Connect with us

חדשות ואקטואליה

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה

Published

on

הנשיא האמריקאי לא איכזב והזכיר לנו – פעם נוספת – שהגיע הזמן למעשים

עשור חדש החל, וכמו בשלוש השנים האחרונות, הנשיא האמריקאי לא איכזב. הוא אולי בוטה, הוא ודאי מתעסק בעצמו והעולם, כך נדמה לו, סובב סביבו ועבורו, אך הוא טוב לאמריקה, ומה שטוב לאמריקה, טוב לעולם כולו.

החיסול הממוקד של הגנרל האיראני סולימני (״פעולה שמטרתה למנוע מלחמה ולא להביא לידיה״) הוא תוצאה ישירה של נשיא הפועל בלי להתחשב בדיבורים, פטפוטים, הבלים ושאר ביקורות. הוא הורה ופקודתו הוצאה אל הפועל ללא הדלפות לתקשורת, פלא בפני עצמו. אחריות אישית ולאומית, דבר שבארץ, לדוגמא, התחלף בהיפוך גמור. השיטה הרווחת היום בארץ היא של הדלפות מכוונות. כך בפגישות ועדת החוץ והבטחון, כך בפגישות הסיעות, כך בישיבות הממשלה וכך היה עם חקירת העדים בפרשיות ראש הממשלה, כשהפרקליטות מזינה את התקשורת, והגיע לשיאו כשהיועץ המשפטי יצא בהודעה דרמטית לאומה – הגשת כתבי אישום כנגד ראש ממשלה מכהן – ושעה או שעתיים קודם לכן הוא טרח להדליף את המידע והחלטתו, כך שהעם יהיה מוכן לבאות, הללויה!

הדמוקרטים לא איכזבו ומיד יצאו לתקוף את הנשיא. רק העולם הערבי נעמד דום, לא במתח מפני הבאות כי אם בתדהמה על התעוזה וההוצאה לפועל.

זה אותו עולם ערבי שלמד משך שמונה שנות כהונתו של הנשיא אובמה שארה״ב חזקה מול חלשים, זונחת את בעלות בריתה, עושה מאומה נגד סוריה בכדי להביא סוף לטבח מאות אלפי האזרחים שם וקונה את איראן ע״י הפשרת נכסים, הענקת מילארדי דולרים במזומן וכניעה מוחלטת לגחמות האיראנים. הגיע מנהיג חדש והוכיח שימי איראן העליזים הגיעו לסיומם. כל איום כלפי ארה״ב יענה מיידית בצורה חריפה שאינה משתמעת לשתי פנים.

עידן חדש החל, עידן שבו למעשים יש תוצאות. זו שפה מובנת ומקובלת במיוחד במזרח התיכון, שם כוח פרושו השרדות, וחולשה פרושה הכחדות. ראו את גרורות איראן בעזה ובלבנון: אלו מבצעות בלי כל מחשבה, וישראל רועדת בפניהן. אלו הראשונות מכתיבות את לוחות הזמנים ואת ההסכמים, בעוד ישראל נאלצת לסגת פעם אחר פעם, כל פעם באמתלה אחרת.

כבר מזמן התברר שישראל איבדה את הרצון לנצח. העילה המושמעת מדי כמה שנים היא מספר האבדות הגבוה אם ישראל תיכנס לעזה לכבוש אותה מחדש. אין ספק שיהיו אבדות, אך מאות אלפי מרגמות, פגזים וטילים גורמים לא רק לנזק ואבדות נפש כי אם גם לפגיעה מתמשכת בדור שלם של ילדים שגדל בחרדה מתמדת ושחיקה כמעט מוחלטת ביכולת ההרתעה שלנו. כמו שראינו משך העשור שחלף, מדי שלוש שנים בממוצע חוזר הסבב על עצמו, וכל פעם יש לצד העזתי הפתעה חדשה – חטיפת חיילים מתוך שטח ישראל, מנהרות תופת לתפארת, רחפנים, צליפה מעבר לגדר, עפיפוני אש. בקיצור, חמאס צוחק עלינו, עושה ככל העולה על רוחו, ואנו מפחדים מהצל של עצמנו ובאמת באמת לא רוצים לנצח (או אולי ״רוצים״ אך הרצון ריק מתוכן ולא מתרגם למעשים של ממש).

לא רק בעזה, גם בלבנון. מאות אלפי טילים, מערכים מבוצרים היטב, חטיפת חיילים מתוך שטח ישראל, חדירות דרך הגבול, מנהרות תופת.  בישראל שיכנוע עצמי המשתנה בהתאם לנתונים: לא יתכן שהאויב עוסק בחפירות מנהרות שכן האזור סלעי (היום לוקחים אורחים חשובים מחו״ל להראות להם את המנהרות מסוג ״לא יכול להיות״). אין צורך להפעיל את מערכי ההגנה של הסאטיל, שכן נסראללה ״נואש״ וזוחל לו במחילה בה הוא נמצא. אלא שנסראללה לא התבדח, ובשידור חי דאג לפגוע בסאטיל וגורם למוות חיילים ישראלים, ואנחנו לא הצלחנו לשבש את שידוריו עד עצם היום הזה. זוכרים אתם את המידור בין המודיעין לבין הגופים הלוחמים, שהביא לכך שהלוחמים נתנו נפשם על לוחמה מול בונקרים מבוצרים, ערים שלמות? נאמר לנו שהופקו הלקחים, ונקווה שכך הוא. אך חדירות הגבול, האימונים של כיבוש ערים יהודיות והשתלטות על אזורים נרחבים, חטיפת חיילים, צבירת כוחות ואמצעי לחימה כמו גם פיתוח אמצעי לחימה מדויקים יותר ובעלי עוצמה מירבית לא האטו ולא פסקו, למרות שראש ממשלת ישראל הציג לעולם מיקום אחד או שניים שלא היו אמורים להחשף.

בארץ מתחלף רמטכ״ל אחד ברמטכ״ל אחר, ובעוד אויבינו שוקדים על בניית הכוח, אצלנו מתווכחים האם האלוף במיל׳ יצחק בריק הסתייד מוחו או שאולי הוא צודק באזהרתיו. מה ששולט הוא האגו האישי במקום המוכנות המערכתית, וכשנשמעות האזעקות ודולקות נורות האזעקה, אצלנו מעדיפים להתנגח בדובר במקום להתייחס בכובד ראש לדבריו.

פתאום פורץ לו למרכז המגרש הנשיא האמריקאי, והוא אינו מדבר כי אם פועל. זו אינה הפעם הראשונה, אך אם עד כה מדובר היה בהחלטות שרירותיות (״ירושלים היא בירת ישראל״ ״השגרירות עוברת לירושלים״ ״ניקי היילי היא נציגתי לאו״ם״ ״ההתנחלויות אינן בלתי חוקיות ואינן המכשול לשלום״), הרי שהפעם מדובר במעשה מבוקר, מחושב, מדויק ובעל השפעה מרחיקת לכת: ״די לדיבורים, הגיע זמן מעשים.  מי שמאיים ופועל נגד ארה״ב, באשר הוא, ימצא את קיצו מוקדם מהמצופה".

כמה נפלא שהגיע יום זה, ואנו יכולים להגיד ברכת הגומל כמו גם ״שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". אך חייבים להזהר, שכן העובדה שהנשיא האמריקאי פועל כפי שהוא פועל, אין פירושה שאנחנו יכולים להמשיך לחגוג. אנחנו צריכים ללמוד ממה שעושים אחרים ולהבין שאיש לא יפעל עבורנו ובמקומנו. בכדי לשרוד, אנחנו חייבים לצאת למתקפה, ומה שאנחנו דוחים למחר לא נעלם. הוא יחזור להכות בנו פי שבעים ושבעה מחר. הודנה פירושה אתנחתת זמן לאויב, לא לנו. וללא נצחון חד משמעי, כואב ומוחץ, הסטטוס קוו ימשך.

ברגע שישראל תתעורר ותשיב מלחמה שערה – שכן האויב על פתחינו ובשערינו אינו שוחר שלום, מטרתו היחידה היא השמדתנו – כן ייטב. אך איך ניתן לעשות זאת כשהתרבות שהשתרשה נוגדת זאת, כשהמקטרגים מבית הם וחוסר הרצון מתורץ בתרוצים רבים ושונים?  

הגיע הנשיא האמריקאי והזכיר לנו – פעם נוספת – שהגיע הזמן למעשים. ״התעוררו״ הוא המסר של דונלד טראמפ לישראל וליהודים, ״אני לא אשאר כאן לעד!״ ״לכו בדרכי, שכן זו השפה היחידה המובנת, לא רק במזרח התיכון כי אם בעולם כולו (וראו, לדוגמא, את פוטין ידידי)!״

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

ישראל – בצמרת המדינות היקרות בעולם

Published

on

מגזין "ceoworld" דירג 132 מדינות בהתאם לחישוב עלויות צריכה ודיור • לא סתם עברנו לכאן: ארה"ב – רק במקום ה-20

מגזין "ceoworld" פרסם את רשימת המדינות היקרות בעולם בחישוב של מוצרי מכולת, מסעדות, עלויות דיור, הוצאות כלליות ועוד. המגזין דירג 132 מדינות. וכן, לישראל יש מקום של "כבוד" בצמרת הרשימה.

במקום הראשון והלא מפתיע נמצאת שוויץ. אחת המדינות היפות בעולם נחשבת עשרות שנים גם לאחת היקרות בעולם. שוויץ עוקפת כמעט בכל פרמטר את המדינות שאחריה עם מחירים גבוהים במיוחד במצרכים בסיסיים ומסעדות. במקום השני ובפער די גדול נמצאת נורבגיה שידועה גם היא כמדינה יקרה מאוד. במקום השלישי איסלנד ובמקום הרביעי נמצאת יפן, למרות ירידה משמעותית מאוד ברמת המחירים ביחס לשנים קודמות. את החמישייה הראשונה סוגרת דנמרק.

את החמישייה השניה פותחת בהאמאס, שנחשבת ליעד תיירותי לעשירי העולם, אחרי לוקסמבורג הקטנה ומיד אחריה, במקום השמיני – מדינת ישראל הניצבת מעל סינגפור המשגשגת ודרום קוריאה שסוגרות את העשירייה הראשונה. 

את המקום ה-11 עד ה-20 מאיישות בהתאמה הונג קונג, ברבדוס, אירלנד, צרפת, הולנד, אוסטרליה, ניו זילנד, בלגיה, סיישל וארצות הברית. 

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

בחירות 2020: שלדון אדלסון יתרום 100 מיליון דולר לטראמפ ולרפובליקאים

Published

on

מאז מסע הבחירות ב-2016, אדלסון וטראמפ מחזרים אחד אחרי השני, והתקרבו אחד לשני על רקע המדיניות האוהדת של טראמפ כלפי ישראל

שלדון אדלסון, המיליארדר היהודי ובעלי עיתון "ישראל היום" בארץ, צפוי לתרום לפחות 100 מיליון דולר למסע הבחירות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ולחברי קונגרס רפובליקאים – כך אמרו שלושה מגייסי תרומות המכירים את הנושא לעיתון הבריטי גרדיאן. אדלסון צפוי להעביר כסף לכמה גופים רפובליקאיים, החייבים לחשוף את זהות התורמים שלהם, וכן לארגונים ללא מטרות רווח, שתומכים במפלגה הרפובליקאית ואינם חייבם לדווח על התורמים.

אדלסון תרם יותר מ-100 מיליון דולר לרפובליקאים בשתי מערכות הבחירות האחרונות בארה"ב. אחד המקורות מעריך כי הוא עשוי לתרום עד 200 מיליון דולר ב-2020 על רקע התורמות האחרונות של בני הזוג אדלסון ועל רקע הערכתם למדיניות של טראמפ.

בני הזוג אדלסון, שבדרך כלל שומרים את התרומות הגדולות לסוף המרוץ לנשיאות, תרמו ב-2018 סכום שיא של 124 מיליון דולר לגופים רפובליקאיים ולמועמדים רפובליקאים בקונגרס, לפי נתוני המרכז למדיניות אחראית – מכון מחקר ללא מטרות רווח.

מאז מסע הבחירות ב-2016, אדלסון וטראמפ מחזרים אחד אחרי השני, והתקרבו אחד לשני על רקע המדיניות האוהדת של טראמפ כלפי ישראל. הונו של אדלסון מוערך ב-39 מיליארד דולר לפי פורבס. הוא תמך בכמה מהמהלכים הפרו-ישראליים של טראמפ, ובהם העברת שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים ונטישת הסכם הגרעין עם איראן. בני הזוג נכחו בבית הלבן כאשר טראמפ חשף בחודש שעבר את תוכנית השלום למזרח התיכון (תוכנית המאה). לפני הטקס הרשמי אדלסון נפגש ביחידות עם טראמפ.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

הבחירות לקונגרס הציוני: ימין ושמאל, רק חול וחול?

Published

on

540 צירי הקונגרס הציוני העולמי יתכנסו בבנייני האומה בירושלים וייצגו סיעות פוליטיות מישראל ומקהילות העולם * שתי מפלגות של ישראלים-אמריקאים יתמודדו על מושבים בארגון הבינלאומי: "כל ישראל" הזוכה לתמיכה מה- IAC ו"ישראל שלנו", השואפת לייצג דעות שמאל בקהילה היהודית בארה"ב * לא כוחות או מלחמת אחים?

ב-20 באוקטובר, צפויים להתכנס בישראל 540 צירי הקונגרס הציוני העולמי ה-38 בבנייני האומה בירושלים.  הצירים ייצגו סיעות פוליטיות מישראל ומקהילות העולם, שאמורות לשמש כמעין "פרלמנט יהודי" או "פרלמנט ציוני". למעשה, קונגרס זה הוא המוסד היחידי שבו יהודים מהעולם ויהודים מישראל נהנים משוויון מוחלט מבחינת יכולת הצבעה והשפעה. בעקבות הפרסום על התארגנות של ישראלים-אמריקאים שיתמודדו לראשונה כסיעה מוגדרת לקראת הבחירות לקונגרס הציוני העולמי, התארגנה רשימה ישראלית שנייה, ובה בין השאר נציגים של ארגון הגג של הישראלים-האמריקאים בצפון אמריקה, ה-IAC.

הסיעה הראשונה היא "ישראל שלנו", שהגדירה עצמה כך: "אנו קבוצה של ישראלים המתגוררים בארה"ב אשר מחפשים לטפח את מערכת היחסים בין יהודי העולם ומדינת ישראל, לקדם תרבות יהודית פלורליסטית ופתוחה ולתמוך באחינו ואחיותינו, המעוניינים שפועלם יוכר על ידי מדינת ישראל". בראיון עימם למקור ראשון, הם סיפרו שהם מבקשים לייצג את הקול של הישראלים שמתגוררים בארה"ב, אשר על פי ההערכות מגיעים לכמיליון בני אדם. ראשי "ישראל שלנו" הופתעו מכך שישנה סיעה נוספת, "כל ישראל" שמה, אשר בה חברים בין השאר נציגים מה-IAC וענקית ההסברה הפרו-ישראלית Stand With Us יחד עם ארגונים נוספים. כיוון שה-IAC הוא בין המייסדים, ומנצל את הפלטפורמה שלו ואת החיבור לשטח – אין באמת במה להתחרות. מעבר לזה, ל-Stand With Us מיליון עוקבים ברשתות החברתיות ויכולות תקשורתיות שלא ניתן להתחרות בהן.

השבוע פרסמו ב"ישראל שלנו" הצהרה לעיתונות בה הם מסירים את הכפפות ומבקרים את ה-IAC. "הם החליטו לתמוך באופן רשמי ופומבי דווקא ברשימה יהודית-אמריקאית מתחרה בשם 'כל ישראל'… ייתכן שהסיבה לכך נעוצה, בין היתר, בעובדה שבכירים בארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית קיבלו מקומות בכירים ברשימת 'כל ישראל'". שני קורבלניק, העומדת בראש רשימת 'ישראל שלנו' אמרה כי ״לכמעט מיליון ישראלים החיים בארה״ב יש ארגון גג אחד שמייצג אך ורק אותם המכונה IAC, ולאחרונה גם הוקמה רשימה פוליטית ראשונה ויחידה שפועלת לייצג רק את האינטרסים שלהם. החיבור בין שני הגופים היה אמור להיות טבעי, הגיוני ונכון, אך לצערי החלטה לא מוסברת שקשורה כנראה לאינטרסים אישיים הובילה את ה-IAC לבגוד במטרה שלשמה הוא הוקם. בכוונתנו להיאבק נגד ההחלטה הזאת בכל הכוחות והאמצעים שעומדים לרשותנו״.

שוהם ניקולא, מנכ"ל ה-IAC, הגיב במכתב לאנשי 'ישראל שלנו' והסביר את החלטת הארגון: "ה-IAC מאמין שהדרך שלנו כקהילה להשיג הישגים משמעותיים אל מול כל אתגר גדול ומשמעותי, היא תוך שיתופי פעולה בכלל, ועבודה עם הקהילה היהודית-אמריקאית בפרט, תוך בניית קואליציות. זאת האסטרטגיה שלנו כארגון, ולכן מעבר להיות ארגון מוביל את הקהילה הישראלית-אמריקאית הגדולה ביבשת, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם לא מעט ארגונים יהודים ורבים מחברי הקהילה שלנו הם יהודים שאינם ממוצא ישראלי. 

"אנחנו בוחרים לעמוד ולעודד הצבעה ל'כל ישראל', קבוצה שבתוכה מצד אחד ייצוג ישראלי-אמריקאי משמעותי, ובאותה נשימה מנהיגות יהודית-אמריקאית רחבה של כמה וכמה ארגונים המייצגים קהל רחב שמגדיל את הסיכוי להצלחה בהליך הבחירות", הוסיף ניקולא, "דרך האסטרטגיה הזו, אנחנו מאמינים שיש את הסיכוי הגבוה ביותר לתוצאות הטובות ביותר למשימה הארגונית שלנו, לקהילה שלנו, והמשך התמיכה ברעיון הציוני, וחיבור העמוק בין מדינת ישראל והעם היהודי".

אחד ממייסדי ישראל שלנו, קובי כהן, התבטא לפני מספר חודשים נגד ה-IAC בעמוד הפייסבוק שלו. "נאומו של הנשיא טראמפ בכנס ה-IAC היה מופע סטנדאפ משובח על גב היהדות המתקדמת, ולהערכתי הדבר יפגע אנושות בניסיונות הארגון להציג עצמו כגשר חי אל מול יהדות ארה"ב", כתב אחרי נאום הנשיא בפלורידה, שהתקבל בצורה שלילית בקרב יהודים רבים. "ארגון ה-IAC שבמשך שנים מציג עצמו כארגון א-פוליטי הוכתם היום ונצבע על ידי הנשיא טראמפ. קשה להעריך את הנזק אבל זהו יום עצוב ליחסי ישראל והישראלים עם יהדות ארצות הברית". ב-IAC סירבו להתראיין בנושא, אך אישרו כי הפנייה היחידה לשיתוף פעולה בין 'ישראל שלנו' לבינם הייתה במכתב המדובר, וזאת לאחר שכבר החליטו להצטרף ל'כל ישראל'.

ב-2018 פורסם בעיתון ה"ג'ואיש וויק" כי כהן נמנה בין מספר גורמים ישראלים-אמריקאים המבקשים להקים אלטרנטיבה שמאלנית ל-IAC, שאמנם אינו פוליטי באופן רשמי, אך התפיסה היא שמדובר בארגון ימני – זאת גם בשל העובדה שמרבית מחבריה וראשיה נוטים לכיוון מרכז-ימין. "רבים מהישראלים-האמריקאים מרגישים שותפים לחששותיהם של יהודי ארה"ב, לגבי חוסר הסובלנות הדתי שיש בישראל", אמר כהן בראיון, ואף התייחס למה שהוא מגדיר כפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. "אנחנו רוצים להראות להם שאנחנו קיימים, ויכולים להיות הפרטנרים שלהם כאן בארה"ב". כהן עצמו עבד בעבר ב-IAC וטען בראיון כי "בקמפוסים האוניברסיטאיים, הסטודנטים חשופים לשני נרטיבים של ישראל; הנטריב האנטי ציוני של השמאל הקיצוני או זה שטוען כי 'ישראל תמיד צודקת'. הקול של השמאל הישראלי, התומך בישראל אך רוצה לשפר את המדינה, מושתק".

בקרב גורמים בקונגרס הציוני העולמי, נטען כי התמודדותו של כהן היא גבולית מבחינת חוקי ההתמודדות לקונגרס הציוני, כיוון שהוא עובד בארגון "המועצה ללשון ולתרבות העברית בצפון אמריקה", המקבל תרומות מההסתדרות הציונית העולמית.

מטעמו של כהן נמסר כי "לקובי כהן אין יחסי עובד מעביד עם המועצה ללשון ולתרבות עברית בצפון אמריקה והוא פועל עמה לקידום האג'נדה של חיזוק מעמד השפה העברית בארה"ב. קובי כהן גם עבד ב-IAC ותמה כיצד הארגון שחרט על דגלו את חיזוק מעמד הקהילות הישראליות, ושמתיימר להיות ארגון א-פוליטי החליט לתמוך ברשימה אחרת שאינה מייצגת את האינטרסים של הישראלים בארצות הברית".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות