פטיש גדול מול הפגיון החד - שבוע ישראלי
Connect with us

latest

פטיש גדול מול הפגיון החד

Published

on

האם מינויו של ברט קבאנו לביהמ"ש העליון ישים קץ ל"שימוש נשים בוואגינה כנשק"?

פרופ' פורד והשופאט קבאנו. קמפיין #לא_התלוננתי כאן כדי להישאר

מאת: גל שור

מיליון אמריקאים צפו לפני כשבועיים בשימוע של כריסטין בלאסי פורד, הפרופסורית לפסיכולוגיה קלינית מצפון קליפורניה, שהאשימה את המועמד לבית המשפט העליון, השופט ברט קבאנו, בתקיפה מינית לפני 36 שנה כשהשניים למדו עדיין בתיכון. על פי חברת המחקר נילסן, כמעט 20% מכל משקי הבית בארה"ב שבבעלותם טלוויזיה צפו בעדות בכל רגע נתון בין 10 בבוקר ל-6:45 בערב (שעון וושינגטון). המספר אינו כולל את מיליוני האנשים שצפו באירועים באמצעות מכשירי הסלולר, המחשבים או אלה שצפו בהם בעבודה ובמקומות ציבוריים אחרים.

מינוי של קבאנו אושר בסנאט ברוב דחוק (50-48) והוא הושבע בתחילת השבוע לכהונת.

השופט התשיעי בבית המשפט העליון. ברט סטיבנס, לשעבר עורך "הג'רוזלם פוסט" ועיתונאי שמרני מוערך, כתב ב"וול סטריט ג'ורנל" לאחר ההשבעה כי "בפעם הראשונה מאז שדונלד טראמפ נכנס לפוליטיקה, אני חש אסיר תודה על שהוא מכהן בתפקידו. איני מתלהב להודות בכך, במיוחד לאחר שהנשיא חיקה את כריסטין פורד בדרכו המכוערת והמיותרת. אני אסיר תודה כי טראמפ לא נסוג לנוכח הערמומיות, הצביעות ואמות המידה המסוכנות בהן השתמשו חלק מהמתנגדים למינויו של ברט קבאנו. אני אסיר תודה לטראמפ כי יש מקום לעיקשות הנזעמת והגסה שבה נקט – על אחת כמה וכמה נגד בריונות מוסרית. אני אסיר תודה על כך שטראמפ התנהג כמו פטיש גדול מול הפגיון החד של המתנגדים.

״כמה רגעים מהימים האחרונים הובילו אותי לגבש את דעתי זו", כותב סטיבנס. "הראשון היה הערה של חבר, שאמר כי הוא היה מעדיף להיות מואשם ברצח מאשר בתקיפה מינית. אני מסכים איתו – אפשר למצוא תירוץ לכך שהרגת אדם, אך לא לכך שתקפת מינית אשה. אולם אם נכון הדבר, אז נכון גם להגיד שהאשמת שווא בתקיפה מינית היא מתועבת כמעט כמו המעשה עצמו.

הרגע השני קשור לראשון. 'תפסיקו להתבכיין, קבאנו אינו קורבן' – זו הכותרת של מאמר המערכת ב"לוס אנג'לס טיימס" בו נכתב כי ישנו רק סיכוי זעום שקבאנו חף מפשע.

למרות זאת, האשמות שווא באונס, הגם שנדירות יחסית, עדיין מתרחשות בשיעור גבוה פי חמישה מהאשמות שווא בעבירות אחרות, כך על פי הספרות האקדמית. ממתי ההנחה שאדם הוא חף מפשע נהפכה, בעיני הליברלים של היום, למשהו שאפשר לכנות "התבכיינות?

״הרגע השלישי קשור לראשון, והגיע כשהאזנתי לסנאטור הדמוקרטי קורי בוקר מסביר כי "בסופו של דבר, זה לא משנה אם קבאנו אשם או זכאי, בגלל שמספר השאלות שהתעוררו מספיקה כדי לעבור למועמד אחר". והרגע הרביעי הגיע כשצפיתי בג'ולי סווטניק, שהאשימה את קבאנו בכך שלקח חלק במסיבות בהן בוצע בנשים "אונס קבוצתי", משנה פרטי מפתח בסיפורה בריאיון לרשת NBC. ההאשמות של סווטניק גובלות באבסורדיות ואין להן כל אישוש, אבל זה לא הפריע למתנגדים לקבאנו – בפוליטיקה ובתקשורת – להשתמש בהן כדי להצדיק את הטענות של פורד".

השבעתו של קבאנו היא ניצחון גדול לטראמפ. אך בטרם תומכיו של הנשיא האמריקאי יוצאים לחגוג, כותבת רויטל עמירן ב"מעריב", "חשוב שיזכרו שאין בה בכדי למחוק את הישגי הגל הפמיניסטי הנוכחי, שהקמפיין #לא_התלוננתי, שפרץ לאחר עדותה של ד”ר כריסטין פורד, הוא חלק חשוב בו. לדעתה, "לא ניתן יהיה לשוב ולגרום לנשים שעוברות הטרדות מיניות לשתוק. הרשתות החברתיות הן כלי רב־עוצמה עבורן לפרוק את אשר על לבן, לעורר מודעות, לעודד נשים מותקפות אחרות ואף לפנות באופן ישיר למי שתקף אותן ולספר את סיפורן. כל זאת בלי להיות מוגבלות לחוק ההתיישנות, שחל בין השאר על פגיעות נפשיות שלא יגלידו לעולם. כמו בגלי הפמיניזם לאורך ההיסטוריה המודרנית, גם כעת יש תגובה ריאקציונית של אלו, גברים ונשים, שמפחדים מערעור הסדר החברתי הקיים"

בישראל, כמו באמריקה, רבים מלגלגים על וידויי הגולשות או תוקפים בזעם את הקמפיין. כך למשל דרור אידר ב”ישראל היום”, עיתונו של פטרונו של טראמפ, שלדון אדלסון, שלדעתו וידויי הנשים ברשת הן “אינקוויזיציה מחשבתית” ומבטאים “טמטום רגשי חסר גבולות”. הפובליציסטית גלית דיסטל־אטבריאן זעקה נגד שימוש נשים “בוואגינה כנשק”. עו”ד מורן סמון, מומחית לדיני משפחה, קראה בטוויטר “די להאשמות שנים בדיעבד!” והציעה להעמיד נשים לדין על אי־קיום חובתן האזרחית לדווח בזמן אמת על פגיעה מינית.

פורד עצמה, מזכירה עמירן, עברה תשאול ארוך בוועדת סנאט. אך העניין כאן לדעתה אינו משפטי: "הבעיה המרכזית שמייצגים הזועמים למיניהם קשורה באי־היכולת שלהם להזדהות רגשית עם הפגיעה המינית, עם הייסורים הנפשיים ארוכי הטווח שהיא גורמת, עם הצורך להדחיקה ועם הקושי הגדול שבחשיפתה. הזעם שלהם מוביל אותם לביטויים מחפיצים ומיזוגניים כלפי נשים. כולם מתעלמים מהחשיפות הרבות של פגיעה מינית שאיפשר הקמפיין גם לגברים.

עמירן מעריכה כי שנה לאחר השקת MeToo#, קשה שלא לראות בו מהלך היסטורי: "אנו בעיצומו של גל פמיניזם נוסף במסע הארוך לשוויון לנשים, שהחל עם מאבק הסופרז’יסטיות במאה ה־19 וכיום מתמקד בשחרור גוף האישה מהטרדות מיניות. הזעם בארצות הברית, ההפגנות, הצטרפותם של גברים רבים לגל המחאה ועדותה של פורד  כל אלו מעידים כי גל זה אינו האחרון ברצף".

מה דעתכם?…

 

latest

צחי ולוסי? ירידה והתבוללות!

Published

on

הנישואים הסודיים הכי מתוקשרים בישראל גרמו השבוע לרבים להסתכל במראה

לוסי אהריש וצחי הלוי ביום חתונתם. פתחו תיבת פנדורה

מאת: גל שור

חבר הכנסת אורן חזן מהליכוד הבעיר בשבוע שעבר את המדינה, הציבוריות הישראלית ואת הרשת הגועשת בארץ ובחול, לאחר שהעביר ביקורת על נישואי השחקן היהודי צחי לוי והעיתונאית הערבייה לוסי אהריש. הפרלמנטר חובב השערוריות פירסם בפייסבוק טקסט חריף נגד הזוג, שנישאו בסתר בתום ארבע שנות זוגיות סודית. " לא מאשים את לוסי אהריש שפיתתה נפש יהודי במטרה לפגוע במדינתנו ולמנוע מעוד צאצאים יהודים להמשיך את השושלת היהודית – להיפך, היא מוזמנת להתגייר", כתב חזן. כן מאשים את צחי המתאסלמלוי שלקח את פאודה צעד אחד רחוק מדי – אחי, צא מהסרט". את דבריו חתם במילים: "לוסי, זה לא אישי, אבל דעי: צחי אחי ועם ישראל עמי, די להתבוללות!".

דבריו של חזן התקבלו בביקורת נוקבת מצד חברי כנסת מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. ח"כ שלי יחימוביץ' הגיבה תוך שימוש במונחים מהעולם הספרותי של "הארי פוטר": אוכלי המוות סברו שרק טהורי דם (Pure-bloods) רשאים להתקיים ומי שהתחתן עם מוגלגית נחשב בוגד דם. וסליחה שהשתמשתי במטאפורה עדינה מדי". בריאיון לתכנית פגישה" עם רוני קובן (שששודרה השבוע בכאן 11 סיפרה אלהריש שבני זוג יהודים רבים ביקשו ממנה בעבר להתגייר. ברור שלא אתגייר. למה שהוא לא יתאסלם?".

הריאיון עם קובן התקיים לפני שפורסם כי לוסי אהריש היא בת זוגו של השחקן והזמר צחי הלוי ("פאודה"). ביום רביעי שעבר התחתנו השניים בטקס נישואים מצומצם עם בני משפחה וחברים קרובים. השניים יצאו במשך חמש שנים ולבקשתם, התקשורת שמרה על פרטיותם ולא פרסמה את דבר הקשר. לאחר שספגה כאמור ביקורות גזעניות מצד חברי הכנסת אורן חזן ובצלאל סמוטריץ' והשר אריה דרעי, הגיבה אהריש במונולוג הפתיחה של תוכניתה "שיחת היום" המשודרת ברשת 13: "יש דברים חשובים הרבה יותר על סדר היום של המדינה הזאת מאשר חיי הפרטיים. 20 נשים נרצחו מתחילת השנה, ואנחנו עדיין לא מזועזעים מספיק כדי לעצור את האלימות הנפשעת הזאת; לזקנים על ערש דווי שולחים חוקרים כדי להראות שהם יכולים לתפקד ולחסוך למדינה כמה פרוטות; ילדים חולים מחכים שיאשרו להם תרופה מצילת חיים; נכים לא מצליחים להתקיים מקצבת רעב; אנשים שיש מצב שיושבים בכלא על לא עוול בכפם; קהילה להט"בית שלא מקבלת זכויות בסיסיות בגלל זהותם המינית; הדרום הבוער, ששוב נשכח ונופל חלל במשחק הפוליטי; פתיחת מושב הכנסת, שיושבים בו אנשים ששכחו שהם נמצאים שם בשליחות ציבורית וכל מה שהם עושים זה להביא את המערכת לריקבון מוחלט. אלה הנושאים שאמורים להעסיק ולהדאיג כל אחד ואחת מאתנו, ובטח לא מה אמן ועיתונאית עשו בחייהם הפרטיים ביום רביעי.

״החיים שלי הם החיים שלי ולא עניינו של אף אדם אחר. נקודה, סימן קריאה! ובכל זאת, לא פעם עמדתי כאן ודיברתי על האלימות וההסתה הגואה בחברה שלנו. בימים הללו, מלבד עשרות אלפי הודעות תמיכה ופירגון, היו גם כמה כאלה שהרימו את ראשו המכוער של השיח האלים והמסית – ושלא לומר המיזוגיני – תחת מעטה של חופש הדיבור הדמוקרטי. אז תרשו לי, מבין כל ההודעות הטובות שקיבלנו בימים האחרונים, לציין את הידיעה שריגשה יותר מכל: מנהל בית ספר שהחליט לפתוח את יום הלימודים שאחרי החתונה בשיח פתוח עם תלמידי תיכון על גזענות, אלימות, לאומנות ומה תפקידם של נבחרי הציבור – האם ללבות את השנאה, או להיות גשר לעם היושב היום בישראל? התלמידים החליטו לתלות על קירות בית הספר את ערכיהם 'מזל טוב ללא הבדל דת גזע ומין'. עכשיו תגידו לי אתם למי להתייחס ולתת את הבמה, למנהיגי האתמול או למנהיגי המחר?"

הנישואים המתוקשרים הפכו כאמור לסוגיה ציבורית ועוררו תגובות קיצוניות, שנעו מהשתלחותו הגזענית הנחותה של ח"כ אורן חזן, ועד דברי תהילה נלהבים בשבח ההתבוללות. אבל אפשר להירגע, טוען אוריאל הייטנר ב"ישראל היום". יהודי לא יכול להתבולל בישראל. ישראל היא מדינה יהודית; החברה בה היא יהודית; התרבות שלה היא יהודית. מעגל השנה שלה
נע סביב רצף החגים היהודי, ויום המנוחה השבועי הוא שבת. השפה היא העברית, והאוכלוסייה היא יהודית ברובה המכריע. "כמעט מאה אחוז מן היהודים בישראל מתחתנים עם יהודים, וגם יהודי או יהודייה שבן זוגם אינו יהודי, הם, ילדיהם ונכדיהם יוסיפו להיות חלק בלתי נפרד מן הקולקטיב היהודי – כל
עוד יגורו בארץ" טוען הייטנר. אבל לא כך בגולה: בארצות הרווחה, שבהן ההתבוללות היא סכנה ממשית. היהודים הם מיעוט; מבחינה סטטיסטית, רוב הסיכויים הם שיהודי יתאהב בלא יהודייה, כי אותה הוא יפגוש בבית הספר, בעבודה ובמקומות הבילוי. ואכן, שיעור נישואי התערובת בחו"ל גבוה מאוד, ואף הולך וגדל. לאורך זמן – אין עתיד יהודי בגולה".

הייטנר טוען ששיעור הירידה מהארץ כיום הוא הנמוך ביותר מאז קום המדינה, אך הוא עדיין גבוה, וחמור מכך הוא נהנה מלגיטימציה חברתית ותרבותית. "ישראלים רבים מתייחסים לירידה מן הארץ כבחירה הגיונית וטבעית. עצם הביטוי "ירידה" נעשה לבלתי-תקין פוליטית. לא עוד עלייה וירידה, כי 'אסור להיות שיפוטיים', אלא הגירה מן הארץ לחו"ל – או להפך". לדעת הייטנר, "ישראלי שירד מן הארץ והשתקע בגולה, רבים הסיכויים שילדיו – ואם לא ילדיו, נכדיו – כבר לא יהיו יהודים, ולא יהיו חלק מעם ישראל. לכן מי שחרד מפני התבוללות, אל יתעסק באיזו חתונה, שאינה אלא סנסציה רכילותית צהובה. דחוף יותר להעלות לסדר היום את סוגיית העלייה לארץ והירידה ממנה. מחויבותה של ישראל, כמדינת הלאום של העם היהודי, לעתיד העם היהודי ולהבטחת המשך יהדותם של בני העם היהודי צריכה להתבטא בפעולה למען עליית היהודים לישראל ומניעת ירידתם של ישראלים לחו"ל".

המשך לקרוא

latest

האויב שבפנים

Published

on

קשה להבין כיצד ישראלים שגדלו בארץ יכולים לקחת חלק בהפגנות בחו"ל שבהן נשמעים קולות שקוראים ליהודים "לחזור לתנורים"

מיקו פלד – פעיל אנטי ישראלי, בן של אלוף במיל ופרובוקטור בשקל

מעת: גל שור

בשבוע חול המועד האחרון שודר בערוץ הטלוויזיה הממלכתי בישראל, כאן 11, תחקיר בשם הג'וקרים של ה-,"BDS שחושף לראשונה את הישראלים שעברו צד והצטרפו למקהלת המחרימים מעבר לים (והסכימו להתראיין). עצם קיומה של מדינת ישראל הוא הפרה של החוק הבינלאומי", אומר מיקו פלד, יהודי וישראלי, בנו של אלוף בצה"ל אחד הדוברים הבולטים של תנועת ה-BDS העולמית. הוא מתפרנס יפה מספרים שכתב ומהרצאות שהוא מעביר, שעיקרן מסרים שקריים בגנות ישראל ופעולות צה"ל בפרט ("מטילים פצצות על אזרחים ושולחים חיילים להרוג אזרחים").

פלד הוא טיפוס קיצוני ונראה שנוכחות המצלמה מוציאה ממנו הצהרות קיצוניות יותר, רק כדי לעורר פרובוקציה ולחזק את הטיקט שלו כאנטי-ישראלי. הוא לא רק יורק לבאר שממנה הוא שותה, הוא גם סובל ממידה רבה של צביעות: הוא בז למדינה ולקיומה אבל אין לו בעיה להתהלך בה וליהנות משירותיה.

תנועת ה-BDS מסבירים בתכנית, היא ממילא אוסף שכולל קבוצות שונות ובלתי מתואמות שפועלות בדרכים שונות. אכן, יש בתכנית מרואיינים מאוד שונים עם אידיאולוגיות שאינן זהות. המצלמה התמקדה דווקא בפעיל הרדיקלי מביניהם, מיקו פלד, בנו של האלוף מתי פלד ודמות ססגונית לכשעצמו. פלד הוא קרקס של איש אחד, פרובוקטור חייכן ורהוט וטרול מהקצה השמאלי של המפה. הוא "סיפק את הסחורה", ולכן קיבל לא מעט זמן מסך: פלד הולך בסמטאות ירושלים, מסרב להיכנס לאתר כלשהו, רב עם מדריך טיולים (רק מראים את הצעקות, לא את הדיון עצמו), ומדי פעם עונה במשפטים קצרים.

פלד לא לבד. ישראלים נוספים, אשר רובם חיים בחו"ל, לוקחים חלק פעיל ב-.BDS הם לא רואים את עצמם כבוגדים אלא כמי שמסייעים להביא לקץ הסכסוך. זה כנראה קל יותר להסתכל על הדברים משטרסבורג הנוחה או מאוניברסיטה אמריקאית ולהטיף לאחרים מה צריך לעשות ואיך. אחרי הכל, בלון תבערה לא ינחת אצלם בחצר. הסרט מבהיר את הנזק הגדול שהישראלים האלה עושים לנו כשהם נותנים משנה תוקף לטענות פעילי התנועה, שהרי לא מדובר בזרים שהם לכאורה אנטי-ישראלים, אלא באנשים מישראל ששירתו בצבא.

תנועת ה-,BDS שהוקמה בתחילה על ידי פלשתינים כדי לקדם אג'נדה פלשתינית, הפכה לאנטי-ישראלית ומגלמת בתוכה גם סממנים אנטישמיים. תחת כנפי התנועה הזאת אוסף של אנשים מכל העולם שהמכנה המשותף שלהם הוא השנאה לישראל. קשה לצופה הישראלי ֿלהבין כיצד ישראלים שגדלו בארץ יכולים לקחת חלק בהפגנות שבהן נשמעים קולות שקוראים ליהודים "לחזור לתנורים". מבחינת פעילי התנועה מדובר בתנועה פוליטית שנועדה לקדם את החוק הבינלאומי, אבל הם לא יודעים להסביר כיצד זה מסתדר עם קריאות להשמדת מדינת ישראל.

אבל לא רק מעבר לים יש פעילים של התנועה, אלא גם בישראל. אלון מזרחי, פעיל שמאל שהיה בעבר פעיל ימין קיצוני ובעל טור קבוע באתר "מידה", טוען שיום אחד התפכח. הוא כמובן מתנער מהצד הקיצוני של התנועה, המקושר להתבטאויות אנטישמיות, ומבין שבישראל הוא נחשב לבוגד.

תנועת החרם לא מצליחה ליצור את ההשפעה שקיוותה ליצור, לפחות לא בדברים מדידים, כגון הפן הכלכלי. לעומת זאת, המסע שלהם למתג את ישראל כמדינת אפרטהייד דווקא מתחיל לחלחל תודעתית. כאן נכנסת הפעילות של המשרד לעניינים אסטרטגיים, שעבר משלב המניעה וההגנה לשלב ההתקפה על התנועה. הסרט מציב שאלות שנותרו ללא מענה, כגון מה נעשה בתקציבי הענק שקיבל המשרד לצורך ההתמודדות עם ה-,BDS ואם פעולות המשרד פקטיביות או רק מחזקות את ה-,BDS כפי שטוענים חלק מהדוברים.

התוכנית "שטח הפקר" מתמחה בניסיון לפצח נושאים סבוכים ולדרוש תשובות. הפעם ביקשו בתכנית לעסוק במה שהיא מכנה "הג'וקרים" – הישראלים שפעילים בתנועת ה-BDS הקוראת לחרם על ישראל. התוכנית הולכת על מלחמה בין שני קצוות: "הג'וקרים" מצד אחד והמשרד לעניינים אסטרטגיים מצד שני. התוכנית והמראיין דני ענבר מנסה לפגוש ולהקשיב לכל מיני קולות: פעילי BDS, אנשי המשרד לאיומים אסטרטגיים, עסקנים ועיתונאים בהם גם איש וואלה! NEWS אורן נהרי) ומתסכל להרגיש בתום הצפייה שהשיח הזה במידה רבה נשאר סגור לציבור הרחב: תנועת ה-BDS מחרימה ולא כל כך מעוניינת לדבר עם הציבור בישראל; גם במשרד לנושאים אסטרטגיים מעדיפים כנראה לנהל את עבודתם תחת איפול מבלי שיתקיים אודותיה דיון ציבורי משמעותי. באמצע: מרחב שלם של שיח, מגוון אנשים עם דעות שנוטות לכל מיני כיוונים, שכולם מדברים להם מעל הראש. לכן, טוב עשו ב"שטח הפקר" כשבחרו לסקור את הנושא ולהנגיש אותו, רק חבל שזה לא היה באופן מעמיק יותר.

המשך לקרוא

latest

כל העולם כולו אינסטגרם

Published

on

טיפים להתנהלות באפליקציה החברתית הכי פופולרית בעולם

מעת: גל שור

התסמינים ברורים. אי אפשר להחמיץ אותם, ואם חלק מהדברים שתקראו ייראו לכם מוכרים, כנראה שגם אתם עמוק בבוץ. זה מתחיל בעובדה הפשוטה שחברים מעירים לכם שוב ושוב שרוב הזמן תשומת הלב שלכם מוסטת לנייד ואינכם מרוכזים בשיחה הקולחת מסביב. למרות הבקשות של הנוכחים לאדם המכור, זה לא ממש מזיז לו. בעיניו המציאות מעניינת ומאתגרת פחות ממה שמתרחש בכף היד.

במובן מסוים, אפלקציית האינסטגרם היא התממשות עלילת סרטי ה"מטריקס": ההווה הפיזי מאפשר את הקיום ברשת החברתית, שהפכה למהות האדם ולא להפך. סיפורי יומיום השוחקים וייסורי ומנעמי החיים, קטנים כגדולים, בטלים. העולם הווירטואלי
בולע הכל. "המכור חי למען התיעוד והצגתו באינסטגרם" כותב חיים אתגר ב"מעריב". "התמונה אינה הרקע הנלווה אלא החוויה עצמה, ובהתאם נמדדת הכדאיות של כל מעשה. פעילות שתוביל לצילום שייצר תגובות רבות תישקל בחיוב. התנהלות שבקצה שלה כיף גדול ואפילו רגע אישי מעצים תוסר מסדר היום, אם אינה מסתיימת בסטטוס בעל משקל".

למי שעדיין לא מכיר, ככה זה עובד: האינסטגרם בנוי בסגנון הרשת החברתית טוויטר. המשתמש יכול לבחור אחרי אילו אנשים הוא רוצה "לעקוב" וכך לראות את התמונות והסרטונים שהם משתפים בדף הפיד שלו. בנוסף, יכול המשתמש בעצמו לשתף תמונות שצילם, להחיל עליהם מספר פילטרים המשפרים את חזות התמונה ולשתף באמצעות היישום במגוון רחב של אפשרויות הכוללות את הרשתות החברתיות, דואר אלקטרוני ושירותים נוספים מבוססי מיקום. לאחר ההורדה מחנות האפליקציות ורישום המשתמש היישום מוכן לשימוש. בתחילת השימוש ניתן לבחור מנין לייבא חברים על מנת שחווית השיתוף תהיה שלמה ומקיפה יותר.

פרופ' קרלו שטרנגר, פסיכולוג וסופר מפורסם, עוסק בין השאר בשאלות הנוגעות לאופן שבו נקבע ערכו של אדם במארג החברתי. הוא טוען שבעבר היו פרמטרים מוכרים וברורים לפרסום כמו כישרון אנושי, היכולת לשיר, לרקוד, הצלחה מקצועית, הצלחה פיננסית, מראה חיצוני ועוד.

לטעמי, בשנים האחרונות נוספו אלמנטים חדשים, ובהם גם מעמד היחיד ברשתות. אם בפייסבוק עוד יש ערך תוכני ליכולת לכתוב, להביע דעה ולייצר רעיונות – למרות הטענות שהמסגרת הזו ריסקה את היכולת האנושית להעמיק בדברים – עם דעיכת הפלטפורמה הנ"ל ונסיקת אינסטגרם, ייתכן שנעמוד בפני ייתור טוטאלי של יכולת החשיבה כפי שהכרנו.

בעולם החדש חשיבותה הציבורית ויכולת ההשפעה המסחרית, תוכנית של דוגמנית וכוכבת תוכנית ריאליטי גבוהות עשרות מונים מאלה של כותב הגיגים חריף. שלא לדבר על מלומד ידען או איש רוח מרתק. האנושות כולה נשאבת לתוך המסגרת הזו, ואנו נאלצים להתאים עצמנו לכך, כדי שקולנו יישמע.

בתחילה, כותב אתגר, חשבתי שרק אני מכור. שאיבדתי את זה בחוסר שיקול דעת. אבל ככל שאני מביט מסביב, נדמה לי שבכל מקום נתון אפשר לראות אנשים דבוקים לאינסטגרם. כיום זה אפילו לגיטימי לשהות בארוחה משפחתית ובמפגש עם חברים או סתם לשבת על ספסל בקרן רחוב ולהתנתק לרגעים ארוכים מהסביבה לטובת חיטוט בחייהם של אחרים תוך בדיקת מספר הלייקים שקיבלנו.

להתמכרות הזו יכולים להיות גם תסמינים פיזיים: השינה נודדת, יש תחושה תמידית שמחמיצים בכל רגע משהו אם לא מתעדכנים, הראייה מיטשטשת, רמת הסבלנות צונחת פלאים, ותסכול קבוע הולם כשתמונה לא גורפת תגובות מספקות. אתגר, אחרי שהבין שזה גורלנו מעתב ואילך, בילה שעות רבות בקריאה ובצפייה בתוכן שמטרתו העמקת הידע בכל הקשור לאינסטגרם. בחיפוש כזה אלפי סרטונים ומאמרים עולים ברשת, ביו טיוב ובשאר מקורות המידע האינטרנטיים של יודעי דבר, מעשית או לכאורה, שטוענים שתפסו את השיטה והפכו למיליונרים. לא פעם מדובר בבני טיפש־עשרה טרוטי עיניים, שמדווחים בהתלהבות מחדר בביתם שמעוצב בסגנון ילדותי ומוזנח, מה שגורם לפקפק מעט בהתרברבות הכלכלית. ועדיין, הנה כמה טיפים שעשויים לעזור למי שמבקש לצבור מעט יותר עוקבים:

1. אינסטגרם היא אלגוריתם שמגיב כמו חיה פראית או שריר. ככל שתפעילו את החשבון שלכם הוא יצמח ויגדל. בהתאם תקודמו ותיחשפו ליותר צופים. לכן עשו לייקים, העלו פוסטים וסטוריז. היו אקטיביים, לא רק צופים.

2. השקיעו בתמונות שאתם מעלים. בסופו של דבר, זהו התוכן שבעזרתו תוכלו למשוך אליכם עוקבים אליכם. אל תזלזלו בפעולות הקטנות של חייכם. כל דבר יכול להפוך לסיפור ולתמונה מסקרנת.

3. תייגו ובחוכמה. לכו על תיוגי נישה. ככל שהם ממוקדים ומתאימים לתמונות שממלאות את חשבונכם, הסיכוי שהם יגררו לייקים ועוקבים גדל.

4. אינסטגרם היא גם קהילה עולמית, וכמו בכל מסגרת חברתית – חשוב לשוחח עם אחרים. בהפשטה ניתן לומר שזה ייצור קשרים שיובילו לעוקבים. כתבו הערות לתמונות של אחרים והגיבו בנימוס אם מישהו כותב לכם.

5. הערה אחרונה שיכולה להעלות לכם מיד את מספר העוקבים: חפשו את עמודי האינסטגרם הגדולים בעולם ועקבו אחריהם. אחרי כמה שעות צאו מהם. כעבור זמן עקבו אחריהם בשנית. וחוזר חלילה. היזהרו בקצב הפעילות הזו. מי שמגזים עלולים לנטרל את חשבונו. אם תבצעו זאת בעקביות, תיחשפו לכמות נכבדת של עוקבים וכנראה שתזכו בכמה.

 

המשך לקרוא

אירועים קרובים

אוק
22
ב
19:30 שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
אוק 22 @ 19:30 – 22:00
ימי שלישי 10:00-11:00- שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני 7:30-10:00 בערב סדנה לעיצוב תכשיטי טקסטיל (פעם בחודש)
אוק
25
ה
22:00 להקת רם 2 ברוק ישראלי בטרזנה @ Pladino Bar
להקת רם 2 ברוק ישראלי בטרזנה @ Pladino Bar
אוק 25 @ 22:00 – 23:00
להקת רם 2 ברוק ישראלי  בטרזנה @ Pladino Bar
חברי להקת רם2 חוזרים לשמח את לב המעריצים בהופעה נוספת של מיטב להיטי הקורנרול הישראלים מכל הזמנים. ביום חמישי, 25 באוקטובר, החל מ-10 בערב, במועדון-בר פלאדינו בטרזנה. פרטים ועידכונים בפייסבוק: ramshtaym
אוק
26
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
אוק 26 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
אוק
27
ש
20:00 Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
אוק 27 @ 20:00 – 21:00
Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
Live Nation Presents Bruno Mars with Charlie Wilson STAPLES Center 1111 S. Figueroa Los Angeles, CA 90015 (213) 742-7340 Sat, Oct 27, 2018 – 8:00PM OnSale: Fri, Feb 16, 2018 – 12:00PM PDT

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות