אלדמע ראובני נמנית עם עשרות אלפי חברי לוס אנג'לס הישראלית, שאחרי שנתיים של ריתוק-מגפה הסתערו הקיץ בכל הכוח על כל מה שיש למדינת היהודים להציע * "משתזפים בחופים, מבקרים ועושים כבוד להורים ולדודים והדודות, מסניפים את ריח התינוקות הצעירים של האחים והאחיות שלנו" * סיכום ביקור רגשי במיוחד
כולנו הגענו ללוס אנג׳לס מסיבות שונות, חלק כדי להגשים את החלום האמריקאי, חלק ללימודים, חלק לביקור קצר שנמשך לחיים שלמים וכדומה.
המשותף לרובינו היא האהבה לארץ ישראל שמחברת אותנו לבית הורינו בחבל טבור שאינו נראה אך מאוד מורגש ומוחשי בכל יום בשנה.
געגוע בלתי נפסק לריחות השוק, מבחר התבלינים הצבעוניים והתבשילים, לשאון המולת האוטובוסים והמוניות, לאנדרנלין שזורם פה באויר וחוצפה הישראלית שמחברת בין כולנו כחוט השני.
מתגעגעים לעיר שללא הפסקה ולשכנותיה עם החופים שוקקי האדם והמדוזות. לביטחון של זרועות הביטחון ולנוף החיילים שנראים בכל מקום שנמצאים בו.
להורים, לאחים ולדור הצעיר שמכיר אותנו יותר מהפייס-טיים מאשר פנים אל פנים.
אנחנו עובדים בלוס אנג׳לס בכל השנה במרץ וחריצות. מקימים קהילה ישראלית מקומית עם עיתון מקומי בשפתינו, עמותות התנדבותיות לשרת את תושבי המקום, מחנות צופים בעיר ובוואלי, מביאים את אמני ישראל אלינו, חוגגים את יום העצמאות
בגדול וליבנו רוטט מהתרגשות בשירת התקווה כשבליבנו תקווה ענקית שכל זה ייטמע בילדינו ויהיה חלק מזהותם.
ובתום שנת הלימודים רובינו לוקחים פסק זמן מהמירוץ התובעני כדי למלא מצברים ולהגיע למקום שבו אנחנו מרגישים את עצמנו כפי שתמיד היינו, לישראל.
הפנינה הכי יפה במזרח התיכון.
כן, בסופו של דבר אנחנו מגיעים בכל קיץ גם לבקר את המשפחה ולמלא מצברים לשנה הבאה אך בעיקר לטפח ולשמור על זהות ישראלית לילדינו ככל שניתן תוך חיבור להווי המקומי, לשפה ולהיסטוריה שלנו,של עמנו ושל המקום.
מכתתים רגליים ברחובות, משתזפים בחופים, מבקרים ועושים כבוד להורים ולדודים והדודות.
מסניפים את ריח התינוקות הצעירים של האחים והאחיות שלנו.
ובמקרה שלי ושל ילדי- מניחים פרחים על הקבר של בעלי אב ילדי שבחר להיטמן באדמת המושב הגלילי שכל כך אהב.
בסיום כל חופשה, שכזו אחרי שמילאנו מצברים ונפרדנו שוב ממשפחותינו אנו מסתכלים בעיניים נוצצות על דור העתיד, ילדינו.
ומקווים בלב מלא שספגו עוד קצת ממי שאנחנו, ממי שהם. עד הפעם הבאה.
כנראה שלזה התכוון יהודה הלוי כשכתב: ״ליבי במזרח ואנכי בסוף מערב״.
סגולתה של הסוכה היא להכניס רצונות חדשים שלא חשבנו עליהם קודם לכן. בעצם המצאותנו בסוכה, אנו מעוררים את אותו רצון רדום
חג הסוכות הינו החג היחידי בלוח השנה העברי שנאמר עליו: "בחג שמחתנו". מה בדיוק השמחה שמדברים עליה? הרי בבניית הסוכה דרוש גם לא מעט מאמץ. יש גם לקנות לולב אתרוג, ערבה והדס. יש כאלו שאף ישנים בסוכה שזה גם לא הדבר הכי נוח במיוחד כשמדובר בשבעה ימים. המילה 'שמחה' כאן משמעותה אחרת. אבל קודם כל, בואו ננתח מה זאת שמחה באמת.
שמחה בעולמנו המודרני מתפרשת כמילוי משאלותנו ורצונותינו מדברים קטנים כמו מציאת המפתחות שהלכו לאיבוד ועד מציאת בן/בת זוג. אז כדי לשמוח, צריך להיות חוסר מסויים וכשאנו ממלאים אותו, אנו שמחים.
כשאנו יוצאים מהבית לסוכה, אנו חשופים להשפעות מבחוץ. המילה סוכה מורכבת משני שמות של הקב"ה: אדני שמייצג את החוסרים ויהוה שזו מילה שבגימטריה היא: 26 שזה פעמיים 13.
המספר 13 מצביע על מידות של רחמים וגם מעיד על המילה אהבה = 13. כששני אנשים אוהבים אחד את השני יש לנו את השם המפורש. כשאנו לוקחים את השם המפורש: יהוה (26) ואת המילה: אדני (65) אנו מקבלים: 91 שבגימטריה זה: סוכה.
מפגש של אנרגיות
כאשר אדם נכנס לסוכה מתקיימים מייד שני הדברים: הרצונות ומילוי הרצונות. המקובלים מלמדים אותנו שהעולם עובד בצורה של שיווי צורה. כשאתה פוגש את האנשים שמתאימים לך באותו רגע, אתה מושך אותם בגלל סיבה מסוימת. והדבר נכון גם כשאתה פוגש בן אדם שמרגיז אותך. הסיבה היא שהאנרגיות שלך ושלו התאימו באותה נקודת זמן אחת לשניה. אותו הדבר הוא גם בעולם החיובי, כשאנו חיוביים, אנו נפגשים באנשים דומים.
בסוכה יש כמה מצוות שיש למלא. לשבת בסוכה, לסעוד בה ואף לישון בה. מי שמקפיד אף יותר יכול לנענע את ארבעת המינים בסוכה. הסוכה עצמה היא למעשה חיפוש של הדברים שיעניקו לנו אף יותר ממה שאנו מבקשים. כשאדם מקיים את הרצון הקיים שלו מזמן הילדות שלו, הוא אינו מתקדם ונשאר באותו מקום שהיה בו. אבל אם האדם מגדיל את רצונו (כאשר אדם נכנס לסוכה הוא מגדיל את רצונו) וממלא אחר המצוות שיש לעשות בסוכה, הוא ממלא את אותם רצונות.
לכן רצוי לחשוב על הדברים שאתם עדיין לא ביקשתם עבורכם. לדוגמא אם טרם מצאתם בן זוג ואתם רוצים להתחתן, לסוכה יש את הסגולה למלאות את משאלתכם. בנוסף, גם אם לא חשבתם על דבר שהייתם מבקשים לעצמכם, כמו למשל, ילדים. סגולתה של הסוכה היא להכניס רצונות חדשים שלא חשבנו עליהם קודם לכן. בעצם המצאותנו בסוכה, אנו מעוררים את אותו רצון רדום.
כשאנו מנענעים את ארבעת המינים, הלולב, האתרוג, ההדס והערבה, זה אומר שאני מנענע לשישה כיוונים (ארבע כיוונים הרגילים וגם למעלה ולמטה) ואלו ממלאים את רצונותינו. לכן ראוי עבור כל יהודי לנענע את הלולב והאתרוג בסוכה מדי יום (למעט שבת).
חשיבות ניסוך המים
ארבעת המינים מייצגים 4 סוגים של אנשים. הערבה: אדם בלי טעם ובלי ריח. הדסים: להדס יש ריח טוב והכוונה היא לאדם שמתנהג עם מידות אבל אין לא מספיק פנימיות, הלולב הוא עץ תמר, הוא טעים אך אין בו ריח. מה שאומר כי הוא צריך לעבוד על המידות שלו. והאחרון זה האתרוג שמעיד גם על פנימיות וגם על חיצוניות.
הסיבה לנענוע ארבעת המינים היא על פי הקבלה שבעצם הנענוע אנו מתחברים למתנות שיש בעולם. כאשר אנחנו אומרים את הפסוק ״אז ירננו עצי היער״ אנחנו בעצם מזיזים דברים על מנת שיתגלו דברים חדשים, רבדים חדשים. ללילה האחרון של סוכות קוראים: ניסוך המים. הזוהר מדבר על חשיבות ניסוך המים, כדאי לבקר בבית כנסת או רב כדי לסייע בניסוך המים.
הלילה האחרון של הושענה רבא הוא גם הלילה של מסירת הפתקים. בראש השנה נקבע מה יקרה עם כל אחד מאתנו בשנה הקרובה. ביום כיפור ניתנת הזדמנות נוספת לשנות את הגזרה הרעה ובהושענה רבא (תושיע אותנו), יש לנו את האפשרות לקרוע את פתקת הגזרה הרעה. לשם כך נשארים ערים כל הלילה ולומדים. יש סוד נוסף להושענא רבא: כאשר אדם מתבונן בצילו לאור הלבנה אחרי חצות הלילה, זה צריך להעשות רק ע״י רב מקובל. התבוננות בצל תחשוף מה יקרה עם אותו איש במהלך השנה.
לאחר סוכות אנו חוגגים את שמחת תורה: הזיווג או החיבור עם הקדוש ברוך הוא אחרי שעברנו את כל הימים האלה מראש השנה ועד שמחת תורה.
לסיכום: מקור השמחה נמצא בסוכות וכמה שתקפידו על סוכות יותר, כך תוכלו להיות שמחים כל השנה!