רוקדת עם כוכבים - שבוע ישראלי
Connect with us

Featured

רוקדת עם כוכבים

Published

on

סיון לוי החלה את קריירת הריקוד שלה בלהקת ריקודי העם של כרמיאל • אחרי הצבא טסה לניו יורק והשתלבה בקליפים ובהופעות של ביונסה, מלומה, ג׳סטין ביבר וריאנה • עכשיו היא בהוליווד, משתפת פעולה עם לארי קינג ומתכננת את כיבוש היעד הבא • חשיפה

מאת: מיכה קינן

אנחנו מסבים בגינת קפה מפורכסת בבוורלי הילס: נרד וכרכום, קנה וקינמון, עם כל-עצי לבונה; מור ומעיין גנים, באר מים חיים; כאילו זורמים מן-לבנון. ובתוך כל הפכפוך החרישי הזה אני מפעיל את הרשמקול הזעיר שבולע כל הברה מפיה של סיון לוי היפה.

דבר ראשון שאתה רואה זה תלתלים, המון המוני תלתלים של זהב. אחרי זה עיניים הכי חיוכיות ויפות ופנים הכי מתוקים ובכלל זה מה שאתה מדמיין שאתה אומר בראש את השם סיון. אחר כך אתה שומע דברי חכמה והגות שיוצאות מהשפתיים המחוטבות הנהדרות כחוט השני, ובין מילה למילה נופת צופים ושם נחשפות שיניים צחורות שניר וחרמון. הנה זה בא:

ספרי לי על ההתחלה של סיון לוי.

סיון: ״נולדתי בעפולה ואחר כך הוריי עברו לכרמיאל, תודה לאל, הבחירה הכי טובה שאימא שלי עשתה, אתה יודע… פסטיבל המחולות וריקודי העם של כרמיאל, זה היה פתאום הייעוד והאור שלי בחיים. הייתי רק בת שמונה וכבר חוללתי על בימות העיר. בגיל 12 הזמינו אתי לרקוד בלהקה הייצוגית של העיר כרמיאל. שם חשתי נכון ואמיתי, הרגשתי את האושר והמימוש העצמי שלי. יכולתי להיות בחזרות גם 12 שעות, זו הייתה ׳הסבבה׳ הכי גדולה שלי. אהבתי את זה וזה היה החמצן שלי.

״נסענו להופיע בכל העולם, באירופה הופעתי כמעט בכל ארץ ואחר כך גם הגענו לאמריקה. בשלב הבא חתמנו הסכם עם חברת ״ישקר״ של סטף ורטהיימר והיום של וורן באפט). רקדנו לקדם את המוצרים של החברה. היינו טסים במטוס פרטי. החברות כל כך אהבו מאותנו וביקשו שנבוא שוב ושוב ונופיע בפני עובדי החברה וההנהלה. ״במשך השירות הצבאי הופעתי בכמה מחזות זמר ורקדתי לפרנסתי הופעתי עם הרבה זמרים וזמרות בארץ. הגעתי לשלב נוסף של מיצוי האפשרויות וכיבוש שיאים. באחד מהסיורים הגענו לגרמניה ונדלקתי על השיר האלמותי של פרנק סינטרה ׳ניו יורק ניו יורק׳… אז החלטתי שזה השיא הבא שלי שעלי לכובשו. אחרי השחרור מצה״ל החלטתי ללמוד ולרקוד בניו יורק״.

ההורים תמכו במהלך הזה?

״ההורים היו לצידי ותמכו בי מאוד. אמא שלי הייתה יותר נלהבת, ואפילו דירבנה אותי להצלחה. אבא לא האמין שלעשות כסף מאמנות זה אפשרי ׳נו באמת מתי תתחילי לעשות משהו רציני״ הוא היה אומר. עכשיו זה מאוד שונה. אבא שלי מאוד תומך ומתעניין ואפילו אוהב שהקשבתי לאמת שלי.

״יש לי עוד שתי אחים מדהימים בישראל, מוטי ויוסי, שאני מאוד אוהבת ומתגעגעת אליהם. אני מבקרת בארץ לפחות פעמיים בשנה בחגים ולפעמים יותר אני מאוד רוצה להביא את כולם לביקור אבל אמא שלי ממש לא מחבבת את עניין הטיסות״.

אני מביט בקורות החיים שלך ורואה המון הופעות ריקוד באמריקה ועוד הפתעות.

״נכון, מאחורי כל הנפש החופשית שלי אחרי הרבה מאוד עבודה אני חייבת גם להתפרנס. יש לי מזל שאני עושה משהו שאני אוהבת וזאת הדרך שלי להאמין שהחיים הם כמו סוג של חופשה שאנחנו עושים משהו אנחנו אוהבים זה לא מרגיש כמו עבודה. עבודות הריקוד שלי בדרך כלל שקשורות עם פרסומות בטלוויזיה האמריקאית. אבל גם עשיתי המון הופעות בסדרות טלוויזיה כולל תחרויות כישרונות כמו ׳אמריקה גוט טלנט׳ והופעות חיות עם ביונסה, מלומה ורומיאו סנטוס ב׳מדיסון סקוור גרדן.׳ פרנסה טובה נוספת היא בווידאו מוזיקליים, שם רקדתי בעשרות הפקות כולל עם ג׳סטין ביבר וריאנה. השנה אני עובדת גם על סרטים חדשים וגולת הכותרת כרגע היא חברה חדשה עם שותפי העסקי ברוס ועם לארי קינג בשם ׳ויז׳ן טו ריאליטי׳. אנחנו עובדים על כמה פרויקטים שם אני מפיקה ומארחת.

איך את מקבלת את כל ההחלטות החשובות בחיים?

סיון: ״הדבר העקרי שאני מתמקדת בו הוא הרגש. אני מתרכזת באבא, נותנת לו את השיקולים שלי ושואלת את עצמי האם אבא היה חושב ככה או אחרת, האם היה גאה בי לגבי ההחלטה, ובסוף איך היה רואה את הדברים אם למשל יציעו לי להצטלם לסרט בעירום. אני בטוחה שהיה מתחלחל לנוכח המחשבה. הוא שייך לדור אחר, יותר טוב״.

מה את חושבת על דור המילניום?

סיון:״ הדור שלנו מתחיל לגעת באור. צריכה אמנם להיות יותר מודעות, אבל אנחנו עדיין חיים יותר את ״הבחוץ״ ולא את מה שקורה באמת ״בפנים״. בהחלט לקחתי את הזמן לעשות עבודה על האני הפנימי שלי. העבודה על האמת – ׳מה עושה את סיון מאושרת׳?!?״ אנחנו נולדים למערכת שמכתיבה לנו מה אנחנו צריכים להיות, ובכך הופכים ל׳קורבנות חברה׳. אנחנו מתכסים בקליפות שאומרות לנו מה לעשות מי אנחנו בכלל ואפילו באיך להיות. אחר כך אנחנו מתאמצים להוריד את כל הכיסוי הזה ורוצים להיות מי שאנחנו באמת ולהיות בהווייה ובתחומים שעושים אותנו מאושרים באמת״.

מה המוטו הנפשי שלך?

״הפוטנציאל המרבי שלנו משתרע מחוץ לתחום הנוחות שלנו אנחנו אוהבים מאוד את מה שנוח לנו… כשאתה עושה דברים מחוץ למרחב הבטוח שלך, פתאום הכל נראה שונה.

״לפעמים קסום ולפעמים מאיים, אבל שם הפוטנציאל המקסימלי והאמיתי שלנו מונח.המחשבות שלי יוצרות את המציאות הפרטית שלי. תודה לאל על צורת החשיבה ונקודת המבט שלי לחיים״.

יש לך חלומות ורעיונות אחרים חוץ ממה שאת עושה כבר היום?

״תמיד יהיו לנו עוד חלומות ורעיונות לגדול ולהתממש וזה חשוב מאוד להקשיב להם. הדבר שמאוד חשוב לי בפרויקטים שבהם אני יוצרת זה המסר כל דבר במותג שאני נוגעת בו ויוצרת צריך לתמוך בשיפור האנושות… בזה שגרמתי לאנשים לחשוב או לראות את הדברים מנקודת מבט אחרת זו מבחינתי ההצלחה!

״אני מתכננת להפיק סדנא להעצמה והגשמה עצמית לנשים בלוס אנג׳לס בעבר הייתי שותפה בסדנא שנקראת ׳דינמיקה עצמית׳.הסדנה נתנה לי ארגז כלים להתמודד עם החיים ועם קשיים מסוגים שונים בדרך וכן בתחילתה היו לו מעטים. הפרספקטיבה והסתכלות על החיים ממקום של חופש על כל הסיטואציה ולא פחד פתח לי הרבה מאוד דלתות הצלחתי מאוד וכן השגתי את המטרות שהצבתי לעצמי, אבל הגעתי לשיא וחיפשתי לעשות דברים נוספים וכך קיבלתי את החלטה בעצם לעבור ללוס אנג׳לס לפני כמה שנים״.

את תחרותית באופייך?

״אני בתחרות סמויה ואמיתית כל החיים, להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי! אני מאמינה שבמיוחד במקצוע שבחרתי להתנהל בו, הדרך שהחברה רואה את המילה תחרות זה ״אני נגד אדם אחר״. האמת היא שאני לא אוכל להיות מישהי אחרת אלא רק מי שאני. אני גם לא רוצה להיות אף אחת אחרת. זה מה שהוביל אותי להבין ולהאמין שהבנות מסביבי אם זה בריקוד, או במשחק אם זה בדוגמנות או שירה הן יכולות להוות לי השראה בלבד. וזוהי הסיבה שאני מזמינה את החברות שלי לאודישנים. תמיד האמנתי שמה ששלי נשאר שלי ולא חששתי כלל. בסופו של דבר, אהבה עצמית והורדת הקליפות מאפשרת מקום להשראה, גדילה, שיתוף וכמובן הרמוניה.

היו לך שיחות נפש עם חברות או חברים בהם גילית על עצמך דברים חדשים?

סיון: ״חוץ מהסדנה בניו יורק שנתנה לי את ארגז הכלים הנפשי ופתאום הכול התחבר לי ונהיתה לי הארה כזאת. זה ליווה אותי בכל פסגה חדשה שרציתי לעלות עליה. גיליתי את התודעה והמודעות שלי וההחלטות שאני מקבלת בחיים ובעצם שאני מוצר של ההורים והחברים שלי וכמה שזה השפיע עלי ולא הייתי מודעת לזה. יותר מאוחר גם למדתי ב-NLP ״תכנות השפה הנורולוגית״).

״הבנתי שמגיל אחת ועד שבע אנחנו מקבלים החלטות תת תודעתיות שאחר כך מנחות אותנו בחיים. זה לא כך מדויק. אספר לך סיפור אישי שקרה לי. הייתי אצל תרפיסטית שלמדה איתי דמיון מודרך. עבדנו על רגשות אשמה פחד וכעסים מודחקים. אמרתי לה שאין לי בכלל רגשי אשמה והיא אמרה לי ׳בוא נראה׳. שחזרנו להתחלה ודיברנו על הלידה אמרתי לה שאני מרגישה שבזמן הלידה גרמתי לאימא שלי כאב גדול ואני מרגישה אשמה לגבי זה. היא שואלת מי היה בחדר ואני אומרת שאני רואה את סבתא שלי ז״ל.

״נסעתי לארץ ואמרתי לאימא שלי בואי נדבר על משהו שאף פעם לא דיברנו עליו. על הלידה שלי. אז היא אומרת ׳הלידה שלך הייתה הלידה הכי קשה שהייתה לי אבל כשחיבקתי אותך אחר כך האהבה שהרגשתי אליך חיפתה והקטינה את הכאבים שהיו לי. כל כך אהבתי אותך שלא רציתי לתת לאחיות לקחת אותך לחדר התינוקות׳. ואז אני שואלת, מי עוד היה בחדר והיא אומרת – ׳סבתא ז״ל׳. מדהים לא?

לסיכום חברי לי את כל הנקודות שמנחות אותך בחיים.

״מה שמנחה אותי היום בחיי הפרטיים והמקצועיים זה האמביציה והדחף לשלב הבא. אחרי שהייתי בניו יורק הייתה לי הצלחה גדולה, חתמתי הסכם עם סוכנות שחקניות ודוגמניות שייצגה אותי, היה לי מנהל אישי, הוצאתי אזרחות אמריקאית, נפתחו לי המון דלתות והשמיים האירו לי פנים. רקדתי עם כל המפורסמים כולל מלומה ווויז קליפה. אחרי כל ההופעות הנהדרות וההישגים החלטתי לעבור ללוס אנג׳לס ולהתחיל מחדש רק כדי לפרוץ קדימה ולהתחיל משהו חדש לגמרי. המונוטוני הזה גומר על הנשמה שלי, מה קרה לפרפרים בבטן? אני צריכה משהו חדש לגמרי מעבר לריקוד אלא מוזיקה ממש, משחק ממש. הגעתי הנה להוליווד, וזוהי כרגע התפנית שלי. לאן שאני מכוונת לשם אני מגיעה״.

Featured

עוצמה וחמלה מול מציאות לא פשוטה

Published

on

מתכוננים לקראת הגאלה של ״גדולים מהחיים״ ב- 28 באוקטובר בבוורלי הילס – גורי אלפי יבדר וינחה, נטע ברזילי תשיר ותקפיץ, יעל האטפילד, בתם של מירית ויוסי רבינוביץ׳, תסביר ותרגש כל הרווחים קודש לילדים חולי סרטן בישראל – המכירה בעיצומה – רוצו לקנות כרטיסים!

ילדי טיול החלומות עם מתנדבי העמותה המקומיים בערב הגאלה

מאת: אלעד מסורי // צילום: אברהם יוסף פל

עמותת ׳גדולים מהחיים׳ מתמרקת לקראת הגאלה השנתית בה יציינו 15 שנים להקמתה בלוס אנג׳לס. האירוע יתקיים ב-28 באוקטובר ב-BEVERLY HILTON ויהיה משופע בשורה של כוכבים מישראל, קבוצת ילדים גדולה מהארץ, הגרלת רכב טסלה חדש ועוד המון הפתעות.

׳גדולים מהחיים׳, שכבר מזמן מיצבה את עצמה כאחת העמותות החשובות בעיר המלאכים, עורכת בכל שנה טיול חלומות לילדים מישראל הנאבקים במחלת הסרטן, ללא הבדל עדה, גזע או דת. הטיול הוא פרוייקט לוגיסטי רחב היקף שכולל הטסת הילדים מישראל עם צוות מקצועי של רופאים, אחיות ומדריכים. נערים, נערות ומבוגרים מהקהילה הישראלית באל.איי. מלווים אותם, ועוזרים להם לכל אורך הטיול. בין היתר נהנים הילדים מביקור בכל הפארקים וגני השעשועים, טיסות במסוקים, הפלגה על יאכטה, רייזרים בחולות, ארוחות במסעדות, ביקור במשחק NBA של הקליפרס ועוד. השנה העמותה שברה שיא כשהביאה לא פחות מ- 45ילדים לטיול החלומות.

לגאלה הנוכחית נבחר מנחה מוכשר ומפורסם בדמותו של כוכב הבידור גורי אלפי, שיוביל את הערב בשנינות ובחוש ההומור הכל-כך ידועים שלו. אלפי, שמוכר לנו עוד מימי הצמד המצליח ׳אסי וגורי׳ (עם אסי כהן), הוא אחד הבדרנים המובילים בישראל. באמתחתו הצלחות רבות בעולם התיאטרון והקולנוע, וככוכב בתוכנית הבידור הסאטירית ׳מצב האומה׳ (שהפכה בהמשך ל׳גב האומה׳) וזכתה בפרס האקדמיה לטלויזיה לשנת 2017. אלפי נבחר גם להנחות את טקס פרסי אופיר ה-27, ורק השנה סיים את תוכנית האירוח הקומית המצליחה שלו ׳היום בלילה עם גורי אלפי׳ שזכתה לביקורות מצויינות. אין ספק שזה הולך להיות ערב גאלה מבדר, שנון ומרגש כאחד.

בגאלה תופיע גם כוכבת שעשתה הרבה כותרות השנה הלא היא זוכת האירוויזיון נטע ברזילי, שכבשה את אירופה בסערה עם הלהיט TOY ושמה את ישראל על מפת המוזיקה העולמית לאחר בצורת של 20 שנה (מאז זכייתה של דנה אינטרנשיונל עם ״דיווה״).

ברזילי, ללא ספק אחת הזמרות הישראליות העסוקות ביותר, צפויה לכבוש את הבמה לא רק עם להיטה הגדול, אלא עם שירים וגירסאות כיסוי מיוחדות אליהם נחשפנו במהלך המסע שהוביל לזכייתה בתוכנית ׳הכוכב הבא לאירוויזיון׳.

יאיר גבריאלי ורן יניב פוגשים ילדים מטיול החלומות בעת ביקור במחנה הקיץ של העמותה, שאותו מימנה קהילת לוס אנג׳לס

אם ביקשנו זמרת גדולה מהחיים – ברזילי מתאימה ביג טיים. בראיונות רבים לכלי התקשורת ברזילי חשפה את ילדותה הלא פשוטה וסיפרה על התאכזרות וניכור של ילדים רבים כלפיה, שלעגו לה ולמשקלה. כאשר השתתפה בתוכנית ׳הכוכב הבא לאריווזיון׳ סיפרה שמעולם לא חשבה שתזכה, ושהיא שם רק בשביל הקרויוז. ״אני כל כך מאושרת, תודה שבחרתם שונה, אחר, שהסכמתם לקבל מגוון… בשנה הבאה בירושלים״, אמרה ברזילי מעל במת גמר האירוויזיון בפורטוגל לאחר זכייתה, בעודה מנופפת בפרס. אז לירושלים האירוויזיון לא יגיע, אלא לתל-אביב, אך ברזילי תגיע לאל.איי. להופעה ראשונה שלה על אדמת ארצות הברית – ואנחנו כבר לא יכולים לחכות.

הצלחות גדולות, סיפורים עצובים

רקפת אהרן, אחת ממייסדות העמותה באל.איי, סיפרה לי איך הכל התחיל. אהרן, במקור ילידת קיבוץ גינוסר, איבדה בעצמה את אימה למחלת הסרטן. כשהגיעה לקיבוץ להלוויה גילתה שאביה לא הסכים להישאר לגור בבית המשפחתי. רקפת: ״במקומנו נכנסה לגור שם משפחה עם ילדה מקסימה בשם שירלי שמואלי. שירלי הייתה מחוברת ל׳גדולים מהחיים׳ בישראל והייתה מאוד פעילה שם. לצערנו, בגיל 13 היא נפטרה. הוריה ביקשו מאריה בעלי וממני לעשות אירוע בלוס אנג׳לס עבור העמותה, לעזור להם לאסוף כספים באמריקה. אני לא יודעת להגיד לא, ולמרות שזה יצא בדיוק בהלואין וגם התחיל החורף הפקנו מסיבה, והגיעו 200 איש. בסוף הערב היו 60 אלף דולר בקופסת התרומות שהיצבנו.

למחרת התקשרו אנשים ואמרו: ׳רקפת, אם את מקימה עמותה, אנחנו מצטרפים׳. באירוע הזה גם היכרתי את יאיר גבריאלי ובן זוגו רן יניב. ככה הקמנו את ‘גדולים מהחיים משפחת לוס אנג׳לס׳. זה היה לפני 15 שנה, ומאז אנחנו רק גדלים. ניהלתי את העמותה בשנתיים הראשונות, והיום אני מסייעת בכל מה שצריך. יאיר גבריאלי הוא הנשיא, היו״ר הוא ערי קרוך, ואנחנו קבוצה חזקה עם אנשים טובים שזכינו לעשות דברים משמעותיים. כמו שאתה רואה, ׳גדולים מהחיים׳ זו עמותה שהקהילה למעשה בחרה אותה״.

בחמש עשרה השנים הללו חוו מתנדבי העמותה הצלחות גדולות אבל גם סיפורים עצובים על פרידה מילדים שהיו חלק ממשפחת ׳גדולים מהחיים׳. רקפת: ״המון רגשות מעורבים כאן, רגע אחד אתה עוזר בדברים מאוד גדולים, ואז ברגע אחר אתה מרגיש חסר אונים מול ההשלכות של המחלה, מפני שלא בכל המקרים יש סוף טוב.

״אנחנו מאוד מודים לקהילה המדהימה בלוס אנג׳לס שעוזרת המון ותמיד עם רצון מטורף לתת. כולם שותפים להרגשה הזו שכשאתה נותן אתה גם מקבל בחזרה.״

רקפת אהרן נואמת בערב הגאלה

רקפת משתפת בסיפור המדהים של זוג מהקהילה שלנו, מירית ויוסי רבינוביץ׳: ״מירית ויוסי עוזרים ותומכים ב׳גדולים מהחיים׳ מתחילת הדרך. היו להם מפגשים מאוד כואבים עם המחלה – מירית בעצמה החלימה מסרטן והיא גם איבדה את אחיה למחלה, ולצערנו לפני שנה הנכדה שלה נפטרה מסרטן. השנה אנחנו נכבד אותם, ובתם יעל תבוא לספר בגאלה על כוח וגישה מיוחדת בתוך מציאות לא פשוטה״.

מתאהבים בילדים מחדש

נשיא העמותה, יאיר גבריאלי מקיבוץ דברת, מספר שחגיגות 15 שנה זה לא דבר מובן מאליו עבורו: ״זו נקודת ציון מכובדת. על פי הסטטיסטיקה, עמותות נסגרות בממוצע אחרי חמש שנים – ואנחנו לעומת זאת רק גדלים כל הזמן; ויש כל כך הרבה עבודה. בגאלה אנחנו נסקור את מה שעשינו עד היום. נציג קודם כל את הילדים; המגמה היא לשתף אותם כמה שיותר: הם יעלו לבמה ויספרו חוויות אישיות.

"גורי אלפי יופיע בהתנדבות מלאה לגמרי, והוא גם עוזר לנו בכתיבה של טקסטים. הוא כולו נשמה ואנחנו שמחים מאוד שהוא איתנו בערב הזה״.

מרשים לראות כיצד אנשי העמותה לוקחים הכל באופן אישי. הם מגלים יחס חם ואוהב לילדים וחושפים בפני את הקשר המיוחד עימם. נראה כאילו הם פשוט מתאהבים בילדים כל פעם מחדש. גבריאלי: ״אנחנו מנסים לעשות שיהיה כמה שיותר טוב לילדים האמיצים הללו, להאריך את החיים שלהם ולשפר את איכותם. זה קשה, כי צריך גם להתמודד עם אובדן. כשבן זוגי רן ואני נוסעים לארץ לבקר את בתי, קרובים וחברים, אנחנו תמיד נפגשים גם עם ילדים מטיולי החלומות ומשפחותיהם, ומתעניינים. הקשר שלנו איתם לא נגמר בטיול כאן באל.איי. אנחנו שומרים על קשר קבוע דרך הרשתות החברתיות והטלפון עם ילדים ומשפחות, ומבקרים אותם בישראל. זה משהו שמאוד חשוב לנו.

"הילדים שנלחמים במחלה עוברים המון דברים קשים, אבל כשהם באים לכאן לטיול החלומות הם שוכחים מהכל. מדהים לראות שאין בהם שום פחד. הם הולכים למג׳יק מאונטן, עושים את הרכבת הכי מפחידה וחוזרים מיד לעוד סיבוב. הם רוצים להתרגש שוב מההתחלה. הילדים המופלאים האלו תמיד מספרים בדיחות וצוחקים; שמחת החיים שלהם זה משהו שלא ייאמן״.

גבריאלי מספר על הרחבת הפעילות של העמותה מעבר לטיול הגדול בכל שנה. במשך השנים הם השקיעו בהקמת מעבדה להתאמה גנטית וטיפולים
בבית החולים תל השומר, וחדרי מנוחה ומשחק בבתי החולים איכילוב, תל השומר ורמב״ם. הם מסייעים ברכישת תרופות, ציוד וטיפולים שאינם כלולים בסל התרופות של ביטוח הבריאות בארץ. מתוך ההבנה שלכל ילד חולה סרטן יש משפחה שסובלת יחד איתו, הם שולחים את המשפחות לנופש באילת, ומימנו שכר לעובד סוציאלי.

היושב ראש ערי קרוך מדבר אל קהל התורמים

ברוב המקרים הילדים החולים לא יכולים להמשיך ללכת לגן או לבית ספר רגילים, לא רק בתקופת המחלה אלא גם לאחר מכן, מפני שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת מאוד. ׳גדולים מהחיים׳ גאים מאוד בבניית ׳גן החלומות׳ אלו הם גני ילדים סטריליים ומיוחדים שעונים על צרכיהם של הילדים החולים והמשתקמים. גבריאלי: ״לפני מספר ימים נחתם חוזה להקמת גן החלומות השני בבאר-שבע, ועכשיו נתחיל לבנות אותו. יש כבר גן אחד כזה בכפר אז״ר על-יד תל השומר, הפועל מזה ארבע שנים. הגנים האלה הם היחידים מסוגם בעולם, והם מושכים מבקרים מארצות שונות הבאים ללמוד איך להקים ולנהל גן כזה.

גבריאלי: ״עד היום אירחנו כאן למעלה מ-440 ילדים. לצערנו העמוק לא כולם ניצחו את המחלה אבל, מצד שני, יש לנו כבר עשרות רבות של ׳בוגרים׳ ששירתו בצבא, סיימו תארים אקדמאיים, התחתנו ואף הולידו ילדים. האתגר שלנו הוא לעזור לילדים בכל התחומים: בחדרי טיפולים, בתרופות, במחנות קיץ ובמימון סיוע כמה שאפשר. החלום – אם אתה שואל אותי – הוא שימצאו תרופה למחלה הזאת, שלא יהיו ילדים חולים ושלא יהיה צורך בעמותה שלנו יותר״.

פרטים על תרומות ועל הגאלה ניתן לקבל במשרדי העמותה בטלפון 818-887-7640.
כרטיסים לערב הגאלה או להגרלת מכונית הטסלה3 ניתן לרכוש באתר העמותה: http://bit.ly/LTL_Gala

המשך לקרוא

Featured

הטסט של מירי מסיקה

Published

on

הזמרת המוערכת ושופטת הריאלטי הטלוויזיוני הלוהט בישראל קפצה להופעה אינטימית ומרגשת בבל אייר –  המראות והקולות

מאת: אלעד מסורי צילומים: אדוה ריקלין

עונת ההופעות של אחרי החגים נפתחה בלוס אנג'לס הישראלית בסערה ביום חמישי האחרון: מירי מסיקה, מי שנחשבת לאחת הזמרות המצליחות בישראל, הגיעה להופעה מיוחדת ב'אמריקן ג׳ואיש יוניברסיטי' בבל אייר. המפיקה שני לאובר הטיסה את מסיקה לסיבוב אמריקאי של ארבע הופעות בניו יורק, מיאמי, פאלו אלטו ולהופעה בלוס אנג׳לס שהוכרזה כסולד אאוט, הבטיחה וקיימה בגדול.

אולם הגינדי אודיטוריום התמלא בישראלים רבים שהגיעו מכל רחבי הוואלי, העיר וחלקם אפילו מסן דייגו השכנה כדי לצפות בדיווה הישראלית. מסיקה עלתה לבמה בתשע בערב, לבושה בשמלה שחורה עם מוטיבים לבנים, קצרצרה וסקסית והשתעשעה עם הקהל: ״וואיי היא ממש נמתחת השמלה הזו, אתם שם בשורה הראשונה, שלא תיראו לי״…

היא פתחה בשיר ״אישה חרסינה״ עם המילים הנפלאות של נעם חורב: ״אישה מחרסינה, שומרת מרחק, מנותקת רגשית, שפיזרה הרבה שקרים, אבל לא את השיער" (את השיר, אגב, הפיקו הצמד גיא ויהל שיגיעו אלינו גם הם במהלך חודש נובמבר הקרוב). משם המשיכה לשיר הראשון שהוציאה אי פעם לרדיו – ״טיפה טיפה״, שהיה ההימנון באמצע שנות האלפיים לכל בחורה שהשתקמה מלב שבור.

מסיקה הגיעה מלווה בחמישה נגנים, עליהם ניצח המפיק המוזיקלי ובעלה אורי זך (קלידים, הקשה ודרבוקה). בעשר השנים האחרונות נראה שמסיקה השיגה כל תואר אפשרי במוזיקה הישראלית, נבחרה לזמרת השנה פעמים רבות ואלבומיה הגיעו למעמד של זהב ופלטינה. מסיקה היא לא רק זמרת; בנוסף ללמודי המוזיקה ברימון היא גם למדה משחק ומנהלת קריירה מרשימה על בימות התאטרון בישראל במחזות זמר כמו ״חתונה הדמים״, ״ליל האיגואנה״ ובשנים האחרונות גם מככבת בדמותה של פנטין במחזמר המצליח ״עלובי החיים״.

את התיאטרליות הזו הביאה מסיקה גם להופעה: היא פתחה במונולוגים משעשעים על המעבר מתקופת הרווקות בתל אביב המודרנית ומלאת האפשרויות בתחומים האהובים עליה (אמנות ואוכל), לקריית אונו המנומנמת. כמו גם על הידיעה שהיא צריכה לנהוג: ״עברתי טסט ותאוריה ראשונים! גאווה, אה? אבל למדתי ארבע שנים נהיגה. ניגשתי רק כשהרגשתי באמת מוכנה"…

בנוסף לרפרטואר שירים מגון מכל התקופות, ביצעה מסיקה גם שירים של אחרים ביניהם בלט ביצוע רוקיסטי ועוצמתי ל״שער הרחמים״ של מאיר בנאי ז״ל. מסיקה סיפקה שורה של להיטים גדולים כמו ״מאמי״ וגירסת ראפ מעניינת במרוקאית ל״מלך״ מתוך אלבומה הרביעי.

במהלך ״אני באה אליכם״, אחד מלהיטיה הגדולים, הצטרף אליה הקהל באולם בשירה גדולה. בהמשך הורידה מסיקה את הקצב עם ״שיר לשירה״ המרגש שכתב יהונתן גפן: ״דברי עכשיו ילדה אני שומעת, כל העולם מקשיב למלמולך, דברי, מלאך שלי, אני יודעת שלא תמיד הקשיבו לקולך".

אחד מהרגעים החזקים בהופעה התרחשו דווקא בשפה הערבית כאשר מסיקה ביצעה את ״אינתה עומרי״ (אתה חיי) של הזמרת המצריה אום כולתום, בגירסא מיוחדת שנפתחה עם סולו גיטרה ערבית שזכה למחיאות כפיים מהקהל, ואז מסיקה, עם המנעד הקולי הענק שלה נתנה את האינטרפטציה שלה בצורה מרשימה וזכתה לתשואות הקהל.

השיר ״אף אחת״ הפך להיות כמעט דואט עם הקהל שהכיר את כל המילים בעל פה. בהמשך ירדה מסיקה מנעלי העקב וקיפצה יחפה על הבמה כאשר היא שרה את ״נובמבר״. הקהל קם על רגליו והחל לרקוד גם הוא ונשאר עומד כשהוא מצטרף בשירה אדירה ב״לשם״, אחד מלהיטיה האהובים של מסיקה. את ההופעה חתמה בהדרן יפיפה של ״שיר תקווה״.

שאפו ענק לשני לאובר מ-JL PRODUCTION על הפקה נפלאה ומקצועית והיכולת להביא את האמנית המצליחה היישר מהפריים טיים הטלוויזיוני (עם אביב גפן ואייל גולן), להופעה מיוחדת באולם קטן יחסית ואווירה אינטימית ומחבקת. כן יירבו.

 

המשך לקרוא

Featured

המצלמה של אבא

Published

on

מעת: קרן כהן

שלום לקוראים! שמי קרן כהן ואני אמא לשני דרקונים, אש ומים, אופק (14) עמרי (10). נשואה לצפריר (חברי היקר מכל), מטורפת על ספורט אתגרי קינוחים שווים, ארוחות מפנקות בשבת בבוקר, והכי הרבה – צלמת מקצועית. אני גרה באל-איי מזה 10 שנים ובאמת מאוהבת בעיר הזו; אוהבת את השמש האינסופית, את החופים הרחבים, הגלים המטורפים, החברים שרכשנו, המשפחה המהממת שיש לנו כאן, החינוך המדהים, השוני ברב תרבותיות והמגוון האפשרויות.

אבל מה לעשות, כמו באר-שבעית אמיתית, אני מחוברת למקורות עמוק בלב במדבר!

למשפחה הרחוקה שלי ושל בעלי שהם חלק מחיינו על אף המרחק העצום, החוצפה הישראלית, שחסרה, החשיבה מחוץ לקופסא, הרחוב הישראלי, האוכל, הלחות, התחושה בימים שלפני החגים, והשקט ברחובות ביום למחרת החג, הריח של המאפים בבוקר מוקדם בסופר, למדבר החם, לאחים שלי ועוד מלא…

למדתי תואר ראשון במנהל עסקים ושיווק, עבדתי בתפקידים ניהוליים ולאורך הדרך רכשתי תעודה בעיצוב פנים ואדריכלות עסקתי מעט בתחום ותמיד הייתי בחיפוש אחר ייעודי. עברתי קורסים של צילום: חוץ, לילה, אירועים, סטודיו, עבדתי לצד צלמי אופנה, צלמי פורטרט (הרבה בחינם), שרפתי סוליות וגם הרבה עקבים.

גדלתי בבאר שבע, בירת המדבר, עם הורים מדהימים: אמא מצרייה אוהבת ומחבקת, עם אוכל טעים במיוחד ואהבה לעיצוב ואסתטיקה. אבי המנוח שהיה לי להשראה רבה לאורך שנות חיי – חלומו העיקרי היה לעסוק בתחום הצילום אך עבד בתחום אחר לגמרי. אבא היה פריק של טכנולוגיה וגאדג'טים, מצלמות וינטאג', מצלמות חדשות וארון מלא מצלמות יד שנייה (ועוד כאלו של חברים שצריך לתקן). זה היה בשנות ה- 80 – הכי דיגיטלי שהיה אז היה Commodore 64 שעון דיגיטלי של סייקו, מצלמת -Leica MP-4 ומחשב מקינטוש שיודע לקרוא מה שאתה מדפיס לו, הווקמן האגדי; בעצם כל מה שהיה בו נשמה ועדשה היה של אבא. אבל את Canon הוא לעולם לא החליף.

ההורים התפצלו לאורך הדרך, כן גם זה קרה. לא היה רגע שאני לא זוכרת את אבא בלי מצלמה, מצלם כל תנועה שלנו, ישנים, ערים, עם חברים, באירועים (גם אם היה צלם) או סתם ככה. היו לנו ארונות דחוסים בפולורויד ופרינטים ורק בסיוטים שלי הייתי מעיזה לפתוח את הארון, שכן באותו הרגע הכל היה מתפרץ החוצה ולהחזיר אותם לארון היה סוג של נייטמר! הייתי משתגעת ואומרת לו – למה אנחנו צריכים כל כך הרבה תמונות אבא, למה??… כמובן שהפרופסור המשוגע היה אומר לי בנונשלטיות שלימים זה יחקק לי, ״התמונות יקירתי הם הדבר היחיד שישאר אחרי ומקווה שגם הזכרונות״, לצערי היום הזה לא איחר לבוא, עוד לפני שהספקתי לעכל את המשפט, אבא נפטר בגיל 49 מדום לב וככה גם חלק ממני וחלק גדול מאוסף התמונות שנעלם במעברי בתים ובמרוצת השנים.

הבנתי את יעודי בחיים

לקח לי 10 שנים להתעניין בעולם הצילום או בכלל לגעת במצלמה, עד שמצאתי באחד הארגזים מצלמה ישנה של אבא. אין לתאר את הרגשות שעברו עליי באותם רגעים. משהו נגע בי, זיכרונות מתוקים של איש אחד אהוב ומופרע שאהב לתעד הכל ותמיד היה לו חיוך מאחורי המצלמה, אבל, בדיוק אז היינו עסוקים מעבר לארה״ב (2009) חלום גדול שרצינו להגשים, החלום האמריקאי, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

תשע מזוודות, שני ילדים, כרטיס פתוח, חלום אחד גדול ומצלמה אחת של אבא.

קשה לי להגדיר את השנים הראשונות כחלום, אפילו לא כמשהו שאי פעם תיארתי, השנים הראשונות היו מורכבות בלשון המעטה והחלום נראה נסוג מרחוק. המצלמה הישנה נשענת לה על מדף בצד החדר כוסתה אבק ואנחנו במרוצת הזמן להתאקלם לשפה, לתרבות, לחשבונות, לביה״ס, לחוגים, נו אתה כבר מבין אותי לא?.. מידי פעם הייתי לוקחת את המצלמה ומצלמת את שני הדרקונים הקטנים שלי ומחזירה עטרה ליושנה, מציקה בבוקר, מפריעה עם החברים, מחכה שיתעוררו לצלם בדיוק את הרגע שהם פוקחים עיניים, בעודם ישנים, כשהם טועמים משהו חדש, עסוקים בשיעורי בית או שהם בחדר השירותים (טוב רק כשהם היו קטנים מאוד). יש לי כמה כאלה שהם מנסים להחביא, בקיצור בכל הזדמנות, המצלמה פתאום היתה חלק ממני בלי שבכלל התכוונתי (מזכיר לי מישהו מוכר) ואט אט המצלמה הפכה לחלק מחיי הפרטיים, עבדתי בקונסוליה הישראלית פה בלוס אנג׳לס וביום בהיר אחד הגננת של הקטן ביקשה שאצלם את ההורים ליום האם ויום האב כי היא פשוט נורא אהבה את הצילומים שלי ואני כזה.. אמממממ יס איי קאן! ובתוכי התרגשתי בטירוף וחשבתי לעצמי למה לא בעצם?).

מאז כל השאר היסטוריה, ואז בהברקה חזרה בזמן הבנתי שכל יעודי בחיים הייתה המצלמה הזו של אבא, זו שהטרידה אותי בילדותי וזו היחידה שלקחתי איתי למסע ללוס אנג׳לס, שם בעצם היה חבוי הדבר האמיתי, לראות את העולם דרך עדשה, לעצור רגעים, לחבר אנשים ביחד, לחבר נשים לעצמן, להכיר מגוון רחב של תרבויות ואנשים, לחלוק איתם רגעים של שמחה, התרגשות פתיחות ועוצמה ולהשאיר משהו אחרי.

אם תשאלו אותי מה מייחד אותי כצלמת על פני אחרים, ברור שיש הרבה פרמטרים בין צלם למשנהו, יכולות טכניות, ידע, השכלה, ציוד יקר ערך, כישרון, קשרים. אבל דבר אחד מבדיל אותי מאחרים, וזה מה שאני נושאת ב-DNA שלי. העומק, ההבנה, האישיות, הילדות, ההזיות, החלומות שלי שם מצאתי את החותם שלי.

היום זהו העיסוק העיקרי שלי, מהבוקר עד לבוקר למחרת וכך חוזר חלילה… אני מצלמת בעיקר אנשים, נשים בהריון, משפחות, ילדים, ואירועים וצילומי בודואר (תכף מרחיבה). אני פוגשת אנשים מכל קצוות העולם, מכל סוגיו, מכל תרבות אפשרית, היכולת הזו לגעת ולפגוש כל כך הרבה אנשים מרגשת ומפתיעה אותי כל פעם מחדש, עד כמה גוונים וצבעים יש בעיר הזו ומחוצה לה זה מרתק לחוות זאת דרך המצלמה.

לא שלמות עם מה שאנו רואות

ב1991 דמי מור המאוד הריונית דאז הופיעה בעירום מלא על שער Vanity Fair עם תמונת השער האייקונית שלה, מאז כמו סחף זה הוביל שינוי בתפיסה של נשים הריוניות או בכלל שהגוף של האישה הוא לא כזה שצריך להסתיר או להחביא, אלא, משהו שחוגגים אותו בגאווה במגוון רחב של תרבויות.

אחרי תקופה ארוכה של התמחות בתחום ההריוני, שכן אני מלאת אהבה לזה וממשיכה לעשות את זה בגאווה עם הרבה הבנה, למידה, הקשבה ותשוקה גיליתי שיש בתוכי את היכולת לגרום לנשים להרגיש בנוח לצידי ומול המצלמה שלי, הם הרגישו בנוח לחשוף יותר ולקלף שכבות אפילו פעם בטעות הבעל קילף כמה שכבות לא רצויות זה היה הזוי ומביך). בחיפושים אחרי נושאים חדשים לעסק שלי מצאתי שז׳אנר – צילומי בודואר (תרגום מצרפתית חדר שינה) הוא מושלם לתחום בו אני עוסקת. עברתי קורס צילומי בודואר, הרחבתי את הפורטפוליו שלי ויצאתי לדרך Oh Yeah! –

ועכשיו יש לי שאלה אליך: מתי בפעם האחרונה שמעת על אישה שעמדה מול הראי עירומה כביום היוולדה מרגישה שלמה עם ההשתקפות במראה (ויש כאלו נשים מדהימות בעולם והלוואי שהיו יותר)? אז זהו שרובנו לא שלמות עם מה שאנו רואות. לא אוהבות חלקים מסוימים בגוף שלנו ולא בהכרח בגלל מראה חיצוני, הרבה קורה בעקבות תסכולים פנימיים, מזוודת שאנו סוחבות מהעבר או דימויים שהעולם המודרני מתווה לנו כמראה נורמטיבי שכולנו צריכות לשאוף אליו. אז היא מסתכלת במראה חשה דחייה, הייתה רוצה לשפץ, לשנות, לצבוע, להתחלף עם מישהו מפורסמת, להשיל משקל, לעלות משקל והרשימה עוד ארוכה, אני לא פסיכולוגית, ממש לא, אבל אני אישה בדיוק כמוהן וגם אני עומדת מול המראה כל יום לפעמיים פעמיים ביום.

כשאני מדברת על צילומי בודואר, אני מדברת על צבעים רכים, בדים מלטפים, חום, שמש בוקר חמימה, אור רך שנכנס לחדר ומלטף את העור את השיער, מצייר לי צללים של אור וחושך על גופה, יופי טבעי, נשים חשופות, הכי טבעי לה שהיא עירומה, לצלקות אין תארים ולא תירוצים, קפלים מתעגלים סביב גופה בטבעיות חושנית, יש תחושת עונג להרגיש יפה בלי שכבות וסיפורים. צילומי בודואר זהו ז׳אנר סיפורי שאני מאוד מתחברת אליו, סיפור על אישה, על העצמה אישית ונשית סיפור על אינטימיות וקבלה של הגוף שלנו כפי שהוא, חיבור בין גוף לנפש.

אני לומדת את כל הסיפורים האלו מהמבטים של המצולמת, מהאינטראקציה שלה עם המצלמה ואיתי, מפיסות הבגדים שיורדים אט אט ובכך נחשפות שכבות של רגישות, צלקות ועוצמה. השחרור מהבגדים והמעטפת החיצונית שלא בהכרח מאפיינת את הבפנים שלה הוא מה שאפשר למצולמת להתחבר לאמת הפנימית שלה, לגלות מחדש את הביטחון העצמי שקורן בכל אחת מן התמונות.

למצלמה יש יכולת להוציא מהמצלמות רגעי מבוכה, רגש, רכות, מצליחה לגרום להן להגיע לבשלות – ומאפשרת להן להביט בעצמן מזווית חדשה שאולי לא פגשו בה במשך זמן רב ולעיתים כלל אף פעם. חייב להיות קשר בין התמונה לסיפור, התמונה חייבת להעביר מסר מלא בהבעה ורגש.

יש משהו בפורטרטים של נשים שמדבר אליי… אני מרגישה שהיום בעידן שנשים מתחזקות ברמה האישית הקרייריסטית וחושפות צלקות ישנות ולא מפחדות לעמוד מול הזרקור עם האמת שלהן, המסע הזה איתי הוא רק עוד מדרגה בחיזוק הנשי, האישי והאינטימי שלנו. לאורך השנים פגשתי נשים רבות מתרבויות שונות ואיפשרתי להן להתחבר לאותה אמת פנימית באמצעות הצילומים האינטימיים שלהן, לאורך הזמן נרקם ביננו קשר וחברות מיוחדת.

כחלק ממקצועי פגשתי גם נשים הלומות כאב, נשים עם צלקות פנימיות וצלקות חיצוניות שהתקשו לעמוד מול המצלמה, בכינו יחד, צחקנו, התחבקנו, שיתפנו סיפורים שהצליחו לשחרר במהלך הצילומים וכשקיבלו את התוצאות הסופיות ונוכחו לדעת כמה יופי ואמת יש בהן נפתח ערוץ חדש אצלן שהן לא ישכחו לעולם.

הצילומים מתקיימים בד"כ בבית הלקוח או בסטודיו שלי. ישנן הכנות מראש של הכנת תלבושות , תנוחות מחמיאות, התאמת צבעים וטקסטורה לתווי פנים ולתחושות שעוברות אצלה. יש התרגשות רבה מאוד לפנ;, יש למצלמות הזדמנות לאהוב את עצמה כפי שהיא רוצה ולא כפי שהחברה מציירת אותנו או מכתביה לנו ויש בזה משהו שמכין אותו לקראת הצילומים.

עם הגעתה לסטודיו אנחנו עוברות על הבגדים, מוסיקת רקע רכה מתנגנת לפעמים, ישנה מבוכה קלה בהתחלה עד שנרקם קשר שהיא יכולה לסמוך ולבטוח בי… ומשם כבר התמונות מדברות בעד עצמן.

חלומות לעתיד; יש לי את אלו שכבר הגשמתי ואלו שאני מקווה עוד להגשים. חלום אחד כבר הגשמתי, להיכנס לבתים של לקוחות חוזרים, לעבור במסדרונות שלהם לשוטט בחדרי השינה, חדר ילדים ולראות את התמונות שצילמתי לאורך השנים מתנוססות בגאווה, חלקן ממוסגרות, חלקן ממוגנטות על המקרר וחלקן בשומר מסך של הטלפון האישי. חלקן בארנק, חלקן אצל הסבתא על מדף, חלקן כתמונת פרופיל בסושיאל מדיה וכן הלאה. ככה הן מטיילות בעולם ומצטברות לאוסף שאף ארון לא יכיל אותם וכן, ואני פה כדי להישאר ולהמשיך לעשות את אותה עבודה בגאווה ואהבה רבה.

אני לא יכולה לחשוב על הזכות הגדולה שניתנה לי יותר מאשר לחיות חיים שלמים הסובבים סביב תיעוד וצילום אנשים ברגעים הכי אינטימיים, הכי מאושרים והכי מרגשים; ובעיקר לדעת שהאהבה הישנה של אבא מושרשת עמוק בליבי ונשמתי.

קרן כהן היא צלמת מקצועית לצילומי הריון ולידה, צילומי בודואר, צילומי משפחה ואירועים. בנוסף: מתנדבת באירועי נשים שניצחו את מחלת הסרטן ובאגודה למחלת סרטן השד, בארגון נשים יוצרות שינוי )WCC – Women Creating Change( ואירועי ריצה / צעדת נשים ללוחמה במחלת הקראון והקוליטיס (היא עצמה סובלת ממחלה זו). קרן מעניקה אחת לשנה צילומים ללא תשלום למשפחות שאינןמסוגלות לממן צילומי משפחה לכבוד החגים.

לפרטים נוספים:
www.kerencohenphotography.com

המשך לקרוא

אירועים קרובים

אוק
22
ב
19:30 שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
אוק 22 @ 19:30 – 22:00
ימי שלישי 10:00-11:00- שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני 7:30-10:00 בערב סדנה לעיצוב תכשיטי טקסטיל (פעם בחודש)
אוק
25
ה
22:00 להקת רם 2 ברוק ישראלי בטרזנה @ Pladino Bar
להקת רם 2 ברוק ישראלי בטרזנה @ Pladino Bar
אוק 25 @ 22:00 – 23:00
להקת רם 2 ברוק ישראלי  בטרזנה @ Pladino Bar
חברי להקת רם2 חוזרים לשמח את לב המעריצים בהופעה נוספת של מיטב להיטי הקורנרול הישראלים מכל הזמנים. ביום חמישי, 25 באוקטובר, החל מ-10 בערב, במועדון-בר פלאדינו בטרזנה. פרטים ועידכונים בפייסבוק: ramshtaym
אוק
26
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
אוק 26 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
אוק
27
ש
20:00 Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
אוק 27 @ 20:00 – 21:00
Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
Live Nation Presents Bruno Mars with Charlie Wilson STAPLES Center 1111 S. Figueroa Los Angeles, CA 90015 (213) 742-7340 Sat, Oct 27, 2018 – 8:00PM OnSale: Fri, Feb 16, 2018 – 12:00PM PDT

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות