Connect with us

חדשות ואקטואליה

סוף הקיץ

Published

on

אנחנו בעיצומה של חגיגה. המקום גדוש באנשים, כולם לבושים יפה. ביד כל אחד ואחת כוס משקה וצלחת מעדנים וקינוחים. השיחה קולחת, מוזיקה ברקע. החיים נהדרים

שיבא-תל השומר, אחד מעשרת בתי החולים הטובים בעולם, הוא גם אחד מבתי החולים הגדולים בעולם. כך נאמר לקרואים ברחוב המסעדות במרכז העיר בוורלי הילס. כולם היו נפעמים.

המוסד והשירותים החשאיים הישראלים היה נושא מפגש בבית פרטי (בו נכחו כ-80 אנשים וזכו בסושי כשר). הוזמנו אך ורק אנשים ״עם כסף.״ השאר זכו בארוע בבית הכנסת סיני בלוס אנג׳לס, מעוזם של רבים חברי הקהילה הפרסית.

בצורה מאד דומה, רב ״ישיבה חילונית״ מתל אביב נמצא כאן עם אשתו, כמדי שנה, וגם הוא ייפגש אך ורק עם אנשים כבדים, כאלו שמוכנים להפרד מקצת מכספם. הוא ממוקד מאוד וחותר למגע, בכדי לדוג דג שמן כאן ושם בעיר המלאכים.

פשוטי העם שאינם נמנים עם התורמים הגדולים מוצפים גם הם בהזמנות לרוב, פה 100 דולר לאדם, שם 250 ומגדילים אחרים לעשות ומבקשים (ומקבלים) עוד יותר. נאמר לנוכחים שזה תפקידם, מחויבות שלהם למדינת ישראל, ה״מילואים״ שהם ממלאים. לאחר שבעה עשורים שבהם הנוהג הושרש ושיגשג, הכספים זורמים מלוס אנג׳לס (שאחרת זרם המבקרים היה מדלדל ואף פוסק; אך לא כך).

מגיעים הנציגים לקצור כאן כספים, לקטוף אותם בקלות, אותם פרות מהענפים הנמוכים, עד כי אין צורך כלל להתאמץ, רק להגיע ולאסוף, מלוא חופנים גדושים. רק יעז מי שיעז לשאול: ״מדוע אתם באים כאן לבקש כספים, מדוע אינכם מבקשים בארץ, שם יש היום ריכוז עושר אגדי, יותר מאשר בעיר בוורלי הילס אשר במרכז עיר המלאכים". והשליחים יביטו בו בבוז, שכן אינו מבין עניין. המנומסים שבהם יענו ״כי בארץ לא רגילים לתת", ופרושו – ״בארץ קשה לקבל, כאן קל, חבל לבזבז זמן בדיבורים, עליך לעשות את חובתך ולתרום!״

שבעים שנה – ממסד אדיר של שנור – הדסה וקק״ל, ידידי צה״ל והבונדס, פוליטיקאים כמו ביבי או ברק, יד ושם שעכשיו נוטה יותר לכיוון הנוצרים, ידידינו האחרונים שעוד נותרו), אוניברסיטאות, בתי חולים, יחידות צה״ל ועוד ועוד, תעשייה המגלגלת מילארדים מדי שנה.

בחוף המזרחי בעיר ניו יורק מתוכנן בעשרה בספטמבר יום טעימות יינות ישראלים, שמארגניו טוענים שהוא הראשון אי פעם, עם נציגים מכמעט 30 יקבים. הארוע מיועד לתקשורת ולעוסקים במשקאות בלבד. עמית שבבעלותו חנויות יינות ומשקאות חריפים הידועות ביותר באזור בוסטון הזמין שאבוא לפתיחת החנות החדשה שלו ושאצטרף אליו גם לארוע בניו יורק.

עוד בחוף המזרחי: ארוחת הגאלה השנתית השישית במספר של האתר ״אלג׳מיינר.״ זו השנה הראשונה שהגאלה נערכה בלוס אנג׳לס וסכום לא מבוטל בשבע ספרות נאסף. סר בן קינגסלי יהיה אורח הכבוד.

אלו רק דוגמאות על אצבעות יד אחת, שאינן מיועדות לקהילה הישראלית. לנו יש את יאיר ניצני ואלון בן דוד כמו גם אורחים אחרים הטורחים ובאים מהארץ במיוחד בכדי לפגוש את הקהילה הישראלית כאן. לעדכן אותה, לבדרה, לזכות בחיבוקה. ישנן גם משלחות של ראשי ערים, אנשי תקשורת ופוליטיקאים הבאים ללמוד את השטח בכדי ״להדק את הקשר עם התפוצות". זרם בלתי פוסק של תוכניות וביקורים.

הראש מתבלבל מרוב ארועים ומבקרים, ואני – מסוחרר מרגיש את חומו של הקיץ, את הרוח הנעימה השוברת את החום, ואת נעימות החיים המטיבים עם כולם. איזה עם נהדר, איזו ארץ נהדרת, שאנשיה בוחרים לשבת מחוץ לגדר ולדור הצעיר כבר שוריין פספורט שני ״על כל צרה שלא תבוא״.

הכלכלה רותחת – כך כאן, אך כך גם בארץ. עושר אגדי קיים בארץ. לרגע נדמה לנו שמדינת ישראל מעצמת על. יש לנו עליונות צבאית. אנחנו יוצאים לעזור לאחרים בעת קטסטרופה. אנחנו מפתחים מקורות מים ואנרגיה באפריקה והודו וסין. בקוריאה ובסין אוהבים אותנו, שכן יש ערכים המשותפים לנו ולהם. אנחנו מאיימים על איראן וגרורותיה ופועלים בצורה שרק הרוסים, האמריקאים והטורקים יכולים ומעזים. פיתוחים כמו גם תגליות קיימים בכל שטח כמעט – מננו-טכנולוגיה לבטחון הרשת, מרפואה לחלל, והכל במדינת היהודים בארץ ישראל.

אנחנו בעיצומה של חגיגה. המקום גדוש באנשים, כולם לבושים יפה. ביד כל אחד ואחת כוס משקה וצלחת של מעדנים או קינוחים. השיחה קולחת, מופע מוזיקה ברקע. החיים נהדרים.

מה צופן המחר

בכל ההמולה הנעימה שמסביבנו, הרגשה עילאית מקיפה אותנו בנועם וברוגע, אך סכנה אורבת בפתח. בפנים נעים, וקל לפיכך להתעלם ממה שקורה בחוץ, או לכל הפחות לבטלו בשישים. למה דומה הדבר? לֹנאצים ועוזריהם שנעלו קהילה שלמה בבניין עץ, נעלו את דלתותיו והעלוהו באש. איש לא ניצל.

נזכור, שטרם שהעלו אנשים באש, יצאו האנשים המאד-מתורבתים של אותה תקופה, ניפצו חלונות ראווה וחגגו ממש כמו שאנחנו חוגגים בל״ג בעומר – מסביב למדורות בהן העלו ספרים באש במרכזי הערים החשובות. הם בזזו והרסו והטילו מורא ופחד. אותו ליל בדולח היה בלתי אם יריית הפתיחה למה שאמור היה לקרות.

עברנו נקודת מפנה שהיא נקודת בל חזור. כמחצית מתושבי ארה״ב שונאים את הנשיא טראמפ, עד כדי כך ששלוש השנים האחרונות מעבירות אותם על דעתם. היהודים בארה״ב התנתקו זה מכבר ממדינת היהודים. לכאורה נקודת המחלוקת היא לא אחרת מאשר התפילה בכותל, כמו גם הכרה ברפורמים ובקונסרבטיבים ש״גם הם יהודים", אך האמת היא שלא צריך לחפש תרוצים, יהדות ארה״ב הפכה לסוגדת אליל אחר, אליל הסופר-ליברליות, וכך מילים כמו ״תיקון עולם״ הפכו לנר לעיניהם. נקריב את מדינת ישראל ואת היותנו יהודים, נציל לכאורה את העולם כולו, בעוד אנחנו מתאבדים. ג׳ורג׳ סורס, ברני סנדרס ושאר ה״יהודים״ המובילים, אינם יהודים למעט בשם בלבד. אויבים הם, מסוכנים עד מאד.

מרבית היהודים בארה״ב דמוקרטים, ויוצא שהם שונאים במיוחד את הנשיא
טראמפ. כיוון שלא יכול להיות דבר חיובי – קל שבקלים הקשור לנשיא ה-45, לפיכך גם דברים שאליהם ייחלו וציפו היהודים מהלך שבעה עשורים – ישראל חזקה, צבא חזק, תמיכה מתמשכת צבאית, כספית, כלכלית ופוליטית, שגרירות ארה״ב בירושלים, הכרה בירושלים כמו גם ברמת הגולן (קרי בחוק ובקיום הישראלי), פעילות באו״ם ובגרורותיו נגד העיסוק הבלעדי והבלתי פוסק נגד ישראל ועמידה איתנה בצד ישראל – כל אלו פסולים מן היסוד שכן הנשיא טראמפ מקדם אותם. נקריב את מדינת ישראל, כי שנאתנו לנשיא גדולה מ״יהדותנו״.

מז״ל – להיות במקום הנכון, בזמן הנכון, ולהיות חכמים מספיק להשתמש בלשון – כך יוצאות להן שתי חברות קונגרס ומטילות מוראן על המפלגה הדמוקרטית כולה. והיכן היהודים השולטים בכל? האם הם מפחדים להראות את יהדותם? כלל וכלל לא. הם עונדים אותה על דש בגדיהם כעדי.

מתגנדרים ומתיזים את דם הקורבן. בגרזן שהם אוחזים בידם הם מכים פעם אחר פעם בבשר החם, בלב שפעם, בגוף המפרפר, ללא רחמים, כמו בטרנס, וחוזרים הם ״רק לא טראמפ, לא שגרירות בירושלים, אסור שירושלים תהיה מאוחדת, הכיבוש משחית, יש להפסיק את הסיוע הביטחוני והכספי, חייבים ללמד את ישראל לקח". הם אפילו מעלים מנבכי העבר את המחסומים ועוד כהנה וכהנה ממתקים; כמה איומה ישראל. הם עצמם מכוסים בדם (כל היקר להם), אך הם ממשיכים.

מסתבר שלא למדנו מנסיון העבר. ועל כך נאמר ״שוטים שימושיים". המחר צופן בחובו סכנות אדירות, אך אנחנו בין חגיגה לקבלת פנים, בין איסוף כספים כנהוג וכמקובל וכצפוי מזה שבעים שנה לבין בילוי בנעימים. נוח לנו, אני מניח, פשוט להתעלם, למרות שכבר לא ניתן.

הקיץ מגיע לסופו, ובזמן שאנחנו נחגוג את חגי תחילתה של ה'תש״פ, תתחלנה המכות. כמה מהר ישכח הקיץ, נעימותיו וחגיגותיו כלא היו, ובפנינו יתנשאו קשיים שלא התנסנו בהם בחיינו, הרים בלתי עבירים. דור השואה כמעט שלא שרד, גם הוא חגג במשך שנות השלושים וסירב להאמין שהסכנה אורבת בחוץ גם אחרי ה-1 בספטמבר, 1939.

הכיצד נשרוד? האם נשרוד? את משל החרגול והנמלה לא הפנמנו, את עובדות השואה אין אנו זוכרים. הכל כל כך רחוק, לא רלוונטי, כה טוב לנו, כה נעים, המוזיקה ברקע, כוס המשקה ביד האחת, הצלחת עם המעדנים או הקינוחים באחרת. הנה מה טוב ומה נעים.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

השגריר באו"ם: "ישראל עומדת לצד העם האירוני"

Published

on

מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה השבוע לדיון בנושא המצב במזרח התיכון. שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון הפתיע בנאומו את הנוכחים בחדר כאשר החל לדבר בפרסית: "ישראל עומדת לצד העם האירני". דנון הציג לחברות המועצה את תמונתה של ניקטה אספנדני בת ה-14 שנהרגה בידי אנשי המשטר כאשר יצאה להפגין ברחובות בנובמבר האחרון. "לאחר הרצח הנורא, המשטר ניסה לטייח את המוות של ניקטה. בהתחלה פרסם שהיא מתה מסיבות אחרות ולאחר מכן הכריח את הוריה לומר שהיא מתה מהרעלה". דנון הוסיף: "לשכנינו הפרסים יש מורשת עשירה שהם צריכים להיות גאים בה. העם הפרסי הוביל את ההכרזה על זכויות אדם, סייע לביטול העבדות ונתן לאנשים את הזכות לבחור את דתם. מערכות המים, אלגברה, אנימציה, שחמט – כולן המצאות אירניות… זה אבסורד שעם שהמציא את זכויות האדם ופעל למען חופש דת נשלט בידי משטר שרומס את שתי הזכויות הללו. אסור לקהילה הבינלאומית לעמוד מהצד בזמן שהמשטר האיראני משתיק, כולא ומוציא להורג את תושביו".

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

מדוע נתניהו הפסיק לעבוד עם יועצי הקמפיין של טראמפ?

Published

on

קורי לבנדובסקי ודיוויד בויסי הובאו כדי לרענן את הצוות הוותיק של הליכוד, וגיבשו קמפיין חיובי ששם דגש על הישגיו של נתניהו. הם חזרו הביתה אחרי חודש

קורי לנדובסקי בשימוע בקונגרס, בשנה שעברה

ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד הפסיקו לעבוד עם היועצים הפוליטיים שעבדו עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ושנועדו לקחת חלק בקמפיין המפלגה לבחירות הקרובות. "הארץ" מדווח כי בימים האחרונים החליטו בליכוד להפסיק את ההתקשרות עם זוג היועצים, קורי לבנדובסקי ודיוויד בויסי, לאחר עבודה של חודש. 

נתניהו שכר את שירותיהם של היועצים לאחר שהגיע למסקנה שהצוות שמלווה אותו זה תקופה ארוכה – טופז לוק, יונתן אוריך, עופר גולן ושרוליק איינהורן – זקוק לרענון. לבנדובסקי ובויסי ערכו כמה פגישות וגיבשו אסטרטגיה לקמפיין חיובי ששם דגש על הישגיו של ראש הממשלה, ללא "נגטיב" ועם הרבה עבודת שטח. בעקבות תום ההתקשרות בין הצדדים, היועצים חזרו לארה"ב.

לבנדובסקי ניהל חלק מהקמפיין של טראמפ לנשיאות, אך הוחלף בפול מנפורט קצת לפני הניצחון בפריימריז. הוא פעיל במפלגה הרפובליקנית בניו המפשייר, המשיך להיות מקורב לטראמפ ותומך נלהב שלו בתקשורת. בויסי הוא יועץ רפובליקאי ותיק, ששימש כסגן מנהל הקמפיין של טראמפ החל מספטמבר 2016. לנתניהו ממשיך לייעץ אהרון קליין, עיתונאי שעומד בראשות אתר החדשות הימני ברייטברט בישראל. קליין הפך בחודשים האחרונים למשפיע מאוד בסביבת ראש הממשלה. 

במקביל פורסם כי נתניהו מתכוון לנצל את בואם של כ–40 מנהיגים מרחבי העולם לפורום השואה העולמי שיתקיים ביום חמישי ביד ושם, כדי לגייס אותם למאבקה של ישראל בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. נתניהו קורא להטיל סנקציות על בית הדין הבינלאומי. בראיון ברשת הטלוויזיה הנוצרית TBN, ששודר ביום שלישי במאות תחנות טלוויזיה בארה"ב, אמר נתניהו כי הוא מפציר בצופים "לדרוש פעולה קונקרטית, סנקציות, נגד בית הדין הבינלאומי, פקידיה, תובעיה, כולם". 

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

ממשל טראמפ מאפשר שינוי בהליך ויזה למומחים בארה"ב

Published

on

מעסיקים אמריקאים יוכלו לרשום מועמדים לקבלת ויזת H1B – אשרה להעסקת מומחים – להגרלה אלקטרונית בעלות של 10 דולר בלבד 

ממשל טראמפ יאפשר למעסיקים בארה"ב לרשום מועמדים לקבלת ויזת H1B – אשרה להעסקת מומחים – להגרלה אלקטרונית בעלות של 10 דולר בלבד. זאת לפני שיגישו עבורם את הבקשה המלאה, שעלותה אלפי דולרים. לפי ההליך החדש, רק בגין העובדים שנבחרו בהגרלה יידרש להגיש עתירה מלאה.

רשות האזרחות וההגירה של ארה"ב (USCIS) פירסמה בשבוע האחרון רפורמה בנוגע לאשרה במטרה לייעל את ההליך, להפחית ניירת ולאפשר חיסכון למעסיקים. מדובר באשרה שאותה ממלאים מעסיקים אמריקאיים המעוניינים להעסיק באופן זמני עובדים זרים במקצועות ייחודיים, בעלי ידע ייחודי ותואר ראשון לפחות או ניסיון תעסוקתי מקביל.

האשרה משמשת בשנים האחרונות בעיקר עובדי תעשיית ההייטק, שיכולים להגיע לעבוד בארה"ב לתקופה של עד שלוש שנים. המהלך מגיע אחרי זינוק של מאות אחוזים לאחרונה בדחיית בקשות של חברות אמריקאיות לאשרת מומחים כזו והקשחת התנאים לקבלתה, כחלק ממדיניות טראמפ "עובדים אמריקנים תחילה" המגבילה כניסה לשוק התעסוקה בארה"ב בעיקר בתחום ההייטק והרפואה.

על פי מחקר שערכה הקרן הלאומית למדיניות אמריקנית (NFAP), שניתחה את נתוני רשות ההגירה והאזרחות USCIS, בשנת 2015 עמד שיעור הסירוב לבקשות ראשוניות לוויזה מסוג H1B על 6%. במרץ השנה חלה קפיצה לרמה של 33%. מדובר בעלייה בשיעור של 450%. ההקשחה במדיניות באה לידי ביטוי בהכבדת הבדיקות על מבקשי האשרה וכפועל יוצא גם במספר הבקשות שנדחו.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות