צרות של אחרים הן המקצוע שלי – שבוע ישראלי
Connect with us

קהילה

צרות של אחרים הן המקצוע שלי

Published

on

מוטי שפירא מחזיק בתואר 'איש המיסתורין של לוס אנג'לס הישראלית' בראיון מיוחד הוא מסביר מה זה חוקר פרטי (להבדיל מבלש משטרתי) – איך הוא הציל לפמלה אנדרסון את הקריירה – למה פרש מחקירת השר חיים רמון – המעורבות שלו בפרשת הזונות ונבחרת ישראל בכדורגל – כיצד שינתה הטכנולוגיה החברתית את הפרטיות של כל אחד מאיתנו – ומה דחף אותו להוציא שלושה ספרי ריגול ומתח מצליחים – חשיפה

מעת: מיכה קינן

בימים האחרונים התחלתי לחשוד ולחשוש שמא מישהו עוקב אחרי. הפעלתי את כל הידע שרכשתי בסרטי הבלשים וניסיתי לנער את העוקבים המסתוריים. אבל כל פעם שחמקתי לסמטה אפלה לא היה דבר כי אם השקט של הלילה והולם פסיעותיי בא לי הנידח. בעצבים מרוטים הרמתי טלפון לידי הבלש הפרטי מוטי שפירא בבקשה דחופה ובהולה לבוא לעזרי. נפגשנו בקפה פינתי סואן בשכונה, התיישבתי עם הגב אל הקיר, תרגיל שלמדתי מהרקול פוארו, הבלש הידוע של אגתה כריסטי, לוודא ששדה הראיה הקדמי שלי פנוי, על כל צרה שלא תבוא. אבל חוץ מגבר נמרץ וחיוני, חובש כובע קסקט אופייני לחוקרים פרטיים בהוליווד, לא הגיחה מולי שום סכנה של ממש.

מוטי שפירא הוא שם דבר בקהילה הישראלית באל-איי. שמו רץ לפניו כאיש מסתורין, מה שלא מפריע לו להיות חברותי להפליא. הוא פירסם עד כה שלושה ספרי מתח נהדרים פרי עטו שחלקם הפך ללהיט בספרייתי הפרטית.

המשימה שהוטלה עלי לא הייתה בלתי אפשרית: לפצח את התעלומה הזאת שנקראת מוטי שפירא פעם אחת ולתמיד. לקח לי חודשיים לשכנע אותו לכתבה זו אך לאחר כמה כוסות קפה למדתי שיש לו חולשה, וניצלתי אותה: הבאתי עוגת גבינה שעשתה את העבודה ושיחררה את האיש הזה, למספר שעות, שגם כשהוא מדבר הוא לא אומר כלום. ראשית וידאתי שהוא לא חמוש חלילה, קיבלתי תשובה קצרה וישירה אך ממנה לא יכולתי להבין מאום, ואחר כך שאלתי אותו ישירות ובלי קונצים מיותרים.

מהו ומיהו החוקר הפרטי הרשמי?

מוטי: "חוקר פרטי הוא אדם העוסק באיסוף מידע על הזולת במסגרת אזרחית עבור לקוחותיו שנקלעו לבעיה או נשארו עם שאלות לא פתורות בעניינים האישיים או העסקיים. המטרה שלי להביא ללקוח את מה שאחרים לא הצליחו, כולל רשויות החוק למיניהן. חוקרים פרטיים עוסקים במגוון תחומים, ובהם: הונאה, אישות -(בגידה/גירושים) חקירות, רכוש, ריגול עסקי, חקירות כלכליות, חקירות בתחום הפלילי, חקירות מגזריות, מעקבים, ועוד. לצורך ביצוע עבודתו, החוקר הפרטי נעזר בציוד ייעודי מתקדם ממיטב הטכנולוגיה הקיימת והמתפתחת ומאגרי מידע שונים, במיוחד בתקופה הזו של המהפכה החברתית ברשתות החברתיות. החוקרים הפרטיים פועלים בכפוף לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה ומחויבים לעבוד על פי כללי אתיקה מחמירים. בימינו אלו. אני משתמש במהפכה הטכנולוגית-החברתית לצרכי שלי".

מה זה אומר מהפכה חברתית?

מוטי: "הבט סביבנו. חפש לי צדיק בדור הזה שאין לידו או בידיו טלפון נייד, חפש טוב, לא תמצא… תמשיך ותגלה שכ-88 אחוז מהאנשים בין הגילאים 12 עד 60 יש היום פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'ט, ו/או את כולם יחד. לזה אני קורה מהפכה החברתית. ולכן אני היום מתמקד באיסוף מידע מהמקורות האלו. בגלל המהפכה, מעקבים, וסיפורי כיסוי כבר לא מספיקים ולכן אני מתאים את עצמי לתקופה הזאת ואני משתמש במעצבי אתרי אינטרנט, בבלוגרים בחברות פי. אר. בעיתונאים ובעוד אנשים במקצועות החופשים".

ספר קצת על עצמך והרקע שהביא אותך למקצוע.

מוטי: "מסלול חיי הוא כמו הגשמת חלום. כבר בגיל חמש ביקשתי מההורים להתחפש לצנחן, הם לקחו אותי לתופרת בשוק רמלה שעיצבה לי מדי צנחן לתפארת, וכך במשך מספר שנים התחפשתי לצנחן … בגיל 9 ביקשתי מהורי להתחפש לשריף, ולדעתי הייתי אז השריף היחידי ברמלה. כבר אז מתברר סיגלתי לעצמי חוש צדק מפותח. לימים הייתי צנחן ואחרי זה שירתתי ביחידת המרכזית של משטרת ישראל. בבית ספר תיכון הצטרפתי לכל מיני אגודות חברתיות בריאותיות, כי רציתי לשמור על הניקיון החברתי והסביבתי. מיד שהשתחררתי מהצבא יצאתי לטיול תרמילים (20 דולר ליום) של שלושה חודשים באירופה, מיוון ועד נורבגיה חייתי ברכבות שחצו את היבשת וישנתי גם בבתי העלמין היפים של אירופה במיוחד בשוויץ). עוד בהיותי בטיול קיבלנו טלפון לבית הורי מקצין בכיר במשטרת ישראל שרצה לגייס אותי – והצליח. זה היה בזכות ההשפעה שהייתה אז לאלוף (מיל.) הרצל שפיר שניסה לבנות את המשטרה מחדש על כוחות מיחידות מיוחדות מהצבא.

התגייסתי ליחידה המרכזית שנלחמה בפשע המאורגן והייתה אז יחידה משמעותית מאוד. היום משטרת ישראל היא כוח יוצא מן הכלל. היא אחת המשטרות המתוחכמות בעולם למרות הדימוי הנמוך שלה… בתקופה הזאת למדתי כמה משוואות לחיים. למדתי שלא להאמין למה שאני שומע, ולהאמין לחצי ממה שאני רואה.

למדתי עוד שאנחנו בתקופה מאוד מדאיגה מהבחינה של שמירה על עקרונות הדמוקרטיה, בעולם שלנו היום כל המידע זמין ומהיר, המערכות לא השכילו להתאים את עצמם למהירות שבטכנולוגיה, מה שיוצר מעין חוסר שליטה אצל שומרי הסף, בין אם זה בתי המשפט שלא תמיד מחליטים לגופו של ענין אלא פוחדים מזרם תגובות ברשתות החברתיות, בהחלטה שלא מתואמת את דעת הציבור, וממשיך בזה שעיתונאים כותבים את מה שהם רוצים שתקרא ולא את מה שבאמת קרה. התקשורת האלקטרונית נשלטת על ידי גורמי כוח שהם חזקים מהממשל של מדינות… וזה מסוכן".

מה עוד למדת על המשטרה ומערכת אכיפת החוק?

לגביי, חרף כל המלעיזים והפרסומים חדשות לבקרים, שטוענים שהמשטרה בארץ מושחתת. אני חייב לציין שזה לא נכון, במשטרה יש אנשים נהדרים. כשאני מסתכל אחור בדיעבד ובניסיון עם משטרות וארגונים אחרים מארצות אחרות אני בטוח שמשטרת ישראל לא מושחתת. אין ספק שישנם עשבים שוטים בכל מערכת, ככה זה גם בהרבה מקומות בעולם. אך מנגד אין ספק שאיבדתי את הנאיביות שלי בתוך העשייה כחוקר פרטי בשנים האחרונות מכיוון שנחשפתי לתיקי חקירה שהוגשו בהם כתבי אישום שלא היה בהם מין הצדק. ישנם מקרים (שאני מכיר) שבית המשפט הרשיע את הנאשם. כן… כן מה שאתה שומע, יש היום בארץ אנשים שיושבים בכלא שלא ביצעו את העבירה במקור.

לדעתי הבעיה הקשה היא בפרקליטות שעליה עוד יסופר. את זה לא ראיתי שהייתי צעיר במשטרה. היום אני לא מקבל  כמובן מאליו דברים שקורים, במיוחד בפרקליטות, כמו הסכמי 'עד מדינה׳ שעשו, שהצועק שביניהם זה ההסכם עם הרב פינטו. ראיתי גם כתבי אישום כגון זה שהוגש נגד שר המשפטים חיים רמון, בעקבות נשיקה שנתן לחיילת (שאולצה להתלונן נגדו) במשרד ראש הממשלה. ממש נחנקתי כשפנה אלי הגורם שביקש את עזרתי להגן על השר. אמרתי לו שהוא לא צריך אותי, שכתב האישום הזה לא שווה את הניר שעליו נכתב. טעיתי. פשוט מישהו בכיר במשטרה רצה להתנכל לשר רמון. ולראיה, חיים רמון הורשע בפלילים עם אות קלון ובכך הרסו לו את הקריירה הפוליטית".

לא לתת לעבריינים להרים ראש

למה עזבת את המשטרה?

״אחרי שש שנים החלטתי לעזוב כי הרגשתי שלא מיציתי ושהיחידה לא מיצתה ויכולנו לעשות יותר אך לא היו תקציבים. היו יותר מידי בעיות בירוקרטיות שמנעו מאתנו להילחם בפשע המאורגן כמו שחשבתי אז שאנחנו צריכים להילחם. למרות זאת לא נתנו לעבריינים להרים את הראש. בעקבות היד הרכה שהייתה אז בין הפרקליטות לבתי המשפט, והסגידה של התקשורת לסיפורים שלהם, הפכו אותם עברייניים לסלבריטאים. אני אישית לא הצלחתי ובחיים לא אבין מה מניע אדם, ובמיוחד ישראלי בישראל, למכור סמים לילדים, או לרצוח בשביל בצע כסף או מעמד חברתי, ולכן נלחמנו בהם ללא מורא וללא לאות".

מה עשית אחרי שפרשת?

״תכננתי ללכת למערכת אחרת קטנה יותר, אינטימית יותר במשרד ראש הממשלה. נקראתי על ידי ראש אגף שהיה מקורב אלי, עברתי את כל הבחינות אבל זה נפל בגלל בעיות שאינן קשורות בי, ואז החלטתי לעזוב את הארץ. באותה תקופה הייתי כבר נשוי ויחד עם אשתי (לשעבר) שעבדה בבנק הרווחנו 1000 דולר לחודש. בסוף שנות ה- 80 הגענו ללוס אנג'לס. הכרתי אדם אחד שהיה איתי בצבא. לא ידעתי מה אעשה, אך ידעתי שאני חייב את השקט הנפשי. באופן די טבעי התחלתי לעבוד בחברת שמירה (4.24 דולר לשעה) ובמקביל לנקות בתים ולצבוע דירות. עבדתי מאוד קשה במספר רב של עבודות. אחרי חודשים ספורים כבר הייתה לי חברת ניקיון וצבע. ישבתי בלילות לשפר את האנגלית השתחררתי מן הגינונים המשטרתיים וקיבלתי על עצמי את התרבות האמריקאית שלדעתי קצת עידנה אותי באופן מפתיע. לאחר חצי שנה שהגעתי לכאן, פנו אלי ממשטרת לוס אנג'לס וניסו לגייס אותי לעבוד כסוכן סמוי, עבודה שקרצה לי מאוד. אך מה לעשות, שכבר הייתי בתהליך הניקיון מהווירוס הזה. לאחר מספר שנים כשהתייצבתי כלכלית, שיניתי קצת מהמנטליות פתחתי חברת חקירות. לאט לאט הרחבנו ובשלב מסוים הוספנו חוקרים נוספים לחברה.

״בשנת 1996 קיבלנו את החקירה של פרשת פמלה אנדרסון. מדובר בווידאו שבעלה טוני לי (שהיה מתופף ידוע של להקת רוק)) צילם על היאכטה שלהם שעה שקיימו יחסי מין. וידאו ארוטי לגמרי. לימים ביתם נפרץ ובין התכשיטים היקרים ששווים מאות אלפי דולרים מצאו השודדים את הווידאו הנלוז. הם לא ידעו כמה זה שווה כשתחילו להפיץ אותו גילו מכרה זהב. עורכי הדין של פמלה פנו אלי בכדי שנמצא את חברת ההפצה. המפיץ עצמו נמצא בהולנד וגבה על כל סרט 100דולר. לא הייתה לו בעיה חוקית, מכיוון שלא היו חוקי אינטרנט שיאסרו עליו את ההפצה. היה מאוד קשה לעצור את השיווק וההפצה של הסרטון. אחרי חקירה, המפיץ עצמו היה בהלם, שבכלל הגענו אליו להולנד. הוא הבין שכדאי לו להקשיב לנו מאשר להתגלגל בבתי משפט, והסכים לשתף פעולה עם פמלה אנדרסון (שהייתה במצוקה כלכלית) ולשווק את הסרטון יחד. מהמהלך הזה פמלה גרפה 4מיליון דולר מתמלוגים.

״ֿבאותה תקופה גם קיבלתי תיקי חקירות בישראל. כמו חקירה בהתאחדות לכדורגל הישראלית. נערך משחק בין ישראל לדנמרק באליפות העולם .45,000 צופים הצטופפו באצטדיון רמת גן, נבחרת ישראל הובסה בבושת פנים 5:0. באותה תקופה גם איבטחתי את אנטוניו בנדרס שעשה סרט בישראל. כשהוא נחת בארץ שאלתי אותו אם הוא רוצה לראות את המשחק כי ידעתי שהוא אוהד כדורגל מושבע. חיים רביבו שהשתתף גם במשחק הזה היה שחקן בקבוצת סנטה וויגו; הקבוצה האהובה על אנטוניו, שנולד וגדל שם. את התשובה החיובית מבנדרס קיבלתי כמה שעות לפני המשחק. התקשרתי למנכ"ל ההתאחדות וקיבלנו כרטיסים מיד: שני כרטיסים ביציע הכבוד והתיישבנו ליד נשיא פיפ"א.

״המשחק נגמר כמו שנגמר. למחרת, ובמשך שבוע שלם, כול התקשורת הכתובה והאלקטרונית עסקה בפרסומים ששחקנים מנבחרת ישראל הזמינו זונות, שתו אלכוהול ועשו סמים ערב המשחק. התקשרו אלי מההתאחדות לבדוק את אמיתות הדברים. לאחר חקירה מקיפה עליתי על ראיות חמורות שחלקם מאששות את הפרסומים נגד שחקני הנבחרת. הגשתי את המסקנות: ניהול כושל וחסר מנהיגות של מנהלי הקבוצה שגרם לחלק מהשחקנים להתנהג בצורה פרועה ביותר, מה שגרם לכישלון הקולוסאלי של המשחק והדחה ממהאפשרות להשתתף במונדיאל.

״בדו"ח שהוגש לא היו שמות מחשש שזה יתגלגל לתקשורת, ולכן הגשתי מעטפה נפרדת עם שמות השחקנים המעורבים והקוד שלהם. המעטפה הנפרדת הייתה חתומה בשעווה. אחרי ישיבה ארוכה עם עשרה מבכירי ההתאחדות כולל משפטנים שלהם שקראו את הדו"ח קיבלו החלטה אמיצה שלא לפרסם את הדו"ח. בכירי התאחדות, לא פתחו את המעטפה הסגורה כי הם ידעו שהראיות שלי יפרקו משפחות שלמות.

״בשנת 1997 חזרתי ארצה יחד עם בת זוגתי האמריקאית, עשינו עליה כדאי להיות קרוב לבת לי, ומשעמום הלכתי ללמוד משפטים. הייתי סטודנט קשיש בין הצעירים המוכשרים הללו שהיום חלקם הם משפטנים מהמובילים בישראל. בשנת 2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, החלטנו לחזור לאמריקה, אחת הסיבות לכך נבעה מהעובדה שאשתי הייתה קרובה מאוד למקום פיגוע בתל אביב, דבר שהשפיע עליה קשות, מה שלא הפריע לי להמשיך לעשות מילואים ביחידת המסתערבים עד שנת2015 ".

חזרתם לאמריקה ועשית מילואים בארץ; איך זה מסתדר עם קיום המשפחה והעסקים?

״אין ספק שגם בני המשפחה וגם אני שילמנו מחיר יקר על הגחמות האישיות שלי, אך מה לעשות שבשנת 2001 הבנתי (מדיונים שנעשו בצבא) שהפיגועים שחווינו הם יריית הפתיחה לתהליך אלים בהתקוממות והתפוצצות פלסטינית שיגררו אותנו למערכת ארוכה בתוך ישראל. לא חשבתי אחרת מאשר לחפש יחידה שבה אני אוכל לתרום בזמן שכזה. מפקד יחידת המסתערבים של יהודה ושומרון הכיר אותי מהשירות, יצר איתי קשר וביקש שאירתם לעזור באימון הלוחמים, הצעה שלא יכולתי לסרב לה. נכון המחיר היה יקר, בבית הילדים לא ראו אותי והאישה אכן ביקשה לחזור לאמריקה, פשוט לא הייתי בבית.

״ברור שגם בעסקים ששילמתי מחיר על השיגעון הזה. אתה לא מכיר הרבה אנשים שנעלמו לכ-400 ימים מילואים במכה אחת. הייתי מילואימניק היחידי ביחידה הזו, אני חושב שעד היום, ואני ממש ממש לא מצטער על כך. זו היית חוויה אישית מדהימה לאמן את החברה האלה, לוחמים שסיכנו את חייהם יום יום, לוחמים אמיצים מלאי מוטיבציה שרק ביטחון המדינה הוא נר לרגליהם. אין הרגשה טובה מזו שאתה יכול לתרום ובמיוחד בתקופה הזו שהיית תקופה קשה ומורכבת בישראל. מאות הפיגועים גרמו ליותר מ- 1000 הרוגים ועוד כעשרת אלפים פצועים והשאירו צלקת קשה".

במה אימנת אותם?

מוטי: מחייך, ומבקש שאמשיך לשאלה הבאה, לא לפני שהוא מציין כי מה שכן הוא יכול לשתף זה שהוא קיבל תעודת הוקרה והערכה על תרומתו בלחימה בטרור מאלוף פיקוד המרכז של הצבא, ושנה אחרי תעודת הוקרה, בטקס חגיגי לראש השנה, ממפקד משמר הגבול".

יש לי וואחד סיפור

מה דחף אותך להתחיל לכתוב ספרים?

״מי שדחף אותי להתחיל לכתוב הוא חבר יקר, שהיה עורך עיתון ישראלי בלוס אנג'לס. היה לנו פרלמנט כל יום שני, הוא ידע פחות או יותר על עבודתי, שמע קצת סיפורים מלקוחות שהיו חברים שלו. בכל מפגש הוא חזר על המנטרה; אתה חיי בסרט, הוא טען ברגש; תכתוב, תכתוב…יום אחד החלטתי ולקחתי עט והתחלתי לכתוב. הגעתי למספר עמודים מכובד והחלטתי להמשיך, זה היה חיידק ובריחה לעולם קסום של יצירה. לקראת שנת 2005 נוכחתי לראות שיש לי וואחד סיפור. זה היה הספר הראשון שלי. העלילה מתרחשת במקסיקו, אמנם הוא דמיוני אבל יש בו גם גרעין של אמת. כתבתי אותו בזמן החופשי בין טיסות ארצה לבקר את הבת שלי וחופשות קצרות מהעבודה.

״הקדשתי את הספר למלאך שלי, לאבא שלי שחלה אז בסרטן, וידענו שזמנו אתנו זה דבר קצוב. הייתה לי משימה קשה מאוד בתהליך ההפרדות מאבי שהיה רק בן 71, אישיות מדהימה, נולד בירושלים ועבר את מלחמת השחרור כשהיה בן 17 ועוד שאר מלחמות ישראל. ערכתי לו אירוע פרידה מאוד מרגש, שכלל גם השקת הספר מלאך בעיר זרה' בבית חיל האוויר בהרצליה, עם מאות בני משפחה, חברים, חברים מהצבא ובמשטרה ועוד ארגונים שונים. לימים, כשהייתה עוד אנרגיה לכתוב, הצלחתי והוצאתי עוד שני ספרים: "האישה בשחור" ו"תעתועי החיים".

המונח 'ריגול תעשייתי' עולה רבות היום בעקבות מהפכת הסייבר

״עולם החקירות הפרטיות הוא מאוד מאוד מורכב. מה מותר ומה אסור, כמה אפשר למתוח את החוק בשביל לקוח. ואם אתה חוצה גבול השאלה איזה גבול אתה חוצה. כשאתה אומר את השם ריגול תעשייתי אתה כבר מניח שיש פה עבירה לכאורה. אבל אתה יכול לעשות ריגול, אולי הייתי מעדיף להשתמש במינוח איסוף מידע, בלי לעבור עברה פלילית. ניתן לבצע איסוף מידע דרך מאגרי המחשב, שזו עבירה על החוק. אך הרבה סוכנויות מודיעין בעולם משתמשות בכלי הזה בעת הזו, איסוף מהסוג הזה ניקרא איסוף סיגנטי.

״לנו, החוקרים הפרטיים, בשום מקרה אסור לבצע איסוף מהסוג הזה ללא הסכמה. קבלת מידע מגורם שעובד בבנקים, בחברות ממשלתיות חברות בורסאיות, הינה עבירה פלילית. אני יודע לאסוף מידע דרך מאגרי מידע גלויים קרי: אוסינט, תתפלא כמה מידע שיש על כל אחד ואחד מאתנו באתרים האלו. כמו כן, אני חסיד של הפעלת מקורות מידע חיים דהיינו איסוף יומינטי (אנושי) זה צריך להיות מאוד עדין ומורכב ביחוד מהמקור הנכון, שידע לשמור סודיות גם לאחר הפעילות.

לא פשוט בימינו, לכן צריך לדעת היכן הקווים האפורים ממש כמו מנצח על מקהלה או תזמורת. אתן לך דוגמא איפה מוסר המידע לא עובר עבירה פלילית: אם הצלחתי לגייס עובד חברה פרטית שיש לו גישה למידע בחברה והאחרון מעביר לי את המידע, הוא לא עובר עבירה פלילית. והיה והוא נתפס הוא יצטרך לתת תשובות למנהלים שלו וכאן הוא חשוף לתביעה אזרחית על עבירה של חדירה לפרטיות שזה ענין אזרחי. אבל אם אותו עובד שגויס אין לו הרשאה למאגר מידע בחברה והוא פורץ למחשב אחר, האחרון עובר עבירה פלילית, חדירה לפרטיות וגניבה ממעביד.

״כשאתה מקבל משימה של איסוף מידע אתה צריך להיות מתוחכם דיו כדי לא לסבך את המקור שלך ואת הלקוח. אני קורא לזה אומנות כי הם רוצים תשובות ורק שורה תחתונה. ישנם תיקים מורכבים ששם לא תמיד אנחנו מצליחים לרצות את הלקוחות שרובם רואים סרטים וחושבים שאנחנו קוסמים. אותם לא מעניינת הדרך, אותי כן, כי בדרך לבצע משימה יש בני אדם שמאמינים בי. עם כל הכבוד שיש לי ללקוחות שלי, ויש לי, אני לא אסכן אף אחד למען המטרה (אלא באם מדובר בביטחון המדינה) ולא אבקש מאף אחד לעבור עבירה.

מה הזמן הממוצע שחקירה לוקחת?

״יש חקירות של חודש חודשיים שנה ושנתיים. לדוגמא נקראתי לחקור במדינה מסוימת מקרה מוות של צעיר. המשפחה טענה שהוא נרצח המשטרה החליטה כי נסיבות המוות היא התאבדות. המשפחה פנתה אלי שאחקור את המקרה. לאחר חקירה מקיפה מתברר שבאותו זמן שהו בבית שתי נשים שקראו לאמבולנס שקבע את מותו של הצעיר. חצי שעה אחרי זה הם ברחו ונעלמו למדינות שכנות.

״הצלחתי בחקירה סמויה למצוא את הבחורה במדינה אחרת, היא עסקה בעיצוב ומכירות הגענו אליה ולמדנו שהיא מחפשת עבודה בנרות כי מצבה הכלכלי רע, יצרנו אתה קשר בסיפור כיסוי ואמרנו לה שאנחנו מחפשים אנשי מכירות ורוצים לראיין אותה, היא הסכימה. הזמנו אותה למשרד ששכרנו לצורך העניין. לאחר שעתיים של ראיון עבודה, כולל בחינת התאמה, הודענו לה כי היא מתאימה לנו ונאמר לה להגיע לכנס במלון יוקרתי של אנשי מכירות של החברה יחד עם עוד אחד עשר אנשי מכירות שעברו את אותו התהליך. מדובר בחברה צרפתית שמספקת מוצרים למדינה שמדובר עליה. לקח לנו שבועיים לארגן את הכנס וכל האנשים בכנס לא ידעו את האמת. כולל המרצה שקיבלה 500 דולר עבור ההרצאה. כולם הגיעו לשמוע על החברה הצרפתית ומוצריה, מבלי לדעת שזה מבויים.

״הייתה רק אחת בחבורה שהיא הייתה חוקרת סמויה שתפקידה להתלבש על הבחורה ההיא ולהתחבר אליה. אירוע ההדרכה נמשך שש שעות, אף אחד לא חשד בכלום. אחרי חודשיים של עבודה סיזיפית החוקרת הפכה להיות חברה טובה של הבחורה ולימים גם הרומייט שלה. וכל זאת על מנת לדעת באמת מה קרה לבחור שמצא את מותו בבית שלהם. לאחר שעות רבות של שיחות וימים שלמים של טיולים התברר לנו כי הבחורה לא בקו השפיות. עוד גם התברר שהם לא הרגו אותו אלא שהוא עשה כנראה סמים, אך הם לא הזדרזו להזמין אמבולנס. מצאתי בראיות שלי שלא הייתה כאן התאבדות אלא הריגה ברשלנות, העברתי את תיק החקירה למשטרה המקומית, שבסוף שהרחיבה את החקירה והגיע למסקנה שהבחורה לא שפויה ולכן לא ניתן להעמיד אותה לדין, אך בלחץ שלי, מחשש שהיא מסוכנת לציבור אשפזנו אותה בבית חולים לחולי נפש".

לאן נעלמה דנה רשפי

מוטי נושם עמוק… לוגם מהקפה, וממשיך: "פרשה נוספת היא היעלמותה של דנה רשפי, נערה בת 24, שעשתה טיול תרמילים אחרי לימודי אוניברסיטה, דנה נעלמה במקסיקו. ניסיתי לעזור באיתור דנה, להורים המדהימים, שנקלעו למצב של חוסר אונים משווע אבא שלה שהיה קפטן באל על ופנה אלי רק אחרי מספר שנים אחרי שבתו נעלמה. מספר חוקרים פרטים ניסו לאתר אותה ולא עלו על עקבותיה. במקסיקו היו לי קשרים חזקים כי עבדתי (ועדין עובד) עם היחידה המיוחדת של המשטרה הפדראלית. המסקנה מהחקירה חצי שנה) שלי הייתה חד משמעית דנה נרצחה אך גם אני הגעתי למבוי סתום. חלק בגלל כשלים בחקירה הראשונית וגם בגלל מצבם הנפשי והכלכלי הקשה של ההורים, שהוציאו משאבים רבים במשך השנים. עד היום יש סברות רבות על מה שקרה באותו ערב שבו דנה נעלמה ובימים שאחרי, וגם רשויות שחקרו בעניין לא הגיעו לראיה חותכת".

איך אתה משווה את העבודות בישראל לעומת עבודות ברחבי העולם?

״לכל מדינה יש את האתגרים משלה, הבדלי מנטליות של הלקוחות וגם של המקורות, כמו גם לבין החוקים במדינות. עד לפני חמש-שש שנים היינו צריכים לחצות יבשות בשביל כל שביב מידע קטן. היום עם המהפכה האינטרנטית-חברתית הכול קל יחסית, כי חלק נכבד מהחקירה נעשה על ידי איסוף מידע מאתרי האינטרנט והרשתות החברתיות, מה שמקל עלינו את המלאכה. בנושא של שמירה על הפרטיות יש מדינות שהחמירו בעניין והלכו צעד אחד קדימה לשמור על פרטיותם של אזרחיהם, ובמדינות האלו גם מעקב פשוט אחר אזרח מקומי היא עברה על החוק. בדובאיי, ובבלגיה ששם חוקר, בשיחה אנונימית, חייב על פי חוק להודיע לנחקר שישנה כוונה לעקוב אחריו. בשאר המדינות בעולם אתה יכול לעקוב אחרי אדם, כל עוד אתה לא פוגע בפרטיות שלו או מסכן את חייו, לאמור: אני יכול לשבת בתצפית מחוץ לבית של הנעקב ולהקליט את התנועה בכניסה לבית, במכוניתו, וברחוב שלו, אך אסור לי לכוון את המצלמה לחלון ביתו, כי במעשה זה אני חודר לפרטיות שלו.

יש פרטיות היום?

מוטי מגחך: "הצחקת אותי… אין פרטיות היום, אנחנו חיים בעולם מודרני ובמהפכה חברתית שכולם רוצים לשתף את כולם, מצטברים מידעים רבים באתרים, ברשתות. אלו אותם אתרים שאנחנו תוקפים ושואבים מהם את המידע. הציבור צריך לזכור שכל מה שעובר היום במחשב או בנייד הופך למידע זמין, ולא בכדי, הם מפלצות האינפורמציה. זה לא נגמר רק בטלפונים, גוגל ואמזון עוד מגרים אותנו להכניס הביתה את אלקסה, וגוגל פלי, פשוט השתלטות מוחלטת עלינו… בעקבות זאת הם יכולים ללמוד עלינו הכול וכל היום.

״הם, ענקי התקשורת, יכולים להאזין לנו בכל רגע נתון, הם וגם אירגוני ביון אחרים כולל האקרים שיכולים לחדור לכמעט כל מקום ללא צו. אז אם יש משהוא אישי שאתם רוצים לשמור על פרטיותו, או באם אתם עושים משהו שאתם לא רוצים שאחרים ידעו, תזהרו כשאתם שולחים מסרונים, מדברים בטלפון, ו/או מתחברים לרשתות החברתיות ולאלקסה. בכלל מידע אישי שאתם לא רוצים שיגיע לאוזניים זרות, וזאת למרות שיש אפליקציות בטוחות יחסית, אני ממליץ בחום שיזמינו את החבר לקפה ועוגה ולא לעשות זאת מעל גלי התקשורת הרבים".

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

קהילה

מועדון הזמר של לאה בחנוכה: שירים מן המקורות ושירי מסורת

Published

on

בערב יום ראשון 13 בדצמבר נר רביעי של חנוכה בשעה 7:30 יקיים מועדון הזמר העברי ע"ש לאה (גליטמן-אלקלעי) מפגש זומשירה בצוותא, וירטואלי לכבוד חג החנוכה.

את השירה שתכלול שירי חג, שירי מסורת ושירים מהמקורות, תוביל הזמרת נועה כהן-בראון בליווי הפסנתרן והמנהל המוזיקלי עמית שטרנברג. שמוליק פירסטנברג ינחה ויספר סיפורים תחת שרביט ההפקה של ענת סדן.

פרטים נוספים עם הקישורים למפגש הזום והשידור החי ביוטיוב ישלחו לכול המכותבים ברשימת הקשר של מועדון הזמר. אם ברצונכם להצטרף למקבלי הקישור אנא כיתבו לשמוליק: firsten@att.net

או לענת: asadanla@gmail.com

לפרטים נוספים, טל':   323-351-7021.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות