שינשינים בלוס אנג'לס: מביאים את הסיפור הישראלי – שבוע ישראלי
Connect with us

Featured

שינשינים בלוס אנג'לס: מביאים את הסיפור הישראלי

Published

on

הם ניבחרו בקפידה מתוך 1800 מועמדים – דחו בשנה את השירות בצה"ל – והתנדבו לשרת בלוס אנג'לס במסגרת פרויקט ייחודי ראשון של הסוכנות היהודית – נא להכיר את15 הצעירים שילמדו את הקהילה המקומית על ישראל מנקודת מבט אישית

מעת: ענב סיטון

בחודש שעבר, 15 "שינשינים" של הסוכנות היהודית נחתו באל איי. נשמע כמו משפט גדול וקצת מורכב לא? בשביל זה אני פה להסביר ולפשט.

שמי ענב סיטון. נולדתי וגדלתי כל חיי באותו בית, במושב קטן בשם לכיש בדרום הארץ. אני אוהבת מאוד לעשות ספורט ובתיכון הרחבתי כמקצועות מוגברים חינוך גופני וכימיה. בשלוש השנים האחרונות הייתי חלק מתוכנית עמיתי דילר (Diller Teen Fellows) בשותפות בין מועצה אזורית לכיש, שפיר וקריית גת לבין הקהילה היהודית בשיקגו. בשנה האחרונה פעלתי כמדריכה צעירה בתוכנית וזכיתי לבקר בקהילה בשיקגו פעמיים בשנים אלו.

הגדרת התפקיד שלנו כשינשינים בסוכנות היהודית מביאה אותנו לפעול ולהתנדב במוסדות החינוך היהודים השונים ברחבי לוס אנג׳לס ובסן דייגו. באנו להביא את הסיפור הישראלי-יהודי שלנו לתוך הקהילה היהודית, ממש פה בלוס אנג׳לס.

מה זה בעצם שנת שירות? ובפרט מה זה אומר שנת שירות מטעם הסוכנות היהודית?

לאחר שסיימו בית ספר, רוב רובו של הנוער בישראל מתגייס לצה"ל. אבל ישנה אפשרות מיוחדת, לעצור הכל, ולהתנדב במשך שנה שלמה למען מטרה שחשובה לך וזוהי שנת שירות. ישנן אין ספור תוכניות שונות לשנת שירות – פנימיות לנוער בסיכון, כפרים חקלאיים, תנועות נוער ועוד. אחת התוכניות היא מטעם הסוכנות היהודית ומטרתה היא להתנדב בקהילות היהודיות מסביב לעולם ולחזק את הקשר בין הקהילה בישראל לקהילות בעולם.

התהליך להתקבל לשנת שירות הזאת הוא לא פשוט. זה מתחיל בסוף י"א, כשהגשתי את הטופס הראשוני ביחד עם עוד 1800 מועמדים אחרים. התהליך המשיך וכלל – יום הערכה, מבחן ידע וריאיון, הערכה פסיכולוגית, יום הכנה לראיונות ולבסוף ריאיון עם הקהילה, ובמקרה שלי – לוס אנג׳לס. לאחר שמתקבלים רק 170 להיות שליחים בכל רחבי העולם מתוך ה1800-, מתחיל תהליך ההכשרה של הסוכנות היהודית שכלל בתוכו מספר סמינרים בנושאים מגוונים כמו העברת יחידות, עבודת צוות ועוד.

מה בעצם אנחנו מיועדים לעשות פה: כל אחד או אחדים מאיתנו מצוותים למוסד בתוך הקהילה היהודית ומביאים את ישראל אל תוך הקהילה בעזרת העברת פעילויות, עזרה למורים או לאנשי החינוך השונים והבאת התרבות הישראלית מהעיניים שלנו.

 

נחזור שניה למציאות, כאן ועכשיו: הגענו שמחים, מתרגשים וקצת לחוצים להיות בחוד החנית ולהיות החלוצים של שנת שירות של הסוכנות היהודית לראשונה פה לוס אנג׳לס. כשינשינים (ר"ת תיבות של שנת שירותניקים) אנחנו מפוזרים ברחבי לוס אנגלס במוסדות שונים ומגוונים כמו לשון אקדמי, בית ספר סטיבן וויז, בית הספר ליינאר, שומרי תורה, פרסמן אקדמי, מרכז שלום ועוד… עד כה הספקנו לעבור סמינר פתיחה במחנה שלום והתחלנו הכנה במוסדות לקראת השנה הקרבה ולקראת הפעילויות שלנו איתם.

אוסיף ואגיד שסיבות רבות הובילו אותי להגיע למקום שבו אני נמצאת עכשיו וכותבת לכם את הכתבה הזאת. הסיבה העיקרית שהובילה אותי לכאן היא – בניית גשר אנושי חזק, ואני חושבת שאני מדברת גם בשמם של 14 הצעירים שנחתו פה ביחד איתי.

כשאני מגיעה לפתח בית הספר שבו אני מתנדבת, אני לא חושבת רק על איזה סיפור ישראלי אני מביאה איתי – אני גם חושבת על איזה סיפור אקח איתי בחזרה לישראל.

במשפחה המארחת אני לא רק מפרטת על אורח החיים במושב בו גדלתי – אני לומדת על אורח חיים שונה לחלוטין משלי. בשהותי הקצרה כאן אני לא מפסיקה ללמוד כל יום מחדש על הבדלי התרבויות.

פעמים רבות אני פוגשת אורחים המגיעים לביתה של המשפחה המארחת שלי, כדי להבין מי אלו אותם הישראלים בני השמונה-עשרה, שעצרו את חייהם למשך שנה כדי להגיע לכאן, טרם שירותם הצבאי. כשאני פוגשת אותם, אני לא רק מסבירה מה זה שנת שירות, או מהו התהליך כדי להתגייס לצבא אני גם מקשיבה ולומדת על שוק העבודה או על הפוליטיקה המקומית.

המטרה העיקרית בגשר אנושי היא להעביר כמה שיותר סיפורים אנושיים לצדו האחד של הגשר, כמו גם לצדו השני. זאת מטרה שלקחו על עצמם חמישה-עשר חבר׳ה ישראלים שעצרו את חייהם כדי לבלות שנה בקליפורניה במיוחד בשביל מטרה זו.

דבר נוסף שחשוב לציין על ארבעת-עשר האנשים המדהימים שהגיעו ביחד איתי: רובנו לא הכרנו אחד את השני, ובאנו ממקומות שונים לחלוטין – פיזית ותרבותית. החיבור לא היה מידי, אבל כשהוא נוצר – הוא נהפך לחזק ביותר.

מיד כשנחתנו אל הסמינר ב-Shalom Institute, הרגשנו את כוחה של הקבוצה. בכל אחר צהריים, כשאנחנו נפגשים, אנו מרגישים את החשיבות של לחלוק חוויה משותפת, אך גם שונה. לא אשקר: להיות הראשונים המגיעים לשנת שירות במקום חדש זה לא דבר קל; המטרות האישיות שלנו במוסדות משתנות מיום ליום, והגעגוע הביתה אינו תורם לקושי. אך בכל פעם שהקהילה פותחת את זרועותיה, או כשכולנו נפגשים לימי סוכנות {ימי העשרה שלנו במשרדי הסוכנות היהודית בלוס אנגלס} – הסיבות שלשמן הגענו מתבהרות שוב.

אנצל את ההזדמנות כדי להודות לכל הקהילה היהודית בלוס אנג׳לס ולסוכנות היהודית שנתנה לנו את ההזדמנות הייחודית הזאת. אנחנו בטוחים כי מחכה לנו שנה מועילה ופוריה של עבודה משותפת.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Featured

בשורות רעות לבעלי הדירות: איסור פינוי הדיירים שלא משלמים שכירות בעקבות נגיף הקורונה הוארך עד סוף יוני

Published

on

קליפורניה מתכננת להאריך את איסור פינוי דיירים עד סוף יוני תוך שימוש בכספים פדרליים לתשלום של עד 80% משכר הדירה של רוב הדיירים שלא שולמו, על פי הסכם שהוכרז ביום שני בין המושל גאווין ניוסום לבין שני מנהיגי החקיקה המובילים במדינה.

ההצעה, אשר חייבת להיות מאושרת על ידי המחוקק הממלכתי, תאריך את חוק המדינה המתוכנן להסתיים ביום שני הבא, שמונע מבעלי הדירות לפנות דיירים שלא יכלו לשלם את שכר הדירה שלהם בין מרץ לאוגוסט בגלל ה-COVID-19.

כדי להיות זכאים להגנה זו, על הדיירים לחתום על "הצהרת קשיים" לפיה הם הושפעו מהמגפה ועליהם לשלם לפחות 25% משכר הדירה המגיע להם בין ה -1 בספטמבר ל-31 בינואר.

הצעה חדשה זו תאריך את ההגנות הללו עד ליום 30 ביוני. אולם היא תשתמש גם ב -2.6 מיליארד דולר שקונגרס אישר לאחרונה לקליפורניה כדי לשלם חלק מאותה שכר דירה שלא שולם.

המדינה תשלם למשכירים עד 80% משכר הדירה שלא שולם – אך רק אם בעלי הבית יסכימו לסלוח על 20% הנותרים ויתחייבו שלא לפנות דיירים.

אם בעלי הבית יסרבו לעסקה זו, המדינה תשלם להם 25% משכר הדירה שלא שולם לדיירים. זה יבטיח שדיירים אלו יהיו זכאים להגנת הפינוי של המדינה ולא יוכלו להיפטר מבתיהם עד לאחר 30 ביוני.

ההסכם הוא בין ניוסום, יו"ר האסיפה אנתוני רנדון ונשיא הסנאט פרו טם טוני אטקינס – כולם דמוקרטים. המחוקק הממלכתי, הנשלט על ידי הדמוקרטים, אמור להצביע על הצעת החוק ביום חמישי.

בהצהרה אמרו שלושת המנהיגים כי ההצעה "שומרת על הגנות פינוי COVID בקליפורניה כשלטון החזק ביותר ברחבי המדינה במדינה."

"אבל יש לנו עוד עבודה לעשות, יחד, כדי להתמודד עם משבר עלויות הדיור המבניות בקליפורניה", נכתב בהצהרה. "המגיפה החמירה את הנושאים הללו, היא לא יצרה אותם. ועבודתנו לטיפול בנושאים בסיסיים אלה חייבת להמשיך בדחיפות ובפתרון."

חבר האסיפה דייוויד צ'יו, דמוקרט מסן פרנסיסקו, אמר כי הוא "מטריד" כי סכום שוכרי החוב ישתלם "נקבע אך ורק על ידי שיתוף פעולה של בעל הבית שלהם." אך הוא שיבח את ההצעה להרחיב את "הגנות הפינוי הקריטיות עד סוף יוני."

"אני מצפה שיהיה צורך לבחון מחדש את החקיקה הזו בכדי לטפל בפערים ולספק הקלות לדיירים נוספים," אמר צ'יו. "אני עומד מוכן ומוכן להמשיך בעבודה עד שכל דיירי קליפורניה יהיו ללא חובות ובדיור מאובטח."

כספי הקלה בשכר דירה פדרלי יהיו זמינים רק לאנשים העומדים בדרישות זכאות פדרליות מסוימות, כולל הכנסה למשק בית 80% או פחות מההכנסה החציונית באזור. זה יתן עדיפות להקלה עבור משקי בית בגובה 50% או פחות מההכנסה החציונית באזור ולאלה שהיו מובטלים לפחות שלושה חודשים. זה יפטור כמה שוכרים בעלי הכנסה בינונית עד גבוהה יותר.

סנאטור המדינה סקוט ווינר, דמוקרט מסן פרנסיסקו ויו"ר ועדת השיכון בסנאט, חושש שההצעה תשאיר כמה דיירים בחוץ. והוא דאג שממשל ניוסום עלול להכשיל את חלוקת הכסף, "בהתחשב בבעיות הלוגיסטיות של קליפורניה במהלך המגיפה" עם דמי אבטלה וחיסונים.

אולם וינר אמר כי המדינה "חייבת להעביר את ההצעה הזו עד סוף השבוע כדי למנוע פינוי המוני."

"הצעה זו מהווה צעד לעבר היעדים הקריטיים של יציבות דיור והתאוששות כלכלית ובריאותית", אמר.

קליפורניה איבדה יותר מ -2.6 מיליון משרות במרץ ובאפריל בגלל מגיפת נגיף הקורונה.

המדינה חזרה ליותר מ 44% מאותם משרות, אך היא עדיין יורדת ב -1.4 מיליון משרות בהשוואה לתקופה זו אשתקד. אבל היה קשה למדוד את ההשפעה שהייתה לכך על השוכרים.

ניתוח שערך בנק הפדרל רזרב בפילדלפיה באוקטובר העריך ששוכרים בקליפורניה צברו שכר דירה ללא תשלום ששולמו.

משרד האנליסט המחוקק הלא מפלגתי אמר כי דמי האבטלה הפדרליים – שהקונגרס הגדיל והרחיב בכל המגפה – הפחיתו את המספר הזה לכ -400 מיליון דולר.

זה מהווה 2% מכלל השוכרים, או כ- 90,000 משקי בית, עם חוב ממוצע של 4,500 $.

קבוצות סנגור לדיור עוררו מחלוקת על כך ואמרו כי המספר בפועל גבוה בהרבה. ניתוח שערך אטלס המניות באזור המפרץ ודיור עכשיו! בקליפורניה מצאו כי 1.1 מיליון משקי בית שכירים עמדו מאחור על שכר הדירה שלהם בדצמבר, מול סכום חוב של כ -3.6 מיליארד דולר.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות