fbpx
Connect with us

Featured

שינשינים בלוס אנג'לס: מביאים את הסיפור הישראלי

Published

on

הם ניבחרו בקפידה מתוך 1800 מועמדים – דחו בשנה את השירות בצה"ל – והתנדבו לשרת בלוס אנג'לס במסגרת פרויקט ייחודי ראשון של הסוכנות היהודית – נא להכיר את15 הצעירים שילמדו את הקהילה המקומית על ישראל מנקודת מבט אישית

מעת: ענב סיטון

בחודש שעבר, 15 "שינשינים" של הסוכנות היהודית נחתו באל איי. נשמע כמו משפט גדול וקצת מורכב לא? בשביל זה אני פה להסביר ולפשט.

שמי ענב סיטון. נולדתי וגדלתי כל חיי באותו בית, במושב קטן בשם לכיש בדרום הארץ. אני אוהבת מאוד לעשות ספורט ובתיכון הרחבתי כמקצועות מוגברים חינוך גופני וכימיה. בשלוש השנים האחרונות הייתי חלק מתוכנית עמיתי דילר (Diller Teen Fellows) בשותפות בין מועצה אזורית לכיש, שפיר וקריית גת לבין הקהילה היהודית בשיקגו. בשנה האחרונה פעלתי כמדריכה צעירה בתוכנית וזכיתי לבקר בקהילה בשיקגו פעמיים בשנים אלו.

הגדרת התפקיד שלנו כשינשינים בסוכנות היהודית מביאה אותנו לפעול ולהתנדב במוסדות החינוך היהודים השונים ברחבי לוס אנג׳לס ובסן דייגו. באנו להביא את הסיפור הישראלי-יהודי שלנו לתוך הקהילה היהודית, ממש פה בלוס אנג׳לס.

מה זה בעצם שנת שירות? ובפרט מה זה אומר שנת שירות מטעם הסוכנות היהודית?

לאחר שסיימו בית ספר, רוב רובו של הנוער בישראל מתגייס לצה"ל. אבל ישנה אפשרות מיוחדת, לעצור הכל, ולהתנדב במשך שנה שלמה למען מטרה שחשובה לך וזוהי שנת שירות. ישנן אין ספור תוכניות שונות לשנת שירות – פנימיות לנוער בסיכון, כפרים חקלאיים, תנועות נוער ועוד. אחת התוכניות היא מטעם הסוכנות היהודית ומטרתה היא להתנדב בקהילות היהודיות מסביב לעולם ולחזק את הקשר בין הקהילה בישראל לקהילות בעולם.

התהליך להתקבל לשנת שירות הזאת הוא לא פשוט. זה מתחיל בסוף י"א, כשהגשתי את הטופס הראשוני ביחד עם עוד 1800 מועמדים אחרים. התהליך המשיך וכלל – יום הערכה, מבחן ידע וריאיון, הערכה פסיכולוגית, יום הכנה לראיונות ולבסוף ריאיון עם הקהילה, ובמקרה שלי – לוס אנג׳לס. לאחר שמתקבלים רק 170 להיות שליחים בכל רחבי העולם מתוך ה1800-, מתחיל תהליך ההכשרה של הסוכנות היהודית שכלל בתוכו מספר סמינרים בנושאים מגוונים כמו העברת יחידות, עבודת צוות ועוד.

מה בעצם אנחנו מיועדים לעשות פה: כל אחד או אחדים מאיתנו מצוותים למוסד בתוך הקהילה היהודית ומביאים את ישראל אל תוך הקהילה בעזרת העברת פעילויות, עזרה למורים או לאנשי החינוך השונים והבאת התרבות הישראלית מהעיניים שלנו.

 

נחזור שניה למציאות, כאן ועכשיו: הגענו שמחים, מתרגשים וקצת לחוצים להיות בחוד החנית ולהיות החלוצים של שנת שירות של הסוכנות היהודית לראשונה פה לוס אנג׳לס. כשינשינים (ר"ת תיבות של שנת שירותניקים) אנחנו מפוזרים ברחבי לוס אנגלס במוסדות שונים ומגוונים כמו לשון אקדמי, בית ספר סטיבן וויז, בית הספר ליינאר, שומרי תורה, פרסמן אקדמי, מרכז שלום ועוד… עד כה הספקנו לעבור סמינר פתיחה במחנה שלום והתחלנו הכנה במוסדות לקראת השנה הקרבה ולקראת הפעילויות שלנו איתם.

אוסיף ואגיד שסיבות רבות הובילו אותי להגיע למקום שבו אני נמצאת עכשיו וכותבת לכם את הכתבה הזאת. הסיבה העיקרית שהובילה אותי לכאן היא – בניית גשר אנושי חזק, ואני חושבת שאני מדברת גם בשמם של 14 הצעירים שנחתו פה ביחד איתי.

כשאני מגיעה לפתח בית הספר שבו אני מתנדבת, אני לא חושבת רק על איזה סיפור ישראלי אני מביאה איתי – אני גם חושבת על איזה סיפור אקח איתי בחזרה לישראל.

במשפחה המארחת אני לא רק מפרטת על אורח החיים במושב בו גדלתי – אני לומדת על אורח חיים שונה לחלוטין משלי. בשהותי הקצרה כאן אני לא מפסיקה ללמוד כל יום מחדש על הבדלי התרבויות.

פעמים רבות אני פוגשת אורחים המגיעים לביתה של המשפחה המארחת שלי, כדי להבין מי אלו אותם הישראלים בני השמונה-עשרה, שעצרו את חייהם למשך שנה כדי להגיע לכאן, טרם שירותם הצבאי. כשאני פוגשת אותם, אני לא רק מסבירה מה זה שנת שירות, או מהו התהליך כדי להתגייס לצבא אני גם מקשיבה ולומדת על שוק העבודה או על הפוליטיקה המקומית.

המטרה העיקרית בגשר אנושי היא להעביר כמה שיותר סיפורים אנושיים לצדו האחד של הגשר, כמו גם לצדו השני. זאת מטרה שלקחו על עצמם חמישה-עשר חבר׳ה ישראלים שעצרו את חייהם כדי לבלות שנה בקליפורניה במיוחד בשביל מטרה זו.

דבר נוסף שחשוב לציין על ארבעת-עשר האנשים המדהימים שהגיעו ביחד איתי: רובנו לא הכרנו אחד את השני, ובאנו ממקומות שונים לחלוטין – פיזית ותרבותית. החיבור לא היה מידי, אבל כשהוא נוצר – הוא נהפך לחזק ביותר.

מיד כשנחתנו אל הסמינר ב-Shalom Institute, הרגשנו את כוחה של הקבוצה. בכל אחר צהריים, כשאנחנו נפגשים, אנו מרגישים את החשיבות של לחלוק חוויה משותפת, אך גם שונה. לא אשקר: להיות הראשונים המגיעים לשנת שירות במקום חדש זה לא דבר קל; המטרות האישיות שלנו במוסדות משתנות מיום ליום, והגעגוע הביתה אינו תורם לקושי. אך בכל פעם שהקהילה פותחת את זרועותיה, או כשכולנו נפגשים לימי סוכנות {ימי העשרה שלנו במשרדי הסוכנות היהודית בלוס אנגלס} – הסיבות שלשמן הגענו מתבהרות שוב.

אנצל את ההזדמנות כדי להודות לכל הקהילה היהודית בלוס אנג׳לס ולסוכנות היהודית שנתנה לנו את ההזדמנות הייחודית הזאת. אנחנו בטוחים כי מחכה לנו שנה מועילה ופוריה של עבודה משותפת.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Featured

עוד מכה לעסקים בקליפורניה: חוק חדש יחייב את המעסיק לחשוף כמה העובדים האחרים מרוויחים 

Published

on

מושל קליפורניה גאווין ניוסום חתם השבוע על חוק חדש המחייב מעסיקים בקליפורניה לפרסם טווחי שכר עבור פרסום משרות "במאמץ לצמצם את הפער בין המינים והגזעים".

לפי SB-1162, מעסיקים עם 15 עובדים או יותר יידרשו לכלול טווחי שכר בפרסומי משרות, ואלה עם 100 עובדים או קבלנים או יותר יצטרכו לדווח על תעריפי שכר חציוניים וממוצעים לפי קטגוריית עבודה ו"כל שילוב של גזע , אתניות ומין."

"לקליפורניה יש את חוקי שוויון השכר החזקים ביותר במדינה, אבל אנחנו לא מוותרים על משימתנו כדי להבטיח שכל הנשים במדינתנו יקבלו את התשלום המגיע להן ויקבלו יחס שווה בכל תחומי החיים", אמר ניוסום. "הצעדים הללו מביאים לשקיפות חדשה להתמודדות עם פערי שכר, להפסיק את התמחור המפלה של מוצרים על בסיס מגדר ולהרחיב את התמיכה בנפגעי התעללות ותקיפה. אני מודה לוועדת הנשים המחוקקת על המנהיגות והשותפות שלהן בבניית קליפורניה שוויונית יותר לכולם".

בנוסף לדרישת טווחי שכר, החוק החדש אומר שמעסיקים בכל הגדלים צריכים לספק את טווח השכר לעובד עבור התפקיד שהם ממלאים אם הם מבקשים זאת. משמעות הדבר היא שהעובדים הקיימים יכולים לבדוק היכן המשכורת שלהם ממוקמת בטבלת השכר בחברה שלהם, להעלות חוסר עקביות בשכר ולנהל משא ומתן או לבקש התאמה.

מושל קליפורניה גם אישר את חוק איגוד העובדים החקלאי. החוק יחייב חברות עם 100 עובדים או יותר שנשכרים דרך סוכנויות כוח אדם של צד שלישי להגיש דוחות נתוני שכר לסוכנות לזכויות האזרח של קליפורניה עבור אותם עובדים, בחלוקה לפי מגדר, גזע ומוצא אתני.

מבחינה לאומית, לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית מעריכה שנשים מרוויחות 82 סנט על כל דולר שמרוויח גבר, והפער מתרחב עבור נשים רבות ממגזרים לא לבנים.

בקליפורניה משלמים לנשים בערך 88 סנט על כל דולר שמשלמים לגבר, כשהפער גדל אצל נשים "צבעוניות". נשים במדינה מפסידות בסך הכל 87 מיליארד דולר מפערי השכר מדי שנה, על פי ארגון ״השותפות הלאומית לנשים ומשפחות״.

החוק יכנס לתוקף ב-2023.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות