אנחנו כבר לא מסוגלים יותר לענות על שאלות פשוטות כמו "מה שלומך?" או "מה נשמע?". אין מילים נכונות. גם המילים הנכונות התפרקו בשבעה באוקטובר
לפני חודש התהפך עלינו העולם. לפני חודש מתה ישראל שבה חיינו עד השבעה באוקטובר 2023. היום לפני חודש נולדה ישראל חדשה. דמותה העתידית נמצאת כרגע מחוץ לטווח כנפי הדמיון שלנו, אבל דבר אחד אינו מוטל בספק: טראומת השבת השחורה תותיר שריטה עמוקה בנשמת האומה החדשה הזו, ותעצב בעשורים הבאים את אופייה, את הפוליטיקה שלה, את היחסים בין אדם לחברו, בין אדם לאויבו, ובין אדם לאומות העולם האנטישמיות, טפו על הנשמה השחורה של כל הנאצים שונאי ישראל.
גם אחרי חודש, הממדים המדויקים של האסון עדיין לא ידועים לנו. המספרים עוד לא סופיים. אנחנו עדיין מקדימים להם את המילה "לפחות" או את האות כ'. כ-1,400 נרצחים. בהם תינוקות וילדים, קשישים ועובדים זרים, חיילים וחיילות, שוטרים ואנשי שב"כ. לא כולם זוהו. רבים מהם נרצחו תוך מעשי התעללות מעוררי פלצות, שתועדו והועברו בשידור חי ברשתות החברתיות – להעצמת האימה. הסרט שהכין דובר צה"ל המתעד כמה מהאירועים המזוויעים כבר מחליף את הביקור ב"יד ושם", כטקס שכל אורח רשמי המגיע לביקור בישראל מתבקש לעבור, כדי להבין את נפש הישראלים.
לפחות 4,834 פצועים. עשרות מהם עדיין מאושפזים. לפחות 242 ישראלים וזרים, בהם תינוקות, ילדים, נשים וקשישים, נחטפו לרצועת עזה וכלואים שם בחודש האחרון בתנאים לא ידועים, שבויים בידי ארגון טרור תחת הפצצות חיל האוויר שלנו. הצלב האדום לא פגש אותם, וכבר תמונותיהם נתלשות מעמודי המודעות במערב על ידי אנשים שצועקים "שחררו את פלסטין". מעל 120 אלף ישראלים נאלצו לעזוב בחיפזון את ביתם והפכו פליטים בעל כורחם. לרבים מהם אין בית לחזור אליו. הוא נשרף עד היסוד. קהילות חרבו. מאות אלפי ישראלים הצטרפו החודש למעגלי השכול, האלמנות, היתמות, הגעגוע, הדיכאון, הפוסט טראומה, החרדה.
המספרים הבלתי נתפסים הללו וגלי הצער והכאב שהם מעוררים – הממו אותנו כמהלומת קורנס על הראש. בהתחלה גאה בנו זעם נורא, מעוור, שטלטל את הארץ מקצה לקצה. הזעם הזה עיצב את הכרזת המלחמה הראשונה, שבה הוגדרה מטרה אחת בלבד: מיטוט מוחלט של שלטון חמאס. ואז רבים מאיתנו נבעתו והתעשתו וזעקו – וגם מטרת המלחמה עודכנה למיטוט מוחלט של שלטון חמאס והחזרת כל החטופים הביתה. האם אפשר להגשים את שתי מטרות המלחמה? איזו מהן מוגדרת על ידי ההנהגה כחשובה יותר? אין תשובה.
ובינתיים חיל האוויר מפציץ. צה"ל נכנס לרצועה ומנתק את הצפון מהדרום. עוד חיילים נהרגים. מאות אלפי עזתים גודשים את מחנות האוהלים בדרום הרצועה. הדיווחים מהחורבן בעזה דוחקים בערוצים הזרים את סיפורי הזוועה מהשבעה באוקטובר ומלהיטים עוד יותר את ההפגנות נגד ישראל ומפגני האנטישמיות – במזרח התיכון, באירופה ובאמריקה. יהודים בכל העולם מדווחים שמעולם לא הרגישו מאוימים כל כך.
זה בעולם. אנחנו בישראל לא מצליחים להינתק מהשבעה באוקטובר. חודש עבר. רק חודש עבר. אנחנו עוד מפורקים. והמציאות ממשיכה להתפרק. הח'ותים בתימן יורים טילים שמיורטים על ידי ערב הסעודית. ארה"ב שולחת נושאות מטוסים וצוללת גרעינית. חזבאללה מרעיש את יישובי הצפון שפונו מתושביהם. במלונות בדרום הארץ אתה פוגש פליטים שנאלצו לעזוב את בתיהם בעוטף. לרבים מהם חרב העולם. רואים את זה בעיניהם גם בלי לומר מילה. בצימרים בצפון הארץ אתה פוגש חקלאים מגבול הצפון, שנאלצו לעזוב את המשק, ודואגים ללולים ולמטעים שהשאירו מאחור. במלונות בנתניה ובפתח תקווה מתגודדים פליטים מאשקלון ומשדרות.
חזיתות המלונות משדרת פאר, כמו לפני השבעה באוקטובר. אבל כשאתה חוצה את הסף אתה נכנס ליקום מקביל. רועש. מפוחד. צפוף. נשים עומדות מעל מכונות הכביסה הגדולות במרתף ומכבסות סלים עם בגדי ילדים ותינוקות. הילדים הלומי סוכר וממתקים, מתרוצצים במסדרונות ומחפשים הרפתקאות. ואף אחד לא יודע כמה זמן כל זה יימשך. מדברים עכשיו על חודשים אחדים. לפחות. וכולם לא מצליחים להבין לאן נעלמה מדינת ישראל הגדולה והחזקה, שהפקירה אותם בשבעה באוקטובר – ומזניחה אותם מאז.
מול בית ראש הממשלה בירושלים הפגנה הקוראת לו להתפטר מייד. עכשיו. באמצע מלחמה. וגם את זה עוד קשה לנו לעכל. קשה לדמיין מצב שבו ראש ממשלת ישראל מתפטר מתפקידו באמצע מלחמה. אנחנו כבר לא מסוגלים יותר לענות על שאלות פשוטות כמו "מה שלומך?" או "מה נשמע?". אנחנו מתפתלים. מחפשים את המילים הנכונות. מגמדים את כאבינו לנוכח סבלו של הזולת. אין מילים נכונות. גם המילים הנכונות התפרקו בשבעה באוקטובר. איזו תשובה קצרה ותמציתית יכולה לתאר מה שלומנו בחודש האחרון?
כדי לעודד את עצמנו אנחנו נאחזים בהתנדבות. בסולידריות. בגבורה. ביכולת האלתור. בהתגייסות. בכישורי ההפקה והארגון האזרחיים. בנחישות. בנדיבות. בחיבוק שמקבלים מזר מוחלט אבל מרגישים שהוא יוצא מעומק הלב. לאומה הישראלית שנולדה לפני חודש יש גם כמה תכונות מעוררות השראה ותקווה. "העם האדיר הזה ראוי להנהגה יותר טובה" – זה מה שישראלים רבים אומרים זה לזה כבר חודש. יש לקוות שהם גם ידעו לבחור בה בהזדמנות הבאה.
לאחר שד"ר אלדד עינב, קרדיולוג מוסמך ומומחה ברפואת השמנת יתר, טיפל במאות חולי לב בניו-יורק, הוא מביא בימים אלה את הבשורה גם לחוף המערבי, עובר ללוס אנג'לס ופותח גם אצלנו מרכז המציע טיפול מקיף בהשמנת יתר, תוך תשומת לב – למצב הלב.
רבים מאיתנו כבר שמעו על הזריקות לטיפול בסוכרת, שעוזרות בהורדת אחוזי שומן. ניתן להשיג אותן בכל מדיקל ספא לצד בוטוקס, מתיחת פנים או קרמים למיניהם. אבל מרגע שלוקחים אותן – נשארים לבד. אין בקרה, ליווי, הדרכה, או טיפול רפואי במקרה של תופעות לוואי.
ד"ר אלדד עינב, עמית בקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה וחבר באיגוד לרפואת השמנת יתר, מציע משהו שונה. ד"ר עינב מביא איתו ניסיון של למעלה מעשר שנים בהשמנת יתר, ומתבונן בעודף משקל קודם כל כאירוע המסכן את הבריאות ומגדיל את הסיכון למחלות לב.
"הבשורה שאני מביא בטיפול בהשמנת יתר מופנית קודם כל לחולי לב, מפני שהם בסיכון, ולא רק לאנשים שרוצים להיראות טוב יותר", הוא אומר, "יופי ואסתטיקה אינן מטרה, אלא עוד בונוס. קודם כל ולפני הכל, חשוב המצב הבריאותי. אני לא מתמקד רק בעזרה אסתטית למטופלים, אני מטפל בעיקר באנשים עם עודף משקל הסובלים ממחלות לב כמו מחלה בעורקי הלב או אירוע מוחי, או בחולים עם גורמי סיכון כמו לחץ דם, סוכרת או שומנים בדם. אני גם מציע את שירותיי גם למי שמעונין להפטר מעודף משקל באופן בריא, תוך ליווי ובקרה רפואית, בתוכנית כוללנית עם אפקט מניעתי משמעותי לאורך שנים".
קשר ישיר בין השמנת יתר לבריאות הלב
ייחודה של התוכנית שמציע ד"ר עינב, שבמרכזה ירידה במשקל תוך שימת פוקוס על בריאות הלב, היא במעטפת הכוללנית שהיא מציעה. התוכנית כוללת ליווי של קרדיולוג ומומחה להשמנה, דיאטנית מוסמכת, מאמן בריאות מוסמך ופיזיולוגית פעילות גופנית. שילוב הגורמים המקצועיים הללו יחד מספק ליווי מקיף, שלא ניתן לקבל בתוכניות אחרות.
המטופל מקבל טיפול הכולל בדיקות בריאות מעמיקות, בדגש על בריאות הלב, בדיקות מטבוליות, פגישת ייעוץ שבועית עם מאמן ליצירת השראה והתמדה, מערכת אימוני כושר, ותפריט עשיר ומגוון המביא לירידה במשקל, אך גם משפר את גורמי הסיכון כמו לחץ דם, רמת שומנים וסוכר. התוכנית כולה נבנית פרטנית באופן המתאים למצבו האינדיבידואלי של המטופל.
באשר לתרופות – המטופל מקבל טיפול תרופתי לירידה במשקל באישור ה-FDA עם יתרונות קרדיווסקולריים מוכחים. הזריקות משפרות את הסוכרים בדם ומקטינות את הסיכון למחלות לב. ה-FDA מאשר מתן זריקות אלה לאורך זמן, מתוך הבנה שהשמנת יתר היא מחלה כרונית ואי אפשר לטפל בה ב"זבנג וגמרנו". הזריקה עצמה בקושי מורגשת. מדובר במחט דקה, ואנשים יכולים, עם הזמן, אפילו להזריק לעצמם לבד.
כמו כן, במסגרת התוכנית נרשמות תרופות נוספות הנותנות מענה לכל גורמי הסיכון הלבביים שיש למטופל. בנוסף, מבוצע מעקב מקרוב אחר משטר התרופות שלו, כולל סיוע בהשגת כיסוי וטיפול לתופעות לוואי, אם יש כאלה, אבחון ותמיכה במטבוליזם תקין, ביצוע בדיקות דם מקיפות ושימוש במכשירים חדשניים לניטור מרחוק.
"בשלושת החודשים הראשונים ובליווי שלי, הלקוח מתחיל טיפול תרופתי עם פרופיל בטיחותי מוכח ומעקב צמוד על תופעות הלוואי שעשויות לצוץ", מספר ד"ר עינב. "הליווי כולל המלצות ספציפיות ואינדיבידואליות לכל מטופל, לפי מצבו הבריאותי, תחושותיו והתסמינים אותם הוא חש. אנחנו מספקים יעוץ לתזונה נכונה, עשירה ובריאה, שממזערת את תופעות הלוואי המוכרות – כאבי בטן, עצירות, שלשולים או בחילה. חוץ מזה, לעיתים יש תופעות נדירות וסיבוכים לזריקות. לכן, חשוב ביותר ללכת לרופא שזו מומחיותו, ולא לקבל מרשם מכל רופא. ניתן לרדת במשקל באופן שמסכן את הבריאות, ללא השגחה מקצועית, תוך שימוש בתרופות הלא נכונות, תוך איבוד שריר ועצם. החוכמה היא לקבל תמיכה מרופא מתמחה בתחום, התומך בירידה משמעותית במשקל ומנטר את החשיפה לסיכונים הנלווים".
ד"ר עינב מספר כי הוא מסייע לנווט את אישור התרופות על ידי חברות הביטוח. "במידת האפשר אני גם עוזר בדוגמיות חינם על מנת לגשר עד שמקבלים אישור", הוא אומר. "יש לי ניסיון וקשרים בנושא זה, בעיקר בשל המוניטין של המרכז המצליח בניו-יורק. במרכז שלי הלקוח מקבל יחס אישי, אבחון, טיפול ושימור – מעטפת רחבה ושלמה. מדובר בשירות שקשה לקבל במקום אחר, מקצועי, חדשני ומעמיק. אני יודע שירידה של עשרה עד חמישה עשר אחוזים במשקל משנה את כללי המשחק, זה פשוט משנה את המצב הבריאותי, ואפשר לעשות את זה. השמנה היא לא גזרה משמיים, אפשר לרדת במשקל ולמנוע מחלות כמו שבץ מוחי ואי ספיקת לב".
לסיכום, הוא אומר, אל תזניחו. "קחו אחריות ושפרו את איכות חייכם, וברוח הימים האלה – אני מאחל חג אורים שמח, מלא ניסים ונפלאות. אל תשכחו שהניסים האלה, בידיים שלכם".