fbpx
Connect with us

כלכלה

עסוקים בניהול העולם

עמותות שלא למטרת רווח משתלטות על ה"קייס" הישראלי בארה"ב עם מנגנון משומן ומיליוני דולרים במשכורות והטבות • פלא שאין אי-מייל אחד, פרסום אחד או פנייה אחת מהם שאינם כוללים את הבקשה-דרישה-ציפיה ״תרום!״? • כך גם עובדי משרד החוץ בירושלים, שמתקנאים בהם ודורשים חלק מליטרת הבשר • צפי קודר ל-2019

הנשיא ריבלין עם שגרירים ישראלים מאפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית והאוקינוס השקט

מאת: ארי בוסל
צילומים: קובי גדעון ועמוס בן גרשום, לע"מ 

ישנם דברים שכבר התרגלתי אליהם. אין פרושו שאני מקבל אותם, או חושב שהם נכונים, אך זו המציאות, ואין לי זמן להלחם בה.

לדוגמא, בעל ואשתו, שכל אחד מקבל כשלוש מאות אלף דולר לשנה משכורת מארגון שאינו למטרות רווח. בכדי שלא נטעה, חייבים להיות ערים לכך שיש עוד ״מיסי מעביד״ כמו גם תוספות רבות אחרות (ביטוחים, פנסיה, וכו׳), כך שהסך גדול משני חלקיו.

הארגון עושה עבודתו נאמנה וחולש על תקציב של בין 12 ל- 15מיליון דולר בשנה.

אך אם נתחיל לסכום את המשכורות – שש מאות אלף פלוס מינוס מאה אלף) לבני הזוג שעומדים בראש הארגון, מאתיים וחמישים אלף למי שאחראי בחוף המזרחי (קרי ניו יורק והסביבה), משכורת נדיבה לא פחות לחלק המזרחי-דרומי של ארה״ב, כמו גם למנהל המשרד בארץ ושאר המשכורות לכל העובדים בסניפים השונים של הארגון, והנה מגיע הסכום למספר לא מבוטל כלל ועיקר – מרבית מהתקציב השנתי. כך גם הגופים והארגונים הקשורים לאוניברסיטאות ולבתי החולים בארץ.

פלא שאין אי-מייל אחד, פרסום אחד, או פנייה אחת שאינם כוללים את הבקשה-דרישה-ציפיה ״תרום!״?

אין זה תיאור יוצא דופן. המשתנה היחיד הוא הפריסה כמה משרדים, כמה עובדים, כמה ״מנהלים בכירים״ ועשרות המיליונים זורמים לארגונים ששכחו לרוב מדוע ולמה הם נוסדו ועסוקים באינרציה של תנועה מתמדת. כסף חייב להיכנס, כי חייבים לשלם את כל המשכורות וההטבות והתוספות.

ונשאלת רק השאלה, האם אפשר להשיג את אותן תוצאות שהארגון משיג ללא כל אותם עשרות המיליונים וכל העובדים-החשובים-עד-מאוד שמקבלים משכורות כה נאות מהתורמים הרבים המאמינים בעבודה ומשקיעים במטרה.

כעיקרון, ככל שארגון צעיר יותר ורעב יותר, הוא יוזם ויוצר ומאלתר ועושה ככל יכולתו עם אמצעים דלים ומועטים, כך שתלותו בתרומות ועיסוקו בטפל במקום בעיקר כמעט ולא קיימים. זה בדיוק היה – בלשון עבר סיפורה של מדינת ישראל המודרנית בעשורים הראשונים להקמתה. חרדנו לעצם הקיום, ולא עסקנו בזוטות. עברו הזמנים, השתנו פני הדברים. ישראל אחרת ניצבת הלום.

ביקור רה"מ בלוס אנג'לס

המצב שתיארתי נכון לא רק לגבי ארגונים שלא למטרות רווח. ארגונים פוליטיים מעסיקים יועצים ומומחים ושאר ״יודעי דבר״ שמבינים הכל יותר טוב מכולם, ולכן חייבים לקבל משכורות בהתאם. אך מדוע לעצור שם? אם יצא לך, הקורא הנאמן, לבקר במוזיאון העצמאות בתל אביב, עצור בתצוגה על תחילתו המאוד צנועה של משרד החוץ.

אין צורך להרבות מילים. המשרד חולש על תקציב של מילארדים, עם מאות שגרירים ואנשי סגל ומשרד במעגל המתנה בארץ לתפקיד הבא, ממוקד במשכורות ונלוות, ואין זה ברור כלל ועיקר שיש צורך בכל כך הרבה פונקציונרים וממלאי תפקידים.

את משרד החוץ איני יכול להסיר ממחשבותי, שכן כבר מספר פעמים אנשיו יצאו ל״חופשה מאורגנת״ (קרי השביתו את העבודה) בזמנים קריטיים ביותר למדינת ישראל. זוכר אני היטב את עמדתם ״מותר לנו לפי חוק לעשות זאת". אך לא כל מה שמותר, נאה או נכון שיקרה.

באחד המקרים הגיע ראש ממשלת ישראל ללוס אנג׳לס, וכל עשרות אנשי הקונסוליה נעדרו. במקרה אחר, הגיע ראש הממשלה לאיטליה, ובמקרה חמור עוד יותר לרוסיה, רק שעובדי משרד החוץ לא ראו לנכון לעשות את תפקידם – בידם הברירה, בידם הכוח והשררה! ניחא, לעובדי משרד החוץ סדר עדיפויות משלהם: ראשית משכורות ונלוות, ובסוף מה שחשוב למדינת ישראל.

בנוסף לאותם מקרים של עיצומים, הטיבו העובדים לדרוש השוואת משכורותיהם לאלו של אנשי כוחות הבטחון העלומים – אלו שמסכנים חייהם יומם ולילה עבורנו. בדיוק גמור יוצאים להם אנשי משרד החוץ לארוחות נוצצות עם נשיא זה או ראשי מדינה אלו, והסכנה בין צלחת השרימפס לבין העגל המתובל בחמאה כה גדולה (לעורקים), שאכן קם מי והודיע ברבים ״מסכנים אנו את חיינו, השוו את משכורותנו!״ הלא מה שאנחנו עושים לא נופל במאומה מפעילויות השב״כ או המוסד או שאר גופים עלומים. סכנה, אוי גוועלד!

יוצאים להם אנשי משרד החוץ המייצגים את מדינת ישראל (כשנוח להם) ומתחרים עם הגופים שלא למטרות רווח הטוענים שהם-הם אלו שמבצעים את הפעולות שמשרד החוץ אמון לעשות. גוף אחד לדוגמא, המקבל את פני העיתונאים הזרים המגיעים ארצה ולוקח אותם לטיסות ולביקורים בשטח טוען מזה שנים שהוא, ורק הוא, ״משרד החוץ של מדינת ישראל״ ולכן חייבים לתרום לו ולתמוך בעשייתו. אז אולי נחליט את מי כדאי לפטר את אלו או את אלו – בכדי למנוע כפילות מיותרת ויקרה במיוחד?

כך הגענו הלום, לתחילת שנת 2019, סיום שני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת, ובישראל הרגשה עילאית של כוח. בעיות, פוטרים בלא כלום (״ידינו על העליונה בכל הנוגע למלחמה בתנועת החרם״). בכלל, אנחנו עסוקים בבעיות פנים ומזניחים את כל שקורה מסביב. יבוא יום בעתיד הקרוב ביותר שהכל יתהפך, וכל תשומת לבנותוסב לאיומים הרבים מחוץ, אך כרגע טוב לנו עד מאוד.

ראש הממשלה ושר החוץ נתניהו עם שגרירי ישראל באמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה

רק הם יודעים הכל

כך בארץ. בחו״ל, מסתבר שמשכורות העתק עלו לראשם של הקשורים לחברות שהחליטו שהן מבצעות את המוטל על מדינת ישראל. ראה לעוסקים בדבר (אך לא במלאכה) שלפיהם ישק דבר, שכן רק הם יודעים הכל.

הנה אחד מראשי הארגונים הודיע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ש״כל הקשור לישראל וליהודים חייב לעבור דרכו". אותו אדם סמוך על שולחנם של האדלסונים (שלדון וד״ר מרים), וכבר החליט מן הסתם שהוא מנהל את העולם, וכך הוא יכול להרעיל כל באר ולהחיות עצמות יבשות בדברו וכרצונו. כמובן שתזכורת שרק הקב״ה נמצא בעמדה זאת תיפול על אזניים ערלות.

ארגון אחר, הלובי ב-הא הידיעה, שומר מאד על הטריטוריה שלו, כמו כלב מוטרף. גופים זרים (לדוגמא, הגוף המייצג את הבוחרים הלטינים בארה״ב) הוזהרו שלא לעבוד עם אף גוף אחר מלבדו. כל כך הרבה על כף המאזנים – נסיעות ארצה, תמיכה כספית במערכות הבחירות המקומיות, אירוח בארועים וכו׳, שהרעיון ש״היהודים שולטים בעולם״ אחז בחוזקה ואינו מרפה, וכך הגופים-התלויים (אלו שאנו רוצים ביקרם) מפחדים להראות או להתקשר עם אף גוף אחר, שמא יאונה להם רע, מיד היהודים החמדנים עצמם!

ראו עד כמה טוב, לא צריך לדאוג לתנועת החרם ופעילויותיה. הגופים שאמורים לתמוך בנו מוטרדים עם מי מותר להם להתרועע בכדי לתמוך בישראל, ומה יקרה אם חלילה יצטלמו או יראו בקרבת ה״אויב״ – ארגון אחר המנסה גם הוא לתמוך בישראל וביהודים!?

בין אותו ״מלך״ שמינה עצמו לבורא עולם לאותו לובי יהודי המכתיב עם מי מותר ועם מי אסור לדבר, לא ירחק היום בו יגיד העולם ״די, עזבו את היהודים וצרותיהם המדומות. הם כל כך עסוקים בניהול העולם, שאולי אכן ייטב אם הם יפסיקו את השליטה בנו!״

המרחק מאותה נקודה לשנאה של ממש, ולשאר הדימויים של יהודים-ארורים המרעילים את המים, גונבים ועושקים הוא כה קצר, שקל לראות בעיני רוחנו יום בו שנות השלושים של המאה שעברה פשוט יחזרו לפנינו במלוא עוצמתן. מיידוף היהודי, ג׳ורג׳ סורס היהודי, שלדון אדלסון היהודי, וכך עוד רבים שאכן, באמת ובתמים, שולטים בעולם.

האם לא הגיע הזמן להיפטר מהיהודים כולם אחת ולתמיד? הצרה היהודית חייבת להיעלם מהעולם, וכנראה שנראה את הזרעים שכבר נזרעו נובטים במהלך שנת 2019.

ימים קשים בפנינו, ואנחנו במקום להתכונן עסוקים במלחמות פנים ובהשתלטות על עמדות כוח מדומות.

כך נכשלים אנו פעמיים: פעם בשל אי-המוכנות ופעם בשל כך שמנענו מאחרים מלעשות את הנדרש.

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Featured

סקר: תל אביב ירדה למקום השלישי ברשימת הערים היקרות בעולם; לוס אנג'לס זינקה למקום הרביעי

Published

on

מרגישים את הלחץ הכלכלי: המחירים בערים הגדולות ברחבי העולם עלו בשנה האחרונה ב-8.1% בממוצע במונחי מטבע מקומי, על פי סקר יוקר המחיה העולמי האחרון של מדד מחלקת המחקר של "אקונומיסט" (EIU). תל אביב, שב-2021 זכתה בתואר עמדה בראש הרשימה כעיר היקרה בעולם, ירדה ב-2022 למקום שלישי.

אחת הסיבות לעליית המחירים היא המלחמה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מחירי האנרגיה זינקו ב-29% בממוצע במערב אירופה וב-11% ברחבי העולם לעומת שנה שעברה, והחריפו בפברואר בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה. גם עלות המזון העולה קשורה למלחמה. אוקראינה ורוסיה הן יצרניות חשובות של דגנים, זרעי שמן ודשן, ומחירי המזון העולמיים עולים כעת בקצב המהיר ביותר במאה הנוכחית.

סינגפור, שמ-2014 עד 2019 הגיעה למקום הראשון, היא שוב העיר היקרה בעולם, למרות שהיא חולקת את התואר המפוקפק הזה עם ניו יורק (שמשמשת כבנצ'מרק עבור המדד). פריז שהחזיקה בתואר ב-2020 ירדה למקום 9; ותל אביב, שהחזיקה בו ב-2021 ירדה למקום 3.

יש לציין שדירוג הערים היקרות במסגרת מדד יוקר המחיה העולמי של האקונומיסט, מתבסס על חישוב המחירים של סל מוצרים רחב, אשר מתואמים למחירי ניו יורק – כלומר מומרים לדולרים אמריקאיים. לכן לשער המטבע המקומי מול הדולר יש השפעה גבוהה על הדירוג, והוא משמעותי פחות לתושבים המקומיים ויותר לתיירים שמשלמים במטבע זר. 

דמשק, בסוריה, נותרה בתחתית הטבלה, מרחק נאה מתחת לבירת לוב, טריפולי.

עשר הערים היקרות בעולם לשנת 2022

1. ניו יורק וסינגפור

3. תל אביב

4. הונג קונג ולוס אנג'לס (קליפורניה)

6. ציריך (שוויץ)

7. ז'נבה (שוויץ)

8. סן פרנסיסקו (קליפורניה)

9. פריז (צרפת)

10. קופנהגן (דנמרק)

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

Featured7 שעות ago

התקרית שמזעזעת את לוס אנג'לס: זאב ערבות תקף פעוטה ישראלית בוודלנד הילס, אביה חילץ אותה וצעק בעברית 

Featured7 שעות ago

לוחם ה-MMA נתן לוי בתגובה לדברי קניה ווסט – אם יש לך בעיה איתי או עם מישהו מהעם שלי, אתה מוזמן לבוא לפגוש אותי!

Featured7 שעות ago

פגוש את העיתונות: נתניהו מרגיע את התקשורת האמריקאית- לא אתן לפגוע בקהילת הלהט"ב בישראל

Featured7 שעות ago

חברת הענק האמריקאית לוקהיד מרטין מצטרפת לרפאל הישראלית לפיתוח מערכת הלייזר ליירוט טילים 

Featured7 שעות ago

 מייסד חברת 'לייף אלרט', איש העסקים והפילנתרופ יצחק שפר, הלך לעולמו בביתו בבל אייר

Featured4 ימים ago

משעמם לה? ברברה פרר מאיימת שוב בהחזרת חובת חבישת המסכות במחוז לוס אנג'לס

Featured4 ימים ago

מקרי המוות מפנטניל עלו ביותר מאלף אחוזים בלוס אנג'לס: הרצאה ועידכון להורים ובני נוער ישראליים במרכז שפר בוודלנד הילס

Featured4 ימים ago

מחקר של רדפין: אנשים שעוזבים את לוס אנג'לס נוהרים כעת לשתי הערים הללו

כתבות שבועיות