ראש ממשלת היהודים – שבוע ישראלי
Connect with us

ארה"ב-ישראל

ראש ממשלת היהודים

Published

on

הוא מרבה להיפגש עם ראשי מדינות, הפך ל"שריף" של האנטישמיות, וניער את הגוף המיושן שאליו נכנס • יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג, סוגר שנה בתפקיד

בית הספר היהודי "אורט" בבואנוס-איירס לבש חג: דגלי ישראל נתלו בכל פינה, הכיתות צוחצחו והקירות קושטו. הסיבה למסיבה הזו שהתקיימה לפני מספר חודשים, הייתה ביקורו של יו"ר הסוכנות היהודית. ולא רק בבית הספר התרגשו – שלל אירועים נערכו בקהילה סביב הביקור הממלכתי. רק כמה חודשים קודם לכן, עוד נאלץ היו"ר המדובר, יצחק (בוז'י) הרצוג, להיאבק בתככים פנימיים במפלגת העבודה ובמתחים בתוך האופוזיציה. ופתאום, הוא מתקבל בכבוד מלכים בקהילה החזקה והציונית הזו, כאילו היה ראש הממשלה בכבודו ובעצמו. על רקע צלילי השיר "אני ואתה נשנה את העולם", נכנס הרצוג חנוט בחליפה, ובליווי רעייתו מיכל נופף לשלום למאות ילדים לבושים חולצות כחולות ואוחזים דגלי ישראל קטנים. "אהבת ישראל מדברת מן הקירות – מרגש בטירוף!" כתב בעמוד הפייסבוק שלו.

היו שהרימו גבה כאשר שמו של הרצוג עלה כמועמד להחליף את נתן שרנסקי כיו"ר הסוכנות היהודית. הרי מדובר באדם שהיה כמעט ראש ממשלה, שנמצא בתפקיד פוליטי בכיר ויוקרתי – למה שירצה לעזוב בשביל תפקיד שהוא אמנם ממלכתי ובכיר, אך בגוף שנמצא בבעיה תקציבית חמורה, מעמדו הולך ומדרדר ותדמיתו הציבורית בעייתית?

בשבוע שעבר, ב-1 באוגוסט מלאה שנה לכהונתו של הרצוג בתפקיד היו"ר. שנה לאחר שנכנס לתפקיד, נראה שהרצוג נמצא במקום הכי טבעי עבורו: פגישות עם ראשי מדינות, ראשי קהילות יהודיות ופילנתרופים, שבהן הוא מקבל כבוד מלכים. האקזיט הפוליטי רק מוכיח את עצמו יותר, נוכח מצבה הנוכחי של מפלגת העבודה שהרצוג עזב הנמצאת במלחמת הישרדות של ממש.

לצורך הבנת מצב הארגון: כ-100 עובדים בסוכנות היהודית יצאו בשבוע שעבר לפנסיה מוקדמת בעקבות קיצוצים רוחביים מהותיים, מה שמעיד כי הארגון כבר איננו חזק ומרכזי כשהיה. מצד שני, זו גם הוכחה לכך שהרצוג מצעיר את הארגון, מביא רוח חדשה, מחבר את הסוכנות לרשתות החברתיות באופן שלא הכירה קודם לכן, ומנסה לחפש ייעוד ומטרות חדשות. במקביל התקיים אירוע העלייה השנתי של הארגון, אשר חוגג בעיקר את העלייה מצרפת. מבחינה זו, מדובר דווקא בשנה קשה: עד כה הגיעו לישראל פחות מאלף עולים מצרפת, לעומת כ-8,000 עולים בשנת השיא (2015 הסוכנות היהודית וממשלת ישראל לא הצליחו לנצל את המומנטום ההיסטורי, ולא עושה רושם שמישהו מתאמץ במיוחד.

שריף מול האנטישמיות

היו שחשבו שהעובדה כי הרצוג נבחר ליו"ר הסוכנות למורת רוחו של נתניהו תגרום לו לרצות לפגוע בארגון אך בפועל המצב נשאר כשהיה, והשניים אף נפגשו כדי לדבר על מצב העולם היהודי. הרצוג נכנס לבניין ההיסטורי של הסוכנות היהודית ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים בסערה: הוא הביא עמו את כל הצוות המלווה אותו בשנים האחרונות, והתחיל לירות לכל הכיוונים.

אין כמעט אירועים העוסקים באופן כזה או אחר בעולם היהודי, באנטישמיות, בציונות או ביהדות שהרצוג לא נוכח בהם. עובדי הסוכנות, ובמיוחד בלשכת המנכ"ל, מעידים שהם עובדים פתאום שעות נוספות. היו"ר החדש הוא לעיתים האחרון שמכבה את האור, נפגש ללא הרף עם גורמים מהארץ ומהעולם. במקביל, הנוכחות ברשתות החברתיות החייתה את הארגון כלפי חוץ, והחלה לחשוף את פעילותו גם לאנשים שלא הכירו את העשייה.

הרצוג גם בחר בחוכמה את המנכ"ל שיחליף את אלן הופמן, שצמח בארגון ונחשב לאוטוריטה: הוא מינה לתפקיד לראשונה אישה, אמירה אהרונוביץ', שגם היא גדלה בארגון. בכך אותת הרצוג לעובדים שהוא מתכוון אולי לעשות שינויים, אך סומך דווקא על אישה מבפנים שתסייע לו במהפכה. הוא גם טס הרבה יותר משרנסקי ומבקר מדי חודש מבקר בכמה שיותר קהילות יהודיות. הצוות הקרוב מעיד שהנסיעות לחו"ל עם הרצוג הן מתישות: הפעילות מתחילה לפנות בוקר ומסתיימת בשעת לילה מאוחרת, הימים מלאים בפגישות, ראיונות וכנסים. הוא לא מנצל את הגיחות המרובות לשופינג או לבילויים. 'וורקוהוליק' במלוא מובן המילה.

הרצוג גם הפך עצמו למעין "שריף" של העם היהודי בתפוצות: הוא מתייחס ללא הרף לסוגיית האנטישמיות, הנמצאת בעלייה ברחבי אירופה ואף בארצות הברית. זאת, הן מול רשויות אכיפת החוק המקומיות בכל מדינה, והן ברמת המנהיגים תוך קידום מאבק עיקש נגד חלחול אנטישמיות למוסדות הפוליטיים בארצות רבות. את העבודה הזו הוא עושה באמצעות הפיכתו של דובר הסוכנות, יגאל פלמור, איש משרד החוץ, לראש המחלקה המדינית של הארגון. בכך בנה לעצמו הרצוג מעין משרד חוץ קטן, שמחבר אותו לכלל הנושאים המדוברים.

הוא כמעט נבחר להיות ראש ממשלה, וכשזה לא קרה, הוא החליט ללכת לאתגר הבא: ראש ממשלת העם היהודי", אומר עובד בארגון, וזה אכן ניכר בפעילותו של הרצוג. הוא ממצב עצמו כמי שנפגש עם שועי עולם, מנסה לפייס גורמים בעולם היהודי ובישראל, נואם באירועים ממלכתיים ובינלאומיים, ודואג להיות שותף לכל מהלך גדול באקו-סיסטם היהודי עולמי.

עולם הארגונים היהודיים סער בחודשים האחרונים כשנודע כי בסוכנות היהודית מקיימים את מה שהם מכנים "מעבדה": כינוס של 150 מנהיגות ומנהיגים יהודים מרחבי תבל בניו-ג'רזי, שם החלו לנסח מטרות חדשות לארגון בן 90 השנה. עד סוף השנה האזרחית, צפוי הרצוג להציג את הממצאים של התהליך העמוק, ולהודיע על הכיוונים החדשים של הארגון.

לפני כעשור היה זה היו"ר שרנסקי שהחליט כי תחום ה"עלייה" לישראל לא יהיה עוד יעד מרכזי של הארגון, וכי יש להתמקד בחיזוק הזהות היהודית של הצעירים היהודים בעולם. בתקופתו של שרנסקי גם הופרטה העלייה באופן חלקי: ארגון "נפש בנפש" הוא האחראי הבלעדי על העלייה מצפון אמריקה, ובשנים האחרונות נכנסה לחלל זה גם הקרן לידידות", שמאיימת לנגוס בפעילות באמצעות הקניית הטבות נוספות לעולים שמגיעים דרכה. נראה שהפוקוס של הרצוג הוא פחות בנושא העלייה לישראל, ויותר בחיבור בין הקהילות השונות.

יוזמות רבות יצאו ממשרדו של הרצוג בשנה האחרונה, והוא נפגש עם בכירים מכלל המגזרים היהודיים בישראל ובעולם כדי לנסות לגשר על פערים ביניהם. בריאיון שקיים לפני כמה שבועות לסוכנות הידיעות היהודית-אמריקאית Jta, אמר הרצוג כי הוא מרבה להיפגש עם הנהגת הימין בישראל בניסיון למנוע מחבריה להתבטא באופן פוגעני. בנוסף, הוא בקשר עם קבוצות במגזר החרדי בישראל ובעולם, ואפילו ביקר בישיבה החרדית-ליטאית "לייקווד" שבניו-ג'רזי, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת מיר בירושלים) – זאת, כמובן, בנוסף למפגשים המתבקשים עם ראשי הזרמים והארגונים היהודיים היציגים.

אהוד מימין ומשמאל

כיאה לפוליטיקאי משופשף בעידן הנוכחי, להרצוג כאמור נוכחות מרשימה ברשתות החברתיות: קרוב ל-130 אלף עוקבים בפייסבוק וכ-50 אלף עוקבים בטוויטר. הוא מעלה מדי יום כמה וכמה ציוצים אודות פגישותיו ועבודתו, ומתייחס להרבה מאוד אירועים שעל סדר היום. בסביבתו אומרים שהרצוג הנחה "להעלות את הפרופיל התקשורתי של הארגון בארץ ובעולם כארגון
היהודי הגדול ביותר, ומתוך הבנה של העולם החדש".

ואמנם, בשנה הנוכחית זינקה פעילות הארגון בכלל המדיות השונות בעשרות אחוזים. גם בתקשורת ניתן לראות עלייה בפרסומים על הסוכנות היהודית. ההבדל אינו רק בכמות: הפרזנטור של הארגון הוא הרצוג, ורק הרצוג, וזאת בניגוד למה שהיה בתקופתו של שרנסקי. וכמו במערכת הפוליטית, גם בסוכנות קשה למצוא אנשים שידברו על הרצוג באופן שלילי. הוא אהוד ומוערך מימין ומשמאל, כאיש ציבור אידיאליסט וציוני. יש עובדים שאומרים כי "אנחנו לא מבינים מה הכיוון שלו ומה הנושא האסטרטגי שהוא יקדם, אבל אין ספק שהוא נוכח מאוד. נמצא בכל אירוע, מבקר בקהילות ולומד על כל הפעילות של הסוכנות בארץ ובעולם". עובדת אחרת מותחת מעט ביקורת: "אני לא מבינה למה הוא צריך להיות מעורב בכל דבר שקורה. שרנסקי האציל הרבה יותר סמכויות".

בזכות יחסי האנוש שלו, שיקם הרצוג שיתופי פעולה שנפגעו בשנים האחרונות. הראשון והמהותי שבהם הוא עם משרד התפוצות, בראשו עמד עד לא מזמן נפתלי בנט. בלשכת בנט היו מכנים את הרצוג בהומור "אדוני הנשיא", ומערכת היחסים בין השניים הייתה טובה מאוד. בתקופת שרנסקי זרם הרבה מאוד דם רע בין הסוכנות לבין המשרד המדובר, בעיקר סביב הקמת מה שכונה אז "היוזמה המשותפת" ומכונה כיום "מוזאיק יונייטד" סדרת מיזמים לחיזוק הקשר עם העם היהודי. שני הגופים קידמו את היוזמה עם משרד ראש הממשלה, ולבסוף הסוכנות היהודית נשארה בחוץ.

במסגרת מערכת היחסים שנבנתה מחדש עם משרד התפוצות, יזמה הסוכנות כמה שיתופי פעולה: "שלום קור" – חיל שלום של העם היהודי; "מיזם ההשמה" גיוס מורים לבתי ספר יהודיים ברחבי העולם, מכל העולם (ולא רק מישראל, כפי שעושים בשליחות הוראה); ומיזם "שליחים לקהילות קטנות" – שבמסגרתו יוצאים שליחים דוברי שפות לתקופות קצרות כמה פעמים בשנה לקהילות יהודיות מבודדות, בהן אין שליחים קבועים. כמו כן הרחיב הרצוג את העבודה עם משרד החינוך, המשרד לעניינים אסטרטגיים, משרד העלייה והקליטה, משרד החוץ ועוד.

הסוכנות נמצאת בבעיה כספית קשה מאוד. הרצוג החליף את גייס הכספים של הארגון, והחל ליצור מערכות יחסים עם קרנות פילנטרופיות. קרן צ'לסי של רומן אברמוביץ' שפועלת נגד אנטישמיות ברחבי העולם, תרמה 5 מיליון דולר למלחמה באנטישמיות; קרן משפחת רודרמן תומכת בפעילות הסוכנות היהודית למינוף השליחים החוזרים כסוכני שינוי בחברה הישראלית;

וכעת נמצאת הסוכנות במו"מ מחודש עם הקרן לידידות שבעבר הייתה תורמת מיליונים מדי שנה, זרם שנפסק בשל עניינים פרסונליים. בסביבתו של הרצוג מסבירים שהוא איננו רואה בארגונים היהודיים מחוץ לסוכנות היהודית מתחרים. "הוא מסביר שיש ארגונים טובים מאוד בתחומם, וצריך לשתף עמם פעולה למען המטרות הגדולות של העם היהודי".

היעד: נשיא המדינה?

כאמור, אחד המיזמים שהרצוג מקדם הוא ה"שלום קור", שנועד לקרוץ לצעירים יהודים בעולם אשר בעיניהם עיקר היהדות הוא "תיקון עולם". הסוכנות הקימה, יחד עם "מוזאיק יונייטד" ומשרד התפוצות, מעין חיל שלום יהודי שאמור להרחיב באופן דרמטי את האפשרויות לעסוק בתיקון עולם בתוככי הקהילות היהודיות ומחוצה להן, כולל באוכלוסיות מדינות עולם שלישי – תוך עשייה משותפת של ישראלים ויהודים צעירים. המטרה: "עולם טוב יותר", ואגב כך "לשרת את שמה הטוב של ישראל בעולם".

נושא שהרצוג קידם ממש בתחילת הקדנציה שלו הוא המאבק למען עליית בני הפלשמורה הנותרים באתיופיה. בכך הרצוג בעצם מהווה אופוזיציה לממשלת ישראל, שמתמהמהת בהעלאתם של כ-8,000 הנותרים. "הוא לא משפיע על הארגון אלא על דעת הקהל", אומרת עובדת ותיקה, "וברמה הזאת הוא הצליח מאוד, אולי יותר מאשר העבודה הפנים-ארגונית. אף שיש צמצום ענק בכוח אדם, של עשרה אחוזים, וצמצום של פעילות – מבחוץ אנשים חושבים שמדובר בגוף אדיר וחזק כפי שהיה פעם, עם רבבות עובדים".

היותו של הרצוג בנו של נשיא מדינת ישראל בעבר, ונכד של רב ראשי, מחזקת מאוד את "המותג" שלו. עם זאת, אין להשוות את מעמדו למעמד הסלב של שרנסקי, שהוכר כאסיר ציון המפורסם בעולם ויהודי ארה"ב נלחמו לשחרורו. פנסיונר של הארגון אומר: "בעבר, כששרנסקי היה מתראיין, לא תמיד היה כתוב בכתבות שהוא יו"ר הסוכנות, כי הוא היה שרנסקי, מותג בפני עצמו. אצל בוז'י המצב שונה – הוא מאוד מזוהה עם הארגון, הייחוס המשפחתי אמנם עוזר לו, אבל הוא עדיין עומד בפני עצמו. מאידך, שים לב שבוז'י מתחבר פתאום מאוד לרקע המשפחתי שלו, ובכך מנסה לבנות תדמית מאוד ממלכתית, לקראת התמודדות אפשרית לתפקיד
נשיא המדינה".

זו בעצם שאלת מיליון הדולר: האם הרצוג הגיע לסוכנות לקריירה ארוכה, או שמא לתפקיד ביניים? סביר להניח שזו לא התחנה האחרונה שלו. עובדת מספרת ש"אצל שרנסקי היה ברור שהעולם הפוליטי מאחוריו, ושבמקרה הטוב הוא יעבוד במוסד ציבורי כזה או אחר עם פרישתו. אבל במסדרונות הבניין ברור כיום לכולם שבוז'י לא מתכוון להישאר כאן לשתי קדנציות".

האפשרות שכולם מזכירים היא התמודדות על תפקיד נשיא המדינה, אך יש שאינם שוללים חזרה לפוליטיקה. אם יוצע לו לחזור לתפקיד בכיר, מבלי להצטרך לכתת רגליים ולעבור פריימריז – יש סיכוי טוב שהוא ירצה לחזור, אולי כדי לאחד את מפלגות השמאל", אומרים בסוכנות. כל זאת לא נראה ריאלי בזמן הקרוב, מה גם שנראה כי הרצוג נהנה מאוד מהתפקיד הנוכחי.

הרצוג הצליח, אם כן, לעשות הרבה מאוד רעש ולעורר עניין בארגון המנומנם, וכל זאת בשנתו הראשונה כיו"ר. אך התקווה היא שאחרי שנה של עיסוק בזירות מרובות, הסוכנות תתמקד ותיקח על עצמה משימה משמעותית באמת שתצדיק את קיומו של הארגון ההיסטורי, שהוקם במקור כדי לבנות מדינה יהודית בארץ ישראל.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארה"ב-ישראל

"התקווה של המדינה": אבדיה על שער הספורטס אילוסטרייטד

Published

on

אחרי שנרשם לדראפט הקרוב, הכישרון הצעיר של מכבי ת"א מככב על שער אחד המגזינים הנחשבים בארצות הברית • עדות מקולגה: "הוא כמו ישו כאן"

"התקווה של המדינה", זו כותרת השער של המגזין ספורטס אילוסטרייטד, מהנחשבים ביותר בארצות הברית. "לישראל יש היסטוריית כדורסל עשירה, אבל עדיין אין לה כוכב אן.בי.אי. דני אבדיה בן ה-19 עשוי לשנות את זה" נכתב על השער של המגזין השבועי הפופולרי, כשברקע תמונה של הכישרון הישראלי הצעיר.

כתב המגזין התלווה אל אבדיה במשך כמה ימים וראיין אותו, את בני משפחתו ואת אנשי מכבי תל אביב, וכך התפרסמה השבוע כתבה ארוכה על הכישרון שנרשם לדראפט הקרוב. "קבוצות באן.בי.אי מחפשות את הלוקה דונצ'יץ' הבא, ההשוואה בין שני השחקנים, להם מבנה גוף דומה, בלתי נמנעת", מסביר הכותב, "שניהם יכולים לקלוע במעבר ולשחק במספר עמדות. אבדיה עשוי להיבחר בחמישייה הראשונה של הדראפט, ולהפוך לשחקן הישראלי שנבחר הכי גבוה בדראפט".

הכתב מתאר את ההערצה הרבה לאבדיה בישראל, שאחרי האימון נשאר לצלם ברכות בר-מצווה ולחלק חתימות. "הוא כמו ישו כאן", מספר קווינסי אייסי, הפורוורד האמריקאי של מכבי ת"א. "אני חייב כל הזמן להגיד את אותן ברכות", אבדיה אומר לכתב, "יום הולדת שמח, מזל טוב לבר-מצווה, בריאות, וכאלה. אני רוצה להיות יותר מגוון אבל אני לא יכול". הכתב מספר שהאנגלית של אבדיה שוטפת, אבל מדי פעם הוא עדיין מתבלבל במילים. לא נורא – ילמד.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות