Connect with us

טוב לדעת

משכילים, מוכשרים, רוצים אמריקה

Published

on

בריחת המוחות מעסיקה את הגורמים הרלוונטיים בישראל מחקר חדש מזהיר שלהגירה של עשרות אלפים יכולות להיות השלכות קטסטרופליות על המדינה כולה

הישראלים המשכילים ביותר ובעלי הכישורים החיוניים ביותר להצלחת הכלכלה הישראלים מהגרים לחו"ל בקצב גובר והולך – כך טוען הכלכלן פרופ' דן בן־דוד במסמך מטעם שורש", מוסד למחקר כלכלי־חברתי שהוא עומד בראשו. בן־דוד מזהיר כי מדיניות ממשלת ישראל מרחיקה אותם, במקום שתמריץ אותם להישאר בארץ או לחזור אליה.

בן דוד בחן את שיעורי ההגירה מישראל לחו"ל (בעיקר לאמריקה), והתמקד בשלוש אוכלוסיות: חוקרים באקדמיה, רופאים ועובדי תעשייה בתחום ההיי־טק. אלה מונים יחד פחות מ–130 אלף מתושבי ישראל – רק 1.4% מאוכלוסיית המדינה. למרות מספרם המצומצם, יתרון האיכות של המשק הישראלי נשען עליהם וממדי ההגירה לחו"ל בקרבן צריכים להטריד את מקבלי ההחלטות. "בגלל גודלה השברירי של קבוצה זו, לעזיבת מסה קריטית מתוכה – גם אם מדובר בכמה עשרות אלפים יכולות להיות השלכות קטסטרופליות על המדינה כולה", אומר בן־דוד.

בן־דוד, מרצה באוניברסיטת ת"א, חוקר כבר שנים את תחום בריחת המוחות מישראל. הפעם הוא מתמקד בהגירה לארה"ב, שהאוניברסיטאות בה "נמצאות בפסגה האקדמית באופן כמעט בלעדי", לדבריו. הוא בחן את 40 המחלקות המובילות באוניברסיטאות בארה"ב בשישה תחומים: כימיה, פיזיקה, פילוסופיה, מדעי המחשב, כלכלה ומינהל עסקים. במחלקות למדעי המחשב בארה"ב, מספר אנשי הסגל הישראלים הוא 21% ממספרם בישראל, במחלקות לכלכלה 23% ובמחלקות למינהל עסקים השיעור מזנק ל-43%. "בכמה מהמחלקות המובילות למינהל עסקים בארה"ב יש מספרדו־ספרתי של אנשי סגל ישראלים", כותב בן־דוד.

ההבדל בין התחומים טמון, להערכתו, בפערי שכר. בתחומי מדעי המחשב, הכלכלה ומינהל העסקים, המשכורות במגזר הפרטי בארה"ב גבוהות יחסית, ובהתאמה לכך האוניברסיטאות האמריקאיות מציעות לחוקרים בתחומים אלה שכר גבוה. לעומת זאת, האוניברסיטאות הציבוריות בישראל משלמות שכר זהה ללא קשר לתחום. גם בקרב כלל אוכלוסיית העובדים, ולא רק בקרב חוקרים באוניברסיטאות, פער השכר לטובת ארה"ב מתרחב ככל שעולה רמת ההשכלה.

ההגירה מישראל דווקא אינה ערה במיוחד בשנים האחרונות – לפחות עד 2016, השנה האחרונה שנתוניה פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספרם של העוזבים (ישראלים שיצאו לחו"ל ושהו שם שנה ברציפות) ב-2016 היה הנמוך ביותר מאז תחילת שנות ה-90. אבל אף שבקרב כלל האוכלוסייה לא נרשם זינוק בהגירה מישראל, בן־דוד מודאג מהמצב בקרב המשכילים. שיעור העזיבה גדל ככל שהמוסד האקדמי נחשב יוקרתי יותר. למשל, מבין מי שקיבלו תואר ב–2010–1980 מהמכללות להוראה, רק 1.8% עזבו את ישראל (ושוהים בחו"ל שלוש שנים ברציפות לפחות). לעומת זאת, בקרב בוגרי האוניברסיטאות בתחומי מדעי החברה והרוח, שיעור העוזבים עולה ל-6.7%; ובתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, הוא מזנק ל-9.2% – "ואלה האנשים החיוניים ביותר לעתיד המשק", טוען בן־דוד.

מקור נוסף לדאגה הוא הזליגה של רופאים ישראלים לחו"ל. המחסור במשאבים להכשרת רופאים בישראל מביא לכך שנתח גדל והולך מהישראלים המעוניינים ללמוד רפואה, עושים זאת בחו"ל – ורבים מהם אינם חוזרים לישראל לאחר לימודיהם. בארה"ב לבדה עבדו ב-2016 כ-3,500 רופאים ישראלים. כשבוחנים את מדינות המוצא של הרופאים הזרים העובדים כאן מתברר כי רק בריטניה, קנדה ומקסיקו עוברות את ישראל, בדירוג לפי מספרים מוחלטים – אלא
שאוכלוסיותיהן גדולות בהרבה מזו של ישראל.

"העדיפויות הלאומיות בישראל מובילות לשיעור עזיבה גדל והולך של הישראלים המשכילים ביותר", טוען בן־דוד. "תמריצים כאלה ואחרים אינם מספיקים כדי לשנות את זרימת המוחות ממדינה ההולכת ומתרחקת מהעולם המפותח". רשימה של גורמים התורמים, לטענתו, להגירה מישראל: השכר הנמוך, הנלווה לפריון הנמוך בישראל; יוקר המחיה הגבוה, ובייחוד יוקר הדיור; ונטל מס ההכנסה על שני העשירונים העליונים בהתפלגות ההכנסות, הגבוה בכמחצית מבארה"ב. שיעור העזיבה גבוה במיוחד, לדבריו, "בקרב אלה שישראל זקוקה להם יותר מכל, החל במהנדסים בעלי ההכשרה הטובה ביותר, דרך הרופאים, ועד החוקרים האקדמיים הנחוצים כל כך להבטיח את מקומם של המדינה – והדורות הבאים של הסטודנטים – בחוד החנית של הטכנולוגיה והידע".

מה אפשר לעשות? בן־דוד סבור כי השקעה בהשכלה ובתשתיות יכולה להוריד את שיעורי העוני בישראל, שהם מהגבוהים במדינות המפותחות, לתרום לצמיחת המשק, ולעודד ישראלים להישאר בישראל. ייתכן אפילו שהיא תתחיל למשוך בחזרה את מי שעזבו את המדינה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

טוב לדעת

נמצא הגורם למחלת הריאות המסתורית מסיגריה אלקטרונית

Published

on

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות חשף את הרעלן הגורם למחלת הריאות הקטלנית שהרגה עשרות והביאה לאשפוזם של למעלה מ-2,000 איש

מחלת הריאות המסתורית הנגרמת כתוצאה מעישון סיגריות אלקטרוניות ממשיכה לגבות קורבנות, וכעת זוהה הרעלן החשוד המחולל אותה. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, CDC, הודיע השבוע כי מדובר בוויטמין E המצוי במוצרי האידוי שנמצאו אצל הלוקים בתחלואה המסתורית. זהו במרכיב תזונה המשפיע על מערכות רבות בגוף ובעיקר על העור.

הוא מצוי בירקות עליים, שמן זית, אגוזים, ומוצרי חלב. בטוח להשתמש בו באמצעות המזון או בתוספים מורשים. עם זאת, התמונה שונה לחלוטין כאשר שואפים אותו לריאות: מדובר במרכיב דביק, ובמגע עם הריאות הוא גורם ככל הנראה לפגיעה קשה. התוצאה היא אותם תסמינים שנצפו אצל החולים: שיעול חמור, קוצר נשימה, חום גבוה, ובמקרים חמורים – אי ספיקת ריאות.

בינתיים ממשיכות הסיגריות האלקטרוניות לגבות קורבנות: עד כה אושפזו לפחות 2,051 חולים בארה"ב, ו-39 מתו ממחלת הריאות. בתוך כך, חברת הסיגריות האלקטרוניות ג'ול הודיעה השבוע כי תפסיק לשווק סיגריות אלקטרוניות בטעם מנטה, הפופולרי במיוחד בקרב צעירים, במטרה למנוע מהצעירים להתמכר לעישון.

המשך לקרוא

טוב לדעת

קליפורניה תאסור על עישון בפארקים ובחופים

Published

on

החוק יאסור על השלכת בדלי ואפר סיגריות ומתייחס גם לסיגריות אלקטרוניות. הקנס: 25 דולר

קליפורניה תאסור על העישון בפארקים ובחופים החל מתחילת השנה הבאה, לפי חוק שנחתם על ידי מושל המדינה, גווין ניוסום.

החוק יאסור גם על השלכת בדלי ואפר סיגריות וסיגרים באזורים אלו. מי שיפר את החוק יסתכן בקבלת קנס של עד 25 דולר.

החוק מתייחס לסיגריות רגילות ולסיגריות אלקטרוניות. עם זאת, עדיין יהיה מותר לעשן במגרשי חניה של חופים ופארקים. אנשים יוכלו להמשיך לעשן גם בהפקות סרטים וסדרות טלוויזיה, כל עוד אלה יעשו זאת במקומות השייכים למדינת קליפורניה ואם אותן הפקות יקבלו לכך את הרישיונות המתאימים.

קליפורניה כבר אוסרת על עישון במרכזים לטיפול בילדים, במרחק של פחות מ–25 רגל, בבנייני ממשל ובתחבורה הציבורית. ערים ומחוזות בקליפורניה יכולות לאמץ לעצמן חוקי עישון משלהן. בקליפורניה יש כ–280 פארקים השייכים למדינה, ואורך קו החוף שלה הוא למעלה מ-300 מיילים.

לפי הערכות, עלות הצבתם של יותר מ–5,000 שלטים שיזהירו את הציבור מפני האיסור ואכיפתו עשויה לעלות לרשות הפארקים של קליפורניה כשני מיליון דולר. ארגונים סביבתיים ורפואיים רבים תומכים בחוק, וכך גם עיריות האנטינגטון ביץ', מנהטן ביץ' וסנטה מוניקה.

המשך לקרוא

השבוע בלוס אנג'לס

מסעדת:Cafe Lowell הקנאביס הראשונה בארה"ב נפתחה בווסט הוליווד

Published

on

בית הקפה-קנאביס הראשון בארצות הברית נפתח החודש רשמית בלוס אנג'לס. cafe Lowell בשדירות לה בראה בווסט הוליווד פתח את דלתותיו לקהל שהשתרך בתור ארוך ביום הראשון לפעילות. "אנו מסתירים את משתמשי הקנאביס מהציבור כבר למעלה ממאה שנה, אך הזמן הזה נגמר", נכתב באתר של קפה לואל.

בית הקפה-קנאביס הראשון של אמריקה, המכיל כ-220 מושבים, מגיש אוכל טרי, קפה, מיץ וקנאביס בצורות שונות מדי יום. מדובר בלאונג' ומסעדה היברידית שבה תוכלו להזמין קנאביס בארוחה. במתחם יש גם 'דאב בר' לצרכן הקנאביס המנוסה יותר ו'בית הפרחים' עם מארחים שיכולים לעזור ללקוחות, כולל מתחילים, לבחור את 'הפרח המושלם' שלהם.

״כמה שאלות שאנחנו שואלים בהתחלה הן: מהי רמת הסובלנות שלך והאם אתה עם מישהו בטוח או שיש לך דרך בטוחה להגיע הביתה", אומרת המארחת, אריקה סוטו. ניתן לרכוש במקום ג'וינט מוכן ב-18 דולר אבל מכירת משקאות אלכוהוליים אסורה לפי החוק הקליפורני האוסר על מכירת אלכוהול ומריחואנה בו זמנית.

הגבלת הגיל: אף צעיר מ- 21 ומטה לא יכול להיכנס, גם לא עם כרטיס מריחואנה רפואית. מריחואנה נעשתה חוקית בקליפורניה ב- 2016 . כל מבוגר רשאי, במגבלות מסוימות, לגדל באופן חוקי, להחזיק ולהשתמש בקנאביס למטרות שאינן רפואיות. ב-2018 הפך לחוקי למכור ולהפיץ קנאביס באמצעות חברה מוסדרת במדינה.

יש כיום יותר מ-10.000 חברות קנאביס עם רישיון בקליפורניה. השימוש למטרות פנאי במריחואנה מורשה בכתריסר מדינות ולפי סקרים, 65% מהאמריקאים תומכים בלגליזציה. רובם רואים במריחואנה פחות מזיקה מאלכוהול ומאמינים שהיא פחות מסוכנת מסמים אחרים. עם זאת, רבים ממתנגדי הלגליזציה סבורים כי הדבר מוביל לעלייה בפשיעה והתמכרות של בני נוער מגיל צעיר.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות