Connect with us

כללי

ראיון עם מריומה המייסדת של בית השנטי בתל אביב

Published

on

 

ראיון
באירוע מרשים וחגיגי בלוס אנג'לס לגיוס תרומות לבית השנטי, בהנחיית גורי אלפי ודני אלפרט, עם הזמרת המדהימה נינט טייב והגיטרה, נאספו תקציבים לבית השנטי בתל אביב

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כללי

הווידאו, הקסטה והטלוויזיה השמנה: 5מוצרים שנעלמו מן העולם

Published

on

סקירה של כמה מכוכבי-העל לשעבר של עידן הטכנולוגיה שהחל במאה שעברה

זוכרים את טייפ המנהלים? – אותו מכשיר הקלטה קטן ששומש בעיקר על ידי אנשי עסקים, עורכי דין ורופאים? מתי ראיתם אחד בפעם האחרונה?

או איזו מצלמת וידאו סופר 8 ? לא מדובר על מכשירי הקלטה הקיימים היום או על מצלמות וידאו דיגיטליות, אלא על דיקטפונים ומצלמות מעידן שחלף, ישנם לא מעט טכנולוגיות וגאדג'טים ששלטו ברחבה בתקופת השיא שלהם אך כיום קשה מאוד למצוא אותם אפילו בחנויות לעתיקות. נכון, ניתן למצוא אותם בebay או בעליית הגג של סבתא, אך לשימוש אמיתי, טכנולוגיות אלו בהחלט עברו מן העולם.

Betamax ו-VHS

בשנות ה-80 מכשירים אלו נלחמו על השליטה בתחום אחסון סרטי וידאו. Betamax הפסיד לבסוף, אבל אפילו הVHS שהיה מצוי בכל מקום כבר אינו בשימוש. אפשר להגיד בבטחה שישנם המון אנשים שעדיין מחזיקים בביתם קלטות VHS ישנות עם תוכניות כמו זהו זה (זוכרים את זהו זה?) מוקלטות עליהם, אך יהיה זה קשה מאוד למצוא מכשיר וידאו עובד על מנת לצפות בהם. הפורמטים הללו מסמנים את המעבר מסרט כימי פילם) לסרט מגנטי ומשם למדיה אופטית, וברגע שפורמטים דיגטליים כמו VCD ו DVD נכנסו למשחק, העולם עבר במהירות לאחסון דיגיטלי ולא הביט לאחור מאז. כיום, אפילו הפורמט האופטי הולך ונמוג וישנה העדפה לפתרונות אחסון דיגיטליים וחזקים כגון: כוננים קשיחים לא ניידים ואפילו דיסק-און-קי, כל אלה הולכים ונהיים יותר משתלמים גם כלכלית וגם מבחינת קיבולת ועמידות.

קלטות שמע (אודיו)

יצירת קלטת מיקס לבן או בת הזוג היא היום שאלה של צריבת פלייליסט על דיסק או דיסק-און-קי – או אפילו שליחת הרשימה באופן ישיר אל הטלפון שלהם דרך אינסוף אפשרויות שיתוף הקבצים הקיימים היום. בזמנם של קלטות השמע, היינו צריכים לבחור בקפידה את השירים, להשיג אותם דרך מקורות שונים ואז להעלותם על קלטת חדשה בזה אחר זה. זה הצריך המון עבודה, אך עם קצת מזל הצד השני אהב את הקלטת – ואת הכוונה! בזמנו היה קשה להאמין שקלטות אלה יעלמו לחלוטין, במיוחד כשהן היו למעשה ה-פורמט לאודיו בכל העולם. קלטות שמע הוצגו לראשונה בתחילת שנות ה60, הדבר הייחודי בהן הוא היותן המרכז בין תקליטי LP מיושנים לבין דיסקים (CDs) – שניהם הגיעו בצורת דיסק אך היוו את שתי קצוות הטכנולוגיה. קלטות שמע נהנו ממקומם בפסגה עד לשנות ה80 המאוחרות, והן זכו לשלטון של יותר מ20 שנה, שלאחריה החלה ירידה שגם היא נמשכה כ 20שנה לערך.

תקליטים ונגני תקליטים

ויניל היה בסביבה זמן רב עד שקלטות ביססו דומיננטיות. שמם נגזר מאחד מסוגי הפלסטיק השימושיים בכל הזמנים – פוליוויניל כלוריד או PVC.

הם הופיעו לראשונה בשנות ה40 והמשיכו לשלוט על עולם האודיו עד שנות ה60 כשקלטות השמע ושאר מדיה מגנטית נכנסו למיינסטרים עקב היותם נוחים ועמידים יותר. לצד התקליטים, כמובן, גם נגני התקליטים הפכו לטכנולוגיה מיושנת. עד לפני מספר שנים היה ניתן למצוא אותם רק בחנויות עתיקות, או אצל אנשים שהצליחו לשחזר ולשקם את הפטיפון הישן שלהם למצב שמיש. הויניל תמיד שמר לעצמו מקום של כבוד בקרב DJ's (תקליטנים בעברית, שהיו חייבים להצדיק את שמם). בשנים האחרונות חזר הויניל וקמה תעשיה של משוגעים לדבר" הבטוחים, שהסאונד היוצא מהתקליט הוא איכותי ועשיר יותר מהקלטות דיגיטליות. היום ניתן למצוא פטיפונים ממחירים זולים באתרי מכירות ועד פטיפוני יוקרה במחירים של עשרות ואף מאות ואלפי דולרים. מחיר תקליט נע בין 30 ל-80 דולר להוצאות מחודשות ומטפס גבוה אם מדובר בתקליט בהוצאה מקורית (אז אם יש לכם בבוידם תקליטים ישנים, זה הזמן לבדוק!).

טלוויזיה "שמנה" לעומת טלוויזיה שטוחה

טלוויזיות שמנות, או בשמן היותר נכון טכנית, שפופרות קרני קתודה או טלוויזיות CRT, הן קטגוריה אחרת של טכנולוגיה שנעלמה לאורך הדרך. עם זאת, חובה לציין שטכנולוגיית CRT למסכים ומצגים היתה קיימת זמן רב לפני שהיא נאלצה לפנות מקום לטלוויזיות השטוחות כגון: פלזמה ו-LED. הטכנולוגיה מאחורי הטלוויזיות המגושמות הללו היא למעשה הרבה יותר ישנה ממושג הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותו, הוא מתוארך במאה הקודמת ב-1897. אך רק בתחילת שנות ה-30 היה CRT עמיד מספיק לשימוש בטלוויזיות. מכאן ואילך, CRT שלטה בעולם הבידור עד תחילת המאה הנוכחית. היא הצליחה לשרוד בשווקים מתפתחים כמו הודו עד לפני מספר שנים. אך אפילו בשווקים אלו, ישנו ריגוש נוסטלגי בכל הגוף כאשר רואים טלוויזית CRT עובדת, קל וחומר טלוויזיה כזו חדשה.

טלפון חוגה

טכנולוגיית הטלפון היא למעשה הרבה יותר ישנה, אך לפני טלפון החוגה, היה צריך להרים את השפורפרת ולבקש מהמרכזנית לחבר אותך ליעד. טלפון חוגה הציע דרך ישירה לדבר עם היעד ללא עזרה חיצונית, אך טלפונים אלה הפכו לפריט נפוץ רק אחרי שחברת הטלפון האמריקאית "בל" רכשה את הטכנולוגיה ב-1916 והחלה את השירות רשמית בשנת 1919 לכלל לקוחותיה. זאת הייתה האופציה הזמינה היחידה עד שנות ה-70 כאשר טלפון לחצנים הושק לראשונה. כיום, ייתכן ונראה טלפון חוגה בתצוגה בחנות עתיקות או בביתו של מישהו, אך הטכנולוגיה עצמה אינה בשימוש.

חשים בנוסטלגיה? זה לגמרי טבעי אם גדלתם עם חלק מהטכנולוגיות הללו. למרבה הצער, המירוץ להתפתחות הטכנולוגיה האנושית רק הולך ומתעצם עם הזמן. גאדג'טים וטכנולוגיות שלמות הופכות למיושנות וחסרות שימוש במהירות הבזק. מוצרים המופעלים על ידי קול הוא תחום בעלייה כיום, ואפילו הטלפון החכם הכל יכול יפנה את מקומו בסופו של דבר למכשירים ידידותיים יותר למשתמש אשר ישתלבו טוב יותר בחיינו.

לא ניתן לעצור את זה. הטוב ביותר שנוכל לעשות הוא לחלוק כבוד למכשירים ולטכנולוגיות שלקחו אותנו בבטחה דרך אחת התקופות המהפכניות ביותר בהיסטוריה האנושית – המאה ה-20.

המשך לקרוא

כללי

לא אחים לנשק

Published

on

למה האובססיה של האמריקאים, שאין לה אח ורע בעולם,
עומדת פעם אחר פעם למבחן תחוקתי

מתקפות הירי באל פאסו, טקסס (ע"י צעיר לבן שונא היספאנים) ובדייטון אוהיו (ע"י צעיר לבן שונא טראמפ) העלו פעם נוספת את נושא הפיקוח על כלי נשק לראש סדר היום הציבורי בארה"ב. לצד דיווחים מזירות האסון, הסיקור התקשורתי התמקד בשאלה מה ניתן לעשות כדי למנוע מקרים דומים בעתיד, ומדוע ארה"ב היא המדינה היחידה בעולם המערבי שתקריות כאלה מתרחשות בה על בסיס קבוע. כאשר בארה״ב יש 120 כלי נשק על כל 100 תושבים, וניתן לרכוש נשק כמעט ללא שום פיקוח, לא פלא שאנחנו שיאני העולם (למעט מספר מדינות במצב מלחמת אזרחים מתמדת) במספר ההרוגים ל-100,000 תושבים לשנה.

הדמוקרטים בקונגרס הטילו את האחריות לתקריות הירי הללו על הרוב הרפובליקאי בסנאט, שמסרב לקדם חוקים חדשים להגברת הפיקוח על כלי נשק בארה"ב. הן מצטרפות לשורה ארוכה של תקריות ירי דומות לאורך השנים. בחודש שעבר נרצחו ארבעה בני אדם בירי בפסטיבל השום בגילרוי שבצפון קליפורניה, בחודש מאי נרצחו 13 בני אדם בירי בווירג'יניה וחודש קודם לכן נרצחה יהודייה במתקפה על בית הכנסת של חב"ד בפאוויי, דרום קליפורניה. לאחר כל אחד מהמקרים הללו, נושא הרובים עלה לכמה ימים לראש סדר היום הציבורי והתקשורתי בארה"ב, אבל השיח הציבורי לא הוביל לשינוי של ממש בחוקים הקיימים בנושא. כעת, הדמוקרטים מקווים שההלם שנגרם משתי מקרי הירי ההמוני באוהיו ובטקסס, שהתרחשו בפער של שעות אחדות זו מזו, יצליח לשבור את הסרבנות הרפובליקאית
לקידום חוקים חדשים בנושא הנשק.

הדמוקרטים מחזיקים אמנם ברוב בבית הנבחרים, אולם הליך החקיקה בארה"ב מצריך רוב בשני בתי קונגרס, והרפובליקאים ממשיכים להחזיק ברוב דחוק בסנאט. כתוצאה מכך, כל הניסיונות לקדם חוקים חדשים בנושא פיקוח על כלי נשק, לא התקדמו עד כה. בית הנבחרים, תחת ההנהגה הדמוקרטית, אישר כמה הצעות חוק להגברת הפיקוח על רכישת כלי נשק בארה"ב, אולם ההנהגה הרפובליקאית בסנאט מסרבת להביא את הצעות החוק הללו להצבעה.

אחת מהצעות החוק נועדה להרחיב את טווח המקרים שבהם אזרחים אמריקאים יידרשו לעבור "בדיקות רקע" לפני שהם יוכלו לרכוש נשק – בדיקות שיתמקדו ברקע הפסיכולוגי, התעסוקתי והפלילי של הרוכש הפוטנציאלי. הצעת חוק אחרת תכריח כל אדם שמורשה למכור כלי נשק, לחכות במשך עשרה ימים לסיום של בדיקת רקע לפני שיוכלו להמשיך בהליך המכירה. שתי ההצעות הללו עברו ברוב גדול בבית הנבחרים, וזכו לתמיכת כמה רפובליקאים שחרגו מהקו המפלגתי והצביעו בעדן. אלא שמנהיג הרפובליקאים בסנאט, מיטש מקונל, מסרב לנקוט אפילו צעד ראשוני כדי להעביר את הצעות החוק הללו לאחת מהוועדות בסנאט – צעד שבלעדיו הצעות החוק לא יכולות להגיע להצבעה במליאת הסנאט.

יעד שאפתני יותר שהדמוקרטים בקונגרס מנסים לקדם הוא להחזיר לתוקפו את החוק שאוסר על אזרחים לרכוש רובים אוטומטיים וסוגים מסוימים של ציוד צבאי, שבהם נעשה שימוש לאורך השנים בתקריות ירי המוני בארה"ב. איסור כזה היה קיים בחוק בארה"ב בין השנים 2004-1994, אולם הוא בוטל על ידי ממשלו של ג'ורג' בוש הבן והרפובליקאים בקונגרס לפני 15 שנים. טראמפ קרא השבוע למחוקקים בקונגרס להעביר חקיקה שמחייבת בדיקות רקע נוקשות יותר לרוכשי נשק, עם זאת, טראמפ הציע להתנות את השינוי ברפורמת הגירה, ללא שפירט את כוונותיו.

הדמוקרטים, המחזיקים ברוב בבית הנבחרים, קידמו לאחרונה הצעות חוק שיאפשרו להעניק אזרחות ליותר משני מיליון מהגרים חסרי מעמד מוגדר – בהם ילדי מהגרים שנולדו על אדמת ארה"ב ("דרימרז"). בהצהרה שמסר בבית הלבן גינה טראמפ את שתי תקריות הירי הקטלניות בערים אל פאסו ודייטון. "על כל האמריקאים לגנות את שנאת הזרים, הגזענות והעליונות הלבנה", הוסיף. בדבריו האשים את "תרבות האלימות" שמקודמת, בין היתר, במשחקי מחשב וטען כי האינטרנט והרשתות החברתיות גורמות להקצנה של "אנשים מופרעים". לדבריו, יש צורך ברפורמה גם בשירותי בריאות הנפש כדי לזהות אנשים הסובלים מבעיות אלימות ולטפל בהם – לרבות באמצעות בידוד כפוי.

סקרי דעת קהל בארה"ב מראים בשנים האחרונות כי רוב הציבור האמריקאי תומך בחקיקה שתגביל, במידה מסוימת, את הגישה הקיימת כיום לכלי נשק בארה"ב. בסקר של רויטרס שפורסם בתחילת השנה, הביעו 69% מהנשאלים, כולל רוב הרפובליקאים, תמיכה בהגברת בדיקות הרקע לרוכשי כלי נשק. 55% מהנשאלים אמרו כי הם תומכים בחוקים ש"יקשו על אנשים לרכוש כלי נשק".

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

קליפורניה נגד 'טבע': הסכם פשרה בפרשת עיכוב התחרות

Published

on

טבע שילמה 69 מיליון דולר למדינת קליפורניה בגין הסכמי אי תחרות ועיכוב התחרות בגנריקה, מה שמונע ממחיר התרופה לרדת עבור הצרכן

היועץ המשפטי לממשל קליפורניה, חאווייר בקררה, הודיע על פשרה במסגרת תביעה נגד מספר חברות תרופות וטבע הישראלית בעיקרן, תחת האשמה בהתקשרות בהסכמי אי-תחרות הדדית (pay for delay), במסגרתה החברות עיכבו השקת תרופות גנריות לשוק ופגעו בתחרות. לפי הסכם הפשרה, חברות התרופות וטבע בעיקרן ישלמו למדינה כמעט 70 מיליון דולר. הסכמי אי-תחרות למעשה מאפשרים לחברת תרופות אחרת ליהנות מהמשך השליטה באופן מונופוליסטי, בעוד התרופה הממותגת שאמורה להעמיד כנגדה תחרות מתעכבת, מה שמונע ממחיר התרופה לרדת עבור הצרכן. הסכום הוא חלק מהסדר פשרה שכבר נחתם בעבר.

ההסדר הראשון עם טבע עוסק בעיכוב של כמעט 6 שנים (בין 2006 ל-2012) את כניסתה לשוק של התרופה פרוביגיל, המיועדת לטיפול בהפרעות שינה. העיכוב בתחרות גנרית לתרופה הוביל לעלויות גבוהות באופן מלאכותי לצרכנים. כחלק מהסדר הפשרה שנחתם, מהסכום של 69 מיליון דולר יוקצו כ-25.3 מיליון דולר לקרן מיוחדת עבור צרכני התרופה בקליפורניה באותה תקופה.

"הקנוניה של חברות התרופות בהסכמים האפלים והבלתי חוקיים הללו לא רק חונקים את התחרות אלא מכבידים על המשפחות והמטופלים שלנו – הם מכריחים כל אדם בקליפורניה לשאת מחיר גבוה יותר על תרופות מצילות חיים. זה לא פחות מאשר לשחק עם חייהם של אנשים", אמר בקררה. קליפורניה לא צריכה לשלם מחיר מופרז כדי להרשות לעצמה את המרשמים הללו. הפעולות הללו יסייעו לנו לדחוק את חברות התרופות החמדניות ולהילחם למען משפחות בקליפורניה".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות