Connect with us

Featured

״ממש התאהבתי במדינה הזו; אני אוהבת מאוד את הישראלים, את האוכל שלכם ואת היין״

Published

on

מאת: אלעד מסורי

היא הדהימה את העולם בפסטיבל קאן האחרון כשהופיעה לפרימיירה של ״מלחמת הכוכבים״ בשמלה שכולה דגל ישראל • מוניקה אקירט נולדה בפולין, חיה בצרפת, ופיתחה קריירת משחק באל-איי עכשי היא לוקחת שיעורים ביהדות ומבקרת תכופות בישראל • חשיפה

 

פסטיבל קאן נותר אדיש השנה לקולנוע הישראלי ולא חיבק אל זרועותיו שום נציגות ישראלית. אירוע הקולנוע הצרפתי הנחשב בעולם הציג 54 סרטים עם שלל כוכבים מרחבי העולם, ובדיוק כשהיינו בטוחים שישראל נשכחה מהאירוע הנוצץ, הגיעה שחקנית פולניה-צרפתיה כמעט אלמונית, ובמשך דקות ארוכות התהלכה על השטיח האדום

של הקרנת הבכורה ל-Star Worlds עם שמלה שעוצבה כולה כדגל ישראל. היא שבתה את לב הציבור והתקשורת בארץ הקודש, ועל הדרך הרגיזה מדינות מוסלמיות רבות. גם בארץ מולדתה פולין הספיקה לצבור שונאים רבים בעקבות האקט הפוליטי הנועז.

השחקנית מוניקה אקירט איננה יהודיה (למרות שרב ישראלי אחד משוכנע שכן). ובכל זאת, קשה להישאר אדישים לבחורה הבלונדית היפה עם המבטא הצרפתי הסקסי שמתברר כי היא מתגוררת כאן, אצלנו בעיר המלאכים.

אקירט ביקרה לראשונה בישראל לפני שלוש שנים והוקסמה ממדינתנו הקטנטנה. היא סיפרה לי על הצמרמורות והאנרגיות החזקות שתקפו אותה בביקור בירושלים וגרמו לה להתקרב לדת היהודית.

על קריירת המשחק שהיא מפתחת בין אל-איי, פריז ותל אביב. היא גם סיפרה מדוע בחרה ללבוש שמלה עם דגל ישראל ענקי, האיומים שקיבלה על חייה ממקומות שונים בעולם בעקבות האקט הנועז של העמידה לצד ישראל.

כיום אקירט לומדת עברית, מקפידה לאכול כשר, מבקרת בכל שבת בבית כנסת ומתחזקת זוגיות עם קולנוען ישראלי-צרפתי.

כאשר הבטתי בדמותה של אקירט בשלל מהדורות החדשות והעיתונים בישראל לבושה בשמלת דגל ישראל, היא נראתה לי מוכרת. דקות ארוכות עברו טרם נזכרתי שנפגשנו בפסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג׳לס אשתקד. אקירט הגיעה להקרנת הבכורה של העונה השניה של״ פאודה״. אז הייתה שחקנית זרה עם נסיון בעיקר בקולנוע הצרפתי ובדיוק העתיקה את מגוריה ללוס אנג׳לס.

הנוכחות היהודית והישראלית כאן ריתקה אותה. היא ניסתה להבין איך בלב לוס אנג׳לס מתקיים פסטיבל סרטים ישראלי שנמשך יותר משבועיים וממלא אולמות קולנוע נחשבים בעיר המלאכים.

יש המון גזענות בפולין

אקירט נולדה בעיר אובטרו שבפולין למשפחה לא יהודיה, אך כבר בגיל צעיר היא מספרת, נחשפה למקרי אנטישמיות רבים כלפי הקהילה היהודית בסביבת מגוריה.

אקירט: ״היהודים באובטרו ובכל פולין מסתתרים, הם מפחדים שיתנכלו ויפגעו בהם. יש המון גזענות נגד יהודים בפולין. לאחרונה גם הפסיקו ללמד על השואה בבתי הספר, זה יצא מתוכנית על הלימודים. יספרו שם על מלחמת העולם השניה אבל לא על השואה וזה מזעזע אותי״.

האם זו הסיבה שהיגרת בגיל צעיר לצרפת?

״אני לא חושבת שזו הסיבה כי אז אני הרגשתי בטוחה בפולין, דבר שאני לא יכולה להגיד על עצמי היום. עזבתי את פולין כי הרגשתי שזה הדבר הנכון הייתה לי אינטואיציה ששיכנעה אותי לעזוב, והייתי סקרנית לנסות את מזלי בפריז, העיר הגדולה. זוהי עיר מקלט להרבה נשים פולניות צעירות באירופה. רציתי ללמוד שם ולהתקדם. בהתחלה סידרו לי לגור במקום שהוא כמו מנזר, בית ספר לנשים בלבד. למדתי שם צרפתית במשך שלוש שנים, ועבדתי כמסייעת לקשישים. כך למעשה שילמתי את שכר הלימוד והמגורים. אחרי שלוש שנים הבנתי שזה לא בשבילי יותר, עזבתי למרכז פריז ולמדתי כלכלה באוניברסיטת סורבון״.

איך סטודנטית לכלכלה באחת מהאוניברסטאות הכי נחשבות בצרפת הופכת להיות שחקנית קולנוע?ֿ

״כשקיבלתי את הדיפלומה בכלכלה התחלתי לעבוד בערוץ Cannal + שבדיוק התאחד עם ערוץ טלויזיה נוסף כמנהלת במחלקת כוח אדם. במהלך העבודה נחשפתי לתעשיית הטלויזיה וזה סיקרן אותי. הרבה חברים לעבודה אמרו לי שאני צריכה לנסות את תחום הקולנוע וככה זה התחיל״.

אקירט זנחה את עולם הכלכלה ואת המשרה הבטוחה במחלקת כוח אדם והחליטה להשקיע את כל כולה בעולם השואו ביזנס. הסרט הראשון המפורסם שלה היה Barwy Szcescia בו גילמה דוגמנית פולניה שהגיעה לפריז להיות מפורסמת ונפלה לקוקאין ושאר סמים קשים, כאשר היא מנסה להתניע את הקרייריה שלה למרות כל האתגרים בעיר הגדולה.

ולפני קצת יותר משנה עברת ללוס אנג׳לס.

״כן זה תמיד היה חלום, פה זה הוליווד. אני מעריצה את סטיבן ספילברג ורוצה לשחק יום אחד בסרט שלו, אולי בסרט שקשור בהיסטוריה היהודית. אני זוכרת שחלמתי על זה כבר שראיתי את ״רשימת שינדלר״. כשעברתי לאל-איי כולם אמרו לי שאני משוגעת ושזה לא רעיון טוב, אבל אני אוהבת לקחת סיכונים״.

את לא יהודיה. מהיכן מגיעה הזיקה ליהדות ולישראל?

״נכון, למרות שפגשתי רב בארץ שאמר לי שהוא גילה שיש לי שורשים יהודיים, קוראים לו חיים שניידר והוא אחד המנטורים שלי בישראל. הוא טוען ששני ההורים שלי יהודיים למרות שהם בחרו לגדל אותי בחינוך קתולי נוצרי.

הביקור הראשון שלי בישראל היה לפני שלוש שנים: תמיד רציתי לבקר שם בעיקר בירושלים. ההתרגשות שלי שם הייתה מיוחדת הייתה אנרגיה מטורפת עם המון כוח אני אפילו לא יכולה להסביר כמה הביקור הזה היה משמעותי עבורי. ביקרתי גם בבית התפוצות ולמדתי המון על ישראל ועל היהודים שמפוזרים מסביב לעולם זה משהו שמעניין אותי.

״מאז הגעתי לישראל עוד פעמיים, שם פגשתי גם את ג׳ק כהן, תסריטאי. חיפשתי מישהו שיכול לכתוב סרטים על מאחרי הקלעים של עולם הקולנוע והפס־טיבלים. הוא כתב תסריט על זה בצורה נפלאה, תוך כדי עבודה הוא סיפר לי המון על ישראל, ואז הגעתי לעוד 2 ביקורים ובשבוע הבא אני טסה לישראל שוב. ממש התאהבתי במדינה הזו אני אוהבת מאוד את הישראלים, את האוכל שלכם ואת היין״.

חב״ד, הילל ובאבא סאלי

מה גרם לך ללבוש את שמלת דגל ישראל בקאן?

״זה לא היה מתוכנן מראש. כמה ימים לפני הפתיחה של קאן היינו מוזמנים לבית גדול בעיר למעצבת בגדים שמלבישה את כל המפורסמים. יש לה שמלות ב- 40 אלף דולר, ביניהן הבחנתי בשמלה עם מגן הדוד הענק שעוצבה על ידי מעצב שמלות מוויטנאם.

אהבתי מאוד את השמלה וחשבתי לעצמי שאני רוצה ללבוש אותה לבכורה של ״מלחמת הכוכבים״ כי רציתי לתמוך בישראל. זה היה מוזר כי היו מלא צלמים במקום שצילמו אותי אבל כמעט ולא פרסמו את התמונה של השמלה בתקשורת באירופה. אנשים התעלמו ממנה, למרות שבמקום עצמו זה עשה הרבה רעש, היו בפסטיבל הרבה מוסלמים וכולם הביטו בי הולכת לבושה בדגל ישראל. הם היו המומים ולא הצליחו להוציא מילה.

״הרבה אנשים רצו להצטלם איתי, ובפעם הראשונה באמת רעדתי ובכיתי כי זה לא היה רק ללכת על השטיח האדום, הרגשתי כאילו אני מייצגת את ישראל. אחרי שהפסטיבל הסתיים התחילו כל הבעיות והתגובות האלימות כלפי. אנשים בקהילה הפולנית שגרים באל-איי לא אהבו שלבשתי את השמלה של ישראל, קיבלתי כל מיני איומים מהם בפייסבוק ובמדיה החברתית. אנשים עם תמונה של ראש חזיר וסכין איימו עליי. גם אנשים מצרפת ומכל מיני מדינות מוסלמיות השאירו לי איומים בכל פלטפורמה של מדיה חברתית. אבל מהצד השני קיבלתי המון תגובות חיוביות מהקהילה היהודית ומישראל ואפילו תמיכה גם מחיילים ישראלים״.

אז את בתהליך לחיות כיהודיה?

״אני רוצה לחיות כיהודיה. התחלתי ללמוד עברית עכשיו עם רב יהודי. אני לוקחת שיעורי תורה בהילל ב-UCLA, אני רוצה להבין את היהדות בצורה יותר עמוקה.

רבי יוסי קונין מחב״ד מבית הכנסת של בוורלי הילס מזמין אותי לארוחות שבת ומסיבות עם קהל יהודי. עשיתי אצלו גם את חג פסח. אני גם לומדת יהודות ב׳מרכז ליהדות צרפת׳ בבוורלי דרייב עם רבי טל פרז, שם למדתי אפילו לאפות חלה לשבת.

״אני אוהבת את בית הכנסת של באבא סאלי עם רבי מאיר סולטן שמאוד עוזר לי גם כן. הקשר ביני לבין אלוהים נותן לי הרגשת בטחון, אני רגישה וחזקה ביחד. אני מאמינה שאלוהים קיים ושהוא שם אותי כאן בגלל סיבה מסויימת״.

מה החלום שלך?

אני רוצה לשלב את החיים בין לוס אנג׳לס לבין ישראל, לשחק בתפקיד גדול בסרט בשאיפה של ספילברג. כשיהיה לי הרבה כסף אני אסע לפולין ואקנה כמה בתי כנסת שם, אשפץ אותם ואקים מרכז יהודי לכל הקהילה, שתוכל לבוא ולחיות כמו שצריך כיהודים מבלי לפחד ומבלי להסתתר; זה החלום שלי״.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Featured

שאנל אלטיט – מיס ישראל LA לשנת 2019!

Published

on

התחרות נהנתה מצוות סלבס מהארץ, הופעה של כיתריה וטקס מתוקתק ומאורגן להפליא של שני לאובר וחני כהן במועדון MAYAN בדאון טאון

מועדון THE MAYAN בדאון טאון של לוס אנג׳לס התמלא ביום ראשון האחרון ביופי ישראלי-אמריקאי כאשר תחרות מיס ישראל של לוס אנג׳לס הראשונה בהיסטוריה יצאה לדרך. כבר בחמש וחצי בערב החלו להגיע אורחים רבים מהקהילה לאירוע הנוצץ שנפתח על השטיח האדום המסורתי והמשיך בריספשן נפלא עם משקאות ופינגר׳ס פוד של יונתן ארט שף.

אזור המועדון היה מחולק ל-3: מתחם אורחים, בלקוני שהיה מלא בקהל צעיר ותוסס, ומתחם ה-VIP קרוב לבמה שכלל את הורי הבנות, ספונסרים של האירוע ודמויות מתעשיית האופנה בעיר המלאכים. את הטקס הנחו השחקנים רון שחר ומגי אזרזר. בין השופטים: הכוריאוגרפית עדן שבתאי, מנחה הבידור צחי קומה, כוכבת האינסטגרם אלין כהן, מלכת היופי לשעבר ניקול הלפרין ואשת העסקים וחברת הכנסת לשעבר פנינה רוזנבלום. רוזנבלום עוררה התרגשות רבה בקרב הקהל והמנחים ואמרה בין היתר: ״לא הייתי באל-איי כבר 42 שנה. תודות לשני לאובר אני פה איתכם בתחרות. אני שמחה לחזור ולראות את הקהילה הישראלית כאן כל כך מאוחדת. הוליווד והתעשייה כאן היא מקום לא פשוט, אבל כל חלום הוא אפשרי ויש פה המון הזדמנויות אז תמשיכו לחלום".

16 הפיינליסטיות בתחרות עלו להצגה הראשונה שלהם כשהן לבושות בג׳ינס כחול של YMI וחולצה לבנה עם לוגו התחרות והמספר שלהן. על המסכים הוקרן קליפ שסקר את הדרך אותה עשו הבנות במהלך השנה האחרונה, ההכנות לתחרות, עבודה על הכוריאגרפיה, צילומים לעיתון ״שבוע ישראלי, שהיה גם אחד מנותני החסות לאירוע, וגם פעילות ההתנדבות של הבנות בעמותות ׳גדולים מהחיים׳, ׳בשמחה׳, בית מחסה לבעלי חיים ועוד. לאחר מכן נערכה תצוגה נוספת של הבנות, הפעם עם ג׳ינסים קצרצרים טופ חושפני וג׳קט בסגנון ספורטיבי, שהמשיך למופע ריקוד דאנס היפ הופ ללהיט ׳טאקי טאקי׳, כאשר ברקע די ג׳י אביאל נותן בראש ונאמברים לאורך כל הערב. בשלב הזה התבקשו האורחים להוריד את אפליקצית MENTIMER ולהתחיל להצביע למתמודד האהובה עליהם.

את החלק האמנותי מילאה הזמרת הצעירה כיתריה, פיינליסטית ׳הכוכב הבא לאירווזיון׳, שביצעה גירסת כיסוי נפלאה ל-Just the way you are של ברונו מארס, את ׳מראות׳ של ג׳סטין טימברלייק וגם מחווה לזמרת האהובה עליה, ריאנה. הבנות עלו שוב על הבמה ונדרשו לשאלה משותפת: מה הסיבה שבחרתן להשתתף בתחרות?. השופטים נראו מופתעים מהתשובות, שכללו אזכורים רבים לרצון לייצג את הקהילה הישראלית באל-איי ואת מדינת ישראל, והמטרה להרגיש חלק מישראל למרות המגורים בלוס אנג׳לס. קליפ מיוחד של גיא פינס, היישר מישראל, סיפר על ההצלחות הרבות של ישראלים בתעשיית הבידור באל-איי: מחיים טופל ׳בכנר על הגג׳, ׳בטיפול׳, ׳חטופים׳, ׳רמזור׳, ׳פאודה׳ – ואי אפשר בלי גל גדות כמובן.

המועמודות הסופיות עלו על הבמה אחרי הסינון הראשוני באפליקציה. לקראת שמונה
בערב נחשפו הזוכות הגדולות: דורית אלון ויניב רז העניקו את פרס חביבת הקהל, בו זכה תמרה אוחנה. נטלי ויניב אביבי בעלי ׳ביודי סלון׳ העניקו את הפרס (טיפולי יופי למשך שנה שלמה) לזוכה במקום השלישי: אביב גדי. את הפרס למקום השני העניקה רקפת אהרן (מאמנת אישית ומייסדת עמותת ׳גדולים מהחיים׳) יחד עם פנינה רוזנבלום למאי אור, שתקבל קורס אימון אישי ועיסקי. בין לבין מיכל סיאס, מייסדת עמותת ׳בשמחה׳ העניקה אות הוקרה לאופנאית דינה בראל, התומכת הגדולה בפרוייקט מיס ישראל אל-איי.

חני כהן, שני לאובר, שאנל אלטיט, אביאל אלטיט

המתח היה גדול ובני המשפחות את הבנות נעמדו על רגליהם לפני הרגע המרגש בו הוכרזה הזוכה במקום הראשון: שאנל אלטיט היא מיס ישראלLA לשנת 2019 שאנל קיבלה את הסרט וזר פרחים ענקי משני לאובר וחני כהן מ-TopOne Productions, המפיקות והמנהלות בפועל של האירוע הנוצץ והמוצלח. בנוסף שאנל זכתה בכרטיס טיסה לישראל, כתבת שער בעיתון ׳שבוע ישראלי׳ וראיון בערוץ 2.
ברכות למשתתפות ולזוכות – ולהתראות בשנה הבאה.

המשך לקרוא

Featured

הקול כלול

Published

on

נא להכיר: הילה פליטמן, זוכת פרס הגראמי הרושמת הצלחות בקונצרטים בארצות הברית ובישראל • בעלת חגורה שחורה ב"טיי קואן דו", אמנות לחימה קוריאנית ואמא הליקופטר לבנה אש • ולהיט גדול אחד, בשיר הנושא לסרט "קוד דה וינצ'י" בכיכובו של טום הנקס • חשיפה

הילה פליטמן היא תכשיט נוצץ בסצינת המוסיקה הבינלאומית, ידועה בזכות המוזיקה המדהימה שלה, הקול היפה והמיוחד והיכולת לבצע יצירות מאתגרות חדשות. מבחינה קולית היא מוגדרת כ"סופרן קולורטורה", וקולה מתאפיין בצבע ייחודי וביכולת עוצרת נשימה בצלילים הגבוהים של הטווח הקולי. לכך מתווספת אישיות בימתית מקסימה, מלאת חן ועומק הבעה.

היא עבדה עם מנצחים מובילים, והופיעה עם הפילהרמונית של לוס אנג'לס, הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת הסימפונית של לונדון ועוד.

הצליל הגולש של הילה מרחף גבוה מעל במות האופרה העולמית "בקלילות שמיימית שמשווה את איכויות קולה עם אלו של קתלין בַּ אטל או דון אַ ּפשוֹ (שתיים מזמרות האופרה הגדולות ביותר בארצות הברית)", כך קבעו מבקרי הסי.אן.אן לאחר ששמעו את קולה של הילה פליטמן בסרט המצליח "צופן דה וינצ'י".

היה בזמנו ויכוח על איכות הסרט, אבל על איכות קולה של הילה פליטמן הייתה תמימות דעים. התשבחות לא פסקו. "וושינגטון פוסט" דיבר על זמרת עם אנרגיות סטאטוספריות, בהירות מחודדת בדיבור, קול צליל מלאכי בשירה, "אבל אם צריך היא יודעת להפיק קולות יבבניים כמו השרקן".

"לוס אנג'לס טיימס" מספר על זמרת שמתחילה בצליל שהוא כולה אקסטזה לא מרפה ויש אחרים שפשוט מקנאים במיתרי קולה הנפלאים שהטבע העניק לה.

"זה היה תהליך שונה ממה שאני רגילה לו. למען האמת לא קראתי את הספר, וכשהתבקשתי להקליט את הקול שלי לפסקול הסרט, לא היה מדובר בטקסט מילולי מושר אלא טקסט שרומז על פולחן, על משהו מיסטי. ישבתי וצפיתי בסרט והוספתי את הקטעים בקול הדק והגבוה לפי ההנחיות של מצבי רוח וכו'. היו מקרים במהלך העבודה שהצפייה בילבלה אותי, נסחפתי בקטע זה או אחר של הסרט כצופה ושכחתי להיכנס בזמן. היה צריך להתחיל מחדש. דבר אחד שהדריך אותי בהקלטות האלה, ולא רק בהן, הוא הידיעה שזמר אינו צריך להיות בעצמו עצוב על הבמה, הוא צריך לגרום לאחרים להרגיש עצבות. אם הוא השיג את התחושה הזו אצל זולתו, הוא
הצליח. נראה לי שהצלחתי במשימה".

הסופרנו השמימית שנולדה קרוב לאלוהים, בירושלים, מתגוררת בשנים האחרונות בעיר המלאכים, לוס אנג'לס. גרתי בחצי העולם אבל פה זה הבית ומכאן אני מרקיעה שחקים לכל מקום בעולם שמבקשים אותי לשיר", היא אומרת. הילה הגיעה לאל.איי לאחרונה לאחר שהתגוררה מספר שנים עם בעלה לשעבר, המנצח והמלחין אריק ויטקר ובנם אֵ ש בלונדון. "הצליל העברי של המילה 'אש' מצא חן בעיני אריק ולכן נשאר השם…", מסבירה הילה.

פליטמן, זוכת פרס הגראמי על ביצוע יצירה, רושמת הצלחות בקונצרטים רבים בעיקר בארצות הברית, ואפילו בעלת חגורה שחורה ב"טיי קואן דו", אמנות לחימה קוריאנית, שיש בה בעיקר הרבה בעיטות.

מה הקטע הזה של לחימה?
זה היה שיגעון של רגע שנתפסתי לו. באחד המופעים שאריק (בעלה לשעבר המלחין אריק ויטקר), חיבר והיו בו שילובים של טכנו, אופרה, מיוזיקל, ובתוך זה היה עניין של לחימה. ואני תמיד הייתי בן אדם פיזי. זה מאוד אים לי ונדבק".

איך הספורט קשור עם לעשיית מוזיקה?

"בדרך שלי לעשות מוזיקה עם תחושה חזקה של תנועה ותזוזה יש לספורט הזה מקום. אם כי אני חייבת להודות שעכשיו, כשאני עסוקה עם הבן, הורדתי את מינון הטיי
קואן דו".

וזה לא השינוי היחיד. היום, כלומר בשנים האחרונות, הילה משתדלת להיות הרבה עם הבן אֵ ש ולכן היא צמצמה לא רק את העיסוק בספורט אלא גם את מספר הופעותיה באולמות הקונצרטים. אבל לפחות פעם בחודש היא נמצאת על הבמה. וכיוון שהרפרטואר שלה הוא בעיקרו מוזיקה שנכתבת עכשיו, כל הופעה כרוכה בחזרות לא מעטות. "אז אני לוקחת את אש איתי לכל מקום, לפעמים הוא לא כך כך אוהב את ההסתובבות אבל הוא מדי פעם מסוקרן".

בין פופ וקלאסיקה

הכל התחיל אצל הילה כאשר גילתה את המוזיקה דרך הפסנתר בגיל חמש,, מעט לאחר מכן את הזימרה, וממש מאוחר יותר היא גילתה גם את הספורט. אבל כזמרת צעירה במקהלת "אנקור", השילוב של ספורט לא נראה למנצח ארנון מרוז. הוא העמיד בפני הילדה את הברירה: ספורט או מוזיקה". הילה בחרה בספורט, ויתרה על המקהלה. המורה טעה בגדול בזיהוי הכישרון של הילה והעתיד הוכיח עד כמה ההערכה הפדגוגית הייתה שגויה.

הילה ויתרה על המקהלה אבל לא על החינוך המוזיקלי. היא למדה בתיכון שליד האקדמיה בירושלים. מי שהחזיר אותה לכיוון הזמרה הייתה המנצחת מיה שביט (מייסדת מקהלת העפרוני). בתיכון למדה בהדרכתה של פנינה שוורץ, שהקנתה לה את הדרך להעמיק בהבנת הטקסט בחיפוש המשמעות ולפעמים גם את הרובד הפילוסופי
שמאחורי המילים. העיקר שהקשר עם הזמרה לא נותק.

"ביוזמת מיה שביט ניגשתי לאודיציה באופרה הישראלית, עוד באולם נגה ביפו, לתפקיד פלורה (באופרה טבעת החנק' של בריטן) והתקבלתי. שם גם הכרתי את המנצח אשר פיש". התחנה הבאה הייתה בית הספר ג'וליארד בניו יורק. תואר ראשון, תואר שני, אמן, היכרות עם אריק ויטקר, מי שיהיה בעלה וגרושה (אביו של אש).

את מזוהה בעיקר במוזיקה העכשווית שאת שרה.
"נכון, והמקום הזה טוב לי. יצירותיו של קורליאנו, יצירות של דיוויד דל טרדיצ'י, של הפיני המוכר יותר כמנצח אסה פקה סלונן. היצירות מתקשרות עם הקהל בדרכים משלהן. אם בטקסטים של המשוררת היוונייה הגדולה סאפפו או אפילו ביצירות ללא מילים, מעין וקאליזות. יש מסרים חזקים ליצירות האלה.

"גם בישראל אני מופיעה תדיר ולאחרונה שרתי את היצירה של דל טרדיצ'י. ובביצוע בכורה בישראל – 'עיני חמור הים', יצירה למילים של לואיס קרול מתוך החלק השמיני של 'אליס בארץ המראה'. את היצירה הזאת כבר שרתי בעבר עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח מהטה ומזור. דל טרדיצ'י התעסק הרבה עם אליס, הגיבורה המוכרת של
לואיס קרול".

כשאת שרה את דל טרדיצ'י אבל גם מוזיקה של באך ושל מוצרט. איך זה מסתדר לך לשיר מוזיקה המוכרת, הקלאסית, עם השירה של החומרים המודרניים?
"זו שאלה מורכבת שגם אני מתחבטת בה מדי פעם. למרות השוני בין המוזיקה של באך למשל לזו של דל טרדיצ'י, נראה לי שבשתיהן יש מרכיב של רעננות, של ראשוניות ושל טוהר".

אם איזו מוזיקה את מזוהה יותר?

"אני לא רואה את עצמי כזמרת של סוג מסוים של מוזיקה, אני לא בדיוק זמרת אופרה ולא בדיוק זמרת קונצרטים. בכלל נראה לי שהתיחום המוזיקלי, השייך למגמות שמרניות במוזיקה, הולך ונעלם. איפה נגמר הפופ ומתחילה הקלאסיקה. ככלל רווחת התפיסה שמוזיקה קלאסית היא מורכבת, טעונה, משמעותית, אינטליגנטית והולכת לקצוות, לעומת המוזיקה הפופולרית שהיא בסיסית, פשוטה, משעממת ונטולת עניין. אני מעריצה גדולה של הזמרת ביורק, יש במוזיקה שלה מורכבות גדולה והכל מרתק והיא מקוטלגת כזמרת פופ".

האם את מיישמת את זה בהופעות?

דווקא כן, עם חברת האמרגנות איתה אני עובדת אנחנו מכינים רסיטלים, יענו רסיטלים שיש בהם מוזיקה מודרנית והרבה גרסאות כיסוי לשירים מוכרים, כלומר קלאסיקה של פעם ושל היום ופופ מסוגים שונים ובכלל."

ואיך הקהל מגיב?

"מקבל, אולי בעיקר משום שזה לא צפוי".

היה לכם גם סטוץ של כמה שנים בלונדון?

"ללונדון (צ'לסי) הגעתי לאחר שהות ממושכת בלוס אנג'לס, שם כאמור הייתי בסצנת המוזיקה הקלאסית. המעבר נבע, בעקבות ביקוש גובר לקונצרטים באירופה של בעלי לשעבר – המלחין האמריקאי, אריק ויטקר סיבה נוספת הייתה רצון למצוא בית ספר איכותי לבננו, אש, שהיה אז בן שש, ולקצר את המרחק לארץ. למרות שהייה בדרך
כלל סגרירי, אהבתי את החיים בלונדון… הייתי מאושרת", מציינת פליטמן, כשהיא משווה בין לונדון לאיכות החיים בלוס אנג'לס. העולמות המוזיקליים שלה ושל בעלה מתחברים ואף מתנגשים, כמו במחזמר שהוא כתב, "גן העדן האבוד" שהועלה מספר פעמים בארה"ב והוצג גם בווסט-אנד, ובו פליטמן הייתה אחת הזמרות במופע. "היה תהליך של למידה", היא מספרת על העבודה המאתגרת עם בן זוגה. "צריך ללמוד לא לקחת דברים באופן אישי, משני הצדדים, ולא לתת לרגש להתלקח. עשינו הרבה קונצרטים קלאסיים יחד ולמדנו לדבר בצורה מקצועית".

אך לונדון הייתה גם הקש ששבר את גב הגמל והזוג החליט להיפרד ולחזור ביחד ללוס אנג'לס.

משנה תוקף לבוב דילן

את גם כותבת שירה?
אני צריכה להודות בעניין הזה שוב לאריק. יש לו תכונה של פרגון לכל מי שעובד בסביבתו והוא גורם לו להיות שותף בתהליך היצירה וליצור בעצמו. כך למשל את חמישה שירים עבריים כתבתי אחרי שחברים מגרמניה היו שותפים להזמנת יצירה. אריק עודד אותי בכיוון וכך נולדו השירים, אבל אני לא מלחינה, לכל היותר מחברת מוזיקה".

על איזו יצירה זכית בגראמי?
"זו היצירה 'מיסטר טמבורין' של ג'ון קורליאנו שנכתבה לטקסטים של בוב דילן. לדעתי הנוסח של קורליאנו מעניק לטקסטים החשובים של בוב דילן משנה תוקף ומשנה משמעות. היצירה נכתבה בהתחלה לזמרת הנפלאה סילביה מקניר, שגם שרה אותה בליווי פסנתר באולם 'קרנגי'בניו יורק. אחרי כמה שנים קורליאנו ערך מהיצירה נוסח תזמורתי והוא רצה אותי ליצירה הזאת. אנחנו משתפים פעולה בעוד יצירות".

את מגדירה את עצמך כהצלחה?
"ברגע שנגמר משהו אחד, אני לא אוהבת את מה שאני עושה, ומרגישה שאני מסוגלת להגיע לאיכות יותר טובה ולשפר. אבל החיים, הגיל והניסיון לימדו אותי שאם אתה שלם עם עצמך, אפילו כשיש מקום לשיפור, אם אתה אסיר תודה ומרוצה במה שאתה עושה עכשיו – אז אתה כן הצלחה. לדעתי, זה לא עניין של הישגים חיצוניים גראמי', כסף וכד"'…

אז סוד ההצלחה הוא אושר פנימי?
"אני לא חושבת שאי פעם אגיע לנירוונה. אני לא בן אדם שישיג את זה עד המוות או משהו, אבל אולי הסוד הוא שהחיים הם תהליך, להיות שקוע בתהליך ולנסות ליהנות ממנו".

המשך לקרוא

Featured

דייטינג עם דניאלה

Published

on

היא בת לאב ישראלי ואם אמריקאית, פסיכותראפיסטית מוסמכת וגרושה בזכות עצמה • עכשיו מציעה דניאלה בלום לסינגלס הישראלים-יהודים של עיר המלאכים את שירותי משרד השידוכים שלה, שעובד בשיטות חדשניות וקורצות לדור המילניום • ויש גם אפליקציה • חשיפה בדרך אל האושר

דניאלה בלום היא פסיכותרפסטית מורשית, בעלת רישיון לטיפול בזוגות נשואים ומשפחה שעובדת גם כמאמנת דייטינג אישית. השבוע היא השיקה באירוע נוצץ את מגוון השירותים שלה תחת Dating with Daniella עם הסיסמא: !It is never too late to BlOOM where you are planted בין היתר בלום מבטיחה לגלות לכם מה עשיתם לא נכון עד היום, ואיך תמצאו את האחד או האחת עבורכם.

באפליקציה שדניאלה פיתחה היא מזמינה אתכם להכניס פרטים אישיים, תמונה וסרטון קצר של עצמכם. מכאן דניאלה והצוות שלה יזמינו אתכם לשורה של אירועים וסדנאות במהלכם ינסו לאתר את בן או בת הזוג המתאימים לכם ביותר.

דניאלה נולדה וגדלה לאב ישראלי ואם אמריקאית, מאיר וג׳ני בן דוד. בשיחה אישית סיפרה לי על ההשפעה העצומה שלהם על חייה. ״ההורים שלי התחתנו לפני ארבעים שנה. אז היה פחות מקובל לראות אישה אמריקאית מתחתנת עם גבר מהגר ישראלי. היום כשאני מביטה על עולם הדייטינג השיטחי בלוס אנג׳לס – בו זוגות נפרדים ומתגרשים כל הזמן. אני מבינה שהורי הציגו לי זוגיות למופת: אוהבת ומכבדת שמחזיקה מעמד המון שנים. ״

אביה של דניאלה, מאיר בן דוד, הוא איש עסקים מצליח, מוותיקי ההתישבות הישראלית בוואלי של עיר המלאכים, והבעלים של תחנת הדלק 76 האייקונית בוונטורה בולווארד, פינת בלבואה.. דניאלה: ״אבא מעולם לא פינק אותי עם כסף. הוא הגיע לארצות הברית בלי יותר מידי כסף ועשה את ההון שלו לבדו. למדתי ממנו המון על חריצות ועל עבודה קשה. הוא תמיד דיבר על אמריקה כארץ האפשרויות ושהחיים שלך הם מה שאתה עושה מהם. יש לי את זה בתוכי בהמון מובנים ויש לי המון כבוד לזה".

למרות שנולדה וגדלה בלוס אנג׳לס, דניאלה סיפרה לי על האהבה הגדולה שלה לישראל. ״תמיד היה לי קשר מיוחד עם ישראל. מאז גיל 9 הייתי מבלה כל קיץ בארץ, מבקרת את סבתא שלי שם והולכת לקייטנה. הזהות היהודית שלי תמיד שם, אבל השורשים הישראלים שלי עזרו לי למצוא איפה אני היום. אני מבינה עברית טוב
מאוד ומדברת ברמת שיחה בסיסית".

דניאלה, העיסוק שלך מאוד מגוון, איך את מתארת את מה שאת עושה היום?

״למדתי ובחרתי בקריירה של פסיכותרפיסטית. תמיד אהבתי להבין מהיכן אנשים באים. איך הם גדלים ומה מניע אותם לקבל החלטות מסויימות. הסקרנות הזו כלפי אנשים היא חלק מהטבע שלי. עשיתי את העבודה הזו תקופה ארוכה, ואז התחתנתי, הקמתי משפחה ועזבתי את הקרייריה שלי כדי לגדל את הילדים. זה היה נפלא אבל התגעגעתי להיות מוקפת באנרגיות של אנשים ולהיות חלק מהחלומות שלהם.

"הקמתי קבוצת נשים שנקראת Let's be honest מפני שכל כך נמאס לי מהרעיון שכולם מנסים להציג בפייסבוק ובמדיה החברתית כאילו החיים שלהם מושלמים. למעשה נותנים לאנשים אחרים לראות מה שהם רוצים ולא מה שקורה באמת. הקבוצה שלי החליטה להציג את מה שקורה בחיים האמיתייים".

את מייעצת לגבי נישואים וגם לאנשים לאחר גירושים. זה מגיע מנסיון אישי?

״חיי הנישואים שלי נועדו להסתיים. אני מאמינה שכמו שיש איחוד מלמעלה יש גם פרידה מלמעלה. פרידה זה לא תמיד דבר רע, בגלל זה היא נקראת Break up ולא Break down. שנים רבות בחיי הנישואים שלי היו טובות ובריאות. אבל השנים האחרונות לא היו כאלו, וזה היה הזמן להמשיך הלאה. כאשר ויתרתי על הנישואים שלי הבנתי מה אני באמת רוצה לעשות בחיים. יש משפט שאומר: from your pain come your purpose (המשמעות שלך באה מתוך הכאב).

"היום אני עומדת בכוחות עצמי. כאשר

עבדתי כפסיכותרפיסטית התמקדתי בלעזור ללקוחות שלי, וגם לחברים כאשר אני מנסה להסביר להם שהכל עובד על פי חוק המשיכה. המסרים שעוברים בתת מודע מאנשים ואיך שהם מציגים את עצמם. כרגע אני יוצאת עם עצמי, ואני מתרגשת לחלוק את כל הידע והנסיון שצברתי במשך השנים מבחינה מקצועית וגם מהנסיון האישי שלי. אני מלמדת את הלקוחות שלי במה זה כרוך בלהיות נשוי ואיך לחלוק שותפות לטווח ארוך. עובדת על בסיס קבוע עם רווקים ורווקות, זוגות, גרושים וגרושות ומביאה בנוסף לנסיון המקצועי שלי גם נסיון אישי כרעיה ואמא".

דניאל הוזמנה לתוכניות אירוח שונות בהן היא מדברת על מערכות יחסים. בין היתר השתתפה ב ׳Face the truth׳ כיועצת דייטניג.

• • •

אירוע הפתיחה ׳דייטינג עם דניאלה׳ התקיים בבר יין וטאפס באנסינו באווירה אינטימית ורומנטית. המקום היה מקושט בשלל נרות, בלונים וקישוטים בצבעים אדום לבן. האירוע היה מוגבל לגילאים 30-50 וליהודים מכל המגזרים והקהילות. הצורך, ישנם אין ספור אירועים לצעירים, ליהודים אורתדוקסים או לקהילה הפרסית.
אבל אין אירוע גדול לכלל פנויים ופנויית בגילאי ה- 30 שאינם משתייכים לקהילה מסויימת. ״לא רצינו לעשות אירוע בטמפל או עם הרצאות של ארגון יהודי, אלא ערב אקסלוסיבי ואינטימי, עם לא יותר מ 50 משתתפים, שיבואו להכיר ועל הדרך לשמוע על האפשרויות שלהם עם ׳דייטינג עם דניאלה׳.

ואכן, 60 אורחים הגיעו לערב המצויין והרומנטי שהיה מאורגן היטב ועם זאת בתחושה שהכל ספונטני לחלוטין. האוכל ׳כושר סטייל׳ היה מצויין: סושי טרי, בר סלטים, פלטות גבינות, ותפריט ים תיכוני בדמות חומוס ופלאפל, וגם משולשי פיצות דקות. הבר סיפק לאורחים יין איכותי ולא נצמד ליין המבושל והתפל המוצע באירועים יהודים בדרך כלל. ברקע מוזיקה ישראלית גלגל״צ סטייל, העניקה אווירה של בר תל אביב טיפוסי.

לאחר של 40 דקות של מיקסינג ומינגלינג, דניאלה פתחה את התוכנית, הציגה עצמה בפני האורחים וסיפרה להם מה בעצם הם יכולים לעשות למען עצמם כדי למצוא
את החצי השני שלהם.

דניאלה: ״אני רוצה לומר לכם, ראיתי חצי ממכם ב-J swipe .(אפליקצית הכרויות פופלארית) יש כל כך הרבה דברים שרק מהפרופיל שלכם יכולים לדחות אנשים. יש לכם כוונות טובות אבל אתם לא מבינים איך אתם ׳דורכים על הרגל של עצמכם׳. FYI גברים, נשים לא רוצות לראות אותכם חצי ערומים בתמונות פרופיל, זה לא מדליק אותנו. לבשו חליפה אנחנו אוהבות אתכם ככה. התמונה הראשונה באפליקציה צריכה להיות הטובה ביותר שלכם. הסתכלו על המצלמה ותחייכו. מי מכם שלא עושה את זה כבר מתחיל לא טוב… ובלי טעויות: לא לשים תמונות עם משקפי שמש, בלי תמונות של בחורות לצידכם, בלי כלבים, מכוניות ובלי אלכוהול – אנחנו לא בני 24. ״

דניאלה הסבירה לקהל כיצד המדיה החברתית שינתה את כללי המשחק בעולם הדייטניג, תמכה בכל נושא אפלקציות ההכרויות והדריכה כיצד להשתמש בהן נכון: ״אם אתכם כותבים פרופיל על עצמכם סיימו אותו כמו שצריך. אל תכתבו Life is good עם סמיילי וזהו. אנשים מקבלים את הרושם הראשוני עליכם מאיך שאתם מציגים את עצמכם שם, התמונות שאתם מעלים ומה שאתם כותבים על עצמכם".

דניאלה גם חלקה עם האורחים את התובנה החשובה שגילתה לאחר תהליך הגירושים שלה: ״אני אוהבת לעשות מה שאני עושה. כשהייתי בשנות העשרים לחיי לא יכולתי לחכות לחיים שיהיו לי כשאתחתן עם בעלי. הייתי בטוחה שהחיים האמיתיים שלי יתחילו רק אחרי החתונה. היום אני יודעת הרבה יותר טוב איך העסק באמת עובד. למדתי את חוקי המשיכה של האהבה- אך להוביל את קו המחשבה שלי מ׳אם יהיה משהו׳ , ל׳איך אני עושה את המשהו הזה׳".

בשלב הזה דניאלה הציגה את השותפה שלה להפקת האירוע: אביטל קזנוב- יהודיה אמריקאית ממוצא אוקראיני. קזנוב מוכרת בקהילה היהודית. היא עובדת בפרוייקט ׳מסע׳ ונחשבת לאחת הדמויות המובילות בנטוורקינג והפקת אירועים באל-איי.

קזנוב הדריכה את הקהל כיצד להירשם לשירותי היעוץ וההכרויות של דניאלה וסיפרה על תהליך הלמידה של הצוות על כל לקוח, כשהמטרה לעשות איתם דרך שתסייע להם להבין את עולם הדייטינג, ולאפשר לצוות של דניאלה למצוא עבורם את השידוך הטוב ביותר.

דניאלה: ״דייטינג צריך להיות כמו חדר כושר עבורכם. זה אומר להשתמש בשרירים שלא הפעלתם זמן רב. עד שתרגישו שוב מה זה אומר להרגיש חי ומושך".

• • •

דניאלה ואביטל סיפרו לקהל על האירועים הבאים המתוכננים: סדנא של סקס טנטרי, ערב צביעה, ערב תראפיה. כל האירועים, הן הבטיחו יהיו מלאים בסוג של הארה והאפקט הנלווה יהיה למצוא חיבור בין האנשים שמגיעים.

בין הפעיליות שעבר הקהל בערב הפתיחה היו: כרטיסיות שחולקו על שולחן עגול עם שאלות עליהם היה לענות. עוד תירגלו האורחים איך להביט אחד לשני בעיניים, לחייך ולשאול שאלות אחד את השני. ״חוק המשיכה אומר שאתם צריכים להיות פתוחים וסקרנים ומכאן הכל הוא בונוס״, הסבירה דניאלה.

בהמשך הערב צויין גם יום הולדתה של דניאלה והיא זכתה לקבל עוגת יום הולדת גדולה, ולשירת יום הולדת שמח בעברית ובאנגלית מהאורחים.

הערב הסתיים בטון מרגש ולא שגרתי – הגברים באירוע קיבלו וורדים בודדים והנשים מטבעות כסף. על כל גבר הוטל ללכת ולהציע ורד לאישה שהכי הרשימה אותו במהלך הערב, והנשים, אם היו מעוניינות, העניקו לגברים מטבע… אקורד סיום רומנטי ומרומם שהותיר את האורחים בתחושה מהנה שמישהו הביט בהם ומצא משהו מסקרן ויפה. גילוי נאות לא רק פרחים ומטבעות הוחלפו בסוף האירוע אלא גם מספרי טלפון רבים..

Daniella Bloom, MA. LMFT. Uplifting Keynote Speaker on Relationships Today – Best Selling Author – Advocate
LA"S Premiere Divorcée Success Coach and Dating Expert
www.DaniellaBloom.com
Like the The Daniella Bloom Page. Join me on Instagram

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות