Connect with us

טוב לדעת

צאו מהקופסה

Published

on

חיזבאללה מקפיד על אמנות בינלאומיות ומכבד גבולות הרבה יותר מילדינו המתוקים • איך קרה שמכשיר שיוצר כדי לשפר את רמת התקשורת, חיסל לחלוטין את היכולת שלנו לתקשר?

מאת: ג'קי לוי

כמו כל ההורים גם אנחנו מודאגים נורא מהסלולריים. שום דבר לא באמת יכול לשנות את העובדה שצומח כאן דור של מכורים קשים, ושהיחידים שבאמת מוטרדים מזה הם אלו שממשיכים לקנות עבורם את הסם.

כמו כולם גם אנחנו דיברנו התחלה על מינון, על ויסות ועל ניטור. שלוש מילים חשובות, שכל מי שמבין אותן טמון בחלקת גדולי האומה או לפחות לא ראה סמארטפון בחיים שלו. קצבנו זמנים. אמרנו איפה כן ומתי ממש לא, סמכנו על חוש האחריות הטבעי של הקטנים. הדגשנו שזה בעיקר למענם, וסיכמנו שיש כאן אמנה שמבוססת על משמעת עצמית, ואחריות כבר אמרנו?

בשלב הבא גילינו שחיזבאללה מקפיד על אמנות בינלאומיות ומכבד גבולות הרבה יותר מילדינו המתוקים. מייד כינסנו אותם לשיחת נזיפה יוקדת, שלפי כל הדעות היתה אמורה לגרום לילדים להשפיל מבט. והם אכן השפילו מבט. כבר מהרגע הראשון הם כבשו את פניהם בקרקע. כלומר, לא בדיוק. רק לנו, העתיקים, לקח רגע לקלוט על מה הם מסתכלים, ולהבין שלפחות לפני שיחות כאלה כדאי לאסוף את המכשירים כדי לא לצאת לגמרי פארש.

בשלב הזה, המוקדם מאוד יחסית, כבר הבנו שאמנם איש מאיתנו לא יודע באיזה אופן עתידים המכשירים לשנות את המין האנושי, אבל דבר אחד כבר ברור: דור המסכים הקטנים פשוט מחוסן מפני שיחות נזיפה. לא כי ליבם נעשה גס בהן. הם פשוט לא שומעים.

לפנינו, אם כן, מצב די מעניין. צומח כאן דור שהוא ללא ספק הדור המושגח והמוקפד ביותר בהיסטוריה של המין האנושי. מעולם קודם לכן לא נקראו כל כך הרבה ספרי הדרכה סביב לידה ותינוקות. מדובר בדור של הורים אובססיביים לשלומם של הקטנים. דור שמקבל על עצמו קורסים והרצאות, תזונה בריאה, עיסוי ושמנים ארומטיים.

ההורים של היום גוזרים את הפתקית המגרדת במכנסיים החדשים, זורקים לפח ספרים קלאסיים שנמצאו לא מספיק חינוכיים, ומכנים בשם "רעל" כמעט את כל המאכלים שהם עצמם גדלו עליהם. הכל עומד לבדיקה חוזרת והכל חשוף לביקורת: מה אוכלים אצל הסבתות (אם בכלל), אם עושים ברית המילה, מה הכללים במסיבות יום הולדת, באיזה סבון לא משתמשים, איזה שמפו חייבים להרתיח ובאיזו תדירות מחטאים צעצועים. ורק את הסמארטפון – שלוקח ילד גאון או לפחות סקרן וחמוד והופך אותו לזומבי בתוך 50 אחוז סוללה – אותם הורים מעניקים לילדיהם במין משיכת כתפיים ותחושה שאין מה לעשות.

השלב הבא בתהליך הבלתי נמנע של הפנמת ממדי הקטסטרופה מתבטא בכך שהורים מתחילים ללמוד את הנושא. הם כבר על סף ייאוש, אבל הם בולעים אינספור מחקרים והדרכה. הממצאים מעניינים מאוד. כמו זה שמספר שדווקא ההורים החיים בעמק הסיליקון האמריקאי הם אלו שעומדים בראש החזית שקוראת להרחיק את הסלולרי מהילדים. כלומר, האנשים הללו עצמם, שמתפרנסים יפה מאוד מעולם הדיגיטל, המסכים, המכשירים החכמים והשכלול האינסופי שלהם, הם הראשונים שהגיעו למסקנה שכבר אי אפשר לדבר על ניטור, מינון או אחריות אישית. הם מדברים על "לא". "לא" של פעם. מהסוג הישן והאנלוגי. כמו "לא תרצח" וכמו "לא לדרוך על הדשא", וכמו "לא לחנות פה" – כשהוא מופיע בכתב יד עצבני על חתיכת קרטון, וכל בר דעת מבין שעדיף לחפש חניה אחרת, שיעלה כמה שיעלה. "לא" שהוא פחות או יותר ההפך מ"בוא נדבר על זה".

רוב הדברים שאנחנו לומדים סביב המכשירים החכמים אומרים פחות על המכשיר ויותר על נפש האדם, ולרוב אני מוצא אותם פוקחי עיניים ומביכים נורא. אבל לאחרונה דווקא נתקלתי בעיקרון שאני מסרב להסכים איתו. מדובר בניסיון לפצח את חידת הצורך האנושי לבדוק ושוב לבדוק שמא הגיעה הודעת ווטסאפ. עם ישראל מסומן כבעייתי ביותר בפרמטר הזה, ולפי מחקרים, מרושעים במיוחד, ישראלים מסוגלים לשלוח יד אוהבת אל המכשיר שלוש עד חמש פעמים בדקה, סתם כדי לא לפספס כלום. ולמרות שדי ברור שאם בכלל הגיעו הודעות, הן היו בקבוצת ההורים של ילדי גן "אלומות", והן היו שרשור מיותר של 18 הודעות "וואיי איזה באסה" או "תשאלי את סיגי הסייעת" ושלל אמוג'יי־מצוקה, בעקבות השאילתה "מישהו ראה במקרה את המעיל הסגול של יותם?"

אז מה קורה לנו? למה אנחנו עוזבים הכל וממששים שוב ושוב את הדופק של המכשיר? למה נהגים, צעירים בדייט רומנטי ומבקרים ליד מיטה בבית החולים – לא מביטים לאן שהם היו אמורים להביט, אלא נשאבים לתוך הסמארטפוש? איך קרה שמכשיר שיוצר כדי לשפר את רמת התקשורת, חיסל לחלוטין את היכולת לתקשר?

הדעה הרווחת היום היא שיש בנפש האדם צורך עמוק להיות מעודכן. אם יש מידע טרי, אנחנו רוצים אותו אצלנו. לא משנה מה טיב המידע, מה המקור שלו ומה הוא שווה לנו באמת. הוא מידע, והוא חדש והוא בתנועה לעברנו, ולכן אנחנו נזנק לעברו בתנועה שעשויה להיות גם חסרת אחריות, מטופשת או מסוכנת ממש, ואנחנו נעשה זאת כי זה פשוט בלתי נסבל מבחינתנו.

התכונה הזאת עתיקה כמו שהיא עמוקה. היא נדפקה בנו תוך כדי תהליך האבולוציה, ואנחנו מגיבים לדנדון הווטסאפ כמו שאבות אבותינו הגיבו לשמע צעדיו של הטרף. התיאוריה הזאת לא מקובלת עלי. אני חושב שיש כאן פחות צורך במידע ויותר ציפייה לנס. ולכן היא מזכירה לי את הגברים שפשוט חייבים לסובב את הראש בכל פעם שהם חולפים לצד יצור אנושי בעל שיער ארוך.

עמוק בלב שמורה להם הבטחה עמומה, שבצד השני של שיער ארוך, בעיקר בגוונים מסוימים, ממתין יופי שלא מהעולם הזה, והוא ממתין אך ורק להם. אז הם מסובבים את הראש. גם אם הם נוהגים, או רוכבים על אופנוע, או – מסוכן אף יותר – מטיילים יד ביד עם בת זוגם. הם מפנים את הראש, הטמבלים, למרות שבעשרים הסיבובים האחרונים הם נחלו אכזבה מרה. אבל זה חזק מהם, והם יסובבו את הראש גם בפעם הבאה, כי גם זה כנראה מהאבולוציה הארורה.

הסיבה לכך שאני לא מקבל את תזת החרדה להישאר מחוץ לעדכונים, היא מאוד אישית. תמיד התענגתי על האפשרות לא לדעת את מה שאמורים לדעת. בימים שבהם אני לא אמור לדבר בשידור על אקטואליה, אני פשוט לא מתעניין בה. אין כיף גדול יותר מלגלות בשתיים בצהריים שמאז שעות הבוקר המוקדמות כולם מתעסקים באיזו פרשה, ורק אתה בחוץ. בעצם יש אחד כזה: לגלות שכבר שעתיים אתה בלי סוללה, ובכלל לא שמת לב…

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

טוב לדעת

מירי רגב נפרדת: ביטלה את משואת העם היהודי התפוצות

Published

on

רגב. לא הבטיחה משואה קבועה

אחרי ביטול מתווה הכותל וסערת הגיור, החליטה שרת התרבות והספורט מירי רגב שהשנה לא ייבחר נציג של יהדות התפוצות להדליק את אחת המשואות בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בערב יום העצמאות.

רגב הנהיגה לפני שנתיים מנהג חדש – הדלקה של משואת העם היהודי בתפוצות. שני הנציגים הראשונים שנבחרו בשנת 2017, היו מיכאל (מייק) סטיינהארדט, מייסד 'תגלית', והרב משה חיים (מרווין) הייר, מייסד מרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס. בשנה שעברה, בשנת ה-70 למדינה, הוועדה בחרה פה אחד בשחקנית היהודייה, מדענית המוח והפעילה החברתית מים ביאליק מלוס אנג'לס להדליק משואה בשם יהדות התפוצות, אך זו לא יכלה להגיע לארץ מאחר שהייתה מחויבת לצילומי פרק הסיום של הקומדיה "המפץ הגדול" בכיכובה, ומועמדותה בוטלה. בין השאר נבחנו גם שמותיהם של איוונקה טראמפ, עו"ד אלן דרשוביץ, השחקנית ברברה סטרייסנד ועוד.

השנה החליטה רגב שלא ידליקו את משואת התפוצות. בלשכת השרה טענו שמעולם לא נקבע שמשואת התפוצות תהיה קבועה.

ג׳יי רודרמן, נשיא קרן משפחת רודרמן, אמר בתגובה להחלטה: "ישראל יוסדה כמדינת הלאום של העם היהודי והיא ממשיכה להיות מגדלור לכל היהודים בעולם. בו-בזמן, יהודי התפוצות לוקחים חלק פעיל ומרכזי בהבטחת ביטחונה של ישראל, בהענקת תמיכה מדינית, בהשקעות כלכליות משמעותיות ובעוד אלפי חיבורים שמקדמים את מדינת ישראל ואת העם היהודי. השרה רגב טועה בכך שהיא מפגינה חוסר כבוד כלפי מיליוני יהודים בעולם והקשר החיוני שלהם עם ישראל, שהיא מפסיקה את משואת התפוצות בטקס יום העצמאות. ההחלטה הבעייתית של רגב מאיימת לפגוע עוד ביחסים בין ישראל לתפוצות".

ח״כ ד״ר נחמן שי, יו"ר שדולת יחסי ישראל-ארה"ב: "זו בעיטת הפרידה של ממשלת נתניהו ליהדות התפוצות".

המשך לקרוא

טוב לדעת

פייק ניוז? ישראלית-אמריקאית בהפרעה

Published

on

בין ניו יורק ולוס אנג'לס: סיפור "ההטרדה המינית של בני גנץ" הוא הדגמה חיה והוכחה סופית שעידן הפייק ניוז הגיע למערכת הבחירות בישראל, והוא רק יעצים ויחריף ככל שמחוגי השעון יתקדמו אל עבר ה-9 באפריל

אז ככה: בני גנץ הוא רמטכ"ל משוחרר, פופולרי, גבוה, חתיך, ממוצא רומני, בעל תדמית הגונה ונקייה. הוא מקים מפלגה, מתאחד עם עוד מפלגות, עולה בסקרים ומהווה איום ממשי על השלטון. בעיה. אז זורקים בו בוץ מכל הבא ליד, אולי משהו יידבק. שמאלני, חלש, בוגדני, אשתו פעילה ב"מחסום ווטש", קרא לתושבי הדרום לצאת לקטוף כלניות באמצע צוק איתן וילד שיצא לקטוף נהרג, הפקיר למוות את מדחת יוסף, העדיף לשמור על חיי הפלסטינים בעזה מאשר על חיילי גולני, הציע לאמריקאים להכניס כוח בינלאומי לשטחים, עמד בראש חברה שפשטה את הרגל.

כשזה לא עובד, מוצאים בניו יורק ישראלית לשעבר, הזויה משהו ומעריצת נתניהו שהתיידדה עם הפמליה של מירי רגב במהלך ביקורה בניו יורק ומוכנה לשכב על הגדר. ערב החלטת היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתבי אישום נגד נתניהו האשה, נאוה מור ג'ייקובס, מפרסמת בפייסבוק סיפור לפיו גנץ חשף בפניה את איבר מינו כשהשניים למדו יחד בפנימיית הכפר הירוק. היא טוענת שהמקרה גרם לה טראומה בלתי ניתנת לריפוי ואף מחלה כרונית. חיטוט קל בחשבון הפייסבוק של האשה מגלה שמדובר בדמות עם בעיות אמינות קשות ואף השתלחויות בוטות בנשים שהתלוננו על הטרדה מינית במסגרת MeToo#. היא גם עשתה לייק לתמונה של גנץ בעבר והשוויצה בו כיוצא הכפר הירוק, אבל זה לא משנה, הסיפור כבר מתגלגל. במהרה מתברר שמירי רגב ואנשיה היו בקשר עמה וניסו לקדם את הסיפור. גנץ מכחיש מכל וכל את הסיפור ומגיש תביעת דיבה נגד האשה על סך חצי מיליון שקל.

נאוה מור ג'ייקובס, בצילום מעמוד הפייסבוק שלה. מבחן האמינות

ג'ייקובס מספרת שהגישה תלונה במשטרת ניו יורק ומעלה לרשת את טופס התלונה. מתברר שזו תלונה על תאונת דרכים. הפוסט נמחק ואז היא מעלה תמונה של טופס אחר, הפעם על הטרדה (harassment). יואב יצחק, מפעיל אתר אינטרנט "News1", שופרו הקבוע של חצר נתניהו, קובע: "גנץ בבעיה, אם יטוס לארה"ב ייעצר לחקירה". רגב יוצאת נגד כלי תקשורת שבחרו לא לפרסם את הסיפור. העובדה שבדקו ובחרו לא לפרסם אותו לא מזיזה לה. למחרת באה הודעת היועץ על הגשת כתבי האישום נגד נתניהו, ו"ישראל היום" מפרסם ידיעת שער: "הוגשה תלונה שנייה נגד גנץ". מדובר בישראלי לשעבר מלוס אנג'לס שטוען כי אחותו הקטנה סיפרה לו שגנץ חשף את עצמו גם בפניה כשלמדה בכפר הירוק לפני 40 שנה. העיתונאים גיא לרר ואמיר שואן מהתוכנית "הצינור" מביאים את דברי האחות מהתלונה השנייה: "מבחינתי זה לא קרה. קשה לי להאמין שהוא אחי), בכלל גרר אותי לזה. בעיניים שלי, זה לא קרה". שואן מוסיף בטוויטר על אח שלישי שמעולם לא שמע על המקרה, לא מאחיו ולא מאחותו. רגב מכריזה בראיון רדיו: "מאמינה למתלוננת, שגנץ יעבור פוליגרף".

הפוסט של ג'ייקובס הוא חלק מקמפיין מכוער של הליכוד כנגד המועמד הכי חזק שמולם. ראשית, אין עוד מתלוננות, גם לא אותה ילדה בת 7 שג'ייקובס טוענת שנפגעה גם היא ועדיין לא נחשפה. כלל מספר אחד בתורת המטרידנים ועברייני המין הוא שהתנהגות מינית כוחנית היא לא חד פעמית, זה קרה למשה קצב, להארווי ויינשטיין והרשימה עוד ארוכה. מפליא לחשוב שגנץ, שבילה את מרבית חייו הבוגרים בצה"ל, אחד ממעוזי הגבריות הכי מובהקים במדינה, ומקום שבו מתרחשות לא מעט הטרדות מיניות, הצליח להתאפק במשך 30 שנות קריירה צבאית, כשרק כמה שנים לפני היה "מבהיל כחיה טורפת", כדברי ג'יייקובס.

הפרופיל של אותה נאוה ג'ייקובס מעניין מאוד. הוא מלא השמצות כלפי פוליטיקאים שונים שהמשותף לכולם הוא או אי הסכמה עם ביבי או פשוט היותם לא רפובליקנים או ימניים. על רובי ריבלין למשל היא כתבה בדצמבר 2017 "הנשיא ריבלין צמחוני ,לפי איך שהוא נראה הוא בטח אוכל תבנית ביצים עם 2 מגשי בורקס גבינה לארוחת בוקר, גם פרות צמחוניות", יומיים לפני כתבה אותה אישה שלא גרה בישראל משנת 82' "אם השמאלנים כל כך שונאים את ישראל ומשמיצים אותה, למה הם לא עוזבים? שיעזבו למדינה ערבית הגבול לא רחוק". והכי מוזר הוא הפוסט הזה, מנובמבר 2017 שגיאות הכתיב במקור): "שדרן בטלוזיה מאוד מפורסם פוטר היום מהעבודה בארצות הברית על הטרדה מינית, זה לא מובן ולא צודק שבחורה באה בלי שום הוכחה ורק אומרת שהטרידו אותה, בלי משפט בלי ברור ישר מעיפים אדם מהעבודה ועושים לו סטיגמה, זה פשוט הזוי, כל אחת שתרצה להתנקם במשהוא תבוא עם סיפור!!"

בהרבה דרמטיות ופאתוס מצהירה ג'ייקובס איך אותו מקרה מול גנץ הרס לה את החיים. אלא שהבחירה שלה להציב את דונלד טראמפ, האיש שהטרדותיו המיניות אפילו לא הוסתרו על ידי עצמו הוא כתמונת הקאבר שלה, בצירוף הפוסטים העקביים שלה נגד נשים שהתלוננו או סיפרו על הטרדתן המינית, מעמידה את אמינות הסיפור כולו בסימן שאלה אחד גדול, כולל אותה ילדה עלומה בת 7.

השנאה התהומית כלפי "שמאלנים", וכלפי כל מי שאינו מסכים עם ביבי, הירידה הנמוכה עד רמת עפר כשבחרה לכנות את רובי ריבלין פרה, ועוד פוסטים הזויים כגון אלו, ביזבזו לה את הקרדיט, האמפתיה וסעיף האמינות. המעשה הזה, גם אם נהגה ממוחה הקודח וגם אם הוא תוצר של גיוס מצד גורמים בליכוד, לא רק שמסריח כל הדרך ממנהטן לירושלים – אלא שהוא עושה נזק ממשי לנשים שנפגעו באמת.

המשך לקרוא

טוב לדעת

בדרך למהפך? מפלגנץ בכחול לבן

Published

on

או שזו תהיה הצלחה היסטורית שתשנה את פני הפוליטיקה הישראלית או שנחזה בעוד כישלון מפואר

המפלגה החדשה "כחול לבן", שנולדה בביתו של איש העסקים הלל קוברינסקי בסביון, חוללה את המפץ הפוליטי הגדול ביותר בישראל מאז הקמת מפלגת קדימה בידי אריאל שרון ב-2005. בתוך כמה שעות, הפלטפורמה החדשה התגלתה בסקרים כמפלגה הגדולה ביותר, כשהיא עוקפת את הליכוד ומנחיתה מכות גם על מפלגת העבודה המתאוששת וגם על 'כולנו' של שר האוצר משה כחלון, הממשיכה לדמם כל הדרך אל קו אחוז החסימה. בנימין נתניהו, שעד השבוע שעבר צעד בבטחה אל קדנציה חמישית בראשות הממשלה, נקלע לקרב קשה. מרגע הולדתה החפוזה של מפלגת "כחול לבן" נטרפו הקלפים והמשחק התחיל מחדש. עכשיו הכל פתוח.

ההחלטה הדרמטית והמפתיעה שקיבלו יו"ר חוסן לישראל בני גנץ ויו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד על ריצה משותפת שבבסיסה רוטציה בתפקיד ראש הממשלה, תיבחן רק ב-9 באפריל, בליל הבחירות אחרי ספירת הקולות, ולא יהיה לה אמצע. או שזו תהיה הצלחה היסטורית שתשנה את פני הפוליטיקה הישראלית או שנחזה בכישלון מפואר. אם גנץ-לפיד לא יצליחו לחולל מהפך שלטוני ולהחליף את נתניהו, חייה של "כחול לבן" יהיו קצרים וסופה יהיה מיידי. מנגד, באיחוד הזה הוענקה לגנץ, שהוצב בראש הרשימה והוא המועמד הראשון שלה לראשות הממשלה, האפשרות הממשית לנצח את נתניהו. זה תרחיש שלא הייתה לו היתכנות אמיתית עד כה. וכמו בסופה מושלמת, קפץ אל תוך העגלה הזאת ברגע האחרון הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שנחשב כמי שיכול להעביר מצביעי ימין רך אל המפלגה החדשה. בכך טמונה הצלחתם: כדי שהמהפך יקרה צריכה להתחולל תזוזה בתוך הגושים. על פי רוב הסקרים, זה עדיין לא קורה.

מה חולל את הדרמה? בעיקר מצוקת שני השושבינים, שהבינו כי לא יוכלו לבדם על נתניהו. גנץ התחיל גבוה אך לאחרונה החל להישחק בסקרים באופן מדאיג. הוא איבד את המומנטום ונקלע למצוקה. לפיד לעומתו אמנם החזיר לעצמו כמה מנדטים אבודים שנדדו אל גנץ (כמו בכלים שלובים), אבל גם הוא ידע שהבחירות האלה אבודות מבחינתו. תמונת המצב הזו היא שהביאה לחיבור. למפלגת גנץ-לפיד יש מטרה משותפת אחת: הפלת נתניהו. זה הדבק שלהם, ויש להם ציבור גדול מאחוריהם. בעוד הסקרים מעניקים להם כ-36 מנדטים, הליכוד בראשות נתניהו עומד על כ-30 בלבד. בחלק מהסקרים הוא אף יורד מתחת לרף הזה.

לא בכדי על הבמה בגני התערוכה, ביום חמישי בערב, באירוע ההשקה של המפלגה החדשה, ניצבו ארבעה אישים: גנץ, לפיד, משה יעלון וגבי אשכנזי. שלושה רמטכ"לים לשעבר, ששניים מהם, אשכנזי וגנץ, עבדו תחת נתניהו כראש ממשלה. יעלון היה שר הביטחון שלו. לתמונה הזאת יש ערך עצום, היא שומטת את הקרקע מאחורי היכולת של נתניהו לטעון שהם אינם פטריוטים או שאינם מבינים בענייני ביטחון. ביבי זיהה מיידית את פוטנציאל הנזק של תמונת שלושת הרמטכ"לים. בנאום התגובה שלו, הוא מיקד את כל האש ביאיר לפיד, בעברו כתב העיתון הצבאי "במחנה". לפיד, על פי הסכם הרוטציה, יחליף את גנץ בראשות הממשלה אחרי שנתיים וחצי.

ויש לתמונה גם אפקט פסיכולוגי. גם כאן, מי שהיה הראשון לזהות את האיום הוא ראש הממשלה בעצמו. בשבועות האחרונים הוא עבד מסביב לשעון בלאחד את מפלגות הימין הקיצוני לרשימה משותפת, כדי לא לבזבז קולות ימין על שלל רשימות שלא יעברו את אחוז החסימה. זה הצליח לו אבל גם העניק "הכשר" לתלמידיו של הרב כהנא, אנשי מפלגת עוצמה יהודית. נתניהו למעשה הבטיח את בחירתם לכנסת של אנשים הנמצאים בקצה הימני הקיצוני של המפה ושרעיונותיהם מתכתבים עם תפיסת עולם גזענית. מדובר בשיתוף פעולה שלרבים בימין הרך היה קשה לבלוע, אבל בשלב הזה נתניהו לא רואה בעיניים. החיבור הזה העניק לו רשת ביטחון. נתניהו בדק את זה בסקרים, והמסקנה שלו הייתה שגם אם הוא עצמו יאבד קולות, הוא ירוויח רשת ביטחון. המנדטים האלה הופכים כעת לקריטיים. אולם בעוד את הימין הקיצוני הצליח נתניהו לאחד, שתי מפלגות שנחשבות לשותפות טבעיות שלו, ישראל ביתנו וכולנו, נמצאות על גבול אחוז החסימה.

בחירות 2019 יהיו קרב קשה ואכזרי, לא רק בין גנץ לנתניהו, אלא גם עבור כחלון וליברמן, שני פוליטיקאים ותיקים ומנוסים, האחד שר אוצר, השני שר הביטחון עד לפני חודשים ספורים, שמפלגותיהם עלולות להעלם. מה שבטוח – יהיה מעניין.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות