Connect with us

גוף ונפש

פענוח ציורי ילדים וגרפולוגיה

Published

on

הציור היה ונשאר חוויה קיומית אנושית. הציורים הקדומים ביותר שצוירו על ידי בני אנוש, הם הציורים שהאדם הקדמון צייר על קירות המערות. מהות הציורים הייתה סמלית כאשר בני האדם השתמשו בסימנים וסמלים כדי ליצור קשר, לסמן
דרכים, טריטוריה, אזורי ציד ועוד.

אנו מתחילים לצייר בגיל שנה וחצי לערך כשאנו מציירים לרוחב הדף אנחנו יודעים שאנו מרכז העניינים, אנחנו השחקן הראשי. כשאנו מציירים לאורך הדף אנו אומרים שהדרך שלנו ארוכה, לכן אנו מצמצמים את המקום כדי שהמטרה תהיה נגישה.

כילדים נהגנו לצייר, לשרבט או סתם לשפוך צבע על הדף וכך גם רצוי לעשות בכל מסגרת חינוכית בלתי פורמלית, בעזרת צבעי פנדה, אקריליק או גואש, הילד מוזמן לצייר ולבטא את עצמו ללא בי־קורתיות ושיפוטיות ו״לשפוך״ על הדף ככל העולה על רוחו. למה? כי הדף הוא המראה של ״האני״ בכל רגע נתון שבו אנו מתחילים לצייר והוא משקף כיצד אנו מרגישים או חווים את אותו רגע/אותו יום/אותה תקופה.

הציור מסייע לילד להביע את עצמו ולספר ״מה שלומו ?״ ברגע זה או בכלל. ילדים מעבירים מסרים באמצעות הציור שאותו הם מציירים; זו בעצם השפה שלהם שבה הם בוחרים לתקשר עם הסביבה. מציורים אלה ניתן ללמוד רבות על עולמו הרגשי של הילד, על דימוי הגוף שלו, על המקום שבו הוא תופס את עצמו בחברה ועוד. כך, במהלך חייו לומד הילד להביע את עצמו בציור תוך כדי שהוא מתפתח ומאפשר לעולם החיצוני להיכנס לפנימיותו במקביל להתחזקות מקומו החברתי ורכישת הקודים החברתיים המקובלים. לכן בציורי ילדים אנו נראה (בד״כ) התפתחות ע״פ גילו של הילד והתבגרותו.

שלבי התפתחות הציור

1. שלב השירבוט- גילאים 1.5-3.5

זהו השלב הראשוני והבסיסי שבו הילד מחזיק את הצבע ו״מקשקש״ להנאתו בלי שליטה ובהרבה צחוק וריגוש מהקווים והנקודות המופיעים על הדף הלבן. בהמשך מתחילות צורות (בעיקר עיגולים) וכתמים שהילד נותן להם שם אסוציאטיבי שהוא בוחר בעצמו.

2. השלב הטרום סכמתי – גילאים 3.5-5

תקופת מעבר לציור הסכמתי בו הילד נע בין שירבוט/קשקוש לציור מוגדר ומכוון יותר, כאשר כאן ניתן לראות את הדמות הראשונית שאותה הילד מצייר: עיגול גדול (ראש) וקווים שיוצאים ממנה ומשמעותם רגליים.

3. השלב הסכמתי – גילאים 5-8.5

״סכמה״ כלומר, תבנית. בשלב זה הילד מתחיל לצייר דמויות וחפצים בעזרת ייצוגים הנדסיים, כאשר הצורות הן מה שאנו מכירים ולימדנו את הילד: הבית בנוי מריבוע ומשולש, דמות מצטיירת כראש, גוף, ידיים ורגליים ועוד. סכמה זו משתכללת עם הגיל של הילד, אולם הילד מצייר את מה שהוא למד על העולם ולאו דווקא את מה שהוא רואה ולכן יש לעיתים עיוותים בציור כמו גדלים שונים, בית שקוף שאפשר לראות מה יש בתוכו. כמו כן, בשלב זה אין פרופורציות אלא רק ציור ע״פ גודל החשיבות, למשל: ציור של דמות של אב גדולה יותר מהבית, זה מעיד על ילד שגדל עם אב דומיננטי ומאוד מעריץ אותו.

4. השלב הטרום ריאליסטי – גילאים 8.5-11.5

בשלב זה יש יותר ניסיונות של הילד לצייר את מה שהוא קולט בחושיו, כלומר את המציאות סביבו ולכן נמצא יותר תנועה, פרופיל, עומק ונוכל לראות תיאור מדויק יותר של מציאות חייו. למשל: המכונית של אבא בחנייה, חוג הבלט עם החברות, מסיבת יום ההולדת ועוד. זה המקום שבו נראה השוני הגדול בין הילדים: ילדים עם דימוי עצמי גבוה יציירו את החוגים שבהם הם משתתפים ויציגו עצמם כמנהיגים, ילדים עם דימוי עצמי נמוך יציירו יותר את המשפחה ואת המשחק האינטימי עם החבר שאתו הם מעדיפים לבלות אחר הצהריים. בתקופה זו יש ריבוי סגנונות וחיפוש אחר דרך חדשה.

5. השלב הריאליסטי – גילאים 11.5-19

זה השלב שבו הילדים בד״כ מפסיקים לצייר או/ו להתעניין בציור, אלא אם כן הם נדרשים לצייר במסגרת כזו או אחרת. למה? כי גיל זה המוגדר ״גיל ההתבגרות״ הוא גיל רגיש וביקורתי והפער בין מה שהמתבגר יודע על העולם (וזה המון) לבין יכולת הביטוי (בכתב או בציור) יוצרים תסכול, יש להם דרך הבעה קלה יותר שהיא הדיבור וזה מה שגורם להם לעזוב את האומנות בכללה. כמובן שיש את אלה הממשיכים להשתמש בציור כדרך להבעת רגשות, אידיאות, מחשבות, חלומות וחיפוש עצמי וכן נפגוש את השונה/היצירתי/הייחודי/המשוכלל הבוחר לצייר את עולמו.

ההתפתחות בשלבי הציור הינה טבעית ועל כן חשוב מאוד להורה או למחנך/למדריך, לא להתערב ביצירה של הילד ולא להנחותו מה או איך לצייר. הימנעות ממתן הכוונה מאפשרת לילד לבטא באופן חופשי וספונטני את רגשותיו בצורה לא מילולית וכן לבטא, באמצעות הציור, את אופן ראייתו את העולם והסביבה שבה הוא חי. כמו כן, הציור הוא כלי ביטוי אישי שכל ילד זקוק לו ולכן אסור להציע לתקן את הציור שלו. רצונו של הילד הוא דחף טבעי ואם לא נתערב לו בציור הוא יצייר מה שמכתיב לו הדחף הפנימי שלו, וישקף את חוויותיו ורגשותיו בזמן נתון.

מה על ההורים לעשות כאשר הם רואים את הציור של ילדיהם בכל גיל?

1. בגיל השרבוט יש להתבונן בציור של הילד ולהקשיב לדבריו ולשמות שהוא בוחר לתת לשרבוטים שלו. זו תקופה שלא תחזור על עצמה וחשוב מאוד לתת לילד להבשיל לאט בלי לבקר את מעשיו. זכרו: המטרה שלכם היא לא לגדל ילד צייר או סופר או רקדן, אלא אנו רוצים לגדל ילד בריא בנפשו ובשל שבוחר לעצמו את דרכו בחיים ללא חשש. היצירתיות היא תכונה טבעית ועליכם לתת לה להתקיים בנפשו של הילד בכייף ובאהבה. אם אתם מאוד רוצים לדעת מה עובר על הילד, פנו לאנשי מקצוע בתחום.

2. אין צורך להגזים ועל כל קשקוש/שרבוט של הילד לתת שלל מחמאות מוגזמות כמו: ״אתה מלך״, ״אתה גאון״ או להדריך אותו כיצד לצייר. במצב אידיאלי הילדים לא ‘יודעים׳ שציור זה סמל שמייצג אובייקט .האופציה הזאת מתבררת להם במהלך ההתפתחות וכשהיא מתגלה לילד הוא חווה אותה כמו ‘קסם׳. זוהי למעשה ה״מציאות המדומה״ הכי ראשונית שיש, לכן כדאי לו לחוות את זה בעצמו במהלך התפתחותו.

3. רצוי לעודד את הילד לצייר בצורה כיפית, למשל ע״י הנחת דפים לבנים בשולחן ציור קטן שמותאם לילד עם חפיסת צבעי פנדה שלמה המונחת בהישג יד. הילד ייגש לבדו לשולחן ויצייר להנאתו. בהחלט אפשר לצייר לידו בשולחן.

4. חשוב מאוד לאפשר לילד לצייר לבד ולא ״להדריך״ אותו או ״לצייר בשבילו״. באמצעות הציור הילד חוקר את העולם, מגלה צבעים וצורות וחש שליטה במציאות, דבר המאפשר לו סיפוק עצמי. כמו כן, מדובר בהתפתחות של המוח והכנה לשפה וכתיבה (תאום יד-עין, מוטוריקה עדינה).

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

סקס וגיל המעבר

Published

on

נכון, החשק לסקס יורד דווקא בסביבות הגיל הזה, אבל במחקר חדש נטען כי זה הזמן לא לוותר על יחסי המין

נשים שמקיימות יחסי מין לפחות פעם בחודש נמצאות בסיכון נמוך יותר להיכנס מוקדם לגיל המעבר, ביחס לנשים עם חיי מין פחות פעילים, כך מצאו מדענים.

מחקר שנערך על כמעט 3,000 נשים בארצות הברית הראה כי אלה שאמרו כי היו פעילות מינית פעם בשבוע או בתדירות גבוהה יותר – כולל קיום יחסי מין, מין אוראלי ואפילו אוננות – היו בסבירות נמוכה ב-28 אחוזים להכנס מוקדם גיל המעבר, מאשר נשים שאמרו כי קיימו יחסי מין פחות מפעם בחודש באותו גיל.

חוקרים מאוניברסיטת קולג' בלונדון (UCL), הסבירו לסוכנות הידיעות רויטרס כי "אם אישה לא מקיימת יחסי מין ואין סיכוי שהיא תכנס להריון, הגוף 'בוחר' לא להשקיע בביוץ, מכיוון שזה יהיה חסר טעם".

התקופה שבין גיל הפריון לגיל המעבר נמשכת ארבע שנים, מתחילה בדרך כלל בגיל 45-48 ומאופיינת בתנודתיות הורמונלית. לדבריהם, הממצאים מחזקים את הרעיון כי גיל המעבר האנושי התפתח במקור כדי להפחית את הסכסוך הרבייתי בין דורות של נשים, ולאפשר לנשים מבוגרות לשמור על הכושר הפיזי שלהן באמצעות השקעה דווקא בנכדיהן. בנוסף, נשים רגישות יותר למחלות בזמן הביוץ, מכיוון שמערכת החיסון שלהן מדוכאת במהלך תקופה זו. כשאין ביוץ – הן בריאות יותר.

החוקרים טוענים כי "הסחר הביולוגי" לכאורה, נובע מכך שזה מיותר להשקיע אנרגיה בתהליך הביוץ אם נשים מקיימות יחסי מין מועטים או כלל לא מקיימות, ולכן אין זה סביר שיכנסו להריון, כך שהגוף מפנה את משאבי האנרגיה להגנה על טיפול בצאצאים קיימים.

"גיל המעבר הוא כמובן בלתי נמנע עבור נשים, ואין התערבות התנהגותית שתמנע אותו", הבהירו החוקרים, "עם זאת, תוצאות אלה הן אינדיקציה ראשונית לכך שתזמון גיל המעבר עשוי להיות סתגלני בתגובה לסבירות להיכנס להריון".

המחקר פורסם בכתב העת Royal Society Open Science והתבסס על נתונים ממחקר שנערך בארה"ב בנושא בריאות נשים ברחבי המדינה, המכונה גם מחקר SWAN.

המשך לקרוא

גוף ונפש

הנחיות חדשות לטיפול בטסטוסטרון בגברים

Published

on

בעקבות מחקרים מ-20 השנים האחרונות שהתבצעו ברחבי העולם: טיפול בטסטוסרון אינו יעיל!

בניגוד להנחיות קודמות, המלצות חדשות קובעות כי טיפול בטסטוסטרון בקרב גברים אינו יעיל: האיגוד האמריקאי לרפואת משפחה יוצא בהנחיות חדשות הקובעות כי טיפול בטסטוסטרון בקרב גברים מבוגרים לא פותר בעיות זיכרון ואנרגיה, ובעל יעילות קלה בפתרון בעיות בתפקוד המיני.  

ההמלצות החדשות מתבססות על נתונים מחקריים מהשנים 1997 ל-2018, אודות היעילות בטיפול בטסטוסטרון אצל גברים הסובלים מרמות נמוכות של ההורמון. המחקרים בדקו את יעילות הטיפולים בקרב גברים מארצות הברית, אירופה, אסיה ואוסטרליה בתחומי התפקוד המיני והגופני, איכות החיים, חיוניות, דיכאון, תפקוד שכלי, ואת הסיכון לתופעות לוואי חמורות כמו מחלות לב, שבץ מוחי וסיכון תמותה.

המחקרים כללו גברים, לרוב מעל גיל 60, שקיבלו טיפול בטסטוסטרון דרך זריקות, ג'ל או מדבקות במשך פחות מ-12 חודשים ועד שלוש שנים. בסקירה החדשה נמצא שהגברים בעלי רמות הטסטוסטרון הנמוכות, הסובלים מבעיות בתפקוד המיני, עשויים להפיק תועלת קלה בלבד מהטיפולים. בנוגע לשיפור אנרגיה, תפקוד גופני וקוגניציה – אין הוכחות מספיקות ליעילות הטיפול.

באשר לתופעות לוואי, מציינים החוקרים כי מספר מועט של מחקרים הראו כי טיפול בתחליפי טסטוסטרון עלול להגביר את הסיכון להתקף לב או שבץ מוחי, אולם הממצאים היו חלשים מכדי להגיע למסקנות נחרצות באשר לבטיחות בריאות הלב בטיפול הזה.

רמות הטסטוסטרון בקרב גברים יורדות בכ-1.6 אחוזים לשנה, החל מאמצע שנות השלושים. כך, בערך 20 אחוז מהגברים בגיל 60 ומעלה סובלים מרמות נמוכות של טסטוסטרון. מספר זה עולה ל- 30 אחוזים בקרב גברים בשנות ה-70 לחייהם ול-50 אחוז אצל גברים בשנות ה-80 לחייהם. בתוך כך, ההנחיות החדשות מגיעות אחרי שנים בהן נטען כי טסטוסטרון – אותו הורמון המופרש אצל האחראי על התפתחות אברי הרבייה הגבריים, ייצור תאי זרע ומסת שריר ועצם – יכול להחזיר את "מעיין הנעורים" האובד.  

בין 2000 – 2010 מכירות מוצרי ההורמון שילשו את עצמן, אך החל בשנת 2013 המגמה התהפכה, עם פרסומם של מחקרים שהצביעו על כך שמתן ההורמון עלול להגביר את הסיכון לשבץ והתקפי לב. בשנת 2016, מינהל המזון והתרופות האמריקני ה-FDA, הורה ליצרנים לרשום אזהרות על הסיכון לתופעות לוואי אלה. אלא שהתרופות נשארו פופולריות בארה"ב.

המשך לקרוא

גוף ונפש

ממשלת ארה"ב מרגיעה: שימוש בטלק אינו מסרטן!

Published

on

אמריקאים תובעים שוב ושוב יצרניות טלק כמו ג'ונסון את ג'ונסון בטענה שבמוצרים מעורב גם אסבסט

מחקר מטעם ממשלת ארה"ב לא מצא הוכחות קשיחות שמחברות בין אבקת טלק לסרטן השחלות. הממצאים כונו "מרגיעים באופן כללי" במאמר מערכת בכתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי. "המידע מייצג את הנתונים הטובים ביותר שיש לנו בנושא", אמרה קייטי אובריאן, מדענית בכירה במכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתיים, ממובילות המחקר.

חששות בריאות מאבקת טלק הובילו לאלפי תביעות בארה"ב מצד נשים שטוענות כי אסבסט באבקה גרם להן ללקות בסרטן. טלק הוא מינרל הדומה במבנה לאסבסט המסרטן, ולעיתים הם נכרים בסמוך. בשנת 1976 הסכימה תעשיית הקוסמטיקה לוודא שמוצרי הטלק שלה אינם מכילים כמויות ניתנות לגילוי של אסבסט.

למחקרים קטנים יותר שחקרו קשר אפשרי בין אבקת טלק לסרטן היו תוצאות סותרות, אם כי ברובם לא נמצא כל קשר כזה. הפרסום החדש כלל תוצאות מארבעה מחקרים ארוכי־טווח שכללו 250 אלף נשים אמריקאיות, שנשאלו מעת לעת על השימוש באבקה. כ־40 אחוז ענו שהשתמשו בה. במהלך 11 שנות מעקב, 2,168 מהנשים פיתחו סרטן שחלות, בשיעור דומה, בין שהשתמשו באבקה ובין שלא.

התביעות בארה"ב התמקדו בתאגיד התרופות המוביל "ג'ונסון אנד ג'ונסון". אף שבכמה מקרים פסקו מושבעים פיצויים בשווי מיליוני דולרים לתובעים נגד החברה, כולם בוטלו או נמצאים כעת בהליכי ערעור. ג'ונסון אנד ג'ונסון אומרת שהאבקה שלה נבדקת באופן שגרתי כדי להבטיח שאין בה אסבסט.

השבוע הוכרז על הסדר יוצא דופן בתביעה בקליפורניה, במקרה שבו אישה טענה כי אסבסט באבקה גרם לה לפתח מזותליומה ממאירה, סרטן שעלול להשפיע על הריאות ועל איברים אחרים. דוברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, קימברלי מונטנינו סירבה לחשוף את התנאים או את הנימוקים להסדר, "שבשום אופן לא משנה את עמדתנו הכוללת כי הטלק שלנו בטוח, אין בו אסבסט ואינו גורם לסרטן". בשבוע שעבר תבעה ניו־מקסיקו את החברה בטענה שבמשך עשרות שנים שיווקה החברה שיווק מכוון לנשים וילדים שחורים והיספנים אבקות המכילות אסבסט ואבקות טלק אחרות ב"מסרים כוזבים" על בטיחות. ג'ונסון אנד ג'ונסון מכחישה את הטענות.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות