Connect with us

ארה"ב-ישראל

סינמטק אל-איי: מאחורי הקלעים של "חוכמת הבייגלה"

Published

on

סרטם של אילן הייטנר ודני מנקין ממשיך להיחשב לסרט קאלט 20 שנה לאחר הפקתו – במסגרת מועדון הסינטמק החדש של ה- IACבמרכז הקהילתי שפר, יספרו יוצריו על התהליך שהוביל גם ליצירת גירסה אמריקאית ללהיט הספרותי והקולנועי הנדיר

אסנת חכים (שלימים שינתה את שמה לג׳יזל סילבר)

מאת: טלי ספיר-קסטלמן

אחרי פסטיבל הסרטים שהביא לנו סרטים ישראלים חדשים, המרכז הקהילתי שפר בוודלנד הילס וארגון IAC, בשיתוף עם בימאים ואנשי קולנוע ישראלים, פותחים לקהילה את הדלת להגיע להקרנות של סרטים שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית.

׳פרוייקט סינמטק' מהדורת לוס אנג'לס יוצא לדרך עם סרט שהפך מזמן לסרט פולחן ״חוכמת הבייגלה״. קשה לומר על הסרט הזה שהוא עושה קאם-באק, כי מעולם הסרט לא נמחק מהתודעה התרבותית שלנו, מהיום שהוא יצא לאקרנים לפני 20 שנה.

הסרט מבוסס על ספרו של אילן הייטנר שראה אור בשנת 1988 והסרט הופק כארבע שנים מאוחר יותר על ידי הייטנר, שגם הפיק וגם ביים אותו. שותפו לכל התהליך היה התסטריאי והבמאי דני מנקין(18 קילו של אהבה, האם זה אתה, ז׳אטם אי לאב יו ועוד)

״חוכמת הבייגלה”, שהפך לקאלט רב־מכר ועובד לסרט קולנוע, עבר לא מעט טלטלות מאז עבר בראשו של הייטנר והפך למה שהוא היום. ״אף אחד לא רצה לקרוא את הספר שלי ובטח שלא להשקיע בו, לא יכולתי למצוא הוצאת ספרים שתהיה מוכנה להדפיס אותו״, הוא מספר, בשיחה טראנס-אטלנטית; לבסוף הייטנר עצמו השקיע כספים והדפיס את הספר עצמאית.

רק לאחר שמכר 10,000 עותקים, הסכימה הוצאת הספרים "מודן" להפיץ את הספר.

אך כאן לא תמו התלאות במסע של הסיפור לתודעה הכלל ישראלית.

מה לי ולזה?

לאחר שהוציא את הספר לאור, נסע אילן ללמוד קולנוע בניו יורק ושם כתב את התסריט לסרט ״חוכמת הבייגלה״. כסטודנט לקולנוע הוא השתמש בכל הידע והכלים שניתנו לו מהלימודים על מנת להפוך את הספר שלימים אף היה לרב מכר, לסרט.

״כתבתי את התסריט של חוכמת הבייגלה ואף אחד לא רצה להשקיע, אז קניתי מצלמה חצי ביתית חצי מקצועית בהשראת איזה סרט אינדי שראיתי שנעשה עם מצלמה פי די 150", הוא משתף אותי במסע הפרטי שלו. ״כשחזרתי לארץ עשיתי אודישנים למלא שחקנים, את האודישנים עשיתי בדירה השכורה שלי. לא הבנתי כלום בבימוי ולא באמת ידעתי מה אני מחפש אך נדלקתי על השחקנים גיא לואל ועל אסנת חכים (שלימים שינתה ת שמה לג׳יזל סילבר). אסנת היתה מוכרת מהסידרה ׳הפוך' שהיתה אז שלאגר רציני.

״בגלל שלא הייתי כזה מומחה בבימוי אז גם בהמשך הצילומים הייתי נבוך, אפילו מעצמי״, הוא מספר בנימת נוסטלגיה וצוחק ״התביישתי להשתמש במילים מקצועיות שהיום מוכרות לכולם במקום Action בתחילת צילומי סצינה הייתי אומר

״תתחילו תתחילו ״ ובמקום Cut אמרתי ״די״ או ״תעצרו ״…. לא היה לי נעים להשתמש במילים של במאים, ניראה היה לי שאלו מילים ששמורות לבמאים גדולים, ומה לי ולזה?!״

את הסרט צילם הייטנר בתקציב מגוחך של 50 אלף דולר ולאחר מכן נסע לערוך את החומרים במיקונוס שביוון. החברים על הסט הפכו לחבר׳ה כאלו שמריצים צחוקים ונפגשים לכיף, וככה לאחר העריכה הייטנר הזמין את כולם לצפייה במוצר המוגמר אצלו בבית.

כולם יושבים, עם חברים נוספים מהתעשייה, ומשהו לא עבד. ״הסרט לא עבד לי אחרי שאת כל החיים שלי השקעתי בזה, היה יאוש ולחץ לא נורמלי". אך בסופו של דבר במאי הסרטים והתסריטאי, שהיה שותף של הייטנר מתחילת העבודה על הסרט, דני מנקין והמפיק מרק רוזנבאום (״קלרה הקדושה״, ״מעבר לים״ ״חתונה מאוחרת״) עזרו לי להיחלץ מהמצב, ואת הפתיחה וכמה סצינות שאני צילמתי, צילמנו שוב״.

בעצם אפשר לומר שהסרט צולם במצלמה ביתית? אני שואלת מנסה להבין איך הסרט הזה שהיה פולחן בנעורי צולם באופן כמעט חובבני, תשובתו החיובית של הייטנר מוכיחה לי שוב שכשיש חלום ומשהו עתיד להתקיים אין שום דבר שיעמוד בדרכו …. גם העובדה שהשחקנית הראשית בסרט, אסנת חכים, פרשה כשלושה ימים לאחר תחילת הצילומים, ואז חזרה.

הייטנר: ״הכל היה מטורף, מתחילת הדרך היו לי הרבה תחנות שיכולתי להרים ידיים ולוותר, כמו שקורה ליוצרים הרבה פעמים, אבל משהו בתוכי לא נתן לי לוותר גם כשניראה היה שהכל אבוד, והינה הסרט הפך להצלחה״, הוא אומר כמו אבא שגאה בילדיו.

לא סתם הצלחה, הסרט שמוכר כסרט העצמאי הישראלי המצליח ביותר בארץ ואינו מפסיק לקבל תשבוחות, אף עבר לאחרונה עיבוד אמריקאי, עם תסריט מלא כאשר בגירסה האמריקאית שלו, את תל אביב שלנו מחליפה ניו יורק . לעבודה על התסריט נעזרו הייטנר ושותפו מנקין, בתסריטאי אמריקאי אשר עבד עם הסרט וסדרת הטלויזיה ״סקס והעיר הגדולה״.

דני מנקין ואילן הייטנר. הפקה משוגעת עם מצלמה ביתית

חוויה קולנועית משובחת

״חוכמת הבייגלה״ מיצג ז׳אנר חדש של סרטים שנולד עם ההתבגרות שלנו, קצת רומנטיקה, קצת חוצפה ישראלית, קצת על החבר׳ה, הצבא, המשפחה, סוג של דרמה, קומית ורגישה על החיים התל אביביים.

הסרט מספר את קורותיו ומחשבותיו של גולן, צעיר תל אביבי בסוף שנות ה-20 לחייו, הסרט מוגש בצורה נפלאה ונעימה ומספק חוויה קולנועית ישראלית משובחת, שכמו שהתאימה למציאות הישראלית של סוף שנות ה-90 מתאימה גם להיום.

הייטנר, כיום נשוי ואבא לארבעה ילדים, חזר לאחרונה מטיול של שנה בעולם עם משפחתו, וכתב ספר בתקופה הזו, הוא מלמד כתיבה ומעביר סדנאות של יצירת שינוי באמצעות כתיבה.

את הייטנר, דני מנקין, והשחקנית הראשית אסנת חכים (ג׳יזל סילבר) ניתן יהיה לפגוש, לשאול שאלות ולקבל תשובות, בפאנל שיתקיים במסגרת הסינמטק של ה-IAC

שירי וסרמן-מור אשר מנהלת את הפרוייקט מבטיחה לנו חוויה קולנועית ישראלית בכל חודש עם סרט אחר, לעיתים עם פאנל לשאלות ותשובות ולפעמים נסתפק רק בסרט ובפופקורן. הסרטים הבאים יהיו ״שלאגר״, ״אזימוט ״ועוד.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

משחק באש

Published

on

לנשיא טראמפ מגיעה לא רק תחנת רכבת ועיר בגולן הנקראות על שמו, כי אם זכות עולם – בעולם הזה ובעולם הבא • אבל הכניסה ראש בראש בסין יכולה לעלות ביוקר

בארה״ב מכהן נשיא שרוב פעולותיו יכולות להיות מתוארות במילה ״שלוף״; הנשיא מחליט ומבצע, ללא סבלנות הרבה דיבורים או להתברברות. כך גם רמת הסבלנות שלו לאנשים שהוא עצמו מינה בשל כישוריהם ונאמנותם, עד שלפתע סר חינם בעיניו ונראה לו שהם אינם בדיוק מבצעים את הנחיותיו ללא היסוס ובצייתנות מוחלטת. את כולם, כך נראה, הוא יכול לפטר, כפי שאדם מנופף זבוב טורדני. אלא שבחיים, מי שכך מתנהג, ימצא עצמו בסופו של יום ללא חברים קרובים, תומכים נלהים ואנשים אתם יוכל לחלוק את ימיו.

במידה רבה, הנשיא אינו שונה בהרבה מאותו איש העסקים שנכנס לשותפות עסקית עם רשת NBC לתוכנית ריאליטי בשם ״השוליה". אמריקה למדה אז את המשפט ״אתה מפוטר!״, כשמתחרה אחר מתחרה היה מפוטר אחד בסוף כל תוכנית שבועית עד המפץ הגדול בסיום. הזוכה בסוף כל עונה נשאר כ״שוליה״ של איש העסקים המצליח, המוכשר, יודע הכל, הקשור לכל (בעיקר לכסף ולכוח), ידידנו דונאלד טראמפ. אין אנו יודעים עד כמה החזיקו השוליות מעמד, למעט שמועות על מעשיהם (לדוגמא אחת שיצרה קו משקאות אלכוהוליים), אך הם מילאו את מטרתם – ריתוק צופים בבית למסכי הטלוויזיה, כך שעתידם ״אחרי״ שנהיו מפורסמים ודאי שאינו רלוונטי יותר.

הרבה לפני שהתוכנית עברה מבני תמותה למתחרים ידועים (״סלבריטי אפרנטיס״), במהלך כל העונה הראשונה הייתי רתוק מדי שבוע למסך..באותו זמן לא הבנתי שזו תוכנית ריאליטי, וכשהסתיימה העונה הראשונה ופורסם שמי שמעונין להגיש מועמדות לעונה השניה יתייצב ביום ובשעה היעודים באולפנים בוואלי של בלוס אנג׳לס, מצאתי עצמי בין מאות מתמודדים.

למרות מפח הנפש שלא נבחרתי להשתתף בתוכנית, שמורה בלבי פינה חמה לאותה תוכנית בראשיתה. כך גם אהדתי לנשיא, שכן מאז שנכנס לבית הלבן, הוא ממלא את הבטחותיו כפי שאף נשיא לפניו לא עשה. כל חיי שמעתי את ההבטחות טרם הבחירות לנשיאות שאחד הדברים הראשונים על סדר היום, אם רק יבחר המועמד רפובליקני או דמוקרט), יהיה העברת השגרירות האמריקאית ממקומה המשכשך רגליו מרחק הליכה מהים התיכון להרי ירושלים מרחק שעה נסיעה מהים. הבטיחו ואיכזבו.

כך עד לפני שנה בדיוק, עת השגרירות נפתחה בירושלים הבירה, לאחר שהנשיא טראמפ הכריז חודשים מועטים לפני כן ש״ירושלים היא (אכן, לפי מבחן המציאות) בירת ישראל". השנאה בארה״ב לנשיא כה יוקדת, שאף לא דמוקרט אחד הופיע לפתיחה. העולם לא התמוטט, והעולם המוסלמי לא צעד במיליוני אנשים על גבולות המדינה להציל את אל-קוץ. עברה שנה, וכבר התקיים טקס של שנה למציאות האמיתית – ״ירושלים בירת ישראל, ושגרירות ארה״ב בבירה, כיאה וכראוי".

הנשיא מילא גם הבטחות-בחירות אחרות. הוא ביטל את ההסכם עם איראן, על אפם ועל חמתם של הדמוקרטים, שכן אחת מגולות הכותרת של ימי אובמה העליזים היתה המטוסים מלאים מיליארדי דולרים במזומן שהוטסו לאיראן. הנשיא מינה את ניקי היילי כשגרירת ארה״ב לאו״ם, ונתן לה חופש פעולה מלא וגיבוי חזק שאין כמוהו להביא לידי מציאות נורמלית חדשה. כסף כבר אינו זורם לאפשר התקפות חסרות שחר בלתי פוסקות אך ורק על ישראל והגדרות מקומות משמעותיים (כמו הר הבית) כלא קשורים לישראל ולעם היהודי. כך גם פסק מימון לרשות הפלסטינית למשכורות למחבלים ולבני משפחותיהם. נראה שהיגיון בריא חזר לעולם. אין ספק שטראמפ הוא הנשיא הטוב ביותר למדינת ישראל ולעם היהודי מאז ומעולם ונשאלת רק השאלה האם נזכה בקדנציה שניה, והאם נדע לנצל נכונה את ההזדמנויות החד פעמיות הנתנות לנו על מגש זהב ויהלומים.

הנשיא שאוהב לפטר, הנשיא חסר הסבלנות, הנשיא המתגנדר (״אני הטוב ביותר, המעולה ביותר, העשיר ביותר, החכם ביותר״), הנשיא השנוא על הדמוקרטים יותר מכל דבר אחר עלי אדמות – עד כדי כך שהוא מטריף את דעתם, הוא גם הנשיא הטוב ביותר שהיה עבור העם היהודי ומדינת ישראל מאז ומתמיד. על כך מגיעה לו לא רק תחנת רכבת בירושלים הבירה ועיר ברמת הגולן הנקראות על שמו, כי אם זכות עולם – בעולם הזה ובעולם הבא.

הבעיה היא שהנשיא מתנהל בדיוק כפי שניהל את תוכנית השוליה בטלוויזיה, בשלוף ופטר. שלוף את מה שנראה לך, כי אתה הטוב ביותר, בעל התסרוקת היפה ביותר, החכם ביותר, היודע יותר מכולם. ופטר, השבוע את זה, בשבוע הבא את האחר, וכך שבוע אחר שבוע, עד שישאר רק אחד, אתו או אתה אתה ״תקוע״ לזמן קצר, שכן עבור תהילת עולם (בטלויזיה ובסדרת ריאליטי) עושים הכל, אפילו מקריבים את הפרטיות שלך ומאפשרים ל״שוליה״ להיבחר לרגע קט. נשיא השלוף האוהב לפטר את כל מי שאינו לרוחו ברגע מסוים (גם אם היה נאמן וטוב במשרתו עד כה) משחק באש.

דוגמה מהעסק בו אני מצוי: לפני שנה הנשיא הטיל מכסים על מוצרים מארופה, והאירופאים השיבו באותה מטבע. מאז ה-20 ביוני אשתקד, לדוגמא, מוטל מכס של 25% על כל וויסקי אמריקאי באירופה. הדבר הביא לעצירה כמעט מוחלטת של מכירת וויסקים אמריקאים בארופה. התהליך לקח כמעט שנה, שכן החברות הגדולות ייבאו מלאים גדולים של משקאות טרם תאריך החלת המכס. חברות נוספות שילמו מכיסן את המכס, בכדי לא להעלות את המחירים לצרכן והרבה משווקים חיכו, שכן הם לא ידעו האם משחק ההענשה משני הצדדים ימשך או יפסק. לאחר כשנה המלאים אזלו, חברות (אפילו עשירות עד מאד) הבינו שהן לא יכולות להמשיך לסבסד את היטל המס, והמשווקים עבור מוויסקים אמריקאים לעולמות חדשים וויסקים מצרפת ומסקנדינביה, טיאוון וניו זילנד, יפן וקנדה. עברו וכנראה כבר לא יחזרו (כי הצרכן גילה שיש אלטרנטיבות נהדרות) – ומכאן נזק ארוך טווח ובלתי הפיך.

יצא שארה״ב מופסדת לחלוטין בשטח המשקאות החריפים, וחברות קטנות רבות נפגעו מכך קשות. בועות אלו צפות לפני השטח, ומספר החברות שעסקיהן השנה הגיע לעצירה כמעט מוחלטת הולך וגדל. אך השוק המקומי בארה״ב כה חזק, שהקולות הנשמעים, אותן בועות מתנפצות, נעלמים ברעש ובהמולת העסקים החוגגים. השוק החזק צוהל ועולז, והתוגה הנשמעת פה ושם מוחרשת כלא קיימת. והנה הנשיא עושה זאת פעם נוספת, הפעם עם סין. אך סין אינה ארופה, ועם הסינים כמו גם עם פוטין) לא משחקים. הם עוד מסוגלים להעלב ולנקוט בצעדי ענישה משלהם, ובידם הנחישות והאמצעים, כמו גם אורך הנשימה והכבוד הלאומי, וארה״ב לא תדע מאין מגיעות המכות.

הנשיא משחק באש. כל כלכלן בתחילת דרכו יודע שחייבים להזהר משנה זהירות במכסים שמטרתם הענשה, אך הנשיא משתמש בהם כאמצעי או כמטרה אינו מודע, או שלא אכפת לו, מהיכולות ההרסניות של החלטות כשלו. השווקים הגיבו בבהלה אך עד מהרה הפנימו את שקורה, התאוששו והחלו לעלות מחדש, ממשיכים בטיפוס כמותו לא ראינו בעבר.

האם השוק החופשי טועה? האם הנשיא צודק במהלכיו? האם הוא אכן החכם מכולם, יודע יותר טוב מכל הכלכלנים וממדע שלא נולד היום? מי יודע. מסתבר שהבוחר בארה״ב קצה נפשו בידוע ובמוכר, ובניגוד לכל התחזיות, דונלד ג׳יי טרמפ נבחר לנשיאה ה-45 של ארה״ב. אולי אכן דרך הנשיא תתברר כנכונה? אותה התגרות חסרת מעצורים בסין, שיכולה לערער את כלל הכלכלה הבינלאומית ולהביאה לסיחרור שתוצאותיו הרות אסון?

דבר אחד ודאי: הנשיא משחק בחומרים נפיצים ביותר, ועצה אחת ויחידה טובה עבורו: ״תיזהר, תיזהר עד מאד!״

לתגובות: bussel@m.com

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

יהדות, עסקים, אינטרטיימנט

Published

on

מרכז נזריאן ללימוד ישראל ב- UCLAערך יום עיון מיוחד לכבוד יום העצמאות בהשתתפות מרצים אורחים מארה"ב ומהארץ • המראות והקולות

נינט טייב כתבה שיר על המעבר ללוס אנג'לס

מרכז נזריאן ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת UCLA ערך לכבוד יום העצמאות יום עיון שהתרכז בקשר ובחיבור בין הקהילה היהודית בארצות הברית למקבילתה בישראל. כ-200 אורחים מתחומים שונים בקהילה היהודית בלוס אנג׳לס הגיעו לאולם ה-COVEL COMMONS ונהנו מיום עיון פורה שכלל שלושה פאנלים מעניינים בנושאי דת, עסקים וטכנולוגיה ובידור. כולם כללו דמויות מובילות מישראל וארצות הברית.

הפאנל בנושא דת ומדינה, שהיה לטעמי המעניין והפורה ביותר, עסק בנושא הזהות היהודית ברחבי העולם, וכיצד מדינת ישראל תורמת לקידומו או אולי בכלל מאתגרת אותו. בין המשתתפים הרב דניאל בוסקילה, חיה גילבוע( ג׳ויאש אינגייג׳מנט) הח"כית לשעבר ד"ר עליזה לביא מאוניברסיטת בר אילן והרב ארז שרמן מסיני טמפל. הפאנל הונחה על ידי דיקן 'היברו יוניון קולג'׳ ג׳ושוע הולו.

הרב בוסקילה, מנכ״ל המרכז החינוכי הספרדי ומראשי בית הכנסת תפארת ישראל בווסטווד היה מהדומיננטים בפאנל, והוביל לשיחה ערה יחד עם הרב ארז שרמן. הקבוצה עסקה בין היתר בחשיבות של הקשר היהודי מסביב לעולם ובהבדל בין רבנים שיודעים להעביר את ״החומר הנלמד״ לבין כאלו שיודעים לאחד את הקהילה.

עוד במהלך הפאנל דיונים בנושא סוגיות דתיות-חברתיות כמו מוסד הנשואים הכפוף לרבנות, מדוע קיימת הפרדה בין נשים לגברים בכותל, הדתה ועוד.

מקומם היה לשמוע את הרב שרמן ממעיט בחשיבותה של השפה העברית, כאשר אמר ש"זה לא הדבר הכי חשוב שמאחד את העם היהודי". לא כך מצופה ממדריך רוחני שאמור לדעת את חשיבות השפה: ראשית, מבחינה היסטורית – החייאתה לאחר 2000 שנים שבה כמעט ניכחדה. שנית, כל סטודנט שנה ראשונה בלימודי תקשורת יודע ששפה היא אחד הכלים החשובים ביותר לחיבור בין אינדיבידואלים. על חשיבותה של השפה העברית אין עוררין. ניתוק השפה ככלי חשוב שצריך להימצא בארגז הכלים של כל יהודי נראה כמו נסיון לפטור את יהדות אמריקה מהצורך ללמוד אותה ובנוסף, סולל את הדרך להעלמותה של השפה בעתיד.

• • •

לאחר הפסקת קפה קצרה, התכנס הפאנל שעסק בטכנולוגיה ועסקים בו השתתפו: חדווה קליינדלר מייסדת Emerj, גיא רוזנטל מקבוצת הטכנולגיה, יאיר ורדי, מייסד משותף של פרטנר פיוז׳ין לוס אנג׳לס, מאיה ורדי-שושני מ- Bird Foundation מומחית בתחום הסייבר, וכרמית ידין מנכ"לית Arcus Team . מנחה הפאנל סטויארט גבריאל, פרופ׳ לכלכלה ופיננסים ב UCLA, הפתיע ואמר שלמרות שכולם נוטים להלל את החדשות והטכנולוגיה הישראלית הוא סבור שהיא מוגבלת: "לאחר שנבנה רעיון או אפילו מוצר, הישראלים צריכים לקחת אותו לשווקים כמו סין וארצות הברית. השווקים בישראל קטנים ולא מספיקים כדי לבחון אותו באמת".

הרב דניאל בוסקילה בפאנל על יהדות, הדתה ושאר ירקות

בזה אחר זה הציגו הדוברים את החברות אותן הם מייצגים ואת הבשורות הטכנלוגיות שהם מביאים.

החברה של ורדי למשל השקיעה ביותר ב-27 סטארטפים בארה"ב בסכום של למעלה מ-40 מיליון דולר. מה שהוביל לדיון פורה בנושא שיתופי הפעולה בין השווקים האמריקאים לישראל ועל מיזוג חברות וגם על ההבדלים התרבותיים בין היזמים הישראלים לאמריקאים. רוזנטל: ״פה (בארצות הברית), כדי לעודד מקוריות אומרים לעובדים לחשוב מחוץ לקופסא. בישראל אין בכלל קופסא, היא לא קיימת – כל אחד עושה מה שבא לו״…

נושא נוסף שנידון הוא על חברות ישראליות שמגיעות לארצות הברית, פותחות שם משרדים ומהוות שחקן פעיל בשוק, תהליך שלא קורה בכיוון ההפוך. כאן החל דיון על חברה אמריקאית אחת שכן הגיעה לאחרונה לישראל: ׳אמזון׳ וכיצד תשפיע כניסת של ענקית הקניות על השוק הישראלי ועל תרבות הצריכה בחברה הישראלית.

בתום הפאנל יצאו האורחים לארוחת צהרים קלה ברחבת האולם המשקיפה על הקמפוס.

• • •

הפאנל השלישי והאחרון בנושא תעשית הבידור, שהיה הקליל והמהנה ביותר והתהדר בכוכבת ישראלית גדולה הזמרת והשחקנית נינט טייב. נינט ביצעה מספר שירים והסבירה כיצד כתבה אותם. אחד מהם כתבה בעקבות המעבר ללוס אנג׳לס לפני מספר שנים.

הקולנוען גידי רף מספר על יצירת חטופים והומלנד

עוד בפאנל איש הקולנוע והטלוויזיה הישראלי גידי רף הומלנד, חטופים)) שעושה חייל בשנים האחרונות ככותב ומפיק הוליוודי מוערך. ריף דיבר על תעשית על הטלוויזיה וסיפר על הרעיון וההשראה מאחורי הומלנד.

פרופ' רונית וייס-ברקוביץ, מרצה לקולנוע מאוניברסיטת תל אביב, סיפרה על תעשיית הסרטים בישראל ועל הבדלי התקציבים העצומים בין הפקות ישראליות לאמריקאיות.

ניקול יורקין, תסריטאית ומפיקה טלוויזיונית, חלקה עם הקהל את הסיפור מאחורי הסדרה ״פאודה״ שזכתה כידוע להצלחה מרשימה בארצות הברית ובעולם כולו.

הפאנל הסתיים בעוד שיר של נינט עם גיטרה אקוסטית לבקשת הקהל, שהתענג מכל רגע ולא הפסיק לתעד את הרגעים הקסומים בסלולרי שלו.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

הכל זהב: המסעדה של השף מייקל סולומונוב בפילדלפיה – הטובה בארה"ב

Published

on

זהב", החוגגת במרכזה את המטבח הישראלי, היא הזוכה הגדולה בתואר Outstanding Restaurant לשנת 2019 ב"אוסקר" של עולם הקולינריה האמריקאי

מייקל סולמונוב. ההישג הגדול של המטבח הישראלי

מסעדת ״זהב" של השף מייקל סולומונוב בפילדלפיה, החוגגת במרכזה את המטבח הישראלי היא הזוכה הגדולה בתואר המסעדה הטובה ביותר Outstanding Restaurant – לשנת 2019 על ידי אגודת ג'יימס בירד. זה קרה במהלך ה"אוסקר" של עולם הקולינריה האמריקאי, באירוע חגיגי שהתקיים בשיקגו. הזכייה של מסעדת "זהב" היא אחד ההישגים הגדולים ביותר של המטבח הישראלי בארה"ב. השף סולומונוב הוא אמריקאי-ישראלי שאחיו נלחם ונפל בזמן שירותו בצה"ל, הצליח להעלות את קרנו של המטבח הישראלי כשווה ערך בין מסעדות העלית באמריקה. הזכייה מצטרפת לפרסים קודמים בהם זכה סולומונוב. ב-2017 זכה בתואר 'השף הטוב ביותר בארצות הברית'. שנה לפני כן ב-2016 הוא זכה יחד עם שותפו סטיבן קוק בפרס ג'יימס בירד לספר הבישול הבינלאומי הטוב של השנה על ספרם "זהב: עולם הבישול הישראלי".

סולומונוב נולד בארץ ובגיל שנתיים עברה משפחתו לפיטסבורג. בגיל 15 חזר לישראל ללימודים בפנימייה בפרדס חנה עם קבוצה של ילדים אמריקאים. אחרי שנה חזר לפיטסבורג. ניסה ללכת לקולג' בוורמונט ונשר באמצע הלימודים. הוא נשלח שוב לישראל ואחרי שסומן כ"נער בסיכון" עבד במאפייה בכפר סבא, שם אפה רוגלעך, בורקס וחלות. עם חזרתו לאמריקה החליט ללמוד בבית ספר לבישול. משם הדרך היתה קצרה למטבחי מסעדות בפילדלפיה עד שמונה לסו שף במסעדה איטלקית מקומית. בעקבות נפילת אחיו בלבנון בשנת 2003 הוא עזב את המסעדה האיטלקית והחל להתמכר לסמים ולאלכוהול. כחלק מתהליך השיקום החל לבשל במסעדה ישראלית של חברו הטוב. ב-2008 החליט לפרוש לדרך עצמאית ופתח את מסעדת "זהב", עם המטבח עליו גדל. כחצי שנה אחר כך חרה מסעדתו כאחת מ-20 המסעדות החדשות הטובות של המגזין אסקוויר ומאז מופיעה תדיר בדירוגים נחשבים ומוערכים. לפני כשנה פרסם סולומונוב ספר בישול שני שעוסק הפעם באוכל הרחוב הישראלי.

סולומונוב מסמל את ההצלחה של המטבח הישראלי בארה"ב בשנים האחרונות וכמי שפתח את הדלת בעבור שפים ישראלים נוספים כמו ארז קומורובסקי, ניר צוק, מאיר אדוני ואיל שני, כמו גם ישראלים נוספים כמו אורי מנשה מהמסעדות "בסטיה" ו"בבל" בלוס אנג'לס. גם מסעדת "בבל" השתתפה בטקס והייתה מועמדת לפרס המסעדה החדשה הטובה ביותר", אך הפסידה למסעדה הצרפתית "Frenchette" בניו יורק. לפני שבועיים נבחרה "בבל" למסעדת השנה של ה"לוס אנג'לס טיימס". המסעדה נפתחה בשנה שעברה על ידי השפים אורי מנשה ואשתו ג'נביב גרגיס.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות