Connect with us

טוב לדעת

משכילים, מוכשרים, רוצים אמריקה

Published

on

בריחת המוחות מעסיקה את הגורמים הרלוונטיים בישראל מחקר חדש מזהיר שלהגירה של עשרות אלפים יכולות להיות השלכות קטסטרופליות על המדינה כולה

הישראלים המשכילים ביותר ובעלי הכישורים החיוניים ביותר להצלחת הכלכלה הישראלים מהגרים לחו"ל בקצב גובר והולך – כך טוען הכלכלן פרופ' דן בן־דוד במסמך מטעם שורש", מוסד למחקר כלכלי־חברתי שהוא עומד בראשו. בן־דוד מזהיר כי מדיניות ממשלת ישראל מרחיקה אותם, במקום שתמריץ אותם להישאר בארץ או לחזור אליה.

בן דוד בחן את שיעורי ההגירה מישראל לחו"ל (בעיקר לאמריקה), והתמקד בשלוש אוכלוסיות: חוקרים באקדמיה, רופאים ועובדי תעשייה בתחום ההיי־טק. אלה מונים יחד פחות מ–130 אלף מתושבי ישראל – רק 1.4% מאוכלוסיית המדינה. למרות מספרם המצומצם, יתרון האיכות של המשק הישראלי נשען עליהם וממדי ההגירה לחו"ל בקרבן צריכים להטריד את מקבלי ההחלטות. "בגלל גודלה השברירי של קבוצה זו, לעזיבת מסה קריטית מתוכה – גם אם מדובר בכמה עשרות אלפים יכולות להיות השלכות קטסטרופליות על המדינה כולה", אומר בן־דוד.

בן־דוד, מרצה באוניברסיטת ת"א, חוקר כבר שנים את תחום בריחת המוחות מישראל. הפעם הוא מתמקד בהגירה לארה"ב, שהאוניברסיטאות בה "נמצאות בפסגה האקדמית באופן כמעט בלעדי", לדבריו. הוא בחן את 40 המחלקות המובילות באוניברסיטאות בארה"ב בשישה תחומים: כימיה, פיזיקה, פילוסופיה, מדעי המחשב, כלכלה ומינהל עסקים. במחלקות למדעי המחשב בארה"ב, מספר אנשי הסגל הישראלים הוא 21% ממספרם בישראל, במחלקות לכלכלה 23% ובמחלקות למינהל עסקים השיעור מזנק ל-43%. "בכמה מהמחלקות המובילות למינהל עסקים בארה"ב יש מספרדו־ספרתי של אנשי סגל ישראלים", כותב בן־דוד.

ההבדל בין התחומים טמון, להערכתו, בפערי שכר. בתחומי מדעי המחשב, הכלכלה ומינהל העסקים, המשכורות במגזר הפרטי בארה"ב גבוהות יחסית, ובהתאמה לכך האוניברסיטאות האמריקאיות מציעות לחוקרים בתחומים אלה שכר גבוה. לעומת זאת, האוניברסיטאות הציבוריות בישראל משלמות שכר זהה ללא קשר לתחום. גם בקרב כלל אוכלוסיית העובדים, ולא רק בקרב חוקרים באוניברסיטאות, פער השכר לטובת ארה"ב מתרחב ככל שעולה רמת ההשכלה.

ההגירה מישראל דווקא אינה ערה במיוחד בשנים האחרונות – לפחות עד 2016, השנה האחרונה שנתוניה פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספרם של העוזבים (ישראלים שיצאו לחו"ל ושהו שם שנה ברציפות) ב-2016 היה הנמוך ביותר מאז תחילת שנות ה-90. אבל אף שבקרב כלל האוכלוסייה לא נרשם זינוק בהגירה מישראל, בן־דוד מודאג מהמצב בקרב המשכילים. שיעור העזיבה גדל ככל שהמוסד האקדמי נחשב יוקרתי יותר. למשל, מבין מי שקיבלו תואר ב–2010–1980 מהמכללות להוראה, רק 1.8% עזבו את ישראל (ושוהים בחו"ל שלוש שנים ברציפות לפחות). לעומת זאת, בקרב בוגרי האוניברסיטאות בתחומי מדעי החברה והרוח, שיעור העוזבים עולה ל-6.7%; ובתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, הוא מזנק ל-9.2% – "ואלה האנשים החיוניים ביותר לעתיד המשק", טוען בן־דוד.

מקור נוסף לדאגה הוא הזליגה של רופאים ישראלים לחו"ל. המחסור במשאבים להכשרת רופאים בישראל מביא לכך שנתח גדל והולך מהישראלים המעוניינים ללמוד רפואה, עושים זאת בחו"ל – ורבים מהם אינם חוזרים לישראל לאחר לימודיהם. בארה"ב לבדה עבדו ב-2016 כ-3,500 רופאים ישראלים. כשבוחנים את מדינות המוצא של הרופאים הזרים העובדים כאן מתברר כי רק בריטניה, קנדה ומקסיקו עוברות את ישראל, בדירוג לפי מספרים מוחלטים – אלא
שאוכלוסיותיהן גדולות בהרבה מזו של ישראל.

"העדיפויות הלאומיות בישראל מובילות לשיעור עזיבה גדל והולך של הישראלים המשכילים ביותר", טוען בן־דוד. "תמריצים כאלה ואחרים אינם מספיקים כדי לשנות את זרימת המוחות ממדינה ההולכת ומתרחקת מהעולם המפותח". רשימה של גורמים התורמים, לטענתו, להגירה מישראל: השכר הנמוך, הנלווה לפריון הנמוך בישראל; יוקר המחיה הגבוה, ובייחוד יוקר הדיור; ונטל מס ההכנסה על שני העשירונים העליונים בהתפלגות ההכנסות, הגבוה בכמחצית מבארה"ב. שיעור העזיבה גבוה במיוחד, לדבריו, "בקרב אלה שישראל זקוקה להם יותר מכל, החל במהנדסים בעלי ההכשרה הטובה ביותר, דרך הרופאים, ועד החוקרים האקדמיים הנחוצים כל כך להבטיח את מקומם של המדינה – והדורות הבאים של הסטודנטים – בחוד החנית של הטכנולוגיה והידע".

מה אפשר לעשות? בן־דוד סבור כי השקעה בהשכלה ובתשתיות יכולה להוריד את שיעורי העוני בישראל, שהם מהגבוהים במדינות המפותחות, לתרום לצמיחת המשק, ולעודד ישראלים להישאר בישראל. ייתכן אפילו שהיא תתחיל למשוך בחזרה את מי שעזבו את המדינה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

טוב לדעת

מחקר בקליפורניה: בשר עוף זהה לבשר אדום במידת הנזק לכולסטרול

Published

on

המחקר ש הפתיע את החוקרים כשסתר את הסברה לפיה בשר ה אדום מזיק לכולסטרול הרבה יותר מבשר לבן. ראש צוות המחקר: "להגביל צריכת בשר לבן"

בשר לבן (עוף) זהה לבשר אדום במידת הנזק לכולסטרול – כך עולה ממחקר חדש שנערך בקליפורניה. תוצאות המחקר הפתיעו את החוקרים, אשר לא ציפו לגלות שאכילת כמויות גדולות של עוף תוביל לרמות גבוהות של כולסטרול בדם. מבין שלושת הדיאטות שנבדקו – עתירת בשר לבן, עתירת בשר אדום ומבוססת על חלבון מן הצומח – רק זו הצמחונית הביאה לתוצאות של רמות כולסטרול בריאות.

המחקר נערך במכון המחקר של בית החולים לילדים באוקלנד. תוצאותיו באות ב"כשתכננו את המחקר, ציפינו למצוא שלבשר אדום השפעה מזיקה יותר מלבשר לבן", ציין ראש צוות המחקר, ד"ר רונלד קראוס, חוקר בכיר בתחום טרשת העורקים."הופתענו לגלות שזה לא היה המקרה. כאשר רמות השומן הרווי זהות, מידת ההשפעה של שני סוגי הבשר זהה. לעומת זאת, חלבונים מין הצומח, כמו ירקות, מוצרי חלב וקטניות, הראו את התועלת הרבה ביותר לכולסטרול".

הפופולריות של צריכת בשר אדום הולכת ופוחתת בשנים האחרונות, בעקבות הקישור של צריכה מוגברת שלו עם מחלות לבביות. ההנחיות לציבור מעודדות צריכה מוגברת של עוף על חשבון הבשר האדום המזיק, אך לדברי פרופסור קראוס, עד כה לא נערכה השוואה מקיפה בין בשר אדום לבין בשר לבן וחלבון מין הצומח, והשפעתם על רמות הכולסטרול."תוצאות המחר שלנו מצביעות על כך שההמלצה שהייתה קיימת עד כה, להגביל צריכת בשר אדום אך לא בשר לבן, צריכה להשתנות, וצריך להגביל גם צריכת בשר לבן. יש צורך להעמיק את המחקר אודות ההשפעה של צריכת עוף על העורקים והלב, כדי להביא לשיפור במצב הבריאות
של האוכלוסייה".

המשך לקרוא

טוב לדעת

סוף לפנצ'רים: מישלן ו- GM הציגו צמיג ללא אוויר

Published

on

ענקיות הרכב הציגו במשותף צמיג הבנוי על שלדת פיברגלס שעתיד להחליף את הצמיג המסורתי במכוניות נוסעים תוך חמש שנים

בשורה משמחת לנהגים ולכלל חולי ההגה: שתי ענקיות הרכב ג'נרל מוטורס ומישלן מפתחות
במרץ צמיג ללא אוויר שככל הנראה יצא לשוק סביב 2024 . במילים אחרות, תוך חמש שנים נוכל להגיד שלום לפנצ'רים בדרך ולצמיגים מתפוצצים.

האב-טיפוס של הצמיג החדש כבר קיים, והוא ייבדק בהמשך השנה במתחם שבוחן אפשרויות נסיעה במהירויות שונות וברמות שונות של קושי. הגלגל החדש עשוי מגומי על שלדת פיברגלס פתוחה, והוא מתוכנן להתאים לכלל סוגי הרכבים המשפחתיים. אולי הוא נראה פחות חסון מצמיג רגיל, אבל עדיין מדובר במהלך חסכוני שימנע תקלות רבות במהלך נסיעות ויקטין את הזיהום הסביבתי שנוצר בעקבות ייצור המוני של צמיגי גומי שנעשה כיום.

סיבה נוספת לתכנון וייצור הצמיגים האלו היא המעבר למכוניות אוטונומיות, שינועו בדרכים 24/7 כשהן נותנות שירות לציבור הרחב שיזמין אותן כמוניות. מכונית כזו צריכה להיות אמינה, לא רק מבחינת השליטה והנהיגה בדרך, אלא גם במינימום התקלות שיתחוללו בה ותקלות צמיגים, בעקבות עלייה על מסמר, שחיקת הגומי בדרך משובשת מלאה בבורות ואובדן אוויר הן תקלות שמישלן וג'נרל מוטורס מנסים להעביר מהעולם.

מעבר לכך, צמיגים כאלו יקטינו משמעותית את משקל הרכב, שכולל היום צמיג חלופי, וכך יתהווה חיסכון בדלק ויכולת לייצר תא מטען גדול יותר. לנו כעת נותר לחכות רק להצלחת הניסויים בהמשך השנה ואז להתחיל לפנטז על נסיעות חלקות בלי הצורך לבדוק אוויר בגלגל כל פעם.

המשך לקרוא

טוב לדעת

וואי וואי וואי: חיים בשביל הלייקים

Published

on

סדרה תיעודית מרתקת ב'כאן11 ' חושפת איך נראה דור ה-Y בישראל. המלצת צפייה

למי שרוצה לדעת מה באמת קורה בארץ, מעבר לדיווחים באתרי החדשות המובילים או בערוצי הטלוויזיה המרכזיים, מומלץ להירשם לערוץ היוטיוב של כאן 11. כן, אותו תאגיד שדפק אחלה הפקה לארוויזיון בעלות של עשרות מיליוני דולרים, רק כדי לפרפר מפחד שהממשלה החדשה (אם תקום) והעומד בראשה תיכף יורידו עליו גרזן, שהרי "מה שווה ערוץ ציבורי אם אין לנו שליטה בו" כדברי שרת התרבות והספורט היוצאת מירי רגב.

בכאן החליטו לברר מה קורה באמת עם דור ה-Y בארץ הקודש (אלו שנולדו בין השנים 1980-1999). מה אנחנו יודעים על הדור הזה, חוץ מהעובדה שהוא הגיע מיד אחרי דור ה-X למוד המהפכות? מסתבר שמדובר בצעירים שיודעים בדיוק מהם הם רוצים בחיים אבל לא מוצאים את עצמם, חבר'ה חרוצים מאוד שלא מצליחים לשמור על מקום עבודה ליותר משנה ואנשים יצירתיים שנמצאים כמעט תמיד במשבר ובחיפוש. הדור שההורים שלהם לא השאיר להם דירות ומונחים כמו פנסיה תקציבית ממש לא מדברים אליהם. הסיפור שלהם הפך לסדרה תיעודית בעלת השם המקורי "וואי וואי וואי" אותה יצר הבמאי יאיר אגמון (דור Yקלאסי) בליווייה של צליל אברהם.

הסידרה מזכירה בעשייתה לא מעט מבני הדור אחריו היא עוקבת: היא עמוסה מאוד – תמצאו בה האשטגים, לינקים לאינסטוש ולפייסבוק, סטוריז, מעברוני אנימציה אינפורמטיביים ומה לא. עם זאת יש בה רצון לרדת לעומקם של דברים – אגמון יוצא בכל פרק לפגוש וואיניקים אחרים עם בעיות אחרות, ויותר מכל היא מעדיפה לשאול שאלות מאשר לתת תשובות.

התוצאה פשוט מרתקת. בפרק הראשון פוגשים את שגיא ושיר, זוג מקריית ביאליק, שמגדיר עצמו בפשטות כמבולבל: הם בוגרי תואר ראשון במה שהם קוראים לו עסקים באסיה. נראה שהם קיוו לנצל את הפתיחה של אנשי העסקים האסיאתייים אל העולם המערבי כדי לעשות את ה"מכה" שתסדר אותם, ועכשיו? הוא בכלל שיפוצניק ושניהם מחפשים עבודה. "וואי וואי וואי" לא מפחדת לצאת מגבולות תל אביב והגיבורים שלו הם לא קלישאות של סטודנטים למשחק שהפכו למלצרים מדובר באנשים שבאמת תיכננו לכבוש את העולם ואפילו לעבוד קשה בשביל זה, אבל העולם פשוט לא חיכה להם. הוא כבר המשיך לדור הבא.

מלי אלקובי, חוקרת תעסוקתית של בני דור ה-Y, מתראיינת לסדרה על תקן פרשנית. היא מסבירה כי הוואיניקים באמת סובלים לא פעם בגלל טעויות שלא הם ביצעו: המדינה לא הייתה ערוכה נכון לספק תעסוקה לדור שלם של צעירים שחלמו על הייטק, העובדה ששעות העבודה בישראל גבוהות יותר מכל מדינות ה-OECD מוכיחה שלא מדובר בדור של עצלנים או מפונקים, בנוסף יוקר המחייה בארץ רק הולך ועולה כך שהמשכורות שלהם, גם אם גבוהות בהרבה ממה שהיו להוריהם, כבר לא שוות יותר מדי.

בפרק השני של הסדרה, אגמון מכיר סוג אחר של וואניקים, כאלה ששוק העבודה מעסיק אותם קצת פחות כי הם פשוט חיים בשביל הלייקים. למשל, מיכה סלמה, מלהק שמתחזק חשבון אינסטגרם עם כ-22 אלף עוקבים, מי שיראה את החיים שלו ברשתות החברתיות יכול להיות בטוח שהוא מיליונר עם שתי ספרות אבל למעשה הוא עדיין גר עם אימא שלו בדרום תל אביב. מיכה, כמו שאר המרואיינים בפרק הזה, חווה על בשרו את אחת הבעיות הגדולות של דור ה-Y – הכסף שלהם יכול לקנות להם הנאות רגעיות כמו חופשות בחו"ל, מסעדות ומותגים, אבל כשזה מגיע לדברים החשובים באמת כמו ארבע קירות – אז העובר ושב בבנק מרגיש לפתע צחיח במיוחד. החיים הפזרניים של מיכה לא ממש מעוררים אנטגוניזם אחרי הצפייה בפרק; יש משהו מעורר אמפתיה ברצון ליהנות ממה שיש גם אם מדובר בארוחת ערב במחיר של 1500 ש"ח לבן אדם. חיים רק פעם אחת, אמר מישהו.

רוב דור הוואייניקים מתעדים את הרגעים היפים שלהם בסטורי לא רק כדי לגרום לחברים שלנו לקנא אלא אולי גם כדי להרים קצת לעצמם; הרי כשזה מגיע למחשבות על העתיד הלא מאוד רחוק רבים מהם מהם לא יודעים איפה הם יהיו. מעבר לכך ש"וואי וואי וואי" היא טלוויזיה המשלבת בין המלמד למעניין, היא גם לוקחת על עצמה את האתגר המורכב של תיעוד ההיסטוריה בהתהוות ולא רק במבט לאחור. רק הזמן יגיד איך הדורות הבאים ישפטו את הדור ה-Y; מה שבטוח זה שיהיה להם המון סטוריז לצפות בהם כדי להחליט.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות