Connect with us

כלכלה ועסקים

שאיפה לשינוי: סיגריות אלקטרוניות והמלחמה להפחתת העישון

Published

on

הרשויות במדינות ברחבי העולם מנסות לסייע למכורים לעישון להיגמל מההרגל המסוכן, ואחת הגישות היא המרה של סיגריות הטבק בסיגריות אלקטרוניות * מכיוון שהן גם יכולות להזיק, יש להשתמש בהן בזהירות

העשן שאפף בעבר את הפאבים בלונדון התפוגג מזמן. המעשנים בבירת הממלכה הבריטית נאלצים לצאת לרחוב, גם אם מזג האוויר קר וגשום. בעיתונים כמו "הטיימס" או "הגרדיאן" אין זכר לפרסומות לסיגריות – הן נעלמו מהמרחב הציבורי בבריטניה לפני שנים.

זה לא היה קסם אלא עבודה קשה. בעשור האחרון הצליחו בבריטניה להוריד את אחוז המעשנים באוכלוסייה מ-20% ל-15%, והכוונה היא להגיע ל-12% עד שנת 2022. הירידה בקרב צעירים חדה יותר מאשר אצל מבוגרים. בישראל, לעומת זאת, שיעור המעשנים נשאר יציב והוא עומד על 22%-20% מהאוכלוסייה, נתון שאינו משתנה בשנים האחרונות. מה עושים בבריטניה שלא נעשה בישראל?

התשובה היא שנדרשה החלטת ממשלה על שינוי מדיניות ואז גם נקיטת צעדים ליישומה. לפני כעשור הכריזו באנגליה שהעישון הוא מכת מדינה. נתונים הראו שההרגל הזה גורם למספר רב של מקרי מוות, במיוחד בשכבות החלשות בחברה. גופים ציבוריים נקטו צעדים משמעותיים לצמצום העישון: העלאת המס על סיגריות, הטלת איסור גורף על פרסום מוצרי טבק (שגם נכנס לחוק בישראל אבל עם החרגה לעיתונות המודפסת), ייצור חפיסות במראה אחיד – צעד שמיושם בימים אלה בישראל – ועליהן הדפסת אזהרות גרפיות על נזקי העישון (דבר שעדיין אינו קיים בארץ).

פעילותו של ארגון בריאות הציבור באנגליה (Public Health England), שהוא גוף ממשלתי, היא בראש ובראשונה עידוד מעשנים להפסיק לעשן. לאנשים שאינם מצליחים להיגמל הארגון ממליץ בשנים האחרונות לעבור לסיגריה אלקטרונית או לאידוי של ניקוטין, כדי לצמצם את הנזק הבריאותי שגורמות הסיגריות.

זו אינה החלטה פופוליסטית – היום ידוע שרוב נזקי העישון נגרמים מבעירת הטבק, שמשחרר אלפי כימיקלים רעילים, חלקם מסרטנים, שנשאפים לריאות. בסיגריות אלקטרוניות אין טבק אלא רק נוזל שבו מומס ניקוטין, ואין בהן בעירה אלא הן מבוססות על טכנולוגיה שמייצרת אדים לשאיפה.

הניקוטין עצמו אינו נחשב חומר מסרטן אבל ידוע שהוא ממכר מאוד, וייתכן שצריכתו בכמויות גדולות משפיעה על התפתחות המוח. לכן לא מומלץ ללא מעשנים או לבני נוער להשתמש בסיגריות אלקטרוניות. עם זאת, ניקוטין הוא תחליף נוח למעשנים שמבקשים להאריך ימים ולהקטין את הסיכון לכך שילקו באחת המחלות שקשורות לעישון כמו סרטן באיברים וברקמות שונים, מחלות לב, סוכרת ושבץ, והרשימה עוד ארוכה.

בקרב חוקרים ואנשי מקצוע בעולם קיימת מחלוקת בנוגע לסיגריות אלקטרוניות. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), יותר מ-40 מיליון איש בכל העולם צורכים סיגריה אלקטרונית, ומספרם של מעשני הסיגריות יורד בהתמדה. השוק הגדול ביותר לסיגריות אלקטרוניות הוא ארצות הברית ואחריה מדורגות בריטניה, צרפת, גרמניה וסין. ההשפעות ארוכות הטווח של הסיגריות האלקטרוניות אינן ידועות משום שמדובר במוצר חדש יחסית.

בארצות הברית סיגריות אלקטרוניות ומכשירי אידוי (vaping) הן להיט בקרב בני נוער, עד כדי כך שרשויות הבריאות חוששות שצעירים יתמכרו אליהן או יעברו לצריכת סיגריות. בחודשים האחרונים גם התגלתה מחלת ריאות מסתורית בקרב משתמשים בסיגריות אלקטרוניות, ועד כה מתו בגללה 50 משתמשים בארצות הברית. מקרי המוות מעוררים בהלה גדולה והשלטונות מבהירים שעדיף להימנע לחלוטין משימוש בהן.

באחרונה התברר שמקרי המוות נגרמו בעיקר בעקבות אידוי של מוצרי קנביס, ובפרט מוצרים המכילים THC שהוא החומר הפעיל בצמח. ברוב הפעמים הסיגריות שהכילו קנביס נקנו במקורות לא רשמיים ואצל יצרנים מפוקפקים, וכיום ההנחיות של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) הן לא להשתמש במוצרי אידוי שכוללים THC ולהימנע מלקנות סיגריות אלקטרוניות ממקור לא אמין. עם זאת, ראשי CDC מבהירים שמבוגרים המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות כדי להיגמל מעישון לא צריכים לחזור לעשן. אידוי הוא חלופה מסוכנת פחות, גם אם אינה נטולת סיכון לחלוטין.

באירופה נהוגה רגולציה קפדנית על מוצרי אידוי וחברות הטבק מחויבות לפרסם אזהרות שלפיהן "ניקוטין הוא חומר ממכר ואינו מומלץ לאנשים שאינם מעשנים". כל יצרן מחויב בחובת דיווח לפני הכנסת מוצר חדש לשוק, ועליו לפרט את מרכיבי המוצר. באירופה כמות הניקוטין בסיגריות אלקטרוניות מוגבלת, בעוד שבארצות הברית אין הסדרה למוצרי האידוי.

בישראל מתים מעישון סיגריות 8,000 אנשים מדי שנה, כ-10% מהם מעשנים פסיביים. שיעורי ההצלחה בגמילה בטווח הארוך באמצעים ובשיטות המקובלים אינם גבוהים, ורבים חוזרים לעשן בסופו של דבר. השאלה היא אם סיגריות אלקטרוניות, או מוצרי אידוי, יכולים לעזור להוריד את שיעור המעשנים.

לפי מחקרים שונים, השיטה הזו יכולה להועיל לאנשים מסוימים. בבריטניה, למשל, מציעים למעשנים שמעוניינים להיגמל להשתמש בסיגריה אלקטרונית בשילוב תמיכה התנהגותית ועזרים מסורתיים יותר כמו מדבקות ניקוטין, מסטיק עם ניקוטין ותרופות ייעודיות לגמילה מעישון. בישראל התמיכה המומלצת לגמילה מעישון דרך הקופה כולל תרופות ייעודיות לגמילה וטיפול התנהגותית. יש גם אופציה לשימוש בתחליפי ניקוטין המסורתיים כגון מדבקות ומסטיק, אבל בשום מקרה לא יומלץ למעשנים לנסות סיגריה אלקטרונית.

באתר של משרד הבריאות כתוב שסיגריה אלקטרונית ממכרת כמו סיגריה רגילה, אבל כלל לא מוזכר שהנזק שהיא גורמת נמוך באופן יחסי. באתר של האגודה למלחמה בסרטן נכתב: "מעבר מוחלט לסיגריות אלקטרוניות במקום סיגריות רגילות מפחית את החשיפה לחומרים מסרטנים אך עדיין ישנה חשיפה לחומרים רעילים בהשוואה להפסקת עישון". הפחתת החשיפה הזו מקטינה את הנזק הבריאותי, גם אם קיימת חשיפה מסוימת לחומרים רעילים בריכוזים נמוכים. אם רוצים להציל חיים, המסר של הרשויות צריך להיות חד וברור הרבה יותר.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כלכלה ועסקים

מהי קבוצת הפייסבוק הכי פופולרית בעברית?

Published

on

הרשת החברתית ערכה כנס קהילות וחשפה: 4.5 מיליון ישראלים לוקחים חלק פעיל בקבוצות בפייסבוק

נתונים מרתקים נחשפו כשפייסבוק ישראל קיימה השבוע את כנס הקהילות השנתי שלה וחשפה נתונים מרתקים: יותר מ-4.5 מיליון ישראלים לוקחים חלק פעיל בקבוצות בפייסבוק, ו-37 מיליון איש ברחבי העולם חברים בקהילות שנוצרו על-ידי מישהו שגר בישראל. מהי הקבוצה הפופולרית ביותר בשפה העברית? במקום מכובד זה נמצאת קבוצת "אמהות מבשלות ביחד" שהגיעה למספר מרשים של 573 אלף חברים.

"במשך למעלה מעשור החזון שלנו היה לחבר בין אנשים", אמרה עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, "אך עם הזמן הבנו שזה כבר לא מספיק ומחברה שרוצה לתת לאנשים קול, שינינו את החזון לחברה שנותנת לאנשים את הכוח לבנות קהילות. קהילות משנות חיים של אנשים ומנהלי הקהילות הם הכוח שמניע את הכל". לדברי רפי ברבירו, מארגון מעגלי מנהלי הקהילות (CLC) של הפייסבוק העולמית, "ישראל מובילה בתחום הקהילות בגלל שיש כאן את כמות הקהילות הכי גדולה ביחס לאוכלוסייה. למה זה קורה? אנחנו, הישראלים, מחפשים להשתייך למשהו גדול, לארגון, לחברה, וזה קורה בכל העולם. אבל דווקא כאן אנחנו יותר פתוחים וקרובים, וזה מייצר יותר אינטראקציה ומעורבות".

המשך לקרוא

כלכלה ועסקים

"הייתי בין הראשונים שדיברו על ישראל כאומת סטארט־אפ"

Published

on

ג'ון מדבד עומד בראש Our crowed – חברה המאפשרת ליזמים להשקיע סכומים קטנים יחסית כדי להגשים חלומות עסקיים גדולים • אחרי 170 חברות ו־29 אקזיטים שהזניק עם החברה שלו, הוא צופה עתיד ורוד להייטק הישראלי: "אנחנו לא מחדשים שום דבר; אברהם, יצחק – הם כולם היו בעסקי היזמות וחיפשו לפרוץ גבולות עוד בימי התנ"ך"

"אמרתי לעצמי 'וואט דה פאק – יש לכם מושג על מה אתם מפגינים בכלל?'" מדבד

"אני קם בכל בוקר ומגשים לאנשים חלומות – מה אני יכול לבקש יותר?" כך, בעיניים נוצצות ובחיוך גדול מתמצת ג'ון מדבד את עיסוקו, או אולי את מהות חייו. אם תרצו, בחזותו ובהתנהלותו מזכיר מדבד את פרשן הכדורסל שימי ריגר: הוא מתבל את התשובות שלו בקצת יידיש, קצת קללות באנגלית אבל בעיקר בהרבה חום. 

לא בכדי מדובר באחת הדמויות המרתקות והמעניינות בהיי־טק הישראלי, ודמותו בתעשייה ידועה ומורכבת: מצד אחד בוס עקשן שדוחף וצועק מתי שצריך ויש שיגידו לפעמים יותר מדי, אך בו בזמן איש לא מתווכח על כך שמדובר באיש שעשה כאן את אחת המהפכות הגדולות ביותר בהיסטוריה של ההיי־טק הישראלי. 

"כן, אני צועק על העובדים שלי לפעמים, וזה בסדר", הוא אומר ומוסיף קללה קטנה מתחת ומעל לזקן. "אני לא דורש מהם מה שאני לא דורש מעצמי".

מדבד הוא דמות מוכרת בעולם העסקים הישראלי, לאחר שבעשור האחרון הפך את החזון שלו לאימפריה כלכלית שתחגוג את ההצלחה שלה בכנס רחב־ממדים בירושלים ביום חמישי. Our crowed – החברה שלו – היא פלטפורמה המאפשרת לציבור הרחב להשקיע סכומים יחסית קטנים (10,000 דולר ומעלה) בסטארט־אפים שונים בצוותא עם קרנות גדולות. החברה הצליחה לשנות את תחומי המשחק בתחום שהיה נדמה שהחוקים בו ברורים ונוקשים. 

אז איך אפשר להגדיר את מה שהוא עשה בכל זאת לשוק שקופא על שמריו ב־50 השנים האחרונות? מצד אחד קרן גיוס המונים שמאפשרת להשקיע, ומצד שני קרן הון־סיכון שגייסה סכום כולל של יותר מ־900 מיליון דולר, השקיעה ב־170 חברות וקרנות ועשתה 29 אקזיטים. מדובר, כאמור, בעוף מוזר. ההשקעות של החברה קטנות יחסית ומגיעות בשלבים מוקדמים של המסע לעבר האקזיט, אבל פיזור הסיכונים שלהן וההשפעה הגדולה שלהן בהרבה תחומים הופכים אותן למשמעותיות בנוף השקעות ההון־סיכון בישראל.

"תסתכל רגע מהחלון הזה", הוא אומר ומביט אל האופק הכאילו ניו־יורקי הנשקף מהקומה ה־61 במגדל עזריאלי שרונה. תל אביב של מעלה מספרת את הסיפור כולו: מצד אחד השיטפונות יציפו אותה גם בסוף השבוע הקרוב, אך לא יעצרו את הבנייה המטורפת למעלה וגבוה, כשבמאות המשרדים מחפשים צעירים וצעירות את האקזיט הבא. 

"אנחנו לא מחדשים שום דבר", מוסיף מדבד, "אברהם, יצחק – הם כולם היו בעסקי היזמות וחיפשו לפרוץ גבולות עוד בימי התנ"ך. אנחנו היהודים תמיד עסקנו בניסיון להמציא משהו חדש, ברצון לשנות את העולם והכנסנו פילוסופיה לכל דבר. היום זה מקבל ביטוי בענף ההיי־טק אבל זה לא באמת משהו חדש בהיסטוריה שלנו".

השימי ריגר של ההייטק הישראלי. ג'ון מדבד

ציונות לעסקים

הוא בן 64 אבל מודה שהכנס בשבוע הבא מרגש אותו בדיוק כמו בימים שבהם התחיל ויצא לדרך. כששואלים אותו על איזו דרך הוא מדבר, מקבלים ממנו סיפור חיים מרתק למדי: הוריו, ילידי ארה"ב, היו בני הגרעין שהקים את קיבוץ סאסא בגבול הצפון, ואחר כך חזרו לסן דייגו, שם עבד אביו כמדען טילים שלקח את הבן שלו לגלוש בשעות הפנאי. באוניברסיטה למד היסטוריה, דיבר על סוציאליזם וגידל שיער ארוך – בכל זאת ברקלי של שנות ה־70, רק שמעוז השנאה האקדמי לישראל לא היה שונה אז ממה שהוא היום, ומדבד הבין את זה כאשר חזר מביקור בישראל של שנת 73'.

"חזרתי לאוניברסיטה ופתאום ראיתי הפגנות נגד ישראל ונגד היהודים", הוא נזכר, "אמרתי לעצמי 'וואט דה פאק – יש לכם מושג על מה אתם מפגינים בכלל?' הבנתי שאין עם מי לדבר ואמרתי אוקיי, אני אצא להפגין נגד ואצליח לשכנע יהודים נוספים. דרך הסיטואציה הזאת הבנתי למעשה את הקשר שלי ליהדות ולישראל, כי זה היה משהו חזק שלא ניתן להסביר ומי שמבין על מה אני מדבר, פשוט מבין". הוא הפך לפעיל הסברתי בכל ארה"ב, מהמערב עד למזרח, אבל הבין שיש עבורו דרך אחת להשקיט את הסערה שבתוכו. 

ב־1980 עלה לישראל וחיפש את עצמו. הוא הגיע עם אביו לפגישה ברפאל, ושם הבין דבר או שניים על דרכו: "מהר מאוד אמרו לי שהמילה שמגדירה אותי היא 'עסקן', ואם אני כזה טוב בעסקנות אולי כדאי שאנצל את הפוטנציאל שלי לעשות ציונות קצת אחרת, וזה להביא כסף לעסקים ישראליים ולמכור את הרעיונות של ישראל מעבר לים". אבא שלו שכנע אותו להקים בצוותא מפעל לסיבי תקשורת, ומכאן היה ברור לכל הצדדים מה הולך להיות עם הילד שמעולם לא סיים את התואר שלו ("בסוף, מי שעזרו לי היו מרצות יהודיות שוויתרו לי על שני קורסים, אז אפשר לומר שכן סיימתי את התואר שלי"). 

בשנות ה־90 הקים עם ניל כהן (מייסד ושותף מנהל ב־Israel Seed), מייקל אייזנברג (מקרן אלף) ואלן פלד (וינטג') את קרן ההון־סיכון Israel Seed Partners, שגייסה 260 מיליון דולר והיתה אחד מסיפורי ההצלחה המפתיעים של ההיי־טק הישראלי. אחר כך הקים את הסטארט־אפ ורינגו שהונפק ב־2007, וב־2013 הקים את OurCrowd, שנכון ל־2020 אי אפשר להתבלבל בהצלחה שלה: ההתחייבויות להשקעה של החברה עומדות על היקף של יותר מ־1.3 מיליארד, עם כ־40 אלף משקיעים רשומים. כ־400 מיליון דולר מתוך ה־1.3 מיליארד גויסו ב־2019. 

בשלב מסוים גם הופיעה הכיפה על הראש. הוא מודה שאם היו מספרים לאותו נער היפי מברקלי שיום אחד ישמור שבת, כשהוא עטוף בתשעת נכדיו בארוחת שישי, היה מטיל בכך ספק: "אבל זה היה נראה לי טבעי בשלב מסוים. את הכיפה שמתי בישראל, ומבחינתי אני רואה רק את הצדדים היפים בדת שלנו. אני מקבל עלי את כל האיסורים, כמובן, אבל כשאתה מסתכל על היהדות כמכלול אתה מסכים שזו דת יפה שיש בה הרבה רגעי שמחה, שאני פשוט אוהב אותם ולא רוצה לוותר עליהם. 

"לכן אתה רואה שגם חרדים זורמים אל ההיי־טק הישראלי, כי זהו תחום הפיתוח מספר אחת של ישראל, ולא כתוב בתורה שכדי להיות יהודי צריך להיות עני. היהודים מימים ימימה עבדו קשה מאוד, היו דתיים מאוד והתפרנסו יפה מאוד. זה תמיד הלך ביחד".

בין המטרות – גם הקורונה

בכנס השבוע הוא יישא כמה נאומים, כאשר התזה המרכזית תהיה שעם כל הכבוד לנדל"ן או לתחומים אחרים, מה שמניע פה את הכלכלה זה בעיקר ההיי־טק הישראלי, וככל שהמדינה תבין את זה מהר יותר ולעומק יותר, כך סדר העדיפויות ישתנה וההשקעה בהיי־טק תעמוד שווה בין שווים בין הצבא והרפואה.

"בסופו של דבר, כל מי שאומר שההיי־טק הישראלי דואג רק לעצמו והכסף נשאר שם, לא מבין על מה הוא מדבר", אומר מדבד, "אני לא מתכוון רק למסים שהחברות הענקיות הללו משלמות, אלא לכל המערך של מה שאני מגדיר 'תומכי הלחימה'.

גבר ואישה שעובדים בהיי־טק מעסיקים הרבה פעמים בייביסיטר, לדוגמה, החברות הרי מארגנות כנסים בכל מיני מקומות בישראל, האירוח במלונות מספק פרנסה לאלפי אנשים, העוזרת בבית והמכבסה ליד הבית שדואגת לבגדים, הבניין שאנחנו יושבים בו כרגע ומאוכלס בכמה סטארט־אפים. בסופו של דבר כולם נעים סביב הכסף הגדול של ההיי־טק, לא של הנדל"ן".

מדבד כסטודנט בברקלי בשנות ה־70

לכאורה, העולם שממנו מגיע מדבד נראה רחוק למדי מהישראלי הממוצע, שמייד אחרי קריאת הכתבה יבדוק לרגע מה קורה עם הצ'ולנט או עם הג'חנון שהכין לשבת החורפית ואולי ידמיין כיצד עולמו היה יכול להיראות אם היה חלק מהבום הכלכלי הזה שנראה שפסח על רובנו. אבל כאן בדיוק נכנסת העקשנות של מדבד: "בסופרמרקט של הרעיונות שלנו, הכל נגיש. נכון – לא לכל אחד, אבל למי שמוגדרים משקיעים 'כשירים'. בכל מדינה קובעים מה מותר לאנשים בעלי משאבים להשקיע במיזמים פרטיים. בארה"ב הם חייבים שיהיה להם מיליון דולר לצורך השקעה, בארץ מדובר על 8 מיליון שקלים. 

"בדקנו וראינו שבישראל יש 160 אלף בתי אב עם הון של מיליון דולר, מלבד הבית שלהם, אנחנו מדברים על כסף נזיל. בארה"ב ההערכה היא שיש 14 מיליון בתי אב כאלו. זה שוק היעד שלנו, ויחד איתם אנחנו פונים למשקיע הקטן יותר שיכול לקחת איתנו חלק במסע הזה, שיש בו כמובן סיכונים, אבל אצלנו אתה יודע בדיוק לאן אתה נכנס". 

בין ההשקעות בסופרמרקט המדובר נמצאים בין היתר ניסיונות למצוא פתרון לווירוס הקורונה או חדשנות בתחום חיזוי מזג האוויר, כדי לעזור למדינות עולם שלישי לשפר את מצבן.

בסוף, הוא אומר, זו המציאות הבלתי נתפסת במדינה הזו שמחייבת אותנו להמציא כל הזמן מחדש את עצמנו בכל נושא שהוא. זה מתחבר כמובן להיסטוריה של העם היהודי אבל גם למציאות היומיומית. 

"אני הייתי בין הראשונים שדיברתי על ישראל כאומת סטארט־אפ", מתגאה מדבד, "ואני אומר לך היום, שעל אף כל הקשיים וחוסר הוודאות הפוליטית, החדשנות לא תיעצר, ואפשר להיות אופטימיים כשמסתכלים על העתיד שלנו כאן. חברות ההיי־טק יצמחו ויבצעו אקזיטים בסכומים הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו מכירים היום". 

המשך לקרוא

כלכלה ועסקים

KFC: סניף ראשון בישראל – והפעם עם המתכון הסודי

Published

on

רשת המסעדות האמריקאית KFC ׁ(קנטאקי פרייד צ'יקן) פתחה השבוע את הסניף הראשון שלה בישראל במיקום מפתיע – נצרת. ברשת מבטיחים כי עשרות סניפים עתידים להיפתח ברחבי הארץ בשנים הקרובות. זהו ניסיונה הרביעי של KFC לשווק את מותג העוף המצופה לישראלים. זאת, לאחר שפתחה סניפים בישראל במהלך שנות ה-80, ה-90 וה-2000 – אך כשלה בכל פעם מחדש, בדומה לרשתות אחרות שלא השכילו לשחזר את הצלחתן העולמית בארץ, ובהן סטארבקס ודאנקן דונאטס.

בניגוד לפעמים הקודמות, שבהן ניסתה הרשת להתאים את המתכון שלה להלכות הכשרות, הפעם הרשת מגיעה לישראל עם המתכון המקורי (הלא כשר), המבוסס על מתכון סודי של 11 תבלינים ומסורת ההכנה של המנות במסעדות הרשת ברחבי העולם. עומר זיידנר, מנכ"ל הרשת בישראל: "נצרת היא עיר תוססת שמלאה בישראלים ותיירים מכל העולם, מה שהופך אותה ליעד מועדף של המותג. אנחנו גאים מאוד על פתיחת המסעדה הראשונה שלנו באחת הערים העתיקות בעולם. נפתח את סניף הדגל של KFC בתל אביב בקרוב". רשת מסעדות עוף הבינלאומית קיימת יותר מ-75 שנה, ומפעילה כ-23 אלף מסעדות ביותר מ-141 מדינות בעולם.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות