גן עדן פמיניסטי נסתר בלב אנגליה הוויקטוריאנית. אנולה הולמס (מילי בובי בראון, "דברים מוזרים") גדלה כמעט ללא בני אדם, עם אמה המתבודדת, יודוריה (הלנה בונהם קרטר). בזמן שבנות גילה ומעמדה למדו איך להחזיק כוס תה עם זרת מונפת, ולכסות את הפה כשהן צוחקות במבוכה, יודוריה העדיפה שבתה תישאר בבית. היא בחרה לחנך את בתה בגפה, בין חינוך קלאסי הכולל את שבע האמנויות החופשיות לבין חינוך פחות קאלסי, הכולל אמנויות לחימה, פענוח צפנים, ניסויים בכימיה ותרגילי חץ וקשת. אלא שביום הולדתה ה–16 העולם נחרב. אמה נעלמת באופן מסתורי ומותירה את בתה הקטנה לחסדי שני אחיה. 

שרלוק (הנרי קאוויל) ומייקרופט (סם קלפלין) גדולים ממנה בשני עשורים, והיא כמעט לא הכירה אותם עד אז, אך לפתע גורלה היה בידיהם. שני הגברים מחליטים לשלוח אותה לפנימייה עד שימצאו את אמם, אך אנולה מסרבת לקבל את דין הגברים הזרים לה. חמושה ברמזים וצפנים שאמה השאירה, היא יוצאת לחפש אותה בעיר הגדולה. הדרך ללונדון מזמנת לה מפגש עם נער נמלט אחר, אציל צעיר ונאה שמזמן לה תעלומה נוספת ומרדפים לרוב. שרלוק ומייקרופט אמנם לא מתרגשים מהיעלמות האם, אבל אנולה נהפכת לכאב ראש. כך היא נהפכת גם לרודפת וגם לנרדפת על רקע שתי תעלומות נפרדות: איפה האם ומי מנסה לפגוע באציל שהכירה?

אף שהעלילה מתקיימת בעולמו של שרלוק, בדומה לספרות מעריצים, "אנולה הולמס" לא באמת מתעניין בבלש. בראיון לאתר NaNoWriMo הסופרת ספרינגר הסבירה מדוע בחרה אחרי קריירה מצליחה עם עשרות ספרים לכתוב מעין ספרות מעריצים. "השאירו כל כך הרבה מקום לדמות פמיניסטית שלא האמנתי שמישהו אחר לא עשה את זה לפני. כל הסיפורים מתחננים לאחות צעירה שתמשוך לו בזקן". כך גם ראוי להבין את המטרה, כסרט הרפתקאות על נערה מתבגרת, חכמה ורציונלית, שבמקרה היא גם אחותו של שרלוק הולמס.

בעוד וונדר וומן שרדה את עולמה בזכות כוחות על, אנולה הולמס משתלבת בצורה כמעט אורגנית בעולמו של שרלוק, כפי שספרינגר מציינת. הרי אם היתה לו אחות, נראה שגם היא היתה פחות מתעניינת בכביסה ויותר בפיצוח תעלומות, ולא היתה לה בעיה לבוז למי שחושב אחרת, רק כי הוא בן למשפחת הולמס.

הבמאי הארי ברדביר הפיח רוח חיים בדמויות עם טביעת אצבע המוכרת לצופי הסדרה "פליבג", שאת כל פרקיה ביים וכן את "להרוג את איב". חיבתו לתנועת מטוטלת חדה אך קלילה בין ניגודים — דרמה וקומדיה, אקשן וסנטימנטליות, שימור שרלוק ובו בזמן שכתובו. אנולה- מילי בובי בראון מוסיפה זריקת אנרגיה והתלהבות בכל סצינה. היא אמנם עדיין זקוקה להתפתח כשחקנית, אך בראון בפירוש מצליחה לסחוב על גבה סרט הוליוודי גדול, בעזרת איזון חכם של כוח ופגיעות.

לחובבי שרלוק הבלש צפויה אכזבה. התעלומות של ספרינגר לא מתקרבות לתחכום של קונאן דויל. בכל זאת, אנולה, כמו הסרט הקרוי על שמה, היא דמות מסוגננת וחכמה, שצוללת לעולם ישן ואהוב מבלי לפגוע בלוגיקה שלו או במיתולוגיה שבנה, כמו ספרות מעריצים. היא מרחיבה את גבולות העולם הזה בצורה אורגנית וחכמה, עם דמות שבאמת נראית כמי שנולדה להיות שם וצריכה להמשיך לסרט נוסף.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

תרבות

הכהן הגדול

Published

on

עם "משפט השבעה משיקגו" בנטפליקס ו"בוראט 2" באמזון ובהפרש של שבוע,
סשה ברון-כהן חוזר למסכים במלוא העוצמה * מאחורי אמן ההטרלות בעל השורשים הישראלים מסתתר אינטלקטואל ושחקן ענק

"הברית השחורה־היהודית: מקרה של טעות בזהויות". זאת היתה יכולה להיות הכותרת של אחת הקומדיות בכיכובו של סשה ברון כהן, אבל למעשה כך נקראת התזה שכתב הקומיקאי כשהיה סטודנט לתואר ראשון בהיסטוריה. הרבה לפני שבוראט יצא ללמוד את תרבות אמריקה (למען תהילת קזחסטאן), או שעלי ג'י החליט שהוא שחור, האיש שמאחורי הדמויות הקומיות סייר בארצות הברית וחקר את הקשר שבין הקהילה היהודית לקהילה האפרו־אמריקאית בתחום האזרחי.

מי שרובנו מכירים כשחקן קומי בעל שורשים ישראליים מעוררי גאווה, סיים את לימודיו באוניברסיטת קיימברידג' ב–1993, בהצטיינות. עבודת הגמר שהוזכרה לעיל התמקדה בתנועה לזכויות האזרח, בהזדהות של הקהילה היהודית עם המאבק, שהגיע לשיא בסוף שנות ה–60, ועם ההצטרפות של יהודים אליו. הסטודנט המצטיין היה גם חבר בחוג התיאטרון של האוניברסיטה, ושם בעצם התחילה הקריירה שלו כפרפורמר. אבל הבסיס לקומדיה שלו, ואולי גם ראשית ההיקסמות שלו מזרמים חברתיים־תרבותיים באמריקה, הוא אינטלקטואלי במובהק.

אפשר בקלות לא להתייחס ברצינות לקומיקאי הבריטי־היהודי, שנודע בגילום דמויות אקסצנטריות, בהשפלת מרואיינים ועוברי אורח או סתם בהומור גופני הכולל עירום גברי. אבל מאחורי רוב הבדיחות של ברון כהן לא מסתתר בוז כי אם עניין עמוק בעומד מולו, גם אם תהום אידיאולוגית פעורה ביניהם. לא במקרה הוא יודע ללחוץ על כל הכפתורים הנכונים של האנשים שהוא מבקש להפיל בפח, וגם מבין באיזה סדר ללחוץ. הבקיאות שלו מבוססת על מחקר וההופעות הספונטניות לכאורה דורשות תכנון רב.

אפשר היה להיזכר בכך לפני כשנתיים, בסדרה הלא מוערכת דיה "מי זו אמריקה". עבודת ההכנה למפגש בין ברון כהן לבין המרואיינים/הנמתחים לא הסתכמה באיפור שהסווה אותו מאחורי דמות כלשהי. ברון כהן גם למד בקפדנות על כל מרואיין, כדי ליצור את האווירה הנכונה לשיחה השערורייתית ביותר. זה מה שעדיין מבדיל אותו מן החקיינים שקמו לו, שסתם מתקילים זרים ברחוב חמושים בטלפון סלולרי.

הפרובוקציות אמנם הלכו והקצינו עם השנים, אבל ההומור של ברון כהן מעולם לא התבסס על ביטול האחר, אלא על פירוקו לגורמים. הוא יודע לעשות שימוש משולב בכלים לוגיים ובאבסורד מעורר מבוכה, כדי להכות בממסדים ובקבוצות. כך הוא מערער תפישות עולם מול המצלמה ומעמת את המרואיינים שלו עם כל מה שלא נעים להם בעצמם, וגם לא במי שהם לכאורה נגדו.

בסוף השבוע עלה בנטפליקס "משפט השבעה משיקגו", המבוסס על אירוע מ–1968 — קבוצה של מתנגדים למלחמת וייטנאם הואשמה בקשירת קשר. ההאשמות הביאו לעימותים בין מפגינים נגד המלחמה למשטרה ומנהיגי המחאה הועמדו לדין. בדיוק בפרשות כאלה עוסקת התזה של ברון כהן וזה היה מקרה משפטי שבו נכרכו יחד הפנתרים השחורים והיהודים.

אהרון סורקין כתב את התסריט על הפרשה ב–2007, השנה שבה "שיקגו 10" של ברט מורגן הביא את הגרסה שלו לאירועים (שהיתה סרט פורץ דרך בתחום הדוקו־אנימציה, רגע לפני "ואלס עם באשיר"). את הפקת הסרט יזם סטיבן ספילברג, שגם היה הבמאי המיועד, אך שביתת התסריטאים של 2007 מוססה את המומנטום. עשור חלף, סורקין החל לביים בעצמו (״המשחק הגדול״ ב–2017) ולבסוף החליט ש"משפט השבעה משיקגו" יהיה סרטו השני כבמאי.

ברון כהן היה שותף לתהליך המפותל שעבר הסרט מראשיתו. המפיקים שקלו ללהק אותו לתפקיד מרכזי מעט אחרי תהילת "בוראט" והוא היחיד מבין השחקנים ששרד את חלוף הזמן. ברון כהן כבר ממש לא נראה בגיל שבו אמורה להיות הדמות שהוא מגלם, אבל אחרי צפייה בסרט על מלוא 130 דקותיו, נדמה שאין מתאים ממנו לתפקיד. זה לא רק משום שהדיאלוגים המושחזים והקצב הסורקיני מתאימים לו כשחקן משנה שמחכה בצד ואז מנחית רפליקה מנצחת. זה גם מפני שהוא מגלם את הפעיל החברתי אבי הופמן, שבינו לבין ברון כהן יש יותר נקודות דמיון מאשר הזהות היהודית המשותפת

אבוט "אבי" הופמן היה פעיל רדיקלי למען זכויות האדם ונגד המלחמה בווייטנאם. הוא נודע בכריזמטיות ובחוש הומור מתריס, שנועד לחשוף את ערוות מתנגדיו. בסרט הוא מוצג כסטנדאפיסט, בסצינות שבהן הוא מתבל בבדיחות סיפורים שהוא מספר לקהל תומכיו. הופמן גם נודע בחיבתו לתשומת לב תקשורתית, שהפכה הפגנות גדולות שבהן השתתף למעין מפגנים תיאטרליים. אחת המפורסמות שבהן היתה הפגנה לא־אלימה שבה נאספו רבבות סביב בניין הפנטגון כדי לגרום לו "לרחף באוויר" במחאה על מלחמת וייטנאם. באירוע אחר, מפגן אנטי־קפיטליסטי בבורסה של ניו יורק, פיזרו הופמן ופעילים נוספים שטרות כסף במתחם וגרמו להפסקת המסחר. כשהגיע תורו להישפט בעקבות אירועי שיקגו, הופמן התייצב בבית המשפט לבוש בגלימת שופט, שתחתיה הסתיר מדי שוטר.

אירועים אלה התרחשו שנים ספורות לפני לידתו של ברון כהן, אבל הם נשמעים כמו הטרלות פרי מוחו של מהנדס התקריות המתוקשרות, האיש שהורחק מאירועים כמו טקס האוסקר או שבוע האופנה. זהו החוט המקשר בין הופמן וברון כהן. שניהם מכירים היטב את מי שסימן אותם כאויב ויודעים כיצד להביך אותו. שניהם גם מודעים לערכם של פרובוקציות והומור כאמצעים להעברת מסרים חברתיים ופוליטיים.

ברון כהן עצמו פעיל חברתית בשני מישורים. הוא וזוגתו, השחקנית ההוליוודית איילה פישר, ידועים בתרומות שלהם לארגונים העוסקים בעתידם של ילדים ובמשבר הפליטים העולמי. באופן מוחצן יותר, הכוכב ניצל לא פעם את מעמדו כדי להעלות לסדר היום נושאים הקרובים ללבו.

הליגה נגד השמצה העניקה לו פרס על השימוש שעשה בסאטירה כדי לחשוף גזענות ושנאה. אבסורד לחיות בעולם שבו ארגון רציני למלחמה באנטישמיות מצטיין בזיהוי הומור יותר ממבקרי "מי זו אמריקה". בנאום לרגל קבלת הפרס תקף הקומיקאי את הנטייה של התאגידים השולטים בחיינו להפיץ שנאה ושקרים ממניעים פופוליסטיים. השבוע, אחרי שנה של היעלבות והתגוננות, הודיעה חברת פייסבוק כי היא משנה מדיניות בכל הנוגע למתן במה לאנטישמיות והכחשת שואה.

אם "משפט השבעה משיקגו" ישרוד את עונת האוסקר, אין סיבה שסשה ברון כהן לא יהיה מועמד לפרס על הופעתו כאחד הבולטים בסרט עמוס כוכבים. ההבדל בין משחק קומי או דרמטי הוא לרוב סמנטי בלבד והגיעה העת להתייחס לברון כהן לא רק כאל גאון קומי, אלא פשוט כשחקן ענק. גם לגאונים יש תקופות פחות טובות, ובעשור האחרון היו לו גם נפילות ("הדיקטטור" ו"גרימסבי", לדוגמה) אבל גאונות לא הולכת לאיבוד.

ברון כהן הוא שחקן טוטלי שמסכן את חייו ואת בריאותו אפילו יותר מטום קרוז בסרטי "משימה בלתי אפשרית". הוא שב ומצליח לשכנע את האדם ברחוב או את בכירי הפוליטיקאים שהם משוחחים עם מישהו אחר, משום שהוא תמיד נשאר בדמות. אפילו כששוטרים עוצרים אותו לאחר הפרות סדר, כפי שקרה לא פעם בצילומי "בוראט". בוראט, אגב, יחזור לחיינו בקרוב, שכן בדיוק שבוע אחרי עלייתו של "משפט השבעה משיקגו" תפיץ אחת המתחרות של נטפליקס, אמזון פריים וידיאו, את Borat Subsequent Moviefilm.

"בוראט 2" (ששמו המלא נשמע כמו עבודה אקדמית מופרכת במיוחד) היה סוד מוחלט עד לפני כחודשיים. התברר כי ברון כהן צילם בחשאי באמצע מגפת הקורונה, צעד שלכל הפחות אמור לעורר עניין. ייתכן גם שיש משהו מאכזב מראש בהמשכון לסרט כל כך משפיע ומבריק כמו המקורי, אבל חבל לחרוץ דין מראש. אל "בוראט" הראשון התייחסו, לפני שיצא, כאל "עלי ג'י 2", מפני שהגיע אחרי הסרט על אותו עבריין צעצוע. הסרט קוטלג מבעוד מועד כהמשך לניסיון הכושל של ברון כהן להעביר את הדמויות שלו מן המסך הקטן אל המסך הגדול. אבל מי שהספידו את "בוראט" מראש עדיין לא סיימו לעכל את הכובע שאכלו לפני כמעט 15 שנים.

הדמות של העיתונאי ה"קזחי" מתאימה לזמננו לפחות כפי שהתאימה לימי ממשל ג'ורג' בוש הבן. לא יזיק לחוות את הפרשנות של ברון כהן לאירועים האקטואליים, בדגש על החודשים האחרונים ועל האופן שבו אמריקה סובלת ממגפת הקורונה בעודה מנסה להתעלם ממנה. כמו בוראט עצמו, אפשר להיות אופטימיים או לכל הפחות סקרנים, תכונת מפתח בהבנת האדם שמתחבא מאחורי השפם והמבטא.

ואם ברון כהן אכן יסיים את 2020 עם פרסים ומועמדויות על "משפט השבעה משיקגו", דווקא בשנה של שיבה אל הלהיט הכי מוערך ביקורתית שלו, זו תהיה סגירת מעגל משונה להפליא. כמו סטודנט מאוניברסיטת קיימברידג' שזוכה לגלם בסרט את אחת הדמויות ההיסטוריות מעבודת הגמר שלו.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות