Connect with us

חדשות ואקטואליה

שבט אחים

Published

on

אחרי ששיחקו לנו ברגשות בשתי מערכות בחירות והפנו אותנו איש נגד אחיו, הגיע הזמן לשנת פיוס • וגם: קריאה לכל המדינות להתאחד ולהעמיד את מארק צוקברג במקומו

אינני מחובבי ראשי תיבות וגימטריות. אבל משהו באותיות של השנה החדשה דורש
התייחסות. אני רואה פה קריאה ברורה: תהא שנת פיוס. השנה שיחקו לנו ברגשות בשתי מערכות בחירות, הפנו אותנו איש נגד אחיו. לא רק ימין־שמאל, גם בתוך כל גוש לא הִרפו.

ניסו לבודד אותנו זה מזה, כאילו אנחנו לא חברה אחת, השורדת כנגד כל הסיכויים באזור הכי מבאס ביקום. כאילו יש לנו המותרות להיות אסופה של יחידים שמתעבים אחד את השני על בסיס מחשבות פוליטיות, נאמנויות אישיות דמיוניות, שיוך עדתי, מקום מגורים, מה לא.

שתהיה שנת פיוס. פיוס דתיים־חילונים, פיוס רפורמים־אורתודוקסים, פיוס גברים־נשים, פיוס ימנים־שמאלנים, פיוס של ימנים עם ימנים מהם, פיוס של שמאלנים עם לא־שמאלנים־מספיק־בעיניהם, פיוס אתיופים־משטרה, פיוס ערבים־יהודים, פיוס גרושות־גרושים, פיוס קורקינטים־הולכי רגל, פיוס טייקונים־דלפונים, פיוס בין האמת לשקרנים, פיוס בין מסדרים למבלגנים. ואם אפשר, ככה בקטנה, פיוס בין מי שאנחנו למי שהיינו רוצים להיות.

יש פיוסים בלתי אפשריים, ולא צריך להתחסד. יש קרבות הכרחיים. אבל כמה מריבות סתם אנחנו מחזיקים כי מלבים אותנו זה נגד זה? אז שבשנה הקרובה, תש"ף, נַ שוּף כמה אנחנו קרובים, ומיודדים, וחיים יחד, ובעלי מטרות דומות, ואין לנו ברירה אלא להרגיע ולהתחיל לחבב את השונה. עשו לכם רשימת שנאות לקראת השנה החדשה, ותמחקו את כל מה שלא הכרחי ממש. תראו כמה מקום לאהבה ייווצר לכם. תהא שנה פשוטה.

גנבו לי את הזהות

אני בנאדם גנוב. לא במובן של פעם, פסיכי־לייט, אלא במובן שגנבו לי את הזהות. זה קרה שלושה ימים לפני הבחירות. מישהו לקח פוסט שכתבתי פעם על נשיאנו האהוב טראמפ – פוסט שאמר בגדול שאני מפלל לכהונה נוספת שלו, כי כל עוד הוא פועל בעולם לטובת עם ישראל, לא אכפת לי כמה הוא אדם בלתי מוסרי ובעייתי – וכתב אותו מחדש על ביבי ושרה.

הגנב שם את שמי על הפוסט המזויף שיצר ושיגר אותו למרחבי קבוצות הווטסאפ, שם הוא רץ בתעבורת שיא. אמנם, מייד כשגיליתי מה נעשה בי פרסמתי פוסט הכחשה, אבל זה כבר לא שינה. הפוסט המזויף הגיע למאות אלפים, ואני מניח שגם השפיע על איך שאנשים הצביעו בסוף. לא תאמינו כמה אנשים פנו אלי בגלל הפוסט הזה, ועדיין פונים, מבררים אם אכן אני כתבתי, או מביעים תמיכה. אנשי ציבור מובילים ביותר הביעו בפרטי תמיכה בפוסט המזויף ואכזבה קשה מזה שאני מתנער ממנו למרות הצלחתו. ממש הצטערתי על כל אחד שאכל את הלוקש וחשב שקראתי לוותר על הערך החשוב ביותר של פוליטיקה בישראל, לטעמי, "והיה מחננו טהור".

לראשונה בחיי אני מרגיש איך זה כשגונבים לך את הזהות. לשמחתי, איש מעולם לא עמד מאחוריי בכספומט וגנב לי את הקוד, איש לא כייס ממני את הדרכון והשתמש בזהותי כדי לבצע פיגוע בברצלונה, איש לא חדר לי למחשב השתמש בפרטים שלי כדי לקנות בעלי אקספרס.

אבל מה שקרה לי עם הפוסט המזויף חמור כאילו מישהו היה טורח להדביק גוף עירום שאינו שלי לתמונת הפנים שלי ומפיץ. לך תוכיח שזה לא אתה, לך תוכיח שיש לך נקודת חן פה ושם, והגוף המודבק אפילו לא דומה. אני מרגיש שאנשים מסתכלים עלי אחרת מאז הפוסט הזה, ולך תפרוס את השקפת עולמך בפני כל עובר אורח.

האמת היא שהייתי צריך ללכת למשטרה. בעיניי זאת עבירה חמורה, ותוצאותיה חמורות. רק שלא בא לי על הישיבה בתור בתחנה בהמתנה ליומנאי, ולא בא לי על הטררם, ואני בספק רב אם בכלל אפשר לתפוס מישהו שהפיץ משהו בשמי בווטסאפ. אין טכנולוגיה שעושה את זה, למיטב ידיעתי. המרחבים הסלולריים מוגנים יתר על המידה מהישג ידו של החוק, מתבצעים בהם פשעים שהדעת לא סובלת במרחבים הישנים. על זיוף צ'ק אפשר ללכת לכלא, על זיוף פוסט – מקסימום נו נו נו.

צריכות המדינות לקרוא לאחד, מארק צוקרברג, בעל הבית של פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם גם יחד, ולומר לו – עליך ליצור בהקדם כלים לבירור זהותם של זייפנים ושל מפיצי זיופים, או שכל שירותיך הרעים ייחסמו. יש לך חודש מ־עכ־שיו.

ולבנאדם שהשתמש בשמי כדי להטות בחירות, אני אומר – חכה חכה. פוסט תמיכה מזויף שלך ברשימה המשותפת כבר מוכן, ממתין רק שזהותך תצוף מתישהו, יצורף לטקסט ותישלח ל"צל".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

היכונו לדרבי ניו-יורקי

Published

on

הכרזתו של המיליארדר מייקל בלומברג על התמודדותו לנשיאות ארה"ב טורפת את הקלפים * ג'ו ביידן, שעדיין מוביל במחנה הדמוקרטי, עשוי להיאלץ לזוז הצידה

מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו־יורק לשעבר, בעליה של סוכנות הידיעות בלומברג ואחד האנשים העשירים בעולם, הטיל פצצה: אני מתמודד, הודיע. אחרי שבועות של שמועות, בלומברג היה חד וברור: אני רץ כדי להביס את דונלד טראמפ ולבנות מחדש את אמריקה, כתב ונימק: "איננו יכולים להרשות לעצמנו עוד ארבע שנים של התנהגות לא־אתית וחסרת אחריות. טראמפ הוא איום קיומי על מדינתנו ועל ערכינו". יותר ברור מזה אי אפשר.

מבחינת טראמפ אלה חדשות מעורבות. מצד אחד בלומברג הוא מתמודד רציני מאוד. מנוסה, נחוש, מחושב ובעל אמצעים בלתי מוגבלים. הוא נחשב אחד מראשי העיר הטובים ביותר של ניו־יורק, והוא לא היה משליך עצמו למערכה בשלב זה של הקמפיין אילולא בדק ומצא שיש לו יותר מסיכוי סביר להצליח. מנגד, כניסתו למערכה עלולה להביא לפיצול קולות בתוך המפלגה הדמוקרטית בינו ובין המועמד המוביל ג'ו ביידן, ולכך שרבים ממצביעי המפלגה הדמוקרטית יישארו בבית במקום לצאת להצביע.

הנחת היסוד של בלומברג היא שכדי לנצח את טראמפ דרוש מתמודד חזק מאוד עם רקע עסקי, ניהולי וחברתי שייתן לאמריקנים תחושה שמישהו מטפל בהם. מישהו עם סמכות, ידע ויושרה מוכחים, שיעמדו בניגוד לעידן הסקנדלים של טראמפ. ואולם קשה לומר שבמחנה הדמוקרטי הייתה השבוע צהלה גדולה בעקבות ההכרזה. בלומברג אינו בשר מבשרה של המפלגה הדמוקרטית, וכניסתו לזירה מאיימת לאיין את רוב המתמודדים האחרים, למעט ביידן ואליזבת וורן.

מייקל רובנס בלומברג, בן לזוג מהגרים יהודים מרוסיה ובלרוס, נולד בבוסטון, מסצ'וסטס. הוא מהנדס חשמל בהשכלתו, בעל תארים מג'ונס הופקינס, אחת האוניברסיטאות הנחשבות בארה"ב, ומהרווארד. את הקריירה העסקית שלו הזניק כשותף בבנק ההשקעות 'סולומון ברדרס'. אבל נקודת הארכימדס האמיתית בקריירה שלו הייתה הקמת 'בלומברג' – חברת חדשות ומידע פיננסי. המפנה שהפך אותו לאחד מעשירי העולם, שהונו נאמד ב־55 מיליארד דולר, היה כשהחל למכור מסופי מידע פיננסי לחברות הברוקרים בוול־סטריט. הגישה למידע העניקה לברוקרים עוצמה אדירה על פני המתחרים, ותוך זמן קצר השתלט בלומברג על השוק והביס את חברת דאו ג'ונס.

כמו רוב היהודים בני דורו, בלומברג היה לאורך שנים חבר המפלגה הדמוקרטית. אבל הוא לא היסס להחליף עגלה כשניסה לכבוש את ראשות עיריית ניו־יורק. ב־2001 רץ לראשות העיר מטעם הרפובליקנים, ניצח ונכנס לנעליו של רודי ג'וליאני. ב־2005 נבחר שוב, ושנתיים אחר כך פרש מהמפלגה הרפובליקנית, התמודד על כהונה שלישית כעצמאי וגם הפעם ניצח. תקופתו כראש עיר הייתה במידה רבה תור הזהב של ניו־יורק. משכורתו עמדה על דולר אחד, ושכרו, 2.6 מיליון דולר בשנה, חזר לקופת העירייה. הוא קנה מכספו לצוותו ארוחות בריאות, והניו־יורק טיימס העריך שעלות המחווה הזו הייתה כ־900 אלף דולר. על פי הטיימס, בתקופתו כראש עיר השקיע בלומברג 630 מיליון דולר מכיסו הפרטי במיזמים חברתיים, תרבותיים, ציבוריים, מדעיים ובריאותיים. "מייק בלומברג הוא 'סלף־מייד ביליונר' במלוא מובן המילה", אומר קרייג אונגר, עיתונאי חוקר וניו־יורקי בדם שחי ונושם פוליטיקה אמריקאית. "אדם שהגיע מרקע סוציו־אקונומי צנוע ועשה הון של יותר מ־50 מיליארד דולר בלי לדפוק אף אחד בדרך. אני לא בהכרח מסכים עם כל מה שעשה, ובתקופתו סבלה ניו־יורק מעודף פיתוח. יש דבר כזה. אבל הוא היה מנהל מבריק וראש עיר אמיתי".

טראמפ ובלומברג שניהם ניו־יורקים אמיתיים, אבל הם לא יכלו לנוע במסילות שונות יותר. מצד אחד טראמפ עם מגדלי הזהב ועסקי ההימורים והתקשורת. כל מה שרועש, יקר, צעקני ומבדר. בלומברג שייך לזן אליטיסטי יותר. הוא חבר האקדמיה האמריקאית לאמנות ולמדעים. האוניברסיטה שבה למד קיבלה ממנו עם השנים תרומות מצטברות בסך מיליארד דולר. "הוא איש של פרטים", אומר אונגר, "בעל גישה מדעית ועניין עמוק ברפואה ציבורית. הוא נלחם בשימוש בטבק, וכראש עיר היה פעיל במאבק במגפת ההשמנה בארה"ב. הוא נלחם למשל להקטין את מנות השתייה המתוקה שילדים רוכשים. הטעות שלו הייתה שניסה לעשות זאת בחקיקה. הוא הותקף על כך קשות".

בדבר אחד טראמפ ובלומברג דומים, באהדתם לישראל. בלומברג הוא תורם ידוע לעמותות ולגופים יהודיים בארה"ב ובישראל. הוא ביקר בארץ בעת מבצע עופרת יצוקה ותרם 50 מיליון דולר להקמת תחנת מד"א בירושלים. אצל טראמפ הקשר מורכב יותר. החיבור המשפחתי שלו הוא באמצעות בתו איוונקה שהתגיירה עם נישואיה לג'ארד קושנר. תרומות אינן הצד החזק של טראמפ. בלומברג הוא פילנתרופ משוכלל ביותר, שלטראמפ אין סיכוי להתחרות בו. מאידך גיסא, לא פשוט לבלוע את הקונספט שבראש הפירמידה עומד נדבן־על רחום וחנון שתרם יותר מחצי מיליארד דולר לארגונים ולמטרות ציבוריות. מה שעשוי להציב אותו בקטגוריה שנעה בין ח'ליף נאור כמו הארון א־רשיד לפטריארך של אמנות ותרבות כמו מדיצ'י. השאלה היא האם במדינה מודרנית יכול להתקיים מודל כזה. בלומברג כבר הבטיח שימכור את סוכנות בלומברג אם ייבחר. ועדיין קשה לחשוב איך אפשר במדינה מודרנית, מעצמת־על, להתנהל עם נשיא שהוא נדבן סדרתי. מין אבסורד מובנה.

ומהם סיכוייו להצליח? התשובה מורכבת. כסף לא חסר לו, והוא הודיע שיממן את הקמפיין מכיסו. מה שנותן לו יתרון מסוים, ללא צורך להשקיע זמן ומשאבים בגיוס תרומות. כמה יצטרך להוציא? כמה שצריך כדי לנצח את טראמפ. 150 מיליון דולר, וזה לא מספר סופי, יחולקו בין פרסומות לטלוויזיה וקמפיין רשת ובין בניית מערך הסעות משוכלל שיוביל גם את אחרון המצביעים לקלפי, במיוחד מעתודות המצביעים למפלגה הדמוקרטית מקרב השחורים וההיספנים. 

מה שמשחק לידיו היא העובדה שהקרב בין טראמפ לביידן בפרשת אוקראינה־גייט מרעיד את אמות הסיפים של הפוליטיקה האמריקאית. תהליך ההדחה בקונגרס אמור לשחק לטובתו של ג'ו ביידן, והאובססיה של טראמפ "לחקור את הביידנים" נתפסת כניסיון נואל להטיל רפש ביריבו הפוליטי. אולם משהו מטכניקת הטלת הרפש של טראמפ מאיים לדבוק גם בביידן. טראמפ ניזוק כשנחשפה האובססיה שלו לתיאוריית קונספירציה שלפיה אוקראינה ולא רוסיה היא המדינה שעמדה מאחורי הניסיון להתערב בבחירות לנשיאות ב־2016 – תיאוריה שהופרכה על ידי סוכנויות המודיעין האמריקאיות. המרוויח הגדול מהדינמיקה הזו הוא בלומברג, והדבר יכול להתפשט לתחומים נוספים כמו משבר האקלים, שטראמפ לא רק מכחיש את קיומו אלא גם טוען לקונספירציה.

"שורה תחתונה", אומר אונגר, "הכול תלוי בשאלה אם ואיך יתקבל מייק בלומברג בחיק המפלגה. הרבה מאוד תלוי בשאלה מי יקבל את קולות השחורים וההיספנים, ציבורים שלג'ו ביידן יש אצלם יתרון ברור. לבלומברג יהיה קשה לקבל את קולות השחורים. אם יצלח את המשוכה הזו ויקבל את המינוי כמועמד הדמוקרטים לבחירות לנשיאות 2020, התשובה היא כן, יש לו היכולת להביס את טראמפ. הפוטנציאל קיים. המימוש הוא כבר עניין חמקמק". 

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

שיבא-תל השומר: חדשנות ישראלית בטיפול בסרטן הלבלב

Published

on

650 תומכי המרכז הרפואי שיבא-תל השומר בחוף המערבי ערכו את נשף את הגאלה השנתי במלון בוורלי וילשר בבוורלי הילס. הם כיבדו את השגרירה ג'יימי מק'קורט על המאמצים ההומניטריים שלה; את רות ומישל סטיינברגר על 30 שנות תרומתם למרכז;  ואת מימי ואיוואן פיי על מחויבותם להנהגה הצעירה של המרכז, "שיבא 2.0". 

האירוע חגג את הסטנדרט הגבוה של הרפואה, הטכנולוגיה והמחקר שמייצג המרכז הרפואי שיבא. בערב הוגשה מצגת מאת ד"ר טליה גולן, המנהלת הרפואית של התוכנית לסרטן הלבלב של שיבא ופריצת הדרך החדשה שלה לטיפול בסרטן הלבלב, שעלתה לכותרות החדשות הבינלאומיות. ד"ר גולן נבחרה לאחת מחמישים הנשים המשפיעות בישראל על ידי פורבס ישראל. יואב הדס, חולה בניסוי הקליני של ד"ר גולן, שנמצא כעת בהפוגה מלאה, נכח אף הוא.  

בין האורחים בלטו פרופ 'יצחק קרייס, מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא; הקונסול הכללי ד"ר הלל ניומן; מוריס מרציאנו ופול מרציאנו; סרג' אזריה; שרי לנסינג; ליאו דוד; אבי וג'ויס ארד; יונס וסוראיה נזריאן; מרילין זירינג ופארם זר, נשיא ידידי שיבא, ואשתו שושנה זר. הקרן המשפחתית מוריס מרציאנו וקרן פול מרציאנו תרמו תמיכה חסרת תקדים במרכז הרפואי שיבא בישראל לכבוד פרופסור אבירם ניסן, ראש המחלקה לכירורגיה כללית ואונקולוגית במרכז הרפואי שיבא-תל השומר. 

הגאלה גייסה מעל 6,500,000 דולר לטובת המרכז, אשר הוכתר לאחרונה על ידי מגזין ניוזוויק כאחד מעשרת בתי החולים המובילים בעולם.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

יוזם "אתגר דלי הקרח" הלך לעולמו בגיל 34

Published

on

פיט פרטס, אתלט אמריקני שחלה ב-ALS, הפך לאחד מפניו של המאבק במחלה

 פיט פרטס, שהתמודד במשך שנים עם מחלת ניוון השרירים ALS, מת השבוע בגיל 34. פרטס יזם ב-2014 את האתגר הוויראלי "אתגר דלי הקרח". באתגר נדרשו המשתתפים לשפוך דלי של קרח (או מים קפואים) על ראשם, כדי לחוש הרגשה דומה לזו של המחלה – כך הסביר בעבר. באתגר השתתפו אישים רמי דרג – נשיאי ארה"ב בעבר ברק אובמה, ביל קלינטון וג'ורג' בוש הבן, ספורטים, שחקני קולנוע ועוד: המשתתפים גם אתגרו את חבריהם להשתתף במשימה – או לתרום כסף למחקר. לפי ההערכות, כ-17 מיליון איש ברחבי העולם השתתפו באתגר.

הטרנד שסחף את הרשת ועלה לכותרות גייס יותר מ-115 מיליון דולרים בתוך חודשיים, שנועדו לחיפוש אחר תרופה וטיפול טוב יותר למחלה חשוכת המרפא. כחמש שנים לאחר תחילת הטרנד, מת פרטס – שהיה ספורטאי מחונן ואף היה הקפטן של קבוצת הבייסבול של "בוסטון קולג'". פרטס נפטר בביתו שבמסצ'וסטס. "היום גן עדן קיבל את המלאך שלנו", הודיעה משפחתו – שבישרה כי פרטס הלך לעולמו בשלווה. 

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות