Connect with us

כלכלה ועסקים

מריחואנה במטוס, שאיפה להיות ראש ממשלת ישראל

Published

on

״וול סטריט ג׳ורנל״ חושף בכתבת פרופיל כמה דברים מוזרים על היזם הישראלי המצליח אדם נוימן ואשתו רבקה, הדודנית של גווינת' פלאטרו • סיפור הנפילה הדרמטי של היזם שהוביל את עלייתה המטאורית של אחת מחברות הסטארט-אפ היקרות ביותר של העשור האחרון

אדם נוימן הודיע על התפטרותו מתפקיד מנכ"ל We, החברה האם של חברת שיתוף חללי העבודה WeWork, אך ימשיך לכהן בתפקיד יו"ר החברה. "עסקינו מעולם לא היו איתנים יותר, בשבועות האחרונים ההתמקדות בי הפכה לגורם מפריע משמעותי", אמר נוימן בהודעה שפירסם. "החלטתי למען טובתה של החברה לפרוש מתפקיד המנכ"ל". ההחלטה מהווה נפילה דרמטית של היזם שהוביל את עלייתה המטאורית של אחת מחברות הסטארט-אפ היקרות ביותר של העשור האחרון.

התפטרותו של נוימן היא הצעד המשמעותי ביותר שנקטה עד כה החברה כדי לרכוש חזרה את אמונם של מנהלי ההשקעות – שסירבו לרכוש מניות של החברה בניסיונה הכושל לבצע הנפקה. משקיעים גם הביעו דאגה ביחס למודל העסקי של החברה, שהוציאה מיליארדים על הרחבת פעילותה אך ספק אם תגיע לרווחיות בעתיד הנראה לעין.

בשבוע שעבר הודיעה WeWork על דחיית הנפקה ראשונה לציבור (IPO) שתוכננה לספטמבר, ימים ספורים בלבד לפני תחילתו המתוכננת של הרוד-שואו למשקיעים. ההחלטה התקבלה בעקבות נפילה חדה בהערכת השווי של החברה, ובצל ספקות של המשקיעים בנוגע למודל העסקי של החברה והממשל התאגידי שלה. לקראת ההנפקה המתוכננת הנמיכה WeWork את הערכת השווי שלה לרמה של עד 15 מיליארד דולר, לעומת הערכת שווי של 47 מיליארד דולר ששיקף להסבב גיוס פרטי שביצעה בינואר.

הדרישות להתפטרות נוימן התחזקו גם על רקע ספקות לגבי כושר מנהיגותו וסגנונו האישי המוחצן והמוגזם. העיתון וול סטריט ג'ורנל חשף בשבוע שעבר בכתבת פרופיל עליו כי בקיץ שעבר טס נוימן לישראל במטוס פרטי עם חברים ועישן מריחואנה. אחרי שירד מהמטוס, גילה צוות הטיסה כמות נאה של מריחואנה שהוסתרה בתוך קופסת קורנפלקס לטיסה חזור. הבעלים של המטוס, שחשש מההשלכות של טיסה לארה"ב עם מריחואנה על הסיפון, ביקש לקבל את המטוס בחזרה, ונוימן נאלץ לחזור לניו יורק בדרך אחרת. במקרה אחר, אמר נוימן כי אחת השאיפות שלו היא להפוך לראש ממשלת ישראל. לאחרונה, הוא אמר כי אם יתמודד על משרה כלשהי, זו תהיה משרה של נשיא העולם, לפי דברים שאמר לג'ורנל אדם אחר ששוחח איתו.

משקיעים בוול סטריט ובעמק הסיליקון נרתעים מניגודי עניינים שנחשפו בתשקיף ההנפקה. למשל, נוימן החכיר נכסים שלו לחברה ונטל הלוואות גדולות בגיבוי המניות שלו. כמה מהמשקיעים הפרטיים ב-We אמרו שכעסו כשנודע להם שגוף בשליטת נוימן מכר את זכות השימוש במילה We לחברה תמורת כמעט 6 מיליון דולר לפני שהלחץ הציבורי שכנע את נוימן לוותר על העסקה הזו. "כך לא מתנהגים", אמר דיק קוסטולו, מנכ"ל טוויטר לשעבר, שהוביל אותה להנפקה הציבורית מהגדולות שהיו בעשור האחרון. "רמת העסקאות הפרטיות שלו שנחפשה בתשקיף היא שערורייתית, והיא באה בעיתוי שבו הרגולציה, הפוליטיקאים והאזרחים במדינה מביטים בעמק הסיליקון ותוהים אם יש שם רמה נאותה של מודעות עצמית".

התחלה עסקית צנועה במנהטן

נוימן, יליד תל אביב, גדל בקיבוץ ניר עם בישראל ועבר לארה"ב בגיל 22, כאן הוא למד במכללת ברוך וניסה לפתוח עסק. מדירתו בטרייבקה, מנהטן (שהייתה של אחותו הדוגמנית עדי נוימן), הוא פתח את Krawlers, יצרנית בגדי תינוקות עם מגיני ברכיים להקלת הזחילה. הסיסמה שלו היתה: "רק מפני שהם לא אומרים זאת, זה
לא אומר שלא כואב להם". העסק לא תפס.

הוא ומק'קלבי פתחו עסק צדדי להשכרת שטח משרדי משותף, בתקופת המיתון שבא אחרי המשבר הפיננסי ב-2008. השניים נדהמו מן הביקוש הגבוה. ב-2010 הם השיקו את WeWork, עם אותה מהות של מודל עסקי, שקיים גם היום: הם חכרו משרדים לטווח ארוך, שיפצו ועיצבו אותם כדי להפוך אותם למגניבים, והשכירו שולחנות ומשרדים לטווחים קצרים, לעיתים גם חודש.

כבר בשלב מוקדם צייר נוימן תמונה של איך WeWork מחברת יזמים ואחרים, שבעבר עבדו מהבית או מבתי קפה, ואיך היא תשנה את דרך העבודה בעולם משתנה. המייסדים תכננו שהמותג We יתרחב מעבר לשטח משרדים, אל קטגוריות כמו דיור ומימון. נוימן עבד על הדימוי של החברה כחברת טק, ככל שהיא צמחה.

משקיעים ועובדים שלעבר מספרים איך נוימן הנלהב שכנע אותם בתוך דקות להאמין בעתיד הגדול של החברה. "כשפגשתי אותו, רציתי להשקיע כבר אחרי כמה דקות", אמר ג'ואי לב, אשר קרן סטאר פארם ונצ'רס שלו השקיעה ב-WeWork ב-2013 ובסבבי גיוס מימון רבים נוספים שלה. "הוא היה רעב להצלחה – זה היה ברור". גם מנהלים לשעבר, שלא אוהבים את נוימן, נותנים לו אשראי על יכולת בלתי רגילה לייצר מוטיבציה אצל אנשים ולדחוף את החברה.

נוימן מוותר על מוסכמות רבות של המנכ"ל המכופתר הסטנדרטי. הוא ערך מסיבות חשק כבר בימים הראשונים. במשרד הוא מתהלך לעיתים קרובות יחף. במשרד קודם שלו הוא ניגן שירים של ריהאנה כשמאמן החזיק עבורו שק אגרוף, ואחר כך התהלך סביב כשהוא מיוזע ונרגש מהאימון והמוזיקה.

כמו כמה מנכ"לים מפורסמים בעולם הטק, גם הוא מקווה לחיות לנצח, לפי שלושה אנשים ששמעו אותו אומר זאת, והוא השקיע בחברת ההזנק להארכת החיים Life Biosciences. הוא נוהג לומר שמשימתו היא "ליצור עתיד שבו ירידה שקשורה בגיל אינה חלק מהחיים".

כש-WeWork צמחה, נוימן הביא עוד ועוד השקעות. בהתחלה של עשרות מיליוני דולר מיזמי הון סיכון, ואחר כך מאות מיליוני דולר מקרנות הנאמנות טי. רואו פרייס ופידליטי השקעות. והעיקר, הוא הבטיח לעצמו שליטה מלאה בחברה ב-2014, כשהביקוש של המשקיעים היה גבוה – כשהחזיק במניות של עשר זכויות הצבעה רגילות.

בהמשך הוא מצא אח תאום, בדמות של מסיושי סאן, מנכ"ל קבוצת סופטבנק היפנית, שכמו נוימן אוהב סיכונים ומכבד הימורים גדולים. סאן, בכיר טלקום בדימוס שהפך את סופטבנק לקרן הטק המובילה בעולם ב-2017, נפגש עם נוימן בהודו ב-2016 והחל לחשוב על השקעה.

השקעת הענק של סופטבנק

סופטבנק התחייבה תחילה ל-1.3 מיליארד דולר במימון חדש ב-2017. נוימן סיפר לחברים איך סאן מעריך את העובדה שהוא מטורף – וחשב שהוא צריך להיות עוד יותר משוגע. עובדים רבים לשעבר אמרו שהם לא תמיד ידעו בכמה רצינות לקחת כמה ההכרזות של נוימן. בימים הראשונים הוא נהג להעלות באקראי רעיונות, כמו להוסיף בריכת שחייה במרתף מטה החברה, או לפתוח חברת תעופה. הוא אמר לפחות לאדם אחד שהשאיפות שלו כוללות גם להיות ראש ממשלת ישראל. לאחרונה הוא אמר שאם הוא יתמודד על משהו, זה יהיה על נשיאות העולם, לפי אדם אחר ששוחח איתו.

ההשפעה והאפקט שיהיו לנו על העולם הזה יהיו כה גדולות", הוא אמר בשנה שעברה ב"מחנה קיץ" בדרום-מזרח לונדון, שאליו הוטסו עובדי החברה לאירוע בסגנון פסטיבל מוזיקה. יום אחד, הוא אמר, החברה "תוכל לפתור את הבעיות של ילדים יתומים", ולהמשיך לעבוד על משימות נוספות כמו ביעור הרעב בעולם.

האלכוהול זרם בכמויות גדולות. עובדים מרחבי העולם ניצבו לתצלומים עם הבוס. לכמה סמינרים היה מרכיב רוחני, כולל עם מומחה הבריאות ההוליסטית דיפאק
צ'ופרה, שממליץ על מדיטציה ויוגה באופן קבוע.

נוימן אמר לכמה אנשים בשנתיים האחרונות, שהיעד האיש שלו הוא להפוך לטריליונר הראשון בעולם.

הוא נהנה במיוחד מטיסות במטוסים פרטיים. בשנה שעברה קנתה We מטוס כזה ב-60 מיליון דולר ומשהו, לפי יודעי דבר. נוימן לווה יותר מ-740 מיליון דולר בגיבוי מניותיו בחברה, ומכר מניות במאות מיליוני דולר, שוב לפי יודעי דבר. בכך הוא עורר ביקורת נרחבת של אנליסטים ומשקיעים מעמק הסיליקון. מכירות המניות לא דווחו בתשקיף ההנפקה.

בסבב השקעות ב-2015, נוימן מכר עשרות מיליוני דולר במניות. זמן קצר אחר כך החברה השיקה קנייה חוזרת של מניות, גם של עובדים אחרים. אבל החברה נתנה להם סידור אחר, של תשלום למניה שהיה מופחת בהרבה מהתשלום שקיבל נוימן, לפי יודעי דבר. המכירה של נוימן לא פורסמה בתוך החברה.

בכירים ב-Weאומרים שמחיר קנייה חזרה של המניות לא יכול היה להיות גבוה יותר מנימוקי מס. מכירות מאוחרות יותר היו שוויוניות יותר.

תרבות הטקילה ומסיבות גדולות

נוימן יצר תרבות מיוחדת בדמותו. חולצות טי ושלטים נושאים סיסמאות, כמו "תדחוף מהר יותר" ו"תודה לאל שזה יום שני". העובדים הם לעיתים קרובות יחצנים גדולים של החברה, במובן זה שהם מאיישים משרדים ומשחקים את המגמה ההיפסטרית.

האלכוהול היה חלק מהתרבות הזו, בייחוד בחמש השנים הראשונות. נוימן אמר לאנשים שהוא אוהב שהשתייה שוברת מחיצות. הטקילה האהובה עליו זורמת בחופשיות. במקומות הבילוי של העובדים מצויים תמיד ארגזי טקילה דום חוליו 1942, עם מחיר לצרכן של יותר מ- 110דולר לבקבוק. השתייה מתחילה לעיתים בבוקר.

כמה שבועות אחרי שהוא פיטר 7% מהעובדים ב-2016 הוא התייחס בכובד ראש לנושא הזה בערב של מפגש עם העובדים במטה החברה. הוא אמר לנאספים שהמהלך היה קשה, אבל חיוני כדי להפחית עלויות, והחברה תהיה טובה יותר. מיד אחרי הנאום, הגיעו עובדים נושאי מגשי שוטים של טקילה וחילקו אותו, עם הרמת הכוסיות הרעשנית. זמן קצר אחר כך נכנס לחדר דריל מקדניאלס מלהקת ההיפ-הופ Run-DMC, חיבק את נוימן וביצע כמה שירים לקהל. העובדים רקדו לצלילי הלהיט משנות ה-80, It's Tricky, ומגשי הטקילה עשו עוד סבבים. היו עובדים שעדיין חשבו על הפיטורים, והרגישו נבוכים ומבולבלים מההתנהלות הזו.

חלק גדול מהתרבות הזו התמתן כשהחברה התבגרה. מחנה הקיץ, למשל, בוטל השנה. גם נוימן התרכך קצת, לפי ידידיו. לעיתים האו מתנזר מאלכוהול שבועות ואפילו חודשים, והמסיבות הפרועות כבר פחות תכופות. רעייתו, רבקה נוימן, עזרה לתהליך הזה של הפחתת מספר המסיבות.

האשה רבקה דואגת לרוחניות בחברה

רבקה, דודנית של השחקנית וגורו הבריאות גווינת פלטרו, אמרה שהיא ובעלה נדלקו זה על זו כשהם נפגשו לראשונה, כשהוא היה תפרן חסר כל שניסה להקים עסק. "זה היה כאילו הזמן עמד מלכת", היא אמרה למראיינת פודקאסט בשנה שעברה. פשוט ידעתי שהוא יהיה מי שיציל את העולם". עובדים לשעבר שעבדו איתה אומרים שהיא דוחפת להכניס רוחניות" ל-We, שהצהרת הכוונות שלה היא "להרים את המודעות של העולם". עד השבוע היא נהנתה מאוטונומיה רחבה בחברה. היא מנהלת המותג הראשית ומנהלת גן הילדים ובית הספר היסודי של החברה, שעולה 42 אלף דולר בשנה ופתוח לכולם. היא גם מייעצת לבעלה, ואומרת לעובדים שהם מקבלים במקרים רבים
החלטות ביחד.

השניים מחלקים את זמנם בין בתיהם הרבים, יש להם לפחות חמישה. הם סיפרו לעובדים שהם פתחו את WeGrow אחרי שלא היו שבעי רצון מאופציות הלימוד לחמשת ילדיהם. בני הזוג התחייבו לתרום לצדקה מיליארד דולר בעשור הקרוב.

רבקה נוימן היתה אמורה למלא תפקיד מרכזי בבחירת יורש לבעלה במקרה של אובדן כושר עבודה, אך לאחרונה היא ויתרה על הזכות הזו על רקע לחצים של משקיעים.

שני בני הזוג יכולים להיות אימפולסיביים לעיתים, אומרים בכירים לשעבר. נוימן פיטרה עובדים רבים אחרי שנפגשה איתם כמה דקות בלבד, בנימוק שאין להם את האנרגיה הדרושה. היא ובעלה שיגרו עובדי תחזוקה ומחשוב של החברה לבתיהם לביצוע תיקונים פרטיים.

כשנוימן הכריז בשיחת וידאו מישראל ביולי 2018 שהחברה תאסור על אכילת בשר, המנהלים בניו יורק נתפסו לא מוכנים לכך. נוימן כמעט לא סיפק הסברים, והבכירים בניו יורק התקשו למצוא נימוק טוב – הם החליט לבסוף על "קיימות" – והחליטו איך ייאכף האיסור. הם החליטו שהעובדים לא יוכלו להזמין בשר בארוחות על חשבון החברה, אך יוכלו לאכול במשרדים בשר שהחברה לא שילמה עליו. עובדים לשעבר אומרים שהם ראו מאז את נוימן אוכל בשר.

אחרי פרסום תשקיף ההנפקה באוגוסט 2019, החברה הפכה לבדיחה בעמק הסיליקון ובוול סטריט. אנליסטים ומתחרים מתחו ביקורת על היעדרותם של פרטי ההיגיון הכלכלי של עסקי המשרדים. חסידי היושרה התאגידית והאישית הצביעו על הרשימה הארוכה של ניגודי עניינים. כמה וכמה משקיפים דיברו על האירוניה של עשיית רווח
אישי מהמילה We.

שנים על עמידה בראש חברה פרטית לא הכינו את נוימן לתגובה השלילית הזו. בכל פעם שהוא גייס כסף תכופות במפגשים אישיים שבהם כותבי ההמחאות יכלו להתרשם מקסמו האישי – התמחור עלה, הכסף זרם והעסק התרחב. כמה משקיעים אמרו שכאשר הם העלו הסתייגויות מהעסקים הפרטיים של נוימן, הוא טאטא הצידה את הנושא. למרות צמיחתה של We, ההפסדים שלה עולים באותו הקצב של ההכנסות, ויוצרים צורך תמידי בהשקעות חדשות. זה מנוגד לתחזיות המוקדמות של נוימן, שאמר בעבר שהחברה לא תזדקק לעוד כסף. במקביל, עסקים נוספים, כמו חטיבה לדיור, מועדוני כושר, עיצוב פנים של משרדים ויחידת ניהול, צומצמו כולם או שלא הניבו את שולי הרווח הגבוהים שהיו אמורים להניב.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כלכלה ועסקים

קליפורניה: מה עושים עם גירעון של 54 מיליארד דולר

Published

on

כלכלתה של המדינה הגדולה ביותר בארה"ב ספגה מכה רוחבית קשה עקב משבר הקורונה * דווקא בשל הגיוון הרחב שלה  חלק ניכר מן המשרות לא ישובו בעתיד הנראה לעין, צופה ניו-יורק טיימס

ארבעה מושלים לשעבר של קליפורניה נפגשו בשבוע שעבר ב"זום" ותיארו כיצד התמודדו עם משברים קודמים, וכולם הסכימו שמשבר הקורונה ובמיוחד השלכותיו הכלכליות אינם דומים במאומה למשהו מן העבר. קליפורניה – שאם הייתה מדינה עצמאית, הייתה אחד מחמשת המשקים הגדולים בעולם – הייתה הראשונה בארה"ב להטיל סגר ומנעה מעצמה את שיעורי התחלואה והתמותה של החוף המזרחי, אך המחיר הוא אבטלה של 20% – הרבה מעל השיעור הלאומי של 14.7%. בלוס אנג'לס הוא מגיע ל-24% – זהה לשיא של השפל הגדול. 

קליפורניה ניצבת בפני גרעון תקציבי של 54 מיליארד דולר, אשר יחייב את המושל גווין ניוסום לבצע קיצוצים כואבים בחינוך, ברווחה, בבריאות ובתשתיות. כלכלת המדינה מגוונת במיוחד, מציין ניו-יורק טיימס, והיא המובילה בארה"ב בענפים שספגו את המכה הקשה ביותר: תיירות, חינוך ובידור. רבים מאלו שאיבדו את עבודתם היו ממילא בעלי שכר מינימום, ולצידם רבבות מהגרים בלתי רשומים שאינם זכאים לדמי אבטלה. המדינה היא גם בירת ההיי-טק העולמית, אך לא בטוח שיהיה די בכך כדי לאזן את הנזק העצום שנגרם לענפים האחרים. 

לקצב ההתאוששות של קליפורניה יש השלכה ניכרת על המשק האמריקאי כולו. אחרי המשבר של 2008 סייע עמק הסיליקון לחלץ את ארה"ב, אך הפעם הנזקים נרחבים בהרבה – החל מהתותים הנרקבים לחוף האוקיינוס השקט וכלה בקמפוסים הנטושים של האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב. החוק המקומי מחייב תקציב מדינתי מאוזן, ויש הסבורים שעל הממשל הפדרלי לסייע לה – אך הרפובליקנים בבית הלבן ובסנאט אינם צפויים לעשות זאת לטובתה של מדינה הנשלטת ביד רמה בידי הדמוקרטים. 

הפתיחה מחדש של ארה"ב נתונה בעיקרה בידי המדינות, וככלל – אלו הנשלטות בידי הרפובליקנים עושות זאת מהר יותר מאשר אלו הנשלטות בידי הדמוקרטים. תושבי קליפורניה גם מצייתים יותר מתושבי מדינות אחרות למגבלות הקורונה ונשארים בבתיהם – נתון משמעותי מאוד במדינה שהתעבורה, ובמיוחד זו האווירית, חיונית לכלכלתה. 

בשנה שעברה הגיעו לקליפורניה 83 מיליון בני אדם בדרך האוויר, כולל 80% מן המבקרים בסן פרנסיסקו ומחצית מן המבקרים בלוס אנג'לס, והכנסותיה מתיירות הסתכמו ב-145 מיליארד דולר. כל אלו נעלמו בבת אחת עם הקורונה, והתוצאה הייתה אובדן של 600,000 משרות בענף. ברמת המקרו של המדינה, היא עומדת לאבד חלק משמעותי מהכנסותיה ממיסוי התיירות, שהסתכמו אשתקד ב-12 מיליארד דולר. קליפורניה לא תתאושש לחלוטין בטרם יחזרו ענפי התיירות והאירוח לתפוקה מלאה – ואיש אינו יודע מתי זה יקרה. 

כאמור, הפגיעה היא לכל רוחב המשק במדינה. חברת הנפט והגז California Resources, מעסיק מרכזי במחוז קרן שמצפון ללוס אנג'לס, הזהירה החודש שהיא עלולה לקרוס אם לא תצליח למחזר חובות בהיקף של מיליארדי דולרים. 55,000 מגדלי התותים בקליפורניה הם דוגמה לחיוניותו של הסיוע מן הממשל הפדרלי, אשר הסכים לרכוש תוצרת ב-35 מיליון דולר כדי לחלק לנזקקים, לצד 500 מיליון דולר שהוקצו לרכישת גידולים אחרים במדינה לאותה מטרה. 

מערכת הנמלים בקליפורניה – הגדולה בארה"ב – ספגה ירידה של 15% בכמות המטענים. ספינות עמוסות בדלק סילוני לנמל התעופה של לוס אנג'לס ממתינות בחוסר מעש באוקיינוס, המחסנים מלאים בבגדים מיובאים ובמחשבים לייצוא, ושעות העבודה של נהגי המשאיות ועובדי הרציפים נחתכו בצורה חדה. חלק מהצלחתה הכלכלית של המדינה בעשור האחרון נבע מהיותה השער המרכזי לאסיה ומהריכוז הגבוה של עובדי טכנולוגיה וסטודנטים – יתרון תחרותי אשר נעלם בימי הקורונה, מציין הטיימס. 

לדוגמה: אדריאן מא, סטודנט מהונג-קונג באוניברסיטת קליפורניה, שב לביתו כאשר המגיפה הלכה והתפשטה, והוא אומר שאין לו כוונה לחזור כרגע לארה"ב: "אני במקום הבטוח ביותר בעולם; מדוע שאחזור למקום מסוכן שכזה?", הוא מסביר. כמו המרכזים האקדמיים בניו-יורק ובמסצ'וסטס, גם קליפורניה תספוג אובדן הכנסות של מיליארדי דולרים אם הסטודנטים הזרים לא יחזרו: אשתקד היו לה 160,000 כאלה, שהכניסו לכלכלתה 7 מיליארד דולר. 

כל הגורמים הללו יקשו מאוד על התאוששותה של קליפורניה, קובע הטיימס. הנתון החשוב ביותר שיקבע כמה זמן יימשך המיתון, הוא האם ובאיזו מהירות יקלטו המעסיקים מחדש את עובדיהם לאחר המגיפה. ברחבי המדינה שוררת תחושה, לפיה הנגיף יעצב מחדש את כלכלתה ובצורה כואבת לטווח ארוך. העולם השתנה, כולל הרגלי הצריכה ואופן החיים היום-יומי, והתוצאה הצפויה תהיה הרבה פחות משרות – לפחות בעתיד הנראה לעין.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות