Connect with us

Featured

שינשינים בלוס אנג'לס: מביאים את הסיפור הישראלי

Published

on

הם ניבחרו בקפידה מתוך 1800 מועמדים – דחו בשנה את השירות בצה"ל – והתנדבו לשרת בלוס אנג'לס במסגרת פרויקט ייחודי ראשון של הסוכנות היהודית – נא להכיר את15 הצעירים שילמדו את הקהילה המקומית על ישראל מנקודת מבט אישית

מעת: ענב סיטון

בחודש שעבר, 15 "שינשינים" של הסוכנות היהודית נחתו באל איי. נשמע כמו משפט גדול וקצת מורכב לא? בשביל זה אני פה להסביר ולפשט.

שמי ענב סיטון. נולדתי וגדלתי כל חיי באותו בית, במושב קטן בשם לכיש בדרום הארץ. אני אוהבת מאוד לעשות ספורט ובתיכון הרחבתי כמקצועות מוגברים חינוך גופני וכימיה. בשלוש השנים האחרונות הייתי חלק מתוכנית עמיתי דילר (Diller Teen Fellows) בשותפות בין מועצה אזורית לכיש, שפיר וקריית גת לבין הקהילה היהודית בשיקגו. בשנה האחרונה פעלתי כמדריכה צעירה בתוכנית וזכיתי לבקר בקהילה בשיקגו פעמיים בשנים אלו.

הגדרת התפקיד שלנו כשינשינים בסוכנות היהודית מביאה אותנו לפעול ולהתנדב במוסדות החינוך היהודים השונים ברחבי לוס אנג׳לס ובסן דייגו. באנו להביא את הסיפור הישראלי-יהודי שלנו לתוך הקהילה היהודית, ממש פה בלוס אנג׳לס.

מה זה בעצם שנת שירות? ובפרט מה זה אומר שנת שירות מטעם הסוכנות היהודית?

לאחר שסיימו בית ספר, רוב רובו של הנוער בישראל מתגייס לצה"ל. אבל ישנה אפשרות מיוחדת, לעצור הכל, ולהתנדב במשך שנה שלמה למען מטרה שחשובה לך וזוהי שנת שירות. ישנן אין ספור תוכניות שונות לשנת שירות – פנימיות לנוער בסיכון, כפרים חקלאיים, תנועות נוער ועוד. אחת התוכניות היא מטעם הסוכנות היהודית ומטרתה היא להתנדב בקהילות היהודיות מסביב לעולם ולחזק את הקשר בין הקהילה בישראל לקהילות בעולם.

התהליך להתקבל לשנת שירות הזאת הוא לא פשוט. זה מתחיל בסוף י"א, כשהגשתי את הטופס הראשוני ביחד עם עוד 1800 מועמדים אחרים. התהליך המשיך וכלל – יום הערכה, מבחן ידע וריאיון, הערכה פסיכולוגית, יום הכנה לראיונות ולבסוף ריאיון עם הקהילה, ובמקרה שלי – לוס אנג׳לס. לאחר שמתקבלים רק 170 להיות שליחים בכל רחבי העולם מתוך ה1800-, מתחיל תהליך ההכשרה של הסוכנות היהודית שכלל בתוכו מספר סמינרים בנושאים מגוונים כמו העברת יחידות, עבודת צוות ועוד.

מה בעצם אנחנו מיועדים לעשות פה: כל אחד או אחדים מאיתנו מצוותים למוסד בתוך הקהילה היהודית ומביאים את ישראל אל תוך הקהילה בעזרת העברת פעילויות, עזרה למורים או לאנשי החינוך השונים והבאת התרבות הישראלית מהעיניים שלנו.

 

נחזור שניה למציאות, כאן ועכשיו: הגענו שמחים, מתרגשים וקצת לחוצים להיות בחוד החנית ולהיות החלוצים של שנת שירות של הסוכנות היהודית לראשונה פה לוס אנג׳לס. כשינשינים (ר"ת תיבות של שנת שירותניקים) אנחנו מפוזרים ברחבי לוס אנגלס במוסדות שונים ומגוונים כמו לשון אקדמי, בית ספר סטיבן וויז, בית הספר ליינאר, שומרי תורה, פרסמן אקדמי, מרכז שלום ועוד… עד כה הספקנו לעבור סמינר פתיחה במחנה שלום והתחלנו הכנה במוסדות לקראת השנה הקרבה ולקראת הפעילויות שלנו איתם.

אוסיף ואגיד שסיבות רבות הובילו אותי להגיע למקום שבו אני נמצאת עכשיו וכותבת לכם את הכתבה הזאת. הסיבה העיקרית שהובילה אותי לכאן היא – בניית גשר אנושי חזק, ואני חושבת שאני מדברת גם בשמם של 14 הצעירים שנחתו פה ביחד איתי.

כשאני מגיעה לפתח בית הספר שבו אני מתנדבת, אני לא חושבת רק על איזה סיפור ישראלי אני מביאה איתי – אני גם חושבת על איזה סיפור אקח איתי בחזרה לישראל.

במשפחה המארחת אני לא רק מפרטת על אורח החיים במושב בו גדלתי – אני לומדת על אורח חיים שונה לחלוטין משלי. בשהותי הקצרה כאן אני לא מפסיקה ללמוד כל יום מחדש על הבדלי התרבויות.

פעמים רבות אני פוגשת אורחים המגיעים לביתה של המשפחה המארחת שלי, כדי להבין מי אלו אותם הישראלים בני השמונה-עשרה, שעצרו את חייהם למשך שנה כדי להגיע לכאן, טרם שירותם הצבאי. כשאני פוגשת אותם, אני לא רק מסבירה מה זה שנת שירות, או מהו התהליך כדי להתגייס לצבא אני גם מקשיבה ולומדת על שוק העבודה או על הפוליטיקה המקומית.

המטרה העיקרית בגשר אנושי היא להעביר כמה שיותר סיפורים אנושיים לצדו האחד של הגשר, כמו גם לצדו השני. זאת מטרה שלקחו על עצמם חמישה-עשר חבר׳ה ישראלים שעצרו את חייהם כדי לבלות שנה בקליפורניה במיוחד בשביל מטרה זו.

דבר נוסף שחשוב לציין על ארבעת-עשר האנשים המדהימים שהגיעו ביחד איתי: רובנו לא הכרנו אחד את השני, ובאנו ממקומות שונים לחלוטין – פיזית ותרבותית. החיבור לא היה מידי, אבל כשהוא נוצר – הוא נהפך לחזק ביותר.

מיד כשנחתנו אל הסמינר ב-Shalom Institute, הרגשנו את כוחה של הקבוצה. בכל אחר צהריים, כשאנחנו נפגשים, אנו מרגישים את החשיבות של לחלוק חוויה משותפת, אך גם שונה. לא אשקר: להיות הראשונים המגיעים לשנת שירות במקום חדש זה לא דבר קל; המטרות האישיות שלנו במוסדות משתנות מיום ליום, והגעגוע הביתה אינו תורם לקושי. אך בכל פעם שהקהילה פותחת את זרועותיה, או כשכולנו נפגשים לימי סוכנות {ימי העשרה שלנו במשרדי הסוכנות היהודית בלוס אנגלס} – הסיבות שלשמן הגענו מתבהרות שוב.

אנצל את ההזדמנות כדי להודות לכל הקהילה היהודית בלוס אנג׳לס ולסוכנות היהודית שנתנה לנו את ההזדמנות הייחודית הזאת. אנחנו בטוחים כי מחכה לנו שנה מועילה ופוריה של עבודה משותפת.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Featured

ישראלים מעורבים בהונאת ה-EDD ותשלומי האבטלה בקליפורניה; 22 צ׳קים נשלחו לכתובת אחת

Published

on

ישראלים מעורבים בהונאת הרשות הקליפורנית להענקת דמי אבטלה( EDD). תושבת הוואלי גילתה השבוע כי אל תיבת הדואר של הבית שאותו היא משכירה ב"אייר בי אנד בי", ושבעבר התגוררו בו ישראלים, הגיעו 22 מעטפות עם שמות שונים לאותה כתובת. המעטפות הכילו המחאות לדמי אבטלה וביטוח אבטלה בסכומים של אלפי דולרים.

במקביל, משטרת בוורלי הילס עצרה בשבועיים האחרונים 87 חשודים הקשורים לכאורה להונאת EDD וגניבת זהות. הבלשים החרימו 181 כרטיסי EDD מזוייפים בשווי של מעל 3.6 מיליון דולר. הם גם מצאו  466,000 דולר נוספים במזומן ושבעה אקדחים.  לדברי המשטרה, רוב הנעצרים אינם מקליפורניה. “נעליים, ביגוד, ארנקים. כל דבר יוקרתי בעיר הם חייבו על כרטיסי  EDD מזוייפים", סיפר סגן מקס סובין. "שמונים אחוזים מהעצורים הגיעו מחוץ למדינה. הם שכרו מגורים ב-Airbnb וחרשו את העיר במכוניות יוקרה מושכרות. הם משתמשים בשמות של אנשים שנפטרו, של אסירים, של תושבים בבתי אבות. הם מקבלים מידע אישי של מישהו, מכניסים אותו למחשב ואז נישלח כרטיס לכתובת שלהם", הסביר סובין.

השבוע הודיעה סוכנות ה-EDD  הקליפורנית על תקופת איפוס והשהייה בת שבועיים שנועדה לעבד את תשלומי התובעים מהר יותר ולהפחית את פלח ההונאות. במהלך האיפוס, ה- EDD מזמינים תושבים המעוניינים להגיש תביעה חדשה לדמי ביטוח אבטלה באופן מקוון יופנו לאתר זמני בו יוכלו להגיש את המידע האישי שלהם. משם, ה-EDD יזמין תובעים חדשים חזרה למערכת הראשית כשהיא מוכנה.

ממשטרת בוורלי הילס נמסר כי הם עובדים בשיתוף פעולה עם ה- FBI ומשרד העבודה בשל היקף ההונאה. לאלו שנעצרו לא היה נשק והם נעצרו בגין גניבת זהות. עם זאת, מכיוון שמדובר בעבירה לא אלימה ותקנות הקורונה – הם שוחררו למחרת.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות