Connect with us

Featured

עוצמה וחמלה מול מציאות לא פשוטה

Published

on

מתכוננים לקראת הגאלה של ״גדולים מהחיים״ ב- 28 באוקטובר בבוורלי הילס – גורי אלפי יבדר וינחה, נטע ברזילי תשיר ותקפיץ, יעל האטפילד, בתם של מירית ויוסי רבינוביץ׳, תסביר ותרגש כל הרווחים קודש לילדים חולי סרטן בישראל – המכירה בעיצומה – רוצו לקנות כרטיסים!

ילדי טיול החלומות עם מתנדבי העמותה המקומיים בערב הגאלה

מאת: אלעד מסורי // צילום: אברהם יוסף פל

עמותת ׳גדולים מהחיים׳ מתמרקת לקראת הגאלה השנתית בה יציינו 15 שנים להקמתה בלוס אנג׳לס. האירוע יתקיים ב-28 באוקטובר ב-BEVERLY HILTON ויהיה משופע בשורה של כוכבים מישראל, קבוצת ילדים גדולה מהארץ, הגרלת רכב טסלה חדש ועוד המון הפתעות.

׳גדולים מהחיים׳, שכבר מזמן מיצבה את עצמה כאחת העמותות החשובות בעיר המלאכים, עורכת בכל שנה טיול חלומות לילדים מישראל הנאבקים במחלת הסרטן, ללא הבדל עדה, גזע או דת. הטיול הוא פרוייקט לוגיסטי רחב היקף שכולל הטסת הילדים מישראל עם צוות מקצועי של רופאים, אחיות ומדריכים. נערים, נערות ומבוגרים מהקהילה הישראלית באל.איי. מלווים אותם, ועוזרים להם לכל אורך הטיול. בין היתר נהנים הילדים מביקור בכל הפארקים וגני השעשועים, טיסות במסוקים, הפלגה על יאכטה, רייזרים בחולות, ארוחות במסעדות, ביקור במשחק NBA של הקליפרס ועוד. השנה העמותה שברה שיא כשהביאה לא פחות מ- 45ילדים לטיול החלומות.

לגאלה הנוכחית נבחר מנחה מוכשר ומפורסם בדמותו של כוכב הבידור גורי אלפי, שיוביל את הערב בשנינות ובחוש ההומור הכל-כך ידועים שלו. אלפי, שמוכר לנו עוד מימי הצמד המצליח ׳אסי וגורי׳ (עם אסי כהן), הוא אחד הבדרנים המובילים בישראל. באמתחתו הצלחות רבות בעולם התיאטרון והקולנוע, וככוכב בתוכנית הבידור הסאטירית ׳מצב האומה׳ (שהפכה בהמשך ל׳גב האומה׳) וזכתה בפרס האקדמיה לטלויזיה לשנת 2017. אלפי נבחר גם להנחות את טקס פרסי אופיר ה-27, ורק השנה סיים את תוכנית האירוח הקומית המצליחה שלו ׳היום בלילה עם גורי אלפי׳ שזכתה לביקורות מצויינות. אין ספק שזה הולך להיות ערב גאלה מבדר, שנון ומרגש כאחד.

בגאלה תופיע גם כוכבת שעשתה הרבה כותרות השנה הלא היא זוכת האירוויזיון נטע ברזילי, שכבשה את אירופה בסערה עם הלהיט TOY ושמה את ישראל על מפת המוזיקה העולמית לאחר בצורת של 20 שנה (מאז זכייתה של דנה אינטרנשיונל עם ״דיווה״).

ברזילי, ללא ספק אחת הזמרות הישראליות העסוקות ביותר, צפויה לכבוש את הבמה לא רק עם להיטה הגדול, אלא עם שירים וגירסאות כיסוי מיוחדות אליהם נחשפנו במהלך המסע שהוביל לזכייתה בתוכנית ׳הכוכב הבא לאירוויזיון׳.

יאיר גבריאלי ורן יניב פוגשים ילדים מטיול החלומות בעת ביקור במחנה הקיץ של העמותה, שאותו מימנה קהילת לוס אנג׳לס

אם ביקשנו זמרת גדולה מהחיים – ברזילי מתאימה ביג טיים. בראיונות רבים לכלי התקשורת ברזילי חשפה את ילדותה הלא פשוטה וסיפרה על התאכזרות וניכור של ילדים רבים כלפיה, שלעגו לה ולמשקלה. כאשר השתתפה בתוכנית ׳הכוכב הבא לאריווזיון׳ סיפרה שמעולם לא חשבה שתזכה, ושהיא שם רק בשביל הקרויוז. ״אני כל כך מאושרת, תודה שבחרתם שונה, אחר, שהסכמתם לקבל מגוון… בשנה הבאה בירושלים״, אמרה ברזילי מעל במת גמר האירוויזיון בפורטוגל לאחר זכייתה, בעודה מנופפת בפרס. אז לירושלים האירוויזיון לא יגיע, אלא לתל-אביב, אך ברזילי תגיע לאל.איי. להופעה ראשונה שלה על אדמת ארצות הברית – ואנחנו כבר לא יכולים לחכות.

הצלחות גדולות, סיפורים עצובים

רקפת אהרן, אחת ממייסדות העמותה באל.איי, סיפרה לי איך הכל התחיל. אהרן, במקור ילידת קיבוץ גינוסר, איבדה בעצמה את אימה למחלת הסרטן. כשהגיעה לקיבוץ להלוויה גילתה שאביה לא הסכים להישאר לגור בבית המשפחתי. רקפת: ״במקומנו נכנסה לגור שם משפחה עם ילדה מקסימה בשם שירלי שמואלי. שירלי הייתה מחוברת ל׳גדולים מהחיים׳ בישראל והייתה מאוד פעילה שם. לצערנו, בגיל 13 היא נפטרה. הוריה ביקשו מאריה בעלי וממני לעשות אירוע בלוס אנג׳לס עבור העמותה, לעזור להם לאסוף כספים באמריקה. אני לא יודעת להגיד לא, ולמרות שזה יצא בדיוק בהלואין וגם התחיל החורף הפקנו מסיבה, והגיעו 200 איש. בסוף הערב היו 60 אלף דולר בקופסת התרומות שהיצבנו.

למחרת התקשרו אנשים ואמרו: ׳רקפת, אם את מקימה עמותה, אנחנו מצטרפים׳. באירוע הזה גם היכרתי את יאיר גבריאלי ובן זוגו רן יניב. ככה הקמנו את ‘גדולים מהחיים משפחת לוס אנג׳לס׳. זה היה לפני 15 שנה, ומאז אנחנו רק גדלים. ניהלתי את העמותה בשנתיים הראשונות, והיום אני מסייעת בכל מה שצריך. יאיר גבריאלי הוא הנשיא, היו״ר הוא ערי קרוך, ואנחנו קבוצה חזקה עם אנשים טובים שזכינו לעשות דברים משמעותיים. כמו שאתה רואה, ׳גדולים מהחיים׳ זו עמותה שהקהילה למעשה בחרה אותה״.

בחמש עשרה השנים הללו חוו מתנדבי העמותה הצלחות גדולות אבל גם סיפורים עצובים על פרידה מילדים שהיו חלק ממשפחת ׳גדולים מהחיים׳. רקפת: ״המון רגשות מעורבים כאן, רגע אחד אתה עוזר בדברים מאוד גדולים, ואז ברגע אחר אתה מרגיש חסר אונים מול ההשלכות של המחלה, מפני שלא בכל המקרים יש סוף טוב.

״אנחנו מאוד מודים לקהילה המדהימה בלוס אנג׳לס שעוזרת המון ותמיד עם רצון מטורף לתת. כולם שותפים להרגשה הזו שכשאתה נותן אתה גם מקבל בחזרה.״

רקפת אהרן נואמת בערב הגאלה

רקפת משתפת בסיפור המדהים של זוג מהקהילה שלנו, מירית ויוסי רבינוביץ׳: ״מירית ויוסי עוזרים ותומכים ב׳גדולים מהחיים׳ מתחילת הדרך. היו להם מפגשים מאוד כואבים עם המחלה – מירית בעצמה החלימה מסרטן והיא גם איבדה את אחיה למחלה, ולצערנו לפני שנה הנכדה שלה נפטרה מסרטן. השנה אנחנו נכבד אותם, ובתם יעל תבוא לספר בגאלה על כוח וגישה מיוחדת בתוך מציאות לא פשוטה״.

מתאהבים בילדים מחדש

נשיא העמותה, יאיר גבריאלי מקיבוץ דברת, מספר שחגיגות 15 שנה זה לא דבר מובן מאליו עבורו: ״זו נקודת ציון מכובדת. על פי הסטטיסטיקה, עמותות נסגרות בממוצע אחרי חמש שנים – ואנחנו לעומת זאת רק גדלים כל הזמן; ויש כל כך הרבה עבודה. בגאלה אנחנו נסקור את מה שעשינו עד היום. נציג קודם כל את הילדים; המגמה היא לשתף אותם כמה שיותר: הם יעלו לבמה ויספרו חוויות אישיות.

"גורי אלפי יופיע בהתנדבות מלאה לגמרי, והוא גם עוזר לנו בכתיבה של טקסטים. הוא כולו נשמה ואנחנו שמחים מאוד שהוא איתנו בערב הזה״.

מרשים לראות כיצד אנשי העמותה לוקחים הכל באופן אישי. הם מגלים יחס חם ואוהב לילדים וחושפים בפני את הקשר המיוחד עימם. נראה כאילו הם פשוט מתאהבים בילדים כל פעם מחדש. גבריאלי: ״אנחנו מנסים לעשות שיהיה כמה שיותר טוב לילדים האמיצים הללו, להאריך את החיים שלהם ולשפר את איכותם. זה קשה, כי צריך גם להתמודד עם אובדן. כשבן זוגי רן ואני נוסעים לארץ לבקר את בתי, קרובים וחברים, אנחנו תמיד נפגשים גם עם ילדים מטיולי החלומות ומשפחותיהם, ומתעניינים. הקשר שלנו איתם לא נגמר בטיול כאן באל.איי. אנחנו שומרים על קשר קבוע דרך הרשתות החברתיות והטלפון עם ילדים ומשפחות, ומבקרים אותם בישראל. זה משהו שמאוד חשוב לנו.

"הילדים שנלחמים במחלה עוברים המון דברים קשים, אבל כשהם באים לכאן לטיול החלומות הם שוכחים מהכל. מדהים לראות שאין בהם שום פחד. הם הולכים למג׳יק מאונטן, עושים את הרכבת הכי מפחידה וחוזרים מיד לעוד סיבוב. הם רוצים להתרגש שוב מההתחלה. הילדים המופלאים האלו תמיד מספרים בדיחות וצוחקים; שמחת החיים שלהם זה משהו שלא ייאמן״.

גבריאלי מספר על הרחבת הפעילות של העמותה מעבר לטיול הגדול בכל שנה. במשך השנים הם השקיעו בהקמת מעבדה להתאמה גנטית וטיפולים
בבית החולים תל השומר, וחדרי מנוחה ומשחק בבתי החולים איכילוב, תל השומר ורמב״ם. הם מסייעים ברכישת תרופות, ציוד וטיפולים שאינם כלולים בסל התרופות של ביטוח הבריאות בארץ. מתוך ההבנה שלכל ילד חולה סרטן יש משפחה שסובלת יחד איתו, הם שולחים את המשפחות לנופש באילת, ומימנו שכר לעובד סוציאלי.

היושב ראש ערי קרוך מדבר אל קהל התורמים

ברוב המקרים הילדים החולים לא יכולים להמשיך ללכת לגן או לבית ספר רגילים, לא רק בתקופת המחלה אלא גם לאחר מכן, מפני שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת מאוד. ׳גדולים מהחיים׳ גאים מאוד בבניית ׳גן החלומות׳ אלו הם גני ילדים סטריליים ומיוחדים שעונים על צרכיהם של הילדים החולים והמשתקמים. גבריאלי: ״לפני מספר ימים נחתם חוזה להקמת גן החלומות השני בבאר-שבע, ועכשיו נתחיל לבנות אותו. יש כבר גן אחד כזה בכפר אז״ר על-יד תל השומר, הפועל מזה ארבע שנים. הגנים האלה הם היחידים מסוגם בעולם, והם מושכים מבקרים מארצות שונות הבאים ללמוד איך להקים ולנהל גן כזה.

גבריאלי: ״עד היום אירחנו כאן למעלה מ-440 ילדים. לצערנו העמוק לא כולם ניצחו את המחלה אבל, מצד שני, יש לנו כבר עשרות רבות של ׳בוגרים׳ ששירתו בצבא, סיימו תארים אקדמאיים, התחתנו ואף הולידו ילדים. האתגר שלנו הוא לעזור לילדים בכל התחומים: בחדרי טיפולים, בתרופות, במחנות קיץ ובמימון סיוע כמה שאפשר. החלום – אם אתה שואל אותי – הוא שימצאו תרופה למחלה הזאת, שלא יהיו ילדים חולים ושלא יהיה צורך בעמותה שלנו יותר״.

פרטים על תרומות ועל הגאלה ניתן לקבל במשרדי העמותה בטלפון 818-887-7640.
כרטיסים לערב הגאלה או להגרלת מכונית הטסלה3 ניתן לרכוש באתר העמותה: http://bit.ly/LTL_Gala

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Featured

"למדתי שצריך לקחת כל אתגר ולהפוך אותו להזדמנות"

Published

on

הוא בעל אחת מחברות הקונסטרקשן המצליחות בקליפורניה, בעל ואב גאה לשלושה ילדים, גר בקלאבסס ומעורב בדברים רבים שקורים בלוס אנג'לס, בוושינגטון ובירושלים * שון (שרון) אבן חיים הוא כיום פילנתרופ, יו"ר אמריטוס של ה-IAC, יו"ר  ה-IAC ACTION ובעיקר מליץ יושר למעורבות גדולה יותר של הישראלים המקומיים בחיי הקהילה ובתחום החינוך היהודי לדור העתיד * ראיון, מיוחד ל"שבוע ישראלי"

הוא נולד בדרום, בבאר שבע, בשם שרון, בן למשפחת אבן-חיים (הורים ממצרים ומרוקו, משפחה של צווארון כחול לבן). בצעירותו הוא גדל עם הווי חיים ישראלי די טיפוסי, שכללו חמש שנות שירות וכקצין בחטיבת גבעתי. באל.איי הוא רתם את הרוח היזמית הישראלית להשקת חברת נדל"ן מצליחה. היום שון אבן-חיים הוא פילנתרופ, יו"ר אמריטוס של ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (IAC) ויו"ר  ה-IAC ACTION. הוא גם יו"ר ועדת התכנון של 'תגלית' וחבר במועצה של לוס אנג'לס רבתי. 

עם זאת, פחות אופייני היה המעבר שלו לאמריקה. אבן חיים היגר ללוס אנג'לס, הסיר את המקף משם משפחתו והפך את שרון לשון, הכל כדי להתאים לדמותו הישראלית-האמריקאית החדשה. אך למרות הצלחתו העסקית בארץ ההזדמנויות, שון, כמו ישראלים רבים אחרים, מתגעגע לתרבות ישראל, לשפה העברית, ובעיקר חשש שילדיו לא יידעו דבר על כך.

בשנת 2007, יחד עם ישראלים נוספים בקליפורניה, הוא יסד את ארגון המנהיגות הישראלי-אמריקאי ILC כניסיון לשמור על ייחודה של הקהילה הישראלית בארצות הברית ולסייע לגולים ישראלים להשתלב בקהילה היהודית האמריקאית.

 בשנים האחרונות הביאה צמיחה מהירה לארגון המקומי הקטן שהפך במרוצת השנים ל-IAC. תחת הנהגת אבן-חיים התרחב הארגון וחדר לרוב האוכלוסיות הישראלים-אמריקאיות ברחבי ארה"ב. הארגון השיק תוכנית 'תגלית' משלו, השתלט על רשת פעילה ישראלית-אמריקאית צעירה ופעילה, הרחיב את ספריית פיג'אמה באמריקה (שירות ספריית ילדים לילדים) ואירגן וועידות ארציות מרובות משתתפים בוושינגטון הבירה ובפלורידה. 

והכי חשוב, ה- IAC גייס את המיליארדר היהודי שלדון אדלסון (ורעייתו מרים) כמיטיבו העיקרי, דבר שסיפק לארגון את תזרים המזומנים הדרושים להתרחבותו המאסיבית.

לאחר המעבר לפעילות ארצית והרחבת הארגון, אבן חיים כבר השיג כמה ממטרות העל שהציב לעצמו. אבל להתקבל כשותף על ידי הקהילה היהודית-האמריקאית עשוי לדרוש זמן רב יותר.

כמנכ"ל חברת CLIFORNIA HOME BUILDERS, אבן חיים אחראי לבניית יותר מ -2,000 בתים למגורים ומשרדים. הוא בעל ניסיון רב בזכאות ופיתוח של מגוון רחב של סוגי בנייה למגורים הכוללים בתים מותאמים אישית, בתים לשטח ופרויקטים רב-משפחתיים. אבן חיים משמש  כמרצה בנושאים הקשורים לזכאות, פיתוח ושיפור האופן בו עיריות מעבדות פרויקטים של פיתוח בזכות מומחיותו בתכנון ובתהליך הפיתוח.

שון משרת את עיריית לוס אנג'לס במספר יכולות פיתוח, תכנון ומדיניות. כולל החזון העומד מאחורי פרויקט זירוז מחלקת התכנון של לוס אנג'לס,. הוא מונה בעירייה לוועדה המייעצת לרפורמות הפיתוח וכיו"ר ועדת המשנה לעבודות ציבוריות של הקבינט המייעץ לענף פיתוח. אבן חיים חבר באיגוד הלאומי של ענף הבניה ואיגוד ענפי הבניין בדרום קליפורניה. הוא גם חבר במועצה לרכישת מגורים (RPC), וכיהן בעבר כנשיאה. חברת הבנייה בבעלותו נחשבת לאחת מהגדולות מסוגה בקליפורניה.

כאמור, אבן-חיים מעורב מאוד בפעילות קהילתית. בשנת 2014 נבחר אבן-חיים לאחד מחמישים היהודים-אמריקאים המובילים שהשפיעו משמעותית על הסיפור היהודי ע"י המגזין פורווד ("FORWARD 50"). שון מקדיש הרבה מזמנו לנושאי חינוך ושואף לשינוי בחיי ילדי הישראלים, היהודים, הישראלים-אמריקאיים והקהילה היהודית. הוא שימש בדירקטוריונים רבים של עמותות. כולל נשיא מועצת בית הספר היהודי 'קדימה' שממלא את חייהם של אבן-חיים ורעייתו דורית. הוא גם יו"ר-שותף בארגון המקצוענים לענייני נדל"ן של הפדרציה היהודית (RPO).

קנה חברת בנייה בדולר

אבן-חיים מתגורר בקלאבסס עם הרעייה דורית (אהבת נעוריו גם היא מבאר שבע), והוא אב לשלושת ילדיהם. נפגשנו במשרדי IAC בווינטקה בוואלי לשיחה מעניינת ומאלפת:

ספר לי בבקשה: איך שון אבן חיים התחיל?

שון: "מאז שאני זוכר את עצמי עסקתי בהתנדבויות. בגיל 16 הייתי מדריך בשכונות מצוקה מטעם פרויקט שיקום השכונות. אבל, כבר מגיל 13 רציתי להיות עורך דין. הייתי יושב בבית המשפט ומקשיב לערכאות השונות מדמיין איך הייתי עושה זאת בעצמי. זה כמעט כמו להיות שחקן מול הקהל, צריך להיות חכם ולדעת את החומר ולשכנע את השופט בטיעוניך. היו בי כמה זהויות: מצד אחד התנדבתי בקהילה ומצד שני גם אהבתי אופנועים שזה דימוי קצת שונה. שילבתי בכל זה לימודים והייתי תלמיד טוב מאוד".

מתי הגעת לארה"ב?

"אחרי שירות צבאי של חמש שנים ב'גבעתי' כולל שירות בקבע, יצאתי לטיול לארה"ב לבקר את אחי בלוס אנג'לס, והתאהבתי בעיר הזו. החלטתי להצטרף לאחי לשנתיים ולעבוד איתו. אחרי שנתיים קיבלתי את הזדמנות חיי כאשר אחד מהלקוחות האמריקאים מכר לי את מחצית של החברה הכושלת שלו בדולר כדי שאנהל אותה.

כמו רוב הישראלים באנו הנה לתקופת ניסיון ואחרי עשר שנים העלנו את המזוודות 'לבוידם'. באתי לאל איי לעשות כסף ולא להשתקע. לאחר   מכן הקמתי את CLIFORNIA HOME BUILDERS. עבדתי מאוד קשה. אני לא מכיר מישהו שהצליח ולא עבד קשה. צריך להכיר את החוקים של אמריקה. צריך הרבה מזל כמובן. הצלחתי בעסק בין מיתון למיתון. למדתי שצריך לקחת כל אתגר ולהפוך אותו להזדמנות. זה לא איך שאתה נופל אלא איך שאתה קם. היו לי גם נפילות, במיוחד במיתון של 2008."

תכלס, מה סוד ההצלחה שלך? 

"בבנייה אין הרבה הבדלים בין הקבלנים. יש אחד שבונה טיפה יותר טוב או שונה.   למדתי מאלה שעושים את זה נכון. למדתי מה לא לעשות. אלא מה כן לעשות. למדתי מהחברות הגדולות שהם משקיעים הרבה במחקר. וכמובן ללכת עם האמת שלך. ראינו הזדמנויות שאחרים לא ראו, כגון מגרש ענק של 14 אקרים בווסט הילס שקנינו מבואינג ובנינו שם שכונה נהדרת. אני מאמין שאנחנו נמצאים פה בעולם למטרה מסוימת ובסופו של יום כשאתה הולך להלוויה לא סופדים למת ומספרים כמה כסף היה לו ואיך הצליח בעסקים. אומרים אם היה איש טוב, איש משפחה, שעזר לאנשים בקהילה, האם שינה את העולם באיזהשהו אופן, וכדומה. לא צריך עושר גדול בשביל משפחה מאושרת. אתה יכול לקחת את הילד שלך לאתר סקי יקר או לשחק כדוררגל בפארק. הוא יהיה מאושר בשני המקרים. העיקר שלאבא איכפת ממנו ומשקיע בו אהבה ותשומת לב".

הנשיא הישראלי הראשון

איך נהיית מעורב בחיי הקהילה הישראלית?

"כשהגעתי הנה לא הייתה קהילה ישראלית, היו יותר חבורות, היו עיתונים בעברית, היו מכולות ומסעדות אבל לא ממש קהילה מאורגנת כמו היום. באותה תקופה היו ניסיונות להתארגן ולהקים ארגון ישראלי אבל זה כשל ולהוציא כמה אירועי יום עצמאות זה לא כל כך צלח. אחרי כמה שנים התחלתי להבין שזה לא כל כך זמני וצריך להתחיל לחשוב על חינוך לילדים וחיי משפחה, לארגן את הניירת הפורמלית ואת החיים הקהילתיים כמו בישראל.

מעורבותי בקהילה החלה כאשר הבן הבכור החל ללכת לבית ספר 'קדימה' של הקהילה היהודית האמריקאית. בשלב מסוים אחרי כמה נדודים החליטו בהנהלת בית הספר לקנות מבנה. היינו בדיוק בחופשה ומישהו אמר לי שיש בית חולים למכירה בוואלי. התחלנו לגייס כסף ובסוף דורית ואני החלטנו  לתרום סכום רציני ולקנות את הנכס. בסופו של דבר נהייתי הנשיא הישראלי הראשון של בית ספר יהודי באמריקה 

מהו ה'אני המאמין' שלך לגבי הישראלים בארה"ב?

"תמיד האמנתי שישראלים-אמריקאיים יכולים להיות גשר בין יהודים אמריקאים לישראל, אך לשם כך היינו צריכים להתאחד, להפגין מנהיגות ולהושיט יד אליהם.

היינו צריכים להוביל דוגמה כדי להראות שישראלים-אמריקאים יכולים להיות חלק מוערך ברב הקהילה היהודית-האמריקאית. זו אחת הסיבות החשובות לכך שאני מכהן במועצות של 'תגלית', 'הפדרציה היהודית של בתי הספר היומיים בלוס אנג'לס' ו'קדימה', ונשאר מעורב בארגונים רבים אחרים. חשוב שנשנה את התפיסה הישנה שלפיה אמריקאים-ישראלים – לא איכפת להם, הם לא תורמים ולא רואים את עצמם כחלק מהקהילה, בעיקר מכיוון שאנחנו לא כאן כדי להישאר.

"לרשום צ'ק זה טוב אבל אתה מקבל חשבון וזהו. אם אתה ממש בלב הדברים ומתעסק בזה יום יום אתה ממש מעורב ומשפיע יותר. בכל פעם שהייתי מעורב בארגון, ארבעה דברים קרו. ראשית, תפיסת הקהילה שלנו השתנתה. שנית, יותר אמריקאים-ישראלים נהייו מעורבים. שלישית, הצלחתי לעשות את ההבדל על ידי הזרקת ה'ישראליות' שלי לארגונים האלה. רביעית, הצלחתי לבנות גשרים."

במבט לאחור, כיצד המעורבות שלך תרמה לצמיחת ה-IAC?

" היה לי הכבוד והפריבילגיה להוביל את ה- IAC כשהוא מתרחב מארגון קטן, מבוסס לוס אנג'לס, לתנועה ארצית. תפקידי המנהיגות בקהילה היהודית האמריקאית סייעו לנו לבצע את ההתרחבות הזו ברחבי ארצות הברית.

"אנו בעיצומו של רגע בו המשפחה היהודית צריכה להתאחד. בשה שעברה התכנסו בירושלים מנהיגים יהודים מצפון אמריקה בישראל כדי לחקור את האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני מערכת היחסים בין ישראל לתפוצות תחת שם הנושא 'אנחנו צריכים לדבר". ל- IAC יש את כל הכלים להקל על דיון חשוב זה ולהביא פתרונות לשולחן לנושאים הדוחקים ביותר העומדים בפני עם ישראל בתפוצות וקשריו עם ישראל.

"התכונה הייחודית של אמריקאים ישראלים היא שאנו לא חוששים להתמודד עם הסוגיות הדחופות של הקהילה היהודית, ויש לנו את האומץ להתמודד עם כל האיומים העשויים להציב את עצמם – בין אם זה אומר להוביל את המאבק באנטישמיות, בתנועת ה- BDS או בנושאים בוערים אחרים. סוג זה של שנאה אינו דבר חדש עבורנו. ואלה לא רק איומים על ישראל או על יהודים, הם מהווים איומים על אמריקה.

"במשך השנים האחרונות למדנו, חווינו והשגנו כל כך הרבה. ובכל זאת המסע שלנו כקהילה רק התחיל ויש לנו הרבה עבודה לפנינו. אנחנו חייבים להתאגד כדי להבטיח שהדורות הבאים יישארו לנצח קשורים בזהותם הישראלית והיהודית ולמדינת ישראל. חובתנו לחזק את הקהילה היהודית ברחבי העולם, כמו גם את הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין ארצות הברית וישראל, חייבים לדאוג לכך שמערכת יחסים זו נתמכת תמיד על ידי רוב האמריקאים, ללא קשר לנטייה הפוליטית שלהם".

המשך לקרוא

Featured

להעביר לילדינו את המסורת והמורשת

Published

on

ראיון עם אילנית לבנון, הפעילה המרכזית בלוס אנג'לס ברשימת "ישראל שלנו" המתמודדת בבחירות לקונגרס הציוני • הצביעו והשפיעו!

בימים אלה מתקיימות בארה״ב הבחירות לקונגרס הציוני העולמי, שהוא בעצם הכנסת של העם היהודי כולו. מדובר בזירה פוליטית חשובה שהייתה עד היום נחלתם הבלעדית של הארגונים היהודיים הגדולים בארה״ב. לראשונה בהיסטוריה תתמודד בבחירות האלה מפלגה של ישראלים החיים בארה״ב, שמספרם מוערך בין 750,000 למיליון נפשות, שהחליטו לקחת את גורלם בידם ולהקים רשימה פוליטית הנקראת ״ישראל שלנו״. זוהי למעשה הרשימה הפוליטית הראשונה אי פעם של ישראלים החיים מחוץ לישראל.

הקונגרס הציוני מתקצב את המוסדות הציוניים שפועלים בקרב הקהילות היהודיות ברחבי העולם בלמעלה ממיליארד דולר בשנה! הרשימה החדשה של הישראלים תנסה להעביר, לראשונה, חלק נכבד מהתקציב הזה גם לקידום הדברים שחשובים למאות אלפי הישראלים החיים בארה"ב.

אחד הנושאים העיקריים שאותם תנועת ״ישראל שלנו״ תבקש לקדם לאחר הבחירות הוא הקמת מרכזי תרבות וחוגים לילדים ובני נוער בכל אחת מהקהילות הישראליות הגדולות בארה״ב. מרכזי התרבות האלה יפעלו לחיזוק הזהות הישראלית של הדורות הבאים, ויקיימו בנוסף פעילויות קהילתיות לכל המשפחה.

ישראל שלנו' הוקמה על ידי קבוצה של חברים מניו-יורק שהבינו שעל אף שהקונגרס הציוני הוא אירגון שרוב האנשים זוכרים רק מלימודי הבגרות, למעשה הוא עדיין מאוד רלוונטי לחיינו, בעיקר בזכות תקציבי העתק המנותבים לצרכי הקהילות השונות, ובגלל העובדה שההחלטות לחלוקת את התקציבים הללו, נקבעות בקונגרס. המייסדים, שני קורבלניק וקובי כהן, גרים בניו-יורק ואליהם הצטרפו קבוצה רצינית ואיכותית של אנשים מכל רחבי ארצות הברית. אחת הפעילות המרכזיות של רשימת ״ישראל שלנו״ בלוס אנג׳לס היא אילנית לבנון.

אילנית, ספרי לנו על עצמך ועל הרקע הישראלי שלך?

נולדתי בלוס אנג'לס לפני כמעט 50 שנה. אבא צבר, אמא אמריקאית. בגיל 5 עליתי עם הוריי ואחי לארץ. אני בכורה ל-6 אחים. 4 בנות, 2 בנים. אמא תמיד אמרה ש"רצתה 6 ילדים – 1 על כל מיליון שהלך". גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר עם לינה משותפת בבתי ילדים. בקיבוץ תמיד הייתי מעורבת בפעילות קהילתית, הפקת ארועים וכדו׳. בתיכון הדרכתי בתנועת הנוער 3 שנים והדרכתי גם ריקודי עם. התרבות הישראלית, על כל גווניה הוטבעה עמוק בתוכי.

היכן שירתת בצבא?

בסיום התיכון יצאתי לשנת שרות של השומר הצעיר. בצבא שירתתי כמש"קית הוראה בחוות השומר, פיקדתי על נערי רפול. עם סיום קורס קצינות נשלחתי לפקד על בית ספר לנגדים בדרום. אחרי השירות הגעתי ללוס אנג'לס, לסבא וסבתא, פגשתי כאן את בעלי, החודש לפני 28 שנה בדיוק, גם קיבוצניק לשעבר. טיילנו בעולם יחד, וחזרנו לארץ ללימודים. בשנת 1999 חזרנו לגור בלוס אנג׳לס, עם פעוט בן שנתיים.

עד כמה הילדים שלך מחוברים לזהות הישראלית שלך ושל בעלך?

אנחנו הורים לארבעה ילדים מקסימים, עידן (22), שני 19), אילון (14) ונעם (10). היה לי חשוב להעניק להם שמות ישראליים עכשוויים, למרות ששלושה מילדיי נולדו בניכר. שני ילדיי הבוגרים, בתיכון היו מאד פעילים בתנועת הנוער bbyo ובשנת י"ב שניהם כיהנו כנשיאי דרום קליפורניה של התנועה. כל אחד מהם מנהיג בדרכו.

עם סיום התיכון הם עלו לארץ, הצטרפו לגרעין של צברים, ילידי הארץ, מתנועת 'מכבי צעיר', עשו שנת שירות מעצימה בשכונות מצוקה (בבת ים ובקרית גת). ואחר כך התגייסו לצה״ל למסלול קרבי עם בני הגרעין. עידן חייל משוחרר, נשאר בארץ ואף עבר לגור בפריפריה, מסיבות אידאולוגיות. שני, סיימה לפני שבועיים מסלול קרקל. אני מאד גאה בעשייה המשמעותית שלהם ומאושרת מהקליטה המהירה שלהם בארץ. הרבה בזכות המשפחה שם שמחבקת אותם ומעניקה להם תחושת בית אולטימטיבית.

עד כמה לכם כהורים היתה השפעה על ההחלטות שקיבלו הילדים שלכם?

כמובן שכל זה לא קורה בחלל ריק. כאמא, אני מאמינה שקהילה היא תמיכה משמעותית לחינוך, אני מאמינה גדולה בתפקיד של תנועות נוער בעיצוב ילדינו אך לחינוך בבית יש תפקיד מכריע. הזדמנויות נקרות בדרכינו יום יום, השאלה היא – מה אנחנו עושים עם האפשרויות הפרושות בפנינו. כל חיי הייתי מעורבת בפעילות חברתית בקהילה הישראלית. חיפשתי משמעות עמוקה יותר לשהות שלי כאן. אני מאמינה גדולה בדוגמא אישית.

חלק מהפרוייקטים החברתיים שלי היו: טיולי משפחות בשבת בעברית בלבד בשילוב סיפור ומסורת, פרוייקט שנתי של בני ובנות מצווה ובחודש האחרון הקמתי פרלמנט נשי-עסקי-ישראלי להעצמה אישית ועסקית בקהילה. אני פעילה בוועד ההורים בבית הספר עמי, הקמתי דף פייסבוק לידידי FLS- Families of lone soldiers. אני פעילה בעמותה לעידוד תוכניות Gap Year בארץ למסיימי תיכון, לפני יציאתם לקולג׳. כיום אני עוסקת בייעוץ פיננסי ובהעצמה אישית ועסקית אונליין ואוף ליין.

כיצד נוצר הקשר בינך לבין רשימת ״ישראל שלנו״?

מייסדי הרשימה פנו אליי, בעקבות המעורבות שלי בקהילה במסגרת אחרת. התחברתי מיד לרעיון ולמטרות. אני מאמינה שהקשר של הקהילות הישראליות עם הארץ עובר גם דרך השפה העברית המדוברת ודרך התרבות הישראלית. העולם הוא כפר קטן ומתקיימים יחסי גומלין בין הקהילה הישראלית בארה"ב לזו שבארץ. משני צידי האוקיינוס זקוקים לעוצמה ושימור הישראליות. לא ביצעתי סקר, אבל מפעילות ארוכת שנים, אני מזהה שרוב החיילים הבודדים שמגיעים מארה"ב לצה״ל, מגיעים מהמגזר הישראלי החילוני. אני מאמינה שילד ונער שהשפה והקשר שלהם לישראל חזק – יצליחו יותר בהתמודדות גם אל מול האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות כאן.

שנים רבות היה לי ויכוח עקרוני עם סבי כאן; במקום לתרום לאנדרטאות שתכליתם זכרון השואה (בעלי ואני ממשפחות של ניצולי שואה), טענתי שחינוך יהודי הוא
התשובה האולטימטיבית לזכרון השואה.

ישראלים שאינם מגדירים עצמם דתיים זקוקים להעצמת התרבות והחינוך, לחיזוק הזהות הישראלית-יהודית-חילונית\מסורתית שלהם ושל ילדיהם בארה"ב. לוואקום הזה התקציבים מהקונגרס צריכים להיכנס. בעיניי, אף אמא ישראלית לא צריכה לבחור בין חוג כדורגל לשיעור עברית לילדיה. אני מזהה תופעה הולכת וגדלה של משפחות בהם שני ההורים ישראלים וילדיהם אינם דוברי עברית, שלא לדבר על קריאה וכתיבה. זה חורה לי מאוד. אם יש משהו שהיה לי חשוב ביותר כאמא זה שכל ילדיי ילמדו קרוא וכתוב בעברית. זה אינטרס שלנו, כקהילה, להנגיש את זה לכל ילדינו. אני מאמינה בכל מעודי שהיכולת שלי לדבר בעברית ללא חשש בכל מקום – מבטא את העוצמה שלנו. אך לא לעולם חוסן. בנוסף, יושבים בקרבנו אמנים ישראלים איכותיים ביותר, מתחום השירה, הקולנוע, התיאטרון ועוד – הקהילה צריכה לעודד הפקות מקומיות ישראליות איכותיות לילדים ולמבוגרים כאחד.

אנחנו דור של הורים שנולדנו למציאות של מדינה יהודית ברת קיימא – תפקידינו להבטיח את חיזוקה, את הקשר איתה ולהעביר לילדינו את המסורת והמורשת, שיהיו גאים בישראליות שלהם ויפתחו תחושת שייכות חזקה, גם ולמרות שגדלים בארה"ב.

מה צריך לעשות מי שרוצה להצטרף ולתמוך ב״ישראל שלנו״?

מי שתומך במשימה שלנו מוזמן להשאיר את פרטיו בדף הפייסבוק שלנו https://www.facebook.com/israelshelanu2020/ או להיכנס לאתר שלנו ולהשאיר את פרטיו. נשמח לכל תמיכה של ישראלים החיים פה. כמובן שהתמיכה הגדולה ביותר תהיה דרך הצבעה ועידוד אחרים להצביע עבורנו!

כיצד מצביעים?

צריך להיכנס לאתר ההצבעה, להירשם, לשלם 7 וחצי דולר ולהצביע לרשימת ״ישראל שלנו״ מספר 3. התהליך מאוד פשוט, שלושה צעדים והצבעתם: 1.גשו לאתר הבחירות בכתובת https://azm.org/elections אם אינכם רשומים לחצו על REGISTRATION ועקבו אחר ההוראות כדי להירשם.2 .לאחר ההרשמה תקבלו לדוא"ל קוד הצבעה. 3 גשו שוב לאתר הבחירות והצביעו עבור רשימה מספר 3 israel shelanu.
כדי ללמוד יותר על הבחירות ועל רשימת ״ישראל שלנו״ ניתן גם לגשת לאתר האינטרנט של הרשימה בכתובת Israelshelanu.org/he.

המשך לקרוא

Featured

"המשחק הפך לתראפיה שלי"

Published

on

אהרון כהן נולד בקנדה, עבר ללוס אנג'לס, עלה לישראל ושירת ביחידת דובדבן * בהוליווד הוא שימש כמאבטח האישי של בראד פיט *  היום הוא מומחה ללוחמה בטרור, מאמן שחקנים בשימוש בנשק ומשחק בעצמו בסרטים 

אהרון כהן, 43, התחיל את קריירת המשחק שלו בגיל מאוחר יחסית כשהוא כבר בשנות ה-30 לחייו ובעל עסק מצליח ללוחמה בטרור. הוא הספיק לאמן ולהכשיר אלפי אנשים ביחידות ימ"מ, כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב ויחידות צבא ומשטרה ברחבי העולם. מדי פעם הוא גם מאמן שחקנים בשימוש בנשק ובאיך ל"שחק אותה" בכישורי האבקות וקרב מגע. 

כהן ששימש כמסתערב ביחידת דובדבן. הוא התחיל לעבוד כיועץ טכני ומאמן על סט סרטו של המפיק סטיבן סודרברג "בגידה כפולה" ב-2011. במשך שלושה חודשים אימן את כוכבי הסרט צ'נינג טייטום, אוון מקרגור, מייקל פסבנדר ואנטוניו בנדרס. "לימדתי אותם איך להשתמש בכלי נשק וסייעתי בעיצוב הפעולות בסרט כך שיראו אמיתיות", נזכר כהן, "ואז סטיבן נתן לי גם תפקיד קטן עם כמה סצינות בסרט וככה נתפסתי. נזכרתי כמה שאהבתי לשחק בתיכון וידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים".

מאז הצליח כהן להוסיף לרזומה שלו עוד שני סרטי קולנוע: "211" בכיכובו של של ניקולאס קייג' שם גם שימש כיועץ טכני; ותפקיד שני בסרטו של סילבסטר סטאלון "רמבו 5 – המשחק האחרון", שיצא בשנה שעברה לאקרנים. שני הסרטים אגב, הם בהפקת אופני מילניום של המפיק הישראלי אבי לרנר. 

כהן: "גדלתי עם הסרטים של סליי, מרמבו ועד רוקי. תמיד אהבתי אותו. אז כשהתקשרו אלי ואמרו לי שיש להם תפקיד בשבילי, מאוד שמחתי. טסתי לבולגריה והיתה לי סצינה נהדרת עם סליי וגם אימנתי את הפעלולנים איך להשתמש בנשקים. זו היתה חוויה נהדרת, נהנתי מכל רגע על הסט".

כהן, נשמע ישראלי לחלוטין אבל הוא נולד בכלל בקנדה להורים יהודים. לאחר גירושי הוריו, אמו התחתנה עם התסריטאי אייבי מן, שכתב את התסריט לסרט "משפט ניורמברג" עליו זכה באוסקר והמשפחה עברה ללוס אנג'לס. "אבי החורג היה ציוני והאמין מאוד במדינה היהודית. כשהייתי בן 16 לערך, הוא עבד על סרט על משה דיין אליו היה מאוד קרוב, והזמין גנרל ישראלי אלינו הביתה במסגרת עבודתו על התסריט. הגנרל נשאר אצלנו בבית שבועיים ובמהלך הזמן הזה ייעץ לי לנסוע לישראל ולראות על מה מדובר מקרוב ואולי יתאים לי להתגייס. 

"האמת היא שלי כבר נמאס מהבולשיט ההוליוודי ובאמת רציתי לשנות אווירה ומקום. שנה לאחר מכן, טסתי לארץ והתגוררתי בקיבוץ, למעשה שניים, מעיין צבי והזורע. העברתי שם ארבעה חודשים בלימודי עברית והתאהבתי בישראל. כשהגיע הזמן שלי להתגייס, התגייסתי לצה"ל ליחידת דובדבן והפכתי למסתערב. השתתפתי בלמעלה מ-200 פעולות במסגרת השירות הצבאי שלי." 

לאחר שלוש שנות שירות, כהן מצא עצמו לבד בארץ, ללא משפחה וללא המסגרת הצבאית. היו אלו זמנים בהם המושג חייל בודד היה פחות מוכר ולא היו מסגרות תומכות רבות בחיילים בודדים משוחררים. למרות האהבה שלו לארץ, כהן לא הצליח למצוא את עצמו והחליט לשוב לארה"ב. 

כהן: "השירות הצבאי די עיצב אותי ואת מה שעשיתי בהמשך חיי. התחלתי לעבוד כמאבטח במשך שנה. עבדתי עבור חברת אבטחה והייתי המאבטח של בראד פיט במשך שנה וחצי כמעט. הוא היה אז נשוי לג'ניפר אניסטון. אחרי שסיימתי את העבודה הזאת החלטתי שאני יכול לעשות את זה לבד ופתחתי את חברת האבטחה שלי, צ'ריס.  איבטחתי סלבס רבים כמו פינק, קייטי פרי, צ'ארלי שין כשהוא יצא למסע ההופעות שלו, לאחר התמוטטותו הנפשית. 

"שנתיים לאחר שפתחתי את החברה וזמן קצר לאחר 9/11 פנו אלי דרך האתר שלי לאמן יחידה למלחמה בטרור. לאחר שאימנתי יחידה אחת, התחילו לפנות אלי יחידות נוספות, יחידות משטרה וחילות צבא וגיליתי שהם לא יודעים שום דבר על איך להתמודד מול מחבל. ברגע שאתה עושה עבודה טובה ושומעים עליך, אתה מקבל עוד ועוד פניות וזה מה שקרה, התחלתי לקבל פניות מכל העולם, דרום אמריקה, אירופה, אסיה ואפריקה. סך הכל אני מעריך שאימנתי 3,000 איש ביחידות השונות בעולם".

בין אימון שוטרים וחיילים בארה"ב ובעולם, התחיל כהן גם לאמן שחקנים כיצד להשתמש בנשק, ערך להם אימוני כושר, קרב מגע וכיצד לפעול כחייל בזמן פעולה. בין השאר הוא אימן את קיאנו ריבס עבור תפקידו בסרט ג'ון וויק ואימן גם את מורן אטיאס.

למרות שהעבודה כמאמן יחידות צבא ללוחמה בטרור היא עבודה משתלמת כלכלית, כהן אומר שהוא רוצה לעבור להיות שחקן במשרה מלאה, גם אם המקצוע פחות רווחי, לפחות נכון לעכשיו. "משחק הוא התשוקה בחיי, יש לי כבר סוכן ואני הולך לאודישנים. אני לא מנסה להיות השחקן המוביל בסרט, הבראד פיט הבא, אבל תמיד יש צורך בשחקנים לתפקידי משנה טובים. זהו משהו שאני מרגיש צורך לעשות".

החברים שלו מרימה גבה לנוכח החלטתו להפוך לשחקן ככה באמצע החיים, אבל כהן אומר שלמרות הכל, מגלים תמיכה מלאה. "הם יודעים שזה עוזר לי להתגבר על העבר הצבאי שלי. יש משהו באמנות המשחק שתמיד האמנתי שמוציא אותי מהמקום החשוך. בזמן שירותי הצבאי, הייתי חשוף לצד השחור שבטבע האדם, על כל כיעורו. אין ספק שאנו נושא אתי מטען משירותי הצבאי. כשאתה משרת ביחידה כדובדבן וממשיך לאמן יחידות ללוחמה בטרור בעולם, קשה מאוד להתנער מהחלק הזה בחייך. השירות הצבאי אמנם עיצב אותי, תרם לביטחון העצמי ודחף אותי ללכת קדימה אחרי מה שאני רוצה, אבל היתה לו גם השפעה שלילית עלי, מה שבא לביטוי בקשר שלי במערכות יחסים וכן בעסקים. אתה הופך ליותר מדי קר, אגרסיבי וקשוח. זה טוב אמנם לעסקים אבל לא כל כך טוב במערכות יחסים. לקחתי כיתות משחק על מנת להשתחרר מכל זה ולצאת מהקונכיה שלי. המשחק הפך לתראפיה שלי, הוא נתן לי קרן אור ותקווה.

"אני ממשיך לעשות את מה שאני עושה, החברה שלי ממשיכה לעבוד, אבל אשמח להחליף את הכדורים החיים בכדורי סרק, הרבה יותר בטוח. בכלל, הוליווד פחות מסוכנת, אני מתכוון בהדרגה להתרכז יותר בקריירת המשחק שלי".

החברים שלו מימי שירותו הצבאי, הספיקו לראות אותו ברמבו והתלהבו מהחבר שהפך לשחקן. אנשים שלא שמע מהם מזמן, יצרו קשר ופירגנו. "אני בקשר עם חלק מחברי בצבא. כל החברים שלי שנשארו בצה"ל, מחזיקים במשרות בולטות, חלקם עדיין משרתים בצבא בתפקידים בכירים, חלקם רופאים או עורכי דין. וכן, הם ראו אותי ברמבו ומתים על זה".

כששואלים אותו אם הוא צפה בפאודה ועד כמה הסדרה נאמנה למה שהוא עבר בשירותו הצבאי, הוא עונה: "כשצפיתי בסדרה בהתחלה, חשבתי שהיא מגוחכת, אבל ככל שצפיתי ביותר פרקים, נדלקתי ולא הפסקתי לצפות. אחד הבמאים שהייתי מאוד שמח לעבוד איתם בארץ הוא במאי העונה הראשונה, אסף ברנשטיין".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות