Connect with us

תרבות ובידור

פזמון לקרואסון והמבין לוין: ה"הרצגה" של רועי הורוביץ

Published

on

השחקן המוערך מהארץ הרשים במופע שמבוסס על שיריו וכתביו של המחזאי חנוך לוין, במסגרת אירועי התרבות של מת"י

במוצ"ש התקיים ערב תרבותי איכותי מבית היוצר של השחקן המוערך רועי הורוביץ והמוזיקאי משה דנינו, בבית הכנסת "סיני טמפל". זאת במסגרת אירועי התרבות של מרכז התרבות הישראלי (מת"י) בלוס אנג'לס.

הערב התחיל באכילת קרואסון (כשם המופע: פזמון לקרואסון והמבין לוין") והמשיך בהנאה צרופה ממשחקו ושירתו של הורוביץ שהגיע לסיבוב הופעות במיוחד לרגל המופע החדש שלו שמבוסס כולו על שיריו וכתביו של חנוך לוין ז"ל. לוין היה הפורה במחזאי ישראל; הוא כתב מחזות, מערכונים, פזמונים, סיפורים, שירה ושירים, שני ספרי פרוזה, שני קבצי מערכונים ופזמונים, ספר שירים ושני ספרי ילדים. הוא ביים את מרבית מחזותיו בעצמו עד פטירתו בטרם עת, בגיל 56. לוין הקדיש את חייו לכתיבה ולהשארת חותם על החברה הישראלית לדורי דורות.

אבל לוין לא היה רק מחזאי אלא גם משורר, שנוי במחלוקת יש לציין, אשר קנה לו שם בתור "הילד הרע" והפרובוקטיבי של התיאטרון הישראלי לצד רגישות והבנה של החיים כפי שהם ללא כל המסכות, שמטרתן להסתיר את הכאב והקושי העמוק בנשמה. כך למשל, הביע את מורת רוחו על יחסי משפחה וקרא לבטל את האקסיומה הנדושה כל כך על המשפט "ילדים זה שמחה", האמנם?! כך גם לגבי יחסי אחים שמתחבטים אלה באלה החל מהילדות על תשומת הלב של ההורים, וכלה לאחר מותם של ההורים, על חלוקת הירושה וההספדים.

רועי הורוביץ מפליא לבטא על הבמה את הגיגיו של לוין תוך תיבול היחסים בין הדמויות בשירים והקריצה לחו"ל על פני ארץ ישראל השלמה, זו שעליה כתב לוין ב-1967 את שירו הראשון כלא מעניינת את האדם היחיד שנאבק בקיומו: "מה אכפת לי משכם? העיקר שאני שלם", והרים את קמפוס אוניברסיטת ת"א על הרגליים, שנייה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. בפאריז לפחות, טוען לוין, הזונות אוכלות קרואסון ומשלמים להן בפראקים…

לוין נפטר לפני 20 שנה ונדמה כי הוא חי בינינו עד היום; בכל עונה אפשר למצוא לפחות מחזה אחד שלו שרץ על בימות התיאטראות בישראל והשחקנים שמשחקים בהם נבחרים בקפידה להתאמתם לטקסטים המוזרים משהו והמתובלים בתבלין החיים.

אנחנו, הישראלים בלוס אנג'לס, זוכרים לו חסד נעורים על השירים הנפלאים שכתב לחווה אלברשטיין, "לונדון לא מחכה לי" ואחרים. המופע של הורוביץ הצליח להרטיט את ליבנו בשירה, הקראה ומשחק, בשומענו על הביוגרפיה המעניינת של היוצר המחונן שהיה לו כל כך הרבה מה לומר, אך כבר עבר ונגמר.

הכותבת הינה מורה לעברית ויהדות ומתנדבת במרכז מת"י בלוס אנג'לס

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

תרבות ובידור

Triple Frontier: בן אפלק ואוסקר אייזק במשבר קרבי

Published

on

"משולש הגבולות" הוא מותחן פעולה דרמטי, שמחזיק בזכות צוות השחקנים החזק ותסריט מקורי של מארק בול

משולש הגבולות": צוות שחקנים מוביל, צוות חיילים מוביל

מותחן הפעולה "משולש הגבולות" החל את חייו כרעיון לסרט בכיכוב טום הנקס ובבימויה של קת'רין ביגלו, אי שם בשנת 2010, רק עתה הוא הושלם וכעת ניתן לצפותו כסרט המקורי והאחרון של נטפליקס. מדובר במותחן פעולה דרמטי, שמחזיק בזכות צוות השחקנים החזק ותסריט מקורי של מארק בול.

"משולש הגבולות" מצליח לקחת את צוות השחקנים ולהראותם כבני משפחה מאולתרת, שכבר חלקו כברת דרך יחדיו לאורך השנים. באמצעות דיאלוג ואינטראקציות גופניות, יש תחושה אמיתית של היסטוריה משותפת בין החיילים שבסיפור, שהיא חיונית ליצירת קשר חזק עם קהל הצופים. צ'נדור בונה בחוכמה ובאיטיות את המערכה הראשונה למעשה השנייה), שבה למדים על המצב הנוכחי של כל אחת מהדמויות העיקריות, בטרם דוחפים אותם לתוך הסכנות האורבות בג'ונגל הדרום אמריקאי. הגישה שלו מרחיקה לכת ומאפשרת לצופים לרכוש ידע ולהבין את המוטיבציה של הדמויות, ולהעלות כמה שאלות מוסריות מעניינות המדגישות את הנושאים העיקריים של הסרט.

השחקנים מביאים קדימה את האופי החברי בין הדמויות, ומשלימים את הכימיה האחד עם האחר. החיסרון היחיד: לא כל הדמויות מקבלות זמן מסך באותה מידה. השלישייה של פדרו פסקל ("נרקוס"), צ'רלי האנם ("בני האנרכיה") ו-גארט הדלונד ("פרחים בבוץ") עושים מה שהם יכולים עם הטקסטים שלהם ומותירים רושם קטן בנוכחותם על המסך, אבל ל-בן אפלק ("נעלמת") ול-אוסקר אייזק("מבצע פינאלה") יש הרבה מרחב פעולה. באופן לא מפתיע, שניהם משמשים בתפקידים הראשיים בסרט ומביאים פיתולים משכנעים בעלילה וגם יוצרים חמלה, כי הם לא מפחדים להדגיש את הפגמים האישיים של הדמויות שלהם. דמותו של אייזק, בפרט, משמשת ככוח המניע של הסיפור ועוברת את השינוי המשמעותי ביותר, כשאייזק שומר על כריזמה מאופקת ויציבה לאורך הסרט. שחקני משנה, כמו אדרייה ארג'ונה ("בלש אמיתי") ו-ריינלדו גלגוס ("צלף אמריקאי") בקושי מותירים רושם ומשמשים כמקדמי עלילה בלבד.

צ'נדור גם עושה עבודה טובה בבימוי סצינות מסויימות, אשר מנחילות בלב הצופים תחושה של פחד ואימה. אף על פי שהסרט ייראה על ידי רבים מן הצופים על מסך הטלוויזיה – או בצער רב על הטלפון החכם (כיוון שיוקרן רק בנטפליקס), קטעי הפעולה עוצבים בצורה שמרגישה קולנועית למדי – ויש לתת את מלוא הקרדיט לצלם רומן וסיאנוב ("בהיר", "יחידת המתאבדים") ומעצב התפאורה גרג ברי ("דדפול"). אף אחד לא בטוח בכל עת והעובדה שכל השחקנים ותיקי סרטים מסוגת הקרבות והלחימה, הם גם מתמודדים כראוי עם דרישות פיזיות בהופעותיהם, שרק מעמיק את קווי העלילה. פעמים רבות, הצופים יישארו על קצה מושבם.

"משולש הגבולות" בהחלט יכול להיחשב כאחד הסרטים המקוריים הטובים של נטפליקס. כנראה שלא יתמודד שנה הבאה בטקס האוסקר, אבל שווה לבדוק אותו ולצפות בו על המסך הכי גדול שניתן. 125 דקות של חוויה מותחת, מסקרנת והכי חשוב – עם מוסר השכל.

המשך לקרוא

תרבות ובידור

הקול נשאר במשפחה

Published

on

משפ' ידידיה, המשפחה המוזיקלית האולטימטיבית של לוס אנג'לס הישראלית, עורכת מופע מיוחד לפורים ב- 20במרץ, מופע לקהילה ב5 באפריל ומסיבת השקה לאלבום חדש • שיר למעלות

יקירה ואהרון ידידיה הכירו לראשונה לפני 22 שנים במסיבת גראמי ביתית בלוס אנג'לס שערכה חברה משותפת, אסנת, ששירתה עם יקירה בלהקה הצבאית בארץ והופיעה בלהקה של פיני כהן שבה אהרון היה המתופף. יקירה, זמרת-יוצרת, תלמידה לשעבר לפסנתר של מתי כספי, שרה, מנגנת על קלידים, טמבורין וגיטרה אקוסטית, אהרון מתופף, מנגן על גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית וגיטרה בס. היום מופיעה המשפחה בהרכב מלא עם בנותיהן המוכשרות.

בשנה האחרונה עבד הזוג במרץ על הקלטת אלבום הבכורה שלהם במקביל להופעות בבתי כנסת במקומות שונים ברחבי לוס אנג'לס, לקהל גילאים רחב ומגוון. ההופעה הקרובה תערך ביום שישי ה-5 באפריל בשעה 6:30, בטמפל עליה ב"וודלנד הילס" שפותח את שעריו ומזמין את כולם לחוות קבלת שבת כיפית עם משפחת ידידיה, יקירה, אהרון ושלושת בנותיהן, אלה, אוליביה, ולני. למחרת, במוצאי שבת 6 באפריל, תחגוג המשפחה בערב מרגש ומיוחד בחצר פרטית בנורתרידג' את צאתו של אלבום הבכורה בערב שיתחיל עם הבדלה-מעגל שירה ותופים מיוחדת וימשיך עם מופע משירי האלבום שכולל לחנים מקוריים של יקירה למילות תפילה בעברית: מודה אני לפניך, אדון עולם, שיר למעלות, הללויה ועוד.

יקירה ואהרון, "איך הכול התחיל" ומה החלום המוזיקלי שלכם?

יקירה: "אחרי שנים של כתיבת שירים ולחנים פנה אלי החזן דניאל פרידמן בבקשה להלחין תפילה מתהילים כדי שיוכל להוסיף שיר לרפרטואר שירי התפילה שלו. ברגע אחד חיי השתנו. גיליתי מחדש עולם שלם. תוך כדי שקראתי את התפילות שמעתי את המנגינות מתנגנות בראשי. ההשראה הייתה כל כך מופלאה שלא יכולתי להפסיק. תוך שבועיים הלחנתי מופע שלם. החזן הזמין אותנו להופיע בטמפל רמת ציון. היה לנו כחודש להתארגן ובהחלטה של רגע, אהרון ואני, בשמחה גדולה מצד הבנות, החלטנו שנצרף גם אותן להרכב. הן מופיעות על במות מגיל צעיר בשירה, ריקוד, תיאטרון וחוץ מזה הן גדלו בבית מוזיקלי, שוחר תרבות ורוח. זה היה הכי טבעי שבעולם שהן ייקחו חלק בזה. הן מדברות עברית שוטפת, שרות ומנגנות בכלים שונים. אלה שרה ומתופפת, אוליביה מנגנת בכלי הקשה ולני שרה, מנגנת בכלי הקשה ותופים והן מתחלפות במהלך ההופעה בנגינה על הכלים השונים".

למה בחרתם לשלב מוזיקה ותפילות?

יקירה: "אנחנו חיים ונושמים מוזיקה. לשנינו היהדות והמסורת חשובה מאוד". אהרון: "ובמיוחד החגים השבתות כפי שחשנו וחגגנו אותם בישראל, דרך המוזיקה אנחנו מצליחים לשמר ולחזק את העברית והיהדות של הבנות שלנו. זה הרבה מעבר לפרנסה. זה סוג של שליחות, אנחנו אוהבים להופיע עם שירים מהמקורות בבתי הכנסת. יש הרבה יופי במסורת היהודית ואנחנו לא היחידים שחושבים כך: אנו מצליחים לסחוף אחרינו קהל חדש וצעיר שבד""כ מעדיף להישאר בבית בשישי בערב.

יקירה, מה הרקע שלך?

יקירה :"סבא שלי היה חזן ועזר לפתוח שלושה בתי כנסת בחולון. גדלתי בבית חילוני מסורתי עם ארוחות שבת ומזמורים. מצחיק שדווקא בלוס אנג'לס לימדתי עם מוזיקה תנכית טעמי המקרא כשלימדתי ילדים לבני מצווה. היה מדהים לגלות שגם בנות עולות לתורה אפילו בבתי כנסת קונסרבטיבים, לא רק ברפורמים. הופתעתי למשל שנשים וגברים מתפללים ביחד. לא נחשפתי לשוויון הזה בישראל. התפילות העשירו את נפשי, מעבר למילים. התחלנו להופיע בבתי כנסת והתחילו לבוא משפחות וילדים והמקום התמלא. מוזיקה היא השפה הכי יפה בעולם עם כוח ועוצמה לקרב, לגעת ולעשות טוב לאנשים".

הבנות שלכם מבינות ומתחברות לתפילות?

יקירה: "לגמרי. הן למדו את כל התפילות בעל פה דרך השירים שלנו וכל ילדה מבינה ומתחברת לתפילות בדרך שלה. אני רואה מה ילדים שומעים היום ונחרדת. אני משתדלת למזער את החשיפה של הילדות שלי לשירים פרובוקטיביים ושליליים של זמרות כמו ליידי גאגא, אדל וכדו'. המוזיקה כל כך נמוכה וחשוכה היום. ככותבת מילים ולחנים אני רגישה לכל מילה ולכל צליל וזה עצוב. אני לא יכולה למנוע את החשיפה שלהן למוזיקה שלילית אבל יש לי את היכולת והרצון לתת אלטרנטיבה, להדליק קצת אור בחושך הזה. אני יודעת שלבד, אהרון ואני לא נוכל ליצור שינוי משמעותי. רק ביחד, עם תמיכה קהילתית של אנשים והורים שמתחברים לאור, נוכל לקיים ולאפשר מקום למוזיקה עם מסרים חיוביים לילדים שלנו".

לאן אתם שואפים? מה החלום שלכם?

יקירה: "להגיע ולגעת בכמה שיותר אנשים דרך המוזיקה שלנו. להדליק אור ולעשות טוב. יש הרבה יופי לחגוג מדי פעם את השבת ביחד עם הקהילה, אולי אפילו ליצור קהילה תומכת של אנשי אור ומשפחות עם ילדים שמתחברים לעשייה המוזיקלית שלנו ורוצים לקחת חלק בזה באופן קבוע. הדרך הכי טובה לתמוך בנו זה פשוט להגיע להופעות שלנו. ההנאה מובטחת. מבחינתי זאת שליחות חשובה עבור משפחתי, עבור הקהילה של הישראלים והיהודים האמריקאים ואני מאחלת ומייחלת שכמה שיותר אנשים יידעו על זה".

איפה אתם מופיעים?

אהרון:" בבתי כנסת בעיקר וגם ניתן להזמין אותנו להופיע באירועים כמו ערבי שירה ותרבות, קבלות שבת, בת ובר מצווה, חגים, ימי הולדת, כל אירוע חגיגי ויהודי. אנחנו גם מקבלים תגובות נלהבות מנוצרים שנהנים מהלחנים שלנו לתהילים. הופענו בחודש שעבר בבית כנסת והגיעו כ-300 איש כשבממוצע מגיעים אולי כ-50 איש. זו הרגשה נפלאה, סוג של שליחות לדעת שאנחנו עוזרים להשריש את היהדות לקהל צעיר שבדרך כלל לא בא לבית הכנסת".

חוץ מההרכב המשפחתי, הם הקימו להקה ישראלית-יהודית שעושה שמח, "יקירה אנד דה בנד" שמה. חברים בה יקירה (שירה וטמבורין), אהרון (תופים) ביחד עם שני נגנים מוכשרים: יורי כץ, שגם התארח וניגן באלבום בסקסופון וחליל; ואדם פרי על הקלידים. הלהקה מופיעה בבתי כנסת, בחגים ובשמחות. בחג פורים הקרוב ב-20 במרץ הם יופיעו בטמפל רמת ציון בוואלי עם שירים ישראליים מוכרים ואהובים. אירוע שמח שפתוח לציבור הרחב וכולל ארוחת ערב וללא תשלום.

לפרטים נוספים: yedidyah.net ובפייסבוק

המשך לקרוא

תרבות ובידור

יוסי ותומר מציגים: חשיפה כפולה

האמן תומר פרץ והמוזיקאי יוסי מזרחי מעלים מופע מולטי-מדיה ראשון מסוגו, במשך שני ערבים, בגלריה במרכז העיר • שווה בדיקה

יוסי מזרחי (מימין) ותומר פרץ בסטודיו

DOUBLE EXPOSURE היא תערוכת מיקס מדיה דו חושית (צפיה ושמיעה) מסקרנת העומדת להתרחש בקרוב ב- OURO Studio במרכז לוס אנג׳לס. מאחוריה עומדים שתי דמויות מוכשרות מעולם האומנות והמוזיקה: האמן הישראלי – אמריקאי תומר פרץ שמתגורר כבר שנים רבות בלוס אנג׳לס; ויוסי מזרחי, מוזיקאי ישראלי (׳הקולקטיב׳) שעבר להתגורר בעיר המלאכים לפני שלוש שנים יחד עם זוגתו נינט טייב נינה- איך שקוראים לה החבר׳ה), שכולנו מכירים היטב.

לוס אנג׳לס איננה זרה למזרחי. בגיל 18 התגורר כאן כשלמד ב׳אל איי מיוזיק אקדמי׳. לאחר מכן חזר לישראל והחל ליצור ולהופיע עם להקתו ״הקולקטיב״. מדי פעם עשה גיחות לעיר המלאכים להופיע עם ׳הדג נחש׳ ועם נינט. פרץ הכיר אותו דרך חברה משותפת, הכימיה הייתה טובה והוא הספיק לצייר אתו כמה פעמים כחלק מפרוייקטים
אישיים שלו והסקרנות שלו לתיעוד מוזיקאים.

לפני כשנה פנה יוסי לתומר בבקשה שיתעד אותו במצלמתו מהרגע שהוא מתעורר, ונתן לו מפתח לביתו כדי שיגיע אליו בשש בבוקר ויוציא את התמונות האותנטיות ביותר כשהוא ונינה עדיין ישנים במיטתם. פרץ הגיע, אך שכח את הסוללות למצלמה הדיגיטלית שלו. הוא מצא מצלמת פילם ישנה שהייתה זרוקה בסלון של מזרחי (חובב רטרו ידוע) והחל מתעד את שיגרת הבוקר של האובייקט המבוקש. ״כשראיתי את התוצאות ידעתי שחייבים לעשות עם זה משהו. זה היה כל כך אמיתי, מחוספס ולא מתיימר", מספר מזרחי. מכאן נולד הרעיון להרים מייצג אומנותי-מוזיקלי כמו שלא ראיתם בעבר. ״חשיפה כפולה״, שתעלה במשך שני ערבים ב- במרץ, מחברת את הסיפור האישי של השניים 23-24 באמצעות, ציור, צילום, מוזיקה ועוד אלמנטים מיוחדים שלא נחשוף כרגע, כדי לא להרוס את החגיגה.

יוסי, אתה מוזיקאי ותומר, אתה צייר. איך נוצר החיבור ביניכם?

תומר: ״אני מצייר מוזיקאים כבר שנים. האמנות שלהם מסקרנת אותי. עשיתי עבודות של המון אמנים, ביניהם רמי פורטיס. כשיוסי ונינה עברו לגור באל-איי נדלקתי עליו כשראיתי אותו על במה. ציירתי וצילמתי אותו פעם אחת ומאז היינו נפגשים בכל מיני מקומות".

יוסי: ״ביקשתי מתומר לתעד אותי כשהחלטתי שאני מוריד את השיער הארוך אחרי 6-7 שנים וזה היה מין איוונט קטן בשבילי. אמרתי לו: ׳תגיע לפני שאני מתעורר ואיך שאני פותח את העיניים תתחיל את הקליק הראשון, תהיה איתי כל הבוקר. אני עושה מדיטציה בבקרים, מתפלל, מקלחת. הכל יצא הכי חושפני ואינטימי".

איך נינה (נינט) הגיבה לשגעון הזה?

יוסי: ״כשאמרתי לה שתומר מגיע לצלם אותנו בבית בשש בבוקר היא אמרה, ׳כל עוד אני לא בפריים הכל סבבה׳. ברור שעשינו לה כמה תמונות אבל זה שמור בכספות…"

תומר: ״שמע, בוא לא נשכח שנינה בעצמה היא אמנית אז היא מבינה הכל לגמרי. תאמין לי – היא יותר משוגעת מכולנו ביחד"…

יוסי, מהיכן ההשראה לתיעוד האינטימי הזה, להוריד את השיער הארוך ולהפוך הכל למיצג אומנות?

״סבא שלי גסס מסרטן במשך תקופה ארוכה. בזמן שהייתי בהקלטות בצפון קליפורניה קיבלתי טלפון שהמצב שלו מחמיר, שלא נשאר לו הרבה זמן וכדאי שאגיע לארץ. טסתי לישראל וביליתי איתו את ימיו האחרונים. גדלתי עם סבא והיינו קרובים. הוא מאוד אהב מוזיקה, האזין לז׳אנרים מאוד מגוונים, מפרנק זאפה ומיילס דיוויס ועד אום כולתום. הוא הביא לנו את המוזיקה הביתה לי ולאבא שלי, שהיה מתופף.

"במהלך הימים האחרונים איתו חשבתי איךלהנציח את הזיכרון שלו. נזכרתי שהיו לו המון קסטות של טייפ ישן ועם השנים הם נעלמו בבית שלו כי הפורמט נעלם. סבתא שלי מצאה אותן. הבאתי את הקסטות ללוס אנג׳לס, קניתי מערכת סטיראו של בית עם טייפ ואקולייזר, חיברתי אותה באולפן והתחלתי לדגום את הקסטות הישנות ולהקשיב להן. היו ימים שהגעתי לאולפן והקשבתי דקות ארוכות לקסטות שלו, רק כדי לקבל השראה לפני שאני בכלל מתחיל לגעת בדברים ולהתעסק איתם".

איזו מוזיקה נוכל למצוא באלבום הזה שהוא גם חלק מהתערוכה?

״המוזיקה נכתבה בהשראת הקסטות האלו ושילבתי את זה יחד עם הקלטות של תפילות שהקלטתי בשבעה שלו. לקחתי את הדברים שהם מאוד ישנים ויצקתי אותם לתוך יצירה מאוד מודרנית. שירים שהם חלקם אינסטרומנטלים, בחלקם אני מארח אמנים מקומיים והמון מוזיקאים אחרים. הפרוייקט הוא מאוד בהשראתו וסביב החיים של סבא שלי״. המוזיקה שמזרחי הקליט הפכה לאלבום חדש GRANDPA'S TAPES. הפרידה מסבו הובילה אותו לרצון לשינוי והתנקות. מזרחי החליט להשיל מעצמו דברים וביניהם גם את השיער הארוך שהיה הסמל שלו במשך שנים. את סיפור הניקיון וההתחדשות הזו מתעד פרץ במצלמתו, על הקנבס ובאמצעים אומנותיים ויזואלים נוספים.

למה אפשר לצפות במופע?

יוסי: "אנחנו רוצים להביא חוויה לקהל של מעבר לבוא ולראות תערוכה של תומר פרץ או לשמוע תקליט של יוסי מזרחי. אנחנו לוקחים אותם לעולם פרטי שלנו עם הרבה שכבות, נספר סיפור משתי נקודות מבט שונות ותהיה מוזיקה חיה.

תומר: ״שום דבר לא הולך להיות סטנדרטי; יש פה שילוב של ישן וחדש. מיקס מדיה, אני יכול להגיד שיהיו המון הפתעות ושזה עובד על כל החושים".

Double Exposure – Art Installation by Tomer Peretz and Joseph E-Shine
OURO Studio

23-24 March 7:00-11:00 PM 3822 W. Jefferson Blvd. L.A. CA 90016

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות