Connect with us

גוף ונפש

רוצים שיסלחו לכם? תבקשו כמו שצריך

Published

on

כמו שנעליים מותאמות על פי מידה, סגנון, אופנה, עונה ושלל העדפות, כך בסליחה אין מידה אחת שמתאימה לכולם

רנדי פאוש היה פרופסור אמריקאי למדעי המחשב, שככל הנראה היה נותר אלמוני לולא נשא את הנאום המפורסם שגם עובד לספר בשם "ההרצאה האחרונה". אותה הרצאה אחרונה אכן הייתה הפעם האחרונה בה עלה על דוכן הנואמים של אוניברסיטת קרנגי מלון, כיוון שזמן קצר
אחריה הוא נפטר מסרטן הלבלב. בין המסרים הכנים, ההומור המפתיע וזרימת הרעיונות הקולחת ניתן למצוא את התייחסותו של פאוש להתנצלות. "כשמתנצלים לא בלב שלם ובחוסר כנות עדיף היה לא להתנצל כלל. התנצלות מהסוג הזה גרועה יותר כיוון שהיא מעליבה את האדם שנפגע", הוא אמר "אם עשיתם משהו רע ופגעתם ביחסכם עם אדם אחר, הדבר נשאר שם כמו דלקת. התנצלות טובה פועלת כמו אנטיביוטיקה, והתנצלות גרועה היא כמו מלח על הפצעים".

נדמה שיש כמה סימנים לבואו של הסתיו הקצר; חגי תשרי, צינון השרב ובקשות סליחה הממלאות את הרשת החברתית, הודעות הוואטסאפ, וכל שיחה שתתקיים לפני יום הכיפורים. עם ריבוי בקשות המחילה צריך לשאול כמה מהן מתאימות לסליחה האמיתית שמתאר פאוש ואיך ניתן לייצר התנצלות טובה שיוצאת מן הלב ונכנסת היישר ללבו של הצד הפגוע.

המדריך למתנצל האמיץ

האופציה הקלה, הבטוחה וזו שגורמת לנו לא לפתוח פצעים סגורים או לחוות חוסר נעימות היא פשוט להימנע מבקשת סליחה. ניתן למצוא בקלות שלל סיבות כדי לוותר על האקט המלחיץ הזה שמחייב אותנו להודות בטעות ולדבר על רגשות. "הוא כבר שכח מהעניין", אני אתנצל רק אם היא תתנצל גם כן", "היה לי יום נוראי, אינני אשם", הם רק חלק מהקולות שעולים בנו לפני שאנחנו ניגשים להשפיל מבט ולתקן את שעיוותנו. אבל למעשה חוסר ההתנצלות הוא קל ונוח רק בטווח הקצר, אם נתמיד במדיניות "לא מתנצל, לא מצטער", נגלה שכמות החברים שלנו מצטמצמת פלאים, היחסים הזוגיים שלנו עולים על שרטון, ואין איש בעולם שיתנדב לנהל איתנו שיחה. איך מתנצלים בצורה יעילה, כנה, שגם מצליחה לעורר אמפתיה? זה בדיוק מה שבחנו החוקרים חובבי הסליחות של אוניברסיטת אוהיו.

הם נתנו לנבדקים שלהם שני תרחישים של אנשים שעברו על חוקי המיסים בטופס שהיה עליהם למלא. הטעות יכלה להיגרם בשל חוסר ידע בתקנות המס, או מתוך כוונת זדון להרוויח עוד כמה דולרים בחודש. לאחר שקראו את התסריט על גנבי המס, הם גם קראו סוגים שונים של התנצלויות. לגבי כל התנצלות התבקשו הנבדקים לציין עד כמה הם היו סולחים והאם ההתנצלות אפקטיבית. כל התנצלות כללה אחד, שלושה או שישה מהמרכיבים הבאים לסליחה אפקטיבית: הבעת חרטה על המעשה שעשינו, מתן הסברים שהובילו לאירוע, לקיחת אחריות תוך הכרה בחלקנו בשגגה, הבטחה שלא לחזור על המעשים, נתינת הצעה לתיקון הפגיעה ובקשת סליחה על המעשה.

תוצאות הניסוי הראו באופן לא מפתיע שמעשה שנעשה בלא יודעין זכה להיסלח בקלות רבה יותר ממעשה שנעשה מתוך תכנון וידיעה. התנצלויות שהכילו מרכיבים רבים יותר היו כאלה שהביאו עימם סיכוי גבוה יותר לסליחה ומחילה. עד כאן, הגיוני וצפוי. אבל מסתבר שיש מרכיבים בהתנצלות שהם חשובים מאחרים, והופכים את בקשת הסליחה למוצלחת יותר.

המרכיב שקיבל את הנתח השמן ביותר בעוגת ההתנצלות הטובה" היה מרכיב לקיחת האחריות. כשאנו מבקשים את סליחתו של אדם אחר, אנחנו לרוב נוהגים לספר לו על מה שעבר עלינו באותו יום, על המחסור בשעות שינה, ועל הריב עם בת הזוג שהביא אותנו להיות בלתי נסבלים כלפיו. "כשהייתי כתבת לענייני משפט" מספרת סיון רהב מאיר ", ישבתי שעות באולמות הדיונים ושמתי לב שכמעט אף פעם נאשמים לא לוקחים אחריות. גם אם זה יעזור להם ויקל בעונשם הם לא מסוגלים להגיד טעיתי'. זה יכול להיות עבריין צעצוע שהלך מכות עם מישהו, ויכול להיות השר הכי בכיר."

הרכיב החסר הזה הוא מה שגורם לאנשים לסלוח לנו, ההכרה שלנו באחריות על המעשה שעשינו. הרכיב שהגיע למקום השני בתחרות יעילות הסליחה הוא רכיב ההצעה לתיקון הנזק או הפגיעה. הרכיב הזה בעצם מעיד על רצונכם לתקן את שקולקל ולפצות את הפגוע. אם חשבתם שלמילה "סליחה" לבדה יש יכולות קוסמיות, טעות היא בידכם. הרכיב האחרון שמרצה את האנשים שפגענו בהם הוא אמירת סליחה בייחוד כשזאת עומדת לבדה. אנחנו לא רוצים שיאמרו בחצי פה "סליחה", אנחנו צריכים להבין שהאמירה מגיעה ממקום פנימי יותר.

סליחה בהתאמה אישית

כמו שנעליים מותאמות על פי מידה, סגנון, אופנה, עונה ושלל העדפות, כך בסליחה אין מידה אחת שמתאימה לכולם. אך חדשות טובות, חוקרים מאוניברסיטת מרילנד בדקו כיצד אנשים בעלי ערכים שונים מגיבים להתנצלויות מסוגים שונים. לשם כך הם ניסחו שלושה סוגי התנצלות: התנצלות המציעה פיצוי, התנצלות המביעה אמפתיה, והתנצלות המכירה בכך שהמעשה שנעשה הוא הפרה של חוקים ונורמות חברתיות. ממצאי הניסוי מראים שההתנצלות תהיה הכי אפקטיבית כשהיא מתאימה לערכים החשובים לאדם הפגוע.

החוקרים מצאו כי אנשים עם תפיסה עצמית אינבידואלית, המתייחסים אל עצמם קודם כל כיחידה אוטונומית בעלת תחושות, רצונות וצרכים העדיפו התנצלות המכילה בתוכה הצעה לפיצוי. עבור אותם אנשים, כשפגעת בהם בעצם שלל מהם את הזכויות, ההרגשה הטובה, והרווחה שלהם, ועל מנת לתקן את אותה טעות, עליך לפצות אותם.

לעומת זאת, אנשים שהינם בעלי תפיסה עצמית חברתית, ונוהגים להגדיר את עצמם דרך מערכות היחסים שלהם הגיבו הכי טוב לבקשת סליחה שכללה הבעת אמפתיה. אנשים אלה משקיעים זמן רב במערכות היחסים שלהם, ומעריכים במיוחד צעדים הנעשים על מנת לשמור ולתחזק את אותם הקשרים. לכן הבעת האמפתיה מבורכת במיוחד מבחינתם. נשים רבות מתאפיינות בתפיסה עצמית שכזו, ויעדיפו התנצלות אמפתית על פני התנצלות המכילה פיצוי, גם אם הוא פיצוי יקר ונחשק בצורת תכשיט או שוקולד. לבסוף, אנשים עם דימוי עצמי קולקטיבי, שמגדירים את עצמם דרך הקבוצות, הארגונים או התרבות אליהם הם שייכים, יסלחו במידה רבה יותר להתנצלויות בהן תצוין ההכרה בכך שנורמות וחוקים הופרו.

כיצד תוכלו לדעת באיזו הגדרה עצמית מחזיקים הקרובים אליכם, ואיזו התנצלות תהיה הכי יעילה בתקשורת מולם? שאלו את עצמכם מהם התחומים בהם אותם אנשים משקיעים את מרבית הזמן שלהם. האם הם משקיעים בבני המשפחה? בקהילה ובעבודה? בפיתוח מיומנויות אישיות? אם יתבקשו להציג את עצמם, איזו כותרת תעלה ראשונה? היותם הורים ובני זוג, השתייכותם לארגון או תרבות, או אולי התחביב ותחום המומחיות שלהם? התשובות לשאלות הללו יעזרו לכם להגיש התנצלות המתאימה לרחשי הלב של האדם שמולכם.

תשעה מרכיבים להתנצלות טובה

  1. וותרו על כמות, לכו על איכות: אנשים המפזרים סליחות לכל עבר, לרוב נתפסים ככאלה שהסליחה שלהם לא שווה הרבה. התנצלו בכנות במי שפגעתם בו והקדישו זמן כדי להביע אמפתיה ודאגה לשלומו.
  2. . שימו את האגו בצד: בואו נודה על האמת, התנצלות היא אינה מעמד פשוט. יש להודות בטעות, ולבקש סליחה. לרוב אנחנו מנסים להגן על האגו הפגוע שלנו על ידי האשמות הדדיות, חוסר לקיחת אחריות והתחשבנות לגבי האשמים. היו אמיצים לומר "טעיתי, אני מצטער". הדבר אינו גורע מכבודכם, בדיוק להפך.
  3. שמרו על אותנטיות: בעוד שבקשת סליחה היא מעשה מבורך, בקשת מחילה וסליחה רק כדי לצאת ידי חובה היא מבורכת הרבה פחות. היו כנים בהתנצלות שלכם, הביעו עניין ודאגה לרגשותיהם של אחרים, קחו אחריות, ואל תפחדו להביע רגש.
  4. בזמן ובמקום הנכון: אם פגעתם במישהו, אל תחכו ליום הכיפורים
    הבא, יום ההולדת שלו, או אפילו עוד שבועיים מהיום כדי להתנצל. רלוונטיות עושה פלאים לסיכוי שלכם לקבל את סליחתו.
  5. התאזרו בסבלנות: גם אם התנצלתם סמוך לאירוע, יכול להיות שהאדם שנפגע ממעשיכם לא יוכל לסלוח לכם באותה המהירות. תנו לו את הזמן הדרוש לו, ובשרו לו שהקשר ביניכם חשוב לכם, ואתם מוכנים להמתין אם צריך.
  6. רחל בתך הקטנה: היו ספציפיים כשאתם מבקשים סליחה, אל תאמרו "אני מצטער על התייחסותי אליך בזמן האחרון", כי אם מנו את הדברים המסוימים עליהם אתם מצטערים. כך תוכלו לסמן למקבל הסליחה שלכם שאתם מודעים לפרטי האירוע, ומתייחסים אליהם בכובד ראש.
  7. ממחר מבטיח לך: זה נפלא להתנצל, אבל נפלא עוד יותר לעזוב את ההרגלים הרעים, ולא להידרש לסליחה מעתה והלאה. כדי לזכות באמונו של האדם בו פגעתם, וגם כדי להפוך לאנשים טובים קצת יותר, נסו לחשוב כיצד אתם יכולים להבטיח להתנהג אחרת.
  8. אמצעי עזר: אם התנצלות פנים מול פנים גורמת לכם חרדה, ואתם מרגישים שמילים לא עומדות לעזרתכם באותו מעמד, הוציאו דף נייר והתחילו לכתוב. כך תוכלו לסדר את המחשבות שלכם, ולוודא שהמסר שלכם עובר כפי שתכננתם. עוד יתרון לכתיבה הוא שהיא מאפשרת לאדם הפגוע לקרוא את המכתב שלכם כמה פעמים.
  9. מעשים חזקים ממילים: אם נתנצל שוב ושוב על אותה ההתנהגות, נשים לב שאנשים לוקחים אותנו פחות ופחות ברצינות. מילים מאבדות משמעות כשמשתמשים בהם יתר על המידה. נסו להיות רגישים יותר לאנשים שסביבכם ולא להבטיח הבטחות שאולי לא יקוימו.

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית לאתר האישי: http://www.judithkatz.me

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

סקס וגיל המעבר

Published

on

נכון, החשק לסקס יורד דווקא בסביבות הגיל הזה, אבל במחקר חדש נטען כי זה הזמן לא לוותר על יחסי המין

נשים שמקיימות יחסי מין לפחות פעם בחודש נמצאות בסיכון נמוך יותר להיכנס מוקדם לגיל המעבר, ביחס לנשים עם חיי מין פחות פעילים, כך מצאו מדענים.

מחקר שנערך על כמעט 3,000 נשים בארצות הברית הראה כי אלה שאמרו כי היו פעילות מינית פעם בשבוע או בתדירות גבוהה יותר – כולל קיום יחסי מין, מין אוראלי ואפילו אוננות – היו בסבירות נמוכה ב-28 אחוזים להכנס מוקדם גיל המעבר, מאשר נשים שאמרו כי קיימו יחסי מין פחות מפעם בחודש באותו גיל.

חוקרים מאוניברסיטת קולג' בלונדון (UCL), הסבירו לסוכנות הידיעות רויטרס כי "אם אישה לא מקיימת יחסי מין ואין סיכוי שהיא תכנס להריון, הגוף 'בוחר' לא להשקיע בביוץ, מכיוון שזה יהיה חסר טעם".

התקופה שבין גיל הפריון לגיל המעבר נמשכת ארבע שנים, מתחילה בדרך כלל בגיל 45-48 ומאופיינת בתנודתיות הורמונלית. לדבריהם, הממצאים מחזקים את הרעיון כי גיל המעבר האנושי התפתח במקור כדי להפחית את הסכסוך הרבייתי בין דורות של נשים, ולאפשר לנשים מבוגרות לשמור על הכושר הפיזי שלהן באמצעות השקעה דווקא בנכדיהן. בנוסף, נשים רגישות יותר למחלות בזמן הביוץ, מכיוון שמערכת החיסון שלהן מדוכאת במהלך תקופה זו. כשאין ביוץ – הן בריאות יותר.

החוקרים טוענים כי "הסחר הביולוגי" לכאורה, נובע מכך שזה מיותר להשקיע אנרגיה בתהליך הביוץ אם נשים מקיימות יחסי מין מועטים או כלל לא מקיימות, ולכן אין זה סביר שיכנסו להריון, כך שהגוף מפנה את משאבי האנרגיה להגנה על טיפול בצאצאים קיימים.

"גיל המעבר הוא כמובן בלתי נמנע עבור נשים, ואין התערבות התנהגותית שתמנע אותו", הבהירו החוקרים, "עם זאת, תוצאות אלה הן אינדיקציה ראשונית לכך שתזמון גיל המעבר עשוי להיות סתגלני בתגובה לסבירות להיכנס להריון".

המחקר פורסם בכתב העת Royal Society Open Science והתבסס על נתונים ממחקר שנערך בארה"ב בנושא בריאות נשים ברחבי המדינה, המכונה גם מחקר SWAN.

המשך לקרוא

גוף ונפש

הנחיות חדשות לטיפול בטסטוסטרון בגברים

Published

on

בעקבות מחקרים מ-20 השנים האחרונות שהתבצעו ברחבי העולם: טיפול בטסטוסרון אינו יעיל!

בניגוד להנחיות קודמות, המלצות חדשות קובעות כי טיפול בטסטוסטרון בקרב גברים אינו יעיל: האיגוד האמריקאי לרפואת משפחה יוצא בהנחיות חדשות הקובעות כי טיפול בטסטוסטרון בקרב גברים מבוגרים לא פותר בעיות זיכרון ואנרגיה, ובעל יעילות קלה בפתרון בעיות בתפקוד המיני.  

ההמלצות החדשות מתבססות על נתונים מחקריים מהשנים 1997 ל-2018, אודות היעילות בטיפול בטסטוסטרון אצל גברים הסובלים מרמות נמוכות של ההורמון. המחקרים בדקו את יעילות הטיפולים בקרב גברים מארצות הברית, אירופה, אסיה ואוסטרליה בתחומי התפקוד המיני והגופני, איכות החיים, חיוניות, דיכאון, תפקוד שכלי, ואת הסיכון לתופעות לוואי חמורות כמו מחלות לב, שבץ מוחי וסיכון תמותה.

המחקרים כללו גברים, לרוב מעל גיל 60, שקיבלו טיפול בטסטוסטרון דרך זריקות, ג'ל או מדבקות במשך פחות מ-12 חודשים ועד שלוש שנים. בסקירה החדשה נמצא שהגברים בעלי רמות הטסטוסטרון הנמוכות, הסובלים מבעיות בתפקוד המיני, עשויים להפיק תועלת קלה בלבד מהטיפולים. בנוגע לשיפור אנרגיה, תפקוד גופני וקוגניציה – אין הוכחות מספיקות ליעילות הטיפול.

באשר לתופעות לוואי, מציינים החוקרים כי מספר מועט של מחקרים הראו כי טיפול בתחליפי טסטוסטרון עלול להגביר את הסיכון להתקף לב או שבץ מוחי, אולם הממצאים היו חלשים מכדי להגיע למסקנות נחרצות באשר לבטיחות בריאות הלב בטיפול הזה.

רמות הטסטוסטרון בקרב גברים יורדות בכ-1.6 אחוזים לשנה, החל מאמצע שנות השלושים. כך, בערך 20 אחוז מהגברים בגיל 60 ומעלה סובלים מרמות נמוכות של טסטוסטרון. מספר זה עולה ל- 30 אחוזים בקרב גברים בשנות ה-70 לחייהם ול-50 אחוז אצל גברים בשנות ה-80 לחייהם. בתוך כך, ההנחיות החדשות מגיעות אחרי שנים בהן נטען כי טסטוסטרון – אותו הורמון המופרש אצל האחראי על התפתחות אברי הרבייה הגבריים, ייצור תאי זרע ומסת שריר ועצם – יכול להחזיר את "מעיין הנעורים" האובד.  

בין 2000 – 2010 מכירות מוצרי ההורמון שילשו את עצמן, אך החל בשנת 2013 המגמה התהפכה, עם פרסומם של מחקרים שהצביעו על כך שמתן ההורמון עלול להגביר את הסיכון לשבץ והתקפי לב. בשנת 2016, מינהל המזון והתרופות האמריקני ה-FDA, הורה ליצרנים לרשום אזהרות על הסיכון לתופעות לוואי אלה. אלא שהתרופות נשארו פופולריות בארה"ב.

המשך לקרוא

גוף ונפש

ממשלת ארה"ב מרגיעה: שימוש בטלק אינו מסרטן!

Published

on

אמריקאים תובעים שוב ושוב יצרניות טלק כמו ג'ונסון את ג'ונסון בטענה שבמוצרים מעורב גם אסבסט

מחקר מטעם ממשלת ארה"ב לא מצא הוכחות קשיחות שמחברות בין אבקת טלק לסרטן השחלות. הממצאים כונו "מרגיעים באופן כללי" במאמר מערכת בכתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי. "המידע מייצג את הנתונים הטובים ביותר שיש לנו בנושא", אמרה קייטי אובריאן, מדענית בכירה במכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתיים, ממובילות המחקר.

חששות בריאות מאבקת טלק הובילו לאלפי תביעות בארה"ב מצד נשים שטוענות כי אסבסט באבקה גרם להן ללקות בסרטן. טלק הוא מינרל הדומה במבנה לאסבסט המסרטן, ולעיתים הם נכרים בסמוך. בשנת 1976 הסכימה תעשיית הקוסמטיקה לוודא שמוצרי הטלק שלה אינם מכילים כמויות ניתנות לגילוי של אסבסט.

למחקרים קטנים יותר שחקרו קשר אפשרי בין אבקת טלק לסרטן היו תוצאות סותרות, אם כי ברובם לא נמצא כל קשר כזה. הפרסום החדש כלל תוצאות מארבעה מחקרים ארוכי־טווח שכללו 250 אלף נשים אמריקאיות, שנשאלו מעת לעת על השימוש באבקה. כ־40 אחוז ענו שהשתמשו בה. במהלך 11 שנות מעקב, 2,168 מהנשים פיתחו סרטן שחלות, בשיעור דומה, בין שהשתמשו באבקה ובין שלא.

התביעות בארה"ב התמקדו בתאגיד התרופות המוביל "ג'ונסון אנד ג'ונסון". אף שבכמה מקרים פסקו מושבעים פיצויים בשווי מיליוני דולרים לתובעים נגד החברה, כולם בוטלו או נמצאים כעת בהליכי ערעור. ג'ונסון אנד ג'ונסון אומרת שהאבקה שלה נבדקת באופן שגרתי כדי להבטיח שאין בה אסבסט.

השבוע הוכרז על הסדר יוצא דופן בתביעה בקליפורניה, במקרה שבו אישה טענה כי אסבסט באבקה גרם לה לפתח מזותליומה ממאירה, סרטן שעלול להשפיע על הריאות ועל איברים אחרים. דוברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, קימברלי מונטנינו סירבה לחשוף את התנאים או את הנימוקים להסדר, "שבשום אופן לא משנה את עמדתנו הכוללת כי הטלק שלנו בטוח, אין בו אסבסט ואינו גורם לסרטן". בשבוע שעבר תבעה ניו־מקסיקו את החברה בטענה שבמשך עשרות שנים שיווקה החברה שיווק מכוון לנשים וילדים שחורים והיספנים אבקות המכילות אסבסט ואבקות טלק אחרות ב"מסרים כוזבים" על בטיחות. ג'ונסון אנד ג'ונסון מכחישה את הטענות.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות