Connect with us

ארה"ב-ישראל

ראש ממשלת היהודים

Published

on

הוא מרבה להיפגש עם ראשי מדינות, הפך ל"שריף" של האנטישמיות, וניער את הגוף המיושן שאליו נכנס • יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג, סוגר שנה בתפקיד

בית הספר היהודי "אורט" בבואנוס-איירס לבש חג: דגלי ישראל נתלו בכל פינה, הכיתות צוחצחו והקירות קושטו. הסיבה למסיבה הזו שהתקיימה לפני מספר חודשים, הייתה ביקורו של יו"ר הסוכנות היהודית. ולא רק בבית הספר התרגשו – שלל אירועים נערכו בקהילה סביב הביקור הממלכתי. רק כמה חודשים קודם לכן, עוד נאלץ היו"ר המדובר, יצחק (בוז'י) הרצוג, להיאבק בתככים פנימיים במפלגת העבודה ובמתחים בתוך האופוזיציה. ופתאום, הוא מתקבל בכבוד מלכים בקהילה החזקה והציונית הזו, כאילו היה ראש הממשלה בכבודו ובעצמו. על רקע צלילי השיר "אני ואתה נשנה את העולם", נכנס הרצוג חנוט בחליפה, ובליווי רעייתו מיכל נופף לשלום למאות ילדים לבושים חולצות כחולות ואוחזים דגלי ישראל קטנים. "אהבת ישראל מדברת מן הקירות – מרגש בטירוף!" כתב בעמוד הפייסבוק שלו.

היו שהרימו גבה כאשר שמו של הרצוג עלה כמועמד להחליף את נתן שרנסקי כיו"ר הסוכנות היהודית. הרי מדובר באדם שהיה כמעט ראש ממשלה, שנמצא בתפקיד פוליטי בכיר ויוקרתי – למה שירצה לעזוב בשביל תפקיד שהוא אמנם ממלכתי ובכיר, אך בגוף שנמצא בבעיה תקציבית חמורה, מעמדו הולך ומדרדר ותדמיתו הציבורית בעייתית?

בשבוע שעבר, ב-1 באוגוסט מלאה שנה לכהונתו של הרצוג בתפקיד היו"ר. שנה לאחר שנכנס לתפקיד, נראה שהרצוג נמצא במקום הכי טבעי עבורו: פגישות עם ראשי מדינות, ראשי קהילות יהודיות ופילנתרופים, שבהן הוא מקבל כבוד מלכים. האקזיט הפוליטי רק מוכיח את עצמו יותר, נוכח מצבה הנוכחי של מפלגת העבודה שהרצוג עזב הנמצאת במלחמת הישרדות של ממש.

לצורך הבנת מצב הארגון: כ-100 עובדים בסוכנות היהודית יצאו בשבוע שעבר לפנסיה מוקדמת בעקבות קיצוצים רוחביים מהותיים, מה שמעיד כי הארגון כבר איננו חזק ומרכזי כשהיה. מצד שני, זו גם הוכחה לכך שהרצוג מצעיר את הארגון, מביא רוח חדשה, מחבר את הסוכנות לרשתות החברתיות באופן שלא הכירה קודם לכן, ומנסה לחפש ייעוד ומטרות חדשות. במקביל התקיים אירוע העלייה השנתי של הארגון, אשר חוגג בעיקר את העלייה מצרפת. מבחינה זו, מדובר דווקא בשנה קשה: עד כה הגיעו לישראל פחות מאלף עולים מצרפת, לעומת כ-8,000 עולים בשנת השיא (2015 הסוכנות היהודית וממשלת ישראל לא הצליחו לנצל את המומנטום ההיסטורי, ולא עושה רושם שמישהו מתאמץ במיוחד.

שריף מול האנטישמיות

היו שחשבו שהעובדה כי הרצוג נבחר ליו"ר הסוכנות למורת רוחו של נתניהו תגרום לו לרצות לפגוע בארגון אך בפועל המצב נשאר כשהיה, והשניים אף נפגשו כדי לדבר על מצב העולם היהודי. הרצוג נכנס לבניין ההיסטורי של הסוכנות היהודית ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים בסערה: הוא הביא עמו את כל הצוות המלווה אותו בשנים האחרונות, והתחיל לירות לכל הכיוונים.

אין כמעט אירועים העוסקים באופן כזה או אחר בעולם היהודי, באנטישמיות, בציונות או ביהדות שהרצוג לא נוכח בהם. עובדי הסוכנות, ובמיוחד בלשכת המנכ"ל, מעידים שהם עובדים פתאום שעות נוספות. היו"ר החדש הוא לעיתים האחרון שמכבה את האור, נפגש ללא הרף עם גורמים מהארץ ומהעולם. במקביל, הנוכחות ברשתות החברתיות החייתה את הארגון כלפי חוץ, והחלה לחשוף את פעילותו גם לאנשים שלא הכירו את העשייה.

הרצוג גם בחר בחוכמה את המנכ"ל שיחליף את אלן הופמן, שצמח בארגון ונחשב לאוטוריטה: הוא מינה לתפקיד לראשונה אישה, אמירה אהרונוביץ', שגם היא גדלה בארגון. בכך אותת הרצוג לעובדים שהוא מתכוון אולי לעשות שינויים, אך סומך דווקא על אישה מבפנים שתסייע לו במהפכה. הוא גם טס הרבה יותר משרנסקי ומבקר מדי חודש מבקר בכמה שיותר קהילות יהודיות. הצוות הקרוב מעיד שהנסיעות לחו"ל עם הרצוג הן מתישות: הפעילות מתחילה לפנות בוקר ומסתיימת בשעת לילה מאוחרת, הימים מלאים בפגישות, ראיונות וכנסים. הוא לא מנצל את הגיחות המרובות לשופינג או לבילויים. 'וורקוהוליק' במלוא מובן המילה.

הרצוג גם הפך עצמו למעין "שריף" של העם היהודי בתפוצות: הוא מתייחס ללא הרף לסוגיית האנטישמיות, הנמצאת בעלייה ברחבי אירופה ואף בארצות הברית. זאת, הן מול רשויות אכיפת החוק המקומיות בכל מדינה, והן ברמת המנהיגים תוך קידום מאבק עיקש נגד חלחול אנטישמיות למוסדות הפוליטיים בארצות רבות. את העבודה הזו הוא עושה באמצעות הפיכתו של דובר הסוכנות, יגאל פלמור, איש משרד החוץ, לראש המחלקה המדינית של הארגון. בכך בנה לעצמו הרצוג מעין משרד חוץ קטן, שמחבר אותו לכלל הנושאים המדוברים.

הוא כמעט נבחר להיות ראש ממשלה, וכשזה לא קרה, הוא החליט ללכת לאתגר הבא: ראש ממשלת העם היהודי", אומר עובד בארגון, וזה אכן ניכר בפעילותו של הרצוג. הוא ממצב עצמו כמי שנפגש עם שועי עולם, מנסה לפייס גורמים בעולם היהודי ובישראל, נואם באירועים ממלכתיים ובינלאומיים, ודואג להיות שותף לכל מהלך גדול באקו-סיסטם היהודי עולמי.

עולם הארגונים היהודיים סער בחודשים האחרונים כשנודע כי בסוכנות היהודית מקיימים את מה שהם מכנים "מעבדה": כינוס של 150 מנהיגות ומנהיגים יהודים מרחבי תבל בניו-ג'רזי, שם החלו לנסח מטרות חדשות לארגון בן 90 השנה. עד סוף השנה האזרחית, צפוי הרצוג להציג את הממצאים של התהליך העמוק, ולהודיע על הכיוונים החדשים של הארגון.

לפני כעשור היה זה היו"ר שרנסקי שהחליט כי תחום ה"עלייה" לישראל לא יהיה עוד יעד מרכזי של הארגון, וכי יש להתמקד בחיזוק הזהות היהודית של הצעירים היהודים בעולם. בתקופתו של שרנסקי גם הופרטה העלייה באופן חלקי: ארגון "נפש בנפש" הוא האחראי הבלעדי על העלייה מצפון אמריקה, ובשנים האחרונות נכנסה לחלל זה גם הקרן לידידות", שמאיימת לנגוס בפעילות באמצעות הקניית הטבות נוספות לעולים שמגיעים דרכה. נראה שהפוקוס של הרצוג הוא פחות בנושא העלייה לישראל, ויותר בחיבור בין הקהילות השונות.

יוזמות רבות יצאו ממשרדו של הרצוג בשנה האחרונה, והוא נפגש עם בכירים מכלל המגזרים היהודיים בישראל ובעולם כדי לנסות לגשר על פערים ביניהם. בריאיון שקיים לפני כמה שבועות לסוכנות הידיעות היהודית-אמריקאית Jta, אמר הרצוג כי הוא מרבה להיפגש עם הנהגת הימין בישראל בניסיון למנוע מחבריה להתבטא באופן פוגעני. בנוסף, הוא בקשר עם קבוצות במגזר החרדי בישראל ובעולם, ואפילו ביקר בישיבה החרדית-ליטאית "לייקווד" שבניו-ג'רזי, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת מיר בירושלים) – זאת, כמובן, בנוסף למפגשים המתבקשים עם ראשי הזרמים והארגונים היהודיים היציגים.

אהוד מימין ומשמאל

כיאה לפוליטיקאי משופשף בעידן הנוכחי, להרצוג כאמור נוכחות מרשימה ברשתות החברתיות: קרוב ל-130 אלף עוקבים בפייסבוק וכ-50 אלף עוקבים בטוויטר. הוא מעלה מדי יום כמה וכמה ציוצים אודות פגישותיו ועבודתו, ומתייחס להרבה מאוד אירועים שעל סדר היום. בסביבתו אומרים שהרצוג הנחה "להעלות את הפרופיל התקשורתי של הארגון בארץ ובעולם כארגון
היהודי הגדול ביותר, ומתוך הבנה של העולם החדש".

ואמנם, בשנה הנוכחית זינקה פעילות הארגון בכלל המדיות השונות בעשרות אחוזים. גם בתקשורת ניתן לראות עלייה בפרסומים על הסוכנות היהודית. ההבדל אינו רק בכמות: הפרזנטור של הארגון הוא הרצוג, ורק הרצוג, וזאת בניגוד למה שהיה בתקופתו של שרנסקי. וכמו במערכת הפוליטית, גם בסוכנות קשה למצוא אנשים שידברו על הרצוג באופן שלילי. הוא אהוד ומוערך מימין ומשמאל, כאיש ציבור אידיאליסט וציוני. יש עובדים שאומרים כי "אנחנו לא מבינים מה הכיוון שלו ומה הנושא האסטרטגי שהוא יקדם, אבל אין ספק שהוא נוכח מאוד. נמצא בכל אירוע, מבקר בקהילות ולומד על כל הפעילות של הסוכנות בארץ ובעולם". עובדת אחרת מותחת מעט ביקורת: "אני לא מבינה למה הוא צריך להיות מעורב בכל דבר שקורה. שרנסקי האציל הרבה יותר סמכויות".

בזכות יחסי האנוש שלו, שיקם הרצוג שיתופי פעולה שנפגעו בשנים האחרונות. הראשון והמהותי שבהם הוא עם משרד התפוצות, בראשו עמד עד לא מזמן נפתלי בנט. בלשכת בנט היו מכנים את הרצוג בהומור "אדוני הנשיא", ומערכת היחסים בין השניים הייתה טובה מאוד. בתקופת שרנסקי זרם הרבה מאוד דם רע בין הסוכנות לבין המשרד המדובר, בעיקר סביב הקמת מה שכונה אז "היוזמה המשותפת" ומכונה כיום "מוזאיק יונייטד" סדרת מיזמים לחיזוק הקשר עם העם היהודי. שני הגופים קידמו את היוזמה עם משרד ראש הממשלה, ולבסוף הסוכנות היהודית נשארה בחוץ.

במסגרת מערכת היחסים שנבנתה מחדש עם משרד התפוצות, יזמה הסוכנות כמה שיתופי פעולה: "שלום קור" – חיל שלום של העם היהודי; "מיזם ההשמה" גיוס מורים לבתי ספר יהודיים ברחבי העולם, מכל העולם (ולא רק מישראל, כפי שעושים בשליחות הוראה); ומיזם "שליחים לקהילות קטנות" – שבמסגרתו יוצאים שליחים דוברי שפות לתקופות קצרות כמה פעמים בשנה לקהילות יהודיות מבודדות, בהן אין שליחים קבועים. כמו כן הרחיב הרצוג את העבודה עם משרד החינוך, המשרד לעניינים אסטרטגיים, משרד העלייה והקליטה, משרד החוץ ועוד.

הסוכנות נמצאת בבעיה כספית קשה מאוד. הרצוג החליף את גייס הכספים של הארגון, והחל ליצור מערכות יחסים עם קרנות פילנטרופיות. קרן צ'לסי של רומן אברמוביץ' שפועלת נגד אנטישמיות ברחבי העולם, תרמה 5 מיליון דולר למלחמה באנטישמיות; קרן משפחת רודרמן תומכת בפעילות הסוכנות היהודית למינוף השליחים החוזרים כסוכני שינוי בחברה הישראלית;

וכעת נמצאת הסוכנות במו"מ מחודש עם הקרן לידידות שבעבר הייתה תורמת מיליונים מדי שנה, זרם שנפסק בשל עניינים פרסונליים. בסביבתו של הרצוג מסבירים שהוא איננו רואה בארגונים היהודיים מחוץ לסוכנות היהודית מתחרים. "הוא מסביר שיש ארגונים טובים מאוד בתחומם, וצריך לשתף עמם פעולה למען המטרות הגדולות של העם היהודי".

היעד: נשיא המדינה?

כאמור, אחד המיזמים שהרצוג מקדם הוא ה"שלום קור", שנועד לקרוץ לצעירים יהודים בעולם אשר בעיניהם עיקר היהדות הוא "תיקון עולם". הסוכנות הקימה, יחד עם "מוזאיק יונייטד" ומשרד התפוצות, מעין חיל שלום יהודי שאמור להרחיב באופן דרמטי את האפשרויות לעסוק בתיקון עולם בתוככי הקהילות היהודיות ומחוצה להן, כולל באוכלוסיות מדינות עולם שלישי – תוך עשייה משותפת של ישראלים ויהודים צעירים. המטרה: "עולם טוב יותר", ואגב כך "לשרת את שמה הטוב של ישראל בעולם".

נושא שהרצוג קידם ממש בתחילת הקדנציה שלו הוא המאבק למען עליית בני הפלשמורה הנותרים באתיופיה. בכך הרצוג בעצם מהווה אופוזיציה לממשלת ישראל, שמתמהמהת בהעלאתם של כ-8,000 הנותרים. "הוא לא משפיע על הארגון אלא על דעת הקהל", אומרת עובדת ותיקה, "וברמה הזאת הוא הצליח מאוד, אולי יותר מאשר העבודה הפנים-ארגונית. אף שיש צמצום ענק בכוח אדם, של עשרה אחוזים, וצמצום של פעילות – מבחוץ אנשים חושבים שמדובר בגוף אדיר וחזק כפי שהיה פעם, עם רבבות עובדים".

היותו של הרצוג בנו של נשיא מדינת ישראל בעבר, ונכד של רב ראשי, מחזקת מאוד את "המותג" שלו. עם זאת, אין להשוות את מעמדו למעמד הסלב של שרנסקי, שהוכר כאסיר ציון המפורסם בעולם ויהודי ארה"ב נלחמו לשחרורו. פנסיונר של הארגון אומר: "בעבר, כששרנסקי היה מתראיין, לא תמיד היה כתוב בכתבות שהוא יו"ר הסוכנות, כי הוא היה שרנסקי, מותג בפני עצמו. אצל בוז'י המצב שונה – הוא מאוד מזוהה עם הארגון, הייחוס המשפחתי אמנם עוזר לו, אבל הוא עדיין עומד בפני עצמו. מאידך, שים לב שבוז'י מתחבר פתאום מאוד לרקע המשפחתי שלו, ובכך מנסה לבנות תדמית מאוד ממלכתית, לקראת התמודדות אפשרית לתפקיד
נשיא המדינה".

זו בעצם שאלת מיליון הדולר: האם הרצוג הגיע לסוכנות לקריירה ארוכה, או שמא לתפקיד ביניים? סביר להניח שזו לא התחנה האחרונה שלו. עובדת מספרת ש"אצל שרנסקי היה ברור שהעולם הפוליטי מאחוריו, ושבמקרה הטוב הוא יעבוד במוסד ציבורי כזה או אחר עם פרישתו. אבל במסדרונות הבניין ברור כיום לכולם שבוז'י לא מתכוון להישאר כאן לשתי קדנציות".

האפשרות שכולם מזכירים היא התמודדות על תפקיד נשיא המדינה, אך יש שאינם שוללים חזרה לפוליטיקה. אם יוצע לו לחזור לתפקיד בכיר, מבלי להצטרך לכתת רגליים ולעבור פריימריז – יש סיכוי טוב שהוא ירצה לחזור, אולי כדי לאחד את מפלגות השמאל", אומרים בסוכנות. כל זאת לא נראה ריאלי בזמן הקרוב, מה גם שנראה כי הרצוג נהנה מאוד מהתפקיד הנוכחי.

הרצוג הצליח, אם כן, לעשות הרבה מאוד רעש ולעורר עניין בארגון המנומנם, וכל זאת בשנתו הראשונה כיו"ר. אך התקווה היא שאחרי שנה של עיסוק בזירות מרובות, הסוכנות תתמקד ותיקח על עצמה משימה משמעותית באמת שתצדיק את קיומו של הארגון ההיסטורי, שהוקם במקור כדי לבנות מדינה יהודית בארץ ישראל.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

קווין אופיר: מנהריה ללייבל של ג'יי זי

Published

on

היא מאופיינת בשואו צבעוני, פרובוקטיבי וסקסי • מאחורי האאוטפיט יש גם מסר ושירים מקוריים שהיא כותבת • עכשיו משחררת הזמרת אופיר שיר חדש על שלום ואהבה ולא מפחדת לספר שהיא חולמת בגדול

זמרת האירועים ׳קווין אופיר׳ הפכה לתופעה מוכרת בסצינת המועדונים והמסיבות באל איי. הבחורה שנולדה בצפון הרחוק של ישראל השתקעה באל-איי לפני שמונה שנים ומאז במקומות רבים ברחבי דרום קליפורניה. היא מאופיינת בשואו צבעוני, פרובקטיבי וסקסי. מאחורי האאוטפיט יש גם מסר ושירים מקוריים שהיא כותבת. עכשיו אופיר משחררת שיר חדש על שלום ואהבה מן המנון לעולם ולא מפחדת לספר שהיא חולמת בגדול.

אופיר נולדה וגדלה בנהריה, בכורה לאחותה ואחיה. לקראת שנות התיכון עברה לעמק יזרעאל.

בגיל 11, היא מספרת, החלה להתעניין במוזיקה. אופיר: ״הייתי כותבת שירה אירית כי מאוד אהבתי את זה. וגם סיפורים קצרים ותמיד השמיעו אותי בכיתה". בגיל 12 היא הופיעה בפעם הראשונה בבית ספר השיר. ״שרתי את ׳לו יהי׳ בפני כל בית הספר, ממש אחרי חזרה אחת קלילה בקושי התכוננתי. אמא שלי הייתה בקהל ובסוף כולם ניגשו אליה ואמרו לה שיש לבת שלה קול של זמיר. אני התאהבתי בקהל. הבטתי בהם והם העניקו לי אנרגיות מדהימות. זה משהו מיוחד מאוד".

מהו המסר מאחורי השירים שלך?

״תמיד היה לי מסר של קשר, קרבה והבנה. לדעת להכיל אחד את השני ולהראות אהבה אחד לשני. פעם כתבתי שיר בעברית שנקרא: ,עולמו הפנימי של האדם׳. הוא מדבר בדיוק על זה".

קווין אופיר הגיעה בפעם הראשונה לאל-איי כבר ב- 2009 והתהאבה מיידית. היא הכירה פה אנשים שעזרו לה ולאט לאט השתלבה בתעשית המוזיקה המקומית. ״רציתי לחקור מה שיש לעיר להציע. התחלתי לגלות את עצמי. ביליתי גם תקופה של כמה שנים בקנדה, למדתי מסאג׳ תראפי והיום יש לי הסמכה של מסאג׳יסטית מקצועית".

היא מספרת לי על התחלה ונחיתה רכים. במהירות של ישראלית הסתדדרה עם מקום לגור והחלה לעבוד כמעט מייד. את ההופעה הגדולה הראשונה, שלה מספרת, עשתה עבור ׳דאף ג׳אם רקורדס׳ (הלייבל של ג׳י זי) בבוורלי הילס. מאז היא שחררה דיסקים עם שירים מקוריים והיא לא מפסיקה להיות חלק מהסצ׳נה.

מה מייחד את המופע שלך?

״יש לי אאוט-פיט מקורי. אני מעצבת את הבגדים לבדי, את החגורות, הנעלים, הכובעים את כל הלוק. הכל מאוד סקסי סטייל, פאן, קול וגלאמרס. לפעמים אנשים משווים אותי למדונה.

המופע שלי הוא מאוד עוצמתי ותמיד יש את ההרגשה של בואו נרקוד ונעשה שמח.

איזה שירים את שרה?

״אני שרה שירים מקוריים שלי שאני כותבת ומלחינה- פופ, רוק, דאנס והיפ הופ. אני שרה ב 9 שפות. יש לי חוש מאוד טוב של שפות ולמדתי לשיר באנגלית, עברית, צרפתית, ספרדית, פרסית ועוד…

״בחלק מההופעות יש לי רקדנים מקצועניים הכל תלוי וג ההופעה.

אני מבין שיצאת עם שיר חדש?

״כן – FEARLESS WING OF LOVE – זה המנון אהבה לעולם. השיר הוא כאילו אני מחבקת את העולם. יש בשיר גם צד קצת פרובוקטיבי אבל בצורה טובה. עשיתי אותו ביחד עם המפיק שותף שלי Tommy Bruno. זה הולך לצאת באיי טיונז, ביו טיוב, ספוטפיי, בכל מקום אפשר להוריד את השיר.

איזו זמרת מהווה השראה עבורך?

״אני אוהבת את קייט רייאין ואת סלין דיון. אני אוהבת את כל מוזיקת שנות ה-80. אני מקבלת השראה ממדונה כמובן. וגם פינק היא אחת הזמרות האהובות עליי".

את קווין אופיר תוכלו לראות בהופעה הקרובה ב-3 באוקטובר במסעדת "פאסיפיק כושר" בוואלי ווילג׳.
For booking Queen Ofir
call 949-526-4292 or
email: queenofir@gmail.com

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

יתוש שלא מפסיק לזמזם

Published

on

לישראל יש בעיה עם המפלגה הדמוקרטית ועם רוב יהדות ארה"ב. וזוהי רק ההתחלה

חברות הקונגרס אילהן עומאר ורשידה טליב הצליחו השבוע להכניס את ישראל לסיטואציה לא נוחה. מה שלא תעשה, לא יהיה טוב. תשאיר אותן בחוץ – תחטוף ביקורת. תכניס אותן פנימה תקבל שבוע של שידורים חיים מהשטחים, ושוב תחטוף ביקורת. תשאיר אותן בחוץ תרגיז את הקונגרס. תכניס אותן – תרגיז את הנשיא. עומאר וטליב הן יריבות מעצבנות של ישראל. אומנם רק יתוש, אבל אחד שלא מפסיק לזמזם. הפעם הצליח אפילו לעקוץ.

מצד שני לא כדאי להגזים: עומאר וטליב אינן אהודות גם על מפלגתן שלהן. מדובר בחברות קונגרס רדיקליות, לעומתיות, שהמפלגה חרדה מהשפעתן. אם הן יצליחו לשכנע שהמפלגה הדמוקרטית זה הן – הבוחרים בהחלט עלולים לברוח. בדיוק בגלל זה בחר בהן הנשיא דונלד טראמפ כיריבות. בדיוק בגלל זה צייץ הנשיא טראמפ כפי שצייץ. הוא רוצה לאלץ את המפלגה הדמוקרטית להזדהות עם עומאר וטליב, הוא רוצה לאלץ את ההנהגה הדמוקרטית להגן על עומאר וטליב, כי הוא מאמין שזה יועיל לו בבחירות הבאות. שתי חברות הקונגרס עקצו את ישראל, טראמפ עקץ את המפלגה הדמוקרטית. בינתיים, אלה שתי המפסידות בסיבוב הזה.

עם זאת כדאי להפנים: לישראל יש בעיה עם המפלגה הדמוקרטית. זו לא בעיה חדשה. בוחרי המפלגה זזים שמאלה, עוד מימי הנשיא אובמה. התזוזה שמאלה מתבטאת בהרבה אופנים, ובהם תמיכה פחותה בישראל. ברור שתקרית כמו זו שאירעה בסוף השבוע תקל על הכנף השמאלית של המפלגה לנגח את ישראל עוד קצת, ותעמיד את הכנף המרכזית שלה במצב של מגננה. ברור שהתקרית תשחק עוד קצת את היכולת של ישראל לתקשר עם בוחרי, ואולי גם עם חלק מנבחרי, המפלגה הדמוקרטית.

ומצד שני לא כדאי לשגות באשליות: גם ביקור של עומאר וטליב לא בהכרח היה משפר את מצבה של ישראל. תלוי מה היה קורה בו, תלוי אילו פרובוקציות היו מצליחות לייצר, תלוי כמה סיקור תקשורתי היה מתלווה אליהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אשם במידת מה בשחיקת התמיכה בישראל. אבל הניסיונות לטעון שהוא האשם הבלעדי, או העיקרי, מגוחכים. הדמוקרטים אינם מרוצים בכל עת שראש ממשלה ישראלי מתקרב לנשיא רפובליקני. אלא שהאינטרס של ישראל הוא קירבה בין כל ראש ממשלה ישראלי לבין כל נשיא אמריקאי שתומך בישראל. כן, גם טראמפ.

איפה ישראל שגתה בבירור? בזיגזג. החליטה כך, ואז שינתה דעתה. שר החוץ ישראל כץ טען ששגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר אישר את הביקור ללא התייעצות מראש. זו טענה שמעלה חשד ששר החוץ הוא כסיל. כך או כך, לא מדובר במקרה של חוסר תיאום אלא במקרה של שינוי החלטה.

אז מה הנזק? זה תלוי בהרבה גורמים שאינם ישראל, מעריך שמואל רוזנר, פרשן בכיר ליחסי ישראל-ארה"ב: מי ייבחר למועמד הדמוקרטים לנשיאות, מה יעמוד על סדר היום האמריקאי בשנה הקרובה, האם טראמפ ינצח ב־2020 או שמא יפסיד. בנוסף, צריך לשים לב לכך שרוב היהודים באמריקה סבורים שישראל שגתה.

זה כולל הפעם את איפא"ק והליגה למניעת השמצה. הם נקלעו למצב לא נוח: הם לא סובלים את עומאר ואת טליב. הם יודעים שמדובר במחוקקות ארסיות, אנטישמיות, עוינות. ומצד שני, קשה להם להגן על העמדה הישראלית מול חבריהם לדרך במפלגה הדמוקרטית. קשה להם במיוחד משום שהעמדה הישראלית עולה בקנה אחד עם עמדתו של טראמפ, שגם אותו רובם לא סובלים וחושבים שהוא אנטישמי).

במאי האחרון פורסמו ממצאיו של סקר מאלף של מכון הסקרים Pew. התברר ממנו שהיהודים הם הקבוצה הביקורתית ביותר כלפי יחסו החיובי של טראמפ לישראל. קרוב למחציתם (42%!) סבורים שטראמפ ״יותר מדי אוהד״ את ישראל. השוו את היהודים לפרוטסטנטים 22%), לקתולים (34%), לחברי הכנסיות השחורות 33%), לאוונגליסטים (15%), וקבלו תמונה מדויקת. במילים אחרות: אין צורך להעמיד פני מופתעים כאשר מתברר שהיהודים-אמריקאים וארגוניהם לא אוהבים את החלטת ישראל. וזה רק ילך ויקצין אחרי הבחירות כאן ושם.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

בן 20 מאוהיו נעצר בחשד שאיים לתקוף מרכז יהודי

Published

on

בביתו נמצאו נשק ותחמושת • הצעיר עצר בעקבות סרטון שפורסם באינסטגרם

בן 20 מאוהיו נעצר ביום שבת האחרון בחשד שאיים לתקוף מרכז יהודי במדינה. במשטרה אמרו כי בביתו של החשוד נמצאו כלי נשק חצי-אוטומטיים, תחמושת רבה וחומרים אנטישמיים.

הצעיר, ג'יימס רירדון ג'וניור, נעצר בביתו שבעיירה ניו מידלטאון. מפקד המשטרה בעיירה, וינסנט ד'אגידיו, אמר לרשת הטלוויזיה WKBN כי רירדון ג'וניור חשוד כי פרסם באינסטגרם סרטון שבו איים על המרכז הקהילתי. בסרטון שעלה לפני כחודש נראה גבר יורה בנשק חצי-אוטומטי, לצד הכיתוב "המשטרה זיהתה את היורה במרכז הקהילתי-יהודי שבעיר יאנגסטאון כלאומן הלבן סימוס או'רירדון". בפוסט תויג המרכז הקהילתי, ובמשטרה סבורים כי חשבון האינסטגרם שייך לרירדון ג'וניור.

סגן המנהל של הפדרציה היהודית ביאנגסטאון, אנדי ליפקין, אמר כי בארגון מודעים למקרה ועומדים בקשר עם המשרה. "אני רוצה להדגיש שאיננו יודעים על אף איום נוסף לקהילה היהודית או לאנשינו בשעה זו", מסר בהודעה שפורסמה באתר של הארגון, אך הוסיף כי "הוריתי לשמר את רמת האבטחה המוגברת בעתיד הקרוב".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות