שבט חן בקמפ רמה: יום ישראל, פרידה מהשמיניסטים - שבוע ישראלי
Connect with us

הורים וילדים

שבט חן בקמפ רמה: יום ישראל, פרידה מהשמיניסטים

Published

on

מי מאיתנו לא מחכה לסוף שבוע ארוך כדי לצאת מהעיר לנפוש עם המשפחה והחברים? גם חניכי שבט חן שנה מחכים בכל-Memorial Day Weekend אבל לא כדי לצאת לחופשת חלומות עם המשפחה אלא להשתתף במחנה קיץ ב Camp Rama ב-Ojai.

גם השנה הצטרפו חניכי שבט חן למחנה הקיץ ההנהגתי יחד עם עוד חמישה שבטים מהחוף המערבי עם מספר שיא של מעל 1000 חניכים מכל השבטים . החניכים התחילו את המחנה בקבלת שבת הנהגתית – 1000 ילדים יהודים ,אמריקאים ישראלים לבושים בחולצות לבנות מקבלים את השבת ביחד.

קבלת השבת נפתחה בטקס זיכרון קצר ל-10 הניספים בשיטפון בנחל צפית בניהם אגם לוי ז״ל, בת דודתם של חניכות משבט גלים בסן דייגו. לאחר הדלקת נרות ובין הברכות על הגפן והמוציא שרים כולם ביחד שירים ישראלים ונכנסים לחדר האוכל לארוחת שבת – מבצע לא פשוט להאכיל 1000 בני נוער רעבים, אבל גם כאן המשימה הצליחה ולא נשאר פה רעב במחנה.

מסדרי הבוקר במחנה מרגשים ומרהיבי עין; כל השבטים על חאקי מלא עם תוספות של קישוטים דגלים בצבעי השבט. עם מוראלים ושירים ישראלים שבוקעים מהרמקולים אין ספק שהשכנים של של קמפ רמה יודעים שהנהגת צבר במחנה ובסוף הקרוב אוהיי כבר לא תהיה מקום שקט ורגוע . בין פעילות שכבתית הנהגית בנושא סיפורי התנ״ך כיתות ט׳ מדריכי העתיד של השבט העבירו פעולות לגדודים הצעירים וצברו נסיון לשנת ההדרכה הבאה.

במקום הבריכה בבית המלון נהנו החניכים מהבריכה במחנה עם מגלשות מים ומקפצות. חניכי גדוד ז׳ שלהם זוהי שנת הבר/בת מצווה עברו טקס מרגש שבסיומו הוענק לכל אחד מהם ספר תורה. יום ראשון היה יום ישראל כל שבט היה צריך לצלם תמונה שבטית לכבוד 70 שנה למדינת ישראל. חניכי שבט חן הסתדרו בתוך המספר 70 מחייכים למצלמה ומוכנים להתחיל את יום הפעילות. חניכי קורס ההדרכה היו אחראים על הפעילות של יום ישראל. השבטים התגלשו רטובים וצוהלים לכנרת צבעו חולצות בצבעי הדגל, ענו על שאלות טריוויה, יצרו חולצות עם הדפסים של סמלי המדינה, רקדו ביחד וסיימו בארוחת צהרים ישראלית על המדשאה הענקית.

בסוף היום התקיים מסדר סיום הנהגתי למחנה קיץ 2018 המסדר נפתח בהופעה קצרה של להקת הצופים הקרוואן שהגיעה לסיבוב הופעות בארה״ב. ההנהגה העניקה פרס ישראל לכל שבט. טל אנקורי ראש״ד קבוצת צמי״ד קיבל את הפרס שהוענק לשבט חן.

כבכל שנה נפרדנו מהשמינסטים שלנו, שעוזבים אחרי 10 שנות פעילות בצופים, עם בלונים לבנים והרבה דמעות של השמינסטים, החניכים וההורים. כשברקע מתנגן שירו של אריק איינשטין ‘עוף גוזל׳ הופרחו הבלוניםלשמיים.

ביום שני בבוקר לפני הזריחה טיפסו חניכי כיתות ח׳ במעלה ההר לטקס ההבטחה שהוא תמיד מרגש בו החניכים מבטיחים את הבטחת הצופה שם הם הופכים מחניכים לחברי תנועה בעלי אחריות, שבעוד מספר חודשים יתחילו את קורס ההדרכה בשבט.

עוד מחנה הגיע לסיומו וגם שנת הפעילות. תודה רבה למאי לנציאנו מרכזת השבט שנשארת איתנו לעוד שנת פעילות למרכזות הצעירות אורין אליהו, אלה שרון, קים פיל ועדי אנקורי. לחניכים המדריכים הרשג״דים והשכב״ג הנהדר שלנו, להורים המלווים, לארגון ה-IAC שלאורך כל השנה עוזר ותומך בפעילות של שבט חן; ואחרונים חביבים לחברי הוועד היקרים שדואגים ללא הפסקה לחניכי השבט.

מאחלים חופשת בטוחה ומהנה
מחכים כבר לשנת הפעילות הבאה עם שבט חן!

 

 

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

הורים וילדים

על אנשים ומעגלים

Published

on

אנשים עם צרכים מיוחדים יכולים להיראות בדיוק כמו האנשים ה"רגילים" בכיתה/בסופר/בעבודה אבל להיות שונים – הם יכולים להקשיב כמוהם אבל לשמוע אחרת. הם יכולים להביט כמוהם אבל לראות אחרת – עמותת "מעגלים קהילתיים" שייסדה איילת ששון מספקת להם אינטגרציה חברתית ומעגל של תמיכה בסביבה אוהבת

מאת: דיקלה גולסה–חליווה 

אני לא אוהבת את המילים "נכים" או "מוגבלים"; זה מעורר אצל כולנו תפיסה סטריאוטיפית לאנשים שסובלים מבעיות מולדות, גופניות או אפילו נפשיות כלשהן, וכל מה שהם רוצים זה "לחזור להיות נורמאליים".

אז זהו שלא.

אלה הם ילדים וילדות, גברים ונשים, סבים וסבתות, עובדים ומעבידים, חברים ושכנים, סטודנטים ומנהיגים, אמנים, רופאים, מורים ומדריכים לחיים. הם כולם בני אדם, הם קודם כל אנשים.

לאנשים אלו הוגדרו הצרכים המיוחדים ככאלו הגורמים למוגבלות בהתנהגות מסתגלת והם פועל יוצא של לקויות גופניות, שכליות, נפשיות, רגשיות-התנהגותיות, חושיות, קוגניטיביות, שפתיות או לקויות התפתחותיות כוללניות.

אנשים אלה לא זקוקים לרחמים וגם הוריהם לא. הם שמחים, בריאים ומאושרים והלקות הזו לא תעבור להם כל חייהם אלא הם ילמדו להתמודד אתה, הוריהם ילמדו להכיל אותה וכולנו נלמד להבין שהם חלק מהחברה שלנו שבה אנו חיים.

נכון, הם בהחלט זקוקים ליותר ממה שאדם נורמטיבי זקוק לו, כי בכל זאת לרובם יש מגבלה כלשהי שמקשה עליהם להשתלב בחברה, אך אין זה אומר שהם אינם מסוגלים לנסות/להתמודד ובעיקר להצליח.

אנשים עם צרכים מיוחדים יכולים להיראות בדיוק כמו האנשים ה"רגילים" בכיתה/בסופר/בעבודה שלהם אבל להיות שונים. הם יכולים להקשיב כמוהם אבל לשמוע אחרת. הם יכולים להביט כמוהם אבל לראות אחרת. אגב, להסביר זה כבר סיפור אחר… כי לא תמיד הם מצליחים לבטא את מחשבותיהם במילים או להתאים את פעולותיהם לנדרש בסביבה. ובדיוק בגלל זה הם נקראים אנשים "מיוחדים".

מה אנחנו כחברה צריכים לעשות?

לנסות ליצור להם חוויות בחיי היומיום שמאפשרות להם, לא משנה מי הם, להרגיש בפרק זמן כל כך קצר שהם חלק בלתי נפרד ושווה לחלוטין, במשהו גדול יותר. להישיר אליהם מבט ולהושיט יד. כל דבר קטן בשבילינו האנשים "הרגילים" יכול להיות דבר ענק בשבילם, האנשים "המיוחדים".

רצוי להדגיש שוב ושוב עניין חשוב ביותר והוא השימוש שלנו בשפה. חשוב לשים לב כיצד אנו מדברים על ועם האנשים הללו כי זה מה שיקבע את ההתייחסות שלנו אליהם ומה שישאיר בליבם חותם לנצח נצחים. אדם, כל אדם ובמיוחד אנשים עם צרכים מיוחדים, שקיבל הזדמנות אמיתית והצליח, מרגיש בלבו את תחושת היכולת שמתעלה על כאבי הלקות או הנכות שלו. מה שמעניין בהקשר זה הוא, שלרוב חושבים על המשמעות עבור המשתתפים עם הצרכים המיוחדים ומה הם לוקחים איתם. אולי חשוב לא פחות, הוא מה שאנחנו, האנשים "הרגילים" שומרים אתנו. לפעמים, דווקא כשאנו מביטים בעצמנו דרך העיניים שלהם, ניתן להיזכר באמת בחלק שלנו במעגל החברתי.

עמותת "מעגלים קהילתיים"

מעגלים קהילתיים היא עמותה שלא למטרת רווח שהוקמה בשנת 2017 ומספקת אינטגרציה חברתית לילדים, נוער ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים, כדי ליצור חברויות, לעסוק בפעילות וליהנות מאירועים חברתיים כוללניים עם אינסוף מעגל של תמיכה בסביבה אוהבת.

עמותה זו שואפת ליצור קהילה מכילה ואוהבת שבה אנשים בעלי צרכים מיוחדים מאומצים באופן מלא כחברים שווים, ולהעצים את המתנדבים הצעירים להיות מנהיגים קהילתיים העוסקים בכך בעתיד.

מייסדת העמותה והמנכ"לית היא איילת ששון, אם לארבעה ילדים שמתוכם ילד אחד אוטיסט. לצידה פועלת סמנכ"לית הכספים רחל ויצמן, אם לשתי בנות ופעילה חברתית. שתיהן שמו להן כמטרה לקרב את הקהילה לאחר השונה והמיוחד, וכן לשמח ולחזק את האנשים בעלי הצרכים המיוחדים שלא תמיד יודעים שישנם אנשים "רגילים" עם לב ענק שיוצא אליהם ומבקשים להעניק להם קצת אהבה ורגעים שמחים.

ב"מעגלים" מקפידים לקיים בכל חודש אירוע המוני ומפואר בסיוע של מתנדבים מהקהילה היהודית, שבו הזרקור עובר ממטלות היומיום וההתמודדות עם האתגרים הלא פשוטים של גידול ילד עם צרכים מיוחדים, לכיוון של שמחה, השלמה והעצמת הייחודיות שבכל אחד ואחת מהם; לראות אותם מחייכים אלינו זה האושר הכי גדול שיכול להיות לנו כבני אנוש בחברה.

דבריה של אמא לילד עם צרכים מיוחדים שהם חברים בעמותת "מעגלים קהילתיים":

״לגדל ילד מיוחד, זהו מסע לא נגמר של עליות וירידות. הרבה מאוד רגעים של קושי ומשבר, רגעים שבהם כלום לא הולך, לצד רגעים של אור ותקווה. אני מאמינה שלפני שהקב"ה שלח לי את הילד המיוחד שלי, הוא נתן לי כוחות גדולים להתמודד איתו ובעיקר חברים טובים שיתמכו ויעזרו. עמותה זו אפשרה לנו להכיר חברים מיוחדים כמו הבן שלי, נתנה לי כתף להניח עליה את ראשי באהבה גדולה ולהבין שלא רק אני בודדה ומתמודדת עם אתגרים, אלא אני חלק ממשהו גדול עוד יותר. אנחנו מחכים לכל מפגש בכיליון עיניים ושואבים כוחות להמשך הדרך".

דבריה של מתנדבת בעמותת מעגלים קהילתיים":

״ההתנדבות בעמותה נותנת לי פרופורציות לחיים ולבעיות שבהן אני נתקלת בחיי היומיום. הכל נראה לי קטן ליד הקושי והכאב הלא נגמר במסע עם אדם בעל צרכים מיוחדים. שום דבר כבר לא מובן מאליו בחיי והשמחה שיש לי בלב בכל פעם שאני מגיעה להתנדב בעמותה, נשארת איתי זמן רב ומשפיעה על כל הסביבה שלי. אני מאוד רוצה שילדיי יגדלו להיות אנשים עם לב ענק ושיוכלו לתת יד לאחר, השונה מהם. אני שמחה מאוד לשמש עבורם דוגמה לנתינה ואהבה ללא תנאים".

חשוב לציין שכחלק מהשילוב הקהילתי, העמותה מחפשת בלי עסקים אשר ירצו לשלב את הבוגרים הצעירים בבית העסק שלהם וכך יעזרו להם להשתלב במעגל התעסוקה.

ליצירת קשר עם עמותת ״מעגלים קהילתיים":

טלפון: 818-253-9618

כתובת: 22717Mobile Street, West Hills, California 91307 

אימייל: Maagalimcircles@gmail.com

דיקלה גולסה–חליווה היא בעלת תואר שני בחינוך, מורה לעברית ויהדות בתיכון, מומחית בלקויות למידה ושיטות לימוד ומאמנת להורים בטיפול בהפרעות קשב וריכוז באמצעות פיענוח ציורים וגרפולוגיה.

המשך לקרוא

הורים וילדים

IAC איתנים: מטפחים את דור העתיד

Published

on

48משתתפים (תלמידי חטיבת ביניים ותיכון), 7 מנטורים ו-2 סטודנטים בוגרי התוכנית נפגשו במרכז הקהילתי שפר בוודלנד הילס למטרות קידום חשיבה של יזמות, חשיבה ביקורתית, מיומנות בפתירת בעיות ואפילו פיתוח מוצר חדשני

מאת: שירי וסרמן

ביום ראשון שעבר יצאה לדרך תוכנית איתנים של ארגון ה-IAC לשנה הנוכחית. 48 משתתפים תלמידי חטיבת ביניים ותיכון, 7 מנטורים מעצימים ו-2 סטודנטים בוגרי התוכנית נפגשו במרכז הקהילתי שפר בוודלנד הילס ליירית הפתיחה של התוכנית. רשימת המנטורים שמקדישים מזמנם היקר ומהידע המעצים שלהם כוללת את: אדם בר (RTB Financial Group), דנה באלס (נשיאת רשת הפרוזן יוגורט Menchies) דרור איירוני (GESHER Group) המנטור הוותיק שזו השנה הרביעית שלו, שי בן-נון (Senior Technical Product Manager at Amazon Video), שרון הופמן נשיא (Vitamin Friends), ליאת שדה-שטנברג(CEO of Fuse it) וטל אליאז (CEO of ITE Solutions).

IAC איתנים מפגיש בין הדור הבא של תלמידים ישראלים אמריקאים ויהודים אמריקאים לחווית למידה חדשנית המבוססת על פרוייקטים של יזמות ופיתוח המצאות בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק שמחזקת את הזהות היהודית של המשתתפים, בונה את הקשר שלהם לישראל ומציתה את הישראליות שבהם.

בעזרת מנטורים ומדריכים מהקהילה מעודדים את התלמידים להיות פעילים בקהילה שלהם תוך קידום חשיבה של יזמות, חדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות מיומנות אחרות ואפילו פיתוח מוצר חדשני. זו הזדמנות לתת לנוער הישראלי והיהודי אמריקאי לחבוש את כובע היזמים, להתחבר לתכנים וחדשנות ישראלית ולטפח שכבה של מנהיגי קהילות צעירים תוך העלאת המודעות למעורבות ויזמות קהילתית. בכל מפגש, הצעירים מתחלקים לקבוצות עבודה ומקבלים הזדמנויות להתנסות בתפקידים שונים. חיבור לישראל, קהילה וזהות יהודית קולקטיבית נטועים עמוק בכל פרויקט שבני הנוער צריכים להכין, זה יכול להיות מבנית קמפיין לתיירות בישראל ועד עיסוק בשימור זיכרון השואה.

במפגש הראשון התחלקו התלמידים לפי קבוצות גיל שבפני אחת מהן הוצגה תנועת ה- BDS ואיך נלחמים בזה בקמפוסים השונים והקבוצה השנייה הכירה מקרוב את המנטורים שילוו אותם לאורך התוכנית.

בסוף שנת הפעילות מתקיים סמינר – מחנה "האקתון" שבו כל משתתפי התוכנית מרחבי ארצות הברית מגיעים ללוס אנגלס לסמינר של 6 ימים שבו ילמדו להכיר את עצמם טוב יותר, איזורי הנוחות שלהם, לאתגר את עצמם כמנהיגים ואיזה סוג מנהיגים הם רוצים להיות וכל זה תוך רכישת כלים ועבודה על מציאת פתרון טכנולוגי לפרוייקט שייקבע. הם ילמדו לעבוד בשיתוף פעולה אחד עם השני, לנהל משא ומתן על פתרונות ולצלוח ביחד אתגרים בעבודה משותפת.

המשתתפים ייפגשו עם מנטורים מכל רחבי היבשת, בכירים בקהילה הישראלית, יהודית-אמריקאית מתעשיית ההייטק, היזמות העסקית, חינוך דיגיטלי ועוד. נמפגש יאפשר לבני הנוער לשאול שאלות, להתייעץ וללמוד מהמודל לחיקויי.

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם שיר נקש, מנהלת התוכנית בלוס אנג'לס: laeitanim@israeliamerican.org

המשך לקרוא

הורים וילדים

הכל בראש

Published

on

למה ילדים מעדיפים לצייר קודם כל דמויות אנוש, ורק אחר כך בתים ועצים • וגם פענוח ציור של ראש – במיוחד לראש השנה • כתבה חמישית בסדרה

מאת: דיקלה גולסה-חליווה

ראש השנה הוא הזדמנות מצוינת להתחיל את השנה ״ברגל ימין״, לקבל החלטות מועילות יותר לחיינו ולהתקדם צעד אחד קדימה לעבר המטרות שלנו בחיים. ובעיקר, זו הזדמנות טובה עוד יותר לתת לילדינו דף חלק לבן וקופסת צבעים מלאה ולאפשר להם לצייר את תוככי נפשם בהנאה רבה.

ממחקרים נמצא כי ילדים מעדיפים לצייר קודם כל דמויות אנוש, אחר כך בתים ולבסוף עצים. וכמובן, הכל בהתאם לגילו של המצייר והתפתחותו הקוגני־טיבית. אנחנו נתמקד בסדרת המאמרים שלנו בפענוח של שלוש האלמנטים המע־ניינים האלה שמשקפים המון את עמדתו של הילד על סביבתו. כתבה זו תתמקד בציור הראש של הדמות, לכבוד ראש השנה!

הראש הוא, כידוע, החלק העליון בגוף האדם, ודרכו אפשר לראות את רמת הביטחון של אדם/הילד. הראש הוא בעל חשיבות ביצירת התקשורת והמגע עם העולם. חשיבותו מביאה להבלטתו ולהגדלתו בציור, בעיקר בגילאים הצעירים. הראש הוא גם המרכז הקוגניטיבי של התפיסה, עיבוד הנתונים, הזיכרון והחשיבה.

ככל שהראש יהיה גדול יותר, כך מרגיש המצייר שהוא בעל ביטחון גדול יותר, שהוא חכם יותר. למה? כי הראש מתקשר לשליטה ולאינטלקט ואילו הגוף מתקשר לרגשות, לעשייה, למיניות וליצרים. אולם, כאשר אין פרופורציה בין הראש לגוף בצורה משמעותית במיוחד, יכול להיות שישנם קשיים לילד/לאדם המצייר, למשל, כאשר הראש גדול מדי (לעומת הגוף) זה יכול להעיד על שאיפות גדולות מדי אפילו מעבר ליכולת, פנטזיה, חוסר שביעות רצון מהסביבה או אפילו הסתגלות חברתית ורגשית לא טובה, יהירות וחיפוש אחר תוצאות מידיות.

כאשר הראש יהיה בעל פרופורציה לגוף, אפשר בהחלט לומר שהמצייר מתנהג ע״פ מוסכמות חברתיות, הביטחון העצמי שלו מאוזן ויש לו יכולת לעמוד בפני לחצים שונים. יחד עם זאת, יש מקרים שבהם נראה פגיעות רגשית כלשהי. כאשר הראש יהיה קטן מדי זה יכול להעיד על כך שהמצייר חש תחושת נחיתות כלשהי אולי כי לא מסתכלים עליו מספיק (בד״כ אני רואה את זה בציורים של ילדים שנולד להם אח/אחות חדשים) אולי גם אגו חלש וחוסר יכולת להתמודד עם מה שקורה לי. כאשר בציור ישנה השמטה של הראש (כלומר, אין ראש – רק גוף), וראיתי כמה ציורים כאלה, הדבר יכול להעיד על פחדים כלשהם, על חרדות, רגשות אשם, הסתרה ובעיקר על הצורך לצמצם מחשבות לא נעימות. הכי חשוב כאן הוא לא לשאול את הילד ״מדוע לא ציירת ראש?!״, הרי ברור שיש סיבה לכך והוא לא בטוח רוצה שאתם תדעו אותה.

פיענוח ציור של נער בן 14.5, תלמיד שלי בכיתה ט׳

הוא צייר כאן דמות שלכאורה נראית שמחה, אך אם נתבונן היטב נראה כי יש כאן נער שרוצה לבטא את עצמו (צבע כחול), הוא סקרן מאוד (עיניים פקוחות עם אישונים) ומקפיד לבחון את הדברים שעוברים עליו (ציור מודגש של אף). כמו כן, הפה הגדול מעיד על כך שיש לו הרבה מה להגיד אבל הוא לא ממש מקבל את האפשרות הזו מהסביבה. השיניים מסמלות אגרסיות עצורות מחד, ואת הרצון שלו לשמור על הזכויות שלו ועל מקומו בחברה. עניין נוסף בולט הוא הזקן החום אשר מציין במפורש את היותו נער בגיל ההתבגרות עם כל הסממנים החיצוניים.

פנים:

הפנים הם מקורות סיפוק סנסורי, הם התקשורת הבין אישית שלנו, כאשר העיניים, אוזניים והאף מבטאים את הקשר הראשוני עם המציאות והסביבה, ואילו איברי החישה מייצגים ערנות וקשר לסביבה.

באופן כללי ניתן לראות כי, ציור מדויק של תווי פנים והשקעה בהם, מלמדים על מיומנות גבוהה ביחסים חברתיים ובתקשורת בין אישית. עם זאת, השמטת מאפייני פנים, אם השאר מצויר כרגיל, יכול להעיד על שטחיות ביחסים בי־נאישיים, קשר סביבתי לא תואם, ביישנות או שקילת מילים. ציור של פנים עגולות מבטא רגש של המצייר, הכלה, אופטימיות, רוך ונעימות. ואילו, ציור של פנים מאורכות מבטא מקום גדול של השימוש בשכל על חשבון הרגש.

פה:

הפה הוא המדבר, הוא התקשורת לעולם החיצון, פה מתחיל ונגמר במקום מסוים. מטרתו לאפשר לנו להוציא צלילים והוא משמש אותנו למקום של אהבה מיניות ותחושות. הפה מופיע מוקדם בציורי ילדים, והוא איבר בעל משמעויות ותפקודים רבים.

פה קטן מאוד יכול להעיד על איפוק, ולהיפך: פה גדול מאוד מעיד על כך שלמצייר יש המון מה להגיד. פה בצורת עיגול יכול להעיד על מצייר שיש לו הרבה מה לומר אבל הוא אינו מצליח לארגן את המילים, אולי מהמקום של קושי בשליפה לקות למידה כלשהי). השמטת הפה בציור הפנים יכולה לבטא קשיי תקשורת וביטוי, או בעיה פיזית כגון לקות בתקשורת וגם אסטמה. ציור שיניים בפה, יכול להעיד על תוקפנות ואגרסיביות, אך מצד שני, זהו מיתוס שכיח בציורי ילדים צעירים, שכן לפעמים זה דווקא קשור למודעות כלשהי בנושא השיניים.

עיניים

עיניים הן איבר חשוב מאוד וכמעט לא נראה ציור דמות עם השמטה של העיניים. כשזה קורה, יש לייחס לכך משמעות ולבדוק באופן מעמיק את מצבו של הילד. בכל מקרה, לא כדאי להסיק מסקנות נמהרות ללא צורך. בשלב הראשון כאשר הילד מצייר דמות הוא מצייר ראש ועיניים חלולות כי הוא מבין שרואים דרך העיניים ולכן הוא מצייר עיניים כי הוא רוצה לראות את העולם החיצון. הפרטים בעיניים נוספים בגיל מאוחר יותר.

עיניים עגולות מבטאות ״ראייה רגשית״ במשמעות של ״עיגול פינות״, ככל שנוסיף יותר פרטים אישונים, למשל) זה ממקום של סקרנות, למידה והבנה. עיניים בצורת שקד מגיעות בשלב הבא, כלומר מהמקום של השכל וההתבוננות על המציאות. המצייר מתחיל להיות מודע לצורת המחשבה שלו ושל האחרים סביבו, ושוב ככל שיש פרטים זה מהמקום של ההת־בוננות העמוקה בכל דבר. עיניים פקוחות, המצייר מוכן שייראו מה הוא מרגיש בפנים, ולהיפך, עיניים סגורות או ציור של משקפי שמש על העיניים זה מהמקום שבו המצייר לא מאפשר ראייה פנימה אלא רק כלפי חוץ.

גבות

הגבות הן המקום של ההבעה. הגבה עוזרת לעין להביע. הגבה היא הגנה ויוצרת משהו נינוח המשלים את העין. ילדים המציירים גבות מראה כי הם מודעים לסביבה, לעצמם. גבה זוויתית מצוירת מהמקום הביקורתי, החד והמחפש דיוק, גבה עגולה מעידה דווקא על הצורך להתגונן ולחפש הגנה, סגירות כלשהי. מה קורה כשרואים ציור של פנים ללא גבה? זה קורה לא מעט וזה יכול להעיד על משהו חסר, הבעה שלא נאמרה ולכן צריך לתת מקום לחלקים האחרים בפנים שיביעו את נפשו של המצייר.

אף

מגיל 4 מתחילים להוסיף פרטים כי הגננת אומרת/ כי ככה הילד למד מהסביבה. אף שמחובר לגבות יכול להעיד על עומס, ביקורת לא יכול להביע את עצמי כי תמיד היה למישהו מה לומר עליי בד״כ מכוון להורים) ולכן המצייר חש שהוא לא יכול להביע את עצמו. אף גדול ומודגש מלמד על עיסוק בגבריות, מאצ׳ואיזם, וגם תוקפנות כלשהי עם סימנים אחרים תומכים) בעיקר מופיע ורלוונטי בסביבות גיל ההתבגרות. לפעמים זה מהווה פיצוי על חולשה בתחום הזה, שוב, כל מקרה לגופו. השמטת האף מבטאת מגמה של מופנמות, ביישנות וחרדה כלשהי.

עם זאת, בגילאי 5-7 זה אופייני להשמיט את האף.

 

דיקלה גולסה-חליווה היא בעלת M.A בחינוך, מורה לעברית ויהדות, קואצ׳רית להעצמת בני נוער ויועצת להורים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז באמצעות פענוח
ציורים וגרפולוגיה. ליצירת קשר: hebrewteacherla@gmail.com www.learningwithdikla.com

 

המשך לקרוא

אירועים קרובים

נוב
16
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
נוב 16 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
22:00 Tiesto @ Academy
Tiesto @ Academy
נוב 16 @ 22:00 – 23:00
Tiesto @ Academy
Doors open at 10pm. 21 & over. About this Event Friday, November 16th Insomniac presents Tiesto Dress code strictly enforced. No sandals or flip-flops. No shorts, baggy jeans or tank tops with sleeveless shirts. Tennis[...]
נוב
17
ש
19:00 Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
נוב 17 @ 19:00 – 22:30
Taste Buds  Hummus & Hashish Night @ Rita House
Hummus & Hashish is coming back by popular demand! We're going to focus on our favorite Mediterranean dish & feature Hummus creations by 5 different chefs. Each guest will receive a mini Hummus dish from each chef, and[...]
20:00 מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואל... @ וואלי בית שלום
מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואל... @ וואלי בית שלום
נוב 17 @ 20:00 – 23:00
מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואלי בית שלום @ וואלי בית שלום
הזמר הבינלאומי יבגני שפובלוב, המוכר לכולנו בעיקר מאז הופעתו המשותפת והנפלאה דואט" עם שלומית אהרון, מארח את האומנים המפורסמים אלכסנדר גונקו – טנור, אולנה גליטסקה – פסנתר וסוזנה פורטסקי – מצו סופרן, בערב שכולו מוסיקה[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות