Connect with us

ארה"ב-ישראל

משחק באש

Published

on

לנשיא טראמפ מגיעה לא רק תחנת רכבת ועיר בגולן הנקראות על שמו, כי אם זכות עולם – בעולם הזה ובעולם הבא • אבל הכניסה ראש בראש בסין יכולה לעלות ביוקר

בארה״ב מכהן נשיא שרוב פעולותיו יכולות להיות מתוארות במילה ״שלוף״; הנשיא מחליט ומבצע, ללא סבלנות הרבה דיבורים או להתברברות. כך גם רמת הסבלנות שלו לאנשים שהוא עצמו מינה בשל כישוריהם ונאמנותם, עד שלפתע סר חינם בעיניו ונראה לו שהם אינם בדיוק מבצעים את הנחיותיו ללא היסוס ובצייתנות מוחלטת. את כולם, כך נראה, הוא יכול לפטר, כפי שאדם מנופף זבוב טורדני. אלא שבחיים, מי שכך מתנהג, ימצא עצמו בסופו של יום ללא חברים קרובים, תומכים נלהים ואנשים אתם יוכל לחלוק את ימיו.

במידה רבה, הנשיא אינו שונה בהרבה מאותו איש העסקים שנכנס לשותפות עסקית עם רשת NBC לתוכנית ריאליטי בשם ״השוליה". אמריקה למדה אז את המשפט ״אתה מפוטר!״, כשמתחרה אחר מתחרה היה מפוטר אחד בסוף כל תוכנית שבועית עד המפץ הגדול בסיום. הזוכה בסוף כל עונה נשאר כ״שוליה״ של איש העסקים המצליח, המוכשר, יודע הכל, הקשור לכל (בעיקר לכסף ולכוח), ידידנו דונאלד טראמפ. אין אנו יודעים עד כמה החזיקו השוליות מעמד, למעט שמועות על מעשיהם (לדוגמא אחת שיצרה קו משקאות אלכוהוליים), אך הם מילאו את מטרתם – ריתוק צופים בבית למסכי הטלוויזיה, כך שעתידם ״אחרי״ שנהיו מפורסמים ודאי שאינו רלוונטי יותר.

הרבה לפני שהתוכנית עברה מבני תמותה למתחרים ידועים (״סלבריטי אפרנטיס״), במהלך כל העונה הראשונה הייתי רתוק מדי שבוע למסך..באותו זמן לא הבנתי שזו תוכנית ריאליטי, וכשהסתיימה העונה הראשונה ופורסם שמי שמעונין להגיש מועמדות לעונה השניה יתייצב ביום ובשעה היעודים באולפנים בוואלי של בלוס אנג׳לס, מצאתי עצמי בין מאות מתמודדים.

למרות מפח הנפש שלא נבחרתי להשתתף בתוכנית, שמורה בלבי פינה חמה לאותה תוכנית בראשיתה. כך גם אהדתי לנשיא, שכן מאז שנכנס לבית הלבן, הוא ממלא את הבטחותיו כפי שאף נשיא לפניו לא עשה. כל חיי שמעתי את ההבטחות טרם הבחירות לנשיאות שאחד הדברים הראשונים על סדר היום, אם רק יבחר המועמד רפובליקני או דמוקרט), יהיה העברת השגרירות האמריקאית ממקומה המשכשך רגליו מרחק הליכה מהים התיכון להרי ירושלים מרחק שעה נסיעה מהים. הבטיחו ואיכזבו.

כך עד לפני שנה בדיוק, עת השגרירות נפתחה בירושלים הבירה, לאחר שהנשיא טראמפ הכריז חודשים מועטים לפני כן ש״ירושלים היא (אכן, לפי מבחן המציאות) בירת ישראל". השנאה בארה״ב לנשיא כה יוקדת, שאף לא דמוקרט אחד הופיע לפתיחה. העולם לא התמוטט, והעולם המוסלמי לא צעד במיליוני אנשים על גבולות המדינה להציל את אל-קוץ. עברה שנה, וכבר התקיים טקס של שנה למציאות האמיתית – ״ירושלים בירת ישראל, ושגרירות ארה״ב בבירה, כיאה וכראוי".

הנשיא מילא גם הבטחות-בחירות אחרות. הוא ביטל את ההסכם עם איראן, על אפם ועל חמתם של הדמוקרטים, שכן אחת מגולות הכותרת של ימי אובמה העליזים היתה המטוסים מלאים מיליארדי דולרים במזומן שהוטסו לאיראן. הנשיא מינה את ניקי היילי כשגרירת ארה״ב לאו״ם, ונתן לה חופש פעולה מלא וגיבוי חזק שאין כמוהו להביא לידי מציאות נורמלית חדשה. כסף כבר אינו זורם לאפשר התקפות חסרות שחר בלתי פוסקות אך ורק על ישראל והגדרות מקומות משמעותיים (כמו הר הבית) כלא קשורים לישראל ולעם היהודי. כך גם פסק מימון לרשות הפלסטינית למשכורות למחבלים ולבני משפחותיהם. נראה שהיגיון בריא חזר לעולם. אין ספק שטראמפ הוא הנשיא הטוב ביותר למדינת ישראל ולעם היהודי מאז ומעולם ונשאלת רק השאלה האם נזכה בקדנציה שניה, והאם נדע לנצל נכונה את ההזדמנויות החד פעמיות הנתנות לנו על מגש זהב ויהלומים.

הנשיא שאוהב לפטר, הנשיא חסר הסבלנות, הנשיא המתגנדר (״אני הטוב ביותר, המעולה ביותר, העשיר ביותר, החכם ביותר״), הנשיא השנוא על הדמוקרטים יותר מכל דבר אחר עלי אדמות – עד כדי כך שהוא מטריף את דעתם, הוא גם הנשיא הטוב ביותר שהיה עבור העם היהודי ומדינת ישראל מאז ומתמיד. על כך מגיעה לו לא רק תחנת רכבת בירושלים הבירה ועיר ברמת הגולן הנקראות על שמו, כי אם זכות עולם – בעולם הזה ובעולם הבא.

הבעיה היא שהנשיא מתנהל בדיוק כפי שניהל את תוכנית השוליה בטלוויזיה, בשלוף ופטר. שלוף את מה שנראה לך, כי אתה הטוב ביותר, בעל התסרוקת היפה ביותר, החכם ביותר, היודע יותר מכולם. ופטר, השבוע את זה, בשבוע הבא את האחר, וכך שבוע אחר שבוע, עד שישאר רק אחד, אתו או אתה אתה ״תקוע״ לזמן קצר, שכן עבור תהילת עולם (בטלויזיה ובסדרת ריאליטי) עושים הכל, אפילו מקריבים את הפרטיות שלך ומאפשרים ל״שוליה״ להיבחר לרגע קט. נשיא השלוף האוהב לפטר את כל מי שאינו לרוחו ברגע מסוים (גם אם היה נאמן וטוב במשרתו עד כה) משחק באש.

דוגמה מהעסק בו אני מצוי: לפני שנה הנשיא הטיל מכסים על מוצרים מארופה, והאירופאים השיבו באותה מטבע. מאז ה-20 ביוני אשתקד, לדוגמא, מוטל מכס של 25% על כל וויסקי אמריקאי באירופה. הדבר הביא לעצירה כמעט מוחלטת של מכירת וויסקים אמריקאים בארופה. התהליך לקח כמעט שנה, שכן החברות הגדולות ייבאו מלאים גדולים של משקאות טרם תאריך החלת המכס. חברות נוספות שילמו מכיסן את המכס, בכדי לא להעלות את המחירים לצרכן והרבה משווקים חיכו, שכן הם לא ידעו האם משחק ההענשה משני הצדדים ימשך או יפסק. לאחר כשנה המלאים אזלו, חברות (אפילו עשירות עד מאד) הבינו שהן לא יכולות להמשיך לסבסד את היטל המס, והמשווקים עבור מוויסקים אמריקאים לעולמות חדשים וויסקים מצרפת ומסקנדינביה, טיאוון וניו זילנד, יפן וקנדה. עברו וכנראה כבר לא יחזרו (כי הצרכן גילה שיש אלטרנטיבות נהדרות) – ומכאן נזק ארוך טווח ובלתי הפיך.

יצא שארה״ב מופסדת לחלוטין בשטח המשקאות החריפים, וחברות קטנות רבות נפגעו מכך קשות. בועות אלו צפות לפני השטח, ומספר החברות שעסקיהן השנה הגיע לעצירה כמעט מוחלטת הולך וגדל. אך השוק המקומי בארה״ב כה חזק, שהקולות הנשמעים, אותן בועות מתנפצות, נעלמים ברעש ובהמולת העסקים החוגגים. השוק החזק צוהל ועולז, והתוגה הנשמעת פה ושם מוחרשת כלא קיימת. והנה הנשיא עושה זאת פעם נוספת, הפעם עם סין. אך סין אינה ארופה, ועם הסינים כמו גם עם פוטין) לא משחקים. הם עוד מסוגלים להעלב ולנקוט בצעדי ענישה משלהם, ובידם הנחישות והאמצעים, כמו גם אורך הנשימה והכבוד הלאומי, וארה״ב לא תדע מאין מגיעות המכות.

הנשיא משחק באש. כל כלכלן בתחילת דרכו יודע שחייבים להזהר משנה זהירות במכסים שמטרתם הענשה, אך הנשיא משתמש בהם כאמצעי או כמטרה אינו מודע, או שלא אכפת לו, מהיכולות ההרסניות של החלטות כשלו. השווקים הגיבו בבהלה אך עד מהרה הפנימו את שקורה, התאוששו והחלו לעלות מחדש, ממשיכים בטיפוס כמותו לא ראינו בעבר.

האם השוק החופשי טועה? האם הנשיא צודק במהלכיו? האם הוא אכן החכם מכולם, יודע יותר טוב מכל הכלכלנים וממדע שלא נולד היום? מי יודע. מסתבר שהבוחר בארה״ב קצה נפשו בידוע ובמוכר, ובניגוד לכל התחזיות, דונלד ג׳יי טרמפ נבחר לנשיאה ה-45 של ארה״ב. אולי אכן דרך הנשיא תתברר כנכונה? אותה התגרות חסרת מעצורים בסין, שיכולה לערער את כלל הכלכלה הבינלאומית ולהביאה לסיחרור שתוצאותיו הרות אסון?

דבר אחד ודאי: הנשיא משחק בחומרים נפיצים ביותר, ועצה אחת ויחידה טובה עבורו: ״תיזהר, תיזהר עד מאד!״

לתגובות: bussel@m.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

סקס בוטח

Published

on

טועים לחשוב שהיהדות לא מתקדמת, אבל היא כוללת שפע מרשמים לסקס מחשמל, הרפתקני וכשר למהדרין" • חנה בוטח, צעירה אורתודוקסית שגדלה בניו ג'רזי ובתו של הרב שמולי בוטח, לקחה את משנתו של אביה צעד אחד קדימה – ופתחה בתל אביב חנות לאביזרי מין בסיעתא דשמיא

חנה בוטח מקפלת באצבעות ידיה מהדקי ניירות ממתכת כסופה. הופכת אותם בתנועות זריזות למעמדים קטנים, ועליהם מניחה לתצוגה צעצועי מין שונים בצבעי פסטל, שאותם היא מוכרת בחנות החדשה שלה בתל אביב, Kosher Sex. חנה (28), בתו של הרב האמריקאי הידוען שמולי בוטח, מעדיפה להשתמש במונח novelties. חידושים. "אני לא אוהבת לכנות אותם צעצועי מין", היא אומרת. למילה צעצוע יש קונוטציה של משהו לא רציני, שהמטרה שלו היא לבדר באופן זמני. האביזרים האלה משחקיים ושובבים וכיפיים, אבל הם הרבה יותר משעשוע.

״אלה עזרי מין, שמייצרים חידושים במיטה, ויש בהם כוח לשמר את אחד הדברים הכי קדושים בעולם, סקס. לא פעם הם ממש יכולים להציל נישואים. הכוונה שלי היא למכור כל מה שיכול לחבר בין בני זוג".

החנות, ברחוב מונטיפיורי, נפתחה לפני כשלושה חודשים, כדי "להפיח חיים במערכות היחסים של רוב הזוגות באמצעות היהדות, שכוללת שפע מרשמים לסקס מחשמל, הרפתקני וכשר למהדרין. תל אביב היא המקום המושלם לחנות כזאת. יש בה פתיחות למיניות, רצון להקשיב וללמוד על מיניות. סקס כשר הוא לכולם, ולאזור הזה מתנקזים כל המגזרים וכל האוכלוסיות של המדינה. ויש בתל אביב גם הרבה בדידות. יש כמיהה לשמוע וללמוד מה זה סקס כשר, ואיך אפשר לממש אותו".

מי נכנס לחנות?

״הטווח גדול ומגוון. גברים שקונים אביזרים במתנה לנשים שלהם. בחורות צעירות. זוגות מבוגרים. גם דתיים ודתיות, יחד ולחוד. עבור לא מעטים מהקונים, זאת ההתנסות הראשונה באביזרי מין. אני מופתעת מאוד כשנשים שנשואות עשר או 20 שנה נכנסות לפה ומספרות לי שמעולם לא הכניסו אביזרי מין לנישואים שלהן. אחיות שלי, תתעוררו! לְ מה אתן מחכות? מה עצר אתכן כל השנים?

״טועים לחשוב שהיהדות לא מתקדמת, ואפילו חשוכה, מבחינת היחס שלה למיניות, ובמיוחד מיניות האישה. כשבני זוג מתחתנים, הגבר הופך לבעל, והאישה נשארת אישה. יש כאלה שמאמינים שהגבר כאילו לוקח בעלות על בת הזוג והיא הופכת לרכוש שלו. מה שאבא שלי מדגיש, ואני לגמרי מסכימה איתו, הוא שאישה תמיד נשארת אישה, מבחינת האנרגיה המינית שלה, החושניות והמיניות. לגבר אסור להתחיל להסתכל על בת הזוג שלו כעל רעיה או אמא, הוא חייב להמשיך להסתכל עליה כעל אישה. תמיד, ולפני כל דבר אחר, אישה".

הכל התחיל בספר "Kosher Sex", שפרסם הרב שמולי בוטח בשנת 1999. באותה תקופה חזר לארה"ב, ארץ הולדתו, לאחר שכיהן עשר שנים כרב חב"ד באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שאליה נשלח על ידי הרבי מלובביץ'. שם נולדו לו ולאשתו דבי שישה מתוך תשעת ילדיהם. חנה היתה בת 9 כשהמשפחה עברה להתגורר באנגלווד, ניו ג'רזי, ואביה הפך לכוכב. הוא פירסם עד היום 32 ספרים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה, כותב מאמרים פובליציסטיים לכלי תקשורת רבים, מרצה בכל העולם ומקורב לשלל מפורסמים, ממייקל ג'קסון ועד פמלה אנדרסון, שאיתה כתב מאמרים בגנות הפורנו. בוטח הוא גם דובר נלהב למען ישראל, ובין השאר פועל נגד ה־BDS כחלק מארגון הסברתי שהקים, The World Values Network.

מבין ספריו של בוטח, "סקס כשר" הוא המצליח ביותר והפך מייד עם פרסומו לרב־מכר. הוא תורגם ליותר מ־20 שפות, בהן עברית, ושימש בסיס להרצאות, לסרטים, למערכי ייעוץ ולמאמרים פרי עטו של הרב. לאחרונה יצא הספר במהדורה מחודשת בת 283 עמודים שבה מביע בוטח דאגה עמוקה מאי פעם לגורלו של הסקס בחיינו, וחוזר ומפציר לאמץ אורח חיי מין כשר. הרב מאתר בה מרשמים בדוקים להגברת התיאבון המיני ודרכים מבטיחות להרפתקאות חושניות מסחררות. הכל, כמובן, במסגרת של נישואים מונוגמיים.

בוטח ממליץ לקוראיו לזנוח את נישואי החברות הטובה" ולדבוק ב"נישואי תאווה". לתפיסתו, תשוקה חזקה בהרבה מאהבה. פשוט מאוד. והיהדות הבינה את זה, עוד בשחר הימים. אדם הראשון היה יצור היברידי, זכר ונקבה. כשאלוהים הוציא ממנו צלע בשנתו, הוא נטל את החלק הנשי, וכך יצר שניים, שאינם שלמים זה בלי זה. מאז, כל אחד מהם מחפש אינסטינקטיבית וארוטית את חציו האחר.

זאת "הסיבה המיסטית" לכך שגם בעידן שלנו, אידיאל הנישואים נשמר: אנחנו ממשיכים להתחתן כדי ששני חצאים יוכלו להתאחות לכדי שלם בלתי נפרד.

הרב בוטח מדגיש שאותה דינמיקה קיימת גם בקרב זוגות חד־מיניים, כאשר לאחד מבני הזוג אנרגיה "אימהית" יותר, ולשני אנרגיה אקטיבית. חנה: "אני חושבת שההכרה של אבא בזוגות חד־מיניים היא מרגשת וחשובה. הוא תמיד אומר ללהט"בים שמתייעצים איתו: 'יש 613 ציוויים בתורה. אחד מהם נוגע להימנעות ממשכב זכר, ואחד מצווה על גברים ונשים להינשא ולהביא ילדים לעולם. למי שלא ממלאים אחר שני הציוויים האלה, יש עוד 611 ציוויים למלא. זה אמור להשאיר אותם עסוקים מספיק'".

אז למה כל כך הרבה אנשים חשים בדידות קשה, אף על פי שהם נשואים? התשובה של הרב חד־משמעית: אין להם סקס טוב. אנחנו צריכים שבני הזוג שלנו יחשקו בנו ויימשכו אלינו משיכה מינית שאינה יודעת שובע. הנישואים של היום מבוססים על התפיסה הנוצרית של אהבה, במקום על תפיסת היהדות של תשוקה", כותב בוטח בספרו. "הקבלה, לדוגמה, מפצירה בזוגות לעשות אהבה פנים אל פנים, עיניהם פקוחות לרווחה ושפתותיהם חתומות בנשיקה. כי העיניים הן חלון אל הנשמה, ובאמצעות הפה אנחנו מחליפים נשימות של חיים. הסקס, שכורך גוף בגוף, מאפשר התאחדות משולשת – של הנפש, הרוח והבשר".

כדוגמה קלאסית הוא מציג את שיר השירים של שלמה, הספר הקדוש ביותר בתנ"ך, שכולו שירה ארוטית המתארת את הערגה והבערה שבין גבר לאישה". הוא גם מסביר כי הדיבר העשירי, "לא תחמוד אשת רעך", משמעו, למעשה, שעל גבר לחמוד תמידית את אשתו. בוטח לא חוסך בהמלצות יהודיות כשרות, כשרכיב המפתח במתכון לתשוקה הוא האיסור. סקס נגיש וחסר מסתורין הוא נטול קסם, וכך הופך "פחות מעניין מצפייה בעוד פרק של 'משחקי הכס'".

לכן, למשל, הוא ממליץ בחום לזוגות יהודים וגם לא יהודים לאמץ את הלכות הנידה. או מסביר עד כמה צניעות היא מחשמלת ומעוררת תיאבון מיני. בעיניו, על החברה במאה ה־21 לאמץ מחדש את הצניעות, בלבוש ובהתנהגות. גם מומחי זוגיות ממליצים לזוגות לאמץ מכשולים ארוטיים", שלמעשה מעצימים את המשיכה ההדדית. כשהמשיכה מגיעה לידי מימוש, כדאי להחליף את המכשולים הארוטיים באביזרים ארוטיים למכביר.

״הספר היה הצלחה גדולה מאוד כשיצא", מספרת חנה ומנערת מעט אבק שדבק באזיקי פרווה שחורים, המונחים על מדף לצידה. "היתה השתוקקות גדולה לעזרה ולידע שיש בו, גם בקרב לא יהודים" כצפוי, לא כולם אהבו את החיבור הזה שבין יהדות לסקס. "כשהספר יצא, הוא עורר ביקורת קשה בקהילות דתיות, שהתנגדו בחריפות לתכנים שבספר, ואפילו לשם שלו. הציבור החילוני הביע אהדה ואימץ את הספר, על כל התכנים הדתיים שיש בו.

היא עצמה רווקה, בינתיים. "אין ספק שאני רוצה להתחתן, אבל אני לא ממהרת. זה יהיה בזמן הנכון ועם הגבר הנכון". בפגישה שלנו היא לובשת מכנסי ג'ינס קצרים וגופייה, וקשה לנחש שהיא בתו של רב. "אני לגמרי מושרשת ביהדות. האמונה הדתית היא הליבה שלי, היא חלק מרכזי וחזק בחיי. אני שומרת כשרות ושומרת שבת, גם אם אני מתלבשת כמו בחורה תל־אביבית חילונית. גדלתי בבית אורתודוקסי אבל ליברלי, וההורים שלנו מכבדים את הבחירות שאנחנו עושים. שלוש האחיות הנשואות שלי משתמשות בפאה או בכיסוי ראש ומתלבשות לגמרי אחרת ממני".

השיחות שלנו מתנהלות באנגלית, אף על פי שהעברית שלה טובה למדי. היא עלתה לארץ לבדה בשנת 2010 כשהיתה בת 19. שנתיים לפני כן ביקרה בישראל למשך כמה חודשים, השתתפה בחפירות ארכיאולוגיות בעיר דוד ולמדה בכפר הנוער ימין אורד בחיפה. "אני לא יכולה להסביר במילים את התחושה שעטפה אותי בארץ. זאת היתה טרנספורמציה. הרגשתי שאני לא רוצה לחזור לארה"ב. המשפחה שלי מאוד ציונית, גדלנו על אהבת ישראל, ואבא שלי פועל ומדבר למען ישראל בכל הזדמנות ומעל כל במה. אבל לחיות פה זה משהו אחר לגמרי".

היא למדה שנה היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית, ואז התגייסה לצה"ל ושירתה כמדריכת איסוף קרבי וכמש"קית קישור לכוחות זרים. לאחר השחרור התגוררה לבדה בתל אביב והשלימה לימודי תואר ראשון בממשל ובדיפלומטיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. בשנת 2017 חזרה לארה"ב וגיבשה עם אביה את הרעיון להקים אתר אינטרנט וחנות לסקס כשר. בינואר האחרון חזרה לישראל, ומאז היא מתגוררת בשכונת כרם התימנים בתל אביב עם חברתה כריסטינה דיקנס, מעצבת אופנה בת גילה, שעלתה אף היא מארה"ב.

במשך כמה חודשים הפעילה כל אחת מהן חנות אונליין. חנה מכרה אביזרי מין, וכריסטינה את בגדי הווינטג' שהיא מעצבת. בשלב מסוים החליטו לפתוח חנות יחד, וחנה ממשיכה להפעיל את האתר (kosher.sex). הן שכרו חנות קטנה ברחוב מונטיפיורי, כמה צעדים מאלנבי, וביצעו כמעט את כל עבודת השיפוץ לבדן: שברו קירות, התקינו רצפת פרקט, הדביקו טפטים, תלו וילונות, התקינו מדפים ושלטים.

רוב המרחב של החנות משמש להצגת הבגדים של כריסטינה, והשאר לאביזרי המין. "השילוב עובד מצוין", אומרת חנה. "נכנסים לפה יותר בקלות, ניגשים לשאול אותי שאלות, מסתכלים על המוצרים. מי שחולפים בחוץ לא בהכרח מבינים שמדובר גם בחנות סקס. חנויות סקס רגילות אפופות בבושה, מרתיעות, ומביך להיכנס אליהן. מביך עוד יותר לצאת עם שקית. קניות של אביזרי מין באינטרנט הן לא תמיד מתאימות. למדתי שבהרבה מקרים יש צורך בייעוץ, בהתאמה אישית, בהבנה של הצרכים.

אני מוכרת מותגים שאני מייבאת בעצמי, רובם לא נמכרים בישראל. הכל באיכות גבוהה מאוד, מחומרים טבעיים. רוב האביזרים החשמליים לא מופעלים על ידי סוללות, אלא נטענים. אלה מוצרים לשימוש על האיברים הכי רגישים ואינטימיים, לכן אסור להקל ראש באיכות. בנוסף, חשוב לי שלא ייראו וולגריים, בוטים או פאליים מדי. אני שומרת על טעם טוב".

מה למדת בינתיים על הסקס הישראלי, אם יש דבר כזה בכלל?

״אני עדיין לא בטוחה אם יש סקס ישראלי", היא צוחקת. "ברור לי שבישראל אנשים מאמינים בנישואים, מחפשים זוגיות, זקוקים למחויבות, רוצים להקים משפחה. החברה הישראלית מסורתית בנוגע לנישואים ודוחפת לזה, אז אני אומרת שחייבים לעזור לישראלים להצליח. הרומנטיקה לא התנדפה מחיינו, אבל הסקס גוסס. ואי אפשר לממש רומנטיקה ולהעצים מערכות יחסים בלי סקס. זה מצב מאוד לא טוב, כי אנשים כמהים להיות במערכת יחסים ורוצים שיאהבו אותם באופן בלעדי. להיות עם אדם אחד, להתחייב, לחוש ביטחון
אמיתי, להקים משפחה – זה הכי טבעי ואנושי.

״מצד שני, לפי מחקרים חדשים, כשליש מהנישואים ההטרוסקסואליים הם נטולי סקס כמעט לחלוטין. לפחות אחד מתוך שבעה זוגות חי בנישואים שהם sexless. אצל זוגות חד־מיניים המצב לא מזהיר בהרבה. המחקרים הראו שאצל זוגות נשואים, שעושים סקס פעם בשבוע, הסקס כולו נמשך במקרה הטוב שבע דקות, כולל המשחק המקדים. אבא שלי צוחק בהרצאות שלו, שבשבע הדקות
הללו כלולים גם ניסיונות השכנוע מצד הגבר.

״זוגות ישנים במיטה בכל לילה. הם צופים צפיית בינג' במשך ארבע וחמש שעות. אז סקס של שבע דקות זאת ממש בדיחה. לנשים לוקח זמן להיכנס לאווירה המתאימה. סקס צריך להימשך לפחות חצי שעה, אם לא שעה.

היה אפשר לשער שצעירים עושים סקס ללא הפסקה. אבל אני חושבת שהבדידות חריפה גם בקרב הגילאים האלה. לא יודעים להתחבר. לא יוצרים קשר ממקום עמוק. לא יודעים להביע את עצמם ואת התשוקות שלהם. לא מכירים את הגוף שלהם ושל השותפים שלהם. זה עצוב.

״בתורה, המילה ליחסי מין היא 'ידיעה'. לדעת אישה. מיניות היא בדיוק זה: לדעת את בן או בת הזוג באופן הכי עמוק. כולל כל הצדדים הרגישים, הפגיעים, החבויים. ככל שבני הזוג שוכבים יותר, כך הם לא ישתעממו. להפך, הם ילמדו עוד ועוד זה על זה".

אז את אומרת שגם אחרי 20 שנות נישואים, זה לא הופך לשעמום אחד גדול?

״לא בהכרח. אנחנו משתנים, מתפתחים, לומדים, חווים עוד ועוד חוויות. תמיד יש מה לגלות ואיך לחדש, גם עם אותו בן זוג. אין לזה סוף. אנחנו מציעים לפתוח את הנישואים לשלישייה: אישה, גבר ואביזר מין".

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

גאווה: "עץ מספר 3" של עומר בן שחר בדרך לאוסקר

Published

on

הקולנוען בן ה- 24 מלוס אנג'לס הוא נכדו של הפזמונאי יורם טהרלב

האקדמיה האמריקאית לקולנוע הכריזה השבוע על הזוכים בטקס פרסי האוסקר לסטודנטים, ביניהם הקולנוען הצעיר עומר בן שחר, בוגר המכון האמריקני לקולנוע AFI על הסרט הקצר בבימויו, "עץ מספר 3 טקס חלוקת פרסי האוסקר לסטודנטים ה-46 ייערך ב-17 באוקטובר בלוס אנג'לס. בשנה החולפת הוגשו לא פחות מ-1,615 סרטים מסך 360 בתי ספר בארה"ב וברחבי העולם שקיוו למועמדות.

סרטו של עומר בן שחר (24), שהתגורר בצעירותו עם משפחתו ביוסטון ושב ללימודים בארה"ב בתום שירותו הצבאי, שאוב מחוויות ילדותו כבן למהגרים, עם חלום להיות שחקן ולהשתלב עם שאר הילדים האמריקנים בתסריט המשלב אנגלית ועברית. "הסרט מבוסס על החוויה שלי ביוסטון, הילד בעלילה מקבל תפקיד רקע ללא שורות בהצגת בית הספר, וזה מה שתמיד קיבלתי בגלל המבטא הישראלי הכבד, ובמקום הייתי מביים הצגה משל עצמי בסלון של הבית כדי להרשים את סבתי כשהיא באה לבקר", סיפר בן שחר המתגורר ועובד בלוס אנג'לס, שסבתו היא המשוררת נורית זרחי וסבו הוא הפזמונאי יורם טהר-לב.

הסרט הוצג בחודשים האחרונים במספר פסטיבלים וקטף את פרס הקהל בפסטיבל הקןלנוע של פאלם ספרינגס. עומר: "ברגע שזה מוקרן ואתה רואה שהתגובות טובות זה מעין אישור לעצמך שטוב שדבקת בסיפור הזה, הוא מצחיק בהתחלה אבל בסוף יש רגע מרגש שגורם לקהל להזיל דמעה".

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

אישום בארה"ב: ישראלים הונו במיליונים בנקים למשכנתאות

Published

on

תומר דפנה מואשם בהונאת בנקים למשכנתאות, בהם פאני מיי ופרדי מק, לצד אנשי עסקים ישראלים נוספים. העונש המרבי: 30 שנה בכלא וקנסות עתק

בעל השליטה בחברה הציבורית וואיטסטון תומר דפנה (21.8%) נעצר בניו יורק ומואשם בהונאת גופים המלווים למשכנתאות ביחד עם עוד ארבעה אנשי עסקים ישראלים. כתב אישום הוגש לבית המשפט הפדרלי בברוקלין נגד דפנה ונגד מיכאל קונסטנטינובסקי, אברהם תרשיש ומיכאל הורביץ מניו יורק, וכנגד אייזק ארונוב מפלורידה. התביעה מייחסת להם קשירת קשר להונות בנקי משכנתאות ומלווים אחרים, כולל את האיגוד הפדרלי למשכנתאות ('פאני מיי') והתאגיד הפדרלי למשכנתאות פרדי מק').

על פי כתב האישום, בין דצמבר 2012 וינואר 2019, חמשת הנאשמים קשרו קשר להונות את בנקי המשכנתאות, על ידי כך שתמרנו אותם לאשר עסקאות מכירה בחסר (short sale) במחירים נמוכים שלא לצורך. הנאשמים גם נקטו צעדים כדי למנוע מרוכשים פוטנציאלים אחרים להגיש הצעות גבוהות יותר לנכסים על ידי כך שלא שיווקו את הנכסים כפי שדרשו מהם המלווים, ועל ידי הגשת מסמכי שעבוד כוזבים על הנכסים. "לפי החשד, הנאשמים הוציאו במרמה ממוסדות המשכנתאות מיליוני דולרים, כשמרבית ההפסדים מוטלים על משלמי המיסים", הכריז ריצ'רד דונהיו, התובע הכללי של המחוז המזרחי של ניו יורק. אם יורשעו, הנאשמים עומדים בפני עונש מאסר מקסימאלי של 30שנה וקנס של מיליון דולר.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות