Connect with us

הורים וילדים

פענוח ציורי ילדים וגרפולוגיה

Published

on

~כתבה ראשונה בסדרה~

מאת: דיקלה גולסה 

הציור היה ונשאר חוויה קיומית אנושית. הציורים הקדומים ביותר שצוירו על ידי בני אנוש, הם הציורים שהאדם הקדמון צייר על קירות המערות. מהות הציורים הייתה סמלית כאשר בני האדם השתמשו בסימנים וסמלים כדי ליצור קשר, לסמן דרכים, טריטוריה, אזורי ציד ועוד.

אנו מתחילים לצייר בגיל שנה וחצי לערך כשאנו מציירים לרוחב הדף אנחנו יודעים שאנו מרכז העניינים, אנחנו השחקן הראשי. כשאנו מציירים לאורך הדף אנו אומרים שהדרך שלנו ארוכה, לכן אנו מצמצמים את המקום כדי שהמטרה תהיה נגישה.

כילדים נהגנו לצייר, לשרבט או סתם לשפוך צבע על הדף וכך גם רצוי לעשות בכל מסגרת חינוכית בלתי פורמלית, בעזרת צבעי פנדה, אקריליק או גואש, הילד מוזמן לצייר ולבטא את עצמו ללא בי־קורתיות ושיפוטיות ו״לשפוך״ על הדף ככל העולה על רוחו. למה? כי הדף הוא המראה של ״האני״ בכל רגע נתון שבו אנו מתחילים לצייר והוא משקף כיצד אנו מרגישים או חווים את אותו רגע/אותו יום/ אותה תקופה.

הציור מסייע לילד להביע את עצמו ולספר ״מה שלומו ?״ ברגע זה או בכלל. ילדים מעבירים מסרים באמצעות הציור שאותו הם מציירים; זו בעצם השפה שלהם שבה הם בוחרים לתקשר עם הסביבה. מציורים אלה ניתן ללמוד רבות על עולמו הרגשי של הילד, על דימוי הגוף שלו, על המקום שבו הוא תופס את עצמו בחברה ועוד. כך, במהלך חייו לומד הילד להביע את עצמו בציור תוך כדי שהוא מתפתח ומאפשר לעולם החיצוני להיכנס לפנימיותו במקביל להתחזקות מקומו החברתי ורכישת הקודים החברתיים המקובלים. לכן בציורי ילדים אנו נראה (בד״כ) התפתחות ע״פ גילו של הילד והתבגרותו.

שלבי התפתחות הציור

1. שלב השירבוט- גילאים1.5-3.5

זהו השלב הראשוני והבסיסי שבו הילד מחזיק את הצבע ו״מקשקש״ להנאתו בלי שליטה ובהרבה צחוק וריגוש מהקווים והנקודות המופיעים על הדף הלבן. בהמשך מתחילות צורות (בעיקר עיגולים) וכתמים שהילד נותן להם שם אסוציאטיבי שהוא בוחר בעצמו.

2. השלב הטרום סכמתי – גילאים3.5-5

תקופת מעבר לציור הסכמתי בו הילד נע בין שירבוט/קשקוש לציור מוגדר ומכוון יותר, כאשר כאן ניתן לראות את הדמות הראשונית שאותה הילד מצייר: עיגול גדול (ראש) וקווים שיוצאים ממנה ומשמעותם רגליים.

3. השלב הסכמתי – גילאים5-8.5

״סכמה״ כלומר, תבנית. בשלב זה הילד מתחיל לצייר דמויות וחפצים בעזרת ייצוגים הנדסיים, כאשר הצורות הן מה שאנו מכירים ולימדנו את הילד: הבית בנוי מריבוע ומשולש, דמות מצטיירת כראש, גוף, ידיים ורגליים ועוד. סכמה זו משתכללת עם הגיל של הילד, אולם הילד מצייר את מה שהוא למד על העולם ולאו דווקא את מה שהוא רואה ולכן יש לעיתים עיוותים בציור כמו גדלים שונים, בית שקוף שאפשר לראות מה יש בתוכו. כמו כן, בשלב זה אין פרופורציות אלא רק ציור ע״פ גודל החשיבות, למשל: ציור של דמות של אב גדולה יותר מהבית, זה מעיד על ילד שגדל עם אב דומיננטי ומאוד מעריץ אותו.

4. השלב הטרום ריאליסטי – גילאים8.5-11.5

בשלב זה יש יותר ניסיונות של הילד לצייר את מה שהוא קולט בחושיו, כלומר את המציאות סביבו ולכן נמצא יותר תנועה, פרופיל, עומק ונוכל לראות תיאור מדויק יותר של מציאות חייו. למשל: המכונית של אבא בחנייה, חוג הבלט עם החברות, מסיבת יום ההולדת ועוד. זה המקום שבו נראה השוני הגדול בין הילדים: ילדים עם דימוי עצמי גבוה יציירו את החוגים שבהם הם משתתפים ויציגו עצמם כמנהיגים, ילדים עם דימוי עצמי נמוך יציירו יותר את המשפחה ואת המשחק האינטימי עם החבר שאתו הם מעדיפים לבלות אחר הצהריים. בתקופה זו יש ריבוי סגנונות וחיפוש אחר דרך חדשה.

5. השלב הריאליסטי – גילאים11.5-19

זה השלב שבו הילדים בד״כ מפסיקים לצייר או/ו להתעניין בציור, אלא אם כן הם נדרשים לצייר במסגרת כזו או אחרת. למה? כי גיל זה המוגדר ״גיל ההתבגרות״ הוא גיל רגיש וביקורתי והפער בין מה שהמתבגר יודע על העולם (וזה המון) לבין יכולת הביטוי (בכתב או בציור) יוצרים תסכול, יש להם דרך הבעה קלה יותר שהיא הדיבור וזה מה שגורם להם לעזוב את האומנות בכללה. כמובן שיש את אלה הממשיכים להשתמש בציור כדרך להבעת רגשות, אידיאות, מחשבות, חלומות וחיפוש עצמי וכן נפגוש את השונה/היצירתי/הייחודי/המשוכלל הבוחר לצייר את עולמו.

ההתפתחות בשלבי הציור הינה טבעית ועל כן חשוב מאוד להורה או למחנך/למדריך, לא להתערב ביצירה של הילד ולא להנחותו מה או איך לצייר. הימנעות ממתן הכוונה מאפשרת לילד לבטא באופן חופשי וספונטני את רגשותיו בצורה לא מילולית וכן לבטא, באמצעות הציור, את אופן ראייתו את העולם והסביבה שבה הוא חי. כמו כן, הציור הוא כלי ביטוי אישי שכל ילד זקוק לו ולכן אסור להציע לתקן את הציור שלו. רצונו של הילד הוא דחף טבעי ואם לא נתערב לו בציור הוא יצייר מה שמכתיב לו הדחף הפנימי שלו, וישקף את חוויותיו ורגשותיו בזמן נתון.

מה על ההורים לעשות כאשר הם רואים

את הציור של ילדיהם בכל גיל?

1. בגיל השרבוט יש להתבונן בציור של הילד ולהקשיב לדבריו ולשמות שהוא בוחר לתת לשרבוטים שלו. זו תקופה שלא תחזור על עצמה וחשוב מאוד לתת לילד להבשיל לאט בלי לבקר את מעשיו. זכרו: המטרה שלכם היא לא לגדל ילד צייר או סופר או רקדן, אלא אנו רוצים לגדל ילד בריא בנפשו ובשל שבוחר לעצמו את דרכו בחיים ללא חשש. היצירתיות היא תכונה טבעית ועליכם לתת לה להתקיים בנפשו של הילד בכייף ובאהבה. אם אתם מאוד רוצים לדעת מה עובר על הילד, פנו לאנשי מקצוע בתחום.

2. אין צורך להגזים ועל כל קשקוש/שרבוט של הילד לתת שלל מחמאות מוגזמות כמו: ״אתה מלך״, ״אתה גאון״ או להדריך אותו כיצד לצייר. במצב אידיאלי הילדים לא ‘יודעים׳ שציור זה סמל שמייצג אובייקט .האופציה הזאת מתבררת להם במהלך ההתפתחות וכשהיא מתגלה לילד הוא חווה אותה כמו ‘קסם׳. זוהי למעשה ה״מציאות המדומה״ הכי ראשונית שיש, לכן כדאי לו לחוות את זה בעצמו במהלך התפתחותו.

3. רצוי לעודד את הילד לצייר בצורה כיפית, למשל ע״י הנחת דפים לבנים בשולחן ציור קטן שמותאם לילד עם חפיסת צבעי פנדה שלמה המונחת בהישג יד. הילד ייגש לבדו לשולחן ויצייר להנאתו. בהחלט אפשר לצייר לידו בשולחן.

4. חשוב מאוד לאפשר לילד לצייר לבד ולא ״להדריך״ אותו או ״לצייר בשבילו״. באמצעות הציור הילד חוקר את העולם, מגלה צבעים וצורות וחש שליטה במציאות, דבר המאפשר לו סיפוק עצמי. כמו כן, מדובר בהתפתחות של המוח והכנה לשפה וכתיבה (תאום יד-עין, מוטוריקה עדינה).

דיקלה גולסה-חליווה היא בעלתM.A . בחינוך, מורה לעברית ויהדות, קואצ׳רית להעצמת בני נוער ויועצת להורים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז באמצעות פענוח ציורים וגרפולוגיה. ליצירת קשר:hebrewteacherla@gmail.com • www.learningwithdikla.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

הורים וילדים

מנהלת מערך חינוך און ליין בחב"ד מסבירה: זו הדרך לשרוד את היום

Published

on

אלישבע רוסו היא שליחת חב"ד במומביי ומנהלת מערכת החינוך לילדי השלוחים בכל העולם • ויש לה כמה טיפים בשביל ההורים המיואשים

Father reading a book to his daughter while lying on the floor in bedroom *** Local Caption *** 04.04.18

במצב של האנדרלמוסיה הכללית השוררת בשל נגיף הקורונה, כשהילדים מטפסים על הקירות, ההורים משוועים לדרך לסדר את היום ולהרגיע את המצב בבית. בתור שליחת הרבי במומביי החיים שלי הצריכו ממני ליצור, כמו להרבה שליחות של חב"ד בעולם, מערכת חינוך ביתית. בנוסף זכיתי ואני מנהלת מערכת חינוך אונליין לילדי השלוחים של חב"ד ברחבי העולם. ויש לי טיפים שיעזרו לכם לסדר את היום.

מערכת כתובה

בנו לעצמיכם מערכת שעות ופעילות כתובה. כל פעילות רגילה הכניסו לתוך טבלה לפי שעות. השקמה, מקלחת, הכנת ארוחת בוקר ועוד. השתדלו לעשות מכל פעילות שגרתית עניין ולשתף את הילדים בפעילות. לדוגמא, במקום מקלחת מהירה תוכלו לקחת את הזמן ולתת לילדים לשחק באמבטיה. כמובן לשמור על חיסכון במים כדי לשמור על הכנרת מלאה ונהדרת.

עכשיו כשיש לכם מערכת שיש בה זמנים לקימה, ארוחות והתארגנות שבשגרה, יש לכם משבצות שצריך למלא. הגדירו פעילויות כגון: לימודים, משחק מחשב, משחקי קופסה, הכנת עוגה, ספורט, ריקוד, מוזיקה ושיר, קריאה בספרים וכדומה. שבצו את הפעילויות בתוך המערכת.

חשבו בכל ערב איזה תכניות אתם מעוניינים לבצע מחר, תחת הכותרות שהגדרתם במערכת.

אפשר להכין מערכת גדולה ומקושטת יחד עם הילדים ולתת לכל ילד להיות אחראי על פעילות.

מדפסת מדפסת מדפסת

אם אין לכם מדפסת, השתמשו בזו של השכנים. אל תחסכו בהדפסות. אם לא הספקתם להשתמש במה שהדפסתם היום, בטח יהיה מספיק זמן מחר. הרשת מלאה בדפי עבודה ודפי צביעה חינמים מכל סוג ולכל גיל. השתמשו בהם.

תיצרו, וכמה שיותרֿ

יעדו קופסה לציוד, קשטו אותה ועשו לה כבוד. אספו מרחבי הבית מכשירי כתיבה וציוד בית הספר, דבק, מספריים, ודפים צבעוניים. אם יש לכם פריטים כמו פייטים, מקלות ארטיק, מחוררים, חוטים, סיכות מתפצלות, צדפים קטנים וכדומה הכניסו גם אותם לקופסה. אין צורך לפזר את הפריטים בבלגן. ניתן לארגן כל קטגוריה בשקית אוכל. תוכלו לצרף גם דברים נפסדים כגון חתיכות בד, גלילי טישו ומכל הבא ליד.

את כל הציוד אפסנו בקופסה שהכנתם. אל תתנו לאביזרים להתפזר בבית. את הקופסה הוציאו לשימוש רק תחת אחת הכותרות במערכת שהכנתם. כמו כל דבר צריך להשאיר טעם טוב לפעם הבאה ולכן אל תתנו לקופסה הזו לאבד את הייחודיות שלה.

שימוש במסכים? לגיטימי, אך נצלו זאת לטובתכם

הגבילו את השימוש במסך לזמנים מוגדרים והיו עיקשים לפחות כמו הילדים שלכם כשמגיע הזמן לסיים.

תהיו כנים עם עצמכם. אם אתם רוצים שעה של שקט אל תגידו לילדים שלכם שעוד רבע שעה הם צריכים לשחרר את המחשב. תתנו לעצמכם את הזמן אבל כשהזמן מסתיים עמדו על כך שהילד שלכם עוזב את המחשב.

כשאתם נותנים לילדכם לשבת על המחשב הגדירו את הפעילות. אני ממליצה לכם למצוא ברשת כיתות אונליין או פעילויות אונליין חינוכית אחרת. הירשמו לאתרי פנאי איכותי כמו האתר של צבאות השם, ערוץ מאיר לילדים וכדומה, ניתן להשתמש גם בתכנים שמשרד החינוך מציע.

העצה הזו תעזור גם לכם וגם לילדים שלכם. תוכלו להשתמש במסך כפרס על התנהגות טובה במקום להמציא פרסים ותמריצים יש מאין.

תעזבו את הספיידרמנים: שחקו במשחקי קופסה

עדיף לשחק במשחקי קופסה על פני רובוטים, ספיידרמאנס ושלל דמויות האקשן האחרות. קאפלה, קליקס ולגו יעסיקו את הילדים שלכם הרבה יותר.

עטפו כל קופסת קרטון בסלוטייפ עבה כמה פעמים מכל צד כדי שהקופסה תהפוך לעמידה. אני נוהגת כך גם בקופסאות של עפרונות צבעוניים וכל מארז מקרטון. 

דאגו שהילדים אוספים את המשחקים כדי שיהיה לכם איך להעסיק אותם גם מחר.

והעיקר לנשום עמוק

עמודה במערכת שהכנתם תוקדש לצל״ש עבורכם. בסוף היום, כשאתם מתכננים את היום הבא, תכתבו לעצמיכם בטוש ענק זורח: כל הכבוד!!!! תנו לעצמיכם פרסים על יום נעים שעבר בשלום!

הכותבת היא מנהלת בית הספר משיח קידס אונליין, בית הספר האינטרנטי של שלוחי חב"ד בעולם

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות