Connect with us

כלכלה ועסקים

עסוקים בניהול העולם

עמותות שלא למטרת רווח משתלטות על ה"קייס" הישראלי בארה"ב עם מנגנון משומן ומיליוני דולרים במשכורות והטבות • פלא שאין אי-מייל אחד, פרסום אחד או פנייה אחת מהם שאינם כוללים את הבקשה-דרישה-ציפיה ״תרום!״? • כך גם עובדי משרד החוץ בירושלים, שמתקנאים בהם ודורשים חלק מליטרת הבשר • צפי קודר ל-2019

הנשיא ריבלין עם שגרירים ישראלים מאפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית והאוקינוס השקט

מאת: ארי בוסל
צילומים: קובי גדעון ועמוס בן גרשום, לע"מ 

ישנם דברים שכבר התרגלתי אליהם. אין פרושו שאני מקבל אותם, או חושב שהם נכונים, אך זו המציאות, ואין לי זמן להלחם בה.

לדוגמא, בעל ואשתו, שכל אחד מקבל כשלוש מאות אלף דולר לשנה משכורת מארגון שאינו למטרות רווח. בכדי שלא נטעה, חייבים להיות ערים לכך שיש עוד ״מיסי מעביד״ כמו גם תוספות רבות אחרות (ביטוחים, פנסיה, וכו׳), כך שהסך גדול משני חלקיו.

הארגון עושה עבודתו נאמנה וחולש על תקציב של בין 12 ל- 15מיליון דולר בשנה.

אך אם נתחיל לסכום את המשכורות – שש מאות אלף פלוס מינוס מאה אלף) לבני הזוג שעומדים בראש הארגון, מאתיים וחמישים אלף למי שאחראי בחוף המזרחי (קרי ניו יורק והסביבה), משכורת נדיבה לא פחות לחלק המזרחי-דרומי של ארה״ב, כמו גם למנהל המשרד בארץ ושאר המשכורות לכל העובדים בסניפים השונים של הארגון, והנה מגיע הסכום למספר לא מבוטל כלל ועיקר – מרבית מהתקציב השנתי. כך גם הגופים והארגונים הקשורים לאוניברסיטאות ולבתי החולים בארץ.

פלא שאין אי-מייל אחד, פרסום אחד, או פנייה אחת שאינם כוללים את הבקשה-דרישה-ציפיה ״תרום!״?

אין זה תיאור יוצא דופן. המשתנה היחיד הוא הפריסה כמה משרדים, כמה עובדים, כמה ״מנהלים בכירים״ ועשרות המיליונים זורמים לארגונים ששכחו לרוב מדוע ולמה הם נוסדו ועסוקים באינרציה של תנועה מתמדת. כסף חייב להיכנס, כי חייבים לשלם את כל המשכורות וההטבות והתוספות.

ונשאלת רק השאלה, האם אפשר להשיג את אותן תוצאות שהארגון משיג ללא כל אותם עשרות המיליונים וכל העובדים-החשובים-עד-מאוד שמקבלים משכורות כה נאות מהתורמים הרבים המאמינים בעבודה ומשקיעים במטרה.

כעיקרון, ככל שארגון צעיר יותר ורעב יותר, הוא יוזם ויוצר ומאלתר ועושה ככל יכולתו עם אמצעים דלים ומועטים, כך שתלותו בתרומות ועיסוקו בטפל במקום בעיקר כמעט ולא קיימים. זה בדיוק היה – בלשון עבר סיפורה של מדינת ישראל המודרנית בעשורים הראשונים להקמתה. חרדנו לעצם הקיום, ולא עסקנו בזוטות. עברו הזמנים, השתנו פני הדברים. ישראל אחרת ניצבת הלום.

ביקור רה"מ בלוס אנג'לס

המצב שתיארתי נכון לא רק לגבי ארגונים שלא למטרות רווח. ארגונים פוליטיים מעסיקים יועצים ומומחים ושאר ״יודעי דבר״ שמבינים הכל יותר טוב מכולם, ולכן חייבים לקבל משכורות בהתאם. אך מדוע לעצור שם? אם יצא לך, הקורא הנאמן, לבקר במוזיאון העצמאות בתל אביב, עצור בתצוגה על תחילתו המאוד צנועה של משרד החוץ.

אין צורך להרבות מילים. המשרד חולש על תקציב של מילארדים, עם מאות שגרירים ואנשי סגל ומשרד במעגל המתנה בארץ לתפקיד הבא, ממוקד במשכורות ונלוות, ואין זה ברור כלל ועיקר שיש צורך בכל כך הרבה פונקציונרים וממלאי תפקידים.

את משרד החוץ איני יכול להסיר ממחשבותי, שכן כבר מספר פעמים אנשיו יצאו ל״חופשה מאורגנת״ (קרי השביתו את העבודה) בזמנים קריטיים ביותר למדינת ישראל. זוכר אני היטב את עמדתם ״מותר לנו לפי חוק לעשות זאת". אך לא כל מה שמותר, נאה או נכון שיקרה.

באחד המקרים הגיע ראש ממשלת ישראל ללוס אנג׳לס, וכל עשרות אנשי הקונסוליה נעדרו. במקרה אחר, הגיע ראש הממשלה לאיטליה, ובמקרה חמור עוד יותר לרוסיה, רק שעובדי משרד החוץ לא ראו לנכון לעשות את תפקידם – בידם הברירה, בידם הכוח והשררה! ניחא, לעובדי משרד החוץ סדר עדיפויות משלהם: ראשית משכורות ונלוות, ובסוף מה שחשוב למדינת ישראל.

בנוסף לאותם מקרים של עיצומים, הטיבו העובדים לדרוש השוואת משכורותיהם לאלו של אנשי כוחות הבטחון העלומים – אלו שמסכנים חייהם יומם ולילה עבורנו. בדיוק גמור יוצאים להם אנשי משרד החוץ לארוחות נוצצות עם נשיא זה או ראשי מדינה אלו, והסכנה בין צלחת השרימפס לבין העגל המתובל בחמאה כה גדולה (לעורקים), שאכן קם מי והודיע ברבים ״מסכנים אנו את חיינו, השוו את משכורותנו!״ הלא מה שאנחנו עושים לא נופל במאומה מפעילויות השב״כ או המוסד או שאר גופים עלומים. סכנה, אוי גוועלד!

יוצאים להם אנשי משרד החוץ המייצגים את מדינת ישראל (כשנוח להם) ומתחרים עם הגופים שלא למטרות רווח הטוענים שהם-הם אלו שמבצעים את הפעולות שמשרד החוץ אמון לעשות. גוף אחד לדוגמא, המקבל את פני העיתונאים הזרים המגיעים ארצה ולוקח אותם לטיסות ולביקורים בשטח טוען מזה שנים שהוא, ורק הוא, ״משרד החוץ של מדינת ישראל״ ולכן חייבים לתרום לו ולתמוך בעשייתו. אז אולי נחליט את מי כדאי לפטר את אלו או את אלו – בכדי למנוע כפילות מיותרת ויקרה במיוחד?

כך הגענו הלום, לתחילת שנת 2019, סיום שני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת, ובישראל הרגשה עילאית של כוח. בעיות, פוטרים בלא כלום (״ידינו על העליונה בכל הנוגע למלחמה בתנועת החרם״). בכלל, אנחנו עסוקים בבעיות פנים ומזניחים את כל שקורה מסביב. יבוא יום בעתיד הקרוב ביותר שהכל יתהפך, וכל תשומת לבנותוסב לאיומים הרבים מחוץ, אך כרגע טוב לנו עד מאוד.

ראש הממשלה ושר החוץ נתניהו עם שגרירי ישראל באמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה

רק הם יודעים הכל

כך בארץ. בחו״ל, מסתבר שמשכורות העתק עלו לראשם של הקשורים לחברות שהחליטו שהן מבצעות את המוטל על מדינת ישראל. ראה לעוסקים בדבר (אך לא במלאכה) שלפיהם ישק דבר, שכן רק הם יודעים הכל.

הנה אחד מראשי הארגונים הודיע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ש״כל הקשור לישראל וליהודים חייב לעבור דרכו". אותו אדם סמוך על שולחנם של האדלסונים (שלדון וד״ר מרים), וכבר החליט מן הסתם שהוא מנהל את העולם, וכך הוא יכול להרעיל כל באר ולהחיות עצמות יבשות בדברו וכרצונו. כמובן שתזכורת שרק הקב״ה נמצא בעמדה זאת תיפול על אזניים ערלות.

ארגון אחר, הלובי ב-הא הידיעה, שומר מאד על הטריטוריה שלו, כמו כלב מוטרף. גופים זרים (לדוגמא, הגוף המייצג את הבוחרים הלטינים בארה״ב) הוזהרו שלא לעבוד עם אף גוף אחר מלבדו. כל כך הרבה על כף המאזנים – נסיעות ארצה, תמיכה כספית במערכות הבחירות המקומיות, אירוח בארועים וכו׳, שהרעיון ש״היהודים שולטים בעולם״ אחז בחוזקה ואינו מרפה, וכך הגופים-התלויים (אלו שאנו רוצים ביקרם) מפחדים להראות או להתקשר עם אף גוף אחר, שמא יאונה להם רע, מיד היהודים החמדנים עצמם!

ראו עד כמה טוב, לא צריך לדאוג לתנועת החרם ופעילויותיה. הגופים שאמורים לתמוך בנו מוטרדים עם מי מותר להם להתרועע בכדי לתמוך בישראל, ומה יקרה אם חלילה יצטלמו או יראו בקרבת ה״אויב״ – ארגון אחר המנסה גם הוא לתמוך בישראל וביהודים!?

בין אותו ״מלך״ שמינה עצמו לבורא עולם לאותו לובי יהודי המכתיב עם מי מותר ועם מי אסור לדבר, לא ירחק היום בו יגיד העולם ״די, עזבו את היהודים וצרותיהם המדומות. הם כל כך עסוקים בניהול העולם, שאולי אכן ייטב אם הם יפסיקו את השליטה בנו!״

המרחק מאותה נקודה לשנאה של ממש, ולשאר הדימויים של יהודים-ארורים המרעילים את המים, גונבים ועושקים הוא כה קצר, שקל לראות בעיני רוחנו יום בו שנות השלושים של המאה שעברה פשוט יחזרו לפנינו במלוא עוצמתן. מיידוף היהודי, ג׳ורג׳ סורס היהודי, שלדון אדלסון היהודי, וכך עוד רבים שאכן, באמת ובתמים, שולטים בעולם.

האם לא הגיע הזמן להיפטר מהיהודים כולם אחת ולתמיד? הצרה היהודית חייבת להיעלם מהעולם, וכנראה שנראה את הזרעים שכבר נזרעו נובטים במהלך שנת 2019.

ימים קשים בפנינו, ואנחנו במקום להתכונן עסוקים במלחמות פנים ובהשתלטות על עמדות כוח מדומות.

כך נכשלים אנו פעמיים: פעם בשל אי-המוכנות ופעם בשל כך שמנענו מאחרים מלעשות את הנדרש.

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כלכלה ועסקים

אמנות יהודית בעיר המלאכים

Published

on

חברת SOLOMON FIMA FINE ART מתמחה באמנות מודרנית, הערכת שווי של יצירות וייעוץ המתבסס על ניסיון של 50 שנה • האתר המרהיב שלה שווה יותר מביקור אחד • המלצה מכל הלב

חברת האמנות של שלמה (סלומון) פימה ומשפחתו נוסדה אי שם בשנת 1973. מאז צברה החברה מוניטין רב כאחת מחברות האמנות הכי מיוחדות, רב-גוניות, משפחתיות ויציבות בתעשיית האמנות העולמית, כזו שעובדת עם מיטב הגלריות בארה״ב.

היא חברה משפחתית שעשתה דרכה בעולם האמנות רוב הזמן מתחת לרדאר ובנתה עצמה עם יסודות יציבים. בשקט בשקט, באמתחתה ידע נרחב ומעמיק באמנות וכן אוסף מרשים של יצירות אמנות שלא רואים בכל יום. משפחת פימה המיוחדת, שהאמנות זורמת בעורקיה, פועלת בעיקר מהמשרד הממוקם בבית המשפחתי בשרמן אוקס. הם שמים דגש על אוסף גדול של יצירות אמנות ישראלית-יהודית, עכשווית ומקורית של אמנים, כגון קסטל, קדישמן, ברגנר, טרקאי, פיצ׳חדזה, ראובן רובן ועוד. לאחרונה הציגו בתערוכה הבינלאומית המדוברת LA ART SHOW וזכו למחמאות מכל עבר. קהל רב ניגש אליהם ואמר: ״מה יצירות האומנות הללו עושות פה? הן צריכות להיות במוזיאונים", מספרים לי במשפחה. ואכן, חלק מהיצירות של החברה הוצגו במוזיאונים בישראל. בין המוזיאונים הבכירים איתם עבדה החברה, היה המוזיאון הרשמי של האמן משה קסטל, לו החברה השאילה בין השנים 2018-2012 כ-10 ציורי שמן מקוריים של קסטל על מנת להציגם במוזיאון.

מאחורי הקלעים עומד שלמה פימה (75) עם ניסיון של קרוב ל-50 שנה במקצוע. פימה נולד במרוקו ב-1944 ועלה לישראל מספר שנים לאחר קום המדינה. בתחילת שנות ה-70 היגר לניו יורק ועבד עם דודו במכירת אמנות. את רזי המקצוע למד שלמה דרך הרגליים; במשך שנים חרש את ארצות הברית לאורכה ולרוחבה, גומע מיילים עצומים על מנת למכור ציורים לגלריות השונות ברחבי המדינה. שלמה היה חוזר לביתו לעתים רחוקות, לפעמים אחת לכמה חודשים, כדי להספיק לבקר בכל הגלריות איתן סחר. כמובן שמסעות שכאלו טומנים בחובם שלל חוויות וסיפורים רבים.

מבין כל תחנות העגינה של משפחת פימה, ביניהן ניו יורק, שיקאגו אילינוי ובוקה ראטון פלורידה, הם החליטו כי העגינה הסופית תהא עיר המלאכים, הלא היא לוס אנג׳לס שלנו, כאן החליט שלמה להשתקע ולהקים את החברה המשפחתית. לפני כשנתיים עברה המשפחה טרגדיה, כאשר אם המשפחה, רייבן ז״ל, נפטרה עקב תאונת דרכים. רייבן עליה השלום, חוץ מהיותה אמא מסורה לשני ילדיהם ואשת הסוד של שלמה, הייתה גם יד ימינו בניהול העסק המשפחתי, כאחראית על כל הצד האדמינסטרטיבי של החברה. שלמה: ״אני ומחשב לא מסתדרים, כל המידע נמצא אצלי בראש ואני יודע להסביר ללקוח את כל ההיסטוריה של אמן ויצירותיו. רייבן הייתה מנהלת את השתתפות החברה בכל התערוכות הבנלאומיות, ביניהן הונג קונג, סינגפור, מאלזיה ועוד".

לאחר פטירתה של רייבן, מקסין, הבת, החליטה לקחת צעד קדימה ולנסות להיכנס לנעליה הגדולות של אמה בצד הניהולי של העסק המשפחתי. מקסין: ״אמנם בתור ילדה ראיתי אמנות כמושג יפה אך לא ידעתי להעריך את העומק שבמושג הזה. ראיתי משולש ועיגול והיה לי מוזר שאבא אמר לי כי השירבוט הזה (כך ראיתי זאת בתור ילדה) שווה עשרות אלפי דולרים. טרם כניסתי לעסק המשפחתי עבדתי שנים רבות עם ילדים וגם עליתי לישראל למשך 6 שנים עד לתאונה של אמי ז״ל. בארץ עבדתי בחברת הייטק ובין היתר למדתי עיצוב גרפי. אני משתמשת בכל הידע שרכשתי עם השנים ומה שינקתי מאמי ואבי לניהול החברה, בצוותא עם אבי״.

כיום, מקסין כבר מכירה ובקיאה במרבית היצירות שבבעלות החברה המשפחתית. היא עוזרת לאביה בניהול השוטף ודואגת לשדרוג וקידום העסק בהתאם לטכנולוגיות הכי חדישות. החברה מציעה שלל שירותים מעבר למכירת האמנות שברשותה. שלמה הינו מעריך אמנות מורשה, כלומר, מוסמך להעריך אמנות בצורה רשמית ומקצועית. הוא עובד עם הרבה אנשי עסקים שרוצים לדעת את שווי האמנות שבבעלותם לצרכי ביטוח או מכירה עתידית. בנוסף, פימה מוסמך לרשום חוקית מסמכים רשמיים המעידים על אותנטיות של אמנות ולזהות בתוך שניות מספר האם מדובר ביצירה מקורית, או רק זיוף מוצלח. שלמה: ״לצערנו, קיימים היום המון זיופים בעולם האמנות שדורשים הרבה ידע ונסיון על מנת להבחין בדקויות שמעידות על אמיתות היצירה, זוהי המומחיות שלי ואני עוזר למנוע מאנשים מפח נפש".

לחברה אתר אינטרנט מרשים, מפורט, וידידותי למשתמש ששודרג לאחרונה ביוזמתה של מקסין, שם ניתן לראות את שלל יצירות האמנות שבבעלותה, לקבל מידע עליהם ואף לרכושן. בין היצירות הצבעוניות להפליא ישנו אוסף יצירות אמנות יהודית נדירות שכל בית היה שמח להתפאר בהן.

בשנים האחרונות החברה התעסקה בעיקר במכירה לגלריות, אך כיום החברה שמה לה למטרה להגיע גם לאנשים פרטיים המעוניינים מאוד באמנות ייחודית ומיוחדת, בעיקר יהודית, אך לא ידעו כיצד להשיגה.

השמועה בעולם האמנות אומרת שאם חפצה נפשכם ביצירה אותנטית ונדירה במיוחד, שלמה פימה הוא האיש שידאג להשיג לכם אותה. על כך יעידו בעלי גלריות בכל רחבי העולם שמתייעצים עמו. משה קסטל, יעקב אגם, מנשה קדישמן, עמוס ישכיל, יוסל ברגנר, יצחק טרקאי ומרסל ינקו הם רק חלק מהאמנים המפורסמים אשר שיצירותיהם המרהיבות נמצאות בבעלות החברה.

שלמה: ״בזמנו השתתפנו בהרבה תערוכות ברחבי ארה״ב. מצאתי את עצמי המון בדרכים בין שלל המדינות. בעלי גלריות היו מזמינים אותי לתערוכות בגלריות שבבעלותם. התערוכות נערכו בד"כ בסופי השבוע לעיתים בתוספת של יומיים, שלושה. באחת הפעמים שנתבקשתי על ידי בעל גלריה בטקסס להגיע לתערוכה שלו, רשמתי את התאריך הלא נכון ביומן. יש לזכור כי מדובר בתקופה בה לאף אחד לא היה טלפון סלולרי או ג׳י פי אס. היינו נכנסים לבנקים ופורטים 200-300 דולר במטבעות כדי שנוכל להתקשר מטלפון ציבורי בכל פעם שעצרנו לתדלק, שנוכל להתעדכן עם כולם שהכל אכן הולך לפי לוח הזמנים המקורי. באותה הפעם יצא שלא התקשרתי הבייתה במשך יומיים וברגע שהתקשרתי הביתה, אשתי, רייבן ענתה לי לטלפון דואגת ובוכה וסיפרה לי כי איימו לתבוע אותי בגלל שאני לא אספיק להגיע לתערוכה שאמורה הייתה להתקיים כשלושה ימים לאחר מכן בטקסס – ואני הייתי בכלל באילינוי… אמרתי לה 'אל תדאגי הכל תחת שליטה.

תחילה, התקשרתי לבעל הגלריה שצעק וגידף. הרגעתי אותו ואמרתי לו: אל תדאג כי אני אגיע בזמן לתערוכה. רק בבקשה, תכינו את הגלריה שהקירות יהיו מוכנים לכשאגיע. עליתי על הרכב ונהגתי במשך 72 שעות ברצף עם עצירות של תדלוק בלבד. תודה לאל, שהיו נהגי משאיות שהיו מודיעים לנו היכן ישנה משטרה ומכמונת מהירות. הגעתי לגלריה ב-3 אחה"צ כשהתערוכה נפתחה ב-5 וחצי. הודעתי לבעל הגלריה שהגעתי, הפקדתי בידיו את מפתחות הרכב שלי. אמרתי לעובדים שלו שיתלו את כל התמונות הממוסגרות שהיו לי ברכב כאוות נפשם. הודעתי שאני הולך לישון כשעה ושלא יצלצלו להעיר אותי, אלא יבואו למלון שהיה ממוקם ממול הגלריה ויסחבו אותי החוצה מהמיטה ישירות למקלחת, אחרת אין סיכוי שאצליח להתעורר. ברוך השם התערוכה נרשמה כהצלחה מסחררת ולאחר מכן יחסי עם בעל הגלריה התהדקו ועשינו אצלו תערוכה כמעט בכל שנה".

שלמה, מהם הדברים שהכי חשוב לדעת לפני שרוכשים אמנות?

״הכי חשוב לקנות תמונה אותנטית שיש לה אבא ואמא. היום ישנם מספר עצום של 'זיופים מוצלחים' בשוק, כאשר רוב האנשים לעולם לא ידעו על כך, חוץ מהאנשים המנוסים והקרובים לצלחת. לדוגמה: יש אנשים שקנו תמונה של ראובן לפני 40 שנה בסכומים של כ5,000 דולר היום שוויים מוערך ב-400-300 אלף דולר,מה שמראה בצורה חד משמעית על כך שאמנות הינה נכס לכל דבר והשקעה לטווח ארוך שמניבה פירות למי שסבלני דיו.

שלמה, ספר לי על מקרה משעשע שהיה לך במכירת אמנות.

״לפני עשרים שנה בערך דפקו לי בדלת שני בחורים ואמרו שהם מפיקי סרטים. הם סיפרו שאין להם תקציב, אבל הם עושים סרט ושאלו אם אני מוכן להשאיל להם כמה תמונות לצילומים. מה אגיד לך, הייתי במצב רוח טוב, הכנתי להם כמה תמונות, אירגנתי את כל הניירות והם חתמו עליהם. להפתעתי הם היו מסודרים והגיעו בחברת עורך דין והבטיחו לי כי שמי יופיע בקרדיטים בסוף הסרט. אחרי כמה חודשים מישהו מתקשר אליי ואומר לי: ׳מה, שלמה, ממתי אתה מתעסק בפורנו??׳ לא הבנתי על מה הוא מדבר. התברר שהם צילמו סרט פורנו ובאחת הסצינות התמונות שלי התנוססו ברקע ובסוף הסרט, כפי שהובטח לי, סולומון פימה הוזכר בגאון בקרדיטים"…

• • •

שווה בהחלט לבדוק את אתר האמנות המיוחד של שלמה פימה ומשפחתו, המכיל אוספים מרהיבים של אמנות כלל עולמית ובפרט יהודית מקורית שמתאימה לכל כיס ומשפחה, לבתים, משרדים, מסעדות, בתי מלון ואף למרכזים יהודיים. נראה שכל אחד יכול למצוא שם משהו שיתאים לו ולכיסו. עם ניסיון של 50 שנה, אתם יכולים להיות בטוחים שאצל משפחת פימה תקבלו את הייעוץ הטוב, המדויק וההוגן ביותר.

818-501-6111 | www.solomonfimafineart.com

המשך לקרוא

כלכלה ועסקים

״היום קל יחסית להגיע לגרין קארד על סמך עבודה"

Published

on

עו"ד ניל שאף מקושר לחמשת סניפי מחלקת ההגירה בלוס אנג'לס ומסביר ממקור ראשון על השינויים של ממשל טראמפ ועל החסרונות והיתרונות בחוקים החדשים

פעיל ותיק בקהילה ובמרכז החינוכי הספרדי. עו"ד ניל שאף

עורך הדין להגירה ניל שף ידוע כאחד הוותיקים בתחום בלוס אנג׳לס. אל משרדו בבוורלי הילס מגיעים ישראלים רבים כדי לקבל יעוץ במגוון נושאים בתחום ההגירה או לשכור את שירותיו כדי שיטפל בסטטוס ההגירה שלהם. שף הוא גם דמות פעילה בקהילה, מכהן כנשיא עמותת SEC sfaradi educational center (המרכז החינוכי הספרדי בירושלים) ומשמש כנציג של ארגון עורכי דין ההגירה בארצות הברית (AILA).

מדיניות הנשיא טראמפ בכל הקשור להגירה הביאה לשינויים דרמטיים ביחס כלפי מהגרים. לא מדובר רק במהגרים לא חוקיים אלא גם כאלו שאוחזים באשרת עבודה או שהייה מסודרת. שוחחתי עם עו"ד שף על השינויים הללו ושמעתי על האפשרויות החדשות שפתוחות בפני ישראלים בארה"ב, חלקן מפתיעות ואטרקטיביות.

אחד השינויים הגדולים בתחום ההגירה בעידן טראמפ הם לוחות הזמנים. נדמה שההוראה מלמעלה היא לא למהר במתן סטטוס חוקי, גרין קארד ואשרות עבודה. ההנחיה היא לעשות הכל לאט, ממש לאט. ניל: ״כל הבקשות על סמך נישואין, כולל גרין קארד, הפכו להיות בעלי זמן המתנה ארוך מהרגיל. בעבר לראיון לקבלת אזרחות היית ממתין 4-5 חודשים. היום אתה יכול להמתין כמעט שנה. כך גם לגבי אישור עבודה; פעם היית יכול לקבל תוך 3 חודשים על סמך נישואין. היום מדובר בלפחות 7 חודשים. לגרין קארד קבוע אתם צפויים לחכות כמעט שנתיים״.

מה הסיבות לכך?

״הקטנת כוח האדם. בדיוק קיבלנו אינפורמציה ממשרד של עורכי דין להגירה בוושינגטון די.סי, שהם הפסיקו לאייש עובדים חדשים ופקידים להגירה. בנוסף, משרדי ההגירה מבצעים פעולות ובדיקות נוספות שלוקחות זמן. למשל אם אזרח אמריקאי מבקש להוציא גרין קארד לאבא או אמא שלו, זה אמור היה להיות תהליך קצר ופשוט של הצגת תעודת לידה של ההורים וזהו. היום כדי לקבל אישור עליך לעשות ראיונות אישיים. כמו כן חלק מכוח האדם של משרדי ההגירה עזבו את תפקידם הרגיל לטובת מחלקה חדשה שחוקרת ופותחת תיקי אזרחות ישנים, לבחון האם הייתה מירמה בתהליך קבלת הגרין קארד לפני האזרחות".

איך זה משפיע על הציבור של מחזיקי הגרין קארד?

״הרבה אנשים עם גרין קארד מגישים בבהלה בקשות לאזרחות; הם לא יודעים מה יהיה עם החוקים של טראמפ ומרגישים שרק גרין קארד זה לא מספיק טוב. למרות שרוב הקהילה הישראלית באל-איי הם תומכי טראמפ, אני מקבל טלפונים מלקוחות שמספרים על אח או קרוב משפחה שהגיע לפה ונשאר רק חודש מעל המותר בוויזה שלו ומשטרת ההגירה הגיעה אליהם הבייתה ולקחו אותו באזיקים, ממש כמו טרוריסט. זו המציאות החדשה שמתרחשת פה". עו"ד שף מספר לי על אג׳נדה ברורה של רשויות ההגירה: הם מעדיפים שרוב העובדים כאן יהיו אמריקאים ושאנשים אחרים יבואו לקנות מאמריקאים.

"זו אמריקה קודם״ הוא אומר.

אז איך ניתן בכל זאת להגיע לגרין קארד בצורה מהירה יחסית?

״היום קל יחסית להגיע לגרין קארד על סמך עבודה. זה תהליך שלוקח שנה וחצי פחות או יותר, מה שפעם היה יכול לקחת שש או שבע שנים. לא מדובר על עבודות שדורשות תואר ראשון או שני אלא נסיון עבודה והתמקצעות של שנתיים. משרד העבודה האמריקאי מאשר את התיקים הללו ולא עושה יותר מידי בעיות או חקירות כמו בתיקי הנישואין".

שף גם מספר על הלהיט החדש אצל ישראלים בדמות ויזת ההשקעה E2 : ״הקונגרס אישר זאת לפני כ- 7 שנים והייתה בעיה בכנסת של ישראל להוציא את ההסכם לפועל מהצד הישראלי. כמעט כל שנה הייתי מקבל טלפון שהנה עוד מעט זה קורה אבל תמיד משהו השתנה בסוף. רק לאחרונה ב-1 במאי סוף סוף קיבלנו הודעה רשמית שישראלים יכולים לבקש ויזת E2 למטרת השקעה. החוק לא אומר כמה כסף בדיוק צריך להשקיע כדי לזכות בוויזה. אבל מקובל שהסכום יהיה מעלה 100 אלף דולר.

ניל עם לקוח לשעבר, השחקן אקי אבני

על אילו השקעות אנחנו מדברים?

״ההשקעה היא הקמת עסק בארצות הברית, זה צריך להיות עסק עם משרד שעובד או מחסן גדול ושיהיו עובדים אמריקאים, זה עוזר להגיע לאישור. אני ממליץ להתחיל את העסק לפני שמגישים בקשה, אפילו על ויזת תייר. ניתן לפתוח קואורפוריישן, חשבון בנק, ביטוח ולוקיישן מסודר לעסק. משרד העבודה רוצים לראות שיש משהו שיצא לפועל ולא חלום על נייר. אחרי כמה חודשים שהעסק עובד. ניתן להגיש בקשה לויזת משקיע. חשוב לזכור! העובדה שיש לכם ויזת E2 לא מבטיחה לכם גרין קארד לאחר מכן. אז במקביל רצוי לחפש ספונסר שיעזור לכם לקבל גרין קארד. זה תהליך שלוקח שנתיים ואחריו אתם מסודרים".

בעבר היו פרסומים שישראלים יוכלו בקרוב לבקר בארה"ב ללא צורך בויזת תייר.

"כן, דובר על ׳וויזת וייבר׳. מה שאומר בעצם שלא צריכים ויזה ולעשות ראיון לפני אלא ממש כמו אזרחים בעלי דרכון אירופאי ישראלים יוכלו להיכנס באופן חופשי לבקר במדינה במשך 90 יום. הבעיה היא ש'וויזת וויבר' לא טובה כמו ויזת תייר שמאפשרת אשרת כניסה ל-6 חודשים. בנוסף את הויזת וויבר לא תוכלו להאריך או לשנות את הסטטוס שלכם כאן לויזת סטודנט או לויזת E2 . אתם מחוייבים לעזוב את המדינה תוך 90 יום. לכן עדיף הוציא ויזת תייר. עד היום הויזת וייבר לא אושרה לישראלים ולא נראה לי שהיא תאושר מפני שיותר מדי ישראלים הפרו את תנאי ויזת התייר שלהם ונשארו כאן באופן לא חוקי. לכן רשויות ההגירה לא הולכים ליישם את הרעיון הזה, זה בעייתי".

עו״ד שף מספר על שירות מיוחד שמשרדו נותן: הוצאת דרכון אירופי ליוצאי מדינת ספרד, כולל לצאצאים להורים שהיו בגירוש יהודי ספרד. הלקוחות המתאימים יקבלו דרכון פורטוגזי אם יראו אילן יוחסין שיוכיח את הקשר המשפחתי למאורע הנורא ההוא שהתרחש בספרד.

בנוסף לעבודתו המלאה של ניל כעורך דין הגירה מוביל, הוא משמש כאמור גם כנציג של ארגון עורכי דין להגירה בארה"ב AILA. שף: ״אנחנו עובדים עם המנהלים והמנ"כלים של משרד ההגירה בדרום קליפורניה. ישנם חמישה משרדי הגירה בלוס אנג׳לס: 2 בדאון טאון, אחד בוואלי, בסנטה אנה ואחד בסן ברנדינו. כל פעם שיש תיק תקוע או בעיה גדולה עם לקוח הם פונים אליי ואנחנו דואגים לפתור את הבעיות שלהם. לפעמים יש מראיין להגירה שלא מטפל כמו שצריך בנושא מסויים או לוקח לו יותר זמן מהרגיל, אז אני בודק בהתנדבות את המקרה ומנסה לעזור״.

– Neil J. Sheff –

280 South Beverly Drive, Suite 306 Beverly Hills, Ca. 90212
Tel.: 310-446-3844 | Fax: 310-496-1644 info@sheffimmigration.com www.sheffimmigration.com American Immigration Lawyers Assoc. (So. Cal.)

המשך לקרוא

כלכלה ועסקים

עודף מ- 50מיליון דולר: מי רוצה לקנות את הבית של אדם לוין בבוורלי הילס?

Published

on

סולן להקת מארון 5 ואישתו הדוגמנית בהאטי פרינסלו מציעים למכירה את ביתם ב-47.5 מיליון דולר – יותר מ- 13מיליון דולר מעל המחיר שבו קנו אותו לפני שנה בלבד

המחיר קפץ ב- 13מיליון דולר תוך שנה. חזית הבית

הזמר וסולן להקת מארון 5 אדם לוין ואישתו דוגמנית העל בהאטי פרינסלו פרסמו למכירה את ביתם המפואר שבבוורלי הילס תמורת סכום מבוקש ודמיוני של 47.5 מיליון דולר. מדובר בצעד מפתיע למדי מצדם של בני הזוג, משום שהם רק רכשו את הנכס לפני כשנה מבעליו הקודם (אחד מיוצרי הסדרה וויל וגרייס'), תמורת 33.9 מיליון דולר.

בית המידות המפואר משתרע על שטח של כ-960 מ"ר וכולל חמישה חדרי שינה ו-12 חדרי שירותים, הפזורים בין 3 קומותיו של המבנה המרכזי, לא כולל ביתן האורחים. על פי הדיווחים, לאחר שרכשו אותו השקיעו בני הזוג לוין ופרינסלו כ-7 מיליון דולרים בשיפוץ הבית המשודרג ממילא. ייתכן שההשקעה הזאת היא חלק מהסיבה לעלייה המשוקפת במחירו המבוקש של הנכס.

בין העבודות שנכללו בשיפוץ: צביעה חיצונית של הבית ללבן (קודם לכן חלקו החיצוני של הבית היה מחופה בלבנים אדומות שעליהן השתרגו גפנים), עדכון והרחבת המטבח המרכזי של הבית והחלפת כל מכשירי החשמל במטבח הקייטרינג הנוסף למכשירים חדישים מפלדת אל-חלד.

דלת הכניסה של האחוזה נפתחת אל מבואת כניסה רחבת ידיים בעלת תקרה גבוהה וחיפוי פאנלים מעץ צבוע, שמובילה אל סלון מרווח ובו אח ומסך טלוויזיה ותקרות שקועות ומעוטרות. סמוך לסלון נמצא חדר האוכל הרשמי שמכיל שולחן אוכל גדול המתאים ל-12 סועדים ובו דלתות זכוכית הנפתחות אל אזור הבר המצוייד.

כמובן שיש בריכת שחייה פרטית

באחורי הבית ממוקם חדר עבודה ששניים מקירותיו עשויים זכוכית בפרופיל בלגי מרצפה עד תקרה, ומהם נשקף נוף של החצר האחורית. עוד בקומה התחתונה: חדר הקרנה פרטי שגם לו אזור בר צמוד. בנוסף הנכס כולל גם חדר כושר פרטי, בריכת שחייה ומגרשי טניס.

בקומה העליונה ממוקם חדר השינה המרכזי שמואר היטב הודות לדלתות זכוכית הנפתחות למרפסת פרטית ושטופת שמש. חדר הרחצה הצמוד מבהיק בלובן יוקרתי וכולל ארון אמבטיה עם משטח שיש וכיורים כפולים. בנוסף, הסוויטה של בני הזוג האופנתיים כוללת לא אחד, כי אם מספר חדרי ארונות וחדרי הלבשה עם ארונות ומדפים שיוצרו בהזמנה מיוחדת.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות