Connect with us

תרבות ובידור

עם הפנים להוליווד

Published

on

השחקן אריאל לביא לקח את הלימון שקיבל עם כניסת הקורונה לחייו והפך אותה ללימונדה מתוקה * הוא הפיק סדרה בשם "יומני הקורונה" המתעדת את חייהם של שמונה אנשים ברחבי העולם באחת התקופות המאתגרות ביותר במאה ה-21

אריאל לביא, 25, שחקן, תסריטאי ומפיק החליט לנצל את הקורונה על מנת להפיק את סדרת הביכורים שלו: יומני קורונה המתעד את חייהם של 8 אנשים ברחבי העולם. הוא פירסם פוסטים במדיה החברתית וביקש מאנשים המעוניינים להשתתף לפנות אליו עם סיפוריהם. עשרות צעירים קפצו על ההזדמנות ופנו אליו, אפילו שניים מדובאי, אחד לבנוני ואחד סורי. "הם ידעו שאני ישראלי אבל לא היה להם איכפת בכלל" הוא מעיד.  "יש לנו משתתף בנורבגיה, אלכוהליסט, שבאמצע הצילומים נכנס לכלא. הקורונה פגעה בו קשה מבחינה נפשית". 

אחרי שעבר על כל הסיפורים, הוא בחר את אלו שנראו לו הכי מעניינים ושונים וביקש מהם לתעד את האתגרים אתם הם מתמודדים בתקופה ההזויה הזו. אחת המשתתפות היא צעירה ישראלית בת 21  שנדבקה בקורונה לאחר שחזרה מפרו והסדרה מלווה אותה מהבידוד למלון חולי הקורונה ועד המפגש עם אמה לאחר חודשים שלא ראתה אותה. אריאל: יש לנו משתתפים עניים מאוד מאפריקה וגם מפיקה הוליוודית ושחקנית שהקריירה שלה נתקעה, והיא  מספרת כיצד היא מתגברת על חוסר העבודה. זה היה מדהים לראות  עד כמה האנשים רצו להשתתף בפרויקט הזה. תוך יום, האימייל שלי היה מפוצץ בהודעות. רציתי שהצופים יחשפו לסיפורים ולחוויות האישיות של אנשים מכל העולם בתקופה המאתגרת הזאת. מסתבר, שהדשא של השכן לא ירוק יותר".

הקורונה אמנם הרסה לאנשים רבים את התוכניות, אבל לביא מודה, שעבורו היא היוותה דווקא הזדמנות נהדרת להתפתחות מקצועית. במקביל לעבודה על הסדרה, הוא נרשם ללימודים בבית הספר הידוע למשחק לי שטרסברג ויתחיל ללמוד באוקטובר בזום. "זה די מוזר ללמוד בזום", הוא מודה "אבל זוהי פלטפורמה די טובה ליצירת קשרים. התנסתי בטכנולוגיה הזו כי למדתי משחק עם אנשי תעשיה בחו"ל וזה היה מוצלח. בבית הספר של לי שטרסברג זוהי תוכנית מיוחדת שמוקדשת לסטודנטים מכל העולם. כל חודש  פוגשים מלהק, סוכן  או סלב שלמד שם, כך שזאת הזדמנות ליצור  קשרים עם אנשים בתחום הסרטים".

איפה אפשר לצפות בסדרה "יומני הקורונה"?

"אני מקווה למכור אותה לנטפליקס אבל אנו עדיין מצלמים כי הרחבנו את צוות המשתתפים ובקרוב  נעבוד על העריכה".

איך המשתתפים צילמו את עצמם?

"זה היה כמו ב"מחוברים", כל אחד תיעד את עצמו בעזרת האייפונים הפרטיים או עם מצלמת וידיאו פרטית בגלל האילוצים".

מדהים שהצלחת להביא אנשים מכל העולם להשתתף בפרוייקט הזה.

"זה בזכות הרבה קשרים אישיים שיצרתי במהלך השנים, קבוצות פייסבוק שאני חבר בהן, דרך אנשים שהתיידדתי איתם וזה עבר מפה לאוזן".

אלו אתגרים עמדו בדרך?

"דבר ראשון, עשינו את הסדרה בלי תקציב בכלל. היו לנו גם הרבה חילופים של משתתפים. רצינו להגיע למשתתפים הנכונים ביותר עבור הפרוייקט הזה, ולפעמים משתתפת שהתחילה אתנו, לא התאימה והייתי צריך להגיד לה שהיא לא ממשיכה אתנו יותר וזה לא היה פשוט. כשחקן, להיות זה שאומר 'לא' למשתתפת, זה לא קל בכלל. כשהמשתתפים הסופיים כבר נבחרו, היה חשש שפתאום ידפקו לך ברז. היה לי גם אתגר אישי שלי כסטודנט, שבמקביל ללימודים באוניברסיטת חיפה צריך היה  לעבוד על הסדרה במקביל, לערוך שיחות בשעות לילה מוזרות עם אנשים מהקצה השני של העולם. לפעמים הייתי ישן רק שעתיים בלילה ואז קם ללימודים". 

אם הקורונה לא היתה חלק מחיינו, איפה הייתי מוצאת אותך?

"ככל הנראה באקדמיה לקולנוע בלוס אנג'לס. התקבלתי ללימודי קולנוע ומשחק  בעשר מדינות אבל החלום הגדול שלי היה תמיד ללמוד בהוליווד ובסופו של דבר אני מתכוון לעבור לשם".

אתה לא חושש קצת מהתחרות? בכל זאת, מגיעים לכאן צעירים מכל העולם במטרה להשתלב בתעשייה.

"ממש לא מפחיד אותי. התחרות זו הסיבה שאני במקצוע. אני אדם תחרותי ולא מפחד מאתגרים, נהפוך הוא, זה מאתגר ומלהיב אותי יותר כשיש תחרות".

תמיד ידעת שזה הכיוון שלך בחיים?

"לחלוטין. התחלתי לכתוב בגיל 15, וכבר בגיל צעיר שיחקתי בתיאטרון הסטודיו בחיפה, במרכז הפרינג'. שם התחיל המסע שלי בתחום הזה. השתתפתי במחזות של שייקספיר ומולייר ושל מחזאים אמריקאים, אז אפשר להגיד שאני בתחום כבר עשר שנים". 

עד שיעבור ללוס אנג'לס וישתלב בתעשיית הסרטים המקומית, אריאל לא נח על שמריו ועובד על יצירת קשרים ופיתוח סרטים וסדרות. הוא חבר בארגונים בינלאומיים כמו ארגון השחקנים הבריטי וארגון הכותבים של ברודווי; למד תסריטאות באוניברסיטאות בריטיות; ועובד בימים אלו על שותפות כמנהל תוכן  בחברת הפקות "לייב סטורי" בבעלות עורך הסרטים והבמאי שחר גחם: "זאת חברה שמטרתה ליצור תוכן בינלאומי במגוון ז'אנרים, ובעתיד לעשות רילוקיישן. אנחנו כבר עובדים על פרויקט ראשון, סרט דרמטי קצר". 

מה החלום הכי גדול שלך היום?

"חלק מהחלום שלי כבר הוגשם עם יצירת הסדרה הזאת. מבחינתי זה נס שכמעט סיימנו לצלם בתקופה כזאת. הייתי רוצה להצליח כשחקן, תסריטאי ומפיק בהוליווד, מגיל צעיר אני חולם על זה, אני מקווה ומאמין שזה יקרה".

==

לפרטים נוספים ויצירת קשר: Ariel Lavi  https://www.facebook.com/ariel.komlosh.5 בפייסבוק

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

תרבות ובידור

״משחק יכול להיגמר בשוויון? זה כבר הופך את העבודה שלי לקלה יותר״

Published

on

ל"טד לאסו" יש לב, נשמה ואמון במין האנושי, וזו ממש לא סדרה רק על כדורגל

ג׳ייסון סודייקיס היה אמור להיות כוכב. בוודאי גדול יותר מכפי שהוא היום. במשך שבע שנים היה הקומיקאי האמריקאי חבר משמעותי באנסמבל של ״סאטרדיי נייט לייב״ וגילם דמויות כמו הנשיא ג׳ורג׳ W בוש, ג׳ו ביידן, מיט רומני, השטן והרקדן ״ואנס״ במערכון הפולחן What's Up with That. בנוסף למנעד רחב, תזמון מדויק ויכולת תגובה מהירה, סודייקיס התברך גם בפרצוף סימטרי, מה שהגדיל את סיכוייו ללכת בעקבות ביל מארי, אדם סנדלר, ויל פארל וטינה פיי ולחצות את הקווים מהלייט נייט אל המיינסטרים.

בתחילת העשור הקודם, כששיחק בשובר הקופות ״בוסים איומים״ – אחת הקומדיות המוצלחות על התעמרויות במקום העבודה – ו״אנחנו המילרים״ החביב, והתארס לשחקנית והבמאית אוליביה וילד, נדמה היה שהוא אכן בדרך לשם. ובדיוק אז, הקריירה שלו נעצרה. הוא עוד הופיע מדי פעם בקומדיות זניחות כמו ״יום האם״  ודיבב סרטי אנימציה, אולם נאלץ לראות קולגות בדימוס כמו קריסטן ויג, אנדי סאמברג וביל היידר עושים חיל, בעוד הוא מתקשה להרשים מלהקים. בחמש השנים האחרונות התפקיד המשמעותי ביותר שלו היה כשהבליח להופעת אורח כמנהל בית הספר ב״בוקסמארט״, קומדיית התיכון הנהדרת שביימה זוגתו.

סודייקיס, שברא את לאסו, הקשיב לווילד והציע לאפל+ להפיק סדרה שלמה סביב דמותו. התוצאה היא ״טד לאסו״, אחת הסדרות הכי מרוממות רוח שאפשר למצוא כיום בטלוויזיה. למרות כמה בדיחות ששועתקו היישר מהפרסומות ההן לסדרה הנוכחית (״משחק יכול להיגמר בשוויון? זה כבר הופך את העבודה שלי לקלה יותר״) ונקודת המוצא הבסיסית שנותרה זהה, ״טד לאסו״ מרחיבה באלגנטיות, חן וחוכמה את עולמו של גיבורה והופכת אותו מגימיק שיווקי לאדם בשר ודם. חשוב מכך – היא ממש לא סדרה על כדורגל; ״טד לאסו״ היא קודם כל סדרה עם לב, נשמה ואמון במין האנושי, מצרך די נדיר בימים אלה.

הסיפור הוא כזה: לאסו, מאמן פוטבול אמריקאי שהתפרסם בזכות הקשר האמיץ שהוא יוצר עם שחקניו וריקודיו הסוערים בחדר ההלבשה, ממונה על ידי ההנהלה החדשה של קבוצת הכדורגל הפיקטיבית ריצ׳מונד באנגליה (שנותנת החסות שלה, אגב, היא חברת התעופה של דובאי) למנג׳ר שלה. הסיבה היא שיושבת הראש הנוכחית (האנה ודינגהם, ״משחקי הכס״), שקיבלה את הקבוצה בהסכם הגירושין עם בעלה הבוגדני, מעוניינת לחסל את הקבוצה היקרה לו מכל כדי לנקום בו. 

התוכנית המושלמת שלה מתעלמת מפרט אחד: לאסו הוא האיש הכי חמוד בעולם. הוא טוב מזג, אינטליגנטי, עניו, מצחיק, מכיל ואופה מוכשר שמכין לבוסית עוגיות שהיא לא מסוגלת לעמוד בפניהן. האישיות שלו שלו כל כך כובשת, שהיא, השחקנים והצופים – הן במשחקי הכדורגל והן בסדרה – מתאהבים בו למרות כל המכשולים.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות