Connect with us

טוב לדעת

צרכנות: לטוס מישראל לארה"ב במחיר שפוי…

Published

on

דרך הראשונה לאתר טיסות משתלמות מישראל לארצות הברית היא לבצע הזמנה זמן רב מראש. חברות התעופה נוטות לספ מחירים נמוכים על הזמנות אשר מתבצעות מספר חודשים לפני הטיסה עצמה, בעיקר כאשר מדובר על קווים פופולאריים כמו ישראל-ארה"ב. הזמנה של טיסה זמן רב מראש יכולה להתבצע באמצעות מספר מנגנונים.

3

ראשית, ניתן לעקוב אחר פרסומי חברות התעופה וסוכנויות הנסיעות באתרי האינטרנט הרשמיים. אתרים אלו מתעדכנים לעיתים קרובות ומציגים את זמני הטיסות, המחירים המשוערים וההטבות הספציפיות. שנית, אפשר גם ליצור קשר עם אחד מנציגי החברות ולקבל מידע אינדיבידואלי יותר: לעיתים קיימים הבדלים בין מחירי טיסות למשפחות, ליחידים או במסגרת חבילות נופש רחבות יותר. לחילופין, תמיד אפשר לחכות לדקה ה-90 על מנת ליהנות ממחירים נמוכים במיוחד המוצעים ישירות דרך חברות התעופה.

טיסות מעבר

עוד דרך לטוס מישראל לארה"ב במחיר משתלם היא לברר לגבי טיסות מעבר (קונקשן). טיסות אלו מתאפיינות בחניית ביניים, אשר יכולה להיערך במקומות שונים בעולם ומאפשרת ליהנות מכמה ימים נוספים של חופש ולחזור לארצות הברית בראש שקט. אחרים יעדיפו טיסות עם קונקשן של מספר שעות בלבד – אפילו מבלי לצאת מנמל התעופה. טיסות משתלמות אלו מתאימות למי שרוצה לחסוך בעלות הכרטיס ולא לוותר על לוח הזמנים הצפוף.

בררו לגבי מבצעים רלוונטיים

דרך משתלמת אחרת לחזור מישראל לארה"ב היא לקבל מידע על מבצעים והטבות בתקופות אשר נחשבות פחות עמוסות. במילים אחרות, טיסות מישראל לארה"ב בחודשים יולי ואוגוסט יקרות בעשרות אחוזים מטיסות זהות בחודשי החורף. במידה ואורח החיים מאפשר זאת, העדיפו לדחות או להקדים את הטיסה אל התקופות המרווחות. גם בנושא הזה נציגי החברות ישמחו לעמוד לרשותכם ולהעניק מידע אמין ורלוונטי.

גוונו את יעד הנחיתה בארצות הברית

ישראלים המתגוררים בארצות הברית ומעוניינים לשוב אליה לאחר ביקור בארץ לא חייבים לטוס לניו יורק. בניגוד לתיירים אשר מבקרים בעיקר בערים הגדולות ולכן מעלים את הביקוש לטיסות הללו, תושבי ארצות הברית צריכים לקחת בחשבון את האפשרות של הזמנת טיסה ליעד אחר. ברוב המקרים יהיה משתלם יותר לטוס לבוסטון ולהזמין בנפרד טיסה נוספת לניו יורק, מאשר לנחות בשדה התעופה JFK. בכל מקרה, בירור מקיף יאפשר לכם לזהות את היעדים המשתלמים ולהזמין את הטיסות הנכונות.

לסיכום, הדרכים המגוונות לטוס מישראל לארצות הברית מעידות על ביקוש והיצע. הטיפים המרכזיים הם הזמנת טיסה זמן רב מראש או לחילופין המתנה לדקה ה-90, קבלת מידע על מבצעים ותכנון נכון של היעדים.

הכתבה בחסות אל על, המציעה טיסות לפריז ויעדי קונקשן אחרים

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

טוב לדעת

מחקר בקליפורניה: בשר עוף זהה לבשר אדום במידת הנזק לכולסטרול

Published

on

המחקר ש הפתיע את החוקרים כשסתר את הסברה לפיה בשר ה אדום מזיק לכולסטרול הרבה יותר מבשר לבן. ראש צוות המחקר: "להגביל צריכת בשר לבן"

בשר לבן (עוף) זהה לבשר אדום במידת הנזק לכולסטרול – כך עולה ממחקר חדש שנערך בקליפורניה. תוצאות המחקר הפתיעו את החוקרים, אשר לא ציפו לגלות שאכילת כמויות גדולות של עוף תוביל לרמות גבוהות של כולסטרול בדם. מבין שלושת הדיאטות שנבדקו – עתירת בשר לבן, עתירת בשר אדום ומבוססת על חלבון מן הצומח – רק זו הצמחונית הביאה לתוצאות של רמות כולסטרול בריאות.

המחקר נערך במכון המחקר של בית החולים לילדים באוקלנד. תוצאותיו באות ב"כשתכננו את המחקר, ציפינו למצוא שלבשר אדום השפעה מזיקה יותר מלבשר לבן", ציין ראש צוות המחקר, ד"ר רונלד קראוס, חוקר בכיר בתחום טרשת העורקים."הופתענו לגלות שזה לא היה המקרה. כאשר רמות השומן הרווי זהות, מידת ההשפעה של שני סוגי הבשר זהה. לעומת זאת, חלבונים מין הצומח, כמו ירקות, מוצרי חלב וקטניות, הראו את התועלת הרבה ביותר לכולסטרול".

הפופולריות של צריכת בשר אדום הולכת ופוחתת בשנים האחרונות, בעקבות הקישור של צריכה מוגברת שלו עם מחלות לבביות. ההנחיות לציבור מעודדות צריכה מוגברת של עוף על חשבון הבשר האדום המזיק, אך לדברי פרופסור קראוס, עד כה לא נערכה השוואה מקיפה בין בשר אדום לבין בשר לבן וחלבון מין הצומח, והשפעתם על רמות הכולסטרול."תוצאות המחר שלנו מצביעות על כך שההמלצה שהייתה קיימת עד כה, להגביל צריכת בשר אדום אך לא בשר לבן, צריכה להשתנות, וצריך להגביל גם צריכת בשר לבן. יש צורך להעמיק את המחקר אודות ההשפעה של צריכת עוף על העורקים והלב, כדי להביא לשיפור במצב הבריאות
של האוכלוסייה".

המשך לקרוא

טוב לדעת

סוף לפנצ'רים: מישלן ו- GM הציגו צמיג ללא אוויר

Published

on

ענקיות הרכב הציגו במשותף צמיג הבנוי על שלדת פיברגלס שעתיד להחליף את הצמיג המסורתי במכוניות נוסעים תוך חמש שנים

בשורה משמחת לנהגים ולכלל חולי ההגה: שתי ענקיות הרכב ג'נרל מוטורס ומישלן מפתחות
במרץ צמיג ללא אוויר שככל הנראה יצא לשוק סביב 2024 . במילים אחרות, תוך חמש שנים נוכל להגיד שלום לפנצ'רים בדרך ולצמיגים מתפוצצים.

האב-טיפוס של הצמיג החדש כבר קיים, והוא ייבדק בהמשך השנה במתחם שבוחן אפשרויות נסיעה במהירויות שונות וברמות שונות של קושי. הגלגל החדש עשוי מגומי על שלדת פיברגלס פתוחה, והוא מתוכנן להתאים לכלל סוגי הרכבים המשפחתיים. אולי הוא נראה פחות חסון מצמיג רגיל, אבל עדיין מדובר במהלך חסכוני שימנע תקלות רבות במהלך נסיעות ויקטין את הזיהום הסביבתי שנוצר בעקבות ייצור המוני של צמיגי גומי שנעשה כיום.

סיבה נוספת לתכנון וייצור הצמיגים האלו היא המעבר למכוניות אוטונומיות, שינועו בדרכים 24/7 כשהן נותנות שירות לציבור הרחב שיזמין אותן כמוניות. מכונית כזו צריכה להיות אמינה, לא רק מבחינת השליטה והנהיגה בדרך, אלא גם במינימום התקלות שיתחוללו בה ותקלות צמיגים, בעקבות עלייה על מסמר, שחיקת הגומי בדרך משובשת מלאה בבורות ואובדן אוויר הן תקלות שמישלן וג'נרל מוטורס מנסים להעביר מהעולם.

מעבר לכך, צמיגים כאלו יקטינו משמעותית את משקל הרכב, שכולל היום צמיג חלופי, וכך יתהווה חיסכון בדלק ויכולת לייצר תא מטען גדול יותר. לנו כעת נותר לחכות רק להצלחת הניסויים בהמשך השנה ואז להתחיל לפנטז על נסיעות חלקות בלי הצורך לבדוק אוויר בגלגל כל פעם.

המשך לקרוא

טוב לדעת

משכילים, מוכשרים, רוצים אמריקה

Published

on

בריחת המוחות מעסיקה את הגורמים הרלוונטיים בישראל מחקר חדש מזהיר שלהגירה של עשרות אלפים יכולות להיות השלכות קטסטרופליות על המדינה כולה

הישראלים המשכילים ביותר ובעלי הכישורים החיוניים ביותר להצלחת הכלכלה הישראלים מהגרים לחו"ל בקצב גובר והולך – כך טוען הכלכלן פרופ' דן בן־דוד במסמך מטעם שורש", מוסד למחקר כלכלי־חברתי שהוא עומד בראשו. בן־דוד מזהיר כי מדיניות ממשלת ישראל מרחיקה אותם, במקום שתמריץ אותם להישאר בארץ או לחזור אליה.

בן דוד בחן את שיעורי ההגירה מישראל לחו"ל (בעיקר לאמריקה), והתמקד בשלוש אוכלוסיות: חוקרים באקדמיה, רופאים ועובדי תעשייה בתחום ההיי־טק. אלה מונים יחד פחות מ–130 אלף מתושבי ישראל – רק 1.4% מאוכלוסיית המדינה. למרות מספרם המצומצם, יתרון האיכות של המשק הישראלי נשען עליהם וממדי ההגירה לחו"ל בקרבן צריכים להטריד את מקבלי ההחלטות. "בגלל גודלה השברירי של קבוצה זו, לעזיבת מסה קריטית מתוכה – גם אם מדובר בכמה עשרות אלפים יכולות להיות השלכות קטסטרופליות על המדינה כולה", אומר בן־דוד.

בן־דוד, מרצה באוניברסיטת ת"א, חוקר כבר שנים את תחום בריחת המוחות מישראל. הפעם הוא מתמקד בהגירה לארה"ב, שהאוניברסיטאות בה "נמצאות בפסגה האקדמית באופן כמעט בלעדי", לדבריו. הוא בחן את 40 המחלקות המובילות באוניברסיטאות בארה"ב בשישה תחומים: כימיה, פיזיקה, פילוסופיה, מדעי המחשב, כלכלה ומינהל עסקים. במחלקות למדעי המחשב בארה"ב, מספר אנשי הסגל הישראלים הוא 21% ממספרם בישראל, במחלקות לכלכלה 23% ובמחלקות למינהל עסקים השיעור מזנק ל-43%. "בכמה מהמחלקות המובילות למינהל עסקים בארה"ב יש מספרדו־ספרתי של אנשי סגל ישראלים", כותב בן־דוד.

ההבדל בין התחומים טמון, להערכתו, בפערי שכר. בתחומי מדעי המחשב, הכלכלה ומינהל העסקים, המשכורות במגזר הפרטי בארה"ב גבוהות יחסית, ובהתאמה לכך האוניברסיטאות האמריקאיות מציעות לחוקרים בתחומים אלה שכר גבוה. לעומת זאת, האוניברסיטאות הציבוריות בישראל משלמות שכר זהה ללא קשר לתחום. גם בקרב כלל אוכלוסיית העובדים, ולא רק בקרב חוקרים באוניברסיטאות, פער השכר לטובת ארה"ב מתרחב ככל שעולה רמת ההשכלה.

ההגירה מישראל דווקא אינה ערה במיוחד בשנים האחרונות – לפחות עד 2016, השנה האחרונה שנתוניה פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספרם של העוזבים (ישראלים שיצאו לחו"ל ושהו שם שנה ברציפות) ב-2016 היה הנמוך ביותר מאז תחילת שנות ה-90. אבל אף שבקרב כלל האוכלוסייה לא נרשם זינוק בהגירה מישראל, בן־דוד מודאג מהמצב בקרב המשכילים. שיעור העזיבה גדל ככל שהמוסד האקדמי נחשב יוקרתי יותר. למשל, מבין מי שקיבלו תואר ב–2010–1980 מהמכללות להוראה, רק 1.8% עזבו את ישראל (ושוהים בחו"ל שלוש שנים ברציפות לפחות). לעומת זאת, בקרב בוגרי האוניברסיטאות בתחומי מדעי החברה והרוח, שיעור העוזבים עולה ל-6.7%; ובתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, הוא מזנק ל-9.2% – "ואלה האנשים החיוניים ביותר לעתיד המשק", טוען בן־דוד.

מקור נוסף לדאגה הוא הזליגה של רופאים ישראלים לחו"ל. המחסור במשאבים להכשרת רופאים בישראל מביא לכך שנתח גדל והולך מהישראלים המעוניינים ללמוד רפואה, עושים זאת בחו"ל – ורבים מהם אינם חוזרים לישראל לאחר לימודיהם. בארה"ב לבדה עבדו ב-2016 כ-3,500 רופאים ישראלים. כשבוחנים את מדינות המוצא של הרופאים הזרים העובדים כאן מתברר כי רק בריטניה, קנדה ומקסיקו עוברות את ישראל, בדירוג לפי מספרים מוחלטים – אלא
שאוכלוסיותיהן גדולות בהרבה מזו של ישראל.

"העדיפויות הלאומיות בישראל מובילות לשיעור עזיבה גדל והולך של הישראלים המשכילים ביותר", טוען בן־דוד. "תמריצים כאלה ואחרים אינם מספיקים כדי לשנות את זרימת המוחות ממדינה ההולכת ומתרחקת מהעולם המפותח". רשימה של גורמים התורמים, לטענתו, להגירה מישראל: השכר הנמוך, הנלווה לפריון הנמוך בישראל; יוקר המחיה הגבוה, ובייחוד יוקר הדיור; ונטל מס ההכנסה על שני העשירונים העליונים בהתפלגות ההכנסות, הגבוה בכמחצית מבארה"ב. שיעור העזיבה גבוה במיוחד, לדבריו, "בקרב אלה שישראל זקוקה להם יותר מכל, החל במהנדסים בעלי ההכשרה הטובה ביותר, דרך הרופאים, ועד החוקרים האקדמיים הנחוצים כל כך להבטיח את מקומם של המדינה – והדורות הבאים של הסטודנטים – בחוד החנית של הטכנולוגיה והידע".

מה אפשר לעשות? בן־דוד סבור כי השקעה בהשכלה ובתשתיות יכולה להוריד את שיעורי העוני בישראל, שהם מהגבוהים במדינות המפותחות, לתרום לצמיחת המשק, ולעודד ישראלים להישאר בישראל. ייתכן אפילו שהיא תתחיל למשוך בחזרה את מי שעזבו את המדינה.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות