״ממש התאהבתי במדינה הזו; אני אוהבת מאוד את הישראלים, את האוכל שלכם ואת היין״ - שבוע ישראלי
Connect with us

Featured

״ממש התאהבתי במדינה הזו; אני אוהבת מאוד את הישראלים, את האוכל שלכם ואת היין״

Published

on

מאת: אלעד מסורי

היא הדהימה את העולם בפסטיבל קאן האחרון כשהופיעה לפרימיירה של ״מלחמת הכוכבים״ בשמלה שכולה דגל ישראל • מוניקה אקירט נולדה בפולין, חיה בצרפת, ופיתחה קריירת משחק באל-איי עכשי היא לוקחת שיעורים ביהדות ומבקרת תכופות בישראל • חשיפה

 

פסטיבל קאן נותר אדיש השנה לקולנוע הישראלי ולא חיבק אל זרועותיו שום נציגות ישראלית. אירוע הקולנוע הצרפתי הנחשב בעולם הציג 54 סרטים עם שלל כוכבים מרחבי העולם, ובדיוק כשהיינו בטוחים שישראל נשכחה מהאירוע הנוצץ, הגיעה שחקנית פולניה-צרפתיה כמעט אלמונית, ובמשך דקות ארוכות התהלכה על השטיח האדום

של הקרנת הבכורה ל-Star Worlds עם שמלה שעוצבה כולה כדגל ישראל. היא שבתה את לב הציבור והתקשורת בארץ הקודש, ועל הדרך הרגיזה מדינות מוסלמיות רבות. גם בארץ מולדתה פולין הספיקה לצבור שונאים רבים בעקבות האקט הפוליטי הנועז.

השחקנית מוניקה אקירט איננה יהודיה (למרות שרב ישראלי אחד משוכנע שכן). ובכל זאת, קשה להישאר אדישים לבחורה הבלונדית היפה עם המבטא הצרפתי הסקסי שמתברר כי היא מתגוררת כאן, אצלנו בעיר המלאכים.

אקירט ביקרה לראשונה בישראל לפני שלוש שנים והוקסמה ממדינתנו הקטנטנה. היא סיפרה לי על הצמרמורות והאנרגיות החזקות שתקפו אותה בביקור בירושלים וגרמו לה להתקרב לדת היהודית.

על קריירת המשחק שהיא מפתחת בין אל-איי, פריז ותל אביב. היא גם סיפרה מדוע בחרה ללבוש שמלה עם דגל ישראל ענקי, האיומים שקיבלה על חייה ממקומות שונים בעולם בעקבות האקט הנועז של העמידה לצד ישראל.

כיום אקירט לומדת עברית, מקפידה לאכול כשר, מבקרת בכל שבת בבית כנסת ומתחזקת זוגיות עם קולנוען ישראלי-צרפתי.

כאשר הבטתי בדמותה של אקירט בשלל מהדורות החדשות והעיתונים בישראל לבושה בשמלת דגל ישראל, היא נראתה לי מוכרת. דקות ארוכות עברו טרם נזכרתי שנפגשנו בפסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג׳לס אשתקד. אקירט הגיעה להקרנת הבכורה של העונה השניה של״ פאודה״. אז הייתה שחקנית זרה עם נסיון בעיקר בקולנוע הצרפתי ובדיוק העתיקה את מגוריה ללוס אנג׳לס.

הנוכחות היהודית והישראלית כאן ריתקה אותה. היא ניסתה להבין איך בלב לוס אנג׳לס מתקיים פסטיבל סרטים ישראלי שנמשך יותר משבועיים וממלא אולמות קולנוע נחשבים בעיר המלאכים.

יש המון גזענות בפולין

אקירט נולדה בעיר אובטרו שבפולין למשפחה לא יהודיה, אך כבר בגיל צעיר היא מספרת, נחשפה למקרי אנטישמיות רבים כלפי הקהילה היהודית בסביבת מגוריה.

אקירט: ״היהודים באובטרו ובכל פולין מסתתרים, הם מפחדים שיתנכלו ויפגעו בהם. יש המון גזענות נגד יהודים בפולין. לאחרונה גם הפסיקו ללמד על השואה בבתי הספר, זה יצא מתוכנית על הלימודים. יספרו שם על מלחמת העולם השניה אבל לא על השואה וזה מזעזע אותי״.

האם זו הסיבה שהיגרת בגיל צעיר לצרפת?

״אני לא חושבת שזו הסיבה כי אז אני הרגשתי בטוחה בפולין, דבר שאני לא יכולה להגיד על עצמי היום. עזבתי את פולין כי הרגשתי שזה הדבר הנכון הייתה לי אינטואיציה ששיכנעה אותי לעזוב, והייתי סקרנית לנסות את מזלי בפריז, העיר הגדולה. זוהי עיר מקלט להרבה נשים פולניות צעירות באירופה. רציתי ללמוד שם ולהתקדם. בהתחלה סידרו לי לגור במקום שהוא כמו מנזר, בית ספר לנשים בלבד. למדתי שם צרפתית במשך שלוש שנים, ועבדתי כמסייעת לקשישים. כך למעשה שילמתי את שכר הלימוד והמגורים. אחרי שלוש שנים הבנתי שזה לא בשבילי יותר, עזבתי למרכז פריז ולמדתי כלכלה באוניברסיטת סורבון״.

איך סטודנטית לכלכלה באחת מהאוניברסטאות הכי נחשבות בצרפת הופכת להיות שחקנית קולנוע?ֿ

״כשקיבלתי את הדיפלומה בכלכלה התחלתי לעבוד בערוץ Cannal + שבדיוק התאחד עם ערוץ טלויזיה נוסף כמנהלת במחלקת כוח אדם. במהלך העבודה נחשפתי לתעשיית הטלויזיה וזה סיקרן אותי. הרבה חברים לעבודה אמרו לי שאני צריכה לנסות את תחום הקולנוע וככה זה התחיל״.

אקירט זנחה את עולם הכלכלה ואת המשרה הבטוחה במחלקת כוח אדם והחליטה להשקיע את כל כולה בעולם השואו ביזנס. הסרט הראשון המפורסם שלה היה Barwy Szcescia בו גילמה דוגמנית פולניה שהגיעה לפריז להיות מפורסמת ונפלה לקוקאין ושאר סמים קשים, כאשר היא מנסה להתניע את הקרייריה שלה למרות כל האתגרים בעיר הגדולה.

ולפני קצת יותר משנה עברת ללוס אנג׳לס.

״כן זה תמיד היה חלום, פה זה הוליווד. אני מעריצה את סטיבן ספילברג ורוצה לשחק יום אחד בסרט שלו, אולי בסרט שקשור בהיסטוריה היהודית. אני זוכרת שחלמתי על זה כבר שראיתי את ״רשימת שינדלר״. כשעברתי לאל-איי כולם אמרו לי שאני משוגעת ושזה לא רעיון טוב, אבל אני אוהבת לקחת סיכונים״.

את לא יהודיה. מהיכן מגיעה הזיקה ליהדות ולישראל?

״נכון, למרות שפגשתי רב בארץ שאמר לי שהוא גילה שיש לי שורשים יהודיים, קוראים לו חיים שניידר והוא אחד המנטורים שלי בישראל. הוא טוען ששני ההורים שלי יהודיים למרות שהם בחרו לגדל אותי בחינוך קתולי נוצרי.

הביקור הראשון שלי בישראל היה לפני שלוש שנים: תמיד רציתי לבקר שם בעיקר בירושלים. ההתרגשות שלי שם הייתה מיוחדת הייתה אנרגיה מטורפת עם המון כוח אני אפילו לא יכולה להסביר כמה הביקור הזה היה משמעותי עבורי. ביקרתי גם בבית התפוצות ולמדתי המון על ישראל ועל היהודים שמפוזרים מסביב לעולם זה משהו שמעניין אותי.

״מאז הגעתי לישראל עוד פעמיים, שם פגשתי גם את ג׳ק כהן, תסריטאי. חיפשתי מישהו שיכול לכתוב סרטים על מאחרי הקלעים של עולם הקולנוע והפס־טיבלים. הוא כתב תסריט על זה בצורה נפלאה, תוך כדי עבודה הוא סיפר לי המון על ישראל, ואז הגעתי לעוד 2 ביקורים ובשבוע הבא אני טסה לישראל שוב. ממש התאהבתי במדינה הזו אני אוהבת מאוד את הישראלים, את האוכל שלכם ואת היין״.

חב״ד, הילל ובאבא סאלי

מה גרם לך ללבוש את שמלת דגל ישראל בקאן?

״זה לא היה מתוכנן מראש. כמה ימים לפני הפתיחה של קאן היינו מוזמנים לבית גדול בעיר למעצבת בגדים שמלבישה את כל המפורסמים. יש לה שמלות ב- 40 אלף דולר, ביניהן הבחנתי בשמלה עם מגן הדוד הענק שעוצבה על ידי מעצב שמלות מוויטנאם.

אהבתי מאוד את השמלה וחשבתי לעצמי שאני רוצה ללבוש אותה לבכורה של ״מלחמת הכוכבים״ כי רציתי לתמוך בישראל. זה היה מוזר כי היו מלא צלמים במקום שצילמו אותי אבל כמעט ולא פרסמו את התמונה של השמלה בתקשורת באירופה. אנשים התעלמו ממנה, למרות שבמקום עצמו זה עשה הרבה רעש, היו בפסטיבל הרבה מוסלמים וכולם הביטו בי הולכת לבושה בדגל ישראל. הם היו המומים ולא הצליחו להוציא מילה.

״הרבה אנשים רצו להצטלם איתי, ובפעם הראשונה באמת רעדתי ובכיתי כי זה לא היה רק ללכת על השטיח האדום, הרגשתי כאילו אני מייצגת את ישראל. אחרי שהפסטיבל הסתיים התחילו כל הבעיות והתגובות האלימות כלפי. אנשים בקהילה הפולנית שגרים באל-איי לא אהבו שלבשתי את השמלה של ישראל, קיבלתי כל מיני איומים מהם בפייסבוק ובמדיה החברתית. אנשים עם תמונה של ראש חזיר וסכין איימו עליי. גם אנשים מצרפת ומכל מיני מדינות מוסלמיות השאירו לי איומים בכל פלטפורמה של מדיה חברתית. אבל מהצד השני קיבלתי המון תגובות חיוביות מהקהילה היהודית ומישראל ואפילו תמיכה גם מחיילים ישראלים״.

אז את בתהליך לחיות כיהודיה?

״אני רוצה לחיות כיהודיה. התחלתי ללמוד עברית עכשיו עם רב יהודי. אני לוקחת שיעורי תורה בהילל ב-UCLA, אני רוצה להבין את היהדות בצורה יותר עמוקה.

רבי יוסי קונין מחב״ד מבית הכנסת של בוורלי הילס מזמין אותי לארוחות שבת ומסיבות עם קהל יהודי. עשיתי אצלו גם את חג פסח. אני גם לומדת יהודות ב׳מרכז ליהדות צרפת׳ בבוורלי דרייב עם רבי טל פרז, שם למדתי אפילו לאפות חלה לשבת.

״אני אוהבת את בית הכנסת של באבא סאלי עם רבי מאיר סולטן שמאוד עוזר לי גם כן. הקשר ביני לבין אלוהים נותן לי הרגשת בטחון, אני רגישה וחזקה ביחד. אני מאמינה שאלוהים קיים ושהוא שם אותי כאן בגלל סיבה מסויימת״.

מה החלום שלך?

אני רוצה לשלב את החיים בין לוס אנג׳לס לבין ישראל, לשחק בתפקיד גדול בסרט בשאיפה של ספילברג. כשיהיה לי הרבה כסף אני אסע לפולין ואקנה כמה בתי כנסת שם, אשפץ אותם ואקים מרכז יהודי לכל הקהילה, שתוכל לבוא ולחיות כמו שצריך כיהודים מבלי לפחד ומבלי להסתתר; זה החלום שלי״.

Featured

״בישראל יש שחקנים לא פחות טובים ממיטב שחקני הוליווד״

Published

on

״כשאתה עושה סרט ישראלי אתה פועל מהלב; כשאתה עושה סרט אמריקאי אתה פועל מהראש" –  אבי נשר הצליח להביא100 אלף ישראלים לאולמות הקולנוע בשבוע הראשון להקרנת סרטו האחרון "סיפור אחר״ – בביקור לכבוד פסטיבל הסרטים הוא נזכר בתקופה היפה שבילה בעיר המלאכים, מעניק ציון לשבח לתעשיית הקולנוע הישראלית כל זאת בעודו מתמודד עם מותו הטראגי של בנו ארי –  ראיון בלעדי

מאת: אלעד מסורי

בעולם הקולנוע הישראלי נדיר למצוא במאים שהם גם כוכבים; כאלו ששמם הולך לפניהם ושקהל רב מגיע לראות את הסרטים שלהם קודם כל בגללם.

אבי נשר הוא מסוג הבמאים הללו שתעשיית הקולנוע בישראל מחכה בשקיקה לכל סרט חדש בבימויו. נשר אוחז בקריירה ענפה בת ארבעה עשורים במהלכם ביים כ-11 סרטים עלילתיים, בנוסף לקלסיקות קולנעיות כמו ׳הלהקה׳ ו׳דיזנגוף 99׳, שמינפו את הקריירה שלו עד להצלחה בינלאומית שהביאה אותו להתגורר וליצור בלוס אנג׳לס. לאחר שחזר ארצה, הוא הוביל את תור הזהב של הקולנוע הישראלי עם סרטים כמו: ׳סוף העולם שמאלה׳, ׳פעם הייתי׳ 'סודות׳, ו'חטאים' שזכו להצלחה גדולה בארץ ובפסטיבלים נחשבים ברחבי העולם.

נשר, (65) נולד וגדל ברמת גן. בגיל 13 עבר להתגורר עם משפחתו בארצות הברית. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון המשיך ללימודי תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. שם גם פיתח את אהבתו למוזיקה וניסה לפתח קריירה כנגן ג׳אז אך הודה שלא ממש היה מוכשר בכך. הוא עבד כמבקר קולנוע בעיתונות האמריקאית ולמד בצורה מדוקדקת את ההיסטוריה של הקולנוע המקומי. בשנת 1971 שב ארצה לראשונה והתגייס לצה"ל, תחילה כלוחם בסיירת מטכ״ל ובהמשך כקצין בחיל המודיעין.

נשר הוא עמוד התווך של משפחה ברוכת כישרונות: איריס אישתו היא צלמת ופסלת מוערכת. ביתם
הבכורה תום היא שחקנית ויוצרת צעירה ומבטיחה. גם בנם הצעיר ארי ז״ל היה דמות מוכרת בתעשייה כאשר מילדות דבק בו חיידק המשחק והבימוי הקולנועי. הוא שימש כניצב בסרטיו של אביו והפציע בתפקידי אורח ב״ארץ נהדרת״, ׳הפיג׳מות׳ וגם בסרטים ״זוהי סדום״ ו״פעם הייתי״. בהמשך גם קיבל תפקיד משמעותי יותר בקומדיה הרומנטית ״ילד טוב ירושלים״.

ארי חבר לאביו פעמים רבות, למד ממנו את מלאכת הבימוי וסומן בשנים האחרונות כהבטחה בעולם הקולנוע הישראלי. לפני כחודש וחצי נהרג ארי בתאונת פגע וברח כאשר נסע עם חברו על אופניים חשמליים בתל אביב. מותו הכה בתדהמה את עולם הבידור הישראלי וסיקור הטרגדיה פתח את כל מהדורות החדשות.

״הלוואי והייתי יכול להיטמן במקומו..״ מירר נשר האב בהספד מיוחד שנשא מעל קברו של ארי בנו הצעיר בלוויה מתוקשרת אליה הגיעו אלפים.

מיד לאחר מות בנו החל ויכוח תיקשורתי רחב על גודל האחריות של נערים והוריהם המאפשרים להם לנסוע באופניים המסוכנים. הוויכוח העיר את משטרת ישראל ואת שר התחבורה מתרדמת החורף שלהם, ובימים אלו נעשים צעדים לנקיטת חוקים ברורים על איך, למי והיכן מותר לנסוע באופניים חשמליים. בתוך הסערה התקשורתית, היטיב נשר למקד את הנושא כשאמר: ״אף ילד בעולם לא צריך להסתלק ממנו בגיל 17.

יובל סגל ומאיה דגן בסצנה מתוך ״סיפור אחר״

נשר, שרגיל להיות באור הזרקורים בשל העשייה הקולנעית שלו חווה לראשונה סיקור תקשורתי רחב בעקבות הטרגדיה האישית שפקדה אותו ואת משפחתו. באותה נשימה הוא מצא בתוכו את הכוחות איך שהוא לנסות ולהמשיך בעבודתו כדי לשמור על שפיות. באומץ רב הוא בחר לא לדחות את הוצאת סרטו החדש ״סיפור אחר״ שזכה לחשיפה תקשורתית גדולה עוד יותר בעקבות הטיימינג הכמעט בלתי אפשרי. נשר הופיע לפרימריית הסרט שנערכה בחודש שעבר בחיפה. הוא מיעט לדבר ולהתראיין אך הביט מהצד איך ״סיפור אחר״ שובר קופות ומצליח להביא למעלה מ- 100 אלף צופים בשבוע ההקרנה הראשון של הסרט, והמספרים ממשיכים לעלות.

בימים אלו נשר מבקר אצלנו בלוס אנג׳לס. הוא הגיע לפרימירית ״סיפור אחר״ בפסטיבל הסרטים הישראלי ה-32. בערב פתיחת הפסטיבל הוא קיבל פרס הוקרה מיוחד על תרומתו לקולנוע הישראלי.

לכבוד המאורע ערכתי עימו ראיון בלעדי במהלכו שוחחנו על התחלת הקריירה שלו, המעבר ללוס אנג׳לס בתחילת שנות ה-80 והחזרה לישראל. עוד חלק עימי נשר אם אלו שחקנים אהב לעבוד במיוחד במהלך הקריירה הארוכה שלו, אילו במאים מהווים השראה עבורו, וגם על תהליך יצירת ״סיפור אחר״.

תמיד ידעתי שהילדים יגדלו בארץ

אבי, ב-1977 הוצאת את הסרט הראשון שלך ׳הלהקה׳ וזכית להצלחה עצומה. זה מלחיץ להתחיל כך את הקרייריה?

״במידה מסויימת זה מפחיד. זה סרט ראשון ואתה לא יודע מה זה להצליח או להיכשל, אתה לא חושב בכלל במושגים כאלו. אתה חושב על עשיית קולנוע כי זה מה שאתה אוהב. ׳הלהקה׳ היה במידה מסוימת סרט ניסיוני כי הוא לא ציית לכללים של הקולנוע הישראלי דאז. הוא לא עבד לפי חוקים של סרטי בורקס, לא היה בו סיפור אהבה גדול, לא היה מתח הדדי.

״מצד שני, הוא לא עבד לפי החוקים של הקולנוע של מה שנקרא העת החדשה – הוא לא היה מאוד איטי הוא לא היה מהורהר. לסרט היה אנרגיה קולנועית מאוד יחודית לעצמה. היו לו סיפורים מקבילים לא היה סיפור מרכזי. המפיק של הסרט אמר שאף אחד לא יראה את זה אף פעם. הוא חשב שבגלל שהיינו כל כך צעירים זה ממש סרט נסיוני ושזה מאוד הצליח זה היה גם מאוד מבלבל״.

ההצלחה הביאה עימה המון לחץ להמשך?

״חשבתי שאם אני אעשה עוד סרט אחרי זה אז הוא יהיה באמת פרובקטיבי והכי לא מיינסטרים שיכול להיות. אז ישבתי וכתבתי את ׳דיזנגוף 99׳ ובסוף זה היה גם סרט שמאוד הצליח. אז הבנתי שאני פשוט צריך לעשות סרט שמעניין אותי ואם הסרט באמת עוצמתי ובאמת טוב הוא ימצא את הקהל שלו״

בתחילת שנות ה-80 עברת לאל-איי. אילו זיכרנות יש לך מכאן?

״הייתי כאן קרוב ל- 15 שנה ומאוד נהנתי בתקופה שלי בלוס אנג׳לס. הגעתי להוליווד עם ׳זעם התהילה׳, סרט שלא כל כך הצליח בארץ אבל כן מאוד הצליח בפסטיבלים ברחבי העולם. בהוליווד יש כזה עניין שאחת לעשר שנים השערים נפתחים לכדי סדק, ואז יש פתאום עניין עצום בבמאים חדשים ומחדשים. לקראת סוף שנות ה-80 הייתי חלק מחבורה של כמה במאים אירופיים שמאוד מצאו חן בעיני הוליווד. זה היה מצב מרתק להיות נוכח בו כי אתה מארץ קטנה שאין לצד הפיננסי שום משמעות ופתאום אנשים מציעים לך משכורות שיותר גדולות מתקציב הסרט שעשית.

״כשאתה עושה סרט ישראלי אתה פועל מהלב; כשאתה עושה סרט אמריקאי אתה פועל מהראש. אז הראש הוא מקום מעניין לעבוד ממנו אבל הלב מאוד עוצמתי.

אבי נשר ביחד עם נתן גושן ששיחק וכתב מוזיקה לסרט.

״בתקופה ההיא הייתה לי חברת הפקה. לא שאני מבין גדול בעסקים אבל עשיתי שני סרטים של מדע בדיוני שהצליחו ב-MGM וב-FOX , והחברה שלי עבדה הרבה עם דיסני ו-HBO. החברה מאוד הצליחה והסיבה היחידה שזה נפסק כי תמיד ידעתי שכאשר יוולדו לי ילדים אני ארצה לגדל אותם בארץ.

״אני זוכר את הלילה בו נולדה בתי תום. באל-איי יש את המנהג הנחמד הזה שבאים הסוכן שלך, העורך דין שלך והחברים ומחכים במזדרון בבית החולים. אמרתי לכולם שחמש שנים מעכשיו אני כבר לא אהיה כאן ואף אחד לא האמין״.

עד כמה ההצלחות הישראליות בטלוויזה האמריקאית ובהוליווד עוזרות לתעשייה בישראל?

״אני חייב להגיד שעושים בארץ הרבה מאוד סרטים מצויינים. התחום הזה התפתח בישראל בצורה מאוד דרמטית מאז תחילת המאה הנוכחית. זה התחיל עם סרטים כמו ׳חתונה מאוחרת׳ ו׳סוף העולם שמאלה׳. מאז, יש כל שנה סרט אחד או שניים באמת טובים שמככבים בפסטיבלים בין לאומיים וכמה סדרות טלווזיה מאוד מעניינות. יחסית למדינה כל כך קטנה עושים בארץ קולנוע מצויין וטלוויזה טובה. יש בישראל דור צעיר מאוד מוכשר, ובאופן טבעי אנשים גם מגיעים ללוס אנג׳לס. באיזה שהיא נקודה טוב שכך, יש סוג של הזנה חוזרת של אנשים שעשו סרטים מעניינים ועכשיו עובדים עם אל-איי וגם להפך.

״אני מאוד מחובר ללוס אנג׳לס, ההגעה שלי לכאן זה כמו לחזור הבייתה. יש לי כאן מלא חברים, זה מקום שאני ואישתי מאוד מחבבים ועד היום אני מקבל הרבה הצעות לעבוד באל-איי".

בוא נדבר על ׳סיפור אחר׳, שפותח את הפסטיבל הסרטים השנה

״כתבתי את הסרט יחד עם נועם שפנצר שהוא פסיכולוג ואיש מאוד מוכשר ובמידה רבה הסרט מבוסס על סיפור שהוא חווה. הבאנו קובץ שחקנים יוצא מן הכלל שהעבודה איתם הייתה כמו שאני תמיד עובד, כשהם מעורבים בתהליך היצירה. הבאנו גם את נתן גושן שמשחק וגם מוזיקאי מצויין שכותב שירים נפלאים. ג׳וי ריגר שמככבת היא בעיני אחת השחקניות הצעירות הטובות בעולם. הסרט שבר כל שיא קופה ישראלי אפשרי ובמקביל גם קיבל ביקורות מאוד טובות שזה בדרך כלל דבר שסותר, אבל נהדר לגלות שהפעם לא. זה פשוט היה מסוג הדברים שהכל נופל למקום הנכון ומסתדר".

סרטים רבים שלך עוסקים בתקופות שונות בנוף החברה הישראלית ומאבקים בין קהילות שונות בתוכה. ראינו את זה ב׳סוף העולם שמאלה׳ וגם ב׳סיפור אחר׳ אנחנו עוסקים בהתנגשות בין העולם החילוני לחרדי. זה משהו שמעניין אותך באופן מיוחד?

״אנחנו לא חיים בעולם שיש בו רק בעיה אחת, יש כמה בעיות ובהן אנחנו עוסקים. המתח הגדול בחברה הישראלית היום הוא לא בין פלסטינים וישראלים – הסיפור הזה תקוע באיזה שהיא נקודה ועד שלא יקרה משהו דרמטי הוא לא ישתנה. המתח הגדול הוא בין עולם חילוני לבין עולם חרדי במדינה שמעולם לא הפרידה דת ומדינה. במדינה שלנו העולם החרדי הוא חלק מהתהליך הפוליטי שזה דבר שהוא כמעט לא אפשרי, כי בדת יש אמת אחת ובפוליטיקה יש אמיתות מרובות. פוליטקה בנויה על פשרה, דת לא מתפשרת מעצם הגדרתה. יש היום תהליך שבו הרבה חילונים מאוד מפחדים מדתיים ודתיים מאוד מפחדים מחילונים וזה מצב מאוד נפיץ שיכול להגיע להתנגשויות של ממש ויש דיבורים על אובן צלם המדינה. יש בישראל הרבה מאוד צד אחר, כלומר כל צד רואה בעצמו את הצד הלגטימי ובשני את הצד האחר. זו פואנטה מאוד נוכחת היום בחוויה הישראלית וצריך להתייחס אליה".

אתה סבור שהאוכלוסיה הדתית תצפה בסרט?

״אני יכול להגיד לך בשמחה רבה שיש הרבה מאוד אנשים דתיים שצופים בסרט. הסרט לא נוקט עמדה – הוא לא בעד חילונים או בעד דתיים. הוא מתייחס לדתיים ולחילוניים באותו כבוד ובאותה ביקורתיות. הסרט לא חושף איזה פשע שצד אחד עושה לצד השני, אלא מתעסק בדעות קדומות שיש לכל אחד מאיתנו על מישהו שהוא לא אנחנו, וזה עובד בשני הכיוונים. במידה רבה ׳סיפור אחר׳ הוא סרט שמקרב לבבות. בארץ יש תופעה מרתקת שלסרט מגיעים שני קהלים שבמציאות הם כמעט עוינים אחד לשני אבל הם נפגשים
בבית הקולנוע וחולקים סיפור אחד, ׳סיפור אחר׳. זה תהליך חברתי מרתק בעיני.״

הסרט נתן לך השראה לדרך לקרב בין הלבבות?

״הפיתרון זה לדבר. הסרט הזה נוצר כדי ליצור דיאלוג, ואם נשפוט לפי כמות הצופים העצומה של השבוע הראשון אז רואים שהוא מייצר דיאלוג. אוכלוסיה משני הצדדים הולכים לסרט ומבינים שאין פיתרון אחר חוץ מלדבר. אז במידה מסויימת הסרט מממש את הכוונות שלו".

כמו לפגוש חברים מפעם

ששון גבאי וג׳וי ריגר בסצנה מתוך ״סיפור אחר״

מוקדם יותר השנה שמענו שמשכת את ׳סיפור אחר׳ ממועמדות לפרסי אופיר (האוסקר הישראלי). האם ההצלחה הגדולה שלו תגרום לך לשנות את דעתך?

״בוא נאמר ש׳לסוף העולם שמאלה׳ ולשאר הסרטים לא הייתה בעיה בתחום ההצלחה. אני לא חושב שזה יזעזע את המערכת כי אנשים פועלים לפי איך שהם פועלים. איך אלברט איינשטיין מגדיר טירוף? עשייית אותו מעשה שוב ושוב וציפיה לתוצאה שונה. אז באיזשהי נקודה מגיע הרגע שדברים נראים אבסורדים אבל כנראה הם מה שהם ואז אין טעם להמשיך לעשות את כי התוצאה תהיה זהה".

יש סרט אחד שלך שאתה אוהב במיוחד?

״לא. באמת שלא, אתה תמיד הכי אוהב את הסרט שאתה עכשיו עושה ואתה תמיד מופתע מסרטים שעשית כשאתה רואה אותם מחדש. זה קצת כמו לפגוש חברים מפעם. אין סרט אחד שהוא ה-סרט. זה הכל סוג של מארג ויש סוג של סיפוק בלהביט אחרונית ולראות את כל הסרטים האלו משתלבים אחד עם השני הווים חלק גדול יותר".

שחקן ישראלי שהיה לך חיבור מיוחד איתו?

״יש אנשים שהם גם שחקנים נהדרים וגם הפכו להיות חברים קרובים, כמו אדיר מילר, ששון גבאי, ג׳וי ריגר, נטע גרטי ומאיה דגן. אני נשאר בקשר מאוד טוב עם כמעט כולם. אני בא מהמקום הזה שיש לי ולשחקנים שלי כמעט קשרי דם. אני מערב אותם בתהליך ואנחנו עוברים הכל ביחד״.

יש דמות הוליוודית שאתה חולם לעבוד איתה?

״לא ממש. אני אגיד לך דבר שנשמע יהיר ואבל זו לא הכוונה: בישראל יש שחקנים לא פחות טובים ממיטב שחקני הוליווד. אני שם את ששון גבאי, את אדיר מילר ואת ג׳וי ריגר ואת מאיה דגן מול כל שחקן אמריקאי בכל רגע נתון. יש לנו שחקנים נפלאים בארץ. בכלל אני אגיד לך משהו שישמע שערוריתי: נכון להיום, אם בעיר נתונה מציג סרט אמריקאי וסרט ישראלי, יש סיכוי גדול יותר שהישראלי יהיה מקורי יותר".

אבי נשר מקבל פרס הוקרה בפסטיבל הסרטים ה- 32בשבוע שעבר.

קיבלת פרס הוקרה השנה מהנהלת הפסטיבל

״כמובן שזה משמח ופרסים זה תמיד נחמד. אני לא שומר פרסים בבית יש לי חדר במשרד ששם שמורים כל הפרסים והילדים שלי מאוד שמחים לשחק איתם. אני תמיד מפחד מפרסים כי הם נותנים לך תחושה של נוחות רבה מידי. אני חושב שזה לא נכון אף פעם להרגיש נוחות גדולה מידי או להרגיש שבע רצון מידי. תמיד צריך להרגיש שאפשר יותר טוב".

במאים שמהווים השראה עבורך?

״בתחילת דרכי הייתי מבקר קולנוע והיו במאים שלמדתי אותם לעומק כמו בילי וולדר, אלפרד היצקוק, מרטין סקורסזה וכאלה. כתיבה עיתונאית על סרטים הייתה בית הספר לקולנוע שלי. עשיתי את זה תקופה לא קצרה ואני כמעט מרגיש שאני מכיר אותם אישית למרות שמעולם לא נפגשנו. יש משפט באנגלית – Never trust the teller, trust the tale. האמת של היוצר היא בתוך יצירתו".

רגע מכונן בקריירה?

״אני עכשיו חווה יום מכונן כי ׳סיפור אחר׳ זה לא קומדיה; זה לא סרט בידורי במובן הקלאסי של המילה. זוהי דרמה קומית וסרט עם מבנה מאוד מקורי משלו. וכש-100 אלף ישראלים רואים סרט כזה בשבוע הראשון, יש לך תחושה שאתה יוצר קולנוע במקום שהוא מאוד פתוח לחשיבה קולנועית ויש בזה משהו מאוד מחמם את הלב, כי אתה מרגיש שאתה יכול לצאת לכל הרפתקאה קולנועית והתרבות שלה לא מגבילה אותך".

מה החלום של אבי נשר?

״אתה שואל אותי בנקודת זמן שאני פחות יודע מתמיד. בנסיבות נורמליות הייתי אומר לך הסרט הבא, אבל במציאות החדשה שלי היום הכל מסובך יותר והכל נראה בערפל".

מסר לקהל כאן שיגיע לראות את הסרט החדש?

״שיבואו להנות, לראות את הסרט ולהתמסר לו. שלא יבואו להשתתף בצערי ובשום דבר אחר. זה סרט שהוא מאוד מהנה ואופטימי והוא נעשה לפני מה שקרה לי ולמשפחה שלי. אז אני ממש מקווה שאנשים יבואו להנות".

המשך לקרוא

Featured

ממשלת ישראל דוחה את ניסיונות התיווך: "תגובה עוצמתית בדרך"

הקבינט יתכנס מחר אחרי הצהריים בעקבות המצב המתוח בדרום • גורם בכיר: "זמנו של התיווך יגיע אחר כך" • דובר צה"ל איים: "חמאס ירגיש בקרוב את עוצמת התגובה של צה"ל" • יותר מ-70 מטרות הותקפו, בהם גם שלוש מנהרות טרור ואולפני הטלוויזיה של חמאס

מאת: אריאל כהנא, דניאל סיריוטי // ישראל היום

בעקבות ההסלמה בדרום, הקבינט יתכנס מחר בשעה ארבע לדיון על המצב הביטחוני. ישראל דחתה את ניסיונות התיווך מצד המצרים וגורמים נוספים, ובתקשורת המצרית מצוטטים בכירים בקהיר שטוענים שישראל אינה מגיבה לבקשה להפסקת אש לפחות עד לאחר דיון הקבינט מחר. לדברי גורם בכיר המעורה בפרטים, "זמנו של התיווך יגיע אחר כך".

על פי חלק מההערכות, חמאס הגיע למסקנה שישראל מעוניינת להימנע ממבצע צבאי ברצועה בכל מחיר ולכן הוא מרשה לעצמו למתוח את החבל. הרמטכ"ל גדי איזנקוט קרוב לסוף כהונתו, וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו יעמוד לבחירה מחודשת בקרוב. יתכן שגם לוחות הזמנים הללו משפיעים על הניתוח של חמאס, אולם ישראל תתקשה לעבור לסדר היום על מתקפת הרקטות הנרחבת ביותר מאז מבצע "צוק איתן".

שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלדנוב, התייחס למצב. "האו"ם עובד קרוב עם מצרים ועם כל הנוגעים בדבר, על מנת להבטיח כי בעזה נסוגים בחזרה. ההסלמה ב-24 השעות האחרונות היא מסוכנת מאוד ופזיזה. הטילים חייבים לעצור, כולם חייבים להציג איפוק. לא צריך לחסוך במאמצים כדי לעצור את האלימות".

בשעות הערב אולפני אל אקצא (אולפני הטלוויזיה של חמאס) ברצועת עזה הושמדו על ידי צה"ל. על פי דיווחים, האולפנים קיבלו התראה של 15 דקות באמצעות הטלפון, ונורה טיל אזהרה אחד לקראת הפצצה מסיבית בהמשך. עם זאת, השידורים עדיין נמשכים מאולפנים חלופיים. מוקדם יותר הערב צה"ל תקף הערב יותר מ-70 מטרות של ארגוני הטרור חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי הפלשתיני. התקיפות בוצעו באמצעות כלי טיס, מסוקי קרב וטנקים של צה"ל. גם בשעה זאת נמשכות תקיפות נגד יעדי טרור ברחבי הרצועה.

Image result for ‫צה"ל‬‎

היעדים שהותקפו בשעות הערב על ידי מטוסי קרב הם מנהרת טרור התקפית בדרג' תפח, ארבעה מתחמים צבאיים ברפיח ודיר אל באלח וכן עמדת תצפית של ארגון חמאס בג'בליה. בנוסף הותקפו מטרות של הג'יהאד האסלאמי ובהן שתי מנהרות טרור התקפיות ברפיח, אתר לייצור אמצעי לחימה ברפיח, ארבעה מתחמים צבאיים בנציראת, רפיח ובית להיא, עמדת שיגור ירי תלול מסלול בג'בליה.

דובר צה"ל רונן מנליס כתב בחשבון הטוויטר שלו: "חמאס מוביל את הרצועה לחורבן, וירגיש בשעות הקרובות את עוצמת התגובה של צה"ל. עד כה תקפנו מגוון רחב של יעדים. חוליות משגרי ירי תמ"ס, מתחמים צבאיים ועמדות תצפית. הניסיון לפגוע באזרחים – לא מקובל עלינו, נמשיך להגיב בעוצמה".

ההסלמה החלה אמש בעקבות פעולה של יחידה מיוחדת בשטח עזה, שבה נהרג קצין צה"ל אל"מ מ' ונפצע קצין נוסף. בפעולה נהרגו 7 פלשתינים, בהם בכיר בגדודי עז א-דין אל קסאם של חמאס. חילופי אש כבדים התפתחו בין הצדדים, חיל האוויר תקף באמצעות עשרות טילים ואזעקות צבע אדום נשמעו ביישובי עוטף עזה.

המשך לקרוא

Featured

רוצח תלמידי הקולג׳ ב-Thousand Oaks: בן 28 מניוברי פארק, לוחם מארינס לשעבר, גר אצל אימא וסובל מפוסט טראומה

Published

on

איאן דיוויד לונג הוא הצעיר שנכנס ב-11:20 בלילה ל״בורדר ליין בר וגריל״, פתח באש ללא הבחנה ורצח 12 בני אדם, בהם סגן השריף המקומי. לונג ששירת במשך שנים במארינס, גרם גם לפציעתם של 12 נוספים

 

הטבח בקליפורניה: היורה שאחראי למותם של 12 בני אדם בבר בעיר Thousand Oaks הוא איאן דיוויד לונג, צעיר בן 28, כך לפי המשטרה המקומית. בהודעה לתקשורת שמסר השריף המקומי הוא אמר כי לונג הוא חייל מרינס לשעבר בצבא ארה"ב והוסיף כי הוא מוכר למשטרה. השריף ציין כי טרם ברור המניע לרצח הנורא.

השריף ציין כי באחד המקרים בהם לונג הסתבך עם הרשויות הוחלט בסופו של דבר לא לקחת אותו למעצר משום שההתנהגות האלימה שלו נבעה ממשבר מנטלי שעבר.

בתוך כך, הותר לפרסום כי רון הילוז, הוא סגן השריף שנרצח באירוע.  לונג התפרץ לבר-מסעדה בקליפורניה הבוקר (שעון ישראל) ופתח בירי ללא הבחנה. 12 בני אדם נהרגו, כולל סגן השריף המקומי, ו-12 נוספים נפצעו. גופת היורה נמצאה בזירה כשעליה סימני ירי. מחקירת המקרה עולה כי לונג היה חמוש באקדח אחד ולא בנשק חצי-אוטומטי כפי שסברו תחילה, וכן עשה שימוש ברימוני עשן.

לונג ואימו. שכנים סיפרו על התנהגות מוזרה

האירוע החל סמוך לשעה 23:30 (שעון קליפורניה) בבר שנקרא Borderline Bar & Grill בעיר Thousand Oaks, כ-20 קילומטר מלוס אנג'לס. הירי התרחש בעיצומו של ערב ריקודי קאנטרי של סטודנטים מקומיים, ולפי הדיווחים במקום שהו כ-100 בני אדם. למקום הוזעקו כוחות גדולים של משטרה שכיתרו את המתחם ובשלב מסויים פרצו פנימה.

השריף המקומי סיפר שמיד עם קבלת דיווחים על הירי במסעדה, היחידה הראשונה הגיעה לזירה תוך שלוש דקות, ואליהם הצטרפו שני שוטרים שהיו באזור. כמה דקות לאחר מכן הצטרפו לכוחות שוטרי מקוף וסגן השריף שהגיעו למקום לאחר ששמעו יריות. כשנכנסו לתוך המסעדה, סגן השריף נפגע ממספר יריות.כוחות נוספים הגיעו לזירה, כולל כוחות מיוחדים, וכשנכנסו פנימה מצאו את 12 ההרוגים ואת גופת היורה. 12 נפגעים בדרגות פציעה שונות פונו מהמקום לבית החולים המקומי.

קונסול ישראל בלוס אנג'לס מסר כי לא התקבל מידע על נפגעים ישראלים: "לפי הדיווחים נראה שרוב הנפגעים הם צעירים מקולג' סמוך".


עדי ראייה סיפרו על היורה שלבש בגדים שחורים. אחד מהם אמר ללוס אנג'לס טיימס: "הוא ירה המון, לפחות 30 פעם. שמעתי יריות גם כשכולם עזבו". לפי העדויות מהזירה, חלק מהמבלים נמלטו מהחלונות וככל הנראה חלקם נפגע מהירי במהלך בריחתם.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

נוב
14
ד
20:00 An Evening with Tom Hanks @ Aratani Theater
An Evening with Tom Hanks @ Aratani Theater
נוב 14 @ 20:00 – 21:00
An Evening with Tom Hanks @ Aratani Theater
An Evening with TOM HANKS discussing his bestselling collection of stories,  Uncommon Type Tom Hanks is an actor, screenwriter, director and producer. His writing has appeared in The New York Times, Vanity Fair, and The New Yorker. This is his first[...]
נוב
16
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
נוב 16 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
22:00 Tiesto @ Academy
Tiesto @ Academy
נוב 16 @ 22:00 – 23:00
Tiesto @ Academy
Doors open at 10pm. 21 & over. About this Event Friday, November 16th Insomniac presents Tiesto Dress code strictly enforced. No sandals or flip-flops. No shorts, baggy jeans or tank tops with sleeveless shirts. Tennis[...]
נוב
17
ש
19:00 Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
נוב 17 @ 19:00 – 22:30
Taste Buds  Hummus & Hashish Night @ Rita House
Hummus & Hashish is coming back by popular demand! We're going to focus on our favorite Mediterranean dish & feature Hummus creations by 5 different chefs. Each guest will receive a mini Hummus dish from each chef, and[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות