Connect with us

גוף ונפש

ריצת דרך לסובלים מסוכרת סוג 2

Published

on

סוכרת סוג 2היא מחלה קשה מאוד איתה נאבק רוב העולם, כולל ארה"ב • כאשר לא מטפלים ומבוקרים, המחלה עלולה לגרום לסיבוכים שעלולים להיות מסכני חיים נא להכיר את הרפואה האיורוודית

בשנת 425 ,2017 מיליון אנשים חלו בסוכרת ברחבי העולם, עליה מ-382 מיליון בשנת 2013 ומ-108 מיליון משנת 1980. באחוזים: עליה של253% .

סוכרת דרגה 2 מהווה 90% מהמקרים בעולם ובארה"ב, למעלה מ-80 מיליון סובלים ממחלה זו. רבים יותר הינם טרום-סוכרתיים וחלקם יהפכו לסוכרתיים בשנים הבאות. העליה בשיעורים במדינות מתפתחות, עוקבת אחר מגמת העיור והשינויים באורח החיים הכוללים אורח חיים הכולל פחות עבודה פיזית תובענית וצריכה מוגברת של מזונות בעלי צפיפות אנרגיה גבוהה אך חסרת ערך תזונתי.

סוכרת סוג 2 היא מחלה קשה מאוד איתה רוב העולם נאבק, כולל ארה"ב. כאשר לא מטפלים ומבוקרים, המחלה עלולה לגרום לסיבוכים שעלולים להיות מסכני חיים.

ניהול סוכרת סוג 2

למחלה כרונית זו, אין תרופה ידועה למעט מצבים מאוד ספציפיים. ניהול המחלה, מתרכז בשמירה על רמת הסוכר בדם קרוב לנורמלי. ניתן להשיג זאת בעזרת תזונה בריאה, פעילות גופנית, ירידה במשקל ושימוש בתרופות מתאימות (תרופות דרך הפה כמו גם אינסולין בסוכרת מסוג 2 .

חינוך

חינוך הוא חלק חשוב בהתמודדות עם מחלה זו והשתתפות בטיפול מביאה לפחות סיבוכים ברמות הסוכר בדם המנוהלת היטב. המטרה בטיפול בסוכר בדם צריכה להיות קרובה לרמה של 100 ו- קרוב ל- 6.5 אך לא נמוך מזה. הבעיות הבריאותיות שעשויות להאיץ את ההשפעות השליליות של סוכרת הן: עישון, כולסטרול מוגבר, השמנת יתר, לחץ דם גבוה וחוסר בפעילות גופנית קבועה. סיבוכים מסוכרת יכולים להיות חמורים, כולל חוסר תחושה באצבעות הרגליים ובבהונות, מחלות כליות ולב, מחלות עיניים, חרדות ודיכאון.

תזונה טובה ומשקל גוף תקין חשובים ביותר לניהול סוכרת.

סגנון חיים

אנשים שיש להם סוג סוכרת 2 דורשים תזונה קפדנית עם מעט פחמימות, מעט מאוד פירות וללא ממתקים. הם זקוקים לפעילות גופנית סדירה במטרה לשמור על רמות גלוקוז בדם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך בגבולות המקובלים. בהתחשב בקשר למחלות לב וכלי דם בסיכון גבוה, שינויים באורח החיים קוראים גם לבקרת יתר בלחץ הדם.

אין דפוס תזונה אחד המתאים ביותר לאנשים עם סוכרת, במיוחד לאנשים הסובלים מעודף משקל הסובלים מסוכרת סוג 2, אך כל תזונה שמשיגה ירידה במשקל, היא יעילה. סוכרת היא מחלה משנת חיים עם סיבוכים לטווח הקצר והארוך.

תרופות

תרופות המשמשות לטיפול בסוכרת מורידות את רמות הסוכר בדם. קיימת הסכמה נרחבת שכאשר אנשים עם סוכרת שומרים על בקרה הדוקה ברמת הגלוקוז (שליטה גליקמית הדוקה) הם עשויים להמנע מסיבוכים כמו מחלת כליות ובעיות עיניים.

ישנן מספר סוגי תרופות נגד סוכרת הנלקחות דרך הפה ובאמצעות זריקות אינסולין. בדרך כלל מומלץ להשתמש במטפורמין כטיפול הראשון בסוכרת מסוג 2 ויש הוכחות לכך שהיא פועלת על ידי הפחתת ייצור הגלוקוז בכבד.

המינון הינו הדרגתי. על מנת לשמור על רמת הסוכר קרובה ל-100 ומטה, מוגברים מינון האינסולין. יש לזכור שאף אחת מהתרופות הניתנות, אינה נטולת תופעות לוואי.

אך אף על פי שתרופות עשויות להפחית את רמת הסוכר בדם, חולים רבים חווים המשך רמות גלוקוז לא תקינות אפילו בזמן לקיחת התרופות.

רפואה איורוודית

ידועה גם בשם איורוודה. היא נוצרה בהודו לפני אלפי שנים כמערכת הטיפול ההוליסטית העתיקה ביותר בעולם. תרגול איורוודי מבוסס על האמונה שבריאות ורווחה תלויים באיזון הדק של הגוף, המחשבה והנפש.

הטיפולים מבוססים על תרכובות צמחיות מורכבות ומינרלים. איורוודה פירושה: ידיעה חיים ואריכות חיים.

פריצת דרך בסוכרת עם תוסף חדש

הגישה המדעית המשלבת סינרגיה בין עקרונות איורוודים קדומים ומחקר מודרני שהוא 100% ידידותי לטבעונים, ללא תופעות לוואי מזוהות, הובילה ליצירת תוסף חדש. זהו תוסף ללא מרשם וניתן להשתמש בו בשילוב עם תרופות שכבר נמצאות בשימוש. חולים ראו את רמות הגלוקוז יורדות תוך מספר ימים. התוצאות היו דרמטיות כפי שנמדדו במעקב יומי.

הניסיון שלי היה מרשים מאוד בקרב חולים רבים הלוקחים מטפורמין ואינסולין ותרופות אחרות, אך עדיין יש רמות גלוקוז גבוהות. על ידי תוספת למוצר חדש זה והתעמלות קבועה, תוך שמירה על תזונה נכונה, גילינו שרמות הגלוקוז ירדו במהירות לשיגרה, תוך ימים ספורים בלבד. חולים רבים הצליחו להפחית את רמות המטפורמין והאינסולין שלהם בהשגחת רופאם.

הפיקוח של הרופא המטפל הכרחי בהפחתת תרופות המרשם שלך. זוהי פריצת דרך בניהול סוכרת מסוג 2 והיא משנת חיים. כמוצר מאוד מצליח באירופה, הוא נכנס לארה"ב לאחרונה והפך ל-FDA Compliant .

Mike Shapow, DPT, PhD is medical director of Marina Del Rey Physical Therapy and /Gratto Rehab at http://marinadelreypt.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

איך לחסן את הנפש בימים של קושי

Published

on

פיתוח חיסון לקורונה הוא רק עניין של זמן אבל חוסן נפשי הוא יכולת שאי אפשר לקבל בזריקה אלא צריך לפתח אותו *  זו יכולת גמישה המבוססת על האופן שבו מתבוננים בעולם ועל הפעולות שכל אדם מוכן לעשות בשביל לשפר את חייו

"נו, יש כבר חיסון לקורונה?", אנחנו תוהים אחת לכמה דקות ומקווים שהתשובה חיובית. ברור לנו שחיסון יעזור לגוף שלנו להתמגן לקראת היום שבו נפגוש את הנגיף, ושאחר כך נוכל להמשיך בחיינו כרגיל. אבל מה עם מחוללי מחלות אחרים כמו חוסר ודאות, דאגות כלכליות או שינוי של השגרה ברגע אחד? מתי ימציאו המעבדות החכמות גם חיסון לנפש שלנו? זו שאלה טובה, אבל נראה שבמקרה של החיסון הזה העבודה היא עלינו, כל אחד והחיסון שלו.

אז יש או אין לכם חוסן נפשי? האמת, אין בדיקת דם שתבדוק וגם לא בדיקת נשיפה. חוסן נפשי הוא היכולת שלנו לקום אחרי טלטלה עם מינימום צלקות, להסתגל לשינויים שקורים כרעם ביום בהיר (מי אמר קורונה?). את היכולת הזאת להסתגל לא תוכלו לחזות מראש, אלא תגלו אותה רק כשחייכם יתגלגלו ופתאום תיתקלו בקושי, בשינוי חד או במשבר.

היופי הוא שחוסן נפשי, בניגוד לצבע העיניים או הגובה שלכם, אינו מולד. זו יכולת גמישה שאפשר לאמן ולפתח. היא כוללת את המשקפיים שדרכם אנחנו מביטים בעולם, אבל גם את הפעולות שאנחנו מוכנים לעשות בשביל לשנות את חיינו. 

נקפוץ רגע להוואי של שנת 1989. אמי ורנר, פסיכולוגית התפתחותית, עורכת שם מחקר אורך שנמשך לא פחות מ-32 שנים. ורנר עקבה אחר 698 ילדים מהרגע שנולדו ועד לשנות ה-30 לחייהם, ורשמה לעצמה כל גורם לחץ שאליו נחשפו – סטרס שחוותה האם במהלך ההיריון, עוני, בעיות במשפחה ועוד. שני שלישים ממאות הילדים שלקחו חלק במעקב הצמוד הגיעו מרקע שהיה בבסיסו די יציב, מצליח ומאושר ושליש נוסף קיבל את הכותרת "אוכלוסייה בסיכון", ובהם נתמקד.

כשאנחנו שומעים על נוער בסיכון אנחנו מדמיינים את הפרחח שיושב על הגדר עם סיגריה, או הנערה שמצאה את עצמה בהיריון בגיל 15. זה בדיוק מה שעלה בגורלם של שני שלישים מתוך אלו שהוגדרו כאוכלוסייה בסיכון: כבר בגיל צעיר הם פיתחו בעיות התנהגות, התנהגות עבריינית, סבלו מבעיות נפשיות או הריונות בלתי מתוכננים. אבל היה שם עוד שליש שיצר מציאות אחרת. למרות ההגדרה שלהם כמצויים בסיכון, הם הפכו לצעירים מסוגלים, בטוחים ומסודרים. הצעירים האלה טיפחו מערכות יחסים טובות ורשמו הישגים מקצועיים מרשימים. הם ניצלו הזדמנויות טובות שהחיים העניקו להם, ובמילים אחרות היו בעלי חוסן נפשי.

ורנר בחנה את המשתתפים האלה, והצליחה להניח אצבע על כמה מהמרכיבים שהיו יכולים לנבא חוסן נפשי. אחדים מהם היו עניין של מזל, למשל אם היתה ברקע דמות תומכת כמו הורה, מורה מחנך, הגננת או אפילו השכן.

רכיבים אחרים היו פסיכולוגיים ובכך רמזו עד כמה השליטה בידינו: נמצא שהחסינים שבחבורה היו בעלי מוקד שליטה פנימי ואוטונומיה מלאה. חייהם לא היו קלים, אבל הם בכל זאת העזו לנסות ולהסתכן גם בחוויות חדשות. הם שמרו על יחסים טובים עם אחרים, ויצרו את חייהם במו ידיהם. אלה הדברים שוורנר מצאה שהם מחסנים את הנפש:

1. מערכות יחסים: האם יש אדם קרוב, לפחות אחד, שאפשר להישען עליו ולהיעזר בו בימי הקושי? זהו האדם שאפשר לשתף אותו בדברים שעוברים עלינו ושיקבל אותנו ללא שיפוטיות או ביקורת.

2. משמעות: אין עבודה, אין פרנסה, קשה, קשה. ולצד זה, האם בתוך השגרה שנעה בין שעות צפייה בלתי מוגבלות בנטפליקס לבין הפרדת כוחות בין הילדים אנחנו עדיין יכולים למצוא סיבה טובה לקום בבוקר?

3. מסוגלות עצמית: כן, העולם השתגע, בחוץ מפחיד ואין שליטה. אבל האם בפנים -בתוכי, בבית, בסביבה שלי – האם יש תחושה שאני שולטת במרחב שלי?

4. גמישות מחשבתית: באופן טבעי, אנחנו נוטים להאמין למחשבות שלנו, אבל האם יש לנו גם את היכולת לעשות רגע זום אאוט, להיות כמו צופה מהצד שמביט על המחשבות ולשאול "האומנם"? האם יש אפשרות אחרת?

5. נוכחות: להיות בכאן ועכשיו, ולקבל אותו כפי שהוא, גם אם ממש לא בחרנו בו. האם נצליח לחוות את החיים בהווה, בזמן ובאופן שבו הם קורים בפועל?

6. אופטימיות ורגש חיובי: האם לצד כל הקושי, אני רואה גם את הטוב? מצליחה ליהנות ממנו? תמיד יש לפחות דבר אחד שעובד, משהו מצחיק, יפה, או אהוב. עד כמה אתם מצליחים לחוות גם אותו?

היכן אתם ביחס לפיתוח החיסון האישי שלכם? הנה מחשבה נחמדה להיאחז בה: אולי נוכל למצוא עונג קטן בניסיון לנהל משבר ולראות את עצמנו קמים אחרי שנפלנו, מפני שכך בדיוק נצליח לחסן את הנפש ולעזור לעצמנו להתמודד עם קשיים אחרים בעתיד.

לראות את הטוב גם בתוך הקושי

דרך אילו משקפיים אתם מביטים בעולם? אולי שחורים, או לפחות ורודים כהים. כהים מאוד. זו לא אשמתכם, אלא רק הטיית השליליות שטבועה בנו משחר הימים. The Negativity Bias. וההטיה הזאת גורמת לכם לשים לב רק לכל מה שעלול להשתבש (נניח שהאלכוג'ל ייגמר), לדברים המסוכנים (הוא התעטש!), למה שלא עובד (למה פרצו מהומות האלה בנוסף לכל?!) או פשוט מרגיז. דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הראה את המנגנון הזה במחקריו שבהם מצא שאנחנו שונאים להפסיד פי שניים עד ארבעה יותר משאנחנו אוהבים להרוויח.

הטיית השליליות הגנה על בני האדם שנים רבות. כשאבות אבותינו ליקטו פטריות ביער הגישה הזו היתה מוצדקת: לאדם עדיף היה להניח שקוברה ארסית מחכה על העץ, או להעביר מהר שמועה על הקניבל שהחליט לקפוץ לביקור. אבל לאט לאט הגישה הזו התחילה לגרום יותר נזק מתועלת והיום, כשהעולם בטוח הרבה יותר, השליליות בעיקר מובילה אותנו למרוט שערות בתסכול, מורידה את סף העצבים, ולמען האמת גורמת לנו לראות את העולם באופן צר למדי.

הרי החיים שלנו מורכבים גם מדברים אחרים, אז איפה הרגעים ההם עם הצחוק, והיופי, והטם הנפלא? למה הם לא נרשמים בזיכרון? קשה לראות אותם מבעד לשחור. הם מגיחים לרגע ואז נעלמים, כמו מכוניות חולפות בנתיב השמאלי. אנחנו נשארים עם הבעיות הקיימות, הדאגות מהעתיד והאנשים המרגיזים.

אבל לא הכול רע. תמיד יש משהו שכן עובד. לפחות אחד, גם אם הוא קטן, אפילו עכשיו בימי הקורונה. האתגר שלנו הוא להצליח להבחין בו מעבר ללכלוך שעל העדשה. נסו למצוא אותו ממש עכשיו – מה כן טוב היום?

לעצירה הזאת, שנעשתה כדי להעריך את הטוב שכבר נמצא ממש מתחת לאף, יש שם. קוראים לה הכרת תודה, והיא מותחת קו ברור בין האנשים החסינים והמאושרים יותר לבין האנשים שאינם כאלה.

איך זה עובד? השאלות שאנחנו שואלים מעצבות את התשובות שנמצא. כשנשאל "מה היה טוב היום?", המוח שלנו יתחיל לחפש את הדברים הטובים שקרו, וגם ימצא. נשים לב לכל הדברים היפים שחלפו סתם כך, כלומר נראה את מה שיש לנו. פתאום יתרחש הקסם – נרגיש כאילו קורים יותר דברים טובים בחיים שלנו, בעוד שרק ניקינו קצת את המשקפיים.

נסו את זה, מה יש להפסיד? התבוננו ביום רגיל שעבר עליכם בתקופה האחרונה ושאלו את עצמכם אילו רגעים טובים יש בו, האם קיבלתם חיבוק מאדם אהוב? היה לכם יותר זמן להתפנק במיטה? הנסיעה לעבודה היתה קצרה יותר מכיוון שאין פקקים? נהדר!

פנו לעצמכם זמן להתרפק, לכמה רגעים, על כל מה ש"כן". הדברים שהם "לא" יישארו כמו שהם, ולא יברחו לשום מקום. מי יודע, אולי נצליח לאמץ פרספקטיבה רחבה יותר שבעזרתה נראה לא רק נגיפים וקושי אלא גם אנשים מושיטים יד (או מרפק) לעזרה. נראה לא רק הגבלות, אלא גם מנוחות ולא רק מתים, אלא גם אנשים שמתחילים סוף סוף לחיות. תמיד יש משהו טוב אחד לפחות.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות