Connect with us

גוף ונפש

רציתי להפוך לאישה מושלמת

Published

on

"חשבתי שהחיים שלי ישתנו, שאהיה כמו הנשים האלה שכותבים עליהן במגזינים" • עיתונאית הקדישה שנה מחייה כדי לחיות לפי 12 ספרי עזרה עצמית פופולריים – בכל חודש ספר אחד • את המסע שלה היא תיעדה בספר "הצילו", שאומר הכל

הרגעים המביכים בשנת העזרה העצמית של מריאן פאואר (42) לא הסתכמו בשעתיים של דוגמנות עירום בחוג רישום למבוגרים. "אחד משיאי המבוכה היה כשהייתי צריכה לפתוח בשיחה עם גבר זר לגמרי במהלך נסיעה ברכבת. התחלתי לדבר עם בחור שנראה טוב בעיניי, הוא לא ממש הראה עניין, אני התעקשתי, הוא לא שיתף פעולה. למרות זאת המשכתי, לעיני כל מי שהיה איתנו בקרון, כי כך נכתב בספר העזרה העצמית שעל פיו נהגתי.

"זה היה מביך מאוד, אבל נשארתי בחיים. מתברר שלא באמת מתים ממבוכה. בהמשך, כשאמרתי לברמן בפאב הקבוע שלי שהוא ממש מוצא חן בעיניי, והתגובה שלו היתה 'אה.. החשבון הוא 25 פאונד', זה לא הרג אותי. הצלחתי להפנים שאסור לי לחיות את הדחייה. לא קרה כלום, אני ממשיכה בחיים, ומה שחשוב הוא שהפגנתי אומץ. שעשיתי את מה שרציתי לעשות".

רצית להיות מודל עירום?

"הו, ממש לא. מעולם אפילו לא הסתובבתי עירומה לבד בבית שלי, ופה הייתי עירומה לגמרי לפני אנשים שאני לא מכירה. החלפתי מולם תנוחות מוזרות, היה לי חם, טיפות זיעה החלו לנטוף מכל מיני נקודות בגוף שלי, ופחדתי שהם יציירו אותי שמנה ומזיעה. לפי אחד מספרי העזרה העצמית שקראתי, המטרה היא להבין מה הכי מפחיד אותך, לעשות אותו ולהבין שהכל עדיין כשורה. דוגמנות עירום היא כנראה משהו שלא אעשה עוד בחיים, אבל להתחיל עם גברים זרים בהחלט כן".

הספר "הצילו!", המתאר את "מסעה הפרוע של אישה אחת, שניסתה לשנות את חייה באמצעות ספרי עזרה עצמית", כפי שנכתב על הכריכה, פורסם לפני כשנתיים, ועכשיו רואה אור בעברית (הוצאת כנרת־זמורה־דביר). פאואר, עיתונאית עצמאית המתגוררת בלונדון, תיעדה תהליך שנמשך יותר משנה, שבמהלכו בכל חודש ניהלה את חייה בהתאם לתכנים של ספר עזרה עצמית אחר. "הייתי מעבר לאמצע שנות ה־30 לחיי, רווקה, בלי זוגיות, מדוכאת ואיומה בהתנהלות עם כסף. חברות שלי התחתנו, קנו בתים, הפכו לאימהות, התקדמו בחיים שלהן. לי לא קרה אף אחד מאלה ולא ידעתי למה. הייתי די אבודה.

"במשך שנים קראתי הרבה ספרי עזרה עצמית, ובמהלך הקריאה הייתי מדמיינת כמה נפלאים יכולים להיות החיים שלי, אם רק אקשיב למה שהספרים האלה אומרים לי לעשות. אבל אחרי כך וכך עמודים הייתי סוגרת את הספר וחוזרת לבהות בנטפליקס ולשתות יותר מדי יין. כך עלתה בי המחשבה: מה יקרה אם במשך שנה שלמה אמלא אחר כל מה שמופיע בספרי העזרה העצמית? אם אני אפעל בדיוק לפיהם, סוף־סוף החיים שלי ישתנו. באמת האמנתי שכך אעלים את כל בעיותיי, אתמודד עם חסרונותיי, ואחרי שנה אהפוך להיות כמו הנשים האלה שכותבים עליהן במגזינים – עם הקריירה המושלמת, הבעל המושלם, הבית המושלם וסגנון החיים המושלם. רציתי להפוך לאישה מושלמת".

***

רשימת הספרים שלפיהם ניהלה פאואר את חייה, תוך כדי שהיא מנסה למלא אחר כל ההנחיות, המשימות והתובנות שבהם, כללה את "להרגיש את הפחד ובכל זאת… לעשות" מאת ד"ר סוזן ג'פרס; "הכסף שלָךְ – זה יכול להיות סיפור אהבה" מאת קייט נורתרפ; "הסוד" מאת רונדה בירן; "תרפיה בדחייה" מאת ג'ייסון קומלי; "על הז*ן: הדרך הרוחנית האולטימטיבית" מאת ג'ון ס' פרקין; "להעיר את הענק שבפנים" מאת אנתוני רובינס; "מלאכים" מאת דורין וירטו; "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" מאת סטיבן קובי; "כוחו של הרגע הזה" מאת אקהרט טול; "השיגי את הבחור" מאת מתיו האסי; "תעוזה עצומה" מאת ברנה בראון; ו"אתה יכול לרפא את חייך" מאת לואיז ל' היי. 

הפכת לאישה מושלמת?

"בכלל לא. אבל למדתי המון, וממש עכשיו, בשבועות האחרונים, אני מרגישה שכן עברתי שינוי גדול. לפני שהתחלתי את הפרויקט הזה לא אהבתי את עצמי, חשבתי שמשהו לא בסדר איתי, ושאין שום דבר שאני עושה כמו שצריך. הרגשתי שאני מכוערת ועצלנית, ושאין באמת סיבה לאהוב אותי. הייתי מדוכדכת, החשיבה שלי היתה מלאה ביקורת והאשמה כלפי עצמי, שתיתי יותר מדי והזנחתי את הבריאות שלי".

אם אישה בשנות ה־30 לחייה רוצה לעזור לעצמה, היא צריכה קודם כל להתחתן, ללדת ילדים ולקנות בית?

"אז זהו בדיוק, שלא השגתי את כל מה שחשבתי שאני רוצה. לא התחתנתי ואין לי בן זוג, לא קניתי בית, ההתנהלות הכלכלית שלי עדיין גרועה, ואני לא קמה ב־5 בבוקר לעשות מדיטציה. במקום להפוך לאישה שחשבתי שאני צריכה להיות, הפכתי לשלמה עם עצמי. כשאת אומללה כמו שאני הייתי, במשך כל כך הרבה זמן, האומללות שלך בולמת אותך ומשפיעה לרעה על כל מי שסביבך. איך אפשר לאהוב אחרים כשאת עסוקה בלשנוא את עצמך?

"בתהליך שעברתי ניקיתי הרבה מאוד פסולת ורעשים מהראש שלי והצלחתי לגבור על השנאה העצמית שלי ולהסתכל על האנשים ועל הדברים הטובים שסביבי. היום אני מתעוררת בבוקר ושמחה להיות אני, כמעט בכל יום. בחיים יש ימים יותר טובים ופחות טובים. אני כבר לא מאוימת ובטוחה שכל האנשים סביבי בחדר יותר טובים ממני או לא מחבבים אותי. נראה לי שמה שבעיקר למדתי הוא להשלים ולהודות על מה שיש לי. על החיים שלי ועל האנשים שבחיי".

תמיד יתפרסם ספר נוסף שיטען שאנחנו לא חיים נכון.

"אני לקחתי את כל העניין לקיצוניות, ואחת התוצאות היתה שחשבתי על עצמי הרבה יותר מדי. בניגוד למה שחשבתי, זה מאוד לא בריא להיישיר מבט ולנסות לטפל בכל אחת ממגרעותיי. העיסוק במה שלא נכון וטוב אצלי חשף עוד ועוד פגמים ובעיות, ורק החמיר את התיעוב העצמי שלי. אנחנו צריכים לאזן בין התבוננות פנימה על עצמנו לבין הסתכלות החוצה על אנשים סביבנו, על המציאות. לא רק להתעסק בעצמנו, אלא גם לעזור ולהיות מעורבים בחיים של אחרים. אני איבדתי את האיזון הזה והתעסקתי הרבה יותר מדי בעצמי, בצורה אנוכית. זאת בהחלט נקודה חשובה שצריך להביא בחשבון.

"אבל רוב האנשים קוראים את הספרים האלה תוך כדי שגרת היומיום שלהם, שמלאה בנושאים אחרים ובאינטראקציות עם בני אדם אחרים. הם חוזרים הביתה מיום עבודה או מיום לימודים ארוך, נכנסים למיטה, קוראים כמה עמודים והולכים לישון".

למה ספרי העזרה העצמית מצליחים כל כך?

"בני אדם תמיד נזקקו להכוונה בחיים. מזקני הכפר, מאנשי דת, מפילוסופים או מההורים, מהסבים ומהסבתות. בתקופה שלנו, בעולם המערבי, ספרי העזרה העצמית ממלאים את התפקיד הזה עבור הרבה אנשים. הדת פחות מרכזית, ואנחנו כבר לא חיים בשבט, אלא לבד, בערים גדולות. אלה זמנים די מטורפים של חוסר יציבות כלכלית, איומים סביבתיים, חוסר בהירות פוליטית וחיים עמוסים בשינויים ובדרישות.

"כמעט אין מצב שבו אדם עובד באותו מקום עבודה, או אפילו באותו עיסוק, משנות ה־20 לחייו ועד הפנסיה. אנשים עובדים בכמה מקומות עבודה, מחליפים מקצועות. זה מקובל לעצור מדי כמה שנים ולחפש דרך חדשה, ויש גם פחות בושה וסטיגמות חברתיות סביב העיסוק בהגשמה, חיפוש אושר והתמודדות עם פחדים, חרדות ומחסומים מנטליים".

***

מה הביקורת שלך על הספרים שקראת בתהליך שעברת?

"יש מסרים שלי היה מאוד לא נוח איתם. למשל, בספר 'הסוד', שהוא הצלחה ענקית, רונדה בירן כותבת שאת יכולה להשיג כל דבר בחיים, אם רק תאמיני בזה. בהתאם ל'חוק המשיכה', כל מה שאת חושבת עליו יהפוך לחלק מחייך. רוב הזמן חשבתי שזה רעיון מגוחך לגמרי, גם אם יש בו מידה של אמת. זה אפילו מסוכן. אני חוששת מהמסר של הספר הזה, שאם מתרחשים דברים רעים בחיים שלנו, זאת אשמתנו – הבאנו אותם עלינו בגלל שחשבנו עליהם. איך, למשל, הורה לילד חולה סרטן יכול לקבל מסר כזה?

"מצד שני, הספר אומר לנו לחלום בגדול, ואת זה אני אוהבת. כולנו מסוגלים להרבה יותר ממה שנדמה לנו, אבל מגבילים את עצמנו. זה בסדר לאמץ רק חלק מהרעיונות בכל ספר.

"אני חושבת שיש בספרים האלה לא מעט חוכמה, ויש בהם ערך. כל אחד צריך לבחור מה עובד בשבילו. מה שלא עובד בשבילי, יכול לעבוד עבור אחרים, ולהפך".

מה הרגיז אותך?

"לא אהבתי משימה מהספר 'שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד', שדרשה ממני לתכנן את ההלוויה שלי. הרעיון מאחורי התרגיל הזה הוא שאם תחשבי איך תיראה ההלוויה שלך ומה את רוצה שיאמרו מעל קברך, זה יעזור לך להבהיר מה מטרותייך בחיים. אני לא הצלחתי להתחבר לזה בשום אופן. גם לא לכתיבת מכתבים למלאכים השומרים עלי, כפי שהמליץ ספר אחר. זה לא מסתדר עם האופי שלי. אבל יש אנשים שמאמינים במלאכים, ומתחברים ליכולת לקיים איתם שיחות דמיוניות ולחפש נוצות לבנות שמתעופפות באוויר ומייצגות את המלאכים שלנו".

מה הצחיק אותך?

"ספר בשם 'פאק איט' ("על הז*ן: הדרך הרוחנית האולטימטיבית") שהרעיון שלו, בקצרה, הוא לעזאזל עם הכל. ככל שנשחרר יותר, כך יהיה לנו פחות אכפת מכל דבר, נלמד לקבל את מה שיש, והחיים שלנו יהפכו קלים וטובים יותר".

איזה ספר היה הכי מוצלח בעינייך?

"'כוחו של הרגע הזה', שכתב אקהרט טול. המו"ל שלי כועס עלי בכל פעם שאני מחמיאה לספר הזה, ואומר שאנשים יקנו אותו, במקום את הספר שלי. אבל אלי הוא דיבר מאוד. זה הספר הראשון שתיאר את הקול השלילי והביקורתי שיש לכולנו בראש. למה לא קמתי מספיק מוקדם, למה אכלתי יותר מדי, למה דיברתי ככה בפגישה אתמול, מה יהיה אם אסיים את החודש במינוס. זה הורס את היכולת שלנו להיות מאושרים. כשקראתי אותו גיליתי עד כמה אני אכזרית כלפי עצמי. השמעתי לעצמי מנגינות קבועות על זה שאני שמנה, שאני איומה עם כסף, שאני משעממת, שלאף אחד לא אכפת מה יש לי להגיד. הקולות האלה הם חלק מהעובדה שאנחנו אנושיים, אבל אני צריכה לשאול את עצמי – האם ברגע זה משהו הוא לא כשורה? התשובה היא, כמעט תמיד, לא.

"אני מנהלת איתך שיחה מקסימה בעודי יושבת בסלון הדירה החמימה שלי בלונדון, שום דבר לא כואב לי, ועוד מעט אצא לעבוד בעבודה שאני בסך הכל אוהבת. יכולתי לדאוג מכך שאולי לא אכתוב כתבה טובה, ואולי ההוצאות שלי היו מופרזות החודש. אבל לא, אני מתמקדת במה שקיים כרגע, בהווה, נושמת לרווחה ונרגעת.

"כשניתחתי בדיעבד את השנה שהעברתי בניסיונות לשפר את עצמי, גיליתי שהרגעים הכי טובים היו רגעי האינטראקציה שלי עם אחרים. רגעים של קשר אנושי, של חברות ושל אהבה, שהיא לאו דווקא רומנטית". 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

תשעה באב: למה קוראים את מגילת איכה?

Published

on

בתשעה באב יש בכוחנו לסלק את האחיזה של המלאך השלילי עלינו. כאשר לא תהייה לו לו יותר שליטה, נוכל לגלות את היהלום שבתוכנו

השנה תשעה באב יוצא בערב יום רביעי ה29/7 ומסתיים ביום חמישי בערב ה 30/7, יום זה ידוע כיום אשר של חורבן שני בתי המקדש, אולם חכמת הקבלה מלמדת שניתן להפוך את היום הזה ליום חג.

ע״פ המסורת ישנם מנהגי אבלות אשר נוהגים באותו יום, אך לאחר שעות הצהריים של היום למחרת נהוג לקום ולאמר: ״ חג שמח״. מדוע?   כי היום הזה מביא עימו הזדמנות עצומה, לשנות את הגורל שלנו לשנה שלמה.

מלחמת יעקב במלאך השלילי

בתורה מופיע סיפור מרתק, על מלחמתו של יעקב בשטן. יעקב נזכר שבזמן שהוא העביר את המחנה שלו בלילה, על מנת לברוח מאחיו עשיו, הוא שכח פח של שמן מעברו השני של הנהר.

הוא החליט באמצע הלילה לחזור ולחצות את הנהר (מעבר יבק) על מנת להחזיר את פח השמן. באמצע הדרך הוא נתקל בדמות של אדם שעמד מולו, שלאחר מכן התברר כמלאך של עשיו( השטן). יעקב נאבק עימו כל הלילה, עד עלות השחר. ברגע שהמלאך השלילי ראה שהוא לא יכול לנצח את יעקב, הוא נגע לו בגיד הנשה ולאחר מכן ביקש ממנו שישחרר אותו.

יעקב סירב לשחרר אותו וביקש ממנו שיברך אותו. המלאך השלילי אמר ליעקב, כי מהיום הזה והלאה, לא יקרא שמו יעקב כי אם ישראל. (״לא יאמר עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך״ , פרשת וישלח) שם המורה על מודעות של אור המסוגלת לסלק את כל החושך.( ישראל – לי ראש , הראש מייצג מודעות) ומכאן משמעות השם ישראל, מורה על אנשים אשר מעוררים מודעות על החומר. 

בגוף האדם ישנם שס״ה (365)  גידים, המלאך השלילי נגע ליעקב בגיד הנשה. זהו הגיד אשר דרכו היצר הרע עובר ושולט במחשבות האדם. גיד הנשה מלשון לנשות, להסיט את האדם מדרך האור, לדרך החושך.

כל אחד מהגידים מחובר לאחד מימות השנה. גיד הנשה מקושר ליום התשיעי של אב , יום אשר ניתנה בו הרשות לשטן לעורר כאוס בכל העולם, ע״י שנאת חינם והתנהגות המונעת מאנוכיות.

ע״פ המסורת, המלאך השלילי ( השטן) ביקש מהבורא יום אחד בשנה, שבו הוא יוכל להשיג שליטה מוחלטת במחשבות של האנשים. הוא בחר את היום התשיעי בחודש אב – תשעה באב. הבורא הסכים, ואמר למלאך השלילי שהוא כביכול ייקח יום אחד בשנה שבו השטן לא יוכל להשפיע כלל, והיום שנבחר הוא יום הכיפורים. מכאן שיום הכיפורים הוא יום שכולו אור, ואילו תשעה באב הוא יום שכולו חושך. מדוע הבורא איפשר לשטן לקבל שליטה על יום אחד בשנה? מדוע השטן בחר דוקא בתשעה באב?

אם היום הזה נחשב כיום שכבר נקבע כיום שליטתו של המלאך השלילי, מה אנחנו אמורים לעשות? האם ניתן לשנות משהו שכבר נקבע מראש? כיצד ניתן לסלק את החושך בתשעה באב?

כל מי שלומד קבלה, יודע שיום שלילי מביא עימו הזדמנות להפוך את החושך לאור.

המלאך השלילי הבין את הכוח העצום של חודש אב, מכיוון שהוא החודש היחידי אשר מושפע רק מהשמש. השמש מייצגת את הכוח הזכרי המשפיע, לכן בחודש הזה מתגלה אור עצום.

השטן ידע כי גילוי האור מתגלה בעולמנו, דרך עשר הספירות, ועל מנת למנוע את הגילוי של האור ביום העשירי של חודש אב, הוא החליט להיכנס ולהפריע ביום התשיעי, הידוע לכולנו כתשעה באב.

בתשעה באב, חרב בית המיקדש הראשון, בית המקדש הני, המרגלים חזרו מארץ ישראל והעבירו דיווחים שליליים על הארץ בתשעה באב,  ההחלטה על הפיתרון הסופי קרתה בתשעה באב, מלך ספרד חתם על הצו לגירוש יהודי ספרד בתשעה באב, מסופר כי כריסטופר קולומבוס היה אמור להתחיל את המסע שלו בתשעה באב, אולם ידע את ההשפעה של יום זה, לכן הורה לאנשיו לשבת בספינה ולחכות עד שיעבור היום. הוא השיק את תחילת המסע שלו ב10- באב, ועוד.

מדוע הבורא איפשר לשטן לקבל שליטה על היום הזה? ספר הזוהר מלמד כי ביום הזה הבורא נותן לנו הזדמנות של פעם בשנה, לבטל את השליטה של השטן מעלינו. אותו כוח אשר זורע הרס, חורבן, מגיפות ומלחמות, מתגלה בכל כוחו בתשעה באב וביום הזה ניתן להכניע אותו..

מה כדאי לעשות בתשעה באב?

על מנת לבטל את ההשפעה של השטן מעלינו, ראשית עלינו להבין כי כוחו של השטן ( הפירוש בארמית הוא המבלבל) הוא ביצירת פירוד ביננו לבין אנשים אחרים ופירוד ביננו לבין הפוטנציאל שלנו.

המלאך השלילי – מזריק מחשבות לראשנו, כמו  ״אני לא מספיק טוב/ה, ״אני לא אצליח״, ״אין לחיים שלי משמעות״,  ״איזה שעמום״, ״חסר לי״, ״ אם רק היה לי את זה…..״,  ״אם היה לי את מה שיש לו…״,  ״ לא מעריכים אותי מספיק.".

אלו מחשבות אשר מקורן במלאך השלילי, אשר כוחו הגדול הוא ביצירת תחושה של חיסרון. כאשר אנו חושבים בצורה של חיסרון, אז זה משפיע על הרגשות והדרך שבה אנו מתנהגים. לדוגמא: ״איזה משעמם… בוא נאכל.״.. מרגישים טוב באותו רגע ואז בהמשך רואים כמה שאנו כבדים וכתוצאה מכך לא מעריכים את עצמנו.

דוגמא נוספת: ״זה לא צודק איך שהתנהגו אליי", מעורר תחושה של חיסרון ואז אני צורח/ת על הילדים שלי.

כל סוג  של התנהגות אשר יוצרת פירוד, שיפוטיות ושנאה, מקורה בהשפעת המלאך השלילי עלינו. כמו כל התנהגות המונעת מאגו ורצון לקבל לעצמו הנובעת ממחשבות של חיסרון. אם נצליח לזהות את הקול של היריב(המלאך השלילי) ולהכניס מחשבה אחת של אור באותו רגע – אנחנו נצליח לשנות את המציאות.

מחשבות של אור למשך 5 דקות ביום, מחשבות של וודאות, של הערכה, של נתינה, יכולות ליצור שינוי של המציאות. 

בתשעה באב, הוא יום שליטתו של השטן , כדאי להימנע מאכילה ושתייה וכל סוג של הנאה גופנית, מכיוון שהאוכל, השתייה וכל סוג של הנאה גופנית, מלאים באנרגיה של המלאך השלילי באותו יום.

אלו הדברים שכדאי להימנע מהם בתשעה באב, (הכל כמובן בהתאם למודעות, לא כדאי לעשות דברים כי ככה כתוב, אלא רק אם אני מרגיש את החיבור ומעורר רצון אמיתי לדבר):

1. לא כדאי לאכול ולשתות ( בשום פנים לא לצום למי שלא יכול מבחינה בריאותית)

2. לא כדאי להתקלח

3. לא כדאי להתבשם

4. לא כדאי לקיים יחסי מין

5. לא כדאי לנעול נעלי עור

הימנעות מאכילה, שתייה והנאה גופנית, מנתקת אותנו מהשליטה של הכוח השלילי עלינו. בנוסף, המקובלים נוהגים לקרוא את מגילת איכה אשר נכתבה ע״י ירמיה הנביא, המתארת את חורבן בית המקדש. מדוע לקרוא על חורבן בית המקדש? מכיוון שהחיסון מפני החורבן נמצא במגילה, וכאשר שומעים את המגילה בתשעה באב, ניתן לקבל את החיסון הרוחני מפני השפעת כוחות ההרס מעלינו.

הצום ושמיעת המגילה יוצרים הגנה ממודעות האגו  למשך כל השנה. מודעות אשר גורמת לנו להגיב בצורה רובוטית ולחיות את חיינו בחוסר שליטה מוחלט.

תשעה באב – יום לידת המשיח

חכמת הקבלה מלמדת,  כי ביום של החורבן הכי גדול מתגלה האור הכי גדול.

ע״פ המסורת, תשעה באב הוא יום לידתו של המשיח. היום שבו ניתן להזריק כמות של אור המסוגלת לבטל מהשורש את מודעות השטן מהעולם.

משיח הוא לא אדם אשר יבוא על חמור לבן ויבשר לכולנו שהכל טוב, אלא מודעות גלובאלית אשר תיתגלה בעולם, וכולם יידעו את ההשפעה ההרסנית של הרצון לקבל לעצמו. הבחירה של הרוב  תהייה בלהתנהג כמו האור, במקום להמשיך ליצור פירוד.

מודעות זאת, תביא חופש אישי וחופש גלובאלי שיגרום לשמחה בעל העולם ( משיח אותיות ישמח).

הרב אשלג, אשר כתב את פירוש הסולם על ספר הזוהר, ומייסד מרכז הקבלה, כתב כי הדבר תלוי בהפצת חכמת הקבלה ברבים. מדוע? מפני שתפקידו של השטן זה לגרום לנו להתמקד בחיצוניות, לחפש את הסיבה לכל דבר אשר קורה לנו בחיים בחיצוניות, ואילו חכמת הקבלה מלמדת כי הכל תלוי רק במודעות של האדם. אנו רואים שכל פיתרון חיצוני מביא איתו שינוי זמני ואז כל הכאוס חוזר, גם ברמה האישית וגם ברמה הגלובאלית. מודעות של אור, היא לא דבר מובן מאליו, והיא מצריכה מאמץ והתמדה, לעומת מודעות של חושך, אשר לא צריך לעשות כלום על מנת להתחבר אליה והיא תמיד באה בחינם.

השטן ידע כי בני האדם תמיד יעדיפו את האור על פני החושך, ולכן הוא משכנע אותנו בכמה אנחנו מוגבלים אבל בסה״כ מרוצים ממי שאנחנו. אם היינו יכולים לראות מי אנחנו באמת, ואת האחריות הגדולה שכל אחד מאיתנו קיבל לפני שהוא בא לעולם, לא היה לנו זמן לחשוב מחשבות מגבילות לרגע אחד.

בתשעה באב, יש בכוחנו לסלק את האחיזה של המלאך השלילי מעלינו. ואז, כאשר לא תהייה לו לו יותר שליטה , נוכל לגלות את היהלום שבתוכנו.

מאחל לכם חודש מנחם אב מלא באור וברכות!

==

ניתן לפנות אליי לייעוץ אישי אשר יעורר בכם את הכוח להגדיל את מודעות האור בחייכם. Avner.Madar@kabbalah.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות