Connect with us

Featured

״ממש התאהבתי במדינה הזו; אני אוהבת מאוד את הישראלים, את האוכל שלכם ואת היין״

Published

on

מאת: אלעד מסורי

היא הדהימה את העולם בפסטיבל קאן האחרון כשהופיעה לפרימיירה של ״מלחמת הכוכבים״ בשמלה שכולה דגל ישראל • מוניקה אקירט נולדה בפולין, חיה בצרפת, ופיתחה קריירת משחק באל-איי עכשי היא לוקחת שיעורים ביהדות ומבקרת תכופות בישראל • חשיפה

 

פסטיבל קאן נותר אדיש השנה לקולנוע הישראלי ולא חיבק אל זרועותיו שום נציגות ישראלית. אירוע הקולנוע הצרפתי הנחשב בעולם הציג 54 סרטים עם שלל כוכבים מרחבי העולם, ובדיוק כשהיינו בטוחים שישראל נשכחה מהאירוע הנוצץ, הגיעה שחקנית פולניה-צרפתיה כמעט אלמונית, ובמשך דקות ארוכות התהלכה על השטיח האדום

של הקרנת הבכורה ל-Star Worlds עם שמלה שעוצבה כולה כדגל ישראל. היא שבתה את לב הציבור והתקשורת בארץ הקודש, ועל הדרך הרגיזה מדינות מוסלמיות רבות. גם בארץ מולדתה פולין הספיקה לצבור שונאים רבים בעקבות האקט הפוליטי הנועז.

השחקנית מוניקה אקירט איננה יהודיה (למרות שרב ישראלי אחד משוכנע שכן). ובכל זאת, קשה להישאר אדישים לבחורה הבלונדית היפה עם המבטא הצרפתי הסקסי שמתברר כי היא מתגוררת כאן, אצלנו בעיר המלאכים.

אקירט ביקרה לראשונה בישראל לפני שלוש שנים והוקסמה ממדינתנו הקטנטנה. היא סיפרה לי על הצמרמורות והאנרגיות החזקות שתקפו אותה בביקור בירושלים וגרמו לה להתקרב לדת היהודית.

על קריירת המשחק שהיא מפתחת בין אל-איי, פריז ותל אביב. היא גם סיפרה מדוע בחרה ללבוש שמלה עם דגל ישראל ענקי, האיומים שקיבלה על חייה ממקומות שונים בעולם בעקבות האקט הנועז של העמידה לצד ישראל.

כיום אקירט לומדת עברית, מקפידה לאכול כשר, מבקרת בכל שבת בבית כנסת ומתחזקת זוגיות עם קולנוען ישראלי-צרפתי.

כאשר הבטתי בדמותה של אקירט בשלל מהדורות החדשות והעיתונים בישראל לבושה בשמלת דגל ישראל, היא נראתה לי מוכרת. דקות ארוכות עברו טרם נזכרתי שנפגשנו בפסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג׳לס אשתקד. אקירט הגיעה להקרנת הבכורה של העונה השניה של״ פאודה״. אז הייתה שחקנית זרה עם נסיון בעיקר בקולנוע הצרפתי ובדיוק העתיקה את מגוריה ללוס אנג׳לס.

הנוכחות היהודית והישראלית כאן ריתקה אותה. היא ניסתה להבין איך בלב לוס אנג׳לס מתקיים פסטיבל סרטים ישראלי שנמשך יותר משבועיים וממלא אולמות קולנוע נחשבים בעיר המלאכים.

יש המון גזענות בפולין

אקירט נולדה בעיר אובטרו שבפולין למשפחה לא יהודיה, אך כבר בגיל צעיר היא מספרת, נחשפה למקרי אנטישמיות רבים כלפי הקהילה היהודית בסביבת מגוריה.

אקירט: ״היהודים באובטרו ובכל פולין מסתתרים, הם מפחדים שיתנכלו ויפגעו בהם. יש המון גזענות נגד יהודים בפולין. לאחרונה גם הפסיקו ללמד על השואה בבתי הספר, זה יצא מתוכנית על הלימודים. יספרו שם על מלחמת העולם השניה אבל לא על השואה וזה מזעזע אותי״.

האם זו הסיבה שהיגרת בגיל צעיר לצרפת?

״אני לא חושבת שזו הסיבה כי אז אני הרגשתי בטוחה בפולין, דבר שאני לא יכולה להגיד על עצמי היום. עזבתי את פולין כי הרגשתי שזה הדבר הנכון הייתה לי אינטואיציה ששיכנעה אותי לעזוב, והייתי סקרנית לנסות את מזלי בפריז, העיר הגדולה. זוהי עיר מקלט להרבה נשים פולניות צעירות באירופה. רציתי ללמוד שם ולהתקדם. בהתחלה סידרו לי לגור במקום שהוא כמו מנזר, בית ספר לנשים בלבד. למדתי שם צרפתית במשך שלוש שנים, ועבדתי כמסייעת לקשישים. כך למעשה שילמתי את שכר הלימוד והמגורים. אחרי שלוש שנים הבנתי שזה לא בשבילי יותר, עזבתי למרכז פריז ולמדתי כלכלה באוניברסיטת סורבון״.

איך סטודנטית לכלכלה באחת מהאוניברסטאות הכי נחשבות בצרפת הופכת להיות שחקנית קולנוע?ֿ

״כשקיבלתי את הדיפלומה בכלכלה התחלתי לעבוד בערוץ Cannal + שבדיוק התאחד עם ערוץ טלויזיה נוסף כמנהלת במחלקת כוח אדם. במהלך העבודה נחשפתי לתעשיית הטלויזיה וזה סיקרן אותי. הרבה חברים לעבודה אמרו לי שאני צריכה לנסות את תחום הקולנוע וככה זה התחיל״.

אקירט זנחה את עולם הכלכלה ואת המשרה הבטוחה במחלקת כוח אדם והחליטה להשקיע את כל כולה בעולם השואו ביזנס. הסרט הראשון המפורסם שלה היה Barwy Szcescia בו גילמה דוגמנית פולניה שהגיעה לפריז להיות מפורסמת ונפלה לקוקאין ושאר סמים קשים, כאשר היא מנסה להתניע את הקרייריה שלה למרות כל האתגרים בעיר הגדולה.

ולפני קצת יותר משנה עברת ללוס אנג׳לס.

״כן זה תמיד היה חלום, פה זה הוליווד. אני מעריצה את סטיבן ספילברג ורוצה לשחק יום אחד בסרט שלו, אולי בסרט שקשור בהיסטוריה היהודית. אני זוכרת שחלמתי על זה כבר שראיתי את ״רשימת שינדלר״. כשעברתי לאל-איי כולם אמרו לי שאני משוגעת ושזה לא רעיון טוב, אבל אני אוהבת לקחת סיכונים״.

את לא יהודיה. מהיכן מגיעה הזיקה ליהדות ולישראל?

״נכון, למרות שפגשתי רב בארץ שאמר לי שהוא גילה שיש לי שורשים יהודיים, קוראים לו חיים שניידר והוא אחד המנטורים שלי בישראל. הוא טוען ששני ההורים שלי יהודיים למרות שהם בחרו לגדל אותי בחינוך קתולי נוצרי.

הביקור הראשון שלי בישראל היה לפני שלוש שנים: תמיד רציתי לבקר שם בעיקר בירושלים. ההתרגשות שלי שם הייתה מיוחדת הייתה אנרגיה מטורפת עם המון כוח אני אפילו לא יכולה להסביר כמה הביקור הזה היה משמעותי עבורי. ביקרתי גם בבית התפוצות ולמדתי המון על ישראל ועל היהודים שמפוזרים מסביב לעולם זה משהו שמעניין אותי.

״מאז הגעתי לישראל עוד פעמיים, שם פגשתי גם את ג׳ק כהן, תסריטאי. חיפשתי מישהו שיכול לכתוב סרטים על מאחרי הקלעים של עולם הקולנוע והפס־טיבלים. הוא כתב תסריט על זה בצורה נפלאה, תוך כדי עבודה הוא סיפר לי המון על ישראל, ואז הגעתי לעוד 2 ביקורים ובשבוע הבא אני טסה לישראל שוב. ממש התאהבתי במדינה הזו אני אוהבת מאוד את הישראלים, את האוכל שלכם ואת היין״.

חב״ד, הילל ובאבא סאלי

מה גרם לך ללבוש את שמלת דגל ישראל בקאן?

״זה לא היה מתוכנן מראש. כמה ימים לפני הפתיחה של קאן היינו מוזמנים לבית גדול בעיר למעצבת בגדים שמלבישה את כל המפורסמים. יש לה שמלות ב- 40 אלף דולר, ביניהן הבחנתי בשמלה עם מגן הדוד הענק שעוצבה על ידי מעצב שמלות מוויטנאם.

אהבתי מאוד את השמלה וחשבתי לעצמי שאני רוצה ללבוש אותה לבכורה של ״מלחמת הכוכבים״ כי רציתי לתמוך בישראל. זה היה מוזר כי היו מלא צלמים במקום שצילמו אותי אבל כמעט ולא פרסמו את התמונה של השמלה בתקשורת באירופה. אנשים התעלמו ממנה, למרות שבמקום עצמו זה עשה הרבה רעש, היו בפסטיבל הרבה מוסלמים וכולם הביטו בי הולכת לבושה בדגל ישראל. הם היו המומים ולא הצליחו להוציא מילה.

״הרבה אנשים רצו להצטלם איתי, ובפעם הראשונה באמת רעדתי ובכיתי כי זה לא היה רק ללכת על השטיח האדום, הרגשתי כאילו אני מייצגת את ישראל. אחרי שהפסטיבל הסתיים התחילו כל הבעיות והתגובות האלימות כלפי. אנשים בקהילה הפולנית שגרים באל-איי לא אהבו שלבשתי את השמלה של ישראל, קיבלתי כל מיני איומים מהם בפייסבוק ובמדיה החברתית. אנשים עם תמונה של ראש חזיר וסכין איימו עליי. גם אנשים מצרפת ומכל מיני מדינות מוסלמיות השאירו לי איומים בכל פלטפורמה של מדיה חברתית. אבל מהצד השני קיבלתי המון תגובות חיוביות מהקהילה היהודית ומישראל ואפילו תמיכה גם מחיילים ישראלים״.

אז את בתהליך לחיות כיהודיה?

״אני רוצה לחיות כיהודיה. התחלתי ללמוד עברית עכשיו עם רב יהודי. אני לוקחת שיעורי תורה בהילל ב-UCLA, אני רוצה להבין את היהדות בצורה יותר עמוקה.

רבי יוסי קונין מחב״ד מבית הכנסת של בוורלי הילס מזמין אותי לארוחות שבת ומסיבות עם קהל יהודי. עשיתי אצלו גם את חג פסח. אני גם לומדת יהודות ב׳מרכז ליהדות צרפת׳ בבוורלי דרייב עם רבי טל פרז, שם למדתי אפילו לאפות חלה לשבת.

״אני אוהבת את בית הכנסת של באבא סאלי עם רבי מאיר סולטן שמאוד עוזר לי גם כן. הקשר ביני לבין אלוהים נותן לי הרגשת בטחון, אני רגישה וחזקה ביחד. אני מאמינה שאלוהים קיים ושהוא שם אותי כאן בגלל סיבה מסויימת״.

מה החלום שלך?

אני רוצה לשלב את החיים בין לוס אנג׳לס לבין ישראל, לשחק בתפקיד גדול בסרט בשאיפה של ספילברג. כשיהיה לי הרבה כסף אני אסע לפולין ואקנה כמה בתי כנסת שם, אשפץ אותם ואקים מרכז יהודי לכל הקהילה, שתוכל לבוא ולחיות כמו שצריך כיהודים מבלי לפחד ומבלי להסתתר; זה החלום שלי״.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Featured

קטנה גדולה

Published

on

השחקנית הישראלית שירה האס בת ה-25 תתחרה על האמי מול ארבע מהשחקניות המעוטרות ביותר בהוליווד — קייט בלנשט, רג'ינה קינג, קרי וושינגטון ואוקטביה ספנסר * העובדה שהוחתמה בסוכנות CAA, שבה חתומים כוכבים כמו ג'ורג' קלוני וג'ניפר אניסטון, רק מחזקת את מעמדה כאיט גירל החדשה * אז למה כולם שואלים על הגובה שלה? *  גל גדות, מאחוריך

כשמקלידים את שמה של שירה האס בגוגל, תוצאת החיפוש הראשונה היא "שירה האס גובה". השחקנית הישראלית בת ה–25 קיבלה לראשונה, מועמדות לפרס האמי – הישג יוצא דופן לשחקנית ישראלית – עבור תפקידה כגיבורת המיני־סדרה "המורדת" של נטפליקס. דווקא משום שהאס קטנת ממדים, היא מלוהקת לתפקידים על המנעד של הילדה־נערה־אשה, שמאפשרים לה ורסטיליות מרשימה. כך, לדוגמה, כשהיתה בת 16 גילמה בת 12 בסרט "פרינסס" על ילדה שמתמודדת עם אלימות מינית בתוך המשפחה. האס קיבלה על התפקיד את פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ירושלים ב–2014. שנה לאחר מכן עלתה על הרדאר של חובבי הקולנוע העצמאי בארה"ב כשהסרט הוצג בסאנדנס.   האס תתחרה על האמי מול ארבע מהשחקניות המעוטרות ביותר בהוליווד — קייט בלנשט, רג'ינה קינג, קרי וושינגטון ואוקטביה ספנסר. הקריירה שלה לא צמחה יש מאין. הסוכנת שלה בישראל, זהר יעקובסון, מספרת כי האס היא "הארד וורקרית" מהמעלה הראשונה שלא בוחלת בתפקידים מאתגרים, גם כשאלו מחייבים הקרבה אישית. יעקובסון מספרת כי כשקיבלה את התסריט של "המורדת", שחקניות רבות בישראל ויתרו על התפקיד בשל הדרישה לגלח את השיער. "אצל שירה לא היתה התלבטות בכלל", אומרת יעקובסון. "היא לא מפחדת מתפקידים מאתגרים. יש בה המון עומק. זה תמיד היה ככה. יש בה גם צניעות גדולה והיא עבדה קשה מאוד כדי להשיג את התפקיד הזה ב'המורדת'. הוא דרש חודשיים של אימוני שפה ביידיש ובאנגלית ששימרו את המבטא הסאטמרי". 

גם הבמאית טלי שלום־עזר, שביימה את האס ב"פרינסס", מסכימה. "היא אחת בדורה", היא אומרת. "אני זוכרת ששירה עשתה את התפקיד המורכב הזה כשהיא היתה בסך הכל בת 16. תלמידה בתלמה ילין שעד אז עשתה רק תיאטרון. זו היתה פעם ראשונה שעבדה בסרט קולנוע ופתאום היא צריכה לשחק מול קרן מור, שאותה היא העריצה וידעה את כל המערכונים של 'החמישייה הקאמרית' בעל פה. היה פער עצום בין הילדה הביישנית שפגשתי בחזרות לבין הרגעים בהם היינו בעבודה. מהרגע שנשמע ה'אקשן' — כל העוצמות שלה באו לידי ביטוי". שלום־עזר מוסיפה שהאס היתה מקצוענית והגיעה לכל חזרה כשהיא יודעת את הטקסט בעל פה ואחרי שחקרה לעומק את הדמות ואת הדיאלוגים. "היא בן אדם של עבודה קשה, עומק וכישרון", היא אומרת. "אפשר גם לראות שהיא בחרה את הפרויקטים שלה מאוד בקפידה. מצד אחד הם מאוד מגוונים, ומצד שני מסמנים איזו התפתחות והתבגרות". 

גם אלי רוזן, שעבד עם האס כמתאם היידיש ב"המורדת" ומשחק בסדרה את הרב יוסל'ה, אומר כי לפני הכל, האס היא אדם מקורקע. "עבדתי איתה חצי שנה על התפקיד הזה ואני יכול להגיד לך שהיא בת ה–25 שאני הכי אוהב בעולם. מעולם לא שמעתי ממנה תלונה אחת", הוא אומר. 

ניצחה את תחזיות הרופאים

האס נולדה ב–1995 וגדלה בהוד השרון. כילדה חלתה בסרטן הכליות והחלימה בגיל שש. בעבר סיפרה שההקרנות פגעו בעמוד השדרה שלה ופגעו בצמיחתה. בסופו של דבר היא ניצחה את תחזיות הרופאים וצמחה בכ–20 סנטימטרים יותר מכפי שחזו לה. "כילדה זה מאוד בלט, הייתי מאוד בוגרת לגילי, גם מבחינת הדברים שהתעסקתי בהם, גם באופן שדיברתי על החיים", סיפרה בראיון ל"הארץ" לפני שנתיים. היא גם התחילה אז לכתוב שירה, הרגל שמלווה אותה עד היום. "אני בטוחה שזה (הסרטן) השפיע עלי כאדם וגם כשחקנית. מה זה 'פרינסס' למשל? זה לשחק דמות שהיא מאוד צעירה, אבל בוגרת לגילה. וגם דמויות אחרות שעשיתי הן כאלה. אין לי ספק שזה חלק ממי שאני, ואני משתדלת לא לראות את זה רק כדבר רע, כמלה נוראית. זה לא".   גם ב"המורדת" מתכתבת האס עם הגבול בין ילדות ולבגרות, ומגלמת דמות שלמרות שהיא נראית מאוד צעירה — נדרשת להיכנס להריון. הסדרה, שביימה הבמאית והשחקנית הגרמנייה מריה שרדר (שחתומה בין היתר על הגרסה הקולנועית של "חיי אהבה" על פי ספרה של צרויה שלו), זכתה לשבחי המבקרים והצופים. "האס היא פנומן, אקספרסיבית ושובת לב", נכתב עליה בביקורת שפורסמה ב"ניו יורק טיימס". המבקר ג'יימס פוניבוז'יק הוסיף: "כאשר אסתי עושה את דרכה החוצה ונמשכת לנתיב של תקווה שמציעה המוזיקה, אנחנו יכולים לראות בפניה של האס את הסימפוניות שנמצאות בראשה".   ב"ווראייטי"   כונתה עבודת המשחק של האס "סנסציונית" בשל יכולותיה לשלב בין מראה מבועת וסקרן. בהמשך נטען כי היא מהווה מין שילוב בין השחקנית ג'ין סיברג (גיבורת "עד כלות הנשימה" של של ז'אן לוק גודאר) לבין הדמויות המככבות בסרטיהם של האחים דארדן. גם ב"הוליווד ריפורטר" ציינו לטובה את המשחק של האס, תוך שימת דגש על עיניה האקספרסיביות. "העיניים מושכות אותך פנימה, וכמעט שקשה לדמיין מה היה קורה אם הדמות הזו היתה פחות משכנעת, שכן לרבים מהדמויות בסדרה לא ניתנו אפילו שמות, שלא לדבר על תכונות אישיות", נכתב שם.

שער בווריאטי והוליווד ריפורטר 

לעליית "המורדת" בנטפליקס בחודש מארס היו אמורות להתלוות ארבע הקרנות בכורה בינלאומיות. השלטים בטיימס סקוור בניו יורק ובברלין כבר הוצפו בפניה רבות ההבעה של האס, אלא שאז הגיעה מגפת הקורונה והאירועים בוטלו. אך מעז יצא מתוק, והמגפה העלתה את נתוני הצפייה של ענקית הסטרימינג לגבהים חסרי תקדים. "המורדת" הוכתרה מיד כהצלחה מסחררת וזכתה לעשרות אייטמים בכלי תקשורת מובילים בעולם. פניה של האס התנוססו במגזיני אופנה וקולנוע יוקרתיים דוגמת "וראייטי" (שם היא זכתה לכתבה נרחבת נוספת גם השבוע), "הוליווד ריפורטר" ואחרים. העובדה שהוחתמה בחודש שעבר בסוכנות CAA, שבה חתומים כוכבים כמו ג'ורג' קלוני וג'ניפר אניסטון, רק מחזקת את מעמדה כאיט גירל החדשה.   זהר 

לצד הכישרון הבולט של האס, שאותו הפגינה גם ב"שטיסל" (בימים אלו היא מצטלמת לעונה השלישית של הסדרה, שעונותיה הקודמות זמינות בנטפליקס) ובסרטים וסדרות נוספים, ניכר שההצלחה של "המורדת" קשורה גם בתכנים שהוליווד אוהבת לאהוב. במרכז הסיפור ניצבת אשה צעירה שמתריסה מול הפטריארכיה של האורתודוקסיה היהודית, בורחת אל עולם חדש ולא מוכר ומפגינה רוח עצמאית שמתיישבת היטב עם ערכי תנועת "מי טו". לכך יש להוסיף את גילוח השיער (שחקניות שמתכערות לרגל תפקיד תמיד זוכות לשבחים בתעשיית הסרטים האמריקאית) ולמידת שפה מאפס, והרי לכם מתכון מנצח לדמות שלא ניתן יהיה להתעלם ממנה בעונת השטיחים האדומים. כמו במקרה של גל גדות, כוכבת ישראלית אחרת שעשתה חיל באמריקה, ההצלחה של האס מדגימה עד כמה אוהבת הוליווד לאהוב דמויות נשיות חזקות ומורכבות. 

האס הדהדה את המסרים הללו גם בראיונות. בשיחה עם השחקנית ג'סיקה צ'סטיין (השתיים עבדו יחד בסרט "אשתו של שומר גן החיות")   עבור "וראייטי", סיפרה האס כי העובדה שכל צוות הסדרה — כולל הבמאית, היוצרות, המפיקות ואפילו הצלמות — היו נשים, היוותה עבורה הקלה משמעותית. "זה תמיד נחמד שיש צוות נשי, אבל בסיפור הזה ספציפית אני מגלמת דמות של אשה שמנסה למצוא את הקול שלה. ממש הרגשתי מוגנת הודות לנשים שעבדו איתי על הסט. הרגשתי שהן מקשיבות לי". היא הוסיפה כי גם בצילומי סצינות המין היה לה יותר קל להשתתף, כיוון שהיתה מוקפת נשים שאיפשרו לה דיאלוג פתוח.  

לפי כל הסימנים, להאס צפויה קריירה משגשגת ומאתגרת בהוליווד. יעקובסון אומרת כי תסריטים ממשיכים לזרום אליה כל הזמן. עם זאת, בעתיד הנראה לעין היא תמשיך להתגורר בתל אביב ולהשתתף בפרויקטים מקומיים לצד בינלאומיים, כפי שעשתה עד כה. משבר הקורונה עיכב את יציאתו של עוד פרויקט בכיכובה — הסרט "אסיה" בבימויה של רותי פרי בר, שזכה השנה בשלושה פרסים בפסטיבל טרייבקה.   "אני לא רואה את עצמי עוזבת את הארץ אבל זה משהו שאני בהחלט חושבת עליו", בראיון לפני חמש שנים. "הייתי ילדה שעמדה בגיל 11 מול המראה עם מסרק ודמיינה שהיא אוחזת בפסלון אוסקר או מיקרופון מעל במה ענקית". אם לשפוט על פי מסלול ההמראה עליו ניצבת האס ברגע זה, לא יהיה מופרך לצפות כי בשנים הקרובות היא תוכל להגשים את חלום הילדות ההוא. 

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות