Connect with us

תרבות ובידור

פזמון לקרואסון והמבין לוין: ה"הרצגה" של רועי הורוביץ

Published

on

השחקן המוערך מהארץ הרשים במופע שמבוסס על שיריו וכתביו של המחזאי חנוך לוין, במסגרת אירועי התרבות של מת"י

במוצ"ש התקיים ערב תרבותי איכותי מבית היוצר של השחקן המוערך רועי הורוביץ והמוזיקאי משה דנינו, בבית הכנסת "סיני טמפל". זאת במסגרת אירועי התרבות של מרכז התרבות הישראלי (מת"י) בלוס אנג'לס.

הערב התחיל באכילת קרואסון (כשם המופע: פזמון לקרואסון והמבין לוין") והמשיך בהנאה צרופה ממשחקו ושירתו של הורוביץ שהגיע לסיבוב הופעות במיוחד לרגל המופע החדש שלו שמבוסס כולו על שיריו וכתביו של חנוך לוין ז"ל. לוין היה הפורה במחזאי ישראל; הוא כתב מחזות, מערכונים, פזמונים, סיפורים, שירה ושירים, שני ספרי פרוזה, שני קבצי מערכונים ופזמונים, ספר שירים ושני ספרי ילדים. הוא ביים את מרבית מחזותיו בעצמו עד פטירתו בטרם עת, בגיל 56. לוין הקדיש את חייו לכתיבה ולהשארת חותם על החברה הישראלית לדורי דורות.

אבל לוין לא היה רק מחזאי אלא גם משורר, שנוי במחלוקת יש לציין, אשר קנה לו שם בתור "הילד הרע" והפרובוקטיבי של התיאטרון הישראלי לצד רגישות והבנה של החיים כפי שהם ללא כל המסכות, שמטרתן להסתיר את הכאב והקושי העמוק בנשמה. כך למשל, הביע את מורת רוחו על יחסי משפחה וקרא לבטל את האקסיומה הנדושה כל כך על המשפט "ילדים זה שמחה", האמנם?! כך גם לגבי יחסי אחים שמתחבטים אלה באלה החל מהילדות על תשומת הלב של ההורים, וכלה לאחר מותם של ההורים, על חלוקת הירושה וההספדים.

רועי הורוביץ מפליא לבטא על הבמה את הגיגיו של לוין תוך תיבול היחסים בין הדמויות בשירים והקריצה לחו"ל על פני ארץ ישראל השלמה, זו שעליה כתב לוין ב-1967 את שירו הראשון כלא מעניינת את האדם היחיד שנאבק בקיומו: "מה אכפת לי משכם? העיקר שאני שלם", והרים את קמפוס אוניברסיטת ת"א על הרגליים, שנייה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. בפאריז לפחות, טוען לוין, הזונות אוכלות קרואסון ומשלמים להן בפראקים…

לוין נפטר לפני 20 שנה ונדמה כי הוא חי בינינו עד היום; בכל עונה אפשר למצוא לפחות מחזה אחד שלו שרץ על בימות התיאטראות בישראל והשחקנים שמשחקים בהם נבחרים בקפידה להתאמתם לטקסטים המוזרים משהו והמתובלים בתבלין החיים.

אנחנו, הישראלים בלוס אנג'לס, זוכרים לו חסד נעורים על השירים הנפלאים שכתב לחווה אלברשטיין, "לונדון לא מחכה לי" ואחרים. המופע של הורוביץ הצליח להרטיט את ליבנו בשירה, הקראה ומשחק, בשומענו על הביוגרפיה המעניינת של היוצר המחונן שהיה לו כל כך הרבה מה לומר, אך כבר עבר ונגמר.

הכותבת הינה מורה לעברית ויהדות ומתנדבת במרכז מת"י בלוס אנג'לס

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

תרבות ובידור

כך כבשו בני הזוג עופר והאלפיון העליון את מיקונוס – בעלות של מיליוני דולרים

Published

on

כ-500 אורחים הגיעו ביאכטות מפוארות וטיסות פרטיות בסוף השבוע לאי מיקונוס שביוון • ההילייטס: מסיבה בסגנון פסטיבל ׳'ברנינג מן׳ בנוואדה והופעה של עומר אדם שהגיע במטוס פרטי

רכבת ימית-אווירית אורגנה לכבוד המיליארדר עידן עופר ורעייתו בתיה, שחגגו בערב ט"ו באב עשור לנישואיהם, ובחרו לעשות זאת בטקס חידוש נדרים יוצא דופן. חגיגות העשור נמשכו לכל אורך סוף השבוע ולפי הערכות עלותן הכוללת הסתכמה ביותר מ-5 מיליון דולר.

קצת מאחורי הקלעים של האירוע הנוצץ: לפני מספר חודשים נשלחה למקורביהם של בני הזוג, הודעת SAVE THE DATE לסוף השבוע השלישי של אוגוסט, עם בקשה להגיע ללוקיישן המקורי שבו נערכה חתונתם לפני כעשור. עבורו היו אלו נישואים מספר ארבע ועבורה נישואים שניים.

גם חברי האלפיון העליון של ישראל שהוזמנו למסיבה, וכבר ראו אי אילו אירועים מושקעים בחייהם, התלהבו מיריית הפתיחה שנערכה בחמישי בערב – מסיבה בסגנון פסטיבל ׳'ברנינג מן׳ שנערך מידי שנה בנוואדה ארה"ב, מלווה במיצגי ענק אור-קוליים. את הדרך לטקס חידוש הנדרים, שערך השחקן דביר בנדק, עשו בני הזוג בתלבושות לא שגרתיות, כשהם מלווים בביצוע של מרינה מקסימיליאן, לשיר ALWAYS REMEMBER US THIS WAY . האורחים זרמו עם הקונספט הלא שגרתי והשקיעו בתחפושות ובאביזרים.

בהמשך הערב הם נהנו מהופעה של הזמר עומר אדם, שדילג מהופעתו בפסטיבל הכליזמרים בצפת יום קודם, לאירוע האקסקלוסיבי, במטוס פרטי. על מסכי ענק הוקרן סרטון שהופק לכבוד האירוע על ידי ילדיהם של בני הזוג, בסגנון 'פאודה', בכיכובו של השחקן איציק כהן שגילם סוכן שב"כ קשוח שחוקר את בני המשפחה ומנסה להוציא מהם מידע על הזוג. בערב שבת נערכה קבלת שבת אליה התבקשו האורחים להגיע בקוד לבוש לבן, ואת שבת בבוקר בילו מוזמנים במסיבת בריכה…

המשך לקרוא

במה וקולנוע

Playmobil: The Movie: לבני פלסטיק שחוקות

Published

on

מותג הצעצועים הגרמני יצר הרפתקה מונפשת משלו, אבל התוצאה מאכזבת

עברו חמש שנים מאז שהסרט "סרט לגו" הסתער על בתי הקולנוע והפתיע לטובה.

מאז נוצרו שני סרטי-בת וגם סרט המשך ישיר, עם תוצאות פחות מרשימות. עכשיו הגיע הזמן שמותג צעצועים נוסף בעולם לבני הפלסטיק, 'פליימוביל', ייצור הרפתקה על המסך הגדול. בבימויו של לינו דיסלבו (ראש מחלקת ההנפשה בסרט "לשבור את הקרח", בסרט הבכורה שלו כבמאי), הופק סרט שמכוון בעיקר לקהל צעיר מאוד, וללא הומור מספק בכדי לבדר את המבוגרים המלווים.

אדם למברט ו-מייגן טריינור מביאים כמה קטעים מוזיקליים מבדרים באופן יחסי, ובעיקר נשכחים, בסגנון הנפשה לייב-אקשן, כשעלילת "פליימוביל: הסרט" פונה לצופים במגוון של ז'אנרים רבים ושונים, כולל מדע בדיוני, מערבון והיסטוריה – עם קרבות ויקינגים אכזריים ותחרויות גלדיאטור רומיות.

על המסך אפשר להבחין בכשרונה של אניה טיילור-ג'וי מרלה, האחות הגדולה) וצ'ארלי (בגילומו של גבריאל בייטמן), וזאת לצד קולו של דניאל רדקליף (בגרסה באנגלית, ולא המדובבת לעברית) – כמרגל הבריטי המדופלם, רקס דאשר, המחצין את הצד החצוף יותר של ג'יימס בונד. עם זאת, הסרט לא מצליח להעלים את העובדה שהוא נתפס כפרסומת ארוכה למדי למותג הצעצועים. הוא מחמיץ חלק גדול מן החום הרגשי בין הדמויות, כולל צעצועי הפלסטיק ומאבד את הקצב די מוקדם.

מה ש-"פליימוביל: הסרט" חולק במשותף עם הסרט "לגו 2" הוא הקו העלילתי של מערכת יחסים בין אחים. כשמרלה וצ'ארלי מתמודדים עם צער, הם מחדשים את הקשר שלהם על ידי היעלמותם לעולם של פנטזיה, שבו הם הופכים לדמויות פליימוביל. טיילור-ג'וי מענגת כל הזמן בסצינות הלייב-אקשן שלה וגם בזכות קולה, ונראה שהדאגה לאחיה מצטיירת כאמינה.

עם זאת, "פליימוביל: הסרט" מנסה לחלוק כבוד למערך של סרטים מפורסמים ולרגש את הדמיון, אולם מטביע עצמו במצב דביק בכך שהוא צפוי, קיטשי וחסר אתגר. האזכורים פשוט מוכרים מדי מכדי לרגש, מכיוון שהיא נמתחים בנוסטלגיה ובנוסחה שחוקה היטב. מבין מבחר סרטי הילדים לקיץ הנוכחי, "פליימוביל הסרט" צפוי ופשוט, ונראה כי יש חלופות אחרות ונוספות בבתי הקולנוע.

המשך לקרוא

במה וקולנוע

The Angry Birds Movie״ 2": בידור ושעשועים, לקטנים ולגדולים

Published

on

״אנגרי בירדס – הסרט 2" הוא שיפור משמעותי מקודמו בסדרה, עם תוספת של הומור משובח, אנימציה חדה ומוזיקה מבדרת

בניסיון ליצור סרטי המשך, המפיקים במחלקת ההנפשה של אולפני סוני החליטו ליצור המשכון לסרט החלש "אנגרי בירדס הסרט", שיצא לבתי הקולנוע בשנת 2006 בהתבסס על היישומון הפופולרי והנמכר ביותר, הסרט העוקב נקרא בהתאם "אנגרי בירדס – הסרט 2" – ולוהק במדובבים מרעננים ובתסריט אנרגטי ומצחיק מתמיד.

כבמאי המוכר בזכות עבודותיו על המסך הקטן, וזהו הביכורים שלו – ת'ורופ ואן אורמן משתלט בביטחון רב על הקצב, הצבעוניות החדה והאנרגיה הקומית המטורפת של יקום 'אנגרי בירדס'. אף על פי שאין בסרט "אנגרי בירדס – הסרט 2" קשר העמוק בין הדמויות, כמו בסרטי "צעצוע של סיפור" למשל, ההנפשה המסוגננת ללא ספק מבדרת ותסיח את דעת הקטנים והמבוגרים למשך 90 דקות.

בעוד שעלילת "אנגרי בירדס – הסרט" הראשון הייתה הומאז' ליישומון, עם כוריאוגרפיה וקרבות בליסטיים בקרב על אי הציפורים, בהובלתו של הציפור רד (ג'ייסון סודייקיס) והנמסיס החזירון הירוק שלו – לאונרד (ביל היידר).

סרט ההמשך, "אנגרי בירדס – הסרט 2", שנפתח במלחמת קונדס בקרדיט ההתחלה – ממשיך כששני האויבים מתגייסים להילחם באויב משותף במאמץ להתנתק מעלילת המשחק, ולמעשה להרחיב את היקף יקום זה. הסרט גם מלהק את מיטב שחקני הוליווד למלאכת הדיבוב – פיטר דינקלג', מאיה רודולף, דני מקברייד, ניקי מינאז' ו-אקוופינה – כדי לשמור על רעננות, כמו גם ליהוק ילדיהם של ניקול מינאז', ויולה דייויס ו-גל גדות בתפקידים מינוריים כגוזלי ציפורים מקסימים.

באשר לאויב המשותף, התסריטאים הוסיפו אי שלישי לעלילה וארכי-נבל חדשה: זאטה – מטריארכית ראשית ושליטה מלאת אגו באי הנשרים, בקולה המנצח של לזלי ג'ונס (אביב כרמי בעברית). העלילה מתרכזת בכוונתה של זאטה להשתלט על איי הציפורים והחזירים כבית טרופי חדש במקום הטמפרטורות הקפואות שבאי הנשרים. התושבים אפילו לא יכולים להתקלח בלי שקוביות קרח יצאו מהברז, והכלבה של זאטה תקועה בתוך גוש קרח ענק.

כדי ליצור מתח וחרדה, זאטה מתחילה להטיל על האיים הנחשקים שלה כדורי קרח ענקיים, שנורים ממקלע המופעל על הר הגעש, המכריחים את שני המינים האויבים (חזירים וציפורים) לקרוא להפוגה כדי לבצע משימה סמויה באי הנשרים, במטרה לעצור את כלי הנשק החזק ביותר של זאטה. זהו כיוון נכון בסדרת הסרטים, בהתחשב ש-"אנגרי בירדס – הסרט" הראשון היה ממוקד יותר באלימות מטופשת כדי למכור את עצמו. בסרט "אנגרי בירדס – הסרט 2", סגנון ההומור בסוגת ג'יימס בונד דוחף אותו קרוב יותר לרף הגבוה שיצא עד כה מאולפן זה גשם של פלאפל" בין השאר).

כמובן, שלאף אחד מהזאטוטים שצופים בסרט לא באמת איכפת מהדבק שמחזיק את העלילה יחד. אבל יש מספיק ב-"אנגרי בירדס – הסרט 2" מבחינת צבעים מהבהבים וסלפסטיק ילדותי (בתוספת בדיחות פיפי וקקי שמבטיחים צחקוקים מאסביים), שישאירו את הקטנים מוקסמים. במקביל, המבוגרים ייהנו מאינספור רמזים נוסטלגיים (כולל קריצות לסרטי "רוקי" ואפילו הבריחה הגדולה") ופסקול המונעם משירים של בון ג'ובי ו-פורינר (בין השאר), שבוודאי מותיר את הצופים בנימה טובה וטעם משועשע, גם הרבה אחרי כותרות הסיום.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות