הנישואים הסודיים הכי מתוקשרים בישראל גרמו השבוע לרבים להסתכל במראה

לוסי אהריש וצחי הלוי ביום חתונתם. פתחו תיבת פנדורה

מאת: גל שור

חבר הכנסת אורן חזן מהליכוד הבעיר בשבוע שעבר את המדינה, הציבוריות הישראלית ואת הרשת הגועשת בארץ ובחול, לאחר שהעביר ביקורת על נישואי השחקן היהודי צחי לוי והעיתונאית הערבייה לוסי אהריש. הפרלמנטר חובב השערוריות פירסם בפייסבוק טקסט חריף נגד הזוג, שנישאו בסתר בתום ארבע שנות זוגיות סודית. " לא מאשים את לוסי אהריש שפיתתה נפש יהודי במטרה לפגוע במדינתנו ולמנוע מעוד צאצאים יהודים להמשיך את השושלת היהודית – להיפך, היא מוזמנת להתגייר", כתב חזן. כן מאשים את צחי המתאסלמלוי שלקח את פאודה צעד אחד רחוק מדי – אחי, צא מהסרט". את דבריו חתם במילים: "לוסי, זה לא אישי, אבל דעי: צחי אחי ועם ישראל עמי, די להתבוללות!".

דבריו של חזן התקבלו בביקורת נוקבת מצד חברי כנסת מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. ח"כ שלי יחימוביץ' הגיבה תוך שימוש במונחים מהעולם הספרותי של "הארי פוטר": אוכלי המוות סברו שרק טהורי דם (Pure-bloods) רשאים להתקיים ומי שהתחתן עם מוגלגית נחשב בוגד דם. וסליחה שהשתמשתי במטאפורה עדינה מדי". בריאיון לתכנית פגישה" עם רוני קובן (שששודרה השבוע בכאן 11 סיפרה אלהריש שבני זוג יהודים רבים ביקשו ממנה בעבר להתגייר. ברור שלא אתגייר. למה שהוא לא יתאסלם?".

הריאיון עם קובן התקיים לפני שפורסם כי לוסי אהריש היא בת זוגו של השחקן והזמר צחי הלוי ("פאודה"). ביום רביעי שעבר התחתנו השניים בטקס נישואים מצומצם עם בני משפחה וחברים קרובים. השניים יצאו במשך חמש שנים ולבקשתם, התקשורת שמרה על פרטיותם ולא פרסמה את דבר הקשר. לאחר שספגה כאמור ביקורות גזעניות מצד חברי הכנסת אורן חזן ובצלאל סמוטריץ' והשר אריה דרעי, הגיבה אהריש במונולוג הפתיחה של תוכניתה "שיחת היום" המשודרת ברשת 13: "יש דברים חשובים הרבה יותר על סדר היום של המדינה הזאת מאשר חיי הפרטיים. 20 נשים נרצחו מתחילת השנה, ואנחנו עדיין לא מזועזעים מספיק כדי לעצור את האלימות הנפשעת הזאת; לזקנים על ערש דווי שולחים חוקרים כדי להראות שהם יכולים לתפקד ולחסוך למדינה כמה פרוטות; ילדים חולים מחכים שיאשרו להם תרופה מצילת חיים; נכים לא מצליחים להתקיים מקצבת רעב; אנשים שיש מצב שיושבים בכלא על לא עוול בכפם; קהילה להט"בית שלא מקבלת זכויות בסיסיות בגלל זהותם המינית; הדרום הבוער, ששוב נשכח ונופל חלל במשחק הפוליטי; פתיחת מושב הכנסת, שיושבים בו אנשים ששכחו שהם נמצאים שם בשליחות ציבורית וכל מה שהם עושים זה להביא את המערכת לריקבון מוחלט. אלה הנושאים שאמורים להעסיק ולהדאיג כל אחד ואחת מאתנו, ובטח לא מה אמן ועיתונאית עשו בחייהם הפרטיים ביום רביעי.

״החיים שלי הם החיים שלי ולא עניינו של אף אדם אחר. נקודה, סימן קריאה! ובכל זאת, לא פעם עמדתי כאן ודיברתי על האלימות וההסתה הגואה בחברה שלנו. בימים הללו, מלבד עשרות אלפי הודעות תמיכה ופירגון, היו גם כמה כאלה שהרימו את ראשו המכוער של השיח האלים והמסית – ושלא לומר המיזוגיני – תחת מעטה של חופש הדיבור הדמוקרטי. אז תרשו לי, מבין כל ההודעות הטובות שקיבלנו בימים האחרונים, לציין את הידיעה שריגשה יותר מכל: מנהל בית ספר שהחליט לפתוח את יום הלימודים שאחרי החתונה בשיח פתוח עם תלמידי תיכון על גזענות, אלימות, לאומנות ומה תפקידם של נבחרי הציבור – האם ללבות את השנאה, או להיות גשר לעם היושב היום בישראל? התלמידים החליטו לתלות על קירות בית הספר את ערכיהם 'מזל טוב ללא הבדל דת גזע ומין'. עכשיו תגידו לי אתם למי להתייחס ולתת את הבמה, למנהיגי האתמול או למנהיגי המחר?"

הנישואים המתוקשרים הפכו כאמור לסוגיה ציבורית ועוררו תגובות קיצוניות, שנעו מהשתלחותו הגזענית הנחותה של ח"כ אורן חזן, ועד דברי תהילה נלהבים בשבח ההתבוללות. אבל אפשר להירגע, טוען אוריאל הייטנר ב"ישראל היום". יהודי לא יכול להתבולל בישראל. ישראל היא מדינה יהודית; החברה בה היא יהודית; התרבות שלה היא יהודית. מעגל השנה שלה
נע סביב רצף החגים היהודי, ויום המנוחה השבועי הוא שבת. השפה היא העברית, והאוכלוסייה היא יהודית ברובה המכריע. "כמעט מאה אחוז מן היהודים בישראל מתחתנים עם יהודים, וגם יהודי או יהודייה שבן זוגם אינו יהודי, הם, ילדיהם ונכדיהם יוסיפו להיות חלק בלתי נפרד מן הקולקטיב היהודי – כל
עוד יגורו בארץ" טוען הייטנר. אבל לא כך בגולה: בארצות הרווחה, שבהן ההתבוללות היא סכנה ממשית. היהודים הם מיעוט; מבחינה סטטיסטית, רוב הסיכויים הם שיהודי יתאהב בלא יהודייה, כי אותה הוא יפגוש בבית הספר, בעבודה ובמקומות הבילוי. ואכן, שיעור נישואי התערובת בחו"ל גבוה מאוד, ואף הולך וגדל. לאורך זמן – אין עתיד יהודי בגולה".

הייטנר טוען ששיעור הירידה מהארץ כיום הוא הנמוך ביותר מאז קום המדינה, אך הוא עדיין גבוה, וחמור מכך הוא נהנה מלגיטימציה חברתית ותרבותית. "ישראלים רבים מתייחסים לירידה מן הארץ כבחירה הגיונית וטבעית. עצם הביטוי "ירידה" נעשה לבלתי-תקין פוליטית. לא עוד עלייה וירידה, כי 'אסור להיות שיפוטיים', אלא הגירה מן הארץ לחו"ל – או להפך". לדעת הייטנר, "ישראלי שירד מן הארץ והשתקע בגולה, רבים הסיכויים שילדיו – ואם לא ילדיו, נכדיו – כבר לא יהיו יהודים, ולא יהיו חלק מעם ישראל. לכן מי שחרד מפני התבוללות, אל יתעסק באיזו חתונה, שאינה אלא סנסציה רכילותית צהובה. דחוף יותר להעלות לסדר היום את סוגיית העלייה לארץ והירידה ממנה. מחויבותה של ישראל, כמדינת הלאום של העם היהודי, לעתיד העם היהודי ולהבטחת המשך יהדותם של בני העם היהודי צריכה להתבטא בפעולה למען עליית היהודים לישראל ומניעת ירידתם של ישראלים לחו"ל".