Connect with us

חדשות ואקטואליה

שבט אחים

Published

on

אחרי ששיחקו לנו ברגשות בשתי מערכות בחירות והפנו אותנו איש נגד אחיו, הגיע הזמן לשנת פיוס • וגם: קריאה לכל המדינות להתאחד ולהעמיד את מארק צוקברג במקומו

אינני מחובבי ראשי תיבות וגימטריות. אבל משהו באותיות של השנה החדשה דורש
התייחסות. אני רואה פה קריאה ברורה: תהא שנת פיוס. השנה שיחקו לנו ברגשות בשתי מערכות בחירות, הפנו אותנו איש נגד אחיו. לא רק ימין־שמאל, גם בתוך כל גוש לא הִרפו.

ניסו לבודד אותנו זה מזה, כאילו אנחנו לא חברה אחת, השורדת כנגד כל הסיכויים באזור הכי מבאס ביקום. כאילו יש לנו המותרות להיות אסופה של יחידים שמתעבים אחד את השני על בסיס מחשבות פוליטיות, נאמנויות אישיות דמיוניות, שיוך עדתי, מקום מגורים, מה לא.

שתהיה שנת פיוס. פיוס דתיים־חילונים, פיוס רפורמים־אורתודוקסים, פיוס גברים־נשים, פיוס ימנים־שמאלנים, פיוס של ימנים עם ימנים מהם, פיוס של שמאלנים עם לא־שמאלנים־מספיק־בעיניהם, פיוס אתיופים־משטרה, פיוס ערבים־יהודים, פיוס גרושות־גרושים, פיוס קורקינטים־הולכי רגל, פיוס טייקונים־דלפונים, פיוס בין האמת לשקרנים, פיוס בין מסדרים למבלגנים. ואם אפשר, ככה בקטנה, פיוס בין מי שאנחנו למי שהיינו רוצים להיות.

יש פיוסים בלתי אפשריים, ולא צריך להתחסד. יש קרבות הכרחיים. אבל כמה מריבות סתם אנחנו מחזיקים כי מלבים אותנו זה נגד זה? אז שבשנה הקרובה, תש"ף, נַ שוּף כמה אנחנו קרובים, ומיודדים, וחיים יחד, ובעלי מטרות דומות, ואין לנו ברירה אלא להרגיע ולהתחיל לחבב את השונה. עשו לכם רשימת שנאות לקראת השנה החדשה, ותמחקו את כל מה שלא הכרחי ממש. תראו כמה מקום לאהבה ייווצר לכם. תהא שנה פשוטה.

גנבו לי את הזהות

אני בנאדם גנוב. לא במובן של פעם, פסיכי־לייט, אלא במובן שגנבו לי את הזהות. זה קרה שלושה ימים לפני הבחירות. מישהו לקח פוסט שכתבתי פעם על נשיאנו האהוב טראמפ – פוסט שאמר בגדול שאני מפלל לכהונה נוספת שלו, כי כל עוד הוא פועל בעולם לטובת עם ישראל, לא אכפת לי כמה הוא אדם בלתי מוסרי ובעייתי – וכתב אותו מחדש על ביבי ושרה.

הגנב שם את שמי על הפוסט המזויף שיצר ושיגר אותו למרחבי קבוצות הווטסאפ, שם הוא רץ בתעבורת שיא. אמנם, מייד כשגיליתי מה נעשה בי פרסמתי פוסט הכחשה, אבל זה כבר לא שינה. הפוסט המזויף הגיע למאות אלפים, ואני מניח שגם השפיע על איך שאנשים הצביעו בסוף. לא תאמינו כמה אנשים פנו אלי בגלל הפוסט הזה, ועדיין פונים, מבררים אם אכן אני כתבתי, או מביעים תמיכה. אנשי ציבור מובילים ביותר הביעו בפרטי תמיכה בפוסט המזויף ואכזבה קשה מזה שאני מתנער ממנו למרות הצלחתו. ממש הצטערתי על כל אחד שאכל את הלוקש וחשב שקראתי לוותר על הערך החשוב ביותר של פוליטיקה בישראל, לטעמי, "והיה מחננו טהור".

לראשונה בחיי אני מרגיש איך זה כשגונבים לך את הזהות. לשמחתי, איש מעולם לא עמד מאחוריי בכספומט וגנב לי את הקוד, איש לא כייס ממני את הדרכון והשתמש בזהותי כדי לבצע פיגוע בברצלונה, איש לא חדר לי למחשב השתמש בפרטים שלי כדי לקנות בעלי אקספרס.

אבל מה שקרה לי עם הפוסט המזויף חמור כאילו מישהו היה טורח להדביק גוף עירום שאינו שלי לתמונת הפנים שלי ומפיץ. לך תוכיח שזה לא אתה, לך תוכיח שיש לך נקודת חן פה ושם, והגוף המודבק אפילו לא דומה. אני מרגיש שאנשים מסתכלים עלי אחרת מאז הפוסט הזה, ולך תפרוס את השקפת עולמך בפני כל עובר אורח.

האמת היא שהייתי צריך ללכת למשטרה. בעיניי זאת עבירה חמורה, ותוצאותיה חמורות. רק שלא בא לי על הישיבה בתור בתחנה בהמתנה ליומנאי, ולא בא לי על הטררם, ואני בספק רב אם בכלל אפשר לתפוס מישהו שהפיץ משהו בשמי בווטסאפ. אין טכנולוגיה שעושה את זה, למיטב ידיעתי. המרחבים הסלולריים מוגנים יתר על המידה מהישג ידו של החוק, מתבצעים בהם פשעים שהדעת לא סובלת במרחבים הישנים. על זיוף צ'ק אפשר ללכת לכלא, על זיוף פוסט – מקסימום נו נו נו.

צריכות המדינות לקרוא לאחד, מארק צוקרברג, בעל הבית של פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם גם יחד, ולומר לו – עליך ליצור בהקדם כלים לבירור זהותם של זייפנים ושל מפיצי זיופים, או שכל שירותיך הרעים ייחסמו. יש לך חודש מ־עכ־שיו.

ולבנאדם שהשתמש בשמי כדי להטות בחירות, אני אומר – חכה חכה. פוסט תמיכה מזויף שלך ברשימה המשותפת כבר מוכן, ממתין רק שזהותך תצוף מתישהו, יצורף לטקסט ותישלח ל"צל".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

"ביבי, מיציצי אותך!":

Published

on

מה קורה כשמפגינות חשופות חזה בירושלים מעתיקות את המודל של פורטלנד

על חליצת שד בפרהסיה: אני רוצה לומר דעה שאינה פופולרית בלשון המעטה בקרב המגזר החילוני אליו אני משתייך. התפשטותן של המפגינות היה מיותר לדעתי הצנועה, ולו רק בשל העובדה שבמעשיהן הן פגעו במגזרים אחרים שמרניים יותר שבחלומינו הרטוב אנחנו מייחלים להצטרפותם למאבק להפלת שלטונו המעוות של ביבי. חבר יקר שלי, דוס בכל רמ"ח אבריו, כבר לא יצטרף אלי יותר לכיכר רבין למחאה הבאה. הוא חושש מפרובוקציות שיפגעו בסולם הערכים שלו. בוודאי שלא יגיע עם בניו בני ה-14 וה-16. האמת עירומה מספיק. היא לא זקוקה לפטמות חשופות בריש גלאי ובלבוש מינימלי ננוחם.

(רוני צפריר, פייסבוק)

***

אלפי מוחים הגיעו השבוע להפגין מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, עם מגוון שלטים וקריאות נגד פעולות הממשלה, שיא נוסף בשורת הפגנות שנמשכות מזה מספר שבועות ומסעירות את המדינה. אחד הדימויים האייקונים ביותר עד כה מהמחאה הזו – שנחרת באופן מיידי בזיכרון הציבורי, והסעיר את הימין והשמאל כאחד – היה זה של המפגינה חשופת החזה על פסל המנורה. היו שגינו ואמרו שמדובר בביזוי סמלי המדינה, והיו שתמכו באקט המשוחרר. מאז עוד מפגינות חשפו את פלג גופן העליון, תוך שהן מסבירות שזהו אמצעי יעיל לתפוס את תשומת הלב של התקשורת.

אבל עירום כאמצעי מחאה הוא תופעה נושנה. לדברי גילי סיטון, בלוגרית ומומחית לאמנות, "לחשוף את החזה כאות מחאה זה לא דבר חדש. זה דבר שנעשה לפני מאות ואלפי שנים, והוא מתועד באמנות באמצעות ציורים כמובן – כי לא הייתה מצלמה בתקופה הזאת. לפעמים העירום מגיע כסמל ממשי, כמו בציור שאנחנו רואים של ליידי גודייבה, שרכבה על סוס ברחבי העיר עירומה כביום היוולדה כדי למחות על גובה המיסים שהטיל בן זוגה הרוזן על אזרחי העיר. עירום יכול להתבטא גם באמצעות אלגוריה, כמו שהוא מופיע בציור 'החירות מובילה את העם' של אז'ן דלקרואה משנת 1830 – ומבטא בעצם פן של המהפכה הצרפתית. זאת אומרת שעירום, כמעט משחר ההיסטוריה, או לפחות ממה שאנחנו יודעים, משמש ככלי של מחאה".

את הטרנד שגלש לישראל החלה צעירה מפורטלנד, שישבה עירומה בפיסוק רגליים מול כוחות השיטור הפדרליים שנשלחו לעיר אחרי חודשיים של מהומות בעיר. את הבחורה הזאת מפורטלנד מכנים היום 'אתנה העירומה', כמו במיתולוגיה היוונית. במיתולגיה הרומית היא נקראת מינרווה. סיטון טוענת שמדובר בעצם באלת המלחמה והחכמה. "אם היא עומדת לצידך בזמן מלחמה, הניצחון שלך מובטח. ברגע שמשהו מתורגם לדבר יפה או אמנותי, וכמובן לא אלים, הוא יכול לשמש ככלי מצוין למחאה. הוא יכול לשמש גם כפרובוקציה כמובן, אבל הנקודה היא לעורר הקשבה ותשומת לב אמיתית, בעזרת הגוף הנשי. אפילו הצילום הזה של הסטודנטית לעבודה סוציאלית, שיושבת על המנורה ומניפה ורד הוא צילום אמנותי לכל דבר. החיבור הזה בין העירום לבין סמל לאומי לבין מחאה, יוצר כאילו תגובה של פרובוקציה – אבל זה בעצם מהלך אמנותי".

אחת המפגינות שבחרה לחשוף את גופה בהפגנה, סיפרה ל-YNETמה עומד מבחינתה מאחורי הצעד הזה. "בשבוע שעבר הייתה מפגינה חשופת חזה, במאבק של העובדים הסוציאליים דווקא, והיא זו שהכי זוכרים מכל המפגינים. מכל מי שהיה שם, זכרו את השדיים שלה. כנראה שלמסרים שאנחנו מעבירים לא מקשיבים, אם בסופו של דבר מסתכלים על שדיים. אז החלטנו להגיע חשופות חזה עם המסרים שהכי בוערים בעינינו, שזה בעצם הכיבוש ועד כמה שהמשטרה אלימה".

לדבריה, "התגובות היו מדהימות. בהתחלה ממש חששנו, אבל בפועל קיבלנו המון תרועות וכפיים ואנשים ממש הביאו לנו את השלטים שלהם כי הם הבינו שאותנו מצלמים. כלומר, אם נחזיק שלט עם מסר, יצלמו אותו". המפגינה הוסיפה: "זכיתי בפריבילגיה הזאת, שכשאני חושפת את החזה אני יכולה להעביר את המסר שלי קדימה ושישמעו אותי. והנה, עובדה, אנחנו מדברים על כמה עוולות נעשות. אז כנראה שכן הצלחתי".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות