Connect with us

ארה"ב-ישראל

על הבמה אני קודם כל שירי מקריית חיים, גאה ומנצחת"

Published

on

ב- 21 בספטמבר תעלה הזמרת שירי מימון על הבמה בברודוויי בתפקיד רוקסי הארט במחזמר שיקגו" – "אני מחכה לרגע שארד מהבמה ואגיד, מה היה פה עכשיו?!'", היא מחייכת ומגלה בראיון מיוחד: "כשהתקבלתי, הטלפון הראשון שלי היה לגל גדות"

מאת: יוני הרש // ישראל היום

שבוע לפני הפרמיירה שלה בברודוויי, שירי מימון עדיין מתקשה להאמין שזה קורה לה. "באמת שרק עכשיו, בחזרה הראשונה שהיתה לפני כמה ימים, יצאת מהבית שלי כאן בניו יורק, הסתכלתי מסביב ואמרתי לעצמי 'מה?!'" היא מספרת בשיחה מיוחדת עם "ישראל היום". הכוכבת הישראלית של המחזמר המצליח "שיקגו" תעלה לבמה ב-21 בספטמבר אבל כבר מחכה "לרגע אחרי שאהיה על הבמה, אחרי ההצגה הראשונה, כשאגיד לעצמי, מה לעזאזל קרה פה?'"

במשך שבועיים היא תעלה על הבמה מדי ערב בברודוויי בתפקיד רוקסי הארט, הרוצחת שמצליחה להתל בכולם בזכות עורך דין ערמומי, ותגשים חלום שישראלים מעטים זוכים להגשים. "יש לי קטע כזה שאני לא נותנת לעצמי לעוף ותמיד אני חושבת שמשהו יכול להשתבש בדרך. באמת עברנו כל כך הרבה מכשולים עד שהגענו לכאן – הוויזות לי ולבעלי ולילדים, ואז אישורים של ארגון השחקנים ולמצוא דירה. יש לי גם תינוק בן שנה וזה לא פשוט, אז התעסקתי המון במסביב. ואז סוף סוף הגעתי, שמתי את התיק על הגב, צעדתי לתיאטרון ואמרתי לעצמי, 'וואו, זה ממש קורה'. אפילו עכשיו כשאנחנו מדברים, אני כאילו פה ולא פה, כי קשה לעכל את זה באמת. אף פעם לא באמת חשבתי שזה אפשרי".

מימון זוכרת היטב את הרגע שבו הכל התחיל. רוני בראון, מנכ"ל חברת הליקון, התקשר אליה ושאל אם היא מעוניינת לעשות אודישן ל"שיקגו בברודוויי". בהתחלה הייתי בטוחה שהוא צוחק עלי", היא משחזרת. "אבל משם הכל התגלגל, ובאמת קיבלתי אודישן, והנה אני פה".

את מייצגת את עצמך או גם את ישראל, לתחושתך?

״על הבמה אני קודם כל שירי מקריית חיים, גאה ומנצחת", היא אומרת, "אבל אני יודעת שאני גם שגרירה של ישראל, ומקבלת את זה באהבה. גם אם יהיו הפגנות מול התיאטרון, אין לי שום בעיה לעמוד מול זה. אני הכי גאה בעולם להיות מישראל. אבל יש לי גם את הרגעים הקטנים שלי שבהם זה בכלל לא משנה מאיפה אני, ואני פשוט שירי – ולא מאמינה שאני פה".

ואם לא די בהישג המרשים של מימון, היא יכולה לרשום לעצמה הישג נוסף: בתחילת מארס תגיע ההפקה של "שיקגו" לישראל, לכמה הופעות בהיכל התרבות בתל אביב, כשהיא מככבת בתפקיד רוקסי הארט. אחרי שנים שבהן ניסו להביא את המחזמר המצליח לישראל, הפעם זה הצליח, לא מעט בזכותה. "זה כבוד גדול להביא את 'שיקגו' לארץ, וזו לא קלישאה", מתרגשת מימון, "זו הפעם הראשונה שמופע ברודווי מגיע לישראל במלואו, ממש 'קופי-פייסט'. ואני הולכת לשחק בו, באנגלית. כשאחזור לארץ זה יצריך איזשהו סוויץ' כי פה אני חיה באנגלית, אבל בארץ אני כל היום מדברת עברית, ואז יגיע הערב – ואצטרך להיות רוקסי באנגלית ועם המבטא. אולי אני פשוט אחפור לכולם באנגלית כל הזמן"…

המורה למשחק של גל גדות

עניין השפה הוא אולי האתגר המקצועי הכי גדול שמימון לקחה על עצמה בהפקה הזו. "איך שקיבלתי את התפקיד, הטלפון הראשון שלי היה לגל גדות, והיא שלחה אותי למורה למשחק דיאנה אולארצ'יק", מספרת מימון. "במשך חודשיים עבדתי איתה על משחק באנגלית, וזה היה מוצדק ומדהים ועזר בטירוף. זה לעבור על כל הטקסט יחד, להבין איך להגות מילים מסוימות. היא גם נתנה לי כל כך הרבה ביטחון", מתמוגגת מימון, "אמרה לי שאני מעולה, שהאנגלית מעולה ושהמבטא מעולה. היא עודדה אותי לא לפחד".

ההכנות ל"שיקגו" לא נגמרו בשפה: שירי התאמנה על השורות, על הריקודים, ובמשך שבועות ארוכים עשתה חזרות אישיות בארץ. "כשהגעתי לפה, שאלו אותי אם אני יודעת את התפקיד בעל פה – ואמרתי שכן", מחייכת מימון, "הם היו די בהלם".

זו לא הפעם הראשונה שלה על במה, וגם לא הפעם הראשונה במחזמר (היא גילמה את אוויטה פרון במחזמר "אוויטה" בהבימה; י"ה), אבל התפקיד של רוקסי, גיבורת המחזמר "שיקגו", ועוד בברודווי, הוא ממש לא רק עוד תפקיד. "זה תפקיד מדהים, מאוד גדול", היא אומרת, "יש הרבה טקסט והרבה ריקודים ושירים. זה תפקיד שקיים כבר יותר מ- 20 שנה וכל כך הרבה שחקניות עשו אותו. אני רוצה להוכיח את עצמי".

שגרת ההצגות בברודוויי מטורפת. שמונה הצגות בשבוע (בסופי שבוע שתיים ביום). "אין כזה בארץ", היא אומרת. למרות זאת, "עובדים פחות", היא מפתיעה, "אני עובדת מאחת בצהריים עד ארבע או חמש אחר הצהריים. בארץ הייתי קמה מוקדם, נוסעת, מגיעה בסוף היום גמורה ועובדת בטירוף. פה אני מסיימת ויש לי עוד יום שלם שאני יכולה להמשיך לעבוד עם עצמי, להיות עם הילדים". לדבריה, בזכות זה היא מצליחה לבלות בניו יורק. אני ממש מנסה ליהנות – ויש רגעים של אושר".

מה יהיה השלב הבא, אם הדברים תלוי בך?

״תמיד אצלי החלומות גדולים, אבל אני רוצה לעבור קודם את השבועות האלה, לתת לעצמי את הטעימה המהממת הזו וליהנות מכל רגע. כמובן שאני משאירה הכל פתוח, אבל יש כל כך הרבה כרגע, ואני בעשייה. מעבר למחויבויות שיש לי בארץ, יש כל הזמן הצעות על הפרק ודברים חדשים ויש את המוזיקה שלי. אני מופיעה ומוציאה סינגלים, וזה משהו שהוא חלק מאוד גדול ממני. אז בתוך כל זה, אם תיפתח עוד דלת – אני מאמינה שאמצא לה מקום".

מה את מאחלת לעצמך לשנה הקרובה ובכלל?

״קודם כל רק בריאות, בריאות, בריאות. אני רוצה להמשיך לעשות את מה שאני עושה ולהיות מאושרת מזה". ויש לה גם, כמובן, תקוות למדינה: אני מאחלת לישראל שנה טובה ושקטה. שנמשיך ליהנות מהמדינה שלנו, מהאנשים המהממים שיש בה, מאהבת חינם. ותודה לכולם על החיבוק שאני מקבלת, והפרגון הענק – זה מאוד לא מובן מאליו לראות כל כך הרבה אנשים ששמחים בשמחתי".

ארה"ב-ישראל

כאן זה בית, כאן זה לב

Published

on

מירב רהב-מאיר טסה לפלורידה לתת הרצאה בפני חברי הפרלמנט של בוקה, מוסד ישראלי-אמריקאי ותיק ומושרש בעיר * היא הופתעה מהחיבור הציוני  אבל גם מהאובססיה לחדשות מהארץ והפוליטיקה: אנשים שלא הצביעו בבחירות כבר 40 שנה מעודכנים  במה שקורה בכחול-לבן יותר מעמית סגל

"הלב שלי נקרע לשניים", אומר לי הנהג הישראלי שמסיע אותי לבוקה רטון, פלורידה. "אתה אוהב את השיר של ישי ריבו?", אני שואלת. "לא, לא מכיר שיר כזה". המשפט הזה פשוט יצא לו מהפה באופן טבעי. הלב אכן קרוע. "באתי עם אשתי מישראל לעשות כסף. התגרשנו. אחר כך הייתי נשוי לאמריקאית לא יהודייה. התגרשנו. אני מת מגעגועים למשפחה, לחברים מהתיכון, מתגעגע למקום שלי בעולם, אבל יודע שאי אפשר לחזור ולהמשיך מאיפה שהפסקנו".

שתקתי. הוא מדבר כאילו מסך הברזל עומד בינו לבין ישראל, ולא כרטיס ב-800 דולר לטיסה שיוצאת הערב. כל כך הרבה סיפורים כאלה שמעתי: של הזוג שבא "רק לירח דבש" לפני שלושים שנה, של המשפחה ש"מייד חוזרת" כבר 20 שנה, על זוגות רבים שבהם אחד מבני הזוג נשאר למען השני. הופתעתי מהחיבור הציוני והיהודי, מהניסיון לבנות לעצמם קהילה, אבל גם מהאובססיה לחדשות מהארץ, כאילו הדרך היחידה להתחבר לישראל היא פוליטיקה. אנשים שלא הצביעו בבחירות כבר 40 שנה, מעודכנים במה שקורה בכחול-לבן יותר מעמית סגל. שתקתי הרבה, הקשבתי הרבה. הכי קל לבקר, אבל צריך להבין מה גרם להם ללכת, ומה יגרום להם להתחבר ואולי גם לחזור.

יש בארצות הברית כמיליון ישראלים-לשעבר. המספר כולל את הילדים שלהם, הדור השני, שהולך ונעלם. חינוך יהודי וחברות בקהילה עולים כסף, והם לא רגילים לשלם על כך. 

ביקרתי בבית הספר המרשים "ג'ואיש אקדמי" שהוקם לילדי הישראלים. טיפה קטנה בים, אבל טיפה חשובה. מודל לעתיד. חינוך יהודי-ישראלי בזול, בסגנון פחות אמריקאי ובעיקר בתעריף פחות אמריקאי.

בבית של משפחת לוי בשכונת הוליווד הציגו לי את ראש העיר. "נעים מאוד, שוקי", הוא מפתיע אותי בעברית. "אבל פה קוראים לי ג'וש". ההורים ירדו מהארץ, והבן שלהם הפך לראש העיר של הוליווד, שבה כ-150,000 בוחרים. "כל החיים חיפשתי הגדרה, ולאחרונה מצאתי: אני ישראלי-אמריקאי. אבל מה שהכי מפריע לי זה שהילדים שלי כבר לא יודעים עברית", הוא אומר בצער, מבין מה ההשלכות.

בסוף הרצאה במיאמי ניגש אליי שלמה גבע, עם אקורדיון. "אני החובש שטיפל בחנן פורת במלחמת יום הכיפורים. הצלתי את חייו. הוא לא יכול היה לדבר, אבל עיניו היו מלאות אור. אני עוד רואה את האור הזה מול עיני. הלחנתי לזכרו ניגון ושמו 'מעט מן האור', רוצה לשמוע?".

מעט מן האור של ישראל מתנגן פתאום במיאמי. הצלילים המרגשים מלווים אותי החוצה, אל ישראלית מקומית שאוספת אותי ברכבה. היא מנמיכה קצת את המוזיקה כשאני נכנסת, אבל ממשיכה לשיר: "כאן זה בית, כאן זה לב, ואותך אני לא עוזב", ואני תוהה אם היא שרה על ישראל או על מיאמי.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

מוזיקה: ריקי לייק הגיבה לשיר של נטע ברזילי

Published

on

בסוף השבוע האחרון שחררה נטע ברזילי את השיר החדש שלה "Ricki Lake", שמגיע כעשרה חודשים אחרי צאת הסינגל הרשמי האחרון שלה, "Nana Banana". השחקנית ומגישת הטלוויזיה האמריקאית ריקי לייק, שעל שמה כמובן נקרא השיר, הגיבה למחווה של הזמרת הישראלית ואפילו שוחחה עמה בטלפון.

בתגובות לפוסט שזוכת האירוויזיון הישראלית שיתפה בעקבות צאת השיר, כתבה ריקי: "אני!" והוסיפה אימוג'י של אש. לאחר מכן, היא כבר החלה לעקוב אחרי נטע באינסטגרם.  "מאוד מרגש אותי לקבל הודעה מריקי לייק. אהבתי מאוד לראות את התוכנית שלה וזו סגירת מעגל בשבילי", מספרת נטע, "זאת פאקינג ריקי לייק".   

לייק, זוכת פרס האמי, מוכרת באמריקה בזכות תכנית האירוח הפופולרית שלה, ששודרה בין השנים 1993 ל-2004. 

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

בכיר המגישים באל ג'זירה: "מפעל הציונות – הפרויקט המצליח בעולם"

Published

on

תמיכה מפתיעה בישראל מעוררת סערה: פייסל אל קאסם, המגיש הבכיר של רשת אל ג'זירה שנחשב לאחד המגישים הבכירים והנצפים ביותר בעולם הערבי, צייץ בטוויטר: "כשרוצים לקלל אותך בעולם הערבי מכנים אותך ציוני, אבל הפרויקט המצליח בעולם במאה האחרונה הוא המפעל הציוני". הציוץ של אל קאסם, דרוזי יליד סוריה שבתכניתו צופים עשרות מיליונים, גרר מיד שלל תגובות זועמות. אחמד מוסא, מגיש בטלוויזיה המצרית, אמר בזלזול: "איזה מישהו בתחנה הישראלית אל ג'זירה החמיא לישראל. פייסל אל קאסם הראה לנו את הפנים האמיתיות של אל ג'זירה – הם דובריה של ישראל… הוא ברח מסוריה, יש שם נגדו גזר דיו מוות. הוא שייך לארגוני טרור, לתחנה ציונית. הוא ואל ג'זירה עשו לנו כאב ראש". באתר חדשות מצרי התפרסמה הכותרת "אנחנו בהלם" וגולשים רבים כינו אותו בוגד. 

אל קאסם הגיב לביקורת ולכינויי הגנאי וכתב בציוץ נוסף: "אני אומר שהפרויקט הישראלי הצליח שלא כמו הערבים הנחשלים. הרבה אנשים חושבים שאני משבח סתם את הציונים". הוא שאל את עוקביו בסקר "מי לדעתכם יותר מתקדם ודמוקרטי – ישראל או גופי השלטון הערביים?" והתוצאות היו מוחצות – כ-82 אחוזים השיבו ישראל.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות